20 הערים שיושפעו ביותר משינויי האקלים

ערי הנמל סביב העולם מהוות יותר מחצי מהערים הגדולות בעולם. ערים אלו צפויות להתמודד עם אתגרים קשים, בעוד אקלים כדור הארץ עובר שינויי.  אתר החדשות Bloomberg.com גיבש את רשימת 20 ערי הנמל הצפויות להיות בסכנה הגבוהה ביותר, כלכלית ואנושית, כתוצאה מהשפעת שינויי האקלים. הרשימה התקבלה בהפתעה כש-4 מהערים הנמצאות בסכנה הגדולה ביותר, והן גם הפגיעות ביותר, הן ערים בארה"ב, והסכנות רק מתגברות, כפי שאמר כותב המאמר בבלומברג: "יותר מ-130 ערי נמל סביב העולם נמצאות בסכנה גוברת מסערות חזקות והצפות, נזקי רוח סערה, עליית גובה פני הים, ושקיעת אדמות. תכנון לקוי של פיתוח מציב לעיתים קרובות יותר אנשים באזורים פגיעים, דבר המגביר את הסכנות. נכסים בשווי של כ-3 טריליון דולר נמצאים כיום בסכנה, וצפויים לעלות עד כדי 35 טריליון דולר עד שנת 2070, לפי מחקר של הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח".

  • 20 – אלכסנדריה, מצרים
  • 19 – וירג'יניה, ארה"ב
  • 18 – קינגדאו, סין
  • 17 – נגויה, יפן
  • 16 – הו צ'י מין, ויאטנם
  • 15 – רוטרדם, הולנד
  • 14 – אמסטרדם, הולנד
  • 13 – אוסקה, יפן
  • 12 – ניו אורלינס, ארה"ב
  • 11 – נינגבו, סין
  • 10 – בנגקוק, תאילנד
  • 9 – הונג קונג, סין
  • 8 – טוקיו, יפן
  • 7 – טייאנג'ין, סין
  • 6 – מומבאי, הודו
  • 5 – שנגחאי, סין
  • 4 – כלכותה, הודו
  • 3 – ניו יורק, ארה"ב
  • 2 – גואנזו, סין
  • 1 – מיאמי, ארה"ב

מאמרים קשורים: הערים המובילות בעולם להתמודדות עם שינויי אקלים | וועידת האקלים בריו דה ז'ניירו | איך יראה העולם בשנת 2050? הרבה יותר עירוני | קופנהגן נבחרה להיות הבירה הירוקה של אירופה 2014 | 13 ערי הענק של סין

 

מודעות פרסומת

העיר הירוקה בעולם: חלק ד' – אפריקה

הערים הירוקות ביותר - אפריקה

הערים הירוקות ביותר - אפריקה

תהליך העיור באפריקה הוא המהיר בעולם, ועדיין רובה כפרית. בשני עשורים האחרונים מספר תושבי הערים יותר מהכפיל את עצמו ועומד על 40% מהאוכלוסייה באפריקה. בעשור הקרוב יהיו באפריקה יותר תושבי ערים מבכל יבשת אחרת, מלבד אסיה.

הגידול יהיה חזק במיוחד בדרום הסהרה. לאגוס (ניגריה) וקינשאסה (קונגו) הן כיום הערים המדורגות 18 ו-29 מבחינת גודל האוכלוסייה בעולם, ובשנת 2025 הן יהיו במקומות 11 ו-12, כשהן יעקפו את העיר המאוכלסת ביותר באפריקה כיום – קהיר. מבחינת אחוזי גדילה, הערים הבינוניות באפריקה יגדלו אף יותר ב-10 עד 15 השנים הקרובות כשהאוכלוסייה בדאר א-סאלם וניירובי תוכפל, ובאדיס אבבה היא תגדל ב-60%.

גידול בהיקף כזה יהיה קשה להתמודדות אפילו לערים בעלות הממשל הטוב ביותר, אולם ערי אפריקה סובלות לעיתים קרובות מגידול לא מתוכנן, ולערי אפריקה יש את היחס הגבוה ביותר של גידול עירוני בהתיישבות לא רשמית. התשתיות נמתחות עד קצה גבול יכולתן, עם צורך דחוף לאספקה סדירה של חשמל ומים, ושירותים כגון פינוי אשפה וניקיון. מצב ערי אפריקה הוא כזה, שעל פי דיווחים של האו"ם על מצב הערים "אף ממשלה אפריקאית יכולה להרשות לעצמה להתעלם מהגידול המהיר והמתמיד בערים, וערים חייבות להיות מקודמות לראש סדרי העדיפויות של מדיניות ציבורית".

בעוד ממשלת אפריקה מתמודדות עם כל כך הרבה אתגרים דחופים – מבריאות וביטחון ועד תעסוקה וחוסר שוויון – רבים תוהים האם ימצאו המשאבים והזמן להקדיש לפרויקטים של שיפור הערים.

מדד זה בדק 15 ערים מרכזיות באפריקה. אף לא אחת מהערים שנבדקו דורגה בדירוג הגבוה ביותר "הרבה מעל הממוצע", מה שמצביע שאפילו לערים עם הביצועים הטובים ביותר באפריקה יש מקום לשיפור. 3 משש הערים שדורגו "מעל הממוצע" הן מדרום אפריקה – קייפטאון, דרבן ויוהנסבורג. לשלושתן רמות פליטת פחמן גבוהות, בעיקר משום שהן מתבססות על ייצור חשמל מפחם, עם זאת הן מפצות על כך במדיניות סביבתית מתמידה וחזקה. קייפטאון לדוגמה, בנתה תכנית פעולה יסודית לאנרגיה והתמודדות עם שינויי אקלים, יש לה תכנית לפיתוח עירוני ושמירה על מרחבים ירוקים. דרבן ויוהנסבורג גם מחזיקות במדיניות סביבתית חזקה. באופן כללי, דרום אפריקה עם הכלכלה החזקה שלה מסוגלת להתמודד עם רוב הבעיות ודומה למדינה מערבית.

ערי צפון אפריקה מדורגות כמעט ברמה של ערי דרום אפריקה, אבל הן חזקות באופן אחר. מבחינת מדיניות הן חלשות יותר,, עם זאת, ביחס לגישה לשירותים הן מציגות ביצועים טובים יותר. שתי הערים הצפון אפריקאיות שהשיגו ציון "מעל הממוצע" – קזבלנקה וטוניס, מאד חזקות בגישה לחשמל, מים וניקיון. טוניס לדוגמה, השקיעה רבות ברכבת קלה ורכבות פרבריות. קזבלנקה בולטת בשירותים בסיסיים כמו אספקת חשמל, מים, אשפה וניקיון שהופרטו.

אף עיר מדרום לסהרה, מלבד אקרה (גאנה), לא דורגה גבוה יותר מ"ממוצע" בדירוג הכללי. דאר א-סאלם (טנזניה) ומפוטו (מוזמביק) אף דורגו "הרבה מתחת לממוצע". הן מתמודדות עם בעיות חברתיות, כלכליות וסביבתיות שהן ברמה אחרת מאלה של ערי צפון אפריקה. לדאר א-סאלם יש אתגרים סביבתיים עצומים בעיקר בתחום האשפה והניקיון. בעיר אין מערכת איסוף אשפה סדירה ותושבים רבים פשוט שורפים את הזבל שלהם, ולמרות שליותר ממחצית מהאוכלוסייה יש גישה לשירותי ניקיון בסיסיים, רק כ-7% מהבתים מחוברים לביוב. בעיות אלה רווחות בערים שמדרום לסהרה. במדינות דרום הסהרה נהוגה הגישה המכונה "האג'נדה החומה" שמתרכזת בבריאות ובצמצום העוני, להבדיל מ"האג'נדה הירוקה" שמחפשת לשפר את קיימות של מערכות אקולוגיות.

ב-15 הערים שנבדקו חיים עד 40% מהתושבים בצורות התיישבות לא פורמליות, אבל הטווח נע בין כ-15% בקזבלנקה ועד 70% במפוטו. קיים קשר חזק בין המיקום במדד לבין אחוז התושבים החיים בצורות התיישבות לא פורמליות.

A research project conducted by the Economist Intelligence Unit

מאמרים קשורים: העיר הירוקה ביותר באסיה, העיר הירוקה ביותר בצפון אמריקה, העיר הירוקה ביותר באמריקה הלטינית, פרויקט הפיתוח הגדול באפריקה, סומליה- שדות הנפט, מיפוי שמורות הטבע של אפריקה


הספרייה של אלכסנדריה- פרויקט דגל תרבותי למיתוג העיר ומצרים

לוגו מצרים

לוגו מצרים

הספריה של אלכסנדריה (The Bibliotheca Alexandrina) הוא פרויקט דגל של תרבות לא רק בגלל העלויות של הפרויקט, 220 מיליון דולר. מבנה הספרייה היא צללית על רקע קו הרקיע של הטיילת של אלכסנדריה, עם ארכיטקטורה מודרנית מרשימה וגג מצופה זכוכית (תוכננה ע"י משרד האדריכלים הנורבגי Snøhetta), היא בולטת כמו ציון דרך אמיתי וגם משמשת ככזו במיתוג העיר אלכסנדריה ואף במיתוג מצרים כולה (הספרייה מוצגת לתיירים בשורה אחת עם המקדשים והאוצרות ההסטוריים של מצרים). הספרייה מציעה שפע של מתקנים: זוהי אחת הספריות הגדולות ביותר בעולם הערבי ואפריקה. כוללת מרכז כנסים, ספריית מפות ואגפים מיוחדים אחרים, ספרייה לבני נוער ולילדים, ארבע גלריות אמנות, וכן פלנטריום. יחד עם מספר מרכזי מחקר אקדמיים, תערוכות קבע, ניתן לומר כי המאפיינים האדריכליים והעיצוב תואמים בהחלט את התוכניות לספרייה.

זה היה אחד היעדים העיקריים של מנהלי הפרויקט, להפוך את הספרייה למקום שבו הישן שזור בחדש: כך, למשל, על אחד הקירות החיצוניים הספרייה, אפשר לזהות תווים/אותיות עתיקות שונות ואילו בתוך הספרייה, משתמשים בטכנולוגיות החדשניות ביותר של העידן הדיגיטלי. התכונה המרשימה ביותר של BA  היא אולי ארכיון האינטרנט שלה, בו ניתן למצוא כל אתר אינטרנט מהשנים 1996-2001. עם כ-1.5 מיליון מבקרים בשנה BA היא כמו מגדלור של תרבות שהפך לסיפור הצלחה מאז פתיחתה בשנת 2002.

מעבר להיבטים אלה BA היא מקרה מעניין במיוחד, לאור השינויים הפוליטיים של השנה שעברה. בימים הראשונים של הספרייה, אבות הפרויקט רצו שהיא תהיה מקום שבו אנשים מכל רקע יוכלו בגלוי לקבל ידע ולהחליף רעיונות ודעות, ספריה כזרז לרפורמה ודמוקרטיה. הם לא ציפו לשינוי פוליטי בכזו מהירות ולראות את משימתם מתממשת בכזו דרך.

ל-BA יש פרט אדריכלי שאולי לא נראה משמעותי כל כך עבור תושבי מדינות המערב, אך הפך רלוונטי במיוחד לאור האירועים: כיכר פתוחה לציבור בין הספרייה המרכזית ומרכז הכנסים. ערים באירופה עוצבו לעתים קרובות עם/סביב מקומות ציבוריים, אך תכונה זו אינה נפוצה במיוחד באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה. כאשר מסתובבים בקהיר, רואים מקומות ציבוריים רבים, אופרה, מוזיאונים, פארקים, מרכזי אמנות אך הם תמיד מגודרים, בוודאי גם מסיבות ביטחוניות, ולעיתים קרובות דורשים דמי כניסה, כך מעוכב התפקיד הפוטנציאלי שלהם בתור שטחים פתוחים של מפגש עם השונה והחלפת רעיונות ודעות.

לכן, זה בולט מאד כשרואים אנשים שונים (סטודנטים, עובדים, מרצים, תיירים וכו') עומדים ויושבים בכיכר הפתוחה של הספרייה ודנים זה עם זה, עובדים על פרויקטים, מפטפטים על החדשות האחרונות, וגם מוחים נגד משהו. BA הפך להיות פרויקט דגל תרבותי שבד"כ היינו מוצאים באירופה, בגלל העיצוב (מקום ציבורי פתוח) והחברה (לשינוי פוליטי).

BA הצליחה להפוך  גם למרכז הפיתוח העירוני החדש באלכסנדריה. היא מושכת תיירים רבים לעיר, ובו בזמן, מציעה יתרונות רבים למקומיים. יוצרת מקומות עבודה (בעיקר לנשים), אם כי השינויים האחרונים אילצו כבר את הנהלת הספרייה לקצץ בעלויות התקורה וכיום היא במצב של אי ודאות.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

מיתוג מצרים בוצע ע"י JWT המקומי, ומנסה למצב את מצרים כמקום שיש בו יותר מרק קברים ענקיים.

הספרייה הגדולה של אלכסנדריה הייתה בעת העתיקה הספרייה הגדולה והמפורסמת בעולם. מניחים כי נוסדה בערך בתחילת המאה השלישית לפנה"ס, תחת שלטונו של תלמי השני ממצרים אלכסנדריה הייתה אז בירת הממלכה התלמית. נטען כי הספרייה אחסנה בשיאה בין ארבע מאות לשבע מאות אלף מגילות פפירוס, ובתוכן עותקים של חלק גדול מתרבות היוונית הקדומה. משערים כי שריפה אחת של הספרייה נגרמה כשיוליוס קיסר שרף את אוניותיו בנמל אלכסנדריה על מנת לחבל במאמצי האויב לכבוש את העיר. עשרות אלפי ספרים אבדו בשריפה. שריפה נוספת התרחשה כאשר תקף המון מוסת של נוצרים את הספרייה בשנת 391, כיוון שראו במדע ובפילוסופיה משום איום על קודשי הנצרות.

סמוך לאתר הספרייה הישנה נוסדה בשנת 2003 הביבליותיקה אלכסנדרינה, הספרייה החדשה של אלכסנדריה.