לאחר שהחלה לבנות שכונה בלונדון, איקאה מתרחבת לגרמניה

השכונה של איקאה בלונדון

השכונה של איקאה בלונדון

הם היית מוכן לגור בשכונה שנבנתה על ידי איקאה? עד לפני זמן לא רב, שאלה כזו הייתה נשמעת כבדיחה. אולם ב-2011, LandProp, זרוע הפיתוח של תאגיד איקאה, הודיע על תכניותיו לבנות שכונה נקייה מכלי רכב בלונדון. תכניות אלה כבר יצאו לפועל, והבנייה אמורה להתחיל בשנה הבאה. כעת איקאה מרחיבה את הפעילות, והודיעה כי היא מתכננת שכונה נוספת בהמבורג, גרמניה, שתהייה גם היא נקייה מכלי רכב.

איקאה לא חשפה עדיין את תכניות השכונה החדשה, אבל היא כנראה תהייה דומה מאד לזו שב- Strand East בלונדון, לא רחוק מהכפר האולימפי. השכונה תכלול שטחים ציבוריים פתוחים רבים, רחובות להולכי רגל בלבד, מכוניות יחנו בכניסה לשכונה בחניון תת קרקעי, ורק רכבי אספקה, אוטובוסים ורכבי הצלה יורשו להכנס לשכונה. ב- Strand East בלונדון יהיו 1,200 דירות להשכרה, כש-40% מהן גדולות מספיק עבור משפחות. שתי השכונות, בלונדון ובהמבורג, יבנו על שטחים ריקים ולא בנויים, ואיקאה כנראה מחפשת כעת את השטח המתאים לבנייה בהמבורג.

בניית שכונות ללא מכוניות "חוזרת אל הפילוסופיה של איקאה של לעשות משהו עבור האנשים" הסביר הרולד מולר, מנכ"ל LandProp. לדבריו, פילוסופיה זו מתבטאת בבניית שכונה עם בניינים שהינם בעלי יעילות אנרגטית גבוהה ובידוד גבוה.

אבל איקאה לא עוצרת בפיתוח רשת החנויות שלה, וגם השכונות שהיא מפתחת הם לא כל הסיפור. תחום נוסף אליו החברה נכנסת הוא המלונאות, עם תכנית להקמת רשת של 100 מלונות זולים ברחבי אירופה. "אנו נודיע בשבועות הקרובים את המיקום למלון הראשון שלנו בגרמניה, ואנחנו נמצאים במגעים כדי להוציא לפועל במהירות את התכנית" אמר הרולד מולר . רשת המלונות לא תשתמש בשם איקאה.

מאמרים קשורים: איקאה בונה שכונה בלונדון | עוד אזור בלונדון הופך למותג – ויקטוריה | מיתוג שכונות – 3 מקרי בוחן | תחרות עיר הבירה הירוקה של אירופה | השכונות הירוקות של שטוקהולם

מודעות פרסומת

עוד אזור בלונדון הופך למותג: ויקטוריה

תהליך מעניין עובר על לונדון, אחת הערים הגדולות והמתויירות ביותר בעולם. לאחר תהליך שנמשך מאות שנים, בו ערים ועיירות אוחדו כדי ליצור מטרופולין אחד, המגמה כעת היא הפוכה: אזורים שונים בלונדון מנסים לבדל את עצמם וליצור זהות מותג ייחודית, בתוך המטרופולין הענק של לונדון. בפוסטים קודמים הצגתי את מיתוג אזור גשר לונדון והשארד, השכונה החדשה של איקאה בלונדון ומיתוג פרויקט התחדשות עירונית בשם Nine Elms.

בפוסט אחר העליתי את השאלה האם מיתוג שכונות הוא יעיל בכלל (עם דוגמה של מיתוג אזור גשר לונדון), והתשובות אינן חד משמעיות כלל. אזורים שונים בלונדון זכו לתהליך מיתוג מקומי, שמובל בדרך כלל על ידי יזמי נדל"ן, ולא על ידי הקהילה המקומית, דבר שאולי יכול לקדם את המכירות שלהם, אבל ספק אם מייצג נאמנה את המקום, ולכן הצלחת המיתוג לאורך זמן מוטלת בספק.

אזור ויקטוריה בלונדון, המכונה גם בכתובת המיקוד-SW1, הוא מהחלקים המוכרים ביותר של העיר. בעוד אזור הסיטי של לונדון מוכר כאזור העסקים והבנקים, הסוהו כמרכז המדיה, הגדה הדרומית כמרכז האמנות, לאזור ויקטוריה אין זהות ברורה וייחודית. זהו אחד האזורים המרכזיים ביותר בלונדון, המושך מיליוני מבקרים מדי שנה והכולל את אזור ווסמינסטר ודאונינג סטריט (בית ראש הממשלה), המרכז הפוליטי של בריטניה, את גדת הנהר באזור מוזיאון הטייט, ארמון בקינגהם ושלושת הפארקים המקיפים אותו, ללא ספק, אוסף נכבד של אייקונים בריטים המוכרים בעולם כולו.

מעבר לזה, האזור הוא מרכז תחבורה מהגדולים בעיר, ועוברים בו לא פחות מ-115 מיליון איש בשנה! זו אולי אחת הסיבות לכך שהאזור, עם תחנת ויקטוריה העצומה, נחשב בעיני רבים כאזור מעבר, ולא כיעד בפני עצמו. ותפישה זו בדיוק מנסה תהליך המיתוג לשנות.

חברת Land Securities, חברת הנדל"ן הגדולה בבריטניה מפתחת ומנהלת אזורי משרדים, מסחר ומגורים, מחזיקה בנכסים רבים באזור ויקטוריה (Cardinal Place לדוגמה), וכעת היא פועלת לתת לאזור זהות ייחודית, שעוצבה על ידי חברת המיתוג SomeOne. המטרה היא לקדם את האזור כולו, אבל בעיקר את הפרויקטים החדשים של החברה 62 Buckingham Gate ו- Wellington House, ב-7 השנים הקרובות.

מיתוג ויקטוריה משתמש בקונטרסטים שיש באזור, המוצגים דרך האות V. הגופן (פונט) בו משתמש המיתוג, נראה לכאורה פשוט וללא ייחוד, אולם השינוי שהוכנס באות R מייחד אותו, ומוסיף לאות המודרנית והנקייה רכות ואלגנטיות שהיתה חסרה בה. הקו החותך את האות V נותן, באופן מתוחכם, תחושה ש"עדיין לא ראית הכל", בדומה לקיפול בשולי דף בספר שמזמין להפוך דף ולהמשיך לגלות המשך הסיפור.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

מאמרים קשורים: מיתוג התחדשות עירונית בלונדון | מיתוג אזור גשר לונדון | איקאה בונה שכונה בלונדון | מיתוג שכונות. זה עובד בכלל? | פרויקט התחדשות ומיתוג – הארטלנדס בריטניה


המדריך לקופנהגן (שנת 2025)

מדריכים יכולים להיות כלי עזר שימושיים לתיירים, במיוחד עבור אלו המעוניינים לצלול עמוק אל תוך מקום בזמן קצר. בדרך כלל, הם מספרים לקוראים על העיר ואילו אתרים היא מציעה. אבל לא המדריך החדש לקופנהגן, אשר מציע מבט על העיר שעדיין לא קיימת. "המדריך לקופנהגן 2025" הוא ספרון הדרכה לעיר העתידית, ומתבסס על תכניות קיימות ושנמצאות בעבודה וסדרה של רעיונות שעשויים, אם יישומו, לעצב עתיד טוב יותר.

המדריך הופק ע"י Sustainia, יוזמה עם מראה עתידני לערים מקיימות המונעת ע"י צוות חשיבה סקנדינבי, בשיתוף עם חברות בינלאומיות וקרנות כמו מייקרוסופט, סיסקו, ג'נרל אלקטריק, קנולל, איקאה ועוד. הוא מלא בהדמיות נוצות של אזורים חדשים, פארקים ואפילו זוג מגדלים בהם אופניים יוכלו לרכב על גבי גשר בגובה 70 מטר מעל הים.

זהו הראשון בסדרת מדריכים החוזים את ערי המחר. המדריכים נכתבים על בסיס סדרה של קווים מנחים של Sustainia, כמו "כל התושבים יחיו במרחק 5-10 דקות הליכה מאזורים ירוקים", "אזורים אטרקטיביים בין ביניינים מזמינים אזרחים ליצור אינטראקציה", ו-"מנהיגי העיר צריכים להכיר בקיימות כמנוע לחדשנות, יצירתיות ושגשוג".

"אנחנו לא נהיה סתם עיר שהיא יותר מקיימת" אמר מאיק וויקינג מ- Sustainia. "אנחנו גם נראה עיר שיותר כייף בה והיא יותר נוחה, בריאה וחכמה, ועיר עם איכות חיים טובה יותר". עד 2025,קופנהגן צפויה להיות נטולת פליטת פחמן, על פי התכנית שפורסמה לאחרונה ע"י הממשלה. המדריך חוזה שצעדים מקיימים נוספים ייושמו עד 2025. המדריך גם קורא למקומיים להתמקד על בניית המוניטין של העיר בנושא האופניים ע"י הרחבת רשת שבילי האופניים בעוד כ-100 ק"מ, שילוש השימוש בתחבורה ציבורית, להנגיש יותר מקו המים עבור נופש ומגורים, עבור 100,000 התושבים שיצטרפו לעיר עד 2025.

החזון הזה לקופנהגן 2025 הוא בהחלט מבט אופטימי, על כל הפרויקטים הטובים שאכן ייבנו כמתוכנן. לא ברור כמה כל השיפורים האלה יעלו, וכמה רצון קיים כדי להגשימם. יש אין סוף תכניות לעתיד הערים, והמון הצעות להפכן למקומות מקיימים יותר. במובנים רבים, מדריך זה הוא רק עוד אחד מהם. אבל הוא גם יותר אפקטיבי, משום שהוא מציג את התחזית לעיר במקום להתבכיין על כמה צריך עוד לעשות.

עבור תייר ב-2012, מדריך זה אולי לא יהיה הדבר הכי שימושי לביקור בן כמה ימים בעיר. אבל עבור אלו המעוניינים לקחת חלק בשיפור העיר ואיכות החיים בה, המדריך לעיר העתיד סולל את הדרך ולמה צריך להעשות.

מאמרים קשורים: תחרות עיר הבירה הירוקה של אירופה | מיתוג דנמרק – מדינה ירוקה | הערים החכמות בעולם | העיר הירוקה ביותר באירופה | איכות החיים הטובה ביותר


מיהם ראשי הערים הטובים בארץ?

הבחירה בראשי הערים הטובים ביותר בארץ קשה ומורכבת, שכן קיים שוני עצום בין היישובים השונים מבחינה דמוגרפית, גיאוגרפית וסוציו-אקונומית – לכל יישוב יש המאפיינים הייחודיים לו – כך שנקודת הפתיחה של כל ראש רשות היא שונה. אתר nrg מפרסם מאמר המנסה לעשות זאת:
איך בכל זאת מדרגים את 18 ראשי הרשויות הטובים ביותר? אין שום דרך מדעית לעשות זאת. הרכבת הרשימה התבססה על 3 קריטריונים עיקריים, הנובעים מתוך שלוש שאלות מרכזיות: 1. האם ראש הרשות חתום על הישג בעירו שמהווה פריצת דרך ברמה ארצית בחברה הישראלית? 2.  האם לראש הרשות הייתה, או יש, השפעה מכרעת על התפתחות העיר שבראשה הוא עומד? 3. מהו מצב העיר כיום לעומת המצב שבו ראש העיר קיבל אותה כשנבחר לתפקידו? המדדים, מתייחסים בעיקר לרמת הקושי בהשגת המהפך ולהשפעתו הכללית של אותו ראש רשות.

מוטי ששון ראש עיריית חולון. צילום רענן כהן

מוטי ששון ראש עיריית חולון. צילום רענן כהן

1. מוטי ששון – חולון: מכהן כראש העירייה מאז 1993. בתקופתו הפכה חולון מעיר פועלים אפורה בפאתי תל-אביב, לעיר המתחרה בתל אביב. חולון היא בירת הילדים הישראלית: פועלים בה חמישה מוזיאונים יחידים מסוגם, והוקמו ופותחו בה מוסדות תרבות מפוארים. בזכות אלה זוכה ששון מדי שנה בפרסים בתחומי החינוך, האדריכלות, איכות הסביבה, ניהול התקציב ועוד. מאז שהעיר מותגה כ"עיר הילדים," החלום של כל ראש עיר הוא להצליח כמו חולון במיתוג. הצלחתו של ששון אף זכתה להכרה בינלאומית: המגזין הבריטי היוקרתי "מונוקל" בחר בו בשנת 2010 לאחד מעשרת ראשי הערים המובילים בעולם.

2. רון נחמן- אריאל: משמש ראש עיריית אריאל זה 27 שנים. הוא ראש העירייה המכהן היחיד שהקים עיר בישראל מראשיתה, כיו"ר הגרעין המייסד שקם בשומרון בשנת 1978. על אף מיקומה של אריאל מעבר לקו הירוק, הוא יצר עובדות שיחייבו כל ראש ממשלה לכלול אותה בהסדר שלום עתידי. יש לו יכולות אדירות בכל הנוגע לגיוס כספים, שבאו לידי ביטוי גם כשבשלטון היו ממשלות שמאל ש"ייבשו" את עירו. במשך כהונתו גייס מאות מיליוני שקלים מכספי תרומות לקידום פרויקטים בעיר, ובעזרתם הקים אוניברסיטה שזכתה לאחרונה להכרה רשמית, מערכת חינוך מעולה, מרכזי ספורט, פארקים, היכל תרבות מהיפים בארץ ואזור תעשייה פורח. כיום מונה העיר כ-17,000 תושבים, בעיקר בזכותו.

מרים פיירברג ראש עיריית נתניה. צילום רענן כהן

מרים פיירברג ראש עיריית נתניה. צילום רענן כהן

3. מרים פיירברג – נתניה: מכהנת בתפקיד משנת 1998, והיא ראש העיר הראשונה שעברה את כל "מסלול הפיקוד" בעירייה – מעובדת סוציאלית לראש מנהל החינוך והרווחה, לחברת מועצה ובסוף לראש הפירמידה.  פיירברג מנהלת עיר לא פשוטה בעלת דימוי של בסיס משפחות הפשע בארץ. עובדה זו הופכת אותה לראש עיר מובילה לעומת ראשי ערים קודמים, שלא הצליחו להתמודד עם הפשיעה בעיר וברחו. פיירברג גם יודעת להתנהל היטב בנפתולי הפוליטיקה. כשהיה מאבק בינה ובין עיריית הרצליה על משרדי חברת סלקום, היא שכנעה את בנימין נתניהו, אז שר אוצר, לתקצב ב-30 מיליון שקל מחלף מיוחד – וסלקום גלשה לנתניה. היא בת בית בלשכות ראש הממשלה והשרים. גם כשחברת איקאה התלבטה היכן תמקם את סניפה הראשון, פיירברג פסקה חד משמעית: נתניה. עד סוף השנה עומד להיחנך בעיר אצטדיון כדורגל חדש ומודרני שיחליף את אצטדיון הקופסה המיושן.
נתניה חווה גם פריחה נדל"נית, וכיום יהודים צרפתים מתנפלים על כל נכס פנוי – מה שתרם לעליית מחירי הדירות בעיר. במקביל, מוקמות בנתניה אלפי יחידות דיור ושכונות חדשות. פיירברג גם ידעה לנצל את משאב הטבע המוביל של העיר: חוף הים, המשתרע לאורך 13 קילומטרים וחצי. בתקופתה הוקמה, בין השאר, המעלית אל הים, הממוקמת במרכז "טיילת הראשונים", ואליה צפויות להצטרף שתי מעליות חדשות. גם בתי המלון בעיר חווים תנופה, ולא פחות משישה מלונות חדשים מצויים כעת בשלבי הקמה.

4. שלמה בוחבוט- מעלות תרשיחא: מכהן כראש מועצת מעלות משנת 1976. תחילה כיהן כמזכיר המועצה והיום הוא ותיק ראשי עיירות הפיתוח מדור המייסדים, ומודל לחיקוי לראשי הרשויות שמונו אחריו. מעלות היא דוגמה לשילוב מוצלח בין יהודים לערבים: לבוחבוט יש ממלא מקום ערבי. באוכלוסיית היישוב חיים עולים חדשים מכל העדות יחד עם תושבים ותיקים. גרעין היישוב הוא עולים ממרוקו ומארצות מצוקה, וגם לעלייה הרוסית של שנות ה-90 יש נוכחות.  גם תרבות יש במעלות: באגם מונפורט היפה נערך מדי שנה פסטיבל פיסול המושך אליו אנשים מרחבי העולם, ויש גם היכל תרבות מפואר ותזמורת של נערי העיר. לא לחינם נבחר בוחבוט לתפקיד היוקרתי של יו"ר מרכז השלטון המקומי, שכן אנשי עיירות הפיתוח והיישובים הערביים הצביעו עבורו בהמוניהם. גם ראשי ערים ותיקות הצביעו עבורו. המאבק, אגב, לא היה קל: מולו התייצב ראש עיר פופולרי לא פחות – שלומי לחיאני – ובכל זאת, בוחבוט ניצח.

5. דוד בוסקילה – שדרות: בוסקילה הגיע לתפקיד בפעם השנייה בשל יותר, מנוסה יותר וגם מיליטנטי יותר, במטרה להכין וליישם תוכנית הבראה לעיר שעמדה בפני קריסה. ואכן, מאז שנבחר ירדה שדרות מהכותרות השליליות והחל תהליך הבראתה. בוסקילה, שנבחר בינתיים ליו"ר פורום ערי הפיתוח במרכז השלטון המקומי, מצליח לשקם את שדרות לאט אבל בטוח, הוא צובר הישגים ומצליח להחזיר את החיוך לאנשי שדרות.  בוסקילה מתנסח היטב, שומר על קור רוח ומקרין עוצמה, אבל גם לא מהסס לדפוק על שולחנות כשצריך. התוצאה – הליך מובנה ומסודר של הבראה מלמטה. העיר, שהתפרסמה בעיקר כעיר מוכת קסאמים, הפכה לעיר מבוקשת, הרחובות שופצו ושופרו, התשתיות חודשו וערך הנדל"ן עלה בהתאם. אם השקט בדרום יימשך, סביר להניח שרוב החדשות יגיעו, כבעבר, מלהקות הרוק שיצאו מהעיר.

ראמז ג'ראיסי ראש עיריית נצרת. צילום רענן כהן

ראמז ג'ראיסי ראש עיריית נצרת. צילום רענן כהן

6. ראמז ג'ראיסי – נצרת: מאז שנת 1994 עומד ראמז ג'ראיסי בראשות העיר השנייה בחשיבותה לעולם הנוצרי.  נצרת היא עיר מסובכת מאוד לניהול:  יש בה מוסלמים, נוצרים, מקומות קדושים למכביר ומאות אלפי תיירים בשנה, ובצמוד אליה נושפת בעורפה נצרת עילית המודרנית, המרווחת, החדשה והמיושבת ביהודים.  לכאורה, יש בנצרת פוטנציאל נפיץ – מדובר במקום רגיש שבקלות יכולה להתפתח בו התגוששות עדתית – אבל עד כה ג'ראיסי מצליח למצוא את הדרך למנוע זאת. גם כשמשרדי הממשלה לא ששים לעזור לו, הוא מנהל את העיר ביד רמה, ברגישות ובנחישות. נכון שהוא לא יכול להתגאות בהישגים מרשימים בתחום התרבות, החינוך, איכות הסביבה וכו', אבל עבורו אלה מותרות. העובדה שהוא מצליח לשמור על שקט ועל סטטוס קוו הופכת אותו לאחד מראשי הערים הטובים בארץ – ולו רק בזכות יכולתו לפעול בתנאים כמעט בלתי אפשריים.

רון חולדאי ראש עיריית תל אביב-יפו. צילום רענן כהן

רון חולדאי ראש עיריית תל אביב-יפו. צילום רענן כהן

7. רון חולדאי – תל אביב-יפו: העיר ללא הפסקה, עברה מהפכה גדולה מיד עם  מינויו של רון חולדאי לתפקיד בשנת 1998 עלו עשרות טרקטורים על כבישים ועל מדרכות בעיר והפכו אותה לעיר חפירות. כשהתפזרו ענני האבק גילו התושבים עיר מודרנית ובה שבילי אופניים באורך 100 ק"מ ושלל פינות מנוחה מוצלות. אין כמעט דירוג של ערי העולם שתל-אביב לא נמצאת בו במקום גבוה (אגב, גם במדד יוקר המחיה). בין השאר, חולדאי יזם את אזור המועדונים בנמל תל-אביב, ואפילו קפץ ראש למימי הירקון כדי להראות שהמים נקיים וראויים לשחייה.
הביקורת העיקרית על חולדאי נוגעת לכך שהוא הפך אותה ל"עיר לעשירים" עם מגדלי מגורים, אבל בכל שאר הפרמטרים היא נחשבת למובילה בעולם. הכרזת "העיר הלבנה," שימור של 2,000 מבנים בעיר ההיסטורית, ניסיון אמיתי להתייחס ליפו כאל חלק מהעיר – בחירת יקיר עיר ערבי, העדפה מתקנת בדירקטוריונים ובקבלה לעבודה, פיתוח של תרבות ערבית, הנצחת ערבים בשמות של רחובות ביפו, ייסוד הפסטיבל המצליח "לילות יפו" – כל אלה ועוד נזקפים לזכותו של הראש.
כמו כן, הוקם בתקופתו אגף חדש למוזיאון תל-אביב, נחנך הקאמרי החדש ובנייתו של תיאטרון הבימה. תל-אביב היא העיר המובילה בפסטיבלים ובאירועים שונים שזלגו גם לערים אחרות, בהם, "לילה לבן", "חג המוזיקה", "מצעד הגאווה", "מרתון תל-אביב", "סובב תל-אביב באופניים" ו"שעת כדור הארץ".
רק לאחרונה נבחר חולדאי מטעם הארגון הבינלאומי CityMayors לראש העיר של חודש מרס. תל-אביב מוגדרת בנימוקי הבחירה כ"בירת ה-cool החדשה של אזור הים התיכון". אפשר בהחלט גם להצדיע לפרויקט השכרת האופניים המרשים. הקלה נוספת – הרכבת הקלה – כבר נראית, למיטיבי ראות, אי שם באופק.

המשך הדירוג: 8. צביקה גרינגולד- אופקים, 9. יונה יהב – חיפה, 10. מאיר כהן – דימונה, 11. רוביק דנילוביץ – באר שבע, 12. ניר ברקת – ירושלים, 13. שלמה לחיאני – בת ים, 14. יהודה בן חמו – כפר סבא, 15. שמעון לנקרי – עכו. לכתבה המלאה ב-nrg

מאמרים קשורים: חולון מרעננת את החזון. התושבים שותפים | שדרות רוטשילד יהפכו למדרחוב | מגמות במיתוג ערים בישראל | בת ים מסתערת על הגופים הממשלתיים | נתניה- מיתוג מרכז העיר, ספרייה מרכזי, בניין עירייה חדש |


ברוכים הבאים לעידן העיצוב

כל עסק, לה משנה מה הוא עושה או מייצר, צריך להכיר בכוח ובערך הכלכלי של עיצוב טוב. ברור, שיש סוגים שונים של עיצוב: גרפי, מיתוג, אריזה, מוצר, תהליך, פנים, ממשק/חווית משתמש, אינטרנט ועוד. במאמר שמפרסם אדם סוואן בפורבס, הוא מתייחס לעיצוב במובן הרחב כדיסציפלינה המכוונת ליצירת חוויה פשוטה, משמעותית ומתגמלת עבור צרכנים.

לצפות לעיצוב טוב זה כבר נחלתם של כמה משוגעים לדבר. קיימת ציפיה רחבה לעיצוב טוב: שמוצרים ושרותים יהיו כאלה שחשבו עליהם היטב, פושטו, נעשו יותר אינטואיטיביים, אלגנטיים ומהנים. העיצוב נעשה סוף סוף דמוקרטי, והשוק מציב סטנדרטים חדשים אליהם יש לשאוף ב"עידן העיצוב". להמחשה, אפל, התמצית של ארגון מובל עיצוב, מחזיק בשווי שוק של 750 מיליארד דולר, יותר מהתמ"ג של שוויץ. ההכנסה של אפל כפולה מזו של מייקרוסופט, סוג דומה של ארגון טכנולוגי אבל שאינו מובל ע"י עיצוב. כמו אפל יש חברות נוספות: אמזון, פייסבוק, פינטרסט, אתרי תיירות – אין זה פלא שמותגים אלה מצליחים, הם באמת מבינים את ערך העיצוב ומנצלים אותו להבטיח יתרון תחרותי. אפילו ממשלת בריטניה פרסמה "עקרונות עיצוב", באופן טבעי, באתר נקי וקל לניווט.

ייתכן והדומיננטיות של אפל הגבירה את ציפיות הציבור לעיצוב, או שהחזון של איקאה להביא עיצוב טוב וזול השפיע, או שאולי האינטרנט לימד אותנו מהו עיצוב טוב של חווית משתמש. ואולי הכל ביחד.

רק לחשוב עד כמה מהירה ואפקטיבית ההשפעה של חוויה מעוצבת על הדעה שלנו לגבי מותגים, חברה או חנות, לטוב ולרע. ארגונים מכווני עיצוב משקיעים בחשיבה על דברים אלה לעומק. הם מציבים את העיצוב בלב הארגון כדי להוביל חדשנות, ולשפר באופן מתמיד את המוצר, החוויה והשיוק. הם מבינים כי עיצוב טוב מוביל לבידול, נאמנות צרכנים ומיתוג טוב יותר. לכתבה המלאה בפורבס

קהילת המעצבים הישראלית פרסמה לאחרונה עצומה בשם תעשיית העיצוב המקומית, לשדרוג מדיניות התמ"ת לקידום העיצוב:

"למשרד התמ"ת תפקיד מוביל בקידום הכלכלה הישראלית ובקידום החדשנות והיכולת התחרותית של יצרנים וספקי שירותים. לאחרונה, המשרד עושה רבות כדי לקדם את המגזר החשוב של עסקים קטנים ובינוניים.
אנו, מעצבים, אנשי עסקים ואנשי האקדמיה, פונים למשרד לפעול לתיקון "כשל שוק" בתחום "התעשיות היצירתיות" ובמיוחד כשל בקידום תעשיית העיצוב הישראלית.
חוסר המודעות לתפקיד העיצוב וחוסר ההבנה בניהול תהליכי עיצוב פוגעים בפיתוח הכלכלה הישראלית ומונעים פיתוח מוצרים ושירותים חדשניים. חוסרים אלו מהווים "כשל שוק" הדורש התערבות ממשלתית מיידית.

אנו קוראים למשרד התמ"ת לבדוק מחדש את התוכניות לקידום העיצוב ולעדכנן לפי מודלים עכשוויים מהעולם. לדעתנו, דרוש שינוי בקונספציה כדי להתאים את המאמצים לאתגרים של הכלכלה הגלובאלית."

מצגת זאת דורשת JavaScript.

מאמרים קשורים: עיצוב העתיד של ניו יורק | על תחרויות עיצוב | מיתוג ישראל – הבעיה היא לא מה חושבים עלינו | היוזמה הפרטית מובילה את שיווק ישראל


האם בעתיד נגור בת"א-סלקום או ירושלים-בזק? מיתוג מקומות על שם חברות מסחריות

תל אביב סלקום - האם זה העתיד?

תל אביב סלקום – האם זה העתיד?

הרעיון של מיתוג מקומות לא נעלם מעיניהם הרעבות לחידושים והתרחבות של המותגים הגדולים. כבר הורגלנו במבנים, איצטדיונים, בתי חולים ומוזאונים על שם או בחסות חברה. אבל בניין יחיד המקושר למותג זה כבר מיושן. כעת המותגים רוצים אזורים, שכונות ובעתיד כנראה שערים שלמות ואף מדינות.

קישור מותג מסחרי עם מקום הוא סוג חדש של שיווק ופרסום שתופס תאוצה לאחרונה סביב העולם, במקביל למיתוג הערים והמדינות. כבר נכתב בפוסט קודם על פרויקט הענק של ריאל מדריד במפרץ הפרסי – בניית אתר נופש סביב המותג על גבי אי מלאכותי. (האי של ריאל מדריד)

ברגע שהמשחקים האולימפיים בלונדון יסתיימו, 2012 אולי תיזכר בבריטניה כשנה בה מותגה מזרח לונדון. אבל הכוונה ב"מותגה" כאן היא חדשה. האולימפיאדה בלונדון בהחלט נתנה אפשרות ללא תקדים למותגים גדולים לצרף את שמם לחלקים המתפתחים של העיר.

הדוגמה הבולטת לעין ביותר היא של חברת התעופה של איחוד האמירויות, Emirates Airlines, שעל שמה נקראו שתי תחנות ברכבת התחתית של לונדון – Greenwich Peninsula, Emirates Royal Dock. החברה שבסיסה בדובאי הצליחה להשיג זאת באמצעות הזרמת 36 מיליון ליש"ט עבור קו תחבורה אווירי (רכבל) החוצה את נהר התמזה באזור הדוקלנס של לונדון.

הקו, הראשון מסוגו בלונדון, יעביר מבקרים בין שתי נקודות מרכזיות במהלך המשחקים האולימפיים, ויספק נוף ייחודי באחד המקומות בו הנהר רחב ביותר.

הרכבת התחתית של לונדון - תחנות ע"ש חברת התעופה של אמרירויות

הרכבת התחתית של לונדון – תחנות ע"ש חברת התעופה של אמרירויות

הביקורת שהתעוררה בעקבות פיתוח הרכבל וקריאת התחנות על שם חברת התעופה, הדגישה כי הקו אינו הכרחי (הוא מקצר נסיעה בת 10 דקות ברכבת לחצי), וכדאיותו הכלכלית מוטלת בספק, אך בעיקר כי המהלך הופך את מפת הרכבת התחתית לפרסומת. מפת התחתית של לונדון נתפסת בממלכה כאייקון עיצובי, שלא השתנה רבות מאז עוצב לראשונה בשנת 1931, מלבד הוספת הקווים החדשים.

אולם אנשים רבים אינם מודעים לכך כי רבות מהתחנות ההיסטוריות של לונדון כמו: Downing Street, Russell Grosvenor Squares לדוגמה, קרויות על שמות המלווים או המממנים של הפרויקטים.

חברת התעופה של האמירויות אינה היחידה שתקעה יתד סביב הפארק האולימפי. חברה איקאה השבדית בונה כעת את שכונת Strand East, בסמוך לאצטדיון האולימפי. שכונה המערבת מגורים ומסחר, משולבת בתעלות, וכמעט נקייה מכלי רכב. (הפוסט על שכונת איקאה בלונדון)

אז זה לא יהיה מפתיע אם בעוד לא הרבה שנים נגור בערים עם שמות כמו: תל אביב – סלקום, או ירושלים- בזק, או במדינת ישראל-טבע, וניסע לטייל בארה"ב-פייסבוק או בבריטניה-ורג'ין.

מאמרים קשורים: איקאה בונה שכונה שלמה בלונדון | האי של ריאל מדריד | מיתוג פרויקט התחדשות עירונית בלונדון | יצירת האמנות הגדולה בבריטניה | אולימפיאדת לונדון – המותג


אם היית באיקאה ואמרת "יכולתי לגור פה" – עכשיו אפשר. איקאה בונה שכונה בלונדון

אינטר איקאה הולדינגס, חברת הנדל"ן של איקרה, הגישה את תכנית ההצעה לעיריית לונדון עבור "סטראנד איסט", תכנית פיתוח עירונית בסטרטפורד, מזרח לונדון.

באזור התעשייתי לשעבר הממוקם מדרום לפארק האולימפי, והמוקף משני צידיו מים, איקאה בונה שכונה של 26 קמ"ר, שתכלול 1200 דירות, מלון מרשת מריוט וכן מסעדות, חנויות, משרדים, בית ספר, גני ילדים ומרכז בריאות. התכנית מעוצבת כך שהתושבים לא יזדקקו למכוניות לצורך סידורים יומיומיים, וכוללת רחובות ואזורים להולכי רגל בלבד, כמו גם נתיבי רכיבה על אופניים. חנייה תת קרקעית תספק אווירה נקייה לאזור העתידי, וגם איסוף האשפה יהיה תת קרקעי. העבודות יחלו ב-2013 ויסתיימו תוך 5 שנים.

15% מהדירות באזור מיועדות לדיור ציבורי מוזל, כשבתכנית בכללה מתוכננות דירות במגוון  סגנונות ומיקומים, כשרוב הבניינים יהיו בגובה 4 קומות, ומספר קטן של מבנים בגובה 7,11 ו-16 קומות.

האזור יקדם אירועים כגון שווקי חקלאים וחנויות לעתיקות, עם תכנית "לתת לתושבים לוח אירועים המגיע לסף ביתם עם דברים שקורים ומהסוג שיוצרים תחושה של מקום. אנו ניתן לזה צורה יותר נאכוף את זה על התושבים – אבל ננסה לארוג את הקהילה יחדיו".

באזור גם ישומרו מבנים עתיקים שאפיינו את האזור התעשייתי לשעבר, תבנה "טיילת ארובות" בין המבנים שישומרו,  כיכר גדולה על שפת המים, "אזור יצירת" שישמש חממה ליוצרים, ופסל מואר בגובה 40 מטר.

"חברתי ומקיים, כלכלי וסביבתי" – זה לב ההצעה. הגישה לקיימות היא להתרכז ולספק תוצרים פוזיטיביים מרוכזים סביב האדם, על פי התכנית.

מאמרים קשורים: נתיבי נסיעה צפים בלונדון | יצירת האמנות הגדולה בבריטניה | מיתוג התחדשות עירונית בלונדון | איך בונים עיר חכמה? מהיסוד.