שנתיים לאולימפיאדת ריו 2016 – זה הלוק החדש, וכך משווקים את ברזיל

אולימפיאדת ריו 2016 - שפה ויזואלית

פחות משנתיים נותרו עד לטקס הפתיחה של אולימפיאדת ריו דה ז'ניירו 2016, ולציון הספירה לאחור פרסמה הועדה המארגנת של המשחקים את השפה הויזואלית שתלווה את האולימפיאדה בכל הפרסומים, אירועים, משחקים וכיוצ"ב. השפה החדשה פיתחה בהשראת הרוח של ריו ורב גוניותה, היא משלבת נקודות ציון בעיר, ומסמלת את ההתאחדות של כל הברזילאים באירוע, על פי ההודעה לעיתונות.

לקרוא את ההמשך »

מודעות פרסומת

אינסטגרם מסכמת שנה וחושפת מהם המקומות המצולמים ביותר בעולם

אינסטגרםהרשתות החברתיות הפכו בשנים האחרונות לזירות הגלישה, החיפוש והצרכנות המרכזיים בחיינו, והן אוספות עלינו מידע באופן קבוע. משום כך, סיכומי השנה של הרשתות החברתיות יכולים לא רק לשפוך אור על מה עשינו, איפה היינו ומה עיניין אותנו השנה, אלא אף לנבא מה צפוי בשנה הבאה. אחרי הפרסום של רשימת המקומות הפופולריים ביותר והנושאים המדוברים ביותר על פי פייסבוק, הערים והמדינות המדוברים ביותר על פי טמבלר,  ויעדי התיירות העולים על פי טריפאדוויזור, מפרסמת הרשת החברתית אינסטגרם את רשימת 10 הערים המצולמות ביותר בשנת 2013, ובראש מובילות ערים בארה"ב, בתאילנד ובברזיל.

לקרוא את ההמשך »


ריהנה, נועה תישבי או PSY – האם סלבריטאים באמת מקדמים תיירות?

קוריאה 1ארגון התיירות של קוריאה גייס את את זמר הראפ PSY, שהתפרסם עם השיר "גנגאם סטייל" ששבר כל שיאי צפייה באתר יו-טיוב, לככב בסדרה של סרטים שיקדמו את התיירות לקוריאה. סדרת הסרטים שתקרא PSY’s Wiki Korea, בהשפעת אתר ויקיפדיה, מציגה את האטרקציות המרכזיות במדינה כמו מסלול ההליכה באי ג'וג'ו, ומייונגדונג, מכה הקניות המפורסם בקוריאה.

ריהנה מככבת שוב כשגרירת התיירות למדינת הולדתה, ברבדוס, בקמפיין נרחב במדיות חברתיות כמו פייסבוק, טוויטר ואינסטגראם. בוידאו, ריהנה נראית בסרטון עסוקה בפעילויות האופייניות לנופש בברבדוס, כמו רכיבת אופניים ביער, או משחק דומינו על החוף, ובאופן כללי נראית מהמם על כל נוף. ברקע התמונות מתנגן השיר Diamonds, להיטה האחרון.

לקרוא את ההמשך »


עיריית תל אביב במרחב המקוון: שירות, שיתוף ציבור ושיווק והסברה

אנו חיים בעולם נייד, ומחקרים מראים כי מספר משתמשי הטלפונים הניידים כבר עולה על מספר הטלפונים הנייחים. 100 מיליון אמריקאים סומכים על האייפון, אנדרואיד והבלקברי כדי לארגן את היום שלהם, ואנשים מעוניינים לעשות יותר עם הטלפונים הניידים שלהם.

ערים רבות השיקו אפליקציות עבור תיירים המגיעים לעיר, הכוללות מפות, אינפורמציה על אתרי התיירות, מקומות בילוי, וחלקן אף מציעות אפשרויות הזמנת מלונות, מקומות במסעדות וכיוצא בזה. אבל כעת עיריות סביב העולם משתמשות באפליקציות סלולריות כדי לתת שירות יעיל יותר ולהיות נגישות לתושביהן בעודם בתנועה, וזה לא רק עבור שירותים, ערים מאמצות את האפליקציות כדי להדגיש את התרבות ואפילו לקדם פעילות קהילתית. (פוסט על ערים ואפליקציות). אתר feeder מפרסם ראיון עם מנהל המדיה החברתית בעיריית תל אביב, זהר סוסנקו, המפרט את הפעילות של העירייה ברשת, ברשתות חברתיות ובאפליקציות:

דף הפייסבוק של עיריית תל אביב

דף הפייסבוק של עיריית תל אביב

איזה אלמנטים של מדיה חברתית אתם מפעילים בשם העיריה חוץ מפייסבוק ולמה בחרתם אותם? – הערוץ המשמעותי ביותר מחוץ לפייסבוק הוא ערוץ ה-YouTube והוא משרת אותנו בכמה רמות: שקיפות: ישיבות מועצת העיר עולות במלואן ליוטיוב. פרסום ויידועקמפיין החזרי יתרון ארנונה זכה, למשל, ליותר מ-200,000 צפיות. חיזוק הקשר עם תושבים: סדרת אתם שואלים – ראש העיר עונה. מיתוג העיר: שת"פ עם ערוץ 8 בפרויקט אינדי סיטי, שהסתיים בעשרות קליפים של להקות אינדי תל אביביות המצולמות בנופי העיר, קידום העיר כעיר סטארט-אפ (סרט שעשינו באחרונה) וסרטון תדמית לעיר:

פתחנו באחרונה גם חשבון באינסטגרם , שצבר עד כה 800 עוקבים, רבים מהם מחו"ל. במסיבת רחוב בשינקין חילקנו לאנשים שצילמו את הרחוב המחודש מגנטים למקרר עם הצילומים שלהם. בקיץ ערכנו את תחרות telaviview#  שבמסגרתה הצגנו בפסטיבל הצילום הבין לאומי ביפו מאות תמונות שצולמו בתל אביב על מסך LED ענק. בהמשך נערכה תחרות בין הצילומים הטובים ביותר ועוד כמה הפתעות.

מאז"ה 9

מאז"ה 9

האם אתם מנהלים מדיה חברתית בשם עיריית תל אביב או גם בשם האגפים השונים? – "העירייה מפעילה יותר מ-40 עמודי פייסבוק שונים (יחידות עירייה שונות, מזא"ה 9, פעילויות של העירייה, מרכזים קהילתיים, חברות עירוניות כמו תל אופן ועוד). היחידה שלי מנהלת רק את הפלטפורמות הגדולות מביניהן אבל אנחנו מהווים גורם מייעץ, מלווה ותומך לפעילויות הדיגיטל של יחידות העירייה השונות. "אנחנו משתמשים בפייסבוק ככלי התקשרות בסיסי – כך, למשל, כשמשפצים רחוב בעיר אנחנו פותחים עמוד פייסבוק בין מנהלי הפרויקט והתושבים".

האם ההתנהלות במדיה היא יח"צ ושיווק בלבד או גם התייחסות למדיה כאלמנט בשרות לקוחות? – "התפיסה שלנו את השימוש ברשתות חברתיות היא משולשת – שירות, שיווק ויידוע הציבור, ושיתוף ציבור. "פניות אישיות שמגיעות בעמוד הפייסבוק של העירייה מקבלות מאיתנו טיפול ראשוני. כשמדובר בפניות אישיות, נציגה של פניות הציבור חוזרת בשיחה טלפונית לפונה וממשיכה את הטיפול בו, וכשנדרשת מאיתנו תשובה לנושא בעל אופי ציבורי אנחנו עורכים בדיקה פנימית ומעניקים מענה ישירות בעמוד".

מה האסטרטגיה של העיריה במדיה החברתית? – "לפני שנה שחררנו את התוכנית האסטרטגית של עיריית תל אביב יפו לפעילות ברשתות חברתיות. שמתייחס לשלושה אלמנטים שאנחנו מפתחים– שירות, שיתוף ציבור ושיווק והסברה".

"אנחנו מנסים להתייחס לרשתות החברתיות כמרחב חדש שהעירייה מחויבת לפעול בו. הרצון לייצר דו-שיח שקוף עם הציבור באמצעות הרשת, לחבר את הציבור לעיריית תל אביב, לגרום לאנשים להבין את המערכת המורכבת שבתוכה אנחנו מתנהלים, בין תושבים שרוצים א' לתושבים שרוצים ב' ולפעמים מתווכחים ביניהם על פעילויות העירייה.

"כשבוטלו מקומות חניה ברחוב בלוך לטובת שביל אופניים הוויכוח שנוצר לא היה בין העירייה לתושבים אלא בין רוכבי אופניים לבעלי מכוניות – שזה ויכוח בריא שעזר גם לנו ללמוד הרבה. התמיכה שקיבלנו והכעס שעלה מבעלי מכוניות באזור, דרש מהעירייה לייצר פתרונות חלופיים ולהוסיף מקומות חניה מוגבלים לתושבי האזור".

איך מתבטאת הפעילות ברמת התושב? – "לפני כמה שבועות קיבלנו תלונות מתושבים על גינת כלבים מוזנחת בעיר. צוות עירוני יצא למקום וטיפל בגינה ותוך כמה ימים העלנו גלריית תמונות של הגינה המשופצת. יש לגולשים נטייה לחשוב שאנחנו מפחדים מהביקורת שלהם. לא פעם אני רואה פוסטים שמתחילים במשפט "אתם בטח תמחקו את זה", אבל אנחנו מאמינים שהביקורת שאנחנו סופגים בסופו של דבר עוזרת לעירייה לנהל את העיר הזו טוב יותר ולהבין את רחשי הציבור".

האם העתקתם מודלים ממקומות אחרים בעולם ששימשו השראה? – "אני גאה להגיד שמבדיקה בעולם, אנחנו במקום מאוד טוב אך עדיין יש הרבה ללמוד מרשויות אחרות. עיריית חיפה נכנסה לעסק הזה של פייסבוק לפנינו ועושה שם עבודה מאוד יפה שעזרה לנו בתחילת הדרך".

את הידע החשוב ביותר בתחום צברתי בנסיעה פרטית לניו-יורק, בפגישה עם מנהלת הדיגיטל של עיריית ניו-יורק, רייצ'ל סטרן, שעושה עבודה מעוררת הערצה. היא הצליחה לזקק את התפיסה לפיה צריך לייצר תוכן עבור הגולשים ולא עבור הארגון לפעילות מאוד מרשימה. כשמחלקת בריאות הציבור פנו אליה וביקשו לפתוח עמוד פייסבוק "כדי שגם להם יהיה" היא איתרה איתם פעילות של המחלקה שבאמת מעניינת את הציבור – סדנאות גמילה מעישון. הם החליטו לפתוח קהילת פייסבוק לגמילה מעישון שמתופעלת ע"י העירייה. זה המקום שבו הייתי רוצה לראות את העירייה בהמשך הדרך – מעורבת ותורמת באופן חיובי לקהילה ברשת.

תחרות אפליקציות עיריית תל אביב

תחרות אפליקציות עיריית תל אביב

בעקבות הפגישה עם סטרן החלטנו לייבא לישראל את הרעיון של תחרות מפתחי אפליקציות עירונית. בניו יורק הם מקיימים את תחרות Big Apps כבר שלוש שנים. כשחזרתי מהפגישה, העירייה סיימה לבנות את מאגר המידע הפתוח שלנו, Data Tel Aviv, והתזמון היה מושלם. ככה נולדה תחרות מפתחי האפליקציות.

מה מתוכנן בעתיד הקרוב? – בחודשים הקרובים תראו אפליקציה סלולרית, מערכת מפות מתקדמת, פיתוח של תחום ה-open data, ויי-פיי עירוני בחינם, ערוץ אישי באתר העירייה ועוד ועוד. כמו כן, בשבועות הקרובים נתחיל מהלך שיתוף ציבורי ראשון מסוגו בארץ באמצעות פייסבוק ומפגשים פיזיים, בהם תושבים ייקבלו תקציב לשיפור התשתיות בשכונה והם מחליטים מה לעשות איתו". למאמר המלא

מאמרים קשורים: על ערים שמתקשרות באפליקציות | האתרים והאפליקציות הטובים ביותר לערים ומדינות | שיווק ערים ברשתות חברתיות | איך פייסבוק וטוויטר משפרות ערים מתפתחות | ניו יורק- המטרופוליס של מידע ההמון


מחאה והמרחב הציבורי: איך הכיכרות תורמות או מזיקות לדמוקרטיה

דמוקרטיה והמרחב הציבורי

דמוקרטיה והמרחב הציבורי

מחאה ציבורית בשנים האחרונות עברה אל הרשת. ניתן לבנות תנועת מחאה בפייסבוק, לארגן אותה עם Foursquare ולתעד אותה עם אינסטגרם. העולם התאהב ברעיון של מהפכה חברתית המונעת על ידי טוויטר, על פי הדוגמה של האביב הערבי.

אבל כל הכלים הדיגיטליים הללו לא משנים את הצורך הבסיסי של דמוקרטיה: מרחב ציבורי ממשי ואקטיבי. מובן כי מצרים צעירים וזועמים ארגנו את עצמם בעזרת טלפונים חכמים בינואר בשנה שעברה. אבל עדיין הם היו זקוקים לכיכר תחריר. גם בישראל המחאה החברתית שניזונה כל כך מהרשת, לא זכתה לתהודה דומה לזו של האוהלים בשדרות רוטשילד, ולהפגנות הגדולות בשטח.

ג'ון פרקינסון, חוקר פוליטי מאוניברסיטת וורוויק בבריטניה, נסע אל 11 ערי בירה בעולם בניסיון להבין את הקשר בין המרחבים הציבוריים והדמוקרטיה. "מה יכולה דמוקרטיה להרוויח ממרחב ציבורי" הוא שאל "האם יש לה צרכים פיזיים כדי לצמוח? וכיצד ערים מודרניות מספקות צרכים אלו?"

את הממצאים שלו הוא פרסם בספר Democracy and Public Space: the Physical Sites of Democratic Performance המציע מבט שונה על כיכרות ופארקים אשר לרוב נבחנים בהקשר של יכולתם למשוך תיירים, פסטיבלים וקונצרטים, ולא הפגנות. לאחר שביקר בכל עיר, תוך בחינת הנגישות, הגודל, מאפיינים של ביטחון, פרקינסון גיבש דירוג מפתיע של המרחבים הציבוריים בערים במובן של טוב או רע לדמוקרטיה:

  1. ברלין, גרמניה
  2. וולינגטון, ניו זילנד
  3. אוטווה, קנדה
  4. קנברה, אוסטרליה
  5. וושינגטון, ארה"ב
  6. הונג קונג
  7. מקסיקו סיטי
  8. לונדון, בריטניה
  9. טוקיו, יפן
  10. סנטייגו, צ'ילה
  11. קייפטאון, דרום אפריקה

אז איך זה שוושינגטון נמצאת באמצע הדירוג, ולונדון קרוב לתחתית? "למלא את ה'נאשיונאל מול' (הכיכר המרכזית בוושינגטון) זו משימה שמאד קשה להשיג" אומר פרקינסון. "הרבה מהבירות האחרות מציעות מרחבים ציבוריים דלים במיוחד בקדמת המוסדות הפוליטיים שלהם. כיכר צ'ארטר גארדן, הכיכר המרכזית בהונג קונג, יכולה להכיל רק 5000 איש. בהונג קונג כל כך הרבה יותר קשה להביע את הגודל הפיזי של המחאה." אומר פרקינסון.

אבל לוושינגטון יש מספר בעיות. הכיכר היא מאסיבית, אבל לא קל להשתמש בה למחאה, היא עמוסת מנגנוני שיטור מסוגים שונים, ומאד קשה לצלם בה וידאו. גם השטח הציבורי הנוסף, קומפלקס הקפיטול, אינו נגיש כל כך עבור אזרחים. פרקינסון גם אומר כי דירדרנו את האיכות הפוליטית של מקומות אלה על ידי הפיכתם למוקדי תיירות הומים.

המחאה החברתית תל אביב

המחאה החברתית תל אביב

"ערים רבות משקיעות מאמצים רבים בהתייחסות לאתרים אלה כאתרי מורשת, כאתרים חצי מקודשים של דת אזרחית" הוא אומר. "וכך אתה אמור לבוא למקום כזה עם גישה חצויה".

הבעיה של לונדון היא שונה במקצת. "הכיכר המרכזית שמול הפרלמנט בלונדון היא קטנה, והיא אי תנועה. כינוסים דמוקרטיים בכל גודל בלונדון צריכים להעשות בהייד פארק, שם הסביבה שונה לחלוטין (וגם התחבורה לשם יקרה). בבריטניה קיים גם חוק המגביל הפגנות בשטח המקיף את הפרלמנט, וכל מי שרוצה להפגין שם צריך לקבל רשות, ולרוב נדחה."

בקנדה, המצב טוב בהרבה מזה שבוושינגטון או לונדון. הפרלמנט הקנדי נלחם בקביעות במשטרה המנסה לסגור את השטח הציבורי מחוץ לו. כך שאם אתה קנדי שרוצה להביא את זכותך הדמוקרטית להפגין ממש ליד הפרלמנט, אתה יכול. למעשה, אתה יכול לצעוד ממש לתוך הבניין ולפגוש את נבחרי הציבור שלך בחדרים ציבוריים השמורים במיוחד לשם כך. אתה אילו יכול להתחתן שם, אומר פרקינסון.

מאמרים קשורים: מדוע הרחובות שייכים למכוניות ולא לאנשים? | איך מעצבים דיקטטורה? צפון קוריאה | המקומות הטובים והגרועים בעולם לחיות כאישה | מצעד הגאווה במוסקבה נאסר ל-100 השנים הבאות | הפרס האירופאי למרחבים ציבוריים 2012


מיתוג בעידן הדיגיטלי: לינקולן, נברסקה

לינקולן נוסדה בשנת 1856, והיא הבירה של מדינת נברסקה. עם 300,000 תושבים במטרופולין, היא השנייה בגודלה אחרי אומהה. בשבוע שעבר, לשכת המסחר של לינקולן הציגה את המיתוג החדש לעיר שמטרתו משיכת אנשים מוכשרים לגור בעיר ולעודד את הכלכלה. שפת המותג עוצבה על ידי החברה המקומית Archrival.

על פי ספר המותג, קהל היעד העיקרי של המיתוג הוא בוגרי אוניברסיטאות בלינקולן ואנשי מקצוע צעירים בכל מקום אחר. במחקר שנערך התקבלו תוצאות מחמיאות לעיר: 82% היו מרוצים או מאד מרוצים מלינקולן כמקום לחיות בו, 67% דיווחו כי הם מרוצים או מאד מרוצים מהעיר כמקום להתחיל בו קריירה או עסק, 70% אמרו כי הם אינם מתכננים לעזוב, הם מתכננים לפרוש בעיר, או שיחיו בעיר כל עוד הם ימצאו בה עבודה.

המסרים של המיתוג, על פי ספר המותג הם: אתה יכול להצליח בלינקולן, יהיה לך נוח בלינקולן, אתה יכול להנות בלינקולן. המסרים מוסברים בעלות החיים הנמוכה, האוויר והעיר הנקיים, אבטלה נמוכה, שטחים פתוחים נרחבים, פארקים, מרחקי נסיעה קצרים, משרות טובות, סצינת אמנות ובידור עשירה, וייזמות.

למעשה, ספר המיתוג אינו מציג אסטרטגיה ברורה וגם לא מסר ברור ומרוכז. אין מחקר בקרב קהלי היעד ואפיונם, וגם אין ניתוח של וחזקות וחולשות העיר (swot), המהווה בסיס לפיתוח אסטרטגיה. שפת המותג לעומת זאת יכולה להעביר את הרושם כי מדובר בעיר הייטק, או עיר תזזיתית – אבל תיאורים אלה לא מאפיינים את העיר. העיר מוגדרת יותר כעיר קטנה ושלווה. שפת המותג עכשווית אבל חסרה ייחודיות מקומית ונוטה יתר על המידה לכיוון ההייטקי. שפת המותג יכולה הייתה להתאים אולי לשדה תעופה או מרכז תחבורתי אחר ולא לעיר, ואף כי במבט ראשון היא נראית מרשימה, העומס הגרפי והצבעוני הוא עצום ושימוש קבוע בשפה יגרום לעייפות ועומס, ויוביל בסופו של דבר ל"דילול" השפה וצמצומה.

במעט השנים האחרונות עבר עולם השיווק והמדיה מהפכה עצומה, עם כניסת הרשתות החברתיות והטלפונים החכמים למרכז הבמה. השיווק הדיגיטלי שהתבסס על אתרי אינטרנט עד לא מזמן ככלי משני לשיווק המסורתי, פרץ בעוצמה אדירה ברשתות החברתיות ובמכשירים הניידים, שהפכו לכלי החשוב ביותר ביצירת קשר עם הקהלים השונים. מאז המהפכה הצעירה הזו, לא פורסמו פרויקטים רבים למיתוג ערים, שנולדו לתוך העידן החדש הזה והתייחסו אליו.

הדבר המעניין במיתוג לינקולן, הוא מצד אחד המשך המסורת המפוקפקת של ביצוע מיתוג עירוני ללא אסטרטגיה מבוססת וחזון עירוני, אבל מצד שני אימוץ אמצעי המדיה החדשים לשיווק העיר ביד רחבה. ספר המותג מדלג כמעט לחלוטין על שלבי האסטרטגיה אבל מפרט מאד בנושא אמצעי המדיה בהם תשתמש העיר לצרכי שיווק: 4 אתרי אינטרנט מקושרים ישתפו פעולה כדי להציג את התדמית הצעירה של לינקולן. אתר המותג לינקולן, פרופיל פייסבוק לעיר, אתר לשכת המסחר שיתרכז בעסקים ואתר נוסף עבור אירועים ותיירות. בנוסף אפליקציית טלפונים ניידים שתציג מפות, אירועים, עסקים וכיוצ"ב, וחשבונות ב-foursquare, פינטרסט ואינסטגרם שיפיצו תמונות של העיר.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

מאמרים קשורים: ספורט כאסטרטגיה לצמיחה באינדיאנפוליס | אטלנטיק סיטי ממציאה עצמה מחדש | מיתוג קולורדו ספרינגס, ארה"ב | הלוגו האייקוני של ניו יורק עובר שינוי | נאשוויל "עיר המוזיקה"