דירוג שדות התעופה הטובים בעולם 2014

שדה התעופה עמאן

שדה התעופה עמאן

איגוד נמלי התעופה הבינלאומי פרסם את דירוג שדות התעופה הטובים בעולם לשנת 2014, הכולל בחינה של 300 שדות תעופה לפי 34 קטגוריות הכוללות שירות, יעילות, דיוק בזמנים, ניצול השטחים המסחריים, קמעונאות, אבטחה ועוד. המדד מתבסס על סקר בקרב נוסעים משלב הצ'ק אין ועד עזיבת השדה.

"שדות תעופה הם יותר מרק נקודות לנסיעה או הגעה" אמרה אנג'לה גיטנס, המנהלת הכללית של אגוד נמלי התעופה הבינלאומי. "הם עסקים מורכבים בזכות עצמם. וככאלה, המיקוד בשירותלנוסע הפך לחשוב ביותר כדי להבטיח הצלחה. בנוף המשתנה במהירות של תעופה בינלאומית, המדד הוא מפתח להבנת הדרך להגביר את שביעות הרצון של הנוסע ושיפור הביצועים העיסקיים".

לקרוא את ההמשך »

מודעות פרסומת

אירוטרופוליס – עתיד הערים תלוי בשדות התעופה שלהן

מי שעוקב אחרי הבלוג בקביעות שם לב ודאי למספר הפוסטים הרב המתייחסים לשדות תעופה ולהשפעה שלהם על כלכלת הערים והמדינות, באופן ישיר ובאופנים עקיפים. הערים שישימו את שדות התעופה שלהן במרכז, הן הערים שישגשגו במאה ה-21, והסימנים להולדת עולם של ערי ה"אירוטרופוליס" ניכרים כבר כיום. כבר כיום ברור, ומגמה זו רק תתגבר, שערים בהן יש שדות תעופה גדולים, מקושרים היטב ויעילים, הן הערים שישגשגו יותר מאחרות, והמקומות המהירים ביותר, המחוברים ביותר ינצחו.

קיים קשר הדוק בין שדות תעופה ושגשוג הערים הצמודות להם, וקשר זה יתחזק יחד עם השינוי העובר על שדות תעופה, שכבר אינם רק מקום להמריא או לנחות אלא הופכים ליעדים בפני עצמם. בעולם מתנהל קרב עיקש בין שדות תעופה, שיש לו השלכות עמוקות על כלכלת הערים והמדינות, וערים שהציבו את שדות התעופה שלהן ככלי אסטרטגי קוטפות את הפירות כבר כיום – בדובאי יהיה השדה העמוס בעולם עד 2015, לונדון, איסטנבול ובייג'ינג משקיעות בשדות התעופה שלהן, ואפילו עמאן, ירדן, מתייחסת לשדה התעופה החדש ככלי לאסטרטגיה לאומית. כל זאת בשילוב הכוח הכלכלי של התיירות בעולם, האחראית ל-9% מהתמ"ג העולמי, ומכאן החשיבות העצומה שיש לשדות התעופה.

טיפוס חדש של עיר מתפתח בעולם, בו שדה התעופה אינו נמצא בחוצות העיר אלא בליבה. זוהי ה"אירוטרופוליס". בעוד שדות התעופה גדלים, הם הופכים יותר ויותר להדמות לערים עצמן. אזור הקניות בשדה התעופה של אינדיאנפוליס לדוגמה, נותן תחושה של כיכר עירונית. בשדה התעופה ארלנדה בשטוקהולם מתקיימות 6,000 חתונות מדי שנה, מוזיאון הרייקס של אמסטרדם מציג תערוכות בסכיפול, והפילהרמונית של לונדון מנגנת בהיתרו.

Squaire, פרנקפורט - "קרוב לכל מקום בעולם"

Squaire, פרנקפורט – "קרוב לכל מקום בעולם"

מי שרוצה לראות את העתיד יכול להתבונן בפרויקט Squaire, בניין זכוכית חלק ונוצץ בשדה התעופה של פרנקפורט, שנמצא "קרוב לכל מקום בעולם", בזכות קרבה ישירה לצ'ק אין, באחד משדות התעופה המקושרים בעולם, ונושא את השלט "ברוכים הבאים לניו יורק" – השם שניתן לקונספט הייחודי. דוגמאות נוספות הם שדה התעופה אינצ'און הצמוד לעיר החכמה סונגדו בדרום קוריאה. דובאי, שכבר זכתה לכינוי "שדה תעופה עם אמירות צמודה", וסינגפור, שהצמיחה שלה נקשרת באופן הדוק לשדה התעופה המרשים שבעיר.

Squaire, פרנקפורט - "קרוב לכל מקום בעולם"

Squaire, פרנקפורט – "קרוב לכל מקום בעולם"

רעיון האירוטרופוליס העתידני הוא גם רעיון מצמרר. העיר המדומיינת נראית כמקום המהווה שילוב של כללים עסקיים ושלטון המדינה, עם רמת ביטחון גבוהה ושליטה המתלוות לשדות תעופה. תחת הדיקטטורה של מהירות, כל מה שהוא אישי, נעלם. מרכז קניות בשדה תעופה לעולם לא יהיה כמו כיכר של עיר, משום שכל דבר שם מתוכנן ומנוהל, והספונטניות והיוזמה נעלמות.

אבל לחזון העתידני הזה מנסים כיום ארכיטקטים להכניס מעט "נשמה". גם מרכזי הקניות הגדולים נדמו לנו בעבר כמקומות קרים, לא אישיים, וכשהחלו לחדור לעולמנו היינו שואלים "מי רוצה לאכול במסעדה או לשתות קפה בקניון?". אבל נדמה ששאלות כאלה מתמעטות והולכות, וקניון מלאכותי כבר יכול להכיל סוגי בילוי שעד לא מזמן נראו בלתי אפשריים בו. וכך שדות התעופה של היום כבר כוללים בילויים כמו מגרשי גולף, תעלות מים עם סירות, ופארקים.

רוב שדות התעופה הם עדיין דומים יותר לבתי חולים, וכל אדם הנמצא בהם מחפש את הדרך המהירה ביותר לצאת מהם. לונדון הצליחה לבסס את עצמה לאורך שנים כבירת התעופה העולמית, כשבהיתרו, גאטוויק, סטנסטד ולוטון יחד עוברים כ-130 מיליון נוסעים מדי שנה. זהו מספר גדול יותר מבניו יורק, פריז, טוקיו או כל עיר אחרת, ויש עוד לאן לגדול.

שדה התעופה החדש בלונדון בעיצוב זאהה חדיד

שדה התעופה החדש בלונדון בעיצוב זאהה חדיד

בוריס ג'ונסון, ראש עיריית לונדון, מאמין מאד ברעיון האירוטרופוליס, ובחשיבות שדות התעופה עיר, ומחפש דרכים להגדיל את היקף התנועה האווירית ללונדון. לאחרונה נבחרה אדריכלית העל זאהה חדיד לתכנון שדה תעופה חדש ללונדון בדרום מזרח העיר. חדיד, יחד עם כלכלנים מאוקספורד וחברות הנדסה, מפתחים תכנית למרכז תחבורה אווירית שימלא תפקיד משמעותי בהתפתחות הכלכלה של הבירה הבריטית. ג'ונסון אמר כי זהו צוות חלומות שיבוא עם פתרון לבעיה האווירית בזמן הקצר ביותר, תוך הכרה במשמעויות העצומות לכלכלה המקומית והגלובלית. "פרויקט זה הוא חיוני כדי לספק את פתרון התחבורה האינטגרלי ביותר עבור לונדון, ויאפשר לעיר לשמור על מעמדה כאחת הכלכלות ומרכזי התרבות והמסחר החשובים ביותר, ויבטיח את המשך צמיחת העיר ופיתוחה." אמר ג'ונסון.

טרמינל 2 היתרו

טרמינל 2 היתרו

טרמינל 2 בהיתרו הוא הצצה לעתיד שדות התעופה. בניגוד לרוב שדות התעופה שאנו מכירים, ההגעה לטרמינל היא במרומי הבניין, ולא בקומת הקרקע. איזור הצ'ק אין הוא מאוורר מאד באופן מפתיע, משום שרוב הנוסעים כבר לא מבצעים צ'ק אין בשדה התעופה, במקום זאת, עמדות אוטומטיות ממתינות לנוסעים שכן צריכים לעשות צ'ק אין, אבל רוב הנוסעים רק ירצו למסור את מזוודותיהם.

לנוסע הטיפוסי בטרמינל 2 יש הרבה כבודה. חברות התעופה המשתמשות בטרמינל כוללות את יונייטד האמריקאית, סינגפור איירליינס, חברת התעופה של דרום אפריקה ואייר קנדה, וטיסות לטווח ארוך נוטות להתלוות בכבודה רבה יותר. לאחר מסירת המזוודות, הנוסעים יכולים להסתובב בחצר המקורה המפרידה בין הטרמינל לחניון- צורך המוכתב מאימת מכוניות תופת, והצעד הבא, גם הוא מוכתב על ידי הטרור – איזור בדיקות הביטחון הגדול ביותר שתתקלו בו.

לאחר מכן, אור טבעי מושך את הנוסעים אל האיזור בו יבלו את מרבית זמן ההמתנה, ואיזור זה עוצב באופן שיעלה את מצב הרוח, ויראה אנושי יותר משדות תעופה רגילים, בעיקר משום שהוא שטוף באור יום. הכוונה אינטואיטיבית ששולבה בטרמינל משמעה שהנוסעים ימצאו את דרכם בקלות לשערי העלייה למטוס.

מפעילי שדות התעופה כבר הבינו כי אנשים יבלו יותר זמן בשדות התעופה, וגם הרבה כסף, אם יתנו להם חנויות מעולות, אוכל טוב, ספא ושאר פינוקים. בשנת 2010 שדות התעופה באירופה הובילו את הוצאות הנוסעים שהגיעו ל-7 מיליארד דולר, על בילויים, אוכל ומשקאות בלבד. באסיה הסכום הגיע ל-6 מיליארד דולר ובצפון אמריקה ל-1.7 מיליארד. שדות התעופה מחפשים להציע חווית טרמינל חדשה עם "מגע אישי", וחברות התעופה מצטרפות למאמץ, מתוך הבנה כי הקרב על הנוסע בעתיד לא יוכרע דווקא במחיר כרטיס הטיסה, אלא על ידי כמה שמחים ומיוחדים הנוסעים חשים.

בהודו מתמודדים עם השינוי שעוברת המדינה, והמקום המרכזי שהיא הולכת ותופשת בכלכלה העולמית. שדה התעופה בדלהי הוא אמצעי בו הודו נעזרת כדי לשקף את הודו המשתנה, עם שדה תעופה שהוא סביבה ממותגת עם תחושת מקום. ב-2006 נבחרו החברות שיהפכו את שדה התעופה בדלהי ל"airport city" הכולל מלונות, מגורים, תאטראות, מסעדות ומסחר, והכל עם נגישות נוחה לטרמינל 3 החדש.

שדה תעופה הוא הרושם הראשון שיש למבקר אודות העיר או המדינה אליה הוא מגיע, ועד לפני כעשור, אפשר היה לראות בשדות התעופה של הודו טרמינלים מאובקים, תאורה עלובה, עובדי שדה יחפים, שירותים מלוכלכים, ובסך הכל, קבלת פנים מאד לא מלבבת. אבל הודו השתנתה מאד, וכשחקנית משמעותית בכלכלה העולמית, שדה התעופה של דלהי, אחד הראשיים במדינה, היה צריך לשקף זאת.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

מיתוג השדה התבסס על הקונספט Expressive India, שאחד הביטויים הוויזואליים שלו הוא סמל המשולש, המשולב בכל המערכת הוויזואלית. הקונספט מאפשר שילוב חום ואנושיות, ונותן לנוסע תחושה של מקום. המגוון התרבותי של הודו משתקף בעיצוב הטרמינל, המתאר את ההיסטוריה ההודית, ועד ריקודים מסורתיים וכלים מוזיקליים. אחד המאפיינים הבולטים ביותר הם צחות הנחושת והזהב.

את שדה התעופה החדש של דנוור, קולרדו תכנן האדריכל הספרדי סנטיאגו קלטוורה (גשר המיתרים בירושלים), אולם הוא פרש מהפרויקט לאחר שהתקציב קוצץ באופן דרמטי. את שדה התעופה בכוויית תכנן משרד האדריכלים פוסטר אנד פרטנרס (שדה התעופה בעמאן, והצעה לשדה תעופה צף בלונדון), שהציעו מבנה הנראה כחללית. לבניין 3 כנפיים, והוא עושה שימוש בתאורה הרבה המסוננת דרך זכוכית הדוחה חום, והגג משולב בפאנלים סולריים. כשיסתיים בשנת 2016, הטרמינל יוכל לשרת 50 מילון נוסעים בשנה ויהיה הטרמינל הראשון בעולם בעל הדירוג הסביבתי LEED Gold.

מנהלי שדה התעופה אינצ'און ערכו תחרות ב-2011 עם הנחיות לטרמינל יחיד שיוכל לאכלס 72 שערי יציאה. הטרמינל גם נדרש להיות עתידני מבחינה טכנולוגית, לשלב טכניקות של בנייה ירוקה, ולהיות גמיש מספיק לשינויים בהתפתחות שווקי התעופה. בתחרות זכתה חברת האדריכים קורגן. הטרמינל צפוי להתפתח ב-2020.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

מאמרים קשורים: הקרב העולמי בין שדות תעופה ואיך הוא משפיע על הכלכלה של המדינות | שדות התעופה של העתיד הם הרבה יותר ממקום לנחות | הקשר בין שדות תעופה ושגשוג של ערים | שדה התעופה העמוס בעולם יהיה במזה"ת | שדות תעופה: לונדון מובילה, איסטנבול מזנקת, דוברי מהמרת ובייג'ינג בונה


תחרות בלומברג לערים טובות יותר. נבחרו 20 הפיינליסטים

בחודש יוני הושקה התחרות של קרן הפילנטרופיה בלומברג לערים שיפתרו בעיות מהותיות.

ערים עשויות להיות בעמדה הטובה ביותר להוביל פתרונות לבעיות גלובליות: הן גדולות מספיק כדי לעודד חדשנות, ובאותו זמן זריזות מספיק על מנת להטמיען. ראש עיריית ניו יורק, המנהל גם קרן פילנטרופית על שמו, מקציב יותר מ-9 מיליון דולר בפרסים עבור ערים שיביאו את הרעיונות הטובים ביותר לשיפור חייהם של תושביהן.

התחרות, הפתוחה לכל הערים עם 30,000 תושבים ויותר, מבקשת מערים לבוא עם רעיון שישפר את ניהול העיר והאוכלוסייה ע"י התמודדות עם בעיות חברתיות וכלכליות, שיפור השירות עבור עסקים ותושבים, חיזוק האחריות וההתמודדות עם הציבור, או שיפור עבודת העירייה באיכות, מהירות או עלות.

20 הפרויקטים שעלו לגמר יוצגו ב- Bloomberg Ideas Camp – כנס בן יומיים שמטרתו לעזור לערים לשפר את ההצעות. אחר כך יהיה אימון אינדיבידואלי, ולבסוף הזוכים יוכרזו באביב 2013. הפרס הגדול יהיה 5 מיליון דולר לפרויקט הטוב ביותר, ועוד 4 פרויקטים יזכו במיליון דולר כל אחד. להלן כמה מההצעות:

שיקגו תפתח פלטפורמת מידע פתוח המזהה בזמן אמת דפוסים ותספק תמונה עבור מקבלי החלטות תוך שימוש במידע הנאסף לכל מחלקות העירייה. זו תהיה המערכת הראשונה שתקיים זיהוי דפוסים בזמן אמת עם מידע רב משתנים בהיקף גדול – השיג חלוצי בתחום למידת המערכות. המערכת תאפשר למנהיגים לקבל החלטות חכמות ומהירות יותר, ותוביל לשיפור דרמטי בשירותי העירייה ובאיכות החיים בשכונות.

סינסנטי תצמצם את תמותת התינוקות בחצי באמצעות רשת שאין לה תקדים של התערבות מוקדמת, חינוך וטיפול קהילתי שיגיע ל-100% מהאימהות בעיר. היא תקים מערכת מעקב אחר תינוקות שתנטר כל לידה חדשה. היא תשנה באופן בסיסי את הגישה של נשים הרות לטיפול רפואי.

יוסטון תבטל הפרדת פסולת בבתים פרטיים ותשיג רמה גבוהה של ניצול מחדש לאשפה באמצעות טכנולוגיות ומערכות חדשות. על ידי פיתוח המתקן הראשון בארה"ב הפרדת וניצול מחדש של פסולת, יוסטון תשפר את הבריאות ואיכות החיים של תושביה, תנצל יותר אשפה מוצקה מכל עיר אחרת, תשפר את איכות האוויר, תחסוך כסף, תשנה את הדרך בה אנשים חושבים על חומרים, תצמצם הפקה של חומרים חדשים, ותשפיע על ערים אחרות לאמץ שינוי זה. יוסטון תפנה עד 75% מהאשפה, בהתבסס על טכנולוגיה, לא על כוח אדם.

אינדיאנפוליס תיצור 30,000 מקומות איכותיים בבתי ספר על ידי שיתוף בין בתי ספר פרטיים וציבוריים. להשגת המטרה, היא תעבור עם קבוצות קהילתיות מגוונות כדי לזהות את המאפיינים המוכחים של בתי ספר מצליחים. ההשפעה הכוללת תוביל לחינך ברמה גבוהה ללא תקדים עבור תלמידים ומשפחות, גישה למורים ומנהלים, תמיכה למשפחות ולבתי ספר, ואחריות להשגת תוצאות.

נוקסוויל תייצר מודל עיסקי ייחודי הכולל את כל מעגל המזון בעיר על ידי חיבור אדמה, משרות חקלאות, מתקני עיבוד, שינוע מזון, מכירות וייצור קומפוסט, ותקשר 3 מרכיבי מפתח: הסבת שטחים פנויים לייצור מזון, שיתוף פעולה עם מתקנים קיימים לביסוס מטבחים מורשים לעיבוד מזון, וביסוס מכניזם חוקתי שיאפשר מודל עיסקי של אספקת מזון לאלו הזקוקים לו ועבור מוסדות מקומיים.

מילווקי תפתח את HOME GR/OWN, רעיון מהפכני וחדשני המועדד תושבים וארגונים קהילתיים להפוך נכסים מעוקלים לנכסים קהילתיים שישפרו את בריאות הציבור, יחיו מחדש את השכונות, ויציתו הזדמנויות עסקיות. בבעלות העירר כמעט 4,000 נכסים פנויים ובתים מעוקלים ותפנה חלק ניכר מהם לשימושים יצירתיים, כולל חקלאות עירונית

פילדלפיה תפתח פרויקט שיחולל מהפכה באופן בו העיר מתמודדת עם אתגרים עירוניים ותשיג שינוי משמעותי. הפרויקט שיקרא (Philadelphia Social Enterprise Partnership (PSEP משנה את האופן בו העיר מקיימת אינטראקציה עם המגזר הפרטי על ידי העסקת יזמים בחיפוש פתרונות לאתגרים חברתיים. עם העיר כשותף פעיל, אספקת מידע ומשוב בזמן התהליך, הרעיון מספק מודל חדש של פתרון בעיות עירוניות.

פיניקס תיצור את "community-driven 'smart-energy districts' שתשפר את השכונות, מצמצם את אי החום העירוני, ותמקסם את גיוון מקורות האנרגיה- במטרה להפוך את פיניקס לעיר החכמה ביותר מבחינה אנרגטית בעולם. העיר, בשיתוף עם כוח משימה של תושבים המוכוונים לחדשנות ויעילות ו-15 ועדות תכנון מקומיות, ייצרו 15 אזורים מותאמים ב-15 גרעינים עירוניים. כל אזור יזהה את מאפייניו הייחודיים והאתגרים תוך השגת מטרות כלל עירוניות שייצור רשת של אפשרויות אנרגיה חכמות כגון גגות קרירים, רשתות חכמות, אנרגיה יעילה, אנרגיה מתחדשת, שינוי ייעוד לנכסים ריקים, פיתוח קודים, חינוך, התאמה לאקלים, עצים וצל, הפיכת אשפה לאנרגיה, חקלאות עירונית, תחבורה ירוקה, ועוד.

אתר התחרות

מאמרים קשורים: בלומברג משיק תחרות לערים שיפתרו בעיות מהותיות | תחרות ראש העיר הטוב בעולם | 21 ערים בעולם מחפשות פתרונות – הזוכים | תחרות ibm לשיפור החיים בעיר | כנס ריו לחדשנות בערים


תיירות ספורט, מיתוג ושיווק יעדי תיירות

תיירות ספורט היא הרבה יותר מפעילות ספורטיבית חד פעמית. היא יכולה לייצר תרבות ייחודית במקום, להגביר פיתוח תיירות לטווח ארוך והיא מייתרת רווחים כלכליים כאחת מסקטורי התיירות הגדלים במהירות הרבה היותר, כל זאת אם מתוכננת ומפותחת בצורה הנכונה. מעבר לרווחים הישירים והגבוהים שתיירי ספורט יכולים להביא עימם למקום, קיימים גם רווחים בלתי ישירים שיש לקחת בחשבון כשמפתחים תיירות ספורט ובמיוחד הפוטנציאל הגדול של תדמית היעד העוברת מפה לאוזן והתעניינות גוברת של המדיה.

האי של ריאל מדריד

האי של ריאל מדריד

האי של ריאל מדריד – אחד ממועדוני הכדורגל הגדולים והחשובים בעולם, פרסם את תכניתו לפיתוח יעד תיירות ספורט-בידור (sportainment) הראשון בעולם באי אל-מרייאן במפרץ הפרסי. האתר יהיה ספינת הדגל של פיתוח אל-מרייאן עם כוונה למשוך מיליון מבקרים משנת 2015, לכשיושלם. אתר זה נבחר לפרויקט החלוצי בשל המיקום של איחוד האמירויות, בין אירופה למזרח הרחוק, שם חצי מ-300 מיליון מעריצי הקבוצה והמועדון חיים.

אתר תיירות ראשון זה של ריאל מדריד יהיה יעד תיירות ספורט שיכלול מלונות יוקרה, מרינה, פארק שעשועים, איצטדיון ל-10,000 איש פתוח אל הים, וכן מתקני ספורט, מוזיאון המועדון, מרכז קניות, חופי ים פרטיים ואזורי מגורים. מטרת הפרויקט הוא לחזק את הקשר בין המועדון למעריציו במזרח התיכון ובאסיה. תכנית זו גם משתלבת עם ההתפתחות של המפרץ הפרסי כיעד תיירותי בפני עצמו, הצופה שעד 2021 20% מהתוצר הלאומי הגולמי יבואו מהכנסות מתיירות.

תיירות אירלנד ומועדון הכדורגל של ליון – כדי לנצל את החשיפה העצומה של משחקי הבית של המועדון, באנריים צידיים המפרסמים את אירלנד מעודדים את הצרפתים "לקפוץ לאירלנד" (‘vibrez au rythme de l’Irlande’) כחלק מקמפיין התיירות של אירלנד, עד סיום עונת הכדורגל במאי. הקמפיין מציין את השאיפה של תיירות אירלנד להגביר את מספר התיירים מצרפת למדינה.

OL הוא אחד ממועדוני הכדורגל הפופולריים בצרפת עם מספר עצום של עוקבים ברחבי המדינה. כ-5 מיליון איש צופים בשידורי הטלוויזיה של משחקי הכדורגל של ליון.

שר התיירות של אירלנד אמר: "זוהי דוגמה מצוינת למחשבה חדשנית, שתעלה את המודעות לגבי אירלנד כיעד תיירותי בקרב 5 מיליון צרפתים. התחרות משווקי תיירות מתחרים נעשית קשה יותר, כך שאנו צריכים ייעוץ לגבי דרכים חדשות למכירת אירלנד כיעד תיירותי. אני גם שמח לראות אירועים ספורטיביים מנוצלים לקידום תיירות אירלנד". צרפת היא שוק התיירות הרביעי בגודלו עבור אירלנד, ותיירות אירלנד הציבה תכנית שאפתנית להגביר את מספר התיירים הצרפתיים ב-40% תוך 4 שנים.

דוגמאות נוספות לשימוש בספורט לקידום יעדי תיירות ומיתוג מדינות: מיתוג התיירות לבריטניה בשנה בה היא מארחת את האולימפיאדה, העיר אינדיאנפוליס בארה"ב והספורט כאסטרטגיה לצמיחה ומיתוג העיר, קטאר המנצלת אירועי ספורט בינלאומיים למיתוג המדינה ופולין העוברת התחדשות כללית לקראת אירוח משחקי יורו 2012.

מאמרים קשורים: המרתונים בעולם ששווה לנסוע אליהם | מיתוג משחקי פאן אמריקה – טורונטו 2015 | אולימפיאדה במזה"ת? איסטנבול מתמודדת | מיתוג מונדיאל 2014 בברזיל | מיתוג דבלין | לונדון 2012 המותג


ספורט כאסטרטגיית לצמיחה ומיתוג העיר אינדיאנפוליס

לערים בארה"ב יש היררכיה ברורה של מעמד ויוקרה, כוח והשפעה. ההיררכיה הזו נגזרת בראש ובראשונה מהכוח הכלכלי של העיר – בין אם אלו תעשיות הבידור של לוס אנג'לס, הפיננסים של ניו יורק, הדיפלומטיה של וושינגטון, ההשכלה של בוסטון, המכוניות של דטרויט ועוד – התוצרת הכלכלית של עיר משחקת תפקיד מרכזי. התעשייה מושכת תושבים, אלה מביאים עמם שלל שירותים ובתי עסק, וכך הופכות ערים למטרופולינים, בעלי "כוח שוק" – שזו הדרך הכי פופולרית לדרג את ערי ארה"ב.

באינדיאנפוליס, בירת מדינת אינדיאנה (המדינה ה־38 בגודלה בארה"ב), גרים מעט יותר מ־800 אלף בני אדם – מה שמציב אותה במקום ה־12 והמכובד בין ערי ארה"ב. אבל כמטרופולין היא נמצאת הרבה מאחור – עם 1.7 מליון בני אדם היא המטרופולין ה־34 בגודלו בארה"ב בלבד. באינדיאנפוליס יש רק שתי קבוצות ספורט מקצועניות, זאת בהשוואה ליותר מחמש קבוצות לעיר בחבורה המובילה. בכלל, כמדינה, בכל אינדיאנה יש רק שתי קבוצות ספורט מקצועניות.

אז איך קרה שבסוף שנות השמונים רשתות הטלוויזיה הכי גדולות בארצות הברית שידרו למדינה, ולעולם כולו, יותר שעות ספורט מאינדיאנפוליס מאשר מכל עיר אחרת בארה"ב? איך יכול להיות שבפברואר 1990 המגזין "ספורטס טראוול" שם אותה במקום הראשון בדירוג "ערי הספורט החמות" בארה"ב? וגם בשנתיים האחרונות שניים מאירועי הספורט הכי גדולים, מתוקשרים ומוצלחים כלכלית שיש לארצות הברית להציע – הפיינל פור של טורניר המכללות בכדורסל והסופרבול – נערכו באינדיאנפוליס.

ובכן, יש לזה סיבה. זהו סיפור של אנדרדוג, של יוזמה, של תעוזה, של קצת מרפקים, של כוחה של קהילה – וגם לא מעט מזל. בשנות החמישים של המאה הקודמת החלה להירקם בעיר תכנית ארוכת טווח, שזכתה לכינוי הפשוט "אסטרטגיית הספורט". בסרט Naptown to Super City מסבירים אנשי העיר והעירייה איך עשו זאת.

המיזם המשמעותי הראשון היה הקמת קבוצה בליגת ה־ABA, ליגת הכדורסל שהתחרתה באותם ימים ב־NBA. הצלחתה המקצועית של הקבוצה הובילה לעיור הכדורסל של אינדי, עם בנייתו במרכז העיר של המרקט סקוור ארינה, אולם כדורסל בעל 16.5 אלף מקומות,

הכיוון תפס תאוצה והאחראים בעיריית אינדיאנפוליס שמו לעצמם מטרה להפוך את העיר לבירת הספורט החובבני של ארה"ב, ועמדו בה. קרן התרומות של ענקית התרופות "לילי", שבסיסה באינדיאנפוליס, שפכה בין 77' ל־88' סכום של 73 מיליון דולר, שעזרו להתניע בניית מתקנים רבים. בין 79' ל־91' הושקעו בעיר בסך הכל 122 מיליון דולר בהקמת אולמות ואצטדיונים – רובם ככולם במרכז העיר או בקרבתו, כולל פרויקטים ששיקמו אזורים מוזנחים ופארקים מזוהמים. ואוכלוסיית העיר? היא קפצה מ־476 אלף ב־1960 ל־744 אלף ב־1970 – זינוק מטורף של 56.3%. הישגי השיא היו הבאתו/גניבתו של מועדון "קולטס" – ממועדוני הפאר של ליגת הפוטבול מבולטימור – ב־1984, והנחתת משחקי פאן־אמריקה בעיר ב־1987, משחקים ששברו שיאי צפייה ונוכחות ושהיו למוצלחים ביותר בתולדות המפעל הבינלאומי.

נכון לתחילת 2012, באינדיאנפוליס יש 18 מתקני ספורט שונים, ממסלולי מירוצים ואצטדיוני פוטבול ואתלטיקה, דרך אולמות רב תכליתיים ועד מגרשי טניס ובריכות שחייה, יותר ממחציתם נבנו מאז שנות השבעים, מכילים יותר מ־460 אלף מקומות ישיבה. באינדיאנפוליס שבעה מתקני ספורט עם לפחות 10,000 מקומות – לא כולל מסלול המירוצים שיכול להכיל מספר מטורף של כ־275 אלף צופים. רק בשלוש ערים בארה"ב וב־13 ערים נוספות בכל העולם יש יותר.

בחודש שעבר זכתה העיר לשטף של יחסי ציבור מעולים כשאירחה את הסופרבול. אינספור מאמרים הפליאו בשבחי הארגון והמחויבות של התושבים, אבל לא פחות בשבחי האווירה והתרבות הספורטיביים ששוררים בעיר. אינדיאנפוליס קיבעה את מעמדה סופית כאחת מערי הספורט המובילות באמריקה. ובארצות הברית, עיר ספורט זו עיר שנמצאת גבוה בהיררכיה.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

לכתבה המלאה – http://www.calcalist.co.il/sport/articles/0,7340,L-3564541,00.html

מאמרים קשורים: פולין מתחדשת לקראת יורו 2012, אולימפיאדה במזה"ת?, מיתוג נאשוויל כעיר המוסיקה, קטאר- אירועי ספורט למיתוג המדינה, לונדון 2012 – המותג