מערכת ההפעלה לערים – איך IBM מתכננת להפוך ערים לחכמות יותר

קיצור זמני מענה החירום בריו דה ז'ניירו ב-30%? צימצום זיהום בסן פרנסיסקו? חיסול עומסי תנועה בליון, צרפת? כל אלה ניתנים לביצוע אם הופכים ערים לחכמות. יבמ קוראת לזה Intelligent Operations Center IOC, ובמהלך 3 השנים האחרונות החברה הובילה יותר מ-2,000 פרויקטים ל"ניטור, מדידה, וניהול שירותים עירוניים כגון מערכות מים, בטחון ציבורי, תחבורה, בתי חולים, רשתות חשמל, ובניינים". רק בשבוע האחרון החברה הודיעה על פרויקטים חדשים באינדיאנה ארה"ב, הפיליפינים, וליון צרפת.

בכל אחד מפרויקטים אלה, החברה תחבר סנסורים לתשתיות יומיומיות, תתקין תוכנה לשלב ולנהל את כמויות הדאטה העצומות, ותספק לעיר את האינפורמציה והמודיעין הדרושים כדי לנהל את העיר טוב יותר. התוצאה, זו המטרה, תהיה טובה יותר, נוחה יותר למחייה, ויותר מקיימת בסביבה העירונית. המגזין הטכנולוגי VentureBeat ריאיין את כריס אוקונור, סמנכ"ל יבמ האחראי על מוצרי עיר חכמה, במטרה לבדוק איך המערכת פועלת, וללמוד מה צפוי בעתיד לערים חכמות.

שאלה: מה כוללת מערכת ההפעלה לערים חכמות? אוקונור: "יש 2 דברים מרכזיים. בכל תחום (לדוגמה תחבורה, שירותים חברתיים, שיטור), אתה רוצה לקחת את האינפורמציה ולהפוך תחום זה למאד יעיל ומקצועי. שנית, אתה מחבר בין תחומים שלא תמיד עובדים יחד. לדוגמה, אתה מקשר בין תהליכי אישור לבין כיבוי אש, תחבורה, מערכת אמבולנסים, מה שמאפשר לך לייצר אישור דינמי לאירועים מיוחדים. או, אתה יכול לקחת סט אחד של נכסים, כמו מצלמות, ולהשתמש בהם במקביל עבור תחבורה ומשטרה. זה מאפשר לרשויות שונות לעבוד יחד במקרי חירום."

שאלה: על איזה סוד סנסורים אתם מדברים, שתפיצו ברחבי הקהילה? אוקונור: "במהלך 5-7 השנים האחרונות, הכל מגיע עם מידע (דאטה): מדי מים, כל המערכות המכניות כמו מעליות, סנסורים לתחבורה, רמזורים, מדחנים, אוטובוסים, מוניות. אפילו לשוטרים יש סורקים ידניים למתן דוחות. מכאן שיש מידע, והרבה."

שאלה: אז מה עושה יבמ? אוקונור: "התפקיד שלנו הוא לקשור את כל האינפורמציה הזו וליצור מודל אינפורמציה אחיד, המאפשר לרשויות השונות לתקשר. לדוגמה, בליון, צרפת, אנו עובדים עם שותף עיסקי בשם ואוליה, שעובד עם העיר ליון באמצעות מרכז תפעול לשפר את התחבורה בעיר. בפיליפינים אנו עובדים כדי לקשר שתי רשויות – מענה חירום עם התחבורה. המטרה היא לתת תיאום טוב יותר ובכך מענה חירום טוב יותר. ודוגמה שלישית היא עיר באינדיאנה המשתמשת במערכת לטובת ניהול מים, ביוב, במטרה לשפר את תנועת המים בעיר, ולנהל את מי הגשמים והסערות היכולות להיות מאד משמעותיות בעיר זו לעיתים. במקום לקנות את התוכנות, הם משתמשים בהן בענן. הם שולחים את המידע לענן של יבמ, הענן מריץ את מרכז התפעול, ואז הם מתחברים למרכז התפעול של יבמ, בלי הצורך להתקין או לקנות את התוכנה עצמה. זהו מדל השכרה, מאד יצירתי."

מאמרים קשורים: לונדון בוחנת את מערכת ההפעלה smart city | המטרופוליס של המידע – ניו יורק | הערים החכמות בעולם | בואנוס איירס מתקדמת להיות עיר חכמה | 100 מיליון סנסורים בעיר חכמה

מודעות פרסומת

כמה באמת שווה כל עץ בעיר?

כל עץ בעיר במדינת טנסי, ארה"ב, מוערך ב-2.25$ במונחים כלכליים מדידים לשנה. זה אולי נשמע מעט, אבל עם 284 מיליון עצים בערים במדינה הערך הוא גבוה למדי. באמצעות חסכון באנרגיה, סינון אויר ומים ואחסון פחמן, העצים העירוניים של טנסי שווים יותר מ-638 מיליון דולר לכלכלת המדינה, על פי דו"ח שנערך ע"י שירות היערות של מחלקת החקלאות האמריקאית.

החיסכון הגדול ביותר הוא באחסון פחמן, המוערך ב-350 מיליון דולר. במצטבר, עצי הערים במדינה סופחים כ-16.9 מיליון טונות, כשכל טון מוערך בכ-20.7$. סינון האוויר והמים שמבוצע ע"י העצים מוערך ב-204 מיליון דולר לשנה. העצים גם אחראיים לסילוק 27,100 טונות של מזהמים מדי שנה, והצל שהם מעניקים חוסך 66 מיליון דולר בעלויות אנרגיה מידי שנה. מעבר לכך יש את הערך האסתטי של המצאות העצים ברחובות ובפארקים, אולם בשל הקושי למדוד ערך זה, הדו"ח התמקד רק בערכים הניתנים למדידה.

מחקרים דומים נעשו או נעשים גם באינדיאנה, וויסקונסין, ניו ג'רסי וקולורדו. העצים ברחובות של אינדיאנה לדוגמה, נמצאו (pdf) כשווים 38 מיליון דולר כל שנה בטיפול במים, צימצום הוצאות אנרגיה, שיפור איכות האוויר וספיחת פחמן. הם גם הוערכו כשווים 41 מיליון דולר לשנה בערך אסתטי והשפעה על ערך נדל"ן.

בתל אביב, על פי העירייה, יש יותר מ-100,000 עצים. בשנים האחרונות החלו פקידי היערות בישראל, המוסמכים מטעם משרד החקלאות ופיתוח הכפר להגן על עצים, לקבוע "שווי חלופי" לעץ שלא נותרה ברירה אלא לכרות אותו. שווי זה נקבע על ידי נוסחה מיוחדת שגובשה בארצות הברית ולוקחת בחשבון מדדים כמו גילו ומצבו של העץ, ומידת נדירותו. בדרך כלל מתורגם הערך הכספי לפיצוי שהיזמים נותנים באמצעות פעולות כמו נטיעת עצים חדשים. לדוגמה- חצי מיליון שקלים, זהו שוויו של עץ האקליפטוס המרשים הניצב בלב מגרש החנייה של בית רומנו בדרום תל אביב – שטח שבו יוקם בשנים הקרובות תוואי הרכבת הקלה. מחירו של העץ נקבע באחרונה על ידי פקידי היערות במשרד החקלאות ועיריית תל אביב במסגרת מדיניות חדשה הקובעת תג מחיר גבוה לעצים בוגרים באזורים עירוניים שיש הכרח לכרות אותם בשטחים המיועדים לבנייה.

בימים אלה נמצא בהליכי אישור בכנסת תיקון לפקודת היערות שיקבע באופן מדויק מהי פעולת כריתה של עץ. כמו כן יוכנס לתיקון גם עניין השווי החלופי שהיה עד היום בגדר נוהל והוא יקבל מעתה תוקף חוקי מחייב.

מאמרים קשורים: פארק חדש בראשון לציון | מיתוג דנמרק – מדינה ירוקה | העיר הירוקה ביותר – אירופה | פארק תת קרקעי בניו יורק |


ספורט כאסטרטגיית לצמיחה ומיתוג העיר אינדיאנפוליס

לערים בארה"ב יש היררכיה ברורה של מעמד ויוקרה, כוח והשפעה. ההיררכיה הזו נגזרת בראש ובראשונה מהכוח הכלכלי של העיר – בין אם אלו תעשיות הבידור של לוס אנג'לס, הפיננסים של ניו יורק, הדיפלומטיה של וושינגטון, ההשכלה של בוסטון, המכוניות של דטרויט ועוד – התוצרת הכלכלית של עיר משחקת תפקיד מרכזי. התעשייה מושכת תושבים, אלה מביאים עמם שלל שירותים ובתי עסק, וכך הופכות ערים למטרופולינים, בעלי "כוח שוק" – שזו הדרך הכי פופולרית לדרג את ערי ארה"ב.

באינדיאנפוליס, בירת מדינת אינדיאנה (המדינה ה־38 בגודלה בארה"ב), גרים מעט יותר מ־800 אלף בני אדם – מה שמציב אותה במקום ה־12 והמכובד בין ערי ארה"ב. אבל כמטרופולין היא נמצאת הרבה מאחור – עם 1.7 מליון בני אדם היא המטרופולין ה־34 בגודלו בארה"ב בלבד. באינדיאנפוליס יש רק שתי קבוצות ספורט מקצועניות, זאת בהשוואה ליותר מחמש קבוצות לעיר בחבורה המובילה. בכלל, כמדינה, בכל אינדיאנה יש רק שתי קבוצות ספורט מקצועניות.

אז איך קרה שבסוף שנות השמונים רשתות הטלוויזיה הכי גדולות בארצות הברית שידרו למדינה, ולעולם כולו, יותר שעות ספורט מאינדיאנפוליס מאשר מכל עיר אחרת בארה"ב? איך יכול להיות שבפברואר 1990 המגזין "ספורטס טראוול" שם אותה במקום הראשון בדירוג "ערי הספורט החמות" בארה"ב? וגם בשנתיים האחרונות שניים מאירועי הספורט הכי גדולים, מתוקשרים ומוצלחים כלכלית שיש לארצות הברית להציע – הפיינל פור של טורניר המכללות בכדורסל והסופרבול – נערכו באינדיאנפוליס.

ובכן, יש לזה סיבה. זהו סיפור של אנדרדוג, של יוזמה, של תעוזה, של קצת מרפקים, של כוחה של קהילה – וגם לא מעט מזל. בשנות החמישים של המאה הקודמת החלה להירקם בעיר תכנית ארוכת טווח, שזכתה לכינוי הפשוט "אסטרטגיית הספורט". בסרט Naptown to Super City מסבירים אנשי העיר והעירייה איך עשו זאת.

המיזם המשמעותי הראשון היה הקמת קבוצה בליגת ה־ABA, ליגת הכדורסל שהתחרתה באותם ימים ב־NBA. הצלחתה המקצועית של הקבוצה הובילה לעיור הכדורסל של אינדי, עם בנייתו במרכז העיר של המרקט סקוור ארינה, אולם כדורסל בעל 16.5 אלף מקומות,

הכיוון תפס תאוצה והאחראים בעיריית אינדיאנפוליס שמו לעצמם מטרה להפוך את העיר לבירת הספורט החובבני של ארה"ב, ועמדו בה. קרן התרומות של ענקית התרופות "לילי", שבסיסה באינדיאנפוליס, שפכה בין 77' ל־88' סכום של 73 מיליון דולר, שעזרו להתניע בניית מתקנים רבים. בין 79' ל־91' הושקעו בעיר בסך הכל 122 מיליון דולר בהקמת אולמות ואצטדיונים – רובם ככולם במרכז העיר או בקרבתו, כולל פרויקטים ששיקמו אזורים מוזנחים ופארקים מזוהמים. ואוכלוסיית העיר? היא קפצה מ־476 אלף ב־1960 ל־744 אלף ב־1970 – זינוק מטורף של 56.3%. הישגי השיא היו הבאתו/גניבתו של מועדון "קולטס" – ממועדוני הפאר של ליגת הפוטבול מבולטימור – ב־1984, והנחתת משחקי פאן־אמריקה בעיר ב־1987, משחקים ששברו שיאי צפייה ונוכחות ושהיו למוצלחים ביותר בתולדות המפעל הבינלאומי.

נכון לתחילת 2012, באינדיאנפוליס יש 18 מתקני ספורט שונים, ממסלולי מירוצים ואצטדיוני פוטבול ואתלטיקה, דרך אולמות רב תכליתיים ועד מגרשי טניס ובריכות שחייה, יותר ממחציתם נבנו מאז שנות השבעים, מכילים יותר מ־460 אלף מקומות ישיבה. באינדיאנפוליס שבעה מתקני ספורט עם לפחות 10,000 מקומות – לא כולל מסלול המירוצים שיכול להכיל מספר מטורף של כ־275 אלף צופים. רק בשלוש ערים בארה"ב וב־13 ערים נוספות בכל העולם יש יותר.

בחודש שעבר זכתה העיר לשטף של יחסי ציבור מעולים כשאירחה את הסופרבול. אינספור מאמרים הפליאו בשבחי הארגון והמחויבות של התושבים, אבל לא פחות בשבחי האווירה והתרבות הספורטיביים ששוררים בעיר. אינדיאנפוליס קיבעה את מעמדה סופית כאחת מערי הספורט המובילות באמריקה. ובארצות הברית, עיר ספורט זו עיר שנמצאת גבוה בהיררכיה.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

לכתבה המלאה – http://www.calcalist.co.il/sport/articles/0,7340,L-3564541,00.html

מאמרים קשורים: פולין מתחדשת לקראת יורו 2012, אולימפיאדה במזה"ת?, מיתוג נאשוויל כעיר המוסיקה, קטאר- אירועי ספורט למיתוג המדינה, לונדון 2012 – המותג