איך הפכה עיר תעשייה לבירת הירוקה של אירופה – ננט, צרפת

מיצבי אמנות בננט

מיצבי אמנות בננט

העיר ננט, החמישית בגודלה בצרפת, יושבת על שפך נהר הלואר לאוקיינוס האטלנטי. למקום היסטוריה עשירה הנמתחת לפחות עד המאה השניה לספירה. מבחינה כלכלית, ננט הייתה נמל חשוב ובה מספנות רבות. אולם תעשיית הספנות ובניית הספינות במערב אירופה חוותה דעיכה בנות ה-60 וה-70, והמספנה האחרונה בננט נסגרה ב-1986. העיר, חיפשה אז חזון חדש וזהות שישמרו אותה רלוונטית, וזו הגיעה- ראשית תרבות, ואח"כ קיימות. כיום שני מרכיבים אלה התאחדו בצורות חדשניות שהובילו את האיחוד האירופי להכריז על ננט כ"בירה הירוקה של אירופה" לשנת 2013.

האיחוד האירופי יצר את התחרות לבחירת הבירה הירוקה, כששטוקהולם הייתה הראשונה שנבחרה כבירה לשנת 2010. התחרות היוקרתית כוללת תהליך מיון קפדני, ובחינה על סמך 12 מדדים סביבתיים הכוללים: מענה לשינויי האקלים, תחבורה, שטחים ציבוריים ירוקים, שימוש בקרקע, טבע ומגוון ביולוגי, איכות אויר, זיהום רעש, צמצום אשפה וניהולה, שימוש במים, טיפול במים, ניהול עירוני ירוק, והפצה של שיטות עבודה מומלצות. הבחירה בננט כבירה הירוקה לשנת 2013 לוותה בתשבחות מיוחדת על התמודדות העיר עם שינויי האקלים, תחבורה, מים ומגוון ביולוגי.

גם המבורג, שזכתה בתואר בשנת 2011, היא עיר נמל, כמו ננט, ובין הסיבות לבחירתה היו הפיכת תפעול הספינות למקיים, קיום פרויקטים ירוקים רבים לפיתוח, וחיבור מחדש של חלקי העיר על ידי קירוי כבישים מהירים. בשנת 2012 עבר התואר לעיר הספרדית ויטוריה גסטייז, ובשנת 2014, אחרי ננט, הבירה הירוקה של אירופה תהיה קופנהגן.

האזור המטרופוליני של ננט, כולל 24 רשויות מקומיות ו-600,000 תושבים. האוכלוסייה צפויה לגדול בעוד 100,000 עד שנת 2030. העיר אימצה תכנית פעולה אקלימית עם יעד של צמצום פליטות פחמן ב-30% (ביחס לרמות של  1990) עד שנת 2030. העיר גם הפכה למובילה עולמית לדאגה לבעיות האקלים, והובילה קואליציה בינלאומית של ערים שהשתתפו בדיונים באו"ם בנוגע לשינויי אקלים, והקמת קבוצה של ערים פעילות באירופה הפועלות בתחומי האקלים. בעירייה יש צוות של 15 עובדים האחראיים על הטמעת תכנית האקלים, וזה הרבה, עבור 600,000 תושבים.

בנוסף, ננט הייתה העיר הראשונה בצרפת שהכניסה חזרה לשימוש את הטראם (חשמליות) כדרך תחבורה ציבורית חדשה, ומחזיקה בתואר של מערכת התחבורה השלישית העמוסה ביותר בצרפת. עד 2015, המערכת כולה תהיה נגישה לבעלי מוגבלויות, והעיר גם הקצתה נתיבים מופרדים לאוטובוסים ומערכת אופניים להשכרה.

בשנת 1999, הייתה תחנה של כלי תחבורה ציבורית במרחק 300 מטר, מ-80% מבתי העיר. עד 2009 עלה הנתון עד 95%. לאחר עשורים של הגדלת השימוש בכלי רכב פרטיים, בשנים 2001 ו-2002 החלה ננט לצמצם את מספר הנסיעות במכוניות, ולהגדיל את השימוש בתחבורה ציבורית, הליכה רגלית, רכיבת אופניים ונסיעות משותפות במכוניות.

כחלק מביסוס המותג הירוק של העיר, Ecocity 2013, פסגה עולמית בנושא ערים מקיימות, תתקיים בננט בספטמבר הבא, מיד לאחר הקונגרס העולמי לתשתיות ירוקות. באוקטובר, יתקיים עוד אירוע בינלאומי ירוק בעיר, בנושא ביצות, ובסה"כ צפויים עוד 6 אירועים סביבתיים גדולים בעיר ב-2013.

ננט היא עיר מרוכזת, באופן יחסי, ובעיקר בהשוואה לערים אמריקאיות. 62% משטח האזור הוא עדיין חקלאי וטבעי, אולם ב-50 השנה האחרונות העיר התחילה להתפשט, והשטח הפיתוח גדל ב-50% יותר משהאוכלוסייה גדלה.

לוגו האי של ננט

לוגו האי של ננט

אולי הפרויקט השאפתני ביותר בעיר הוא ה-Ile de Nantes, הפיכה של 5 ק"מ של אזור תעשייתי לאזור אקולוגי שיאכלס 20,000 תושבים בלב העיר, על אי בנהר הלואר, וכעיר המוטרדת מההתפשטות, הניצול מחדש של שטחים בלב העיר היא אחת התשובות לתופעה.

האי של ננט

האי של ננט

עד לא מזמן, האי נשלט ברובו על ידי מחסנים מתפוררים וחלודים ששימשו למיכון כבד שהיה בשימוש על ידי המספנות, אך כשיושלם הפרויקט הוא יכלול אירועי תרבות גדולים, אזור אמנות, הצגת פרויקטים ירוקים, מערכת טראם חדשה ומערכת אוטובוסים מהירה, בית חולים, פארק גדול, ושכונות מעורבות שימוש עם עדיפות להולכי רגל. הפרויקט גם יכלול מערכת חימום וקירור אזוריים, מערכות קומפוסטינג שכונתיות, מערכת ניהול אשפה מתקדמת, שבילי אופניים, ותחנת כוח פוטו וולטאית.

שאפתנית בדרך אחרת היא התכנית הרחבה והיצירתית לשיתוף הציבור בהגדרת חזון ארוך טווח לאזור. התכנית הקרויה Ma Ville Demain (העיר שלי מחר) 2030, שהושקה ב-2010, החלה בתהליך סינון של "החלומות, הפחדים, התקווה, ההשקפות והשאלות" של תושבים באמצעות פעילויות שונות. בינהן היו שאלונים שנשלחו לכל בית, מפגשים קהילתיים ומצגות, וכן אתר בו תושבים יכלו להעלות את תקוותיהם וחששותיהם. המארגנים צמצמו את המידע שהתקבל ל-9 שאלות מרכזיות המתייחסות לכלכלת האזור, נושאי אקלים, תעסוקה, צמיחת המרחב, זהות, מרקם חברתי, אינדיבידואליות, תקשורת וחדשנות. 12,000 תושבים השתתפו, ותרמו 1,500 הצעות ורעיונות.

העיר שלי של העתיד, ננט

העיר שלי של העתיד, ננט

המקומיים אוהבים את מה שהם רואים בעיר שלהם: יותר מ-80% מאלו שענו על השאלונים מאמינים כי ננט "מתפתחת טוב בתחומי הכלכלה והתרבות", וכן כי ה"חיות" היא אחד מארבעת הסמלים שבחרו המקומיים לאפיין את האזור, אחרי הסמלים הפיזיים יותר של הנהר, מצודת דוכס בריטני והפיל המכני המפורסם של העיר.

בין השאיפות שהביעו התושבים היו שהעיר תהיה יותר בינלאומית, שתחזק את המגזר היצירתי והחדשני של הטכנולוגיה, ושתנצל ותרחיב את המרחבים הציבוריים שבה. המשתתפים גם הביעו צורך במערכת חזקה יותר של אנרגיה מתחדשת, וכלכלה מקומית חזקה.

הפרויקט השלישי, והיצירתי ביותר נקרא  Estuaire. תערוכה שאפתנית ויוצאת דופן זו הציבה פרויקטים פרובוקטיביים של אמנות בקנה מידה גדול, על גדות הנהר בתוך העיר ובין העיר ננט וסט נזייר, כדרך למשוך עניין ליתרונות הרבים של הנהר, הסביבה ועוד:

מיצבי אמנות בננט

מיצבי אמנות בננט

"ננט וסט נזייר צומחות עם השנים בשאיפה להיות המרכז הכלכלי והתרבותי של אזור מערב צרפת, בקנה מידה אירופאי. הזמנת אמנים ליצור עבודות, במתחמי תרבות בננט וסט נזייר וגם על גדות הנהר המקשר בינהן, תוך משחק עם הנוף… עוזרים לבניית הזהות של המטרופולין."

חלק מהיצירות הן לא מובנות מתוך כוונה, חלקן משתמשות באשליות אופטיות, ועוצבו כדי לאתגר את הדמיון של הצופה. חלקם ניתנים לצפייה רק בלילה, או רק ממקום ספציפי.

מאמרים קשורים: תחרות הבירה הירוקה של אירופה | קופנהגן נבחרה להיות הבירה הירוקה של אירופה 2014 | ננט- העיר עם הכסף הוירטואלי | הזוכים בפרס האירופי למרחבים ציבוריים

מודעות פרסומת

הערים שלנו הופכות למפעלי מידע עצומים

כשהחלה מהפכת התקשורת האלקטרונית, האינטרנט, הסלולר, הזמינות והקישוריות רבים חזו כי ה"כפר הגלובלי" יבטל את הצורך של בני האדם להצטופף בערים דחוסות ומזוהמות, ויוכלו לנהל את חייהם ועסקיהם מכל מקום, והגיאוגרפיה תאבד ממשמעותה. אולם, ככול שאנו מאמצים יותר ויותר אמצעי תקשורת אלקטרוניים, וככול שאנו מחוברים יותר, אנו גם מצטופפים יותר מאי פעם בערים הגדולות, והגיאוגרפיה, שרבים מיהרו להספיד, משמעותית עוד יותר מבעבר.

כיום, יותר מאי פעם, אנשים נוהרים אל הערים, במיוחד במדינות המתפתחות. בעשור הבא, חוזים, כי 100 ערים, בעיקר באסיה, יגיעו לגודל אוכלוסייה של יותר ממיליון תושבים. במדינות העשירות, חלק מערים הן צל עצוב של עברן (דטרויט, ניו אורלינס), אבל רבות אחרות פורחות.

תקשורת אלקטרונית זולה וקלה כנראה עזרה לתהליך הזה, משום שקודם כל הקישוריות היא בדרך כלל טובה יותר בערים מאשר מחוצה להן, מאחר ומשתלם יותר לבנות מערכת תקשורת עבור אזור צפוף באוכלוסייה. שנית, הפטפוט האלקטרוני כנראה הגביר, יותר מאשר החליף, את זה של הפנים אל הפנים. דומה הדבר למה שקרה במאה ה-19, עם המצאת מנועי הקיטור היעילים שהגבירו ולא צמצמו את צריכת הפחם, משום שהפכו את האנרגיה לזולה יותר בסך הכול. באותה דרך, יתכן שתקשורת אלקטרונית זולה הפכה את הכלכלה המודרנית לתלויה יותר בתקשורת מכל הסוגים.

הפקטור השלישי הופך להיות משמעותי ביותר: הייצור של כמויות עצומות של דאטה על ידי מכשירים מחוברים, כולל טלפונים חכמים. אלו מרוכזים בצפיפות בערים, משום ששם נמצאים האנשים, המכונות, הבניינים והתשתיות המכילים אותם ונושאים אותם. הם הופכים את הערים למפעלי מידע עצומים. "סוג זה של מיזוג בין סביבה פיזית ודיגיטלית מציג לנו הזדמנות לחשוב על ערים כמעט כמו על מחשב באוויר הפתוח", אומר אסף בידרמן מ- SENSEable lab לאקונומיסט. כשמידע זה נאסף ומנותח, והתוצאה מוחזרת אל החיים העירוניים, הם עשויים להפוך ערים למקומות עוד יותר פרודוקטיביים ואטרקטיביים.

סונגדו דרום קוריאה

סונגדו דרום קוריאה

חלק ממחשבי אויר פתוח אלה מתוכננים מהיסוד, רובם באסיה. בסונגדו, עיר חכמה חדשה הנבנית על אי מלאכותי, סיסקו התקינה בכל בית ועסק מסכי וידאו וסיפקה מערכות חכמות לניהול תחבורה ושימוש במים ואנרגיה. אבל רוב הערים תקועות עם התשתיות הקיימות. ניצול המידע שתשתיות אלה מייצרות נותנת להם אפשרות לשדרוגן. מהמורות בבוסטון, לדוגמה, מדווחות אוטומטית אם לנהג המכונית שפגע בהם יש את האפליקציה Street Bump במכשיר הנייד. ובעיקר במדינות עניות, למקומות ללא תשתית מתוכננת היטב, יש את ההזדמנות לזנק קדימה. חוקרים מ- SENSEable lab עובדים עם קואופרטיבים של אוספי אשפה לא פורמליים בסאו פאולו, שחבריהם ממיינים את הזבל של העיר עבור דברים שניתן למחזר. על ידי הצמדת תגים לזבל, החוקרים הצליחו לעזור לקואופרטיבים למצוא את הנתיבים הטובים ביותר דרך העיר כך שיוכלו לאסוף יותר כסף ולחסוך זמן והוצאות.

ניצול המידע משמעותו גם פחות פקקי תנועה. לפני מספר שנים, אלכסנדר באיין, מאוניברסיטת ברקלי בקליפורניה ושותפיו הריצו פרויקט לאיסוף אותות מהטלפונים החכמים של נהגים שהשתתפו בניסוי, שהציגו את המקומות העמוסים ביותר, והזינו את המידע חזרה למכשירי הטלפון. הקבוצה של באיין וחטיבת המחקר של IBM עברו כעת לשליטה בתנועה וכך מצמצמים את עומסי התנועה והפקקים, ולא רק מוסרים לנהגים מידע עליהם. בשלוש השנים הבאות הצוות אמור לבנות פרוטוטייפ של מערכת ניהול תנועה עבור מחלקת התחבורה של קליפורניה.

גם מכוניות חכמות עוזרות, על ידי התקשרות בינהן ואזהרת נהגים משינויים בלתי צפויים בתנאי הכביש. בסופו של דבר, יתכן ולא יהיו בהן נהגים כלל, ותודות לכל המידע הזה הם גם יהיו נקיות יותר. במכון Fraunhofer FOKUS  בברלין, מראים איך מכוניות היברידיות יכולות לפעול באמצעות הוראות אוטומטיות כדי עבור משימוש בדלק לשימוש בחשמל, במקרה שאיכות האויר בעיר ירודה, או אם הם עוברות ליד בית ספר.

גם אכיפת החוק תהיה קלה יותר. תוך מספר שנים כוחות משטרה יוכלו לחזות ולמנוע פשעים על ידי צפייה בטוויטר ורשתות חברתיות אחרות. המחשבה על כך עשויה לזעזע את מי שחרד לפרטיותו, אבל בלונדון זוכרים היטב את התפקיד שמילאו המסרים המיידים בתקופת המהומות בעיר בשנה שעברה, ורבים מצרים על כך שלמשטרה לא הייתה אז את היכולת הזו לחיזוי.

מידע קיים לגבי פשע ניתן לניתוח באופן שיטתי יותר. "הבעיה העיקרית של אכיפת חוק היא הקיטוע של האינפורמציה" אומר מארק קלברלי מ-IBM. אנשי משטרה מקומיים אולי יודעים כי שוד ברחובות יתכן יותר בימים מסוימים של השבוע. שילוב אינפורמציה כזו עם מידע אחר (כמו מזג אויר, שעות היום וכו') הופכים את הפשע קל יותר לחיזוי. בממפיס תוכנת ניתוח וחיזוי עזרה לצמצם פשיעה ביותר מ-30% ואלימות ב-15% בין השנים 2005-2010.

עם זאת, הרווח האמיתי, אומר ג'והן דיי מ-IBM Research, לא נמצא בתחום אחד כמו תנועה או שיטור אלא בהפיכת הערים ככלל לטובות יותר על ידי משיכת מידע ממקורות שונים עבור מטרות שונות. טלפונים חכמים ומצלמות, לדוגמה, יכולים לעקוב אחר זרימת האנשים כמו גם אחרי מכוניות. התרחשות יוצאת דופן במדיה חברתית מראה שיותר אנשים מהצפוי עומדים להגיע למופע, ומרמזים על כך שהתנועה צריכה להיות מכוונת מחדש, שיותר תחבורה ציבורית נדרשת ויותר נוכחות משטרתית.

אפילו טכנולוגיה מבריקה אינה יעילה אם ערים מנוהלות רע או שהמדיניות שלהן אינה מתפקדת. מחלקות שונות או רשויות שונות חייבות לעבוד יחדיו. ב"קונטרול סנטר" של ריו דה ז'ניירו, נציגי מחלקות שונות בעירייה בוחנים מסכים יחדיו. כאשר סופה מכה בעיר, בתי ספר ושדות תעופה יכולים להיסגר ותנועה יכולה להיות מכוונת מחדש ממרכז זה.

בעיה נוספת היא כיצד לשלם עבור כל הניתוח והתשתיות החדשות בערים. אספקה פרטית היא אפשרות אחת. לדוגמה, חברות ביטוח גרמניות מספקות ללקוחותיהן מערכת התראת מזג אויר. סיסקו טוענת כי הערים עצמן יכולות לחייב עבור הרבה מהשירותים החכמים. תושבים יכולים לשלם סכום נמוך עבור יעוץ רפואי אונליין, הודעות על כך שילדהם הגיעו לבית ספר או שימוש באינטרנט באוטובוסים.

אבל הרבה דברים שעושים את החיים בעיר לטובים יותר יכולים להיעשות בזול על ידי התושבים עצמם. ממשלות וערים רבות מעודדים זאת על ידי הנגשת מידע. האיחוד האירופי מממן פרויקט הנקרא CitySDK, בהשתתפות 8 ערים ממנצ'סטר ועד איסטנבול, הנותן למפתחים מידע וכלים ליצירת שירותים עירוניים דיגיטליים. פיילוט אחד, בהלסינקי, מתכוון לעשות לאזרחים חיים קלים יותר כשהם מדווחים על תקלות. אחר, באמסטרדם, ישתמש במידע בזמן אמת על תנועה ויאפשר לאנשים למצוא את הדרך הטובה ביותר לנוע בעיר ולהימנע מפקקים. פרויקט אחר, בליסבון, ידריך תיירים.

קיימת אפילו דרך טובה עוד יותר לאיסוף מידע, וזאת על ידי האנשים עצמם האוספים מידע בזמן אמת. לדוגמה, איכות האויר יכולה להיות מנוטרת באופן בלתי פוסק על ידי רוכבי אופניים ברחבי העיר, תוך שילוב עם מידע על המקום בו נאסף המידע, מזג האויר, השעה ועוד. למעשה, כל אובייקט יכול לספר סיפור. פרויקט מוקדם יותר של SENSEable  איתר 3,000 פריטים של אשפה מסיאטל באתרי הטמנה מקומיים בעיר, וגם בפורטלנד, שיקגו פלורידה וקליפורניה ועד אתרי הטמנה בכל ארצות הברית. אינפורמציה כמו זו יכולה לאפשר לאנשים לחשוב אחרת על מה הם זורקים לזבל. חלקם עשויים אפיו לעשות משהו בנידון.

בתל אביב הושקה לאחרונה תחרות ראשונה מסוגה בישראל: תחרות פיתוח אפליקציות על בסיס מאגרי המידע של עיריית תל אביב וממשלת ישראל, שמטרתה להגביר את השקיפות הממשלתית והעירונית ולהנגיש מידע לציבור בסיוע מפתחי תוכנה עצמאיים ועידוד יצירה טכנולוגית לטובת הציבור.

מאמרים קשורים: איך בונים עיר חכמה? מהיסוד.העיר החכמה הראשונה תהיה מוכנה ב-2015 | ערי ארה"ב מאחדות מידע כדי להיות חכמות יותר | 100 מיליון סנסורים שעושים את העיר לחכמהעיר חכמה: מה זה? ואיך מתחילים?תל אביב עיר חכמה: צעדים ראשונים


נפתחה התחרות לעיר שתשמש הבירה הירוקה של אירופה ב-2015

הנציבות האירופית פרסמה את הקריאה להשתתפות בתחרות היוקרתית לבחירת הבירה הירוקה של אירפה לשנת 2015. כל עיר עם יותר מ-200,000 תושבים יכולה להשתתף אם היא ממדינות האיחוד האירופי, או מאחת המדינות הנמצאות בתהליך כניסה לאיחוד (טורקיה, קרואטיה, מקדוניה,מונטנגרו, סרביה ואיסלנד) ומדינות  האיחוד הכלכלי (נורבגיה ולכטנשטיין).

הכניסה לתחרות מבוססת על 12 אינדיקטורים: שינוי אקלים, תחבורה מקומית, שטחים עירוניים ירוקים ושימוש בקרקע, טבע ומגוון ביולוגי, איכות אוויר, זיהום רעש, ניהול אשפה, צריכת מים, טיפול במים משומשים, חדשנות סביבתית ותעסוקה מקיימת, ניהול מקיים של הרשות המקומית ואנרגיה.

היוזמה לבחירת הבירה הירוקה של אירופה היא תולדה של ערים בעלות חזון ירוק. הרעיון הוצג לראשונה בכנס של 15 ערים שחתמו על מזכר בנושא,  בטאלין, אסטוניה בשנת 2006. 4 ערים כבר זכו בתואר המכובד- שטוקהולם, המבורג, ויטוריה-גסטייז (ספרד) וננט (צרפת) בין השנים 2010 עד 2013 בהתאמה. הבירה הירוקה לשנת 2014 תוכרז בסוף יוני, והמתמודדות שעלו לשלב הגמר הן בריסטול, קופנהגן ופרנקפורט.

אתר התחרות

מאמרים קשורים: תחרות הבירה הירוקה של אירופה 2014 – הערים שעלו לגמר | הערים המובילות בעולם בהתמודדות עם שינויי אקלים | העיר הירוקה ביותר – אירופה | איך האופניים משנים את הערים | העיר סן סבסטיאן משיקה תכנית שיתוף רכבים חשמליים


הערים המובילות בעולם להתמודדות עם שינוי האקלים

הקבוצה C40 היא רשת עולמית של מגה-ערים המחוייבות להתמודדות עם שינויי האקלים. בפעולות מקומיות ומשותפות בין הערים הקבוצה משפיעה באופן מהותי הן בצמצום פליטת גזי חממה וכן בסיכוני אקלים. באמצעות שותפות עם יוזמת האקלים של קלינטון (Clinton Climate Initiative) הקבוצה מביאה סדרה של נכסים ויוצרת שותפות במטרה. C40 מציעה לערים פורום אפקטיבי בו הן יכולות לשתף פעולה, לחלוק ידע ולהניע שינוי לפעולות בעניין שינויי האקלים.

בין הערים השותפות: קהיר, אדיס אבבה, לאגוס ויוהנסבורג – באפריקה. בנגקוק, בייג'נג, דלהי, הונג קונג, איסטנבול, מוסקבה, מומבאי, סיאול, שנגחאי, טוקיו ועוד – באסיה. אמסטרדם, ברצלונה, ברלין, קופנהגן, לונדון, מדריד, פריז, וורשה, ואחרות- באירופה. שיקגו, לוס אנג'לס, מקסיקו סיטי, ניו יורק, סן פרנסיסקו, טורונטו ואחרות – בצפון אמריקה. בוגוטה, בואנוס איירס, ריו דה ז'ניירו, סאו פאולו ועוד – בדרום אמריקה.

טוקיו - שוק נדל"ן ירוק

טוקיו – שוק נדל"ן ירוק

טוקיו – כל הבניינים הגדולים החדשים בטוקיו מחוייבים בתכנית הבנייה הירוקה של העיר. ע"פ התכנית, שהחלה ב-2002, יותר מ-1300 בניינים כבר נכנסו לתכנית, וכ-200 נוספים מדי שנה. לתכנית מטרה ליצור שוק נדל"ן ירוק בו בניינים המתחשבים יותר בסביבה נמדדים על פי התכנית.

בוגוטה – CicloRuta היא מערכת שבילי האופניים הנרחבת ביותר בעולם. היא כוללת יותר מ-340 ק"מ ומחברת תושבים לנתיבי תחבורה ציבורית, פארקים, ומרכזים עירוניים. המערכת פועלת היטב לא רק משום שהיא מצמצמת את התלות במכוניות ואת פליטות הפחמן, אלא גם שינתה באופן מהותי את ההתנהגות בעיר. המערכת היא גן ייחודית וגם מצליחה משום שהיא מעוצבת תוך התחשבות במאפיינים הטבעיים כדי לימור זרימה ותפקוד טובים יותר.

מלבורן - בניין ירוק

מלבורן – בניין ירוק

מלבורן – (Melbourne Council House 2 (CH2 הוא בניין של עיריית מלבורן, שזכה במספר פרסים ומהווה השראה בכך שצמצם את פליטת הפחמן ב-87%, צריכת החשמל ב-82%, גז ב-87% ומים ב-72%. הבניין מטהר אויר בלילה ושואב 100% אויר נקי ביום. החזיתות החיצוניות של הבניין נעות עם תנועת השמש כדי לאסוף חום, וכן מטהר את הביוב לכדי מים שמישים.

סיאול - יום ללא מכוניות

סיאול – יום ללא מכוניות

סיאול – תכנית היום השבוע ללא מכוניות בסיאול משפר את איכות האויר בעיר, מצמצם את הצפיפות וחוסך אנרגיה. מדי שנה, 2 מיליון המכוניות הנשארות מחוץ לכבישים, מצמצמות את כמות התנועה ב-3.7%. פליטת הפחמן ממכוניות ירדה ב-10% המהווים סכ"ה 2 מיליון טונות של CO2 , ומביאים לחיסכון שנתי של 50 מיליון דולר בהוצאות על דלק. שיפור איכות האויר גם משפיעה על רמת הבריאות של הציבור, וגם זה חוסך מיליונים בעלויות בריאות. בתכנית עובדת משום שהיא בתוקף במהלך השבוע, ומעודדת אנשים להשתמש בתחבורה ציבורית.

ברלין – העיר בשיתוף עם סוכנות האנרגיה של ברלין עשו עבודה חלוצית בפיתוח והטמעת מודל לשיפור יעילות אנרגטית בבניינים. המודל מציע שיפוץ בניינים ציבוריים ופרטיים בעל יתרונות רבים לבעלי בתים. עד היום 1,300 בניינים שופצו, וצימצמו בכך פליטת פחמן ב-27.3%.

ניו יורק – ממשלת העיר ניו יורק מהווה דוגמה במאמציה להשיג את היעד השאפתני של צימצום פליטת גזי החממה ב-30% עד 2017.

האתר היפיפה המסביר

מאמרים קשורים: איך האופנים משנים את הערים | ועידת האקלים בריו | עיר ללא מכוניות- בוגוטה | תכנית להגבלת כלי רכב בבולוניה | עיר הבירה הירוקה של אירופה


הלסינקי, בירת העיצוב העולמית לשנת 2012 ועיר ירוקה במיוחד

הלסינקי, בירת העיצוב 2012

הלסינקי, בירת העיצוב 2012

יוזמת בירת העיצוב העולמית נועדה לקדם את השימוש התרבותי, חברתי וכלכלי של העיצוב. התואר מוענק מדי שנה לעיר אחרת. בעולם מחולקים תארים ופרסים רבים להישגים של יחידים, מטרת תואר זה הוא להתמקד בהיבטים רחבים יותר של השפעת העיצוב על מרחבים עירוניים, כלכלות ותושבים.

"הלסינקי נבחרה משום שהפגינה פתיחות, המשכיות, שיתוף ואת הצד החברתי של העיצוב. לעיצוב הפיני יש היסטוריה ארוכה ומובחנת. לא יהיה זה מוגזם לומר כי עיצוב נוכח תמיד באורח החיים הפיני. אנו מעריכים מסורת ומוקירים את העבר אולם, מעל הכול, עיצוב מייצג את העתיד שלנו. אירועים ציבוריים מגוונים יציינו את בירת העיצוב העולמי בפינלנד ומחוץ לה. אנו מעוניינים לבחון את התפקיד החדש של עיצוב מקיים מזוויות רחבות, ולהשיג מטרות אשר ישפיעו אל העתיד. יותר מהכול, אנו רוצים לתת השראה לדיאלוג בנוגע לאיך עיצוב יכול לשפר את החיים ולהקל עליהם. אלו השאלות שעליהן ננסה לענות בפרויקט וביוזמה. עיצוב קיים למען האנשים."

עיר ירוקה – במדד הערים הירוקות של האקונומיסט, דורגה הלסיניקי במקום השביעי והמכובד מאד באירופה, כשמקדימות אותה רק קופנהגן (1), שטוקהולם (2), אוסלו (3), וינה (4), אמסטרדם (5) וציריך (6). עם אוכלוסייה של 570,000 תושבים, בירת פינלנד, מאופיינת בכלכלה הנשלטת ע"י סקטור השירותים, עם ריכוז גבוה במיוחד של משרות בתחום טכנולוגיות המידע והמגזר הציבורי. המטרופולין של הלסינקי כולל 4 ערים, הלסינקי, וונטה, אספו וקאוניאיינן (Vantaa, Espoo Kauniainen). האוכלוסייה הכוללת של המטרופולין היא כ מיליון תושבים. אזור זה אחראי לשליש מה- GDP של פינלנד כולה, והוא עשיר בהתאמה, עם הכנסה שנתית ממוצעת לתושב (GDP per head, PPP) של 52,832 אירו (רק באוסלו נמדדה הכנסה גבוהה יותר במחקר זה).

אנרגיה – הלסינקי מדורגת 19 במדד האנרגיה, שהוא המדד החלש ביותר שלה. צריכת האנרגיה לאדם היא יחסית גבוהה, בעיקר בגלל מזג האויר הקר ורמת החיים הגבוהה. יוזמה: הלסינקי אנרג'י, חברה בבעלות העירייה, מתכוונת לבנות שתי תחנות כוח ימיות מונעות רוח.

בנייה – העיר מדורגת חמישית במדד זה, בזכות תקני בנייה חסכנית באנרגיה ועידוד צריכה מינימלית באנרגיה בבנייני מגורים. יוזמה: אקו-ויקי (Eko-Viikki) הוא פרבר אקולוגי הממוקם 8 ק"מ ממרכז העיר. זוהי השכונה האקולוגית הראשונה בפינלנד ותאכלס 13,000 תושבים.

תחבורה – הלסינקי מדורגת תשיעית בתחום התחבורה. מערכת התחבורה הציבורית של העיר היא הקצרה באירופה. עם זאת העיר מדורגת ראשונה בהתייחס למערכת האופניים, והיא מנהיגה בקידום תחבורה ירוקה.

מים – הלסינקי מדורגת 11 בקטגוריית המים בזכות מדיניות היעילות בשימוש במים. למרות שהעיר מעודדת חסכון במים בבתים, חברת המים העירונית אינה פעילה במיוחד בעידוד חסכון במים. יוזמה: על מנת לשפר את איכות המים במפרץ הלסינקי (אחד האזורים המזוהמים בים הבלטי), הלסינקי היא שותפה פעילה במיזמים בינלאומיים כמו טיפול במים מזוהמים בסנט פטרסבורג, רוסיה.

אשפה ושימוש בקרקע – הלסינקי מדורגת שלישית בקטגוריה זו, במידה רבה בשל רמות המחזור הגבוהות והשימוש החוזר, וכן בזכות מדיניות צמצום האשפה שלה. בנייה חדשה מוגבלת ואינה פוגעת כמעט באזורים ירוקים.

איכות אויר – העיר מדורגת שלישית במדד זה. איכות האוויר בעיר השתפר באופן ניכר בעשור האחרון כתוצאה משילוב מערכת החימום האזורית, ועוד יותר בזכות החלפת הפחם כמקור אנרגיה בגז טבעי. יוזמה: הלסינקי אנרג'י השקיעה במספר מתקני אנרגית רוח בפינלנד.

מאמרים קשורים: עיצוב העתיד של ניו יורק, העיר הירוקה ביותר באירופה, וונקובר- העיר הירוקה בעולם עד 2020, איך בונים עיר חכמה?, העיר המקיימת הראשונה בעולם, 2012 שנת האמנות בתל אביב