מיהן הערים הטובות ביותר לאופנים 2015? מהפך בפסגה

קופנהגן- העיר הטובה ביותר לאופניים 2015

קופנהגן- העיר הטובה ביותר לאופניים 2015

הדירוג הדו שנתי לערים הטובות ביותר לאופניים, הבוחן יותר מ-100 ערים ברחבי העולם, מציב את קופנהגן במקום הראשון, לאחר שאמסטרדם הובילה את המדדים הקודמים. לרשימת 20 הערים הטובות ביותר נכנסו ערים חדשות, כולל, לראשונה, עיר אמריקאית אחת.

הערים שהציגו שיפור מאז המדד הקודם כוללות את קופנהגן (1), איינדהובן (5), מאלמו (6), ברצלונה (11), וינה (16) ופריז (17). הערים שירדו בדירוג (בין 20 המובילות) הן אמסטרדם (2), ננט (7), סביליה (10), ברלין (12), דבלין (15) ומונטריאול (20).

לקרוא את ההמשך »

מודעות פרסומת

איך הסנסורים ישנו לנו את החיים: מתחבורה טובה יותר ועד אשפה חכמה

עיר חכמהאחרי שנה של עבודה והשקעה של 5 מיליון אירו, Sigfox, סטרטאפ מאזור טולוז, צרפת, סיים לאחרונה התקנת רשת תקשורת חדשה ב-95% מערי צרפת. סנסורים המפוזרים בערים ובפרבריהן יאפשרו העברת מידע על תחבורה לאתרי אינטרנט ואפילו לקבל הזמנות. האפשרויות הן כמעט בלתי מוגבלות, אומר מנכ"ל Sigfox, לודוויק לה מואן. "אנחנו נוכל לנטר את רמות הזיהום, לשפר את זרימת התנועה, למנוע תקלות בתאורת בעיר ועוד".

לקרוא את ההמשך »


איך מפרידים בין אופנים ומכוניות? מחלף יפיפה לאופנים מעל כביש מהיר. בהולנד כמובן

מחלף מוגבה לאופנים באיינדהובן

מחלף מוגבה לאופנים באיינדהובן

ברוב הערים, תשתית האופנים מסתכמת בנתיבים הצבועים על הכביש או המדרכה, אבל בהולנד, מהמדינות הידידותיות ביותר לאופנים, רמת התשתיות היא אחרת לגמרי. ערי הולנד מקדישות נתיבים ייחודיים המפרידים את רוכבי האופנים מנוסעי המכוניות, כדי לאפשר רכיבה מהירה, בטוחה ונוחה יותר, עבור כל הגילאים.

לקרוא את ההמשך »


מיתוג איינדהובן: אחרייך אמסטרדם!

לוגו איינדהובן

לוגו איינדהובן

איינדהובן, העיר החמישית בגודלה בהולנד, הציגה השבוע את המותג החדש של העיר: "מותג יחיד עבור שיווק העיר ובית העירייה שישמש הן מבקרים והן את התושבים ברמה אזורית, לאומית, ובינלאומית. המותג החדש משקף את העובדה כי איינדהובן היא עיר המתפוצצת מאנרגיה לעסקים, חופש וחברה. כל המאמצים כוונות למיצוב וזהות העיר כמרכז של טכנולוגיה, עיצוב וידע".

תהליך המיתוג בוצע על ידי “Virtual Design Agency” שיתוף פעולה של חברות עיצוב ומעצבים מקומיים, שגם תעדו והציגו את התקדמות התהליך באתר.

לקרוא את ההמשך »


דירוג הערים הטובות בעולם לאופנים

קופנהגן 2מדד COPENHAGENIZE 2013 מציג את 20 הערים הידידותיות ביותר לאופניים. המדד הקודם, שפורסם ב- 2011, שימש כלי עבור ערים באשר לאופן בו יש לפתח את תחום האופניים, ולשלבם בנוף העירוני, ככלי תחבורה משמעותי ומקיים. הרנסנס של האופניים  ממשיך להתפתח סביב העולם כשערים מבינות שוב את הערך של קיום תנועה מונעת אדם, כפי שהיה בסוף המאה ה-19, ושהאופניים משנות הן את החברה והן את הנוף העירוני לטובה. כיום, יותר מבעבר, העיור יצר צורך חדש בפתרונות תחבורה חסכוניים וכלכליים.

Copenhagenize Design Co היא חברת ייעוץ עירוני המתמחה בתכנון אופניים, תשתיות ותקשורת. החברה רואה באופניים כלי אפקטיבי בארגז הכלים העירוני לבניית ערים תוססות במאה ה-21. בשנת 2011 דירג המדד 80 ערים מרכזיות בעולם, ובשנת 2013 מספר הערים שדורגו עלה ל-150. 13 פרמטרים משמשים את עריכת המדד, ובכל אחד מהן מקבלת כל אחת מהערים ציון בין 0 ל-4, עם אפשרות לעוד 12 נקודות בונוס. הפרמטרים למדד הם:

  • קידום אופניים – כיצד העיר/ אזור/ מדינה מקדמת את הנושא ואיזו השפעה יש לפעולה?
  • תרבות אופניים – האם האופניים ביססו עצמן ככלי תחבורה בקרב אזרחים רגילים או רק כתת תרבות?
  • מתקני אופניים – האם יש מסלולי אופניים נגישים, רמפות על מדרגות, מקום מוקדש ברכבות ואוטובוסים, דרך התמצאות קלה וכיוצ"ב?
  • תשתית אופניים – מהו מצב תשתית האופניים בעיר?
  • תכנית שיתוף אופניים – האם יש בעיר תכנית שיתוף אופניים נרחבת?
  • חלוקה מגדרית  -מה אחוז הרוכבים מכל מין?
  • גידול מודל השיתוף מ-2006 – מה היה הגידול במודל השיתוף?
  • תפישת בטיחות – האם יש תפיסת בטיחות של הרוכבים בעיר, כפי שמשתקפת בחבישת כסדות
  • פוליטיקה – מהו האקלים הפוליטי ביחס לרכיבה עירונית?
  • קבלה חברתית – כיצד נהגים והקהילה מתייחסים לרוכבים?
  • תכנון עירוני – כמה דגש שמה העירעל שילוב אופניים בתכנון?
  • תשתית – עד כמה הם מודעים לשיטות מומלצות בינלאומיות?
  • הרגעת תנועה – אילו מאמצים נעשו כדי להוריד את מהירות התנועה ולהרגיעה מתוך כוונה לספק ביטחון רב יותר להולכי רגל ורוכבים?
הערים הטובות ביותר לאופניים 2013

הערים הטובות ביותר לאופניים 2013

רק עיר אחת קיבלה השנה את מקסימום נקודות הבונוס – סביליה, ספרד. בורדו, ריו דה ז'ניירו וקופנהגן הגיעו קרוב למקסימום נקודות הבונוס. בורדו הצטיינה בתחום הפוליטי ובתכנית שיתוף האופניים, ואילו קופנהגן איזנה את הפסד הנקודות בנושא חבישת הקסדות על ידי חדשנות, עם סדרה של גשרים שנבנו בנמל. ריו דה ז'ניירו הצליחה לצבור נקודות בתכנון פרויקטים חדשנים, קבלה חברתית ופוליטיקה.

דירוג הערים הטובות בעולם לאופנים

דירוג הערים הטובות בעולם לאופנים

3 ערים הולנדיות הגיעו לרשימת 20 המובילות, דבר שאינו מפתיע. אולם יש לציין כי הן גולשות למיקומים אלה בקלות בהתבסס על מצב קיים, יותר מאשר בזכות חשיבה חדשנית ושאיפה לנוע קדימה, כי שנראה בערים אחרות. הופעת 3 ערים צרפתיות היא סימן כי צרפת הופכת להיות מדינה מובילה בתחום האופניים, ואילו 3 ערים גרמניות ו-2 יפניות הגיעו לרשימת המובילות גם כן. הנכנסות החדשות לרשימה הן מעניינות במיוחד. ערי האופנים העולות לא רק משנות את הנוף העירוני שלהן, הן משמשות השראה לערים בכל העולם בהציגן את מה שניתן להשיג בזמן קצר יחסית.

אמסטרדם שומרת על תואר העיר הטובה ביותר, וממשיכה להשיג ציונים טובים בכל הקטגוריות כמעט. היא עושה כמעט הכל נכון, ועל מה שחסר בה בתשתית אחידה היא מפצה בתנועה רוויה של אופניים במרכז העיר. 30 הק"מ של האזורים בתנועה איטית מאיטים את התנועה בעיר ושוברים על ביטחון הרוכבים. אווירת הרוכבים היא רגועה, מהנה ושייכת לזרם המרכזי. זהו אחד המקומות בעולם בו אין שום התנגדות או ביקורת על אופניים, ומעטים המקומות שניתן להנות בהם מרכיבה עירונית כמו באמסטרדם.

קופנהגן מדורגת שנייה גם השנה. מבחינת תכנון עירוני, העיר היא מובילה כשמדובר בתשתית מעוצבת היטב ואחידה. סדרה של גשרי הולכי רגל ואופניים שנבנו בנמל, המשך העבודה על רשת הנתיבים המהירים לאופניים והשלמת מקטעים חסרים, כולם תורמים למערכת ולתשתית הכללית.

אוטרכט היא עיר נהדרת לרכיבת אופניים. היא לא דורגה במדד של 2011, ונכנס היישר למקום השלישי. העיר מובילה עולמית בין הערים הקטנות, בהציגה מה ניתן להשיג בתחום. 640,000 תושבי המטרופולין נהנים מרשת ותשתית מצוינת, ורמת שימוש גבוהה במיוחד.

סביליה היא הדוגמה לתנועת תכנון האופניים. העיר עברה בתכנית שיתוף האופניים לרמת שימוש של 7%. הגידול המהיר הוא אינטנסיבי וחיובי, וערים אחרות מקבלות ממנה השראה. העיר עשתה כל מה שצריך מבחינת תשתית כדי לאפשר את תכנית שיתוף האופניים, ואף כי 7% זה עדיין רחוק מרמות השימוש של 30% של הערים המובילות, העיר זכתה במקסימום נקודות הבונוס במספר קטגוריות, כולל תשתית, תכנית השיתוף, ופוליטיקה.

בורדו היא העיר לדוגמה בצרפת. לאורך שנים שטרסבורג נחשבה לעיר המובילה לאופניים, אבל בורדו כבשה בסערה את ההובלה בצרפת, ובמהלך 5 שנים בלבד. העיר השקיעה בנתיבים מעולים לאופניים, ויש כיום ברחבי העיר 200 ק"מ, ואם כוללים את הפרברים, 400 ק"מ.

אז מה לגבי תל אביב? המדד מפרסם רק את 20 הערים המובילות. עם זאת נמסר לי מעורכי המדד כי תל אביב אכן נבחנה, והיא דורגה במסגרת החצי הגבוה של המדד המורכב מ-150 ערים בעולם, כך שהיא איפה שהו בין מקום 21 ל-75.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

מאמרים קשורים: כשאופניים הן סמל עירוני, כדאי שיעוצבו על ידי פיליפ סטארק | עבר הווה ועתיד בשירותי שיתוף האופניים | עתיד התחבורה, האנרגיה והתקשורת נמצא באופניים החכמים | האם צריך ללמד תושבים איך להשתמש בנתיבי אופניים? נראה שכן | בלונדון רוצים להרים את נתיבי האופניים לאוויר


מה יש בגאנגנאם? (רמז, לא רק סטייל). פורום הקהילות החכמות

ICFHeader950רובע גאנגנאם בסיאול, דרום קוריאה, אולי קיבל את הפרסום המסיבי ביותר שלו בזכות הראפר PSY, אבל הרובע המאכלס רק 2.5% מאוכלוסיית סיאול אחראי לרבע מהתוצר המקומי הגולמי של העיר. פיתוח גאנגנאם כרובע וקהילה חכמים החל בשנת 1995, כשהושק הפרויקט הראשון של "ממשל אלקטרוני". המערכת הובילה לצמצום כוח האדם בממשל המקומי ב-25% וחסך לתושבים זמן המוערך ב-30 מיליון דולר. בזכות הפיתוח של הרובע כרובע חכם הוא זכה בתואר "קהילה חכמה" של הפורום Intelligent Communities, בשנת 2008.

Intelligent Communities, או קהילות חכמות, הן אלה שמצליחות להבין את האתגרים העצומים של כלכלת הפס הרחב, ושנקטו צעדים ליצירת כלכלה המסוגלת לפרוח בתנאים אלה. אין אלה בהכרח ערים גדולות או מרכזי טכנולוגיה גדולים, והן יכולות להימצא במדינות מתפתחות כמו גם בעולם הראשון, בפרברים או במרכזי הערים, לאורך החוף או בפנים המדינה.

בעוד כלכלת הפס הרחב מציבה אתגרים עצומים עבור קהילות, היא גם מציעה להן כלי תחרותי חדש ורב עוצמה. באמצעות כניסת טכנולוגיות הפס הרחב – כבלים, DSL, לווין ואחרים – תושבים, עסקים קטנים, מוסדות ועיריות הצליחו להשיג גישה למידע בכל העולם ולשלל כלי תקשורת מקומיים וגלובליים.

כיום, תקשורת זו מציעה הזדמנות לכל קהילה לעבור מהפריפריה למרכז, במונחים של כלכלה. היא מייצרת צורות חשדות של חברות כמו יאהו או גוגל, ואפילו סוגים חדשים שת תעשיות. היא מאפשרת לחברות קטנות להיות יצואניות גלובליות, כולל ייצוא של יכולות וידע. היא מאפשרת לבתי ספר במקומות המרוחקים ביותר להגיע למידע העדכני ביותר, ויכולה לקשר טיפול רפואי באזורים כפריים למרכזי המחקר המובילים. יחידים וחברות יכולים לערוך חיפוש בכל העולם בעלות נמוכה, ולהשתמש בכלים אינטרנטיים להגברת המעורבות הקהילתית.

פורום ה- Intelligent Communities, בקיצור ICF , ייסד פרס המוענק ליחידים, ליישומים, לארגונים ולחדשנות במסגרת קהילות חכמות המשנים את החיים במסגרת כלכלת הפס הרחב עבור טובת הכלל. מטרת הפרס היא לזהות שיטות עבודה מומלצות, תכניות ארוכות טווח או יוזמות מעוררות השראה ולהעניק להן הכרה עולמית.

להערצה של קוריאה לחינוך אין הרבה משתווים. היא חותרת למצוינות אקדמית והשגיות ומניבה כוח עבודה מהטובים בעולם. חלק ניכר מהכלכלה ומהתוצר האקדמי המניעים את סיאול ואת דרום קוראיה מגיעים מהמוסדות האקדמיים של רובע גאנגנאם-גו בסיאול. עלות החינוך, בעיקר בגאנגנאם, הרקיעה שחקים עם התחרות הגוברת, ותושבים בעלי הכנסה נמוכה מתקשים להשתלב במערכת החינוך היקרה. כדי להתמודד עם הבעיה, גאנגנאם השיקה פרויקט בעל חזון המשתמש בכוח של האינטרנט ובתשתית הפס הרחב, כדי לאפשר לסטודנטים ברחבי המדינה לנצל את העושר שבאקדמיה שבגאנגנאם. המערכת מעבירה חינוך בר השגה מההרצאות הטובות ביותר בעלות של 21 דולר. גאנגנאם הגיעה לרשימת 7 הטובים ביותר בשנים 2006 ו-2007, וזכתה בתואר הקהילה החכמה בשנת 2008.

ב-2009 זכתה שטוקהולם בתואר הקהילה החכמה, ב-2010 סוון (Suwon), דרום קוריאה בזכות יצירת כלכלה בה הצמיחה מבוססת על יזמות בקנה מידה קטן ובינוני המתמחה טכנולוגיות מידע, ביוטק וננוטכנולוגיה. כיום, שני שלישים מהחברות בסוון מתמחות באחת מתעשיות מטרה אלה, וחברות בנות 50 עובדים או פחות מעסיקות 94% מהמועסקים. בשנת 2010 אחת הערים המתמודדות שעלו לשלב 21 המובילות הייתה תל אביב, אולם היא לא העפילה לשלב הגמר הכולל 7 ערים בלבד מדי שנה.

בשנת 2011 זכתה איינדהובן, הולנד בתואר הקהילה החכמה. לאזור יש יתרון בזכות Brainport, תכנית ציבורית-פרטית שהפכה את האזור לפלטפורמת חדשנות פתוחה, הוסיפה 55,000 מקומות עבודה בעשר השנים האחרונות, כמעט וריבעה את מספר הסטארטאפים משנת 2000, ועזרה לאזור בתקופת המשבר הכלכלי.

ריבסייד קליפורניה הוכרזה כזוכה בתואר בשנת 2012. תוך חיפוש אחר צמיחה מקיימת, קהילת השינה של ריברסייד בונה כלכלה מבוססת טכנולוגיה. הקהילה חברה לאוניברסיטאות כדי לפתח פארקי טכנולוגיה, חממות, מאיצים עיסקיים ותכניות מנטורינג. רשתות תקשורת נפרסו באזור ומכסות 80% מהשטח, ותכנית התחדשות בעלות 1.6 מיליארד דולר החלה ב-2006, שיפרה את זרימת התנועה, והחליפה תשתיות מים, ביוב וחשמל מיושנות, וכן שיפרה את תפקוד המשטרה, מכבי האש, הפארקים והספריות.

גם השנה, בין אפריל למאי יערכו ביקורים ב-7 הערים שעלו לשלב האחרון בתחרות. הביקור בערים משמש שלב חשוב בבחירת הזוכה מדי שנה, והשנה רשימת ה-7 כוללת את: אזור טאויואן (Taoyuan) ואת טייצ'ונג (Taichung) בטאיוואן, את טאלין, אסטוניה, אולו, פינלנד, העיר קולומבוס, אוהיו, סטרטפורד, וטורונטו, קנדה.

מאמרים קשורים: עיר העתיד כבר כאן, בקוריאה | הערים החכמות באות. יוזמה של האו"ם | תחרות בלומברג לערים טובות יותר | 22 ערים מנסות את העתיד | תחרות האפליקציות של עיריית תל אביב


22 ערים מנסות את העתיד

ערים מנסות את העתידאחרי הצלחת התחרות ב-2012, שמשכה 1,519 הגשות מ-70 מדינות, Citymart שוב מחפשת לחלק פרסים לרעיונות חדשים עבור ערים, שמטרתם "לנסות את העתיד". 22 הערים מרחבי העולם ששוב מחפשות רעיונות חדשניים הן: לאבורג, ברצלונה, בוסטון, כריסצ'רץ', איינדהובן, פוקוהומה, ל'הופיטלט, לאגוס, לאוואסה, לונדון, מרינגה, מקסיקו סיטי, אולו, פריז, ריו דה ז'ניירו, רוסריו, סן פרנסיסקו, סנט קוגאט, שפילד, טקומה, טרסה ויורק.

ערים אלה הציבו אתגרים בתחומים כמו ניידות, פיתוח כלכלי, הכללה חברתית, בריאות, ניהול עיר, תאורה, אנרגיה, תרבות, ממשל בעתיד וחיים מקיימים. חברות, יזמים, ממציאים, מכוני מחקר, ארגונים ומומחים מוזמנים לקחת חלק בהגשת הצעות היכולות לפתור אתגרים אלו.

ערים מנסות את העתיד 2

ראשי ערים סביב העולם עוקבים אחר התחרות, וראש עיריית ברצלונה, חבייר טריאס, אמר: "זוהי הזדמנות נהדרת לזהות ולחלוק פתרונות לאתגרים העולמיים עמם ערים מתמודדות. כל עיר היא עולם ומלואו, ואנו חיים בעולם עירוני, משום כך זה כל כך חשוב לזהות את הבעיות המשותפות, הדורשות פתרונות משותפים".

ראש עיריית סן פרנסיסקו, אד לי, מקווה שהתרבות בעירו תרוויח מהתכנית: "סן פרנסיסקו, כבירת החדשנות העולמית, תאפשר חילופי רעיונות ותעזור לפתח פתרונות חדשניים לאתגרים עירוניים משותפים כול תחבורה, סביבה ובריאות, שיבנו עולם טוב יותר".

ניתן לראות את 22 הערים המשתתפות ואת האתגרים עימם הן רוצות להתמודד באתר. כנס בן 3 ימים יערך במאי 2013 ויפגיש מנהיגי ערים ומציעי פתרונות בסן פרנסיסקו, לדון באתגרים ולהציע את הרעיונות, במטרה להניע את הטמעתם. אם יש לך רעיון, ניתן להגישו כאן.

22 ערים מנסות את העתיד

מאמרים קשורים: 21 ערים מחפשות פתרונות – הוברזו הזוכים | תחרות יבמ לשיפור החיים בעיר | בלומברג מכריז על תחרות כספית לערים שיפתרו בעיות מהותיות | יוזמה גלובלית של האום לקידום יחסי ערים וסביבה | כנס ריו לחדשנות בערים