פארקים עירוניים: קטנים, זמניים, מודולריים וניידים

פארק על גלגלים. באקו

פארק על גלגלים. באקו

כאשר אנו מדמיינים פארקים, אנו חושבים בדרך כלל על שטחים גדולים מלאים בעצים, עם שבילים להליכה או רכיבה חוצים אותם, ומקומות ישיבה מוצלים המציעים פינה שקטה וקרירה בעיר. אבל בערים רבות אין שטחים פנויים לפארקים כאלה, ועדיין שטחים ירוקים כאלה הם חיוניים לכל עיר.

לקרוא את ההמשך »

מודעות פרסומת

מיתוג האולימפיאדה האירופית הראשונה- באקו 2015

באקו 2015 ייסוד המשחקים האולימפיים האירופאים הוכרז בשנת 2012 ברומא על ידי הועד האולימפי האירופי, והם יתקיימו אחת ל-4 שנים בהשתתפות יותר מ-5000 ספורטאים מ-49 מדינות אירופה (כולל ישראל), שיתחרו ב-15 ענפי ספורט שונים. האולימפיאדה האירופית הראשונה תתקיים בשנת 2015 בבאקו, בירת אזרביג'ן, והשנייה בשנת 2019 במיקום שטרם נקבע.

ככלל, נקבע כי מיתוג כל אולימפיאדה אירופית יהיה מאופיין על ידי המדינה המארחת, ובמקרה של באקו נבחר העיט כסמל המוביל. העיט משמש באזרביג'ן כסמל לאומי המשלב גאווה וניצחון. גם צורת גבולות המדינה מזכירה את העיט במעופו, בעוד באקו ממוקמת במה שנראה כמו ראשו של העיט.

לקרוא את ההמשך »


ההסכם ההיסטורי שסולל את דרך המשי החדשה, ומה קרה לדרך המשי העתיקה?

דרך המשיבסוף השנה שעברה, חברת התעופה האוסטרלית קוונטס הודיעה על חתימת ברית עם חברת התעופה של איחוד האמירויות, אמירייטס, שבמסגרתה תחנת העצירה של "קו הקנגרו" של קוונטס, מלונדון לסידני, תעבור מסינגפור אל דובאי. להודעה יש משמעות עצומה גם לשדה התעופה צ'נגי וגם לעיר סינגפור שתחווה ירידה בתנועה האווירית. קוונטס היא חברת התעופה הזרה הגדולה ביותר שפועלת בצ'נגי, וההערכה היא כי 2 מיליון נוסעים של קוונטס עוברים בשדה התעופה הזה מדי שנה.

קוונטס - אמירייטס

קוונטס – אמירייטס

אתמול נכנס ההסכם ההיסטורי לתוקף, וחברת קוונטס כבר פרסמה כי הזמנת הכרטיסים בקו החדש עלה פי 6 מהתקופה המקבילה אשתקד. שיתוף הפעולה בין קוונטס לאמירייטס מקצר את זמן הטיסות בין אירופה לאוסטרליה ביותר משעתיים, והנוסעים בקו, שתחנת החלפת הטיסות שלו היא דובאי, יכולים לבחור בין 65 יעדים בינלאומיים עם החלפה אחת בלבד. ההסכם גם יסיט חלק ניכר מטיסות ההמשך מאוסטרליה אל יעדים אחרים בדרום מזרח אסיה, והמהלך כולו צפוי להכניס לקוונטס לבדה 90 מיליון דולר נוספים בשנה. המפסידות העיקריות מההסכם הן הערים סינגפור ופרנקפורט ששימשו מרכזי החלפת טיסות עד כה, שיותר לא יהיה בהן צורך, כשרוב ההחלפות יעשו בשדה התעופה של דובאי.

לפני שנים, כשעוד חלמנו על"מזרת תיכון חדש", היו תקוות כי ישראל תוכל להפוך לשחקן דומיננטי עולמי, ולהפוך לנקודת קשר בין אירופה לאסיה, בזכות המיקום האסטרטגי, וכי הטיסות למרחקים ארוכים יוכלו לבצע עצירת ביניים בישראל לצורך החלפת מטוסים ותדלוק, ויזרימו תנועת תיירים רבה לישראל. אולם עם חלוף השנים, פספסה ישראל את הפונטציאל הזה, ושתי ערים אחרות באזור מיהרו לנצלו, מתוך אסטרטגיית פיתוח בינלאומית שאפתנית.

דובאי הציבה את שדות התעופה שלה במרכז האסטרטגיה לפיתוח לאומי, והצליחה בזמן קצר למצב אותם כמרכז התעופה העולמי. השבוע עקפה דובאי את פריז, והפכה לשדה התעופה השני בעולם מבחינת תנועת נוסעים בינלאומיים, תוך כוונה לעקוף גם את לונדון ולהיות השדה העמוס בעולם עד 2015. את ציר התנועה ממערב למזרח דרך דובאי יש כבר המכנים "דרך המשי החדשה" המחברת את מזרח ומרכז אסיה הצומחות במהירות, עם אירופה ואפריקה (מעל הראש של ישראל), ודובאי כבר מתכננת בניית שדה נוסף כדי לעמוד בעומס. הקישוריות שדובאי מטפחת היא כלי מרכזי בנסיון שלה למשוך לעיר את האקספו העולמי ב-2020, את המשחקים האולימפיים והמונדיאל בקטאר ועוד.

העיר השנייה שמנצלת את מיקומה והופכת למרכז טיסות בינלאומי היא איסטנבול. שדה התעופה בעיר הציג את הזינוק המשמעותי ביותר בתנועת נוסעים בשנה שעברה, 21%. העלייה בתנועה בשדה התעופה של איסטנבול ממצב אותה כמרכז בינלאומי שני לטיסות מהמזרח לאירופה, וחברת התעופה של טורקיה היא כיום השישית בגודלה בעולם. איסטנבול מתכננת בניית שדה חדש שיוכל לטפל ב-150 מיליון נוסעים בשנה, במקביל לניסיונות להביא לעיר את האולימפיאדה ב-2020, ולצמיחה של טורקיה כמעצמה כלכלית.

דרך המשי הוא מונח מודרני המתייחס לרשת דרכים היסטוריות ששימשו למסחר וחיברו את מזרח, דרום ומערב אסיה עם המזרח התיכון ואירופה, והמשיכו אפילו עד צפון אפריקה ומזרחה. דרך המשי, שנמתחה לאורך כ-6,500 ק"מ קיבלה את שמה מהסחר המשגשג במשי הסיני, שהחל כמאתיים שנה לפנה"ס.

הסחר לאורך דרך המשי היה מניע עיקרי להתפתחות התרבויות של סין, הודו, פרס, מרכז אסיה, ארצות ערב ואירופה, והיווה את ציר הסחר המרכזי מסין. הדרך שימשה להעברת סחורות רבות, טכנולוגיות מתפתחות, התפשטות דתות ורעיונות פילוסופיים, כמו גם מחלות שנעו לאורך הציר, אולם השינויים הפוליטיים של המאה ה-19 וה-20 חסמו את המעבר החופשי בצירים, והערים והתרבויות לאורכה דעכו.

יוזמה של ארגון התיירות העולמי מנסה להחיות מחדש את צירים הנסיעה לאורך דרך המשי העתיקה ולחשוף את התרבויות הייחודיות והערים העתיקות לאורכה בארמניה, טורקיה, גאורגיה, אזרביג'ן, אוזבקיסטן, סין ועוד, על ידי שיתוף פעולה בינלאומי בין המדינות. במקביל אונסק"ו פועלת ליצירת "מסדרונות מורשת" לאורך הצירים כחלק מיוזמת אתרי המורשת העולמיים, ו-20 מדינות לאורך דרכי השמי השונות כבר הצטרפו, מתוך מטרה לאפשר תנועה חופשית יותר ושיתוף פעולה לקידום התיירות.

מרכז אסיה מסתמן לאחרונה כאחד האזורים הצומחים בעולם, כששוק התעופה הצומח ביותר בעולם כיום נמצא בקזחסטן, קירגיסטן משיקה מותג תיירות ראשון, ו-4 מדינות לאורך דרך המשי מדורגות ברשימת המדינות הצומחות ביותר בעולם – אוזבקיסטן (14), סין (5), עירק (2) ומונגוליה (1).

מצגת זאת דורשת JavaScript.

מאמרים קשורים: הקרב בין שדות תעופה וההשפעה על הכלכלות | האם שדה התעופה החדש בירדן ימצב אותה כצומת בינלאומית? | הקשר בין שדות תעופה ושגשוג של ערים | עתיד הערים תלוי בשדות התעופה שלהן | עיר גלובלית. מה זה אומר? והאם תל אביב היא עיר גלובלית?


המדינות הצומחות ביותר בתיירות, והסרטים הטובים בעולם לשיווק ערים ומדינות

אתר התיירות  של אבו דאבי

אתר התיירות של אבו דאבי

מוקד התיירות העולמית נע מזרחה זה מספר שנים, במקביל לתנועת הכלכלה העולמית, ומגמות תיירות ונסיעות עסקים מוגדרות ונבחנות יותר על ידי שווקים אחרים מארה"ב ואירופה. חווית המשתמש והשילוב שלה עם עיצוב היא הפריזמה דרכה תיירות תבחן במידה גוברת, ואזורים כמו המזה"ת, אסיה ומערב אפריקה הן החזית של מגמות אלה.

בהמשך לפוסט קודם בו כתבתי על הכוח הכלכלי של התיירות והתחזית לעשור הקרוב, ופוסט נוסף על דירוג תחרותיות התיירות של המדינות (הפורום הכלכלי העולמי), להלן דירוג המדינות הצומחות ביותר בתחום התיירות, שנבחן ביחס לתרומה לתמ"ג המקומי, צמיחת תעסוקה, צמיחת תיירות עסקים ופנאי, השקעות ומדדים נוספים. המידע פורסם על ידי ארגון התיירות העולמי WTTC.

הצמיחה המהירה של המדינות בראש הרשימה, קטאר ואזרביג'ן, מונעת מנפט ו/או גז טבעי ובנייה, ואלה מובילים לצמיחה. קטאר גם נהנית ממיקום גיאופוליטי מצוין הנשען על השקעות נרחבות ורכישות בכל העולם. הצמיחה במונגוליה וקירגיסטן נשענת על צמיחה בכרייה שמניעה את הכלכלות, אבל מה שמניע יותר מכל את הצמיחה של כל המדינות הללו היא סין, אשר קונה את דרכה לתוך הכלכלות המתפתחות באסיה ובאפריקה, בעיקר בפיתוח תשתיות.

פרס המדיה לתיירות THE GOLDEN CITY GATE הוא תחרות שנתית, מאז 2001, במסגרת תערוכת התיירות השנתית ITB  ברלין. כתחרות בינלאומית לשיווק תיירות, היא מצעיה פלטפורמה לבעלי עניין בתיירות, סרטי הוידאו שלהם, פרסום מודפס ודיגיטלי וסוגים אחרים של קימום מכירות להציג עצמם לקהל הבינלאומי. הפרסים מוענקים לשלושה הטובים בכל קטגוריה, כשהסרט הטוב מכל הקטגוריות זוכה לפרס מיוחד – ה-DIAMOND AWARD. להלן הזוכים בפרסים בקטגוריות מדינות, אזורים וערים. את הזוכים בקטגוריות מלונות, אירועים, כלכלה, טלוויזיה, ספורט, דפוס, שיווק אונליין, חדשנות, וידאו-מוזיקה ניתן לראות באתר התחרות.

קנדה: פרס ה- DIAMOND AWARD לסרט Remember to breath

קטגוריית מדינות ואזורים:

פרס 1 – קנדה: פרס ה- DIAMOND AWARD לסרט Remember to breath

פרס 2 – ספרד – In a dreamland

פרס 2 – מקסיקו – I am Veracruz

פרס 3 – צרפת – Be Breizh! Die Kraft der Bretagne

פרס 3 – פינלנד – Unbelievable Northern Lights

פרס 3 – שווייץ – Gstaad – Come up, slow down

קטגוריית תיירות ערים

פרס 1 – גרמניה – Brücken in die Zukunft

פרס 2 – קנדה/ וונקובר – It's you…Vancouver

פרס 2 – קרואטיה – Vukovar

פרס 3 – לטוויה/ ריגה – Feel Riga

פרס 3 – גרמניה – Vieux Boucau

בקטגוריית האונליין זכתה אבו דאבי עבור אתר www.iconicabudhabi.com

מאמרים קשורים: דוח תחרותיות התיירות של המדינות | סין משיקה לראשונה מיתוג תיירות בינלאומי | ארה"ב רוצה 100 מיליון תיירים | אתר התיירות החדש של תל אביב | הקרב העולמי בין שדות תעופה וההשפעה שלו על הכלכלות


קירגיסטן משיקה מותג תיירות ובקזחסטן שוק התעופה הצומח ביותר בעולם

מפהמשרד התיירות והתרבות של קירגיסטן בשיתוף מועצת העסקים הבינלאומית השיקו תחרות פתוחה לפיתוח מותג תיירות ראשון לקירגיסטן, בתמיכה כספית של הנציבות האירופית, במסגרת תכנית ההשקעות במרכז אסיה. מטרת התחרות הייתה לבחור לוגו שישמש כסמל למותג התיירות של הרפובליקה של קירגיסטן בתערוכות בינלאומיות, פרסום, מדריכי תיירות וכו'.

מיתוג קירגיסטן - לוגו

מיתוג קירגיסטן – לוגו

התחרות הייתה פתוחה לתושבי קירגיסטן וגם לזרים, ולזוכים בשלושת המקומות הראשונים הוענקו פרסים, המשקפים את היקף התקציב לפרויקט – פרס ראשון 130$, פרס שני 66$ ופרס שלישי 33$, אולם במדינה בה השכר הממוצע החודשי הוא כ-170$ זו כנראה תמורה נאה. בדירוג איכות החיים בערים בעולם, דורגה בישקק, בירת קירגיסטן במקום 204, מתוך 221 ערים בעולם. הזוכה בתחרות, טלגט נורדינוב בן ה-19, יהיה אחראי כעת על פיתוח החומרים השיווקיים למותג. הלוגו, אגב, דומה מאד ללוגו התיירות לבולגריה שהושק לא מזמן (ועל זה רק ניתן לומר שגם ממי להעתיק צריך לדעת).

קירגיסטן מפהקירגיסטן, מדינה קטנה יחסית עם כ-5.5 מיליון תושבים, קיבלה עצמאות עם התפרקותה של ברית המועצות. היא אינה מדינה מפותחת, וכך גם התיירות אליה, אולם המיקום שלה, בדיוק בחצי הדרך מאירופה ומזרח אסיה הוא אסטרטגי, והאזור בו היא יושבת, מרכז אסיה, נמצא בזינוק מרשים בשנים האחרונות. קזחסטן, השכנה מצפון נמצאת כבר מספר שנים בתהליך התפתחות מואץ, ושוק התעופה שלה הוא הצומח ביותר בעולם, עם תחזית צמיחה של 20.3% בשנה עד 2016. שדה התעופה של אלמטי, קזחסטן מתחיל להתמצב כמרכז תעופה אזורי, ואילו אסטנה מסתמנת כבירה פוליטית וכלכלית באזור כולו. גם אזרביג'ן היא כוח עולה באזור, והבירה, באקו התמודדה על אירוח האולימפיאדה ב-2020 ולאחר שנכשלה צפויה שוב להתמודד ב-2024. אוזבקיסטן, השכנה ממערב מדורגת ברשימת המדינות הצומחות ביותר בעולם במקום ה-14, ומונגוליה ממזרח היא המדינה עם שיעור הצמיחה הגבוה בעולם.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

מאמרים קשורים: אסטנה- מעיר לא מוכרת לבירה אזורית | הרכבת התחתית של אמטי, קזחסטן | הבניין הגבוה בעולם, באקו, אזרביג'ן | מיתוג ארוויזיון 2010, באקו, אזרביג'ן | 20 שנה לפירוק ברה"מ – מה קרה למדינות?


20 שנה לפירוק ברית המועצות- מה מצב המדינות שהרכיבו את הגוש?

20 שנה חלפו מאז אותם 3 ימים שהרעידו את העולם, ואת ברית המועצות, והובילו להתפרקותה. אבל האם התפרקות ברית המועצות היטיבה או הרעה את מצבן של 15 המדינות שהרכיבו בעבר את הגוש הגדול בעולם, ושהפכו למדינות עצמאיות?

הגרדיאן הבריטי בודק את מצב המדינות הללו, בפרספקטיבה של 20 שנה, בהתבסס על נתונים של הבנק העולמי, UNHCR, סקר הפשיעה של האו"ם, ומדד האושר העולמי ומשלבם עם הדיווחים השונים על מערכות הבחירות בכל מדינה מאז 1991, כדי לבדוק היכן הדמוקרטיה התבססה ובאיזה מדינות היא אינה רצויה.

באופנים רבים, התפרקות ברית המועצות הייתה טראומטית. כמו נישואין, כל כך הרבה היה בבעלות משותפת, עד שקשה היה להפריד ולחלק את הרכוש המשותף. תעשיות, יחידות צבאיות, אוכלוסיות שלמות, היו מפוזרים ברחבי האימפריה. מעבר לכך, המשבר הכלכלי הוביל את ברה"מ אל סף תהום. התוצר הלאומי צנח עד כדי 50% בשנות ה-90 בכמה רפובליקות, כשרוסיה מובילה את ההתדרדרות עם התמוטטות התעשיות, היפר-אינפלציה והעלמות מיסים. בסוף העשור, כמה מהכלכלות חזרו לצמוח עד לרמה של פי 5 מהרמה בה היו בשנת 1991. מחירי אנרגיה גבוהים עזרו ליצואניות נפט גדולות כמו רוסיה, קזחסטן, טורקמניסטן ואזרביג'ן, אבל גם מדינות כמו מולדובה וארמניה החלו לצמוח.

המדינות הבלטיות – מאז 1990, כלכלתן צמחה בכפי 4, אף כי הצמיחה לוותה במשברים. רמות האוכלוסייה, עם זאת, זה כבר סיפור אחר: כל 3 המדינות איבדו כ-10% מאוכלוסייתן, כשרק באסטוניה הייתה עלייה חדה בתוחלת החיים. הביצועים הדמוקרטיים היו מצויינים, אבל המדינות עדיין נמצאות במיקומים נמוכים בדירוגים בינלאומיים של רמה חיים ואושר.

אוקראינה, בלרוס ומולדובה – מדינות אלה, הגובלות עם האיחוד האירופי, סבלו את עצמאותן יותר מאשר התענגו עליה. אוקראינה ומולדובה סבלו מהצטמצמות הכלכלה במהלך שנות ה-90, כשהתוצר הלאומי שלהן נחתך בחצי. בלרוס, תחת השלטון האוטוקרטי של אלכסנדר לוקשנקו מאז 1994, סבלה פחות, אבל בסך הכל לשלוש המדינות נתונים כלכליים הגרועים בגוש הפוסט סובייטי, האוכלוסייה הצטמצמה ביותר מ-10%, ותוחלת החיים ירדה. למולדובה יש את הנתונים הטובים ביותר בבחירות חופשיות והוגנות, אבל גם הייתה הראשונה להחזיר את המשטר הקומוניסטי לשלטון.

הקווקז – הכנסות הנפט של אזרביג'ן הביאו את המדינה לביצועים הכלכליים מהטובים ביותר בגוש הפוסט סובייטי, וזו אחת המדינות היחידות בגוש בהן האוכלוסייה גדלה. ארמניה וגיאורגיה חוו התחלה של צמיחה במהלך שנות ה-2000, שהופרעה בשל מיתון עולמי ב-2008-9. סכסוך הגבולות באזור נגורנו קרבח בין אזרביג'ן וארמניה ואבחזיה בגיאורגיה גבו מחירים פוליטיים וכלכליים, כשבמקרה של גיאורגיה גם הובילו למלחמה היחידה באזור בין גיאורגיה ורוסיה (2008). ארמניה סבלה מרמות אבטלה הגבוהות ביותר מכל 15 המדינות, והדמוקרטיה התקדמה מעט – רק בגיאורגיה התקיימו בחירות חופשיות והוגנות. תוחלת החיים עלתה בחדות במדינות אלה, ותמותת תינוקות צנחה באופן משמעותי.

מרכז אסיה – קזחסטן וטורקמניסטן, עם עתודות האנרגיה עצומות שלהן, הרחיבו את כלכלתן ביותר מ-400% בתקופה זו. הצמיחה בשאר 3 המדינות- אוזבקיסטן, קירגיסטן וטג'יקיסטן הייתה צנועה יותר. האוכלוסייה צמחה בכמעט כל הרפובליקות, אולם תוחלת החיים לא השתנתה כמעט: תושבי הרפובליקות המרכז אסייתיות עדיין יכולים לסיים את חייהם בגיל 60, ולמרות שאלו הן המדינות עם רמות האושר הגבוהות ביותר מבין המדינות הפוסט סובייטיות, אף לא אחת מהן קיימה מערכת בחירות חופשית והוגנת מאז 1990.

רוסיה – תחת ולדימיר פוטין, הצליחה רוסיה לעצור את התדרדרות כלכלתה, שגודלה כיות כפול משהייתה בשנת 1990, ופי 4 גדולה מבשנת 2000. אבל זהו נתון חיובי נדיר במדינה שאיבדה 7 מיליון אזרחים מאז 1991, תוחלת החיים עדיין מתחת ל-70, ובעיות כרוניות של שימוש בסמים ואלכוהול . ברוסיה יש את הרמה הגבוהה ביותר של נשאי HIV  (יחד עם אוקראינה), שיעור הרציחות הגבוה ביותר ובתי הסוהר המאוכלסים ביותר, והמדינה נמצאת קרוב מאד לתחתית מדד השלום העולמי, והבחירות ברוסיה מלוות בתוצאות מזויפות.

מאמרים קשורים: איך הפכה מדינה קטנטנה למעצמת תקשורת? אסטוניה | דירוג 100 מותגי המדינה המובילים | מיתוג ערים ברוסיה | מיתוג טיביליסי | מעיירה לא מוכרת לבירה אזורית- אסטנה, קזחסטן


שיווק תל אביב: תחרות האירוויזיון היא פלטפורמה מצויינת

הקליפ החדש של להקת איזבו, שמייצגת את ישראל בתחרות האירוויזיון הקרובה, שתתקיים בבאקו, אזרביג'ן, נראה כמו סרטון יחסי ציבור מושקע במיוחד לתל אביב, הכולל לא פחות מ-32 אתרים בולטים בעיר, ובהם דיזנגוף סנטר, הגשר מעל הירקון, בריכת גורדון, יפו העתיקה, גינת הכלבים בגן מאיר ועוד, תמונות ממרתון תל אביב והופעות חוזרות ונשנות של תחנות ואופני "תל-אופן".

מבדיקת "זמן תל אביב" עולה כי החברה העירונית לפיתוח כלכלי השקיעה 28 אלף שקלים בקליפ על מנת לעודד את החשיפה של תל אביב בעולם ובתמורה ביקשה רק חשיפה נאה לתל-אופן, שאכן בולט מאוד בצילומים. בעירייה הדגישו השבוע כי לא הייתה כל התערבות בתוכן הקליפ מעבר לבקשה הזו.

שמחת החיים המתפרצת מהקליפ משתלבת במגמה של השנים האחרונות שתכליתה לשווק בעולם את תל אביב וכך בעקיפין את ישראל כולה, במנותק מכיוונים אחרים, שהובלטו בעבר בשיווקה של ישראל בעולם, שבמסגרתו הושם דגש על המקומות הקדושים והאתרים ההיסטוריים במדינה.

לא סתם נדמה שסלבריטאים בינלאומיים שמגיעים לארץ בשנים האחרונות מבלים ומצטלמים יותר בברים ועל החוף בתל אביב מאשר בכותל וביד ושם – מקומות החובה בסיורי סלבס עד לפני מספר שנים. "קליפים כאלה עושים לנו שירות מעולה, ולא סתם בתקופה הקרובה כל השיווק של העיר הולך להתמקד הרבה יותר באינטרנט, פייסבוק וטוויטר – אלה טרנדים שחייבים ליישר איתם קו", אומרת סמנכ"לית העמותה לתיירות תל אביב מרב עוזיאל.
"הקליפ של איזבו מדהים, מייצג את הרוח התל-אביבית, משלב קלילות עם סטנדרטים גבוהים מאוד של אסתטיקה ומגניבות אורבנית במיטבה. זה עושה לנו שירות מעולה בין היתר כי אנחנו מתמקדים בשווקים של אירופה והאירוויזיון אירופי, וצופי האירוויזיון הם מי שייחשפו לזה עכשיו. אנחנו בהחלט נשקול ליצור קשר עם איזבו או עם הבמאי כדי להרחיב את שיתוף הפעולה בינינו".

"הפעילות העירונית משרתת את המדינה ומייצגת את מה ששאר ישראל איננה", אומר סגן ראש העיר אסף זמיר. "היא ליברלית באמת, אנשים פה חיים ויוצרים ופעילים, יש פה סובלנות גבוהה לקהילה הגאה, חיים משותפים מוצלחים יחסית של יהודים וערבים וטיפול מאוד מסור והומני במבקשי המקלט, יחסית לשאר הארץ.  לכתבה המלאה ב-nrg

באופן כללי מסתמן בשנים האחרונות פער הולך וגדל בין מדיניות ופעולות השיווק שמקיימת עיריית תל אביב והגופים השונים שלה, בהצלחה רבה, לבין הפעולות של משרדי הממשלה וגופי התיירות בשיווק ישראל, שממשיכים לצלוע בפעילויות שמרניות, שאינן מדביקות את קצב השינויים הטכנולוגיים, לא מתאימות את עצמן לשווקים ולהרגלים המשתנים של צרכני התיירות, ומקובעים בתפיסות מסורתיות, גישה מיושנת ומהירות תגובה איטית. 

מאמרים קשורים: משנים את השיח על ישראל | מיתוג תחרות האירוויזיון | מיתוג ישראל – הבעיה היא לא מה חושבים עלינו |שיווק ניו זילנד מול שיווק ישראל | היוזמה הפרטית מובילה את שיווק ישראל