דירוג הערים הטובות בעולם 2014, עם מבט קודר על אזורי סכסוך. האקונומיסט

הערים הטובות בעולם - האקונומיסט

דירוג האקונומיסט ל-Liveability של הערים הוא סיכום ההערכה של המקום המציע את תנאי המגורים הטובים ביותר. הערכת תנאי החיים בערים שבמדד מורכב מטווח רחב של מדדים הכוללים השוואת תפיסות של רמת פיתוח ועד הערכת קצבת המחייה של עובד ממדינה זרה המוצב בעיר. המדד מכמת את האתגרים בפניהם יחידים עשויים להתמודד במקום נתון, ומאפשר השוואה ישירה בין מקומות שונים. מלבורן, אוסטרליה ממשיכה זו השנה הרביעית להוביל את המדד הבוחן 140 ערים בעולם, ואחריה וינה, בירת אוסטריה. וונקובר, שהובילה את המדד ב-2011, מדורגת במקום 3.

לקרוא את ההמשך »

מודעות פרסומת

דירוג 10 הערים החכמות ביותר באסיה

כל הערים, כולל אלה שבדירוג זה, נמצאות במסע להפיכתן לחכמות יותר, אבל אף אחת מהן לא סיימה את המסע. אזור אסיה והפסיפיק מאופיין באתגרים ייחודיים ובהזדמנויות בתחום העיר החכמה. ערי סין צומחות בקצב ללא תקדים ומותחות את התשתיות שלהן ויוצרות אתגרים של עומסים וזיהום אוויר. מגמה זו הובילה את הממשלה לתמוך בבניית עשרות ערים חדשות וחכמות, ו-100 מתוכן יאכלסו מעל מיליון תושבים בתוך עשור.

לקרוא את ההמשך »


"מוזיאון חי עם דופק של מידע" שמשווה בין ערים בכל העולם

urban observatoryהַשְׁוָאָה – שֵם נ': העמדה של שני דברים או שני אנשים כדי למצוא את הדומה והשונה ביניהם, כדי להצביע על ההבדלים או על הדמיון ביניהם.

הכוח של המידע להסביר ויזואלית ערים גדל כאשר מניחים שתי מפות זו לצד זו. בערים ברחבי העולם אולי מדברים שפות שונות, אבל השוואת מפות מאפשרת את בחינתן על בסיס פרמטרים מוגדרים. זהו הרעיון מאחורי פרויקט חדש שנחשף לאחרונה בכנס Esri user conference, ה-Urban Observatory, הכולל כלי אינטרנטי ששואף להיות "מוזיאון חי עם דופק של מידע" אודות ערים בכל העולם.

לקרוא את ההמשך »


ראש עיריית בילבאו נבחר לראש העיר הטוב בעולם

world-mayor-logo150תחרות ראש העיר הטוב בעולם של City Mayors Foundation, מיועד לשיפור מעמדם של ראשי הערים ברחבי העולם, וכן להוקיר את אלה מבינהם שתורמים לקהילות שלהם ומחויבים לשגשוגן. ראש עירייה טוב חייב להיות הגון, מנהיג ובעל חזון, בעל יכולות ניהול טובות, מודעות חברתית וכלכלית, להיות מסוגל לספק ביטחון ולהגן על הסביבה, וכן לקיים יחסים טובים עם קהילות שונות.

התחרות החלה בשנת 2004 אז זכה אדי רמה בזכות הצלחתו לשקם את העיר הפוסט קומוניסטית, טירנה, בירת אלבניה, ולהפכה לעיר אירופאית משגשגת. ראש עיריית אתונה, דורה בקויאניס תרמה להצלחת המשחקים האולימפיים באתונה ב-2004 וזכתה בפרס בשנת 2005. בשנת 2006 הזוכה היה ג'ון סו, ראש עיריית מלבורן, ב-2008 זכתה הלן זילה, ראש עיריית קייפטאון, דרום אפריקה, וב-2010 מרסלו אבררד, ראש עיריית מקסיקו סיטי.

לוגו בילבאואיינקי אזקונה, ראש עיריית בילבאו נבחר כראש העיר הטוב בעולם לשנת 2012 על ידי World Mayor. בהכרזה על הזוכה נאמר כי המהלך של בילבאו מעיר תעשייתית מדורדרת, באזור הבסקים בצפון ספרד, למרכז תיירות ואמנות בינלאומיים בלט באמצעות שני אירועים מרכזיים- פתיחת מוזיאון הגוגנהיים בעיר ב-1997 והבחירה באזקונה שנתיים מאוחר יותר.

כאשר בתחילת שנות ה-90 בילבאו החליטה להשקיעה כמעט 230 מיליון דולר מכספי הציבור על מוזיאון לאמנות מודרנית, ספקנים רבים האשימו את העירייה בבזבוז משאבים. אולם הפיתוח הוכיח את עצמו, ומספק המבקרים בעיר גדל מכ-100,000 בשנה לפני פתיחת המוזיאון, לכ-700,000 בשנה לאחר פתיחתו ב-2011. מוזיאון הגוגנהיים נחשב כמי שתרם 3.1 מיליארד דולר בתמ"ג לארץ הבסקים מאז אוקטובר 1997.

מוזיאון הגוגנהיים בילבאומאז שנבחר, ראש העיר איינקי אזקונה השתמש בפרסום הרב של המוזיאון, שעוצב על ידי הארכיטקט פרנק גרי, לבנייה מחודשת של העיר. המוזיאון הפך לסמל אייקוני הדומה בכרה של לבניין האופרה של סידני.

שלא כמו ערים רבות אחרות באירופה ובספרד, בילבאו אינה עיר השקועה בחובות. במהלך שנות השגשוג, בשנים הראשונות של של המאה ה-21, העיר, תחת הנהגתו, צמצמה באופן עקבי את חובה עד שסיימה לשלמו ב-2011.

למקום השני בתחרות הגיעה ליסה סקפידי, ראש עיריית פרת', אוסטרליה שהצליחה לשפר את הפרופיל הבינלאומי של העיר, תוך שימוש במדיה חברתית בתקשורת עם התושבים. בזכות שפע של משאבים טבעיים במערב אוסטרליה ותכנון קפדני, סקפידי הפכה את פרת' לאחת העיר המבוקשות ביותר למגורים והשקעות. למקום השלישי הגיע ג'וקו ווידודו, ראש עיריית סורקטה, אינדונזיה, שהיה לראש העיר הראשון, בשנת 2005, שנבחר בבחירה ישירה, ובספטמבר 2012 הוא נבחר למושל ג'קרטה, בירת אינדונזיה. במהלך כהונתו ג'וקו ווידודו הפך עיר מוכת פשע מרכז אזורי לאמנות ותרבות, שהחלה למשוך תיירות בינלאומית. המהלך שלו כנגד שחיתות זיכתה אותו בדימוי כאחד הפוליטיקאים הישרים באינדונזיה.

במקומות 4-10 דורגו: ראש עיריית קוויבק סיטי, קנדה (4), ראש עיריית אל-פאסו, ארה"ב (5), ראש עיריית צ'נגוואן סיטי, דרום קוריאה (6), ראש עיריית אוקלנד, ניו זילנד (7), ראש עיריית אנגלס סיטי, הפיליפינים (8), ראש עיריית זרלדה, אלג'יריה (9) וראש עיריית מטמורוס, מקסיקו (10).

רון חולדאי, ראש עיריית תל אביב, העפיל לרשימת 25 ראשי הערים המובילים, ואף זכה לסיקור מחמיא, אולם כאמור לא נבחר בין 10 הראשונים.

מאמרים קשורים: מיתוג העיר בילבאו | מוזיאון הגוגנהיים בבילבאו- השקעה תרבותית שהשתלמה | תחרות ראש העיר הטוב בעולם | מיהם ראשי העיר הטובים בישראל | איפה הישראלים רוצים לגור, ומה הם חושבים על ראשי הערים


תעשיית ההייטק חוזרת לעיר

סיליקון ואלי, קליפורניה

סיליקון ואלי, קליפורניה

להייטק, כך נראה, נמאס מפארקי תעשייה פרבריים כדוגמת הרצליה פיתוח, קריית אריה, קיסריה או אפילו רמת החייל, והוא חוזר למרכזי הערים. המהפך במגמה שאפיינה הרבה מהתעשיות היצירתיות מגיע כעת גם לתעשיית הייטק העולמית, ובאופן ברור בסיליקון ואלי, קליפורניה.

אזור סיליקון ואלי הוא קשה למיפוי. זהו אזור נרחב של שטחים פרבריים בצפון קליפורניה, המתחיל בסן פרנסיסקו ונמתח עד לפאלו אלטו, הבית של אוניברסיטת סטנפורד, ועד לפאתי סן חוזה, העיר הגדולה בקליפורניה, המרוחקת 75 ק"מ מסן פרנסיסקו. סיליקון ואלי היא פחות מקום המוגדר גיאוגרפית, ויותר סביבה של חדשנות, המאופיינת בכמות גדולה ביותר של מהנדסים ומדענים מהאוניברסיטאות המרכזיות באזור, היוצרים סוג ש רשת עבודה יעילה של קרנות הון סיכון, ובעיקר בשלבים המוקדמים, מנהיגות מוסדית של אוניברסיטת סטנפורד. בנסיעה במרחב של סיליקון ואלי אין שוב דבר מיוחד, ובקלות ניתן לפספס מלראות את החשיבות של אזור זה, אבל זהו מקום הולדתה ובירתה של תעשיית ההייטק העולמית.

האזור מאופיין בשטחים אינסופיים של חממות, מרכזי קניות, בתים פרטיים, חניונים, וכן פארקי תעשייה רבים. אלפי בנייני משרדים דומים, המאכלסים סטארטאפים וחברות עסקיות, פרוסים לאורך הדרך המהירה החוצה את עמק סנטה קלרה. עד עתה, לחברות הייטק לא היה אכפת מהחוסר בעירוניות ובמבנה האורבני, וטבעה הרשתי של סיליקון ואלי סיפק את הצרכים שלהן. אולם לאחרונה הגבולות המסורתיים, כך נראה, נפרצו לכיוון צפון, ראשית לכיוון אזורים עירוניים ונעימים יותר להליכה בסן פרנסיסקו ופאלו אלטו וכעת ללב העיר של סן פרנסיסקו. עובדי ה- creative class – המעמד היצרני משתמשים בתחבורה ציבורית, הם הולכים ברגל או רוכבים על אופניים לעבודה, ומשתמשים באפשרויות בילוי קרובות לאחר העבודה. חלק ניכר במהפך האורבני הזה מקורו בשינוי שבטכנולוגיה עצמה. חברות המעצבות ומייצרות צ'יפים, מערכות תוכנה ובונות מחשבים מעסיקות קבוצות גדולות של מהנדסים, והפכו להיות יותר כמו מפעלים, והם זקוקות לקמפוסים פרבריים גדולים. כיום חברות מדיה חברתית ואפליקציות ניידות, שמאופיינות בסדרי גודל קטנים יותר, מעריכות את האינטראקציה וקרבה אל המסחר, הפרסום, המדיה, שירותים פיננסיים, חינוך, הוצאה לאור, תקשורת, אופנה ומוסיקה.

בהתחלה היו אלה רק הסטארטאפים – טוויטר, דרופבוקס, פינטרסט וסקוואר- כמה מהחברות שהחלו להתמקם בדאונטאון של סן פרנסיסקו. בנתיים נתוני התעסוקה מספקים נתונים תומכים. בעוד בסן חוזה, בלב הסיליקון ואלי הפרה-אורבני, עדיין יש מספר גדול יותר של מועסקים בסקטורים של הטכנולוגיה, תעשיית הטכנולוגיה של סן פרנסיסקו צומחת מהר יותר. חברות מדיה חברתית כמו טוויטר או Airbnb  מגייסות בסן פרנסיסקו, בעוד חברות סיליקון ואלי "קלאסיות" כמו hp וסיסקו פיטרו אלפים בשנים האחרונות.

המטה החדש של טוויטר

המטה החדש של טוויטר

איך משפיע השינוי הזה על ה- Bay Area? באופן מובהק הטכנולוגיה משנה את אזור דרום סן פרנסיסקו, אזור המאופיין במחסנים ישנים ומגדלים משרדים נוצצים בסמוך לאזור המרכז הפיננסי. בשטח של מספר בלוקים מתפתחת התקבצות של חברות טכנולוגיה, ברים אופנתיים ומסעדות יוקרה המגדירות את הסיליקון ואלי החדש. מגמה זו משפיעה על האזורים מסביב גם כן. תעשיות יצירתיות וחברות טכנולוגיה מגלות מחדש את האזורים הפחות אטרקטיביים לשעבר של העיר: טוויטר העבירה את המטה שלה למבנה עצום שהיה פנוי, וששימש בעבר כשוק רהיטים. הצד השני של המטבע הוא העלייה בדמי השכירות בסן פרנסיסקו. עלייה זו, והירידה במספר המבנים הפנויים מאיימים על המשך התרחבות תעשיית ההייטק בעיר. אזור אחר במרחב המפרץ שהופך לאטרקטיבי הוא אוקלנד, ששמו יצא בעבר לשמצה בשל התדרדרותו, הפשע והמתח החברתי, אולם מציע כעת שפע של מבנים בעיר. גם ערים במרכז הסיליקון ואלי כמו סן חוזה עשויות להרוויח מהמגמה החדשה, משום שהן זולות יותר מסן פרנסיסקו.

המגמה הזו משפיעה ישירות על ישראל גם כן. חברות הייטק הבינלאומיות המגיעות לארץ מתמקמות, כשניתן, במרכזי הערים. הדבר נכון באותו פילוג המאפיין את סיליקון ואלי, כשחברות מדיה חברתית מעדיפות את מרכזי הערים – כך גוגל ישראל במגדלי אלקטרה, במרכז תל אביב, ואילו מרכזי הפיתוח של החברות הבינלאומיות, המתמקמים לרוב בחיפה, בזכות הקרבה לטכניון, עושים זאת בפאתי העיר – כך יבמ ואפל, או מקרה אינטל בקריית גת, ו-hp או אמקודס ברעננה.

מפת הסטארטאפים בתל אביב

מפת הסטארטאפים בתל אביב

תל אביב, שדורגה לאחרונה כעיר הסטארטפים השנייה בעולם אחרי סיליקון ואלי, זיהתה את המגמה, ועושה מאמצים ניכרים למשוך חברות סטרטאפ למרכז עיר, ובעיקר אל מעבר לשדרות רוטשילד לכיוון דרום, דרך שכונת פלורנטין, רחוב הרצל ועד ליפו. התכנית של העירייה כוללת הסבת מבנים קיימים לצורך שימוש על ידי חברות הייטק, שיפור תשתיות, הקלות בארנונה ותמיכה במיזמים.

המהלך, שמובל על ידי מנהלת עיר עולם בעירייה, מתבסס על העקרונות: טיפוח האווירה הסטארט-אפיסטית ועידוד פלטפורמות טכנולוגיות בעיר. משיכות קהלים בין-לאומיים בתחום הטכנולוגי לעיר. פיתוח ועידוד תכניות אקדמיות בין-לאומיות בתחומי היזמות והטכנולוגיה. כחלק מהפעילות עיריית תל אביב הקימה את ה- "הספרייה" – מרחב עבודה יזמי עירוני הפתוח לציבור הכללי, במגדל שלום, בלב ההיסטורי של העיר.

מאמרים קשורים: דירוג ערי הסטארטאפ בעולם- סיליקון ואלי ראשונה, תל אביב שנייה | איפה צומח ההייטק בעולם? | הדוח העולמי לחדשנות בקלינטק- דנמרק ראשונה, ישראל שנייה | מיתוג אזורי הייטק, גרמניה | קורנל והטכניון חושפים את התכנית למרכז הטכנולוגיה בניו יורק


דירוג איכות החיים בערים בעולם, ודירוג תשתיות הערים. מרסר 2012

מרסר לוגוערי אירופה ממשיכות לשלוט בטבלה, כשוינה נשארת העיר המדורגת ראשונה, ובגדד אחרונה. סינגפור מדורגת ראשונה בעולם מבחינת תשתיות עירוניות, ופורט א-פרינס, האיטי אחרונה. הונלולו וסן פרנסיסקו הן הערים המובילות בארה"ב לאיכות חיים, אבל ערי אירופה שולטות בדירוג החדש לתשתיות עירוניות.

וינה ממשיכה גם השנה להוביל את טבלת איכות החיים בערים של מרסר, כשציריך ואוקלנד אחריה. מינכן היא הרביעית בדירוג, ואחריה וונקובר (5). דיסלדורף יורדת מקום אחד למקום הששי בדירוג, ואחריה פרנקפורט (7), ג'נבה (8), קופנהגן (9) וברן וסידני יחד מדורגות במקום העשירי.

בארה"ב, הונלולו (28) וסן פרנסיסקו (29) הן הערים המדורגות גבוה ביותר, ואחריהן בוסטון (35). שיקגו מדורג במקום ה-42, ווושינגטון 43. דטרויט היא העיר המדורגת נמוך ביותר מבין ערי ארה"ב (71).

הערים עם הדירוג הנמוך בעולם הן חרטום, סודן (217), נדג'מנה, צ'אד (218), פורט א-פרינס, האיטי (219), בנגוי, מרכז אפריקה (220), ובגדד, עירק (221).

מרסר מדרגת מדי שנה את ערי העולם במטרה לעזור לארגונים וחברות בינלאומיות לפצות את עובדיהן כאשר הם מוצבים ברחבי העולם. הדירוג כולל 221 ערים הנמדדות ביחס לנתוני הבסיס של העיר ניו יורק.

השנה הדירוג מציע מדד נפרד המדרג את ערי העולם במונחים של תשתית, ומבוסס על אספקת חשמל, זמינות מים, שירותי טלפון ודואר, תחבורה ציבורית, עומסי תנועה וזמינות של טיסות בינלאומיות ליעד. סינגפור מדורגת במדד זה ראשונה, ואחריה פרנקפורט ומינכן (2), קופנהגן (4), דיסלדורף (5), הונג קונג ולונדון (6). פורט א-פרינס מדורגת בתחתית מדד זה (221). ערי ארה"ב המובילות בדירוג  התשתיות הן אטלנטה (13), דאלאס (15), וושינגטון (22) ושיקגו (28).

דירוג מרסר- 5 המובילות

דירוג מרסר- 5 המובילות

אמריקה – ערי קנדה שולטות בראש הרשימה באזור זה, עם וונקובר (5), אוטוווה (14), טורונטו (15) ומונטריאול (23). ערי קנדה כמעט ולא זזו בדירוג ביחס לשנה שעברה. הונלולו היא המובילה מבין ערי ארה"ב (28), ואחריה סן פרנסיסקו (29) ובוסטון (35). ניו יורק מדורגת 44. במרכז ודרום אמריקה פויטה-א-פיטרה, גואדלופ (63) מדורגת גבוה ביותר באיכות החיים, אחריה סן חואן, פורטו ריקו (72) ומונטבידאו, אורוגוואי (77).

אירופה – 15 ערים אירופאיות מדורגות בין 25 המקומות הראשונים בדירוג לאיכות חיים. וינה ממשיכה להוביל את הדירוג גם לאזור וגם בעולם, שאר 10 הערים האירופאיות המובילות הן בעיקר גרמניות או שווצריות.

ערים אירופאיות אחרות בין ה-25 מקומות הראשונים הן אמסטרדם (12), ברלין (16), המבורג (17), לוקסמבורג (19), שטוקהולם (19), בריסל (22), נירנברג (24) ושטוטגארט (27). פריז מדורגת 29, הלסינקי 32, אוסלו 32, ולונדון 38. דבלין, אירלנד צונחת 9 מקומות מהשנה שעברה למקום 35 בעיקר בגלל עלייה דרמטית בפשיעה והצפות חמורות. ליסבון מדורגת 44, מדריד 49, ורומא 52. פראג היא העיר המזרח אירופאית המדורגת גבוה ביותר (69), ואחריה בודפשט, הונגריה (74), לובליאנה, סלובניה (75), ויליניוס, ליטא (79) וורשה, פולין (84). העיר האירופית המדורגת נמוך ביותר היא טיביליסי, גיאורגיה (213).

ערי אירופה גם שולטות בעשיריה הראשונה של דירוג התשתיות העירוניות, כשפרנקפורט ומינכן מדורגות במקום השני העולמי, אחריהן קופנהגן (4), דיסלדורף (5), לונדון (6), המבורג (9), ופריז (12). בודהפשט היא העיר המזרח אירופית הראשונה בדירוג התשתיות (67) ואחריה ויליניוס (74) ופראג (75).

התשתיות בערי גרמניה ודנמרק הן מהטובות בעולם, הודות לשדות תעופה מעולים, קישוריות מקומית ובינלאומית, ורמה גבוהה של שירותים ציבוריים. הדירוג הגבוה של לונדון במדד התשתיות משקף שילוב של שירותים ציבוריים ברמה גבוהה, עם מערכת תחבורה ציבורית כולל שדות תעופה, רכבת תחתית ושירותי רכבות.

אסיה-פסיפיק –אוקלנד (3) ממשיכה להיות העיר עם איכות החיים הטובה באזור, אחריה סידני (10), וולינגטון (13), מלבורן (17) ופרת' (21). סינגפור ממשיכה להוביל את הערים האסיתיות (25), ואחריה ערי יפן – טוקיו (44), קובה (48), יוקוהמה (49), ואוסקה (57). הונג קונג (70), סיאול (75), קואלה לומפור (80), טייפה (85) ושנגחאי (95) הן ערים אסיתיות נוספות בין המאה המדורגות ראשונות בעולם, והערים המדורגות נמוך ביותר באיזור הן דאקה, בנגלדש (203), בישקק, קירגיסטן (204), ודונבה, טג'יקיסטן (207).

מבחינת תשתיות סינגפור מדורגת ראשונה בעולם, ואחריה באזור הונג קונג (6), סידני (8), פרת' (25), טוקיו (32) ומלבורן (34). פער ניכר נראה בין ערי אסיה פסיפיק, בעוד מספר ערים השקיעו באופן מאסיבי בשיפור תשתיות ושירותים ציבוריים, כחלק מהתחות העזה למשיכת זרים, מומחים ותיירים. עם זאת, מספר לא מבוטל של ערים באסיה מדורגות ברדע הנמוך של המדד, בעיקר בגלל בעיות פוליטיות, תשתיות גרועות והעדר שירותים ציבוריים.

המזרח התיכון ואפריקה – דובאי (73) ואבו דאבי (78) באיחוד האמירויות הן המובילות האזוריות במדד לאיכות חיים. אחריהן פורט לואיס, מאוריציוס (82), קייפטאון, דרום אפריקה (89), יוהנסבורג (94), ויקטוריה, סיישל (96) ותל אביב (99) הן הערים היחידות שנכנסו בין מאה המקומות הראשונים במדד. לאזור יש 15 ערים בין 20 המקומות האחרונים, כולל לאגוס, ניגריה (202), חרטום, סודן (217), נג'דמנה, צ'אד (218) ובגדד, עירק (221)- העיר המדורגת כבעלת איכות החיים הגרועה במדד.

במדד התשתיות דובאי (34) מובילה את האזור, תל אביב (58), אבו דאבי (72), פורט לואיס (91), מוסקט (94), קהיר (95), וקייפטאון (97).

מאמרים קשורים: דירוג מרסר לאיכות החיים בערים 2011 | דירוג מרסר לערים היקרות בעולם 2012 | 300 הערים הצומחות והמתכווצות בעולם | דירוג ערי הסטארטאפ בעולם | הערים הטובות בעולם


איך האופניים משנים את הערים, והאבולוציה של נתיבי אופניים

שירות שיתוף אופניים בניו יורק

שירות שיתוף אופניים בניו יורק

ניו יורק אינה גן עדן לרוכבי אופניים. רכבת תחתית עמוסה לעייפה, רחובות עמוסי הולכי רגל, מוניות צהובות באלפים ואוטובוסים רעשניים, זה כן. אבל אפילו העיר הממהרת ניו יורק מתקדמת בכיוון אליו מתקדמות ערים מרכזיות רבות בעולם, כמו פריז, קופנהגן, לונדון ותל אביב, שאימצו ומקדמות את שירותי שיתוף האופניים בעיר. ב-4 השנים האחרונות, עיריית ניו יורק הכשירה 400 ק"מ של נתיבי אופניים, והקיץ העיר תציג את שירות שיתוף האופניים שלה, עם 10,000 זוגות אופניים ו-600 תחנות ברחבי העיר (מעניין לראות את מיתוג השירות כווריאציה על הלוגו של סיטיבנק, הספונסר הרשמי). גם עיריית תל אביב הודיעה לאחרונה על הרחבת שירות ה"תל אופן", לאור ההצלחה שלו, עם יותר ממיליון השכרות אופניים בשנה הראשונה לשירות.

אופנים הם לא רק אמצעי תחבורה שלוקח אותנו ממקום למקום. אופניים הפכו למרכז לדיונים באשר לאופן בו נארגן את הקהילות שלנו בעתיד, נחלוק ונגדיר את הגבולות החברתיים שלנו. האופניים הם החלק המהותי של האופן בו נדמיין ונעצב את ערי העתיד. יהיה להן חלק משמעותי בעיצוב הזהות והקהילה והם ישפיעו על הדינמיקה החברתית באזורים עירוניים.

אופניים הם אמצעי לביטוי עצמי, קבוצות ומועדוני רוכבים נעשים יותר ויותר פופולריים והפעילויות שלהן מתרחבות מעבר לרכיבה עצמה. חנויות אופניים בערים גדולות הופכות למקומות מפגש לקבוצות שלא רק מחליפות מידע לגבי חלקי חילוף, טיולים ומסלולים, אלא מייצרות קשרים חברתיים. ארגון אחד שנולד כך נקרא Red, Bike and Green, ארגון קהילתי של רוכבי אופניים שנוסד ב-2007 באוקלנד, קליפורניה, ומעוניין לשפר את הבריאות הפיזית והנפשית של אפרו-אמריקאים ולשפר את שכונותיהם. ארגונים ומרכזים קהילתיים כאלה משקפים את האופן בו אופניים עוזרים לחלוק את המרחב הציבורי. זאת משום שאופניים הם מכונה חברתית. אין להם קירות, הם מונעים ע"י אנשים וכולנו יכולים (בהצלחה זו או אחרת) לתקן ולטפל בהם. מנגד, שירותי שיתוף האופניים מעלות שאלות לגבי בעלות ומרחב ציבורי.

אבל אופניים גם הופכים להיות כלי טכנולוגי מתוחכם יותר ויותר. בקופנהגן, תכנית הגלגלים של העיר, הופכת אופניים רגילים להיברידיים (הם מאחסנים את האנרגיה שהרוכב מייצר לשימוש בזמנים בהם הרוכב צריך עזרה). האופניים הם גם כלי מדידה נייד הבוחן את רמת זיהום האוויר בעיר, הכל בזמן אמת, ובשליטה ממכשיר הטלפון הנייד. בדרך זו, הרוכב הופך להיות פלטפורמה האוספת מידע לגבי אנשים, התנהגויות, שכונות ובריאות.

ערים רבות בעולם משקיעות מאמצים רציניים בתשתית לרכיבת אופניים. שני תחומים המתפתחים במהירות בעשור האחרון הם שירותי השכרת האופניים ותחנות אופניים בהם רוכבים יכולים לאחסן ולתקן את האופניים שלהם. שבילי אופניים, או פסי צבע המגדירים מרחב נסיעה לאופניים על גבי כבישים או מדרכות, כבר נמצאים בערים רבות מזה זמן, אבל יש ערים שהולכות רחוק יותר.

הדור החדש של נתיבי אופניים נקרא "סייקל טראקס" (“cycle tracks”), שהם נתיבי אופניים על כבישים, אבל מופרדים פיזית מנתיבי המכוניות. נתיב כזה קיים כעת בוושינגטון ברחוב 15, והפך פופולרי ביותר כנתיב תחבורה עירוני. לנתיבי אופניים מתקדמים יש גם רמזורים משלהם ותמרורים. הנתיבים מסוג סייקל טראקס מגבירים את השימוש באופניים ב-18-20 אחוז, בעוד נתיבים רגילים מוסיפים 5-7 אחוז.

נתיבי אופניים מוגדרים על כבישים חוסכים מרוכבי האופניים את הרכיבה הבעייתית על מדרכות, שם הם מתמודדים עם הולכי רגל, כלבים, עגלות תינוקות, ילדים ואנשים המרוכזים בעיקר בטלפונים שלהם, שהופך את הנסיעה לזיגזג של הימנעות בלתי פוסקת מהיתקלויות. מכוניות, לעומת זאת, הן הרבה יותר צפויות בתנועתן.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

האופניים כבר משנים את היחסים בין אנשים ואת הסביבה העירונית, אבל הפוטנציאל לעתיד הוא עצום. ניתן לדמיין ערים שיבנו בעתיד סביב אופניים. איך תראה אוטוסטרדה של אופניים? איך יראו החיים בעיר ללא מכוניות? עם כל היתרונות שכבר ידועים לגבי השימוש באופניים, ניתן רק לדמיין כרגע איך זה יראה בסדרי גודל עצומים. עיר מונעת אופניים, בה טכנולוגיות סנסורים על גבי פלטפורמות מונעות בכוח האדם, האוספות, מנתחות ומחזירות נתונים ואינפורמציה – האפשרויות הן עצומות.

מאמרים קשורים: השכונות הירוקות של שטוקהולם | מיתוג דנמרק – מדינה ירוקה | וונקובר העיר הירוקה בעולם עד 2020 | תכנית שיתוף הרכבים של סן סבסטיין | העיר הירוקה ביותר בצפון אמריקה