אסטנה, קזחסטן, מציגה את הלוגו לאקספו 2017, ובעצם מציגה את עצמה לעולם

אסטנה, קזחסטן

אסטנה, קזחסטן

בשנת 1997 החליט נשיא קזחסטן, נורסולטן נזרבייב, להעביר את בירת המדינה מהעיר אלמטי. ההחלטה התבססה על המיקום הגיאו פוליטי של האתר החדש שנבחר, במרכז קזחסטן, וכן על אפשרויות התחבורה ותשתיות התקשורת. מיקום הבירה החדשה נבחר גם בשל עתודות הקרקע שיאפשרו לעיר להתפתח. ב-1998 הבירה החדשה קיבלה את שמה "אסטנה", שמשמעותו "עיר בירה" בקזחית, ויש הטוענים כי העיר לא זכתה לשם ספציפי, כדי לאפשר לה להיקרא בבוא הזמן על שם הנשיא. המהלך כולו נועד לייצר דימוי חדש ומודרני למדינה המרכז אסייתית, ולמצב אותה כמעצמה אזורית.

לקרוא את ההמשך »

מודעות פרסומת

אונסק"ו מכריזה על 19 אתרי מורשת עולמית חדשים

אונסקו 219 אתרים חדשים הוספו לרשימת אתרי המורשת העולמיים של אונסק"ו – התואר המכובד ביותר למונומנטים, מבנים, אתרים וטבע שהם "בעלי ערך אוניברסלי יוצא דופן". ועדת אתרי המורשת של אונסק"ו נפגשת בבירת קמבודיה פנום פנג לועידה השנתית שלה.

34 אתרים היו מועמדים להצטרפות לרשימה המכובדת, ולמרות שאיטליה וסין מובילות עם 2 כניסות חדשות כל אחת, זו שנה משמעותית במיוחד עבור קטאר ופיג'י שזוכות לכניסה ראשונה אי פעם לרשימה. עיר החוף אל זובראח בקטאר ועיר הנמל ההיסטורית לבוקה בפיג'י הוכרזו בשבת כאתרי מורשת עולמית.

לקרוא את ההמשך »


ההסכם ההיסטורי שסולל את דרך המשי החדשה, ומה קרה לדרך המשי העתיקה?

דרך המשיבסוף השנה שעברה, חברת התעופה האוסטרלית קוונטס הודיעה על חתימת ברית עם חברת התעופה של איחוד האמירויות, אמירייטס, שבמסגרתה תחנת העצירה של "קו הקנגרו" של קוונטס, מלונדון לסידני, תעבור מסינגפור אל דובאי. להודעה יש משמעות עצומה גם לשדה התעופה צ'נגי וגם לעיר סינגפור שתחווה ירידה בתנועה האווירית. קוונטס היא חברת התעופה הזרה הגדולה ביותר שפועלת בצ'נגי, וההערכה היא כי 2 מיליון נוסעים של קוונטס עוברים בשדה התעופה הזה מדי שנה.

קוונטס - אמירייטס

קוונטס – אמירייטס

אתמול נכנס ההסכם ההיסטורי לתוקף, וחברת קוונטס כבר פרסמה כי הזמנת הכרטיסים בקו החדש עלה פי 6 מהתקופה המקבילה אשתקד. שיתוף הפעולה בין קוונטס לאמירייטס מקצר את זמן הטיסות בין אירופה לאוסטרליה ביותר משעתיים, והנוסעים בקו, שתחנת החלפת הטיסות שלו היא דובאי, יכולים לבחור בין 65 יעדים בינלאומיים עם החלפה אחת בלבד. ההסכם גם יסיט חלק ניכר מטיסות ההמשך מאוסטרליה אל יעדים אחרים בדרום מזרח אסיה, והמהלך כולו צפוי להכניס לקוונטס לבדה 90 מיליון דולר נוספים בשנה. המפסידות העיקריות מההסכם הן הערים סינגפור ופרנקפורט ששימשו מרכזי החלפת טיסות עד כה, שיותר לא יהיה בהן צורך, כשרוב ההחלפות יעשו בשדה התעופה של דובאי.

לפני שנים, כשעוד חלמנו על"מזרת תיכון חדש", היו תקוות כי ישראל תוכל להפוך לשחקן דומיננטי עולמי, ולהפוך לנקודת קשר בין אירופה לאסיה, בזכות המיקום האסטרטגי, וכי הטיסות למרחקים ארוכים יוכלו לבצע עצירת ביניים בישראל לצורך החלפת מטוסים ותדלוק, ויזרימו תנועת תיירים רבה לישראל. אולם עם חלוף השנים, פספסה ישראל את הפונטציאל הזה, ושתי ערים אחרות באזור מיהרו לנצלו, מתוך אסטרטגיית פיתוח בינלאומית שאפתנית.

דובאי הציבה את שדות התעופה שלה במרכז האסטרטגיה לפיתוח לאומי, והצליחה בזמן קצר למצב אותם כמרכז התעופה העולמי. השבוע עקפה דובאי את פריז, והפכה לשדה התעופה השני בעולם מבחינת תנועת נוסעים בינלאומיים, תוך כוונה לעקוף גם את לונדון ולהיות השדה העמוס בעולם עד 2015. את ציר התנועה ממערב למזרח דרך דובאי יש כבר המכנים "דרך המשי החדשה" המחברת את מזרח ומרכז אסיה הצומחות במהירות, עם אירופה ואפריקה (מעל הראש של ישראל), ודובאי כבר מתכננת בניית שדה נוסף כדי לעמוד בעומס. הקישוריות שדובאי מטפחת היא כלי מרכזי בנסיון שלה למשוך לעיר את האקספו העולמי ב-2020, את המשחקים האולימפיים והמונדיאל בקטאר ועוד.

העיר השנייה שמנצלת את מיקומה והופכת למרכז טיסות בינלאומי היא איסטנבול. שדה התעופה בעיר הציג את הזינוק המשמעותי ביותר בתנועת נוסעים בשנה שעברה, 21%. העלייה בתנועה בשדה התעופה של איסטנבול ממצב אותה כמרכז בינלאומי שני לטיסות מהמזרח לאירופה, וחברת התעופה של טורקיה היא כיום השישית בגודלה בעולם. איסטנבול מתכננת בניית שדה חדש שיוכל לטפל ב-150 מיליון נוסעים בשנה, במקביל לניסיונות להביא לעיר את האולימפיאדה ב-2020, ולצמיחה של טורקיה כמעצמה כלכלית.

דרך המשי הוא מונח מודרני המתייחס לרשת דרכים היסטוריות ששימשו למסחר וחיברו את מזרח, דרום ומערב אסיה עם המזרח התיכון ואירופה, והמשיכו אפילו עד צפון אפריקה ומזרחה. דרך המשי, שנמתחה לאורך כ-6,500 ק"מ קיבלה את שמה מהסחר המשגשג במשי הסיני, שהחל כמאתיים שנה לפנה"ס.

הסחר לאורך דרך המשי היה מניע עיקרי להתפתחות התרבויות של סין, הודו, פרס, מרכז אסיה, ארצות ערב ואירופה, והיווה את ציר הסחר המרכזי מסין. הדרך שימשה להעברת סחורות רבות, טכנולוגיות מתפתחות, התפשטות דתות ורעיונות פילוסופיים, כמו גם מחלות שנעו לאורך הציר, אולם השינויים הפוליטיים של המאה ה-19 וה-20 חסמו את המעבר החופשי בצירים, והערים והתרבויות לאורכה דעכו.

יוזמה של ארגון התיירות העולמי מנסה להחיות מחדש את צירים הנסיעה לאורך דרך המשי העתיקה ולחשוף את התרבויות הייחודיות והערים העתיקות לאורכה בארמניה, טורקיה, גאורגיה, אזרביג'ן, אוזבקיסטן, סין ועוד, על ידי שיתוף פעולה בינלאומי בין המדינות. במקביל אונסק"ו פועלת ליצירת "מסדרונות מורשת" לאורך הצירים כחלק מיוזמת אתרי המורשת העולמיים, ו-20 מדינות לאורך דרכי השמי השונות כבר הצטרפו, מתוך מטרה לאפשר תנועה חופשית יותר ושיתוף פעולה לקידום התיירות.

מרכז אסיה מסתמן לאחרונה כאחד האזורים הצומחים בעולם, כששוק התעופה הצומח ביותר בעולם כיום נמצא בקזחסטן, קירגיסטן משיקה מותג תיירות ראשון, ו-4 מדינות לאורך דרך המשי מדורגות ברשימת המדינות הצומחות ביותר בעולם – אוזבקיסטן (14), סין (5), עירק (2) ומונגוליה (1).

מצגת זאת דורשת JavaScript.

מאמרים קשורים: הקרב בין שדות תעופה וההשפעה על הכלכלות | האם שדה התעופה החדש בירדן ימצב אותה כצומת בינלאומית? | הקשר בין שדות תעופה ושגשוג של ערים | עתיד הערים תלוי בשדות התעופה שלהן | עיר גלובלית. מה זה אומר? והאם תל אביב היא עיר גלובלית?


מיתוג העיר ירוסלב, רוסיה

ירוסלב- אתר מורשת עולמי

ירוסלב- אתר מורשת עולמי

ירוסלב היא עיר בת כחצי מיליון תושבים הנמצאת 250 ק"מ מצפון מזרח למוסקבה. העיר נוסדה לפני כ-1000 שנים, והיא מוגדרת כאתר מורשת עולמי של אונסק"ו. הארגון מסביר את הבחירה בעיר בכך שימשה בעבר כמרכז סחר אזורי מאז המאה ה-11, והיא ידועה בזכות הכנסיות הרבות בנות המאה ה-17, המשמשות דוגמה יוצאת דופן לרפורמה בתכנון עירוני שהנהיגה קטרינה הגדולה ברוסיה כולה ב-1763. בעוד העיר שמרה על המאפיינים ההיסטוריים שלה, היא התחדשה בסגנון הניאו קלסי. ירוסלב גם שמרה על מאפיינים מהמאה ה-16 במנזר ספסקי, אחד העתיקים באזור, שנבנה על אתר מקדש פגני מסוף המאה ה-12.

בחודש שעבר העיר השיקה סמל חדש שפותח על ידי Art. Lebedev Studio. הרעיון לסמל מגיע מהעובדה כי ירוסלב ממוקמת במפגש של שני נהרות, הוולגה והקוטורוסל. זו גם גרסה מעוצבת של האות Я, שהיא האות הראשונה בשם העיר, וגם כמובן חץ (שאולי מצביע על מיקומה ביחס למוסקבה).

לוגו ירוסלב

לוגו ירוסלב

רוסיה עוברת בשנים האחרונות גל של תהליכי מיתוג ערים, שברובם נראים כתהליכים שטחיים ולא מקצועיים. אף שרמת העיצוב בחלק מהפרויקטים גבוהה, לא ניכרת התמודדות עם מחקר ואסטרטגיה עירונית, והפתרון המאפיין חלק גדול מתהליכים אלה הוא פיתוח סמל עירוני המבוסס, משום מה, על האות הראשונה בשם העיר. באופן זה מותגו הערים פרם, נבינומינסק, אומסק ואחרות. פוסט בנושא מיתוג ערים ברוסיה. מחלקת המדיה והפרסום של עיריית מוסקבה השיקה לאחרונה תחרות אונליין לפיתוח מותג העיר מוסקבה כדרך למשיכת תיירות והשקעות לעיר. התחרות יוצאת במקביל למכרז מיתוג עבור חברות מיתוג בהיקף של 7.5 מיליון רובל ($239,043).

"כיום, מוסקבה לא מעוררת רק אסוציאציות חיוביות. יש מספר דימויי שליליים, קלישאות והתרשמויות, כולל בקרב המוסקבאים עצמם" אומרת הודעת התחרות., "יש צורך למקד את תשומת הלב בשינויים המתקיימים, לחלוק תחושות חיוביות המתקשרות עימם ולהרחיב את ההתרשמות ממוסקבה".

מצגת זאת דורשת JavaScript.

מאמרים קשורים: תחרות למיתוג מוסקבה | מיתוג אולימפיאדת החורף בסוצ'י | מינסק, ביילרוס משיקה תהליך מיתוג | 20 שנה לפירוק ברה"מ – מה מצב המדינות? | לוגו התיירות לאודסה


התייר צועד על קיבתו – הגסטרונומיה ככלי במיתוג ערים ומדינות

גסטרונומיה הפכה להיות חלק מהותי בחוויית התייר. בשנים האחרונות, תיירות מזון צמחה באופן משמעותי והפכה להיות אחד הסגמנטים הדינמיים והיצירתיים ביותר של תיירות. יעדי תיירות ועסקי תיירות כבר הבחינו בחשיבות של הגסטרונומיה בתיירות המגוונת ופיתוח והמרצת כלכלה מקומית, אזורית ולאומית. אונסק"ו כללה כבר בשנת 2010 את התפריט הים תיכוני של ספרד, יוון, איטליה ומרוקו ברשימת המורשת העולמית של האנושות לנושאים לא מוחשיים.

ארגון התיירות העולמי UNWTO, פרסם לאחרונה את ה-“Global Report on Food Tourism“, המספק ניתוח מעמיק של מצב תיירות המזון העכשווי, מזהה את חשיבות הגסטרונומיה בפיתוח יעדי תיירות ברחבי העולם וסוקר את המגמות העולמיות בתיירות מזון.

התייר של היום, הוא מנוסה יותר, יש לו יותר הכנסה פנויה ויותר זמן פנוי לטייל. יותר ויותר תיירים ברחבי העולם מחפשים חוויה שהיא גם לימודית או מגלה, והחוויות בתחום הגסטרונומיה, בצורות מאד מגוונות, תופסות מקום חשוב בהקשר זה.

על פי המחקר, 88.2% מהמשיבים מחשיבים את הגסטרונומיה כאלמנט אסטרטגי בהגדרת המותג והדימוי של יעדיהם. רק 11.8% חשבו כי לגסטרונומיה תפקיד קטן. עם זאת, אחוז קטן יותר מהמשיבים מאמינים כי למדינתם יש מותג גסטרונומי משלה: רק 67.6% השיבו על כך בחיוב. למעשה, אחוז משמעותי (32.3%) מאמינים כי מדינתם לא ביססה מותג גסטרונומי, כלומר, באופן כללי, ליעדים יש עדיין מה לעשות באופן בו הם בונים ומעצבים את המותג שלהם ביחס לגסטרונומיה.

באשר למוצרי תיירות גסטרונומיה הקיימים ביעדיהם, הארגונים עמם נועצו הדגישו במקום הראשון את החשיבות של אירועי מזון (79% מהמשיבים). במקום השני סומנו מסלולי גסטרונומיה ושיעורי בישול, עם 62% מהמשיבים, ירידי מזון המציגים מוצרים מקומיים (59%) וביקור בשווקים ואצל יצרנים (53%).

68% מהארגונים שהשתתפו במחקר מבצעים פעילויות שיווקיות או קידום המבוסס על תיירות מזון. כלי השיווק והקידום הפופולריים ביותר כוללים ארגון אירועים (91%), הפקת חוברות ופירסום (82%) ואתרים ייחודיים המתמקדים בתיירות מזון (78%). במיקום נמוך יותר נמצאים כלי קידום כגון מדריכי תיירות (61%), ובתחתית הרשימה, עם רק 4%, שימוש ברשתות חברתיות לקידום תיירות מזון.

כשנשאלו לגבי קיום שיתוף פעולה בין סקטור התיירות ושחקנים מקומיים בתחום המזון (יצרנים, מסעדות, שווקים וכו), הדעה הכללית היא קיים שיתוף פעולה על בסיס פעולות שיווקיות קיימות, במיוחד, עם מסעדות מקומיות, אולם לא קיימים כלים מובנים ויציבים לשיתוף הפעולה, למטרת פיתוח וקידום תיירות המזון. למעשה, 37.5% מהמשיבים מכירים בעובדה כי שיתוף פעולה לא קיים או שאינו משמעותי.

המסקנות המרכזיות מהמחקר מתייחסות קודם כל לצורך בהקמת תכניות לפיתוח ויצירת מוצרים לתיירות מזון עבור יעדים. בתחום השיווק והקידום, חשוב ליעדים לנצל את ההזדמנויות שבקידום ושיווק. גורמי המפתח: להביא שפים מובילים כמתורגמנים לתחום, פיתוח כלי שיווק איכותיים ואמינים, כמו מדריכי מזון, ארגון אירועים, ושימוש במדיה, באינטרנט וברשתות חברתיות.

בהקשר זה יש לציין כי ישראל חווה בשנים האחרונות פריחה גסטרונומית יוצאת מהכלל, וניתן כיום אפילו להגדיר ולאפיין את המטבח הישראלי, דבר שלא היה ניתן בעבר. נושא טיב ואיכות האוכל הישראלי יעלה בכל שיחה עם תייר שביקר בישראל, והגסטרונומיה בהחלט מהווה את אחת מנקודות החוזקה של התיירות לארץ. עם זאת, לא ניתן לומר כי מתקיימת פעילות מובנית לקידום תיירות האוכל לארץ, כסגמנט נפרד, אולם פעילויות שונות, לרוב ביוזמות פרטיות, מתקיימות, בניסיון להביא את המטבח הישראלי אל העולם. ארגון "קינטיס", שכבר כתבתי עליו פוסט בעבר, הביא לארץ קבוצה של בלוגרים ידועים מתחום המזון (כמו גם בלוגרים בתחום המוסיקה, העיצוב ועוד), להכיר את האוכל הישראלי, ולכתוב עליו ברשתות החברתיות, לאלפי ועשרות אלפי עוקביהם. להלן כתבה מערוץ 2 על הביקור:

מאמרים קשורים: משנים את השיח על ישראל – ארגון קינטיס |האם נצרת פיצחה את הנוסחה לתיירות? | מיתוג טיביליסי – גם דרך מזון מקומי | וודי אלן, קולנוע, תיירות ומיתוג ערים | תיירות ספורט, מיתוג ושיווק יעדי תיירות


גרץ – עיר העיצוב של אונסק"ו

לרשת הערים היצירתיות של אונסק"ו יש מכנה משותף אחד: מורשת תרבותית משמעותית, סצינה יצירתית מגוונת וחיה, ומחוייבות לשימוש בפוטנציאל של ענף זה עבור פיתוח החברה והכלכלה באזור.

גרץ הצטרפה לרשת זו, יחד עם ברלין, בואנוס איירס, קובה, מונטיראול, נגויה, סיינט אטיין, שנזן, שנגחאי וסיאול. גרץ פועלת להפוך את היצירתיות לאלמנט מרכזי של פיתוח עירוני ארוך טווח.

עיר עיצוב של אונסק"ו הוא תואר ללא הגבלת זמן לעיר, המכיר לא רק בעיצוב הקיים בגרץ, אלא גם כרוך באחריות להטמיע עיצוב בחיי היומיום. גרץ תישאר עיר העיצוב ובכך היא מצטרפת לרשת הערים היצירתיות של אונסק"ו. במסגרת רשת זו גרץ יכולה לחלוק מניסיונה ולייצר הזדמנויות חברתיות וכלכליות לפיתוח העיר.

התואר מביא עימו הזדמנות לעיר ותושביה, ומקדם את פרסום העיר והסצינה הקריאייטיבית שבה. הפוטנציאל היצירתי והפיתוח הכלכלי זיכו את גרץ בהכרה בין לאומית שעוד תתפתח. תיירות, מסחר וגסטרונומיה יהנו מצמיחה, איכות החיים תשתפר, כהוכחה לתפקיד של גרץ כעיר אטרקטיבית וחכמה.

ההצטרפות לרשת הערים היצירתיות מחזקת את התפקיד של היצירתיות בגרץ וסטיריה. 17,000 משרות ביותר מ-4,800 חברות בתחומים היצירתיים מביאים לעיר יותר ממיליארד אירו מדי שנה, סטיריה היא אחד האזורים המובילים באירופה בתחומים אלה.

לכבוד קבלת התואר השיקה גרץ אתר ייעודי לנושא, שבאופן שתואם את תכניו, המבוססים בעיקר על תמונות וסרטונים, בנוי בסגנון "פינטרסטי" (pinterest), המבוסס על ויזואליות ללא היררכיה, ומינימום טקסט.

מאמרים קשורים: רשת הערים היצירתיות של אונסק"ו | גרץ נבחרה לרשת הערים של אונסק"ו: וולף אולינס מדבר על מיתוג מדינות | בירת התרבות של אירופה | הלסינקי- בירת העיצוב העולמית ל-2012 | עיצוב העתיד של ניו יורק


כשציונות פוגשת את המחאה החברתית. העיר החדשה "חלוצה"

לשמואל דריילינגר, יזם חברתי, קבלן, איש תאטרון ואמן, בן 65, יש חזון המלווה אותו משנת 1982: הקמת עיר חכמה, בחולות חלוצה בנגב, לקידום השלום ורווחת האזור. במשך כ-30 שנה, פנה למאות גורמים, מוסדיים, ממשלתיים ופרטיים, בארץ ובעולם, בניסיון לקדם את הרעיון, אך מלבד הסכמה גורפת בצורך בפיתוח הנגב, לא קודם דבר בפועל. בשנת 2008 הוא הקים את עמותת pioneers of peace להתנעת החזון וקבלת הסכמה לאומית.

חלוצה, או אלוסה, הייתה עיר נבטית, כ-20 ק"מ דרומית-מערבית לבאר שבע. העיר הוקמה במאה ה-3 לפנה"ס כתחנה לאורך דרך הבשמים. היא שגשגה בתקופה הנבטית ובתקופה הרומית, והייתה לבירת מחוז בתקופה הביזנטית. בניגוד לערים אחרות בנגב, חלוצה לא ננטשה עם הכיבוש הערבי. העיר השתרעה על שטח של יותר מ-1,000 דונם ונראה שלא נהרסה אלא נקברה ברובה מתחת למעטה של חול. בשנת 2005  הוכרזה חלוצה כאתר מורשת עולמית על ידי אונסק"ו ביחד עם שבטה, עבדת וממשית, כחלק מדרך הבשמים.

לאחרונה הצטרפו אל דריילינגר מאמינים נוספים ברעיון, בינהם השחקנית סמדר קלצ'ינסקי והעתונאית והפרסומאית מירב הראל. הצוות הקים אתר אינטרנט ייעודי ודף פייסבוק, מתוך מטרה לשווק את רעיון העיר החדשה לציבור, לאסוף תומכים וכן לגייס כספים כדי להניע את היוזמה לפעולה מעשית על בסיס תמיכה ציבורית.

על פי התכנית, העיר החכמה "חלוצה" תיבנה על פני שטח של 300,000 דונם באזור "חולות חלוצה". שטח זה ממוקם דרומית לרצועת עזה ומזרחית לגבול ישראל-מצרים. האזור ממוקם בגובה פני הים מה שמקנה לו מאפיינים גיאוגרפיים של אזור השפלה, הנוחים מבחינה התיישבותית. חולות חלוצה הוכרזו בעבר כשמורת טבע על מנת למנוע פגיעה בשטחי בעלי החיים והצמחים המוגנים הגדלים באזור, מפני בניה ושימוש זר. בפועל משמשים חולות חלוצה כשטח אש של צה"ל.

במי הקרקע של חולות חלוצה ממוקם מאגר מי תהום מלוחים המכיל כמות מים כפולה מזו שבכנרת. שימוש בטכנולוגית התפלה מתאימה לאזור תעניק לעיר ולתושביה את כל צורכי המים ותאפשר הקמת עיר אואזיס משופעת באגמים.

החזון לעיר החכמה חלוצה, כולל כינון צדק וחתירה למען רווחת הכלל. חלוצה שמה לה למטרה לתקן פערים כלכליים וחברתיים קיימים, תוך יישום עקרונות של אינטרסים משותפים, אחריות, שקיפות וישות בטחונית קיבוצית אחת. עקרונות אלו ממחישים כי תלות הדדית היא המציאות הנחוצה כיום לקידום האנושות. הפתרונות שמגיעים בצורה זו הם אמיתיים באופן שבו הם עובדים – הם אינם נכפים מלמעלה אלה צומחים מתוך ההמון! זו גם הדרך הנכונה לחשוב על דמוקרטיה. בעיר חלוצה לכל תושב ותושב יש קול שווה וזכות הצבעה שווה בהתנהלות השוטפת של העיר. ניהול העיר חלוצה מושתת על שימוש בדמוקרטיית המונים ועל חוכמה קולקטיבית, המעלה את הסיכויים לאמץ מדיניות טובה.

מעבר לבנייה, לארכיטקטורה החדשנית, לתשתיות המתקדמות, לטכנולוגיות המובילות  ולמרכזי הפיתוח השונים שתכיל העיר, התוכנית מכילה שני אספקטים לא פחות חשובים – דאגה לאדם שתבוא לידי ביטוי בהתנהלות השוטפת של העיר הכוללת בין היתר הקשבה מלאה לצרכי התושבים, ודאגה לסביבה שתבוא לידי ביטוי בשימוש באנרגיות מתחדשות בלבד, מחזור מלא ברמה הפרטית והציבורית, תחבורה חשמלית וטיפוח חקלאות מדברית אורגנית.  כעיר שחוקקת על דגלה דאגה הן לאדם והן לסביבה, יעשה שימוש בטכנולוגיות המתקדמות ביותר לייצור מערכות אנרגיה מתחדשת (סולארי, גיאותרמי, רוח), לרווחת תושבי העיר, שימוש באנרגיה ירוקה בלבד ופיתוח תשתיות רשתיות שתומכות במיחזור מלא.

צוות העיר חלוצה מזמין את כל מי שהרעיון מעניין אותו, ליצור קשר באמצעות האתר או דף הפייסבוק

מאמרים קשורים: איך בונים עיר חכמה? מהיסוד. | מיתוג העיר שעוד לא קיימת | 100 מיליון סנסורים שעושים עיר חכמה | בברצלונה כותבים את הכללים לערים חכמות | מגפת המיתוג של ערי הדרום