למה רצינו לארח את האולימפיאדה? ידענו שזה ישנה את ריו

ריו 2016

ריו 2016

לקראת פתיחת המשחקים האולימפיים השבוע בריו דה ז'ניירו, מפרסם ראש עיריית ריו, אדוארדו פאייס מאמר בו הוא מסביר מדוע מלכתחילה רצו להביא את המשחקים לעיר:

"עם הגעת המשחקים האולימפיים, ריו הופכת למרכז תשומת הלב ובירת הספורט של העולם. יש 5 מיליארד אנשים שיצפו במה שקורה בעיר. ההכנו החלו עוד לפני שנפלה ההחלטה לארח את האירוע הגדול בעולם, לפני 7 שנים, ותהליך זה היה מרתון מתמשך שדרש ארגון ומסירות ברמה אולימפית. התגברנו על מכשולים רבים. אירוח ארועי ענק הפכו לשליחות של העיר, ולמרות החרדה האופיינית הקיימת לפני שתחרות מתחילה, השגנו את המטרה – ריו מוכנה לארח את האולימפיאדה.

לקרוא את ההמשך »

מודעות פרסומת

מיתוג ברזיל: האם המותג החביב מתחיל להיסדק? ואיך ברזיל מתמודדת עם השינוי בתדמית?

לוגו ברזילתשומת הלב העולמית מופנית אל ברזיל יותר מאי פעם בהיסטוריה שלה, עם הצמיחה שלה כאחת הכלכלות החשובות וההשפעה הפוליטית הגדלה, ולקראת שני אירועי הענק שברזיל תארח בשנים הקרובות- מונדיאל 2014 ואולימפיאדת 2016.

המותג ברזיל נהנה לאורך שנים מהתעלמות מהבעיות הקשות במדינה והתרכזות בצדדים היפים של שמחת החיים, הקרנבל, הנופים המרהיבים, המוזיקה והכדורגל, אולם כעת, כשברזיל עומד לארח מיליונים באירועי הספורט הגדולים בעולם, לא ניתן עוד שלא להתייחס לנושאים אלה, והם עולים לכותרות שוב ושוב, ומציגים לעולם ברזיל מורכבת יותר ובעייתית יותר, בעיקר עבור אלה השוקלים לבקר בה במהלך המונדיאל או האולימפיאדה.

האסטרטג הבכיר של חברת המיתוג הבינלאומית סאפרון, סאהיל סצ'דב, התראיין לאחרונה בבי.בי.סי ודיבר על השפעת הידיעות הללו מברזיל על דימוי המדינה. סאפרון, שהוקמה על ידי גורו המיתוג וולף אולינס, פתחה לאחרונה משרד בברזיל והיא מייעצת למדינה בנושא מיתוג ברזיל וניהול התדמית הבינלאומית שלה. חברת סאפרון עוסקת בין השאר במיתוג מקומות כמו פרויקט Nine Elms – התחדשות עירונית בלונדון, התיירות ללונדון ועוד.

מאמרים קשורים: אולימפיאדת ריו 2016 – הספירה לאחור החלה | סאו פאולו וברזיל, תל אביב וישראל – האם עיר יכולה לשנות דימוי של מדינה? | הקרנבל בברזיל – אירוע שמיתד מדינה | מיתוג מונדיאל 2014 ברזיל | העיר החכמה הראשונה בדרום אמריקה – בוזיוס, ברזיל


הזוכים בתחרות לתכנון האצטדיון האולימפי ריו 2016, והאצטדיון הירוק של גביע העולם ברזיל 2014

ריו 2016חברת 3DReid  שתכננה את הארנה למשחקי חבר העמים הבריטי בגלזגו 2014, וחברת ANDarchitects  הבריטיות זכו בתחרות לתכנון האצטדיון האולימפי למשחקי ריו דה ז'ניירו 2016. שתי החברות ישתפו פעולה עם חברות האדריכלים הברזילאיות BLAC arquitetura ו- lopes, santos & ferreira gomes.

תכנית האב לאתר המשחקים האולימפיים תוכננה על ידי חברת AECOM, שהתמודדה עם הסטנדרטים החדשים והמחמירים שנקבעו במשחקי לונדון 2012, ולפיהם תכנון אתר המשחקים האולימפיים צריך לכלול חשיבה באשר לעתיד האתר, המתקנים והמבנים לאחר סיום המשחקים, ומציאת שימוש אחר עבורם בתום האולימפיאדה. האתר, Barra de Tijuca, הממוקם מדרום מערב לעיר, תוכנן באופן היעיל ביותר לאכלוס אירוע הענק, הצופים והמבקרים הרבים הצפויים להגיע למקום. התכנית כוללת הסבה של האזור כולו, תוך 5-7 שנים לקהילה שתכלול מגורים, מסחר ומשרדים והרבה מאד שטחים ירוקים סביב המבנים הקבועים שיוסבו למרכזי אימונים.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

שנתיים לפני אולימפיאדת ריו 2016, תארח ברזיל את משחקי המונדיאל, גביע העולם בכדורגל בשנת 2014. במסגרת משחקים אלה ישחקו חלק מהנבחרות כדורגל, לראשונה, באצטדיון חדש שכל האנרגיה להפעלתו היא סולרית. משחקי מונדיאל 2014 יתקיימו בערים שונות בברזיל, אולם האצטדיון בברזיליה, Estádio Nacional de Brasília, הוא זה שמושך את מרבית תשובת הלב, בשדרוג שהוא עובר, שיהפוך אותו לאצטדיון בעל דירוג פלטיניום של LEED (התקן הירוק המחמיר ביותר), ויהיה האצטדיון הראשון בעולם המייצר לעצמו אנרגיה סולרית ואינו צורך חשמל כלל, וכך טביעת הרגל הסביבתית שלו היא אפסית.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

האצטדיון בעלות 400 מיליון דולר, שתוכנן על ידי משרד האדריכלים Castro Mello Architects, יהיה האצטדיון השני בגודלו במשחקי 2014, ויכיל יותר מ-70,000 צופים. את דירוג הפלטיניום של LEED  משיג האצטדיון בזכות טבעת של פאנלים פוטוולטאיים על גג המבנה, חניון עבור 1,000 זוגות אופניים בתוך האצטדיון, וסה"כ 3,500 מקומות חנייה לאופניים, ממברנה על גג האצטדיון הלוכדת זיהום אוויר, ומפרקת ולוכדת את הכימיקלים, מערכת איסוף מי גשמים ומיחזור מים ושימושם להשקייה, תאורה טבעית רבה וגם הצללות, ושימוש חוזר בחומרים מהאצטדיון הישן.

מאמרים קשורים: אולימפיאדת ריו 2016- החלה הספירה לאחור. ההכנות והמיתוג | מיתוג מונדיאל 2014 בברזיל | מיתוג אולימפיאדת החורף, סוצ'י 2014 | התחרות על אירוח אולימפיאדת 2020 – נותרו 3 ערים


אצטדיונים עירוניים: צורך או מגלומניה?

אצטדיון באר שבע, הדמיה

אצטדיון באר שבע, הדמיה

עיריית באר שבע הכריזה היום על הזוכה במכרז לבניית האצטדיון החדש של באר שבע. חברת "עדין מתכות" תבנה את המעטפת של האצטדיון בעלות של 110 מיליון שקל, המתווספים ל-65 מיליון שקל שכבר השקיע החברה הכלכלית ביסודות המבנה.

האצטדיון העירוני החדש הוא חלק מקריית ספורט גדולה וחדשנית שהולכת ונבנית בצפונה של העיר, ותכלול בין היתר אולם ספורט רב תכליתי שבנייתו תסתיים בעוד כשנה, חמישה מגרשי אימונים בקומפלקס מיוחד שכבר נבנו, מבנה חדש בן שלוש קומות שיקרא בית האגודות ובנייתו הסתיימה ובהמשך תיבנה גם בריכת שחייה.

האצטדיון החדש יכיל  16 אלף מושבים, קירוי מיוחד מעל היציעים יאפשר חווית צפייה בחום הקיץ ובימי החורף גשומים. בנוסף, ייבנו חדרי תקשורת חדשניים ותשתיות טכנולוגיות מתקדמות. לאחר סיום בניית האצטדיון החדש, ייהרס מתחם אצטדיון וסרמיל ובשטח המתחם תוקם שכונת מגורים חדשה בלב העיר.

אצטדיון חיפה, הדמיה

אצטדיון חיפה, הדמיה

ברחבי הארץ מוקמים במקביל מספר של אצטדיונים עירוניים חדשים: בחיפה (500 מיליון שקל), ארנה ירושלים (250 מיליון שקל), הרחבת אצטדיון טדי בירושלים, נתניה (200 מיליון שקל), פתח תקווה (200 מיליון שקל), אצטדיון בלומפילד בתל אביב עובר שיפוץ וקירוי, ואצטדיון רמת גן עומד בפני הריסה ובנייה מחדש: נציגי ארבעה משרדי אדריכלים בינלאומיים הגיעו במטרה לסייע בקידום תכנונו מחדש של האצטדיון הלאומי ברמת גן, שאותו מובילים מינהל מקרקעי ישראל ועיריית רמת גן.
בשנים האחרונות התבססה ההבנה כי אצטדיונים מוצלחים הם אלו המשתלבים במערכת האורבנית. היות והאצטדיון הלאומי במתכונתו הנוכחית אינו פעיל אלא רק מספר ימים מועט במהלך השנה הוחלט כי ראוי לנצל באופן מושכל את השטח הגדול עליו יושב האצטדיון לפעילויות נוספת וכחלק פעיל ושימושי מהמרקם הבנוי.

אצטדיון בלומפילד המקורה, הדמיה

אצטדיון בלומפילד המקורה, הדמיה

התכנית אותה מבקשים במינהל ובעיריית רמת גן לקדם נועדה לענות על דרישות עולם הכדורגל המודרני, ולכלול שטחי מסחר ושטחים לפעילות חופפת ומשלימה לשעות בהן האצטדיון אינו פעיל בחלקו הספורטיבי. בין היתר הכוונה לפעול להגדלה משמעותית של מספר המושבים ל-55,000 מושבים, הוספת שימושי פנאי מסחר ועסקים במתחם האצטדיון לשימוש יעיל יותר של הקרקע.

על רקע תנופת הבנייה המרשימה בתחום האצטדיונים עולות כמובן השאלות המתבקשת על מימון הפרויקטים מכספי ציבור, שאינם מסתכמים רק בבניה וההקמה של המבנים המורכבים, אלא גם מעלויות אחזקה שנתיות גבוהות, שעדיין לא ברורות בחלק מהערים לגבי האצטדיונים החדשים שנבנים, משחקי הכדורגל אינם מצליחים למלא אפילו את האצטדיונים הקטנים, ומספר המופעים האחרים באצטדיונים הוא קטן, ומנגד, תחומים עירוניים אחרים משוועים למימון.
הכדאיות הכלכלית של אצטדיונים, על פי מחקרים רבים, אינה מצדיקה את הקמתם, והם הופכים להיות נטל על התקציב העירוני, ובמקרים הגרועים יותר, למפגע סביבת. בימים בהם הם פעילים, גורמים האצטדיונים לעומסי תנועה עצומים. כתוצאה מכך, מתקנים הספורט שנבנו בלונדון עבור המשחקים האולימפיים, תוכננו באופן שניתן יהיה לפרקם ולהקימם שוב במקומות אחרים על פי הצורך. כך למשל יועברו חלק מהמבנים לשימוש חוזר באולימפיאדת ריו 2016 ובחלקם יעשה שימוש במשחקי חבר העמים הבריטי ב-2014 בגלזגו. באתיופיה נקטו בגישה אחרת לחסכון בעלויות הבנייה הגבוהות, שם בונים אצטדיון חדש שכולו שקוע בתוך מכתש טבעי, ובריו דה ז'ניירו כמעט ולא יבנו מתקנים חדשים לאולימפיאדה ב-2016, אלא ישפצו את הקיימים.

על הצורך במתקני ספורט ברמה גבוה אין ויכוח, אולם גם בתחום זה ניכר חוסר תכנון ארצי כולל וחוסר שיתוף פעולה בין ערים. בעוד הערים הגדולות יכולות, אולי, להצדיק בניית מתקנים כאלה מבחינת צרכים ותדירות שימוש, הרי בערים הקטנות והבינוניות אין צורך במתקנים יקרים כל כך, וטוב היה אילו היו מוקמים מתקנים אזוריים, משותפים שהיו גם מקלים על התקציב העירוני,  וגם מנוצלים טוב יותר, ולטובת ציבור גדול יותר.

אחד הנימוקים להקמת מתקני ספורט גדולים, כמו אצטדיונים, הוא ההכנסה הכלכלית וצמיחה כלכלית שמצפים שהם יביאו לעיר. כאמור, מחקרים מראים כי ברוב המקרים זה לא קורה, וערים רבות בעולם מפרקות אצטדיונים יקרים שבנו מסיבה זו.

אבל ספורט הוא בהחלט מנוע צמיחה רציני, שבתכנון נכון, יכול להזרים לעיר הכנסות רבות ולסייע בצמיחה הכלכלה המקומית בעיקר באמצעות התחום המאד מתפתח של תיירות ספורט. בניגוד לאצטדיונים היקרים הנבנים ברחבי הארץ, והמיועדים כמעט ורק לאוכלוסייה המקומית, ישנם אירועי ספורט אחרים שיכולים להביא לעיר תיירי ספורט, על משפחותיהם וחבריהם.

מרתונים לדוגמה, הפכו להיות עסק רציני מאד בשנים האחרונות. המשתתפים במרוצי המרתון המקצועיים והסמי-מקצועיים נוהגים לנסוע למספר תחרויות כל שנה, בדרך כלל בליווי בני משפחתם, חברים או בקבוצות גדולות, להגיע מספר ימים לפני התחרות ולהישאר אחריה, והם מוכנים לנסוע רחוק. ההחלטה להשתתף בתחרות כזו נעשית זמן רב מראש ודורשת תכנון, שלא כמו ההחלטה המתקשרת עם אירועי האצטדיונים, הבידוריים יותר, בסגנון: נלך לראות כדורגל, או לסרט?

אירועים כמו מרתונים, טריאטלונים, תחרויות אופניים וספורט עממי, אינם מצריכים מתקני ענק יקרים, הם משלבים את הקהילה המקומית כצופים, מתנדבים ועובדים, ממלאים מלונות, מסעדות ואתרי תיירות, משמשים עוגן לאירועים רבים נוספים הנבנים סביב התחרות, והם מביאים תיירות נכנסת ומקדמים את תדמית העיר והתיירות אליה.

מאמרים קשורים: תיירות ספורט, מיתוג ושיווק ערים | המרתונים הטובים בעולם | ברוכים הבאים למדינה שאוהבת אופניים | ירושלים מתכוננת לאולימפיאדה? | ספורט כאסטרטגיה למיתוג וצמיחה, אידיאנפוליס


אולימפיאדת ריו 2016 – הספירה לאחור החלה: ההכנות והמיתוג

עם טקס הנעילה של אולימפיאדת לונדון 2012, הפוקוס עובר כעת לריו דה ז'ניירו שתארח את המשחקים האולימפיים בשנת 2016 (ואת המונדיאל בשנת 2014).

המשחקים, מטבעם, מביאים לעיר המארחת פיתוח משמעותי, וציפייה לרווח כלכלי המבוסס בעיקר על תיאוריות של השקעות הקשורות לשיווק העיר המארחת. תאוריות אלה עזרו לממשלות להצדיק השקעות עצומות של כספי ציבור כדי לפתח אזורים ולשדרג תשתיות בערים, שאחרת היו נמתחים על זמן רב מאד, אם היו מושקעים כלל. המסורת היא כי חלק מפתח בתהליך הארוך והמורכב של בחירת העיר המארחת, הוא שימת הלב המיוחדת לאופן בו העיר תנצל את אירוח המשחקים לפיתוח ושדרוג כדי לקדם זכויות אדם וידע. החוסר במרכיב זה בהצעה יכול להיות הגורם לאי בחירתה.

לאחר 3 כישלונות לזכות באירוח האולימפיאדה, ריו דה ז'ניירו השקיעה בהתחייבויות שאפתניות בתחומי החברה והפיתוח כדי לזכות באירוח משחקי 2016. העיר לבדה צפויה להשקיע 13 מיליארד דולר בכל דבר מייפוי העיר ועד שיפור תשתיות. התכנית כוללת חיזוק התחבורה הציבורית, יותר כבישים, מנהרות ושבילי אופניים, תוך שילוב טכנולוגיות חדשניות. שיפור תשתיות ואיכות המים, סניטריה, חשמל, גז וטלקום. 5 מיליון מ"ר של משרדים ומסחר, והתחדשות עירונית באזורים כמו פוארטו מרבילה (הנמל הישן) עם פארק אולימפי עירוני וארכיטקטורה אייקונית כמו מוזיאון המחר של סנטייגו קלטרבה.

ריו גם השקיעה רבות בשיפור הביטחון בעיר, כולל סוג של משמר אזרחי, פשיטות על ברוני סמים מקומיים, ועל אזורים בשכונות עוני (פבלות) שהיו בשליטת כנופיות, ולאחר מכן נוכחות מאסיבית של משטרה "חברתית". עם זאת, טענות עדיין נשמעות כי חסר בתכנון האלמנט של שיפור זכויות האדם, לדוגמה, תכניות התחבורה אינן בהכרח משפרות את הגישה לאזורים הזקוקים לה, אלא מתמקדות בהנעת קהל האולימפיאדה מאתר לאתר. טענות נוספות שעולות הן בנוגע לרמת השקיפות בתכנון המשחקים, אבל כל זה כבר אינו פתוח לדיון. התומכים, לעומת זאת, אומרים כי זו הזדמנות לריו לצבור יוקרה כמרכז עסקים, שאבדה לה כשמדינה העבירה את הבירה אל העיר החדשה שנבתנה מהיסוד בשנת 1960- ברזיליה.

למרות שתכניות נרחבות נעשו לקראת האולימפיאדה, ההתקדמות בשטח עדיין מינימלית. למרות הדחיפות לסיים את הפרויקטים, חלקם טרם החלו. בברזיל ובעולם עולות תהיות האם תהיה ריו מוכנה בעוד 4 שנים לארח את האלפים הצפויים להגיע לעיר. מהצד החיובי, יש עדיין זמן לשינויים שיאפשרו לתכניות להביא לעיר הטבות שמעבר לתיירים ופרויקטים של נדל"ן.

מיתוג אולימפיאדת ריו 2016 – את הלוגו לאולימפיאדת ריו 2016 עיצבה חברת tatil הברזילאית (שגברה על 138 מתמודדים אחרים), שנאלצה להתמודד עם אתגר לא פשוט, לאחר מיתוג אולימפיאדת לונדון 2012. בפוסט קודם סיפרתי על האסטרטגיה המורכבת והמתוחכמת שהובילה את מיתוג לונדון 2012, ששמה בצד את העיר ואתרי התיירות שלה, והתרכזה בצד החברתי של המשחקים, תוך הבנה כבר בשלבים המוקדמים (2006), כי רשתות חברתיות צפויות להיות  המדיה המרכזית, כפי שאכן קרה.

במיתוג אולימפיאדת ריו 2016 האתגר הוא כפול ומכופל. המארגנים לא רק צריכים להתמודד עם הזיכרון המאד מוצלח של אולימפיאדת לונדון 2012, הם צריכים לעשות משהו שבלונדון לא היה צורך לעשות: לבנות דימוי חדש בעולם לעיר ולמדינה המארחת. ברזיל כבר אינה המדינה של הסמבה והכדורגל, כפי העולם הכיר עד לא מזמן. זו אחת הכלכלות הגדולות בעולם, אחת המדינות המשפיעות בעולם, ואירוח האולימפיאדה והמונדיאל הם ההזדמנות לשנות בעולם את התפיסה לגבי ברזיל.

במיתוג ריו 2016, לא ניכרת אסטרטגיה ברמה דומה לזו של לונדון, והלוגו חוזר אל המסרים הישנים והשחוקים של אולימפיאדות קודמות. המארגנים מצהירים לגבי הלוגו כי הוא מסמל:

"תשוקה המאחדת את כל הברזילאים בארגון אולימפיאדת ריו 2016 ומשחקי הנכים. שינוי בגאווה של יצירת מציאות חדשה להתקדמות. תשוקה דרך ספורט, המשתקפת במניע וברצון להשיגים. התשוקה של רוח הקריוקה (תושבי ריו א.צ.) שמתפשטת לחיבוק חם וידידותי, באוסף של מחוות שמביאות את החגיגה הנמשכת שלנו לטבע. תשוקה ושינוי לעיר ולמדינה כולה, המוזנת על ידי ההתחדשות של הרוח האולימפית, מקרינה את ברזיל וריו לעולם כולו. תשוקה ושינוי של הכוכב שלנו ואנשיו, על ידי קידום תרבות יותר עצמאית, מודעת ומקיימת, כהשראה להווה וכמורשת לעתיד".

החידוש היחיד שניתן למצוא בלוגו של ריו 2016 הוא המעבר אל לוגו תלת מימדי, אותו מתכוונים המארגנים לשלב במקומות שונים בעיר כפסלים, אנימציות והקרנות לייזר. כמו כן עוצב עבור המותג גופן ייחודי (פונט) שאמור לבטא את הערכים של המותג שפורטו קודם. "כל אות מבטאת את המאפיינים של ריו 2016, האנשים והעיר. האותיות כתובות בקו אחד נמשך, עם תנועה מהירה וזורמת, המביעה את התנועה של האתלטים בפעולה. המגוון של העיקולים באותיות השונות משדרים חוסר רישמיות מיוחדת, שהושפעה משמחת החיים של העם הברזילאי."

מצגת זאת דורשת JavaScript.

מאמרים קשורים: האסטרטגיה שמאחורי מיתוג לונדון 2012 | מי עיצב את סמל המשחקים האולימפיים? וכמה שווה המותג כיום? | המירוץ העולמי לאירוח אולימפיאדת 2020- 3 ערים נותרו | מיתוג מונדיאל 2014 בברזיל | הקרנבל בברזיל- אירוע יחיד שמיתג מדינה שלמה