דירוג הערים הטובות בעולם 2014. מרסר

דירוג איכות החיים בערים בעולם

וינה היא העיר עם איכות החיים הטובה בעולם, על פי דירוג איכות החיים בערים של חברת מרסר, בו שולטות הערים האירופאיות. ציריך ואוקלנד מדורגות במקומות השני והשלישי, ומינכן מדורגת רביעית. במקום החמישי מדורגת וונקובר, שהיא העיר המדורגת גבוה ביותר ביבשת אמריקה. במקום ה-25, סינגפור היא העיר האסייתית המדורגת במקום הגבוה ביותר, ואילו דובאי, במקום ה-73 היא העיר עם איכות החיים הטובה ביותר במזרח התיכון ואפריקה. בדרום אמריקה, העיר פוינט-א-פיטרה, גואדלופ, במקום 69, העיר העיר המדורגת גבוה ביותר במרכז ודרום אמריקה.

לקרוא את ההמשך »

מודעות פרסומת

מחאה והמרחב הציבורי: איך הכיכרות תורמות או מזיקות לדמוקרטיה

דמוקרטיה והמרחב הציבורי

דמוקרטיה והמרחב הציבורי

מחאה ציבורית בשנים האחרונות עברה אל הרשת. ניתן לבנות תנועת מחאה בפייסבוק, לארגן אותה עם Foursquare ולתעד אותה עם אינסטגרם. העולם התאהב ברעיון של מהפכה חברתית המונעת על ידי טוויטר, על פי הדוגמה של האביב הערבי.

אבל כל הכלים הדיגיטליים הללו לא משנים את הצורך הבסיסי של דמוקרטיה: מרחב ציבורי ממשי ואקטיבי. מובן כי מצרים צעירים וזועמים ארגנו את עצמם בעזרת טלפונים חכמים בינואר בשנה שעברה. אבל עדיין הם היו זקוקים לכיכר תחריר. גם בישראל המחאה החברתית שניזונה כל כך מהרשת, לא זכתה לתהודה דומה לזו של האוהלים בשדרות רוטשילד, ולהפגנות הגדולות בשטח.

ג'ון פרקינסון, חוקר פוליטי מאוניברסיטת וורוויק בבריטניה, נסע אל 11 ערי בירה בעולם בניסיון להבין את הקשר בין המרחבים הציבוריים והדמוקרטיה. "מה יכולה דמוקרטיה להרוויח ממרחב ציבורי" הוא שאל "האם יש לה צרכים פיזיים כדי לצמוח? וכיצד ערים מודרניות מספקות צרכים אלו?"

את הממצאים שלו הוא פרסם בספר Democracy and Public Space: the Physical Sites of Democratic Performance המציע מבט שונה על כיכרות ופארקים אשר לרוב נבחנים בהקשר של יכולתם למשוך תיירים, פסטיבלים וקונצרטים, ולא הפגנות. לאחר שביקר בכל עיר, תוך בחינת הנגישות, הגודל, מאפיינים של ביטחון, פרקינסון גיבש דירוג מפתיע של המרחבים הציבוריים בערים במובן של טוב או רע לדמוקרטיה:

  1. ברלין, גרמניה
  2. וולינגטון, ניו זילנד
  3. אוטווה, קנדה
  4. קנברה, אוסטרליה
  5. וושינגטון, ארה"ב
  6. הונג קונג
  7. מקסיקו סיטי
  8. לונדון, בריטניה
  9. טוקיו, יפן
  10. סנטייגו, צ'ילה
  11. קייפטאון, דרום אפריקה

אז איך זה שוושינגטון נמצאת באמצע הדירוג, ולונדון קרוב לתחתית? "למלא את ה'נאשיונאל מול' (הכיכר המרכזית בוושינגטון) זו משימה שמאד קשה להשיג" אומר פרקינסון. "הרבה מהבירות האחרות מציעות מרחבים ציבוריים דלים במיוחד בקדמת המוסדות הפוליטיים שלהם. כיכר צ'ארטר גארדן, הכיכר המרכזית בהונג קונג, יכולה להכיל רק 5000 איש. בהונג קונג כל כך הרבה יותר קשה להביע את הגודל הפיזי של המחאה." אומר פרקינסון.

אבל לוושינגטון יש מספר בעיות. הכיכר היא מאסיבית, אבל לא קל להשתמש בה למחאה, היא עמוסת מנגנוני שיטור מסוגים שונים, ומאד קשה לצלם בה וידאו. גם השטח הציבורי הנוסף, קומפלקס הקפיטול, אינו נגיש כל כך עבור אזרחים. פרקינסון גם אומר כי דירדרנו את האיכות הפוליטית של מקומות אלה על ידי הפיכתם למוקדי תיירות הומים.

המחאה החברתית תל אביב

המחאה החברתית תל אביב

"ערים רבות משקיעות מאמצים רבים בהתייחסות לאתרים אלה כאתרי מורשת, כאתרים חצי מקודשים של דת אזרחית" הוא אומר. "וכך אתה אמור לבוא למקום כזה עם גישה חצויה".

הבעיה של לונדון היא שונה במקצת. "הכיכר המרכזית שמול הפרלמנט בלונדון היא קטנה, והיא אי תנועה. כינוסים דמוקרטיים בכל גודל בלונדון צריכים להעשות בהייד פארק, שם הסביבה שונה לחלוטין (וגם התחבורה לשם יקרה). בבריטניה קיים גם חוק המגביל הפגנות בשטח המקיף את הפרלמנט, וכל מי שרוצה להפגין שם צריך לקבל רשות, ולרוב נדחה."

בקנדה, המצב טוב בהרבה מזה שבוושינגטון או לונדון. הפרלמנט הקנדי נלחם בקביעות במשטרה המנסה לסגור את השטח הציבורי מחוץ לו. כך שאם אתה קנדי שרוצה להביא את זכותך הדמוקרטית להפגין ממש ליד הפרלמנט, אתה יכול. למעשה, אתה יכול לצעוד ממש לתוך הבניין ולפגוש את נבחרי הציבור שלך בחדרים ציבוריים השמורים במיוחד לשם כך. אתה אילו יכול להתחתן שם, אומר פרקינסון.

מאמרים קשורים: מדוע הרחובות שייכים למכוניות ולא לאנשים? | איך מעצבים דיקטטורה? צפון קוריאה | המקומות הטובים והגרועים בעולם לחיות כאישה | מצעד הגאווה במוסקבה נאסר ל-100 השנים הבאות | הפרס האירופאי למרחבים ציבוריים 2012


IBM מכריזה על הערים הזוכות ב- 2012 Smarter Cities Challenge לשיפור החיים בעיר

33 ערים מרחבי העולם זכו במענק במסגרת 2012 Smarter Cities Challenge של חברת יבמ. התכנית התלת שנתית שהושקה ב-2011 וכוללת 100 ערים ומענק של 50 מיליון דולר, היא היוזמה הפילנטרופית הגדולה ביותר של חברת יבמ, בה מיטב המומחים של יבמ לומדים ואח"כ ממליצים על פתרונות בתחום החיים העירוניים. עבור השנה השנייה של התכנית, ערים מרחבי העולם התחרו על האפשרות לזכות במוחות ובטכנולוגיה של יבמ, והן הציעו פרויקטים מרתקים ותחומי התמקדות עבור מומחי יבמ, כגון:

  • פיתוח כוח עבודה ופיתוח כלכלי – משיכת כוח עבודה מגוון ותעשיות
  • תחבורה – שילוב רכבות, אוטובוסים, אופנים, מכוניות והולכי רגל
  • קיימות – מדידת מרחקי נסיעות באופן מדויק יותר לצמצום הזיהום
  • חינוך – הטמעת מידע לצורך זיהוי ההשקעות הטובות ביותר לשיפור מערכת החינוך
  • תכנון עירוני – החייאה ושיקום שכונות ישנות.

הערים שזכו הן: אקרה (גאנה), אחמדאבאד (הודו), אטלנטה (ג'ורג'יה, ארה"ב), ברמינגהם (בריטניה), בוסטון (מסצ'וסטס, ארה"ב), צ'אונגג'ו (קוריאה), צ'ונבורי (תאילנד), קורטיבה (ברזיל), דה נאנג (ויאטנם), דורטמונד (גרמניה), דורהאם (צ. קרוליינה, ארה"ב), איינדהובן (הולנד), ג'רלדטון (אוסטרליה), יוסטון (טקסס, ארה"ב), אישינומאקי (יפן), ג'אקסונוויל (פלורידה, ארה"ב), ג'ורונג לייק דיסטריקט (סינגפור), לואיסוויל (קנטאקי, ארה"ב), מלאגה (ספרד), מדליין (קולומביה), ניו טאיפיי סיטי (טאיוואן), נאנג'ינג (סין), ניירובי (קניה), אומהה (נברסקה, ארה"ב), אוטווה (אונטריו, קנדה), פיטסבורג (פנסילבניה, ארה"ב), פונה (הודו), רבאט (מרוקו), רוסאריו (ארגנטינה), סירקוסה (איטליה), סארי (קולומביה הבריטית, קנדה), טשוואנה (דרום אפריקה), טולוקה (מקסיקו).

 יבמ תספק לכל אחת מהערים הזוכות אתר אינטרנט במסגרת cityforward עם מומחי מדיניות ציבורית. תושבים, נבחרי ציבור ומתכנני ערים יוכלו להשתמש באתר.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

מאמרים קשורים: ערים מחפשות פתרונות לשיפור, כנס ריו דה ז'ניירו לחדשנות בערים,

 


העיר הירוקה ביותר: חלק א' – צפון אמריקה

העיר הירוקה ביותר- צפון אמריקה

העיר הירוקה ביותר- צפון אמריקה

קיימת קורלציה בין הדירוג של ערים במדד הערים הירוקות ביותר, לבין ההכנסה שלהן. ערים בריאות יותר יכולות לאפשר לעצמן פרויקטים טובים יותר – סביבתיים או אחרים. עם זאת הקשר בין הדירוג במדד זה לבין הכנסה של העיר נמוך יותר באמריקה הצפונית מאשר באירופה ואסיה. לדוגמה, וונקובר עם ההכנסה בנמוכה יחסית מדורגת שנייה במדד, מה שמצביע על קיום פקטורים נוספים המשפיעים על המדד. ראשית קיים הבדל בין ערים בארה"ב לערים בקנדה בסדר העדיפויות הסביבתי. הקנדים יותר דומים לאירופאים בכל הקשור לפליטת פחמן ושימוש באנרגיה. הן מוכנות להשקיע יותר מאשר הערים בארה"ב בצמצום פליטת פחמן ויעילות אנרגטית. לעומתן הערים בארה"ב שמות בראש סדר העדיפויות את איכות האוויר והמים. כמו כן ערים בארה"ב כורכות את השאיפות הסביבתיות עם מטרות חברתיות אחרות כמו מלחמה בעוני ופיתוח כלכלי, בעיקר בערים בעלות הכנסה נמוכה.

בארה"ב ערי החוף במזרח ובמערב כגון ניו יורק, סן פרנסיסקו, סיאטל ובוסטון מדורגות במקומות הגבוהים ביותר. אלו גם הערים העשירות ביותר. בערי החוף המזרחי העשירות הצליח הממשל המקומי לשלב תכניות סביבתיות לאסטרטגית פיתוח רחבה יותר לעידוד הכלכלה והחייאת מרכזי הערים. ערי החוף המערבי בארה"ב תמיד נהנו מאיכות סביבה טובה יותר, והן המקור של התנועה הסביבתית עוד במאה ה-19.

בעיות סביבתיות בארה"ב וקנדה מתועדות היטב: רמות הפליטה של גזי חממה הן עדיין אתגר. עם זאת, ערים אלה מצליחות מאד במספר תחומים: תשתיות מים, רמות מחזור, ומנגנוני ממשל מקיימים הם מהטובים בעולם.ערי קנדה וארה"ב הן גם חדשניות בתחום של קיימות עירונית. ביחס של עושר מול קיימות, ערי קנדה עושות יותר מהערים בארה"ב, כלומר משקיעות יותר ביחס להכנסה שלהן מערי ארה"ב.

A research project conducted by the Economist Intelligence Unit

מאמרים קשורים: וונקובר- העיר הירוקה בעולם עד 2020, וועידת האקלים בריו, פארק תת קרקעי בניו יורק, איך בונים עיר חכמה?, ערים מחפשות פתרונות, דירוג איכות החיים בערים