מדונה בחרה בתל אביב. היכן גרים הסופר עשירים, ואילו ערים חשובות להם?

 

דוח העושר 2015

דוח העושר 2015

בקרוב, אולי נוכל לראות את מדונה, שהונה האישי נאמד בכ-800 מיליון דולר (cnn), רוכבת על אופני תל אופן בשדרות רוטשילד או מנופפת בכרטיס הדיגיתל שלה כדי לקבל הנחה בכניסה לחניון (ואולי לא..), אבל כמוה יש עוד כמעט 173,000 סופר מיליונרים, כמעט כמספר תושבי חולון, שבוחרים בקפידה את מקום מגוריהם, ומתגוררים במספר מצומצם של ערים מסוימות מאד בעולם.

האנשים העשירים בעולם, אלה שהונם האישי נאמד ב-30 מיליון דולר ויותר, והמכונים ultra-high-net-worth individuals UHNWI, הם שכבה דקיקה, 0.002% מאוכלוסיית העולם, בסה"כ 172,850 איש, שיחד שווים 20.8 טריליון דולר. אגב השנה הם התרבו ב-3%, כלומר יש 5,200 סופר עשירים חדשים. דוח העושר של חברת ייעוץ הנדל"ן נייט פרנק חושף פרטים מרתקים על אוכלוסייה זו והשפעתה על כולנו.

לקרוא את ההמשך »

מודעות פרסומת

ערים גלובליות, הווה ועתיד: מדד הערים הגלובליות GCI והערים המתפתחות ECO

לונדון עיר גלובלית

לונדון עיר גלובלית

היום, יותר מבעבר, ערים גלובליות (ערי עולם) צריכות לרוץ רק כדי לשמור על מקומן. מנהיגי ערים השואפים להעניק לתושבי עריהם את ההטבות המתלוות למרכז כוח עולמי חייבים להשתמש בכל התחמושת, כל הזמן.

ערים גלובליות מקושרות בינהן בכלכלה ועסקים, רעיונות והון, ועיר גלובלית יכולה לייצר תועלות המתפרשות הרבה מעבר לגבולותיה המוניציפליים. ה- Global Cities Index GCI בוחן רשימה של 84 ערים בעולם ומודד כיצד הן משולבות גלובלית באמצעות 26 מדדים בחמישה ממדים: פעילות עסקית, הון אנושי, חילופי מידע, חוויה תרבותית, ומעורבות פוליטית. מאז החל להתפרסם המדד ב-2008, הוא מתעדכן בהתאמה למגמות מתפתחות, ומנתח כיצד ערים מתפתחות בכל מדד, ומציע תובנות לגבי איך עיר יכולה להיות גלובלית יותר. בנוסף הדוח מפרסם גם את ה-(Emerging Cities Outlook (ECO שמודד את הערים המתפתחות ואת הפוטנציאל שלהן להפוך לגלובליות בעתיד. באופן מיוחד בוחן מדד ECO את הסבירות של 34 ערים במדינות בעלות הכנסה נמוכה או בינונית לשפר את מיקומן הגלובלי בעתיד.

לקרוא את ההמשך »


אפריקה היא האזור עם הצמיחה המהירה בעולם. זה קורה בערים.

הצמיחה באפריקה 2012-2016

הצמיחה באפריקה 2012-2016

מחלקת המחקר של האקונומיסט פרסמה את הדוח הצופה את צמיחת המדינות והערים באפריקה לשנים הקרובות. הדוח חוזה את הצמיחה המהירה ביותר ללוב וסיירה לאונה- מעל 10% לשנה, ניג'ר, אתיופיה, אוגנדה, טנזניה מוזמביק וליבריה בין 7.5 ל-10% בשנה, קניה קונגו, מלאווי, זמביה, אנגולה, נמיביה, בוטסואנה, ניגריה, גאנה, חוף השנהב, מאלי, מאוריטניה, גינאה ואריתריאה צפויות לצמוח בקצב של בין 5-7% בשנה ואילו שאר המדינות, בעיקר המדינות בצפון אפריקה וכן דרום אפריקה צפויות לצמיחה של 2.5% או פחות.

המדינות שמדרום לסהרה (ללא דרום אפריקה) צמחו ב2011 וב-2012 יותר מכל אזור אחר בעולם, בקצב ממוצע של יותר מ-8%. לשם השוואה, סין צמחה בשנים אלה בקצב של כמעט 8%, הודו כ-6%, ברזיל 2-3%, ארה"ב 2% ואירופה צמחה בפחות מ2% בשנת 2011 ואילו בשנת 2012 הציגה ירידה בצמיחה. בשנת 2013 צפוי האזור שמדרום לסהרה לצמוח בקצב ממוצע של 10%, סין 8%, הודו 7%, ברזיל 4%, ארה"ב 2% ואירופה בפחות מ-1%.

תמג באפריקה מול אזורים אחרים בעולם 2011-2013

תמג באפריקה מול אזורים אחרים בעולם 2011-2013

לאחר שנים של מאבקים מזויינים ושלטון צבאי, הדמוקרטיה היא רוח השינוי שסוחפת את היבשת השחורה. מוסדות השלטון במדינות השונות מתחזקים יחד עם הדמוקרטיה, ומקבלים על עצמם אחריות רבה יותר. אירופה היא עדיין שותף הסחר הגדול ביותר של אפריקה, אבל חלקה של סין זינק בעשור האחרון. מספר מנויי הסלולר ביבשת עבר את סף החצי מיליארד ב-2010, ומאפשר לחברות גישה רבה יותר לצרכנים. חברות סיניות בונות כבישים, משדרגות מסילות רכבת, נמלים ושדות תעופה.

עם זאת, עדיין קיימים באפריקה אתגרים רבים המעכבים צמיחה נוספת: כבישים מעטים וגרועים באזורים רבים, שוחד ושחיתות נפוצים, חוסר במעברי גבול, רשת רכבות בלתי מספקת, כישורים דלים לכוח האדם, נמלים עמוסים ושדות תעופה מיושנים.

סקר שנערך בקרב 217 חברות גלובליות, מ-45 מדינות מגלה כי התרחבות באפריקה היא בראש סדר העדיפויות בשני שליש מהחברות, בעשור הקרוב. כ-52% מהחברות ציינו כי הן אינן פעילות כרגע בדרום אפריקה, ו-54% אינן פעילות כלל במדינות אפריקה שמדרום לסהרה. לגבי התכניות להרחיב את הפעילות לאפריקה ב-3-5 שנים הקרובות, ציינו החברות, כי הן מתכוונות להרחיבה בטווח שבין 90-120%.

החברות שמעוניינות להתרחב אל אפריקה ימקדו את מאמציהן במקומות בהן הצמיחה והדמוגרפיה מרוכזות – בערים הגדולות. האסטרטגיה שעליה יתבססו חברות אלה לא תהייה מבוססת מדינה, אלא תתמקד בכל עיר באופן ייחודי. לשם כך פיתח האקונומיסט כלי לחיזוי דמוגרפיה ואינדיקטורים ל-25 הערים החשובות והצומחות ביותר באפריקה. ערים אלה מייצגות את ההזדמנויות הטובות ביותר לצמיחה.

אחת המסקנות המעניינות מפיתוח הכלי הוא שערים מציירות תמונה שונה לחלוטין מהמדינות. בכל אחת מ-25 הערים הצמיחה לנפש היא גבוהה יותר ממדינתן. תושבי ערים אלו מוציאים 94.4% יותר לנפש, מאשר כל שאר תושבי המדינה יחד. אפריקה עוברת עיור מהיר וערים מושכות יותר ויותר מהגרים, המובילים להתפתחות "סופר סיטי'ס", שכל אחת מהן מייצגת הזדמנויות כלכליות עצומות. הפרופיל הדמוגרפי של ערים אלה הוא שונה בתכלית מזה של המדינה.

השוואת ההוצאה לנפש בעיר ובמדינה

השוואת ההוצאה לנפש בעיר ובמדינה

אולם קיים גם שוני בין ערים שונות באפריקה עצמה: בערים כמו ניירובי, אדיס אבבה ומומבסה יש הצפה של אוכלוסייה בגילאי ה-20-35. הצמיחה המהירה ביותר באוכלוסייה בין השנים 2012-2025 תבוא מערים כמו קמפלה, דאר א סאלם ולוסקה. הערים גם נבדלות בינהן לפי תחומי הצריכה, כשכל עיר מובילה בתחום שונה, לפי מאפיינים מקומיים.

הערים הצומחות ביותר באפריקה

הערים הצומחות ביותר באפריקה

מאמרים קשורים: אתיופיה מתחילה לכוון גבוה | מאיפה יבוא הגל הבא של הצמיחה העירונית? | פרויקט הפיתוח הגדול באפריקה | מיתוג קניהאפריקה זה באופנה. מיתוג מחדש ליבשת


עם שיעור הצמיחה השלישי בעולם, אתיופיה מתחילה לכוון גבוה

המונח "צמיחה" נמצא בכותרות כל הזמן, לאחרונה, בעיקר בהקשר של חוסר צמיחה במדינות המערב, וגם בחלקים אחרים בעולם. נראה כי צמיחה הוא הדבר שכולם מדברים עליו, מאז המשבר הכלכלי של 2008. אבל בעוד רובנו נחשפים לנתונים על הכלכלה האירופית המדשדשת, ובמקביל לנתונים על ההצלחות הכלכליות של סין והודו, מעטים האנשים שיודעים היכן נמצאת הצמיחה האמיתית, לפחות לפי פרסומי הבנק העולמי- היא נמצאת באתיופיה, ומונעת על ידי הסקטורים התעשייתיים והחקלאיים במדינה. בשנים האחרונות שיעור הצמיחה באתיופיה היה השלישי בעולם, ונע באזור ה-8% (בבריטניה לשם השוואה הוא 0.8%).

הצמיחה באתיופיה, מזרח אפריקה, ואפריקה

הצמיחה באתיופיה, מזרח אפריקה, ואפריקה

אוכלוסיית אתיופיה מונה כמעט 83 מיליון איש, התוצר לנפש 344$, צמיחה 8.7%, תוחלת חיים 55 שנה בממוצע. זו לא המדינה המושלמת לעשות בה עסקים, בכל קנה מידה, אולם עם סיפורים כמו הכשרת שטחי אדמה עצומים (40,000 קמ"ר) להשקעות ע"י ממשלת אתיופיה, כמו גם היכולת של המדינה להילחם בבצורת, הדעה הרווחת לגבי המדינה מתחילה להשתנות.

כמדינה המציגה כזו רמה של צמיחה באופן עקבי, נראה כי אתיופיה מתחילה לכוון גבוה. בתחרות שנערכה לאחרונה לבניית איצטדיון לאומי וכפר אולימפי בבירה אדיס אבבה, זכה משרד האדריכלים הגרמני-אוסטרלי LAVA (שתכננה גם את מסדאר – העיר המקיימת הראשונה באיחוד האמירויות) בשיתוף עם משרד מקומי בשם JDAW . המבנה המרכזי יהיה איצטדיון אולימפי בסטנדרטים של פיפ"א, היכול לאכלס 60,000 צופים. המבנה יהיה שקוע באדמה, במכתש מלאכותי, שיחסוך בעלויות ההקמה, ויהיה חסכוני לא רק בכסף אלא גם בשטח ופגיעה בסביבה, וישתלב ויזואלית בסביבה בו הוא ממוקם, גבעות אנטוטו, שנוצרו מפעילות וולקנית. את החלק החיצוני של המבנה תעטוף טקסטורה דמויית מאסוב, אמנות קליעת הסלים האתיופית, והמבנים יהיו בצורות של גרעיני קפה, מקור ההכנסה העיקרי של המדינה.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

מאמרים קשורים: פרויקט הפיתוח הגדול באפריקה | מיתוג קניה | אפריקה זה באופנה | מיתוג רואנדה | מדינה חדשה, בירה חדשה – דרום סודן


הערים המובילות בעולם להתמודדות עם שינוי האקלים

הקבוצה C40 היא רשת עולמית של מגה-ערים המחוייבות להתמודדות עם שינויי האקלים. בפעולות מקומיות ומשותפות בין הערים הקבוצה משפיעה באופן מהותי הן בצמצום פליטת גזי חממה וכן בסיכוני אקלים. באמצעות שותפות עם יוזמת האקלים של קלינטון (Clinton Climate Initiative) הקבוצה מביאה סדרה של נכסים ויוצרת שותפות במטרה. C40 מציעה לערים פורום אפקטיבי בו הן יכולות לשתף פעולה, לחלוק ידע ולהניע שינוי לפעולות בעניין שינויי האקלים.

בין הערים השותפות: קהיר, אדיס אבבה, לאגוס ויוהנסבורג – באפריקה. בנגקוק, בייג'נג, דלהי, הונג קונג, איסטנבול, מוסקבה, מומבאי, סיאול, שנגחאי, טוקיו ועוד – באסיה. אמסטרדם, ברצלונה, ברלין, קופנהגן, לונדון, מדריד, פריז, וורשה, ואחרות- באירופה. שיקגו, לוס אנג'לס, מקסיקו סיטי, ניו יורק, סן פרנסיסקו, טורונטו ואחרות – בצפון אמריקה. בוגוטה, בואנוס איירס, ריו דה ז'ניירו, סאו פאולו ועוד – בדרום אמריקה.

טוקיו - שוק נדל"ן ירוק

טוקיו – שוק נדל"ן ירוק

טוקיו – כל הבניינים הגדולים החדשים בטוקיו מחוייבים בתכנית הבנייה הירוקה של העיר. ע"פ התכנית, שהחלה ב-2002, יותר מ-1300 בניינים כבר נכנסו לתכנית, וכ-200 נוספים מדי שנה. לתכנית מטרה ליצור שוק נדל"ן ירוק בו בניינים המתחשבים יותר בסביבה נמדדים על פי התכנית.

בוגוטה – CicloRuta היא מערכת שבילי האופניים הנרחבת ביותר בעולם. היא כוללת יותר מ-340 ק"מ ומחברת תושבים לנתיבי תחבורה ציבורית, פארקים, ומרכזים עירוניים. המערכת פועלת היטב לא רק משום שהיא מצמצמת את התלות במכוניות ואת פליטות הפחמן, אלא גם שינתה באופן מהותי את ההתנהגות בעיר. המערכת היא גן ייחודית וגם מצליחה משום שהיא מעוצבת תוך התחשבות במאפיינים הטבעיים כדי לימור זרימה ותפקוד טובים יותר.

מלבורן - בניין ירוק

מלבורן – בניין ירוק

מלבורן – (Melbourne Council House 2 (CH2 הוא בניין של עיריית מלבורן, שזכה במספר פרסים ומהווה השראה בכך שצמצם את פליטת הפחמן ב-87%, צריכת החשמל ב-82%, גז ב-87% ומים ב-72%. הבניין מטהר אויר בלילה ושואב 100% אויר נקי ביום. החזיתות החיצוניות של הבניין נעות עם תנועת השמש כדי לאסוף חום, וכן מטהר את הביוב לכדי מים שמישים.

סיאול - יום ללא מכוניות

סיאול – יום ללא מכוניות

סיאול – תכנית היום השבוע ללא מכוניות בסיאול משפר את איכות האויר בעיר, מצמצם את הצפיפות וחוסך אנרגיה. מדי שנה, 2 מיליון המכוניות הנשארות מחוץ לכבישים, מצמצמות את כמות התנועה ב-3.7%. פליטת הפחמן ממכוניות ירדה ב-10% המהווים סכ"ה 2 מיליון טונות של CO2 , ומביאים לחיסכון שנתי של 50 מיליון דולר בהוצאות על דלק. שיפור איכות האויר גם משפיעה על רמת הבריאות של הציבור, וגם זה חוסך מיליונים בעלויות בריאות. בתכנית עובדת משום שהיא בתוקף במהלך השבוע, ומעודדת אנשים להשתמש בתחבורה ציבורית.

ברלין – העיר בשיתוף עם סוכנות האנרגיה של ברלין עשו עבודה חלוצית בפיתוח והטמעת מודל לשיפור יעילות אנרגטית בבניינים. המודל מציע שיפוץ בניינים ציבוריים ופרטיים בעל יתרונות רבים לבעלי בתים. עד היום 1,300 בניינים שופצו, וצימצמו בכך פליטת פחמן ב-27.3%.

ניו יורק – ממשלת העיר ניו יורק מהווה דוגמה במאמציה להשיג את היעד השאפתני של צימצום פליטת גזי החממה ב-30% עד 2017.

האתר היפיפה המסביר

מאמרים קשורים: איך האופנים משנים את הערים | ועידת האקלים בריו | עיר ללא מכוניות- בוגוטה | תכנית להגבלת כלי רכב בבולוניה | עיר הבירה הירוקה של אירופה


מה אתה יודע על אפריקה? העולם מציין את Africa Day

יום אפריקה, היום ה-25 במאי, מציין את הקמת הארגון לאחדות אפריקה (Organisation of African Unity OAU) שנוסד ב-1963. ביום זה, מנהיגי 30 מדינות אפריקאיות חתמו על אמנה באדיס אבבה, אתיופיה, שם גם ממוקמים משרדי הארגון. ב-1991 נוסדה הקהילה הכלכלית האפריקאית, וב-2002 נוסד היורש של הארגון לאחדות אפריקה – אומת אפריקה (African Union). מטרת היום הוא לציין את אחדות אפריקה, כשהשנה האירועים מתרכזים סביב הנושא "אפריקה והתפוצות". כיום הארגון כולל 54 מדינות, המדינה האפריקאית היחידה שאינה חברה בארגון היא מרוקו.

מטרות הארגון הן להגביר את השילוב הכלכלי – חברתי של היבשת. לקדם ולהגן על היבשת. להשיג שלום וביטחון באפריקה, ולקדם מוסדות דמוקרטיים, ממשל טוב וזכויות אדם. הארגון הקים מוסדות רבים, כדוגמת מוסדות האו"ם, המוקדשים לאפריקה, בינהם: הפרלמנט הפאן אפריקאי, כינוס ראשי מדינות אפריקה, בית המשפט של אפריקה, מועצת שלום ובטחון, מועצה כלכלית חברתית תרבותית, הבנק המרכזי של אפריקה באבוג'ה ניגריה, בנק ההשקעות האפריקאי בטריפולי לוב, קרן המטבע האפריקאי ביואונדה קמרון.

לכבוד יום אפריקה- אינפוגרפיקס המספר כמה עובדות על היבשת למודת הסבל ומלאת הפוטנציאל

מאמרים קשורים: אפריקה זה באופנה- מיתוג אפריקה | מדינה חדשה, בירה חדשה – דרום סודן | המיתוג מתחיל מבפנים – מיתוג קניה | ארץ הזבל האלקטרוני | פרויקט הפיתוח הגדול באפריקה | סומליה- שדות הנפט שעוררו את העולם | פרויקט מיפוי כל שמורות הטבע של אפריקה


העיר הירוקה בעולם: חלק ד' – אפריקה

הערים הירוקות ביותר - אפריקה

הערים הירוקות ביותר - אפריקה

תהליך העיור באפריקה הוא המהיר בעולם, ועדיין רובה כפרית. בשני עשורים האחרונים מספר תושבי הערים יותר מהכפיל את עצמו ועומד על 40% מהאוכלוסייה באפריקה. בעשור הקרוב יהיו באפריקה יותר תושבי ערים מבכל יבשת אחרת, מלבד אסיה.

הגידול יהיה חזק במיוחד בדרום הסהרה. לאגוס (ניגריה) וקינשאסה (קונגו) הן כיום הערים המדורגות 18 ו-29 מבחינת גודל האוכלוסייה בעולם, ובשנת 2025 הן יהיו במקומות 11 ו-12, כשהן יעקפו את העיר המאוכלסת ביותר באפריקה כיום – קהיר. מבחינת אחוזי גדילה, הערים הבינוניות באפריקה יגדלו אף יותר ב-10 עד 15 השנים הקרובות כשהאוכלוסייה בדאר א-סאלם וניירובי תוכפל, ובאדיס אבבה היא תגדל ב-60%.

גידול בהיקף כזה יהיה קשה להתמודדות אפילו לערים בעלות הממשל הטוב ביותר, אולם ערי אפריקה סובלות לעיתים קרובות מגידול לא מתוכנן, ולערי אפריקה יש את היחס הגבוה ביותר של גידול עירוני בהתיישבות לא רשמית. התשתיות נמתחות עד קצה גבול יכולתן, עם צורך דחוף לאספקה סדירה של חשמל ומים, ושירותים כגון פינוי אשפה וניקיון. מצב ערי אפריקה הוא כזה, שעל פי דיווחים של האו"ם על מצב הערים "אף ממשלה אפריקאית יכולה להרשות לעצמה להתעלם מהגידול המהיר והמתמיד בערים, וערים חייבות להיות מקודמות לראש סדרי העדיפויות של מדיניות ציבורית".

בעוד ממשלת אפריקה מתמודדות עם כל כך הרבה אתגרים דחופים – מבריאות וביטחון ועד תעסוקה וחוסר שוויון – רבים תוהים האם ימצאו המשאבים והזמן להקדיש לפרויקטים של שיפור הערים.

מדד זה בדק 15 ערים מרכזיות באפריקה. אף לא אחת מהערים שנבדקו דורגה בדירוג הגבוה ביותר "הרבה מעל הממוצע", מה שמצביע שאפילו לערים עם הביצועים הטובים ביותר באפריקה יש מקום לשיפור. 3 משש הערים שדורגו "מעל הממוצע" הן מדרום אפריקה – קייפטאון, דרבן ויוהנסבורג. לשלושתן רמות פליטת פחמן גבוהות, בעיקר משום שהן מתבססות על ייצור חשמל מפחם, עם זאת הן מפצות על כך במדיניות סביבתית מתמידה וחזקה. קייפטאון לדוגמה, בנתה תכנית פעולה יסודית לאנרגיה והתמודדות עם שינויי אקלים, יש לה תכנית לפיתוח עירוני ושמירה על מרחבים ירוקים. דרבן ויוהנסבורג גם מחזיקות במדיניות סביבתית חזקה. באופן כללי, דרום אפריקה עם הכלכלה החזקה שלה מסוגלת להתמודד עם רוב הבעיות ודומה למדינה מערבית.

ערי צפון אפריקה מדורגות כמעט ברמה של ערי דרום אפריקה, אבל הן חזקות באופן אחר. מבחינת מדיניות הן חלשות יותר,, עם זאת, ביחס לגישה לשירותים הן מציגות ביצועים טובים יותר. שתי הערים הצפון אפריקאיות שהשיגו ציון "מעל הממוצע" – קזבלנקה וטוניס, מאד חזקות בגישה לחשמל, מים וניקיון. טוניס לדוגמה, השקיעה רבות ברכבת קלה ורכבות פרבריות. קזבלנקה בולטת בשירותים בסיסיים כמו אספקת חשמל, מים, אשפה וניקיון שהופרטו.

אף עיר מדרום לסהרה, מלבד אקרה (גאנה), לא דורגה גבוה יותר מ"ממוצע" בדירוג הכללי. דאר א-סאלם (טנזניה) ומפוטו (מוזמביק) אף דורגו "הרבה מתחת לממוצע". הן מתמודדות עם בעיות חברתיות, כלכליות וסביבתיות שהן ברמה אחרת מאלה של ערי צפון אפריקה. לדאר א-סאלם יש אתגרים סביבתיים עצומים בעיקר בתחום האשפה והניקיון. בעיר אין מערכת איסוף אשפה סדירה ותושבים רבים פשוט שורפים את הזבל שלהם, ולמרות שליותר ממחצית מהאוכלוסייה יש גישה לשירותי ניקיון בסיסיים, רק כ-7% מהבתים מחוברים לביוב. בעיות אלה רווחות בערים שמדרום לסהרה. במדינות דרום הסהרה נהוגה הגישה המכונה "האג'נדה החומה" שמתרכזת בבריאות ובצמצום העוני, להבדיל מ"האג'נדה הירוקה" שמחפשת לשפר את קיימות של מערכות אקולוגיות.

ב-15 הערים שנבדקו חיים עד 40% מהתושבים בצורות התיישבות לא פורמליות, אבל הטווח נע בין כ-15% בקזבלנקה ועד 70% במפוטו. קיים קשר חזק בין המיקום במדד לבין אחוז התושבים החיים בצורות התיישבות לא פורמליות.

A research project conducted by the Economist Intelligence Unit

מאמרים קשורים: העיר הירוקה ביותר באסיה, העיר הירוקה ביותר בצפון אמריקה, העיר הירוקה ביותר באמריקה הלטינית, פרויקט הפיתוח הגדול באפריקה, סומליה- שדות הנפט, מיפוי שמורות הטבע של אפריקה