אקספו עיר חכמה ברצלונה 2016 – שנת המהפך!

מירב מורן, איל צאום

בקרב רבים מאלה שעוקבים אחר התפתחות רעיון העיר החכמה, ובין רבים מאלה שמבקרים מדי שנה באקספו זה ובאחרים, הצטברו בשנים האחרונות מידה רבה של תיסכול ואכזבה מהתחום, שנדמה שעצר את התפתחותו, מתקשה להגדיר את עצמו, ומתקשה להוציא פרויקטים משמעותיים לפועל. נראה כי מדי שנה מוצגים שוב ושוב אותם רעיונות, אותן טכנולוגיות ואותם פתרונות ללא חידושים משמעותיים, ובכל זאת, ניתן לסמן את האקספו השנה כנקודת תפנית מכוננת.

כנסים בתחום העיר החכמה מתקיימים בכל העולם, מקיוטו ועד ברלין, מקזבלנקה ועד וושינגטון, אולם אקספו הערים החכמות בברצלונה, שהתקיים בשבוע שעבר בפעם ה-6, ממשיך להיות ההתכנסות הגדולה והחשובה בעולם של כל מי שעוסק ומתעניין בתחום. שרים, שגרירים, ראשי ערים, מנכ"לי עיריות ורשויות מקומיות, חברות טכנולוגיה, יזמים, חוקרים, יועצים ומתעניינים מכל העולם, התאספו שוב כדי לבחון רעיונות חדשים, מוצרים, ופתרונות לאתגרים העומדים בפני הערים במאה ה-21.

לקרוא את ההמשך »


חכם. מה זה אומר? האם הערים בישראל חכמות או שאינן יודעות לשאול?

מה זו עיר חכמה?

מה זו עיר חכמה?

בערים בכל העולם מנסים עדיין להבין מהי בדיוק עיר חכמה, כיצד מגדירים את מושג ואיך מתמודדים עם האתגרים שבשילוב עולמות כל כך שונים ורחוקים – המוניציפלי והטכנולוגי. כיום, לא קיימת כמעט עיר שאינה משתמשת באיזושהי טכנולוגיה לצורך ניהול העיר, הביטחון, הקשר עם התושבים, מתן שירותים עירוניים או כל צורך אחר. תהליך כניסת הטכנולוגיות לעולם ניהול הערים מובחנת, בראייה לאחור, ב-3 אופנים מרכזיים, אולם שאלה גדולה ממשיכה להיות תלויה באויר: "האם הטכנולוגיה היא זו המגדירה מהי עיר חכמה?"

לקרוא את ההמשך »


דירוג דימוי המדינות 2016 – מי עלה ומי התדרדר? ומה קרה לדימוי של ישראל?

1

דימוי חזק למדינה משפר את התמיכה בה. בעולם הנעשה יותר ויותר גלובלי והמאופיין בתחרות גוברת והולכת, דימוי המדינה הופך חשוב מאי פעם. משיכת השקעות, תיירות, כוח אדם מיומן, והאפשרות למכור את מוצרי המדינה ברחבי העולם הופך קל יותר כאשר דימוי המדינה הוא חיובי.

מדד The Reputation Institute בוחן את דימוי המדינות על פי התרומה של המדינה לתרבות העולמית, איכות המוצרים והשרותים שלה, איכות והשכלת כוח העבודה שבה, קיום מותגים מוכרים, ואיכות החינוך והקדמה הטכנולוגית. במקביל, בוחן המחקר האם המדינה היא ידידותית למבקרים, עד כמה היא נתפשת כיפה, האם אורח החיים בה מושך, ועד כמה נהנים בה. המרכיב השלישי של המדד בוחן את הביטחון, האתיקה, השתתפות בקהילה הבינלאומית, אפקטיביות הממשל, מדיניות מתקדמת לחברה וכלכלה, יעילות תפקודית ואיכות הסביבה העיסקית.

לקרוא את ההמשך »


מי תהיה העיר החכמה הראשונה בישראל? ותוצאות סקר מילגם לערים חכמות

עיריית אשדוד

עיריית אשדוד

לפני כמעט שנה פרסמתי מאמר תחת הכותרת "מי תהיה העיר החכמה הראשונה בישראל?" שפרט את פעילות הערים בישראל בתחום, ובעיקר את המכרז השאפתני והמורכב שפרסמה עיריית ראשון לציון למתן שירותי ייעוץ לבניית תכנית אב לעיר חכמה עבור העירייה.

כמעט שנה חלפה, למכרז בראשון לציון עדיין לא פורסם זוכה, בעיריית ירושלים, בשיחות שאינן לציטוט, מביעים תיסכול רב מהעשייה בתחום, ודווקא הערים הבינוניות הן אלה שנראות כרגע כמי שעשויות להוביל מהלכים אלה.

לקרוא את ההמשך »


ראיון עם איל צאום על הקשר בין ספורט למיתוג ערים, ומה הכדורגל תרם לברצלונה ומנצ'סטר

מה הקשר בין ספורט למיתוג ערים? מה תורמות קבוצות הכדורגל למנצ'סטר וברצלונה? האם תיירות יכולה גם להזיק? מדוע מונדיאל 2022 יתקיים בקטאר? – אלה כמה מהשאלות בשיחה על הקשר בין ספורט למיתוג ערים ומדינות. 

שודר בערוץ 5, 15.03.2016

מאמרים קשורים: קטאר – אירועי ספורט ככלי למיתוג המדינהמה הרוויחה ברזיל מהמונדיאל  ולאן הולכים אירועי הספורט? | איזו עיר לא רוצה אצלה אולימפיאדה? | מה ההשפעה של האולימפיאדה על תנועת הנוסעים? | ברזיל מתכוננת למונדיאל ואולימפיאדה, ריו וסאו פאולו עוברות מהפך


מבט לעתיד: אלה המגמות שיובילו את התפתחות הערים

icons

בשנות ה-90 המהפכה הדיגיטלית החלה לצבור תאוצה, ופרשנים חברתיים רבים חזו כי מהפכה זו תוביל למות הערים, כי המיקום הגיאוגרפי יהפוך ללא חשוב, והטיעון היה כי בני האדם יקיימו אינטראקציה בעיקר במרחב הקיברנטי.

שני עשורים מאוחר יותר, וההפך הוא שקרה: אנשים ממשיכים לחיות בעיקר במרחב הממשי, ובתחילת המאה הנוכחית חצה העולם את נקודת הציון ההיסטורית כשיותר אנשים חיים בערים מאשר באזורים כפריים. האו"ם צופה כי עד 2050 האוכלוסייה העירונית של העולם תהיה גדולה כמו כל אוכלוסיית העולם בשנת 2002. אולם איך יראו ערי העתיד?

לקרוא את ההמשך »


דירוג המדינות היצירתיות בעולם, ואיך זה מתיישב עם מיתוג ישראל כמדינה יצירתית?

המדינות היצירתיות בעולם

מיתוג ישראל מכריז כי ישראל היא מדינה יצירתית, והמיתוג כולו סובב סביב הסלוגן creative energy . אנחנו לא המדינה היחידה שמנסה לנכס לעצמה תואר זה, אבל מה זה בכלל אומר להיות מדינה יצירתית? כיצד מגדירים יצירתיות? ואיך מודדים יצירתיות?

מחקר חדש של Martin Prosperity Institute שבאוניברסיטת טורונטו, תחת השם מדד היצירתיות העולמי 2015, מציג מודל חדש של פיתוח כלכלי המבוסס על שלושה T שהם: Talent, technology, tolerance – כישרון, טכנולוגיה וסובלנות, ומדרג 139 מדינות על פי מדדים אלה.

לקרוא את ההמשך »