פארק חכם שהוא יצירת אמנות שמפחיתה רעש וזיהום משדה התעופה. אמסטרדם

פארק מפחית רעש מטוסים. אמסטרדם

פארק מפחית רעש מטוסים. אמסטרדם

עבור מי שחי בקרבת שדה תעופה, רעש המטוסים אינו רק מטריד, אלא קשור למחלות לב שעשויות אפילו להוביל למוות. ככול שערים מתפשטות והתעונה האווירית גוברת, כך יותר ויותר אנשים נאלצים לחיות לאורך נתיבי טיסה. סוג חדש של פארק מנסה להתמודד עם המטרד על ידי תכנון המפריע לגלי הקול.

בשדה התעופה סכיפול באמסרדם, אחד ממרכזי התעופה העמוסים בעולם, תוכנן שדה המשתרע לצד מסלולי הנחיתה עם תבנית בנויה הסופגת את רעש המראת המטוסים, ומפחיתה אותו בכחצי.

לקרוא את ההמשך »

מודעות פרסומת

צינורות המים החדשים בפורטלנד יביאו הרבה יותר ממים

פורטלנד

ברחבי העולם, אנרגיה המופקת ממים מובילה את רשימת האנרגיות המתחדשות המאומצות, אולם אין זה פשוט כלל להפיק אנרגיה כזו ברמה עירונית. מגנרטורים ענקיים ועד סכרים ענקיים, התשתית אינה מותאמת לערים כפי שלדוגמה פאנלים סולריים ניתנים להתקנה על גג כל מבנה, ולמרות שקיימים פרויקטים המפיקים אנרגיה מגאות ושפל הים, הם אינם בהכרח מתחברים למערכת החשמל העירונית.

לקרוא את ההמשך »


אסיה שולטת ברשימת 100 הערים עם הכי הרבה מבקרים, ודובאי משיגה את היעד והופכת לנמל התעופה העמוס בעולם

הונג קונג

יותר מחצי מרשימת 100 הערים עם הכי הרבה מבקרים הן ערים באסיה, על פי מידע שמפרסם ה- Euromonitor International. שלוש הערים הונג קונג, סינגפור ובנגקוק מובילות את הרשימה ל-2013, והובילו אותה גם ב-2013.

הדו"ח שהתפרסם השבוע מדרג את 100 הערים המובילות במספר המבקרים (ששהו לפחות לילה אחד), ומשקף את העוצמה הכלכלית שלהן, וכן את החשיבות של המרכזים העירוניים בתיירות הגלובלית, הן העיסקית והן התיירות למטרת נופש. למעשה, ערים אלה יחד צמחו בקצב של 5.4% בשנת 2013, גבוה יותר מהממוצע העולמי שעמד על 4.8%.

לקרוא את ההמשך »


הית'רו לונדון ממשיך להיות שדה התעופה העמוס באירופה. איסטנבול מזנקת למקום רביעי

היתרו. לונדון - שדה התעופה העמוס באירופה

היתרו. לונדון – שדה התעופה העמוס באירופה

שדה התעופה הית'רו בלונדון, שארל דה גול בפריז ופרנקפורט שומרים על מיקומם כשדות התעופה העמוסים ביותר באירופה, אולם שדה התעופה אטטורק באיסטנבול מזנק למקום הרביעי ועוקף את סכיפול, אמסטרדם.

הית'רו משך 73.4 מיליון נוסעים בשנת 2014, עלייה של 1.4%, שאל דה גול משך 63.8 מיליון עם עלייה של 2.8% ופרנקפורט, השדה השלישי הכי עמוס באירופה, משך 59 מיליון נוסעים, עלייה של 2.6%. שדה התעופה של איסטנבול זינק במספר הנוסעים שעברו דרכו ב-11%, ומשך ב-2014 57 מיליון נוסעים, ובתוך כך עקף את שדות התעופה של מדריד ואמסטרדם והתמקם כשדה הרביעי הכי עמוס באירופה. העלייה בתנועת הנוסעים בשדה של איסטנבול הייתה איטית יותר מבשנה הקודמת, אולם כבר ב-2015 איסטנבול עשויה להיות השדה השלישי הכי עמוס באירופה, או אפילו השני.

לקרוא את ההמשך »


כשעיר רוצה להיות "עיר בתוך גן" זה מתחיל כבר בשדה התעופה. סינגפור

סינגפור - עיר בתוך גן כבר בשדה התעופה

סינגפור – עיר בתוך גן כבר בשדה התעופה

סינגפור שאפה כבר עשרות שנים להתפתח כ"עיר בתוך גן". מאז ראשית שנות ה-60, העיר-מדינה הקטנטנה הייתה רצינית מאד לגבי שימור הטבע והשימוש בשטחים הפתוחים. בשנות השבעים, הנשיא דאז קבע כי לא יהיו עוד "שדות חומים", וכי כל השטחים הפתוחים ישתלו. כיום מתגוררים בסינגפור כ-5.4 מיליון איש, ועדיין 10% משטחי העיר מדינה מכוסים בפארקים, רבים מהם חדשים.

לקרוא את ההמשך »


המבורג קוברת אוטוסטרדה מתחת לפארק ומחברת מחדש את העיר החצויה

פארק במקום כביש מהיר בהמבורג 3 3

כאשר נבנתה לראשונה אוטוסטרדת a7 בהמבורג, היא חצתה את העיר לשניים. כעת מספר שכונות מנותקות מתחילות להתחבר שוב, בעוד העיר מתחילה בפרויקט הקמת 3 פארקים חדשים שיקברו תחתם את האוטובאן. בניית הפרויקט תחל השנה וצפויה להסתיים עד 2022.

לקרוא את ההמשך »


סיטילאב מציג: רעיונות שהצליחו לשפר ערים בעולם (כולל אחד מישראל)

חקלאות עירונית במונטריאול

חקלאות עירונית במונטריאול

השבוע יתכנסו בלוס אנג'לס יותר מ-300 ראשי ערים, מומחים אורבניים, מתכנני ערים, כותבים, אנשי טכנולוגיה, כלכלנים ומעצבים לאירוע השני של "CityLab: Urban Solutions to Global Challenges.". לקראת האירוע המארגנים משתפים חלק מהרעיונות שיוצגו בכנס ושהמשתתפים כבר ניסו, כל אחד בעירו, והצליחו להביא שינוי, במטרה לחלוק ניסיון ושיטות עבודה, ולעודד יוזמות דומות בערים נוספות.

בכנס שיארך בתאריכים 28-30 לחודש צפויים לדבר, בין השאר, ראש עיריית ירושלים ניר ברקת, ראש עיריית ניו יורק לשעבר מייקל בלומברג ובעלי תפקידים (כולל אמנדה ברדן) מקרן בלומברג אחת מנותנות החסות לאירוע, בריאן צ'סקי מייסד ומנכ"ל airbnb, ראש עיריית מונטריאול, פיטר אייגן מייסד Transparency International, ריצ'רד פלורידה, סאשה הסלמייר מנכ"ל CityMart, גיאורגיו קמיניס ראש עיריית אתונה, ראשי העיריות פירנצה, סנטה מוניקה, ניו אורלינס, מיניאפוליס, לוס אנג'לס, פיטסבורג, אטלנטה, אוקלנד, ברצלונה, ועוד רבים אחרים.

לקרוא את ההמשך »


המגה שדה תעופה של מקסיקו סיטי ייצר לעצמו את כל האנרגיה והמים.

שדה התעופה מקסיקו סיטי

שדה התעופה מקסיקו סיטי

בכל העולם ערים מתחרות בינהן על בניית שדות תעופה במאמץ לחזק תיירות ונסיעות ולשדרג את המותג. דובאי כבר השיקה את שדה התעופה הגדול בעולם, איסטנבול מתכוונת לעקוף אותה, לונדון מתכננת מרכז תעופה עצום וחדש, ואפילו עמאן פתחה שדה חדש בשנה שעברה. המצטרפת האחרונה לתחרות היא מקסיקו סיטי, עם תכנית לשדה תעופה עצום וחדש, שיהיה גם "המקיים ביותר בעולם".

לקרוא את ההמשך »


כובשים את הים: כפרים צפים בלונדון ובאמסטרדם, ערים שלמות בסין

כפר צף בלונדון

כפר צף בלונדון

בעוד לונדון מתמודדת עם מצוקת שטחים חדשים לבנייה, העיר מתכננת את השכונה הצפה הראשונה בעיר באזור הדוקיארדס במזרח לונדון. מומחים מהולנד נקראו לעזור לתכנן את הכפר הצף החדש שיכלול 50 בתים סביב כיכר שכונתית, וכן מסעדות, משרדים וחנויות, ויתכן אפילו שגם בריכת שחייה צפה. שביל צף יחבר את השכונה חזרה אל היבשה, שם מתוכננת בניית שכונה גדולה הרבה יותר, עם עשרות אלפי יחידות דיור.

לקרוא את ההמשך »


הערים המובילות במספר המבקרים ובהוצאותיהם, מיהן הערים המזינות ערים, ודירוג ערי הצומת האווירית. דוח מסטרקארד 2014

דירוג הערים המובילות במספר הנוסעים והוצאותיהן 2014

דירוג הערים המובילות במספר הנוסעים והוצאותיהן 2014

לונדון היא העיר עם מספר המבקרים הבינלאומיים הגדול בעולם, ההכנסות הגבוהות בעולם ממבקרים והיא גם העיר המקושרת ביותר והצומת האווירית החשובה בעולם. איסטנבול היא הצומת האווירית הצומחת בקצב המהיר בעולם, ודובאי היא העיר המובילה במזה"ת במספר המבקרים. תל אביב הציגה בשנה החולפת עלייה מרשימה של יותר מ12% במספר המבקרים.

לקרוא את ההמשך »


אייקונים עירוניים ירוקים: גשר הגן של לונדון, והיערות הוורטיקלים במילאנו וסידני

גשר הגן של לונדון

גשר הגן של לונדון

בפוסט שהתפרסם לאחרונה על מגדלי הפרחים בקזבלנקה שאלתי האם כך יראו האייקונים העירוניים בעתיד? והתשובה לא אחרה לבוא: לונדון מתכננת יער צף על נהר התמזה בעלות של 175 מיליון ליש"ט, שישמש כגשר אך בעיקר יוסיף לעיר אייקון ירוק וייחודי.

הנהר החוצה את הבירה הבריטית שימש מאז ומעולם השראה לרעיונות אדריכליים יוצאי דופן כמו שדה תעופה צף או נתיבי נסיעה למכוניות הצפים על הנהר, ואלו רק דוגמה לרעיונות מהשנים האחרונות. בשנות ה-60 קבוצה בשם the Glass Age Development Committee חלמה על גשר בילוי בכמה קומות באזור ווקסהול, שיכלול כביש, חנויות, מלון וטבעת החלקה, ומעל הכל גג עם גן ותאטרון פתוח.

לקרוא את ההמשך »


טירוף, גלובליזציה ויוקר מחייה: יותר זול לגור בברצלונה ולטוס כל יום ללונדון, מאשר לשכור בה דירה

לונדוןעבור מי שמתלונן על מחירי השכירות בתל אביב, להלן תרגיל פשוט בחשבון שמאתגר את מחירי הדיור בלונדון: סאם קוקניי, מנהל מדיה חברתית שחי בלונדון, חישב כי עלות השכירות בלונדון היא כה גבוהה, עד כי מוטב היה לו לנסוע כל יום לעבודה, במטוס, מברצלונה! הוא פרסם את החישוב המדהים הזה בדיילי מייל.

לקרוא את ההמשך »


מנהרה תת ימית המחברת את אירופה לאסיה נפתחה באיסטנבול

איסטנבול - אחת הערים הגדולות בעולם

איסטנבול – אחת הערים הגדולות בעולם

מנהרת מרמריי באיסטנבול, שנפתחה היום לשימוש, מחברת את אירופה ואסיה לתנועת רכבות, ותאפשר לראשונה נסיעה רצופה, כפי שהכריז טייפ ארדואן, מבייג'ינג ועד לונדון. השקת המנהרה כוונה להיום, יום העצמאות ה-90 של הרפובליקה הטורקית.

לקרוא את ההמשך »


איך מתקדמת בניית הערים החכמות הנבנות מן היסוד? מאסדר, סונגדו, פלאנאיט וקונזה

במדינות שונות בעולם מתקדמים פרויקטים מרתקים, שלא תהיה זו הפרזה לומר כי אלו הן מעבדות חיות לצורת החיים העתידית בעיר, וניסיונות שאפתניים להקים ערים חכמות מן היסוד, כאלה שאינן סובלות מתשתיות מיושנות, והבנייה החדשה שלהן כולל טכנולוגיות חדשניות האמורות להפוך אותן לחכמות יותר, חסכוניות יותר, מקיימות יותר ונוחות יותר לחיים בתחומן.

לקרוא את ההמשך »


רומא סוגרת, סן פרנסיסקו מקבלת, תל אביב מזמינה, ואמנות ביפן – מקבץ עירוני מהעולם

רומאפחות מחודשיים מבחירתו, ראש עיריית רומא מבטיח מהפכה בבירה האיטלקית, ומתכנן לסגור את אזור הפורום העתיק לתנועה. ההחלטה לסגור את הכבישים סביב הפורום והקולוסיאום הצמוד עוררו התנגדות רבה של תושבים ונהגים החוששים מכאוס תנועתי, אולם איגנציו מארינו, ראש העירייה החדש טוען כי האוצרות ההיסטוריים של רומא חשובים יותר מפוליטיקה מקומית.

לקרוא את ההמשך »


חצי שנה מפתיחתו: איך נראה שדה התעופה בעמאן? ואיזה שדה מוצע למכירה במחיר הזדמנות?

שדה התעופה עמאן. תזכורת לאוהלי הבדואים

שדה התעופה עמאן. תזכורת לאוהלי הבדואים

במרץ 2013 נפתח שדה התעופה החדש בעמאן, אחד משדות התעופה המעניינים והמרשימים ביותר שנפתחו לאחרונה. כבר בשנת 2000 השדה המרכזי של ירדן לא עמד בגידול השנתי בתנועה (7%), ובין 2007 ל-2012 חווה השדה גידול של 60% במספר הנוסעים ל-6.2 מיליון נוסעים בשנה, מה שהוביל את הממשלה הירדנית להזמין את הסקטור הפרטי להשתתף בהרחבה ובשיפוץ השדה, ובניית טרמינל חדש. ההחלטה הייתה חלק ממהלך אסטרטגי רחב יותר של הגברת חופש התנועה האווירית, בנייה מחדש של סקטור התעופה האזרחית והגברת התחרותיות של שדה התעופה הירדני במטרה לחזק את מעמדו כצומת משמעותית לטיסות המשך במזרח התיכון.

לקרוא את ההמשך »


לונדון, העיר המקושרת: שדה התעופה היתרו ייסגר לטובת הקמת מרכז תעופה ענק וחדש

שדה התעופה היתרו בלונדון ממשיך לשמור על תואר שדה התעופה העמוס ביותר באירופה והשלישי הכי עמוס בעולם עם 69.9 מיליון נוסעים, והמרכזיות של היתרו משקפת את מרכזיותה של לונדון בכלכלה הגלובלית. אבל נתונים מרשימים אלה לא מפריעים לראש עיריית לונדון, בוריס ג'ונסון, לקדם תכנית לסגירה כללית של השדה לטובת הקמת שדה גדול עוד יותר, בשל חוסר האפשרות להרחיב את היתרו.

במאמרים קודמים הצגתי את הקשר בין שדות תעופה לשגשוג הערים, את הקרב העולמי בין שדות תעופה ואיך הוא משפיע על כלכלת הערים והמדינות ואת רעיון האירוטרופולס – עתיד הערים תלוי בשדות התעופה שלהן, שבוריס ג'ונסון מאמין בו מאד.

לקרוא את ההמשך »


פוסטר אנד פארטנס חושפים את התכניות למוזיאון איינשטיין בירושלים

img0משרד האדריכלים פוסטר אנד פארטנר חושף את התכניות למוזיאון איינשטיין בירושלים, שיהיה חלק מקמפוס הר הצופים באוניברסיטה העברית, ושאמור להוות מרכז למידה שינציח את השפעת הגאון הגרמני (והיהודי) המפורסם בעולם על המדע והתרבות. הפרויקט הוא יוזמה משותפת של הנשיא, שמעון פרס, משרד ראש הממשלה והאוניברסיטה העברית.

לקרוא את ההמשך »


דירוג שדות התעופה בעולם. איזה שדה הוא הטוב ביותר, ואיפה ממוקם שדה התעופה בן גוריון?

מצגת זאת דורשת JavaScript.

 

שדות התעופה הטובים בעולם

שדות התעופה הטובים בעולם

Skytrax מפרסם את הפרסים לשדות התעופה, ומכריז כי שדה התעופה צ'נגי בסינגפור הוא הטוב בעולם לשנת 2013. השדה המדורג שני הוא איצ'יאון בקוריאה, והשלישי הוא סכיפול באמסטרדם. עוד ממוקמים בעשירייה הראשונה הונג קונג (4), בייג'ינג (5), מינכן (6), ציריך (7), וונקובר (8), טוקיו (9) וסוגר את עשירייה הראשונה שדה התעופה היתרו בלונדון.

היתרו הוא שדה התעופה הטוב ביותר לקניות, וטרמינל 5 בהיתרו הוא הטרמינל הטוב בעולם, על פי הדוח. סכיפול זוכה לציונים גבוהים בכל המדדים ומדורג רביעי באוכל, שני בבילוי, רביעי בהחלפת טיסות ושלישי בקניות. איצ'יאון קוריאה מדורג שלישי באוכל, שלישי בבילוי, ושני בהחלפת טיסות. צ'נגי בסינגפור גם כן מדורג גבוה בכל המדדים- 5 באוכל, 1 בבילוי, 1 בהחלפת טיסות, ו-4 בקניות.

שדות התעופה שהציגו את השיפור הגדול ביותר השנה הם שדה התעופה של פרנקפורט (1), איסטנבול (2), לונדון גאטוויק (3), אטלנטה (4), ומוסקבה (5).

שדה התעופה בן גוריון תל אביב סוגר את דירוג 100 שדות התעופה הטובים בעולם (עלייה של מקום אחד משנה שעברה). בן גוריון מדורג במקום השישי באזור המזרח התיכון, אחרי אבו דאבי, דובאי, בחריין, דוחא ומוסקט. עובדי נמל התעופה בן גוריון מדורגים במקום החמישי באזור המזרח התיכון. בצפון אמריקה מדורג שדה התעופה של וונקובר ראשון, סינסנטי שני ודנוור שלישי, ובמערב אירופה מדורגים ראשון סכיפול ואחריו 4 שדות התעופה של לונדון: היתרו (2), לונדון סיטי (3), גאטוויק (4), וסטנסטד (5).

מאמרים קשורים: עתיד הערים תלוי בשדות התעופה שלהן | הקרב העולמי בין שדות תעופה ואיך הוא משפיע על הכלכלות | שדה התעופה לונדון יהפוך לשדה חכם | נפתח שדה התעופה החדש בעמאן | תכנית נתב"ג 2020 לשדה תעופה בים


נפתח שדה התעופה החדש בעמאן: האם הוא ימצב את ירדן כצומת תעופה עולמית?

שדה התעופה בעמאן, ירדןהיום נפתח רשמית שדה התעופה הבינלאומי החדש על Queen Alia בעמאן, שתוכנן על ידי משרד האדריכלים הבריטי פוסטר אנד פרטנרס. השדה החדש מתוכנן באופן מודולרי שיאפשר לו להתרחב במהלך 25 השנים הבאות, בקצב של 6% לשנה, ולהגדיל את התנועה העוברת בו מ-3.5 מיליון נוסעים עד ל-12 מיליון בשנת 2030.

שדות התעופה במזרח התיכון הפכו בשנים האחרונות למרכזי תעופה בינלאומיים, וצמתי החלפת טיסות בין אירופה והמזרח, כאשר את ההובלה נוטלת דובאי, שהציבה את היעד של הפיכתה לצומת אווירית כיעד אסטרטגי לפיתוח המדינה, ושדה התעופה שלה צפוי להיות העמוס בעולם עד שנת 2015. עיר אחרת שהופכת לצומת אווירית כזו היא איסטנבול, שמתכננת שדה תעופה חדש שיוכל לטפל ב-150 מיליון נוסעים בשנה, ויהפוך את העיר לצומת אווירית חשובה. הקרב העולמי בין שדות התעופה משפיע ישירות על כלכלת המדינות, ולשדות התעופה עצמם יש השפעה עצומה על שגשוג הערים בעוד בעולם מתפתח דגם עיר ה"אירוטרופוליס" – ערים ששדות התעופה שלהן הוא מרכיב מרכזי בפיתוח הכלכלי שלהן.

בניסיון להשתלב במגמה זו, בניית השדה החדש בעמאן היא חלק ממהלך אסטרטגי רחב יותר של הגברת חופש התנועה האווירית, בנייה מחדש של סקטור התעופה האזרחית בירדן, והגברת התחרותיות של שדה התעופה הירדני במטרה לחזק את מעמדו כצומת משמעותית לטיסות המשך במזרח התיכון. הבחירה במשרד האדריכלים המפורסם, הבטיח תכנון יוצא דופן שמפנה את הזרקורים אל הפינה הנשכחת במזרח התיכון.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

כדי להתמודד עם האקלים של עמאן, המתאפיין בתנודות קיצוניות בין יום ללילה, המבנה בנוי ברובו מבטון, המאפשר שליטה פסיבית על החום. חופת גג המבנה העשוי פספס של כיפות בטון נמוכות, המרחיבות את ההצללות על המבנה. הכיפות יוצאות מעמודים תומכים, ואור היום שוטף את החללים הפנימיים דרך מרווחים במפגש שבין הכיפות.

העיצוב מתבסס על צורות איסלמיות מסורתיות ומשתמש בכיפות המסורתיות עם גג שחור, המרמז על אוהלי הבדואים. יש גם התייחסות למסורת האירוח הירדנית, לקבלת הפנים רבת המשתתפים שהנוסע זוכה לה ביציאתו מהטרמינל (בדומה לישראל) על ידי רחבת קבלת פנים רחבה במיוחד, שיוצרת ככר גדולה עם הרבה מקומות ישיבה ועצים, שאנשים יכולים להתכנס בה כדי להיפרד או לקבל נוסע.

עוד על עיצוב שדה התעופה בעמאן בפוסט שפורסם בינואר לפני שנה.

מאמרים קשורים: אירוטרופוליס- עתיד הערים תלוי בשדות התעופה | הקרב העולמי בין שדות התעופה ואיך הוא משפיע על הכלכלות | שדות תעופה: לונדון מובילה, איסטנבול מזנקת ודובאי מהמרת | עמאן – הסיליקון ואדי של העולם הערבי | פיתוח התחבורה הציבורית בעמאן ולוגו העיר


אירוטרופוליס – עתיד הערים תלוי בשדות התעופה שלהן

מי שעוקב אחרי הבלוג בקביעות שם לב ודאי למספר הפוסטים הרב המתייחסים לשדות תעופה ולהשפעה שלהם על כלכלת הערים והמדינות, באופן ישיר ובאופנים עקיפים. הערים שישימו את שדות התעופה שלהן במרכז, הן הערים שישגשגו במאה ה-21, והסימנים להולדת עולם של ערי ה"אירוטרופוליס" ניכרים כבר כיום. כבר כיום ברור, ומגמה זו רק תתגבר, שערים בהן יש שדות תעופה גדולים, מקושרים היטב ויעילים, הן הערים שישגשגו יותר מאחרות, והמקומות המהירים ביותר, המחוברים ביותר ינצחו.

קיים קשר הדוק בין שדות תעופה ושגשוג הערים הצמודות להם, וקשר זה יתחזק יחד עם השינוי העובר על שדות תעופה, שכבר אינם רק מקום להמריא או לנחות אלא הופכים ליעדים בפני עצמם. בעולם מתנהל קרב עיקש בין שדות תעופה, שיש לו השלכות עמוקות על כלכלת הערים והמדינות, וערים שהציבו את שדות התעופה שלהן ככלי אסטרטגי קוטפות את הפירות כבר כיום – בדובאי יהיה השדה העמוס בעולם עד 2015, לונדון, איסטנבול ובייג'ינג משקיעות בשדות התעופה שלהן, ואפילו עמאן, ירדן, מתייחסת לשדה התעופה החדש ככלי לאסטרטגיה לאומית. כל זאת בשילוב הכוח הכלכלי של התיירות בעולם, האחראית ל-9% מהתמ"ג העולמי, ומכאן החשיבות העצומה שיש לשדות התעופה.

טיפוס חדש של עיר מתפתח בעולם, בו שדה התעופה אינו נמצא בחוצות העיר אלא בליבה. זוהי ה"אירוטרופוליס". בעוד שדות התעופה גדלים, הם הופכים יותר ויותר להדמות לערים עצמן. אזור הקניות בשדה התעופה של אינדיאנפוליס לדוגמה, נותן תחושה של כיכר עירונית. בשדה התעופה ארלנדה בשטוקהולם מתקיימות 6,000 חתונות מדי שנה, מוזיאון הרייקס של אמסטרדם מציג תערוכות בסכיפול, והפילהרמונית של לונדון מנגנת בהיתרו.

Squaire, פרנקפורט - "קרוב לכל מקום בעולם"

Squaire, פרנקפורט – "קרוב לכל מקום בעולם"

מי שרוצה לראות את העתיד יכול להתבונן בפרויקט Squaire, בניין זכוכית חלק ונוצץ בשדה התעופה של פרנקפורט, שנמצא "קרוב לכל מקום בעולם", בזכות קרבה ישירה לצ'ק אין, באחד משדות התעופה המקושרים בעולם, ונושא את השלט "ברוכים הבאים לניו יורק" – השם שניתן לקונספט הייחודי. דוגמאות נוספות הם שדה התעופה אינצ'און הצמוד לעיר החכמה סונגדו בדרום קוריאה. דובאי, שכבר זכתה לכינוי "שדה תעופה עם אמירות צמודה", וסינגפור, שהצמיחה שלה נקשרת באופן הדוק לשדה התעופה המרשים שבעיר.

Squaire, פרנקפורט - "קרוב לכל מקום בעולם"

Squaire, פרנקפורט – "קרוב לכל מקום בעולם"

רעיון האירוטרופוליס העתידני הוא גם רעיון מצמרר. העיר המדומיינת נראית כמקום המהווה שילוב של כללים עסקיים ושלטון המדינה, עם רמת ביטחון גבוהה ושליטה המתלוות לשדות תעופה. תחת הדיקטטורה של מהירות, כל מה שהוא אישי, נעלם. מרכז קניות בשדה תעופה לעולם לא יהיה כמו כיכר של עיר, משום שכל דבר שם מתוכנן ומנוהל, והספונטניות והיוזמה נעלמות.

אבל לחזון העתידני הזה מנסים כיום ארכיטקטים להכניס מעט "נשמה". גם מרכזי הקניות הגדולים נדמו לנו בעבר כמקומות קרים, לא אישיים, וכשהחלו לחדור לעולמנו היינו שואלים "מי רוצה לאכול במסעדה או לשתות קפה בקניון?". אבל נדמה ששאלות כאלה מתמעטות והולכות, וקניון מלאכותי כבר יכול להכיל סוגי בילוי שעד לא מזמן נראו בלתי אפשריים בו. וכך שדות התעופה של היום כבר כוללים בילויים כמו מגרשי גולף, תעלות מים עם סירות, ופארקים.

רוב שדות התעופה הם עדיין דומים יותר לבתי חולים, וכל אדם הנמצא בהם מחפש את הדרך המהירה ביותר לצאת מהם. לונדון הצליחה לבסס את עצמה לאורך שנים כבירת התעופה העולמית, כשבהיתרו, גאטוויק, סטנסטד ולוטון יחד עוברים כ-130 מיליון נוסעים מדי שנה. זהו מספר גדול יותר מבניו יורק, פריז, טוקיו או כל עיר אחרת, ויש עוד לאן לגדול.

שדה התעופה החדש בלונדון בעיצוב זאהה חדיד

שדה התעופה החדש בלונדון בעיצוב זאהה חדיד

בוריס ג'ונסון, ראש עיריית לונדון, מאמין מאד ברעיון האירוטרופוליס, ובחשיבות שדות התעופה עיר, ומחפש דרכים להגדיל את היקף התנועה האווירית ללונדון. לאחרונה נבחרה אדריכלית העל זאהה חדיד לתכנון שדה תעופה חדש ללונדון בדרום מזרח העיר. חדיד, יחד עם כלכלנים מאוקספורד וחברות הנדסה, מפתחים תכנית למרכז תחבורה אווירית שימלא תפקיד משמעותי בהתפתחות הכלכלה של הבירה הבריטית. ג'ונסון אמר כי זהו צוות חלומות שיבוא עם פתרון לבעיה האווירית בזמן הקצר ביותר, תוך הכרה במשמעויות העצומות לכלכלה המקומית והגלובלית. "פרויקט זה הוא חיוני כדי לספק את פתרון התחבורה האינטגרלי ביותר עבור לונדון, ויאפשר לעיר לשמור על מעמדה כאחת הכלכלות ומרכזי התרבות והמסחר החשובים ביותר, ויבטיח את המשך צמיחת העיר ופיתוחה." אמר ג'ונסון.

טרמינל 2 היתרו

טרמינל 2 היתרו

טרמינל 2 בהיתרו הוא הצצה לעתיד שדות התעופה. בניגוד לרוב שדות התעופה שאנו מכירים, ההגעה לטרמינל היא במרומי הבניין, ולא בקומת הקרקע. איזור הצ'ק אין הוא מאוורר מאד באופן מפתיע, משום שרוב הנוסעים כבר לא מבצעים צ'ק אין בשדה התעופה, במקום זאת, עמדות אוטומטיות ממתינות לנוסעים שכן צריכים לעשות צ'ק אין, אבל רוב הנוסעים רק ירצו למסור את מזוודותיהם.

לנוסע הטיפוסי בטרמינל 2 יש הרבה כבודה. חברות התעופה המשתמשות בטרמינל כוללות את יונייטד האמריקאית, סינגפור איירליינס, חברת התעופה של דרום אפריקה ואייר קנדה, וטיסות לטווח ארוך נוטות להתלוות בכבודה רבה יותר. לאחר מסירת המזוודות, הנוסעים יכולים להסתובב בחצר המקורה המפרידה בין הטרמינל לחניון- צורך המוכתב מאימת מכוניות תופת, והצעד הבא, גם הוא מוכתב על ידי הטרור – איזור בדיקות הביטחון הגדול ביותר שתתקלו בו.

לאחר מכן, אור טבעי מושך את הנוסעים אל האיזור בו יבלו את מרבית זמן ההמתנה, ואיזור זה עוצב באופן שיעלה את מצב הרוח, ויראה אנושי יותר משדות תעופה רגילים, בעיקר משום שהוא שטוף באור יום. הכוונה אינטואיטיבית ששולבה בטרמינל משמעה שהנוסעים ימצאו את דרכם בקלות לשערי העלייה למטוס.

מפעילי שדות התעופה כבר הבינו כי אנשים יבלו יותר זמן בשדות התעופה, וגם הרבה כסף, אם יתנו להם חנויות מעולות, אוכל טוב, ספא ושאר פינוקים. בשנת 2010 שדות התעופה באירופה הובילו את הוצאות הנוסעים שהגיעו ל-7 מיליארד דולר, על בילויים, אוכל ומשקאות בלבד. באסיה הסכום הגיע ל-6 מיליארד דולר ובצפון אמריקה ל-1.7 מיליארד. שדות התעופה מחפשים להציע חווית טרמינל חדשה עם "מגע אישי", וחברות התעופה מצטרפות למאמץ, מתוך הבנה כי הקרב על הנוסע בעתיד לא יוכרע דווקא במחיר כרטיס הטיסה, אלא על ידי כמה שמחים ומיוחדים הנוסעים חשים.

בהודו מתמודדים עם השינוי שעוברת המדינה, והמקום המרכזי שהיא הולכת ותופשת בכלכלה העולמית. שדה התעופה בדלהי הוא אמצעי בו הודו נעזרת כדי לשקף את הודו המשתנה, עם שדה תעופה שהוא סביבה ממותגת עם תחושת מקום. ב-2006 נבחרו החברות שיהפכו את שדה התעופה בדלהי ל"airport city" הכולל מלונות, מגורים, תאטראות, מסעדות ומסחר, והכל עם נגישות נוחה לטרמינל 3 החדש.

שדה תעופה הוא הרושם הראשון שיש למבקר אודות העיר או המדינה אליה הוא מגיע, ועד לפני כעשור, אפשר היה לראות בשדות התעופה של הודו טרמינלים מאובקים, תאורה עלובה, עובדי שדה יחפים, שירותים מלוכלכים, ובסך הכל, קבלת פנים מאד לא מלבבת. אבל הודו השתנתה מאד, וכשחקנית משמעותית בכלכלה העולמית, שדה התעופה של דלהי, אחד הראשיים במדינה, היה צריך לשקף זאת.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

מיתוג השדה התבסס על הקונספט Expressive India, שאחד הביטויים הוויזואליים שלו הוא סמל המשולש, המשולב בכל המערכת הוויזואלית. הקונספט מאפשר שילוב חום ואנושיות, ונותן לנוסע תחושה של מקום. המגוון התרבותי של הודו משתקף בעיצוב הטרמינל, המתאר את ההיסטוריה ההודית, ועד ריקודים מסורתיים וכלים מוזיקליים. אחד המאפיינים הבולטים ביותר הם צחות הנחושת והזהב.

את שדה התעופה החדש של דנוור, קולרדו תכנן האדריכל הספרדי סנטיאגו קלטוורה (גשר המיתרים בירושלים), אולם הוא פרש מהפרויקט לאחר שהתקציב קוצץ באופן דרמטי. את שדה התעופה בכוויית תכנן משרד האדריכלים פוסטר אנד פרטנרס (שדה התעופה בעמאן, והצעה לשדה תעופה צף בלונדון), שהציעו מבנה הנראה כחללית. לבניין 3 כנפיים, והוא עושה שימוש בתאורה הרבה המסוננת דרך זכוכית הדוחה חום, והגג משולב בפאנלים סולריים. כשיסתיים בשנת 2016, הטרמינל יוכל לשרת 50 מילון נוסעים בשנה ויהיה הטרמינל הראשון בעולם בעל הדירוג הסביבתי LEED Gold.

מנהלי שדה התעופה אינצ'און ערכו תחרות ב-2011 עם הנחיות לטרמינל יחיד שיוכל לאכלס 72 שערי יציאה. הטרמינל גם נדרש להיות עתידני מבחינה טכנולוגית, לשלב טכניקות של בנייה ירוקה, ולהיות גמיש מספיק לשינויים בהתפתחות שווקי התעופה. בתחרות זכתה חברת האדריכים קורגן. הטרמינל צפוי להתפתח ב-2020.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

מאמרים קשורים: הקרב העולמי בין שדות תעופה ואיך הוא משפיע על הכלכלה של המדינות | שדות התעופה של העתיד הם הרבה יותר ממקום לנחות | הקשר בין שדות תעופה ושגשוג של ערים | שדה התעופה העמוס בעולם יהיה במזה"ת | שדות תעופה: לונדון מובילה, איסטנבול מזנקת, דוברי מהמרת ובייג'ינג בונה


קטאר בוחנת הקמת מלונות צפים לקראת מונדיאל 2022

מלון צף 2חברת ארכיטקטים מפינלנד, שפיתחה רעיון החוסך במקום ובאנרגיה של מלונות צפים הוזמנה לקטאר כדי לבחון אפשרות להקמת מלונות כאלה כדי לאכלס חלק מהמבקרים הרבים שצפויים להגיע למשחקי מונדיאל 2022 שיתקיימו בקטאר.

חברת האדריכלים Sigge Architects הגיעה לקטאר במסגרת משלחת של 50 חברות פיניות, ודיווחה כי הרשויות בקטאר הביעו התעניינות רבה ברעיון מכיוון והוא ירוק ומקיים. החברה פיתחה את המלונות הצפים בשיתוף עם חברת הבנייה הימית Almaco Group of Finland.

המלונות הצפים הם פתרון למקומות בהם אין שטחים לפיתוח או שיש קושי בפיתוחם, והוא יכול לשמש לאכלוס התיירים הרבים או כוח האדם באירועי ענק כמו גביע העולם בכדורגל. אחד היתרונות של המלונות הצפים הוא שהם יכולים להיבנות בהתאמה לצורך, ממספר החדרים וסוגם, מספר המסעדות, בריכות השחייה, מיקום המרפסות, ועד לצורה החיצונית.

המלון הצף הוא פתרון עצמאי הכולל מערכת טיפול בשפכים, ייצור אנרגיה ויכולות מיחזור, ולכן אינו תלוי בתשתית קיימת באתר בו הוא מוצב. כל המלון נבנה בשלמותו הרחק מאתר ההצבה, ומובל כשהוא מוכן ושלם ומותקן ביעד הסופי.

ארכיטקטורה זמנית או ניידת היא מגמה הולכת וגוברת בשנים האחרונות, ומופיעה בצורות רבות, ממלונות ניידים, מתקני ספורט זמניים, חנויות פופ-אפ, משרדים, פארקים ניידים ועוד. ההופעה הראשונה של הארכיטקטורה הזמנית בקנה מידה גדול הייתה במסגרת תכנון אולימפיאדת לונדון 2012. מניסיון ערים אחרות שאירחו את המשחקים האולימפיים, עלתה ההכרה כי מתקני ענק שנבנים עבור אירועים אלה, בתקציבים עצומים, נותרים לאחר סיום האירועים חסרי שימוש או בשימוש חלקי בלבד. משום כך, חלק מהמתקנים שתוכננו עבור המשחקים האולימפיים בלונדון תוכננו באופן שיהיו זמניים, ניתנים לפירוק והזזה, חלקי או מלא, ומספר מתקנים מאולימפיאדת לונדון מתוכננים להיות מועברים לשימוש חוזר באולימפיאדת ריו דה ז'ניירו 2016.

במקביל גם המגמה של כיבוש וניצול הים, תודות לטכנולוגיות חדשות הולכת ונעשית נפוצה יותר ויותר עם רעיונות כמו אי מלאכותי בקוריאה לבניית עיר חכמהמלון תת ימי בדובאי, שדה תעופה צף בלונדון, ואפילו תכנית לשדה תעופה בים מול חופי ישראל.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

מאמרים קשורים: מיתוג קטאר- כשכסף זו לא בעיה | היכן תתקיים אולימפיאדת 2024- אלה הערים שיתמודדות | 3 ערים נותרו בהתמודדות לאירוח אולימפיאדת 2020 | מיתוג מונדיאל 2014 בריו | דובאי רוצה את האקספו העולמי ב-2020


הקרב העולמי בין שדות תעופה, ואיך הוא משפיע על כלכלות של מדינות

קוונטס - חברת התעופה האוסטרלית

קוונטס – חברת התעופה האוסטרלית

בסוף השנה שעברה, חברת התעופה האוסטרלית קוונטס הודיעה על חתימת ברית עם חברת התעופה של איחוד האמירויות, שבמסגרתה תחנת העצירה של "קו הקנגרו" הידוע של קוונטס, מלונדון לסידני, תעבור מסינגפור אל דובאי.

להודעה הלקונית והנשמעת כשינוי טכני בלבד, יש משמעות עצומה גם לשדה התעופה צ'נגי וגם לסינגפור ככלל. בטווח הקצר, צ'נגי תחווה ירידה בתנועה האווירית. קוונטס היא חברת התעופה הזרה הגדולה ביותר שפועלת בצ'נגי, וההערכה היא כי 2 מיליון נוסעים של קוונטס עוברים בשדה התעופה הזה מדי שנה. צ'נגי הוא שדה התעופה ה-7 העמוס ביותר בעולם, וכנראה יישאר כזה, ובמקביל, סינגפור איירליינס רכשה לאחרונה 10% מחברת התעופה וירג'ין אוסטרליה, כך שצפוי קרב מר בין המתחרות.

שדה התעופה דובאיבסינגפור עולה חשש להשפעה גדולה יותר על הכלכלה המקומית. עם זאת, צריך לזכור כי צ'נגי מטפל ב-47 מיליון נוסעים בשנה, ויש להתייחס לביטול תחנת העצירה בפרספקטיבה מתאימה. קוונטס תמשיך לקיים טיסות מסינגפור, ותמשיך להשתמש בה כיעד מרכזי. אולם האתגר עימו תתמודד עתה קוונטס הוא האופן בו היא תשווק מעתה את "קו הקנגרו". מנהלי התיירות בדובאי וחברת אמירייטס כבר הכריזו על תכנית להשיק קמפיין חדש לקדם את האמירויות כיעד תיירות גלובלי, שיושק באפריל תחת השם Hello Dubai 2013, כל זאת במקביל להערכה עי בשנת 2015 שדה התעופה העמוס בעולם יהיה בדובאי. דובאי מתייחסת לשדות התעופה ולתנועה האווירית כיעד אסטרטגי מהמעלה הראשונה, לצורך קידום המדינה על הבמה הבינלאומית, למשיכת השקעות ותיירות אליה.

לתנועה אווירית ולשדות תעופה יש השפעה עצומה על הערים הסמוכות אליהן. שדות תעופה מהווים עוגן ל"מודל אירוטרופוליס" (aerotropolis model) של פיתוח כלכלי, המבטיח לעצב מיקום עסקים ופיתוח עירוני במאה ה-21 בדומה לאופן שכבישים מהירים עשו במאה ה-20, רכבות במאה ה-19 ונמלים במאה ה-18. שדות תעופה מניעים שני דברים – מטענים או סחורה ואנשים. למעשה, הדיון לגבי שדות תעופה ופיתוח כלכלי התמקד בהנעת סחורות ובעסקים והתעשיות שצמחו סביב זה. אבל בכלכלה של היום, האפשרות להניע אנשים המייצרים וחולקים ידע הוא חשוב אפילו יותר (פוסט על הקשר בין שדות תעופה ושגשוג הערים). גם התפקיד המסורתי של שדות תעופה הולך ומשתנה, שדות תעופה מסביב לעולם ממציאים מחדש את המושג שדה תעופה, כמקום בו אנשים רוצים לבלות יותר זמן, כיעדים מרגיעים הכוללים ברכות, מגרשי גולף ובתי קולנוע, במקום המקום המוכר שבו עוברים חיפוש במזוודות לפני העלייה למטוס (שדות התעופה של העתיד).

שדה התעופה היתרובשנת 2012 שדה התעופה היתרו בלונדון המשיך לשמור על תואר שדה התעופה העמוס ביותר באירופה עם 69.9 מיליון נוסעים, למרות ההאטה שעצרה את הגידול ברוב שדות התעופה. המרכזיות של היתרו משקפת את מרכזיות העיר לונדון במדדים שונים (הערים הטובות ביותר לעסקים, איפה צומח ההייטק בעולם?). אולם היתרו עומד בפני מלחמת הישרדות מול מרכזי תעופה אחרים ביבשת, בעוד מרכזי תעופה חדשים עולים בדובאי ובאיסטנבול. לשני שדות תעופה אלה יש תכניות מאסיביות להתרחבות, כשבלונדון נאבקים מול התנגדויות להוספת מסלולי נחיתה, ודיון נוקב לגבי נפח שדות התעופה. התחרות העזה ביותר של היתרו מגיעה משדה התעופה סחיפול של אמסטרדם, ובבריטניה דורשים כי יאפשרו לסקטור התעופה לעשות את מה שלא עשתה תעשיית הספנות בעבר, ולהתמודד חזיתית עם התחרות החוזרת מצד הולנד.

מרכזי התעופה החדשים צפויים להסיט תנועה מאירופה, ולהגביר את התחרות בין היתרו לונדון, סחיפול אמסטרדם, פרנקפורט, שארל דה גול פריז ומדריד. מספר מרכזי התעופה הגדולים באירופה צפויים עם הזמן להצטמצם מחמישה כיום לשלושה, כשהתנועה האווירית למרחקים ארוכים תעבור בשדות התעופה העולים במקומות אסטרטגיים יותר, כמו המזרח התיכון.

הצמיחה הכלכלית של טורקיה, כפי שבאה לידי ביטוי במדד מותגי המדינות, משתקף גם בזינוק בתנועה של שדה התעופה של איסטנבול, שעלה ב-20%, וטיפס ל-44.9 מיליון נוסעים ב-2012. לאחרונה הציגה איסטנבול תכנית לבניית שדה התעופה הגדול בעולם, בעלות של 5.6 מיליארד דולר, שיכלול 6 מסלולים על שלטח של 77 מיליון מ"ר, ויוכל לטפל ב-150 מיליון נוסעים מדי שנה, 60 מיליון יותר משדה התעופה אטלנטה, שהוא העמוס ביותר בעולם כיום.

שדה התעופה המתוכנן יבנה ב-4 שלבים, כשהראשון יושלם ב-2017, ויטפל ב-90 מיליון נוסעים. בטורקיה ברור כי יש צורך בשדה תעופה חדש שיעזור לכלכלה הצומחת ולהתמודדות של איסטנבול על אירוח האולימפיאדה ב-2020 מול הערים טוקיו ומדריד. שדה התעופה החדש גם יאפשר לחברת התעופה הטורקית להתרחב עוד יותר. כבר כיום יש לחברה 216 יעדי טיסה, כשרק ל-5 חברות אחרות בעולם יש מספר גדול יותר.

שדה התעופה סאו פאולובעוד איסטנבול מתמודדת על אירוח האולימפיאדה ב-2020, בברזיל אירוע הענק יתקיים כבר ב-2016, ועוד לפני כן, המדינה תארח את גביע העולם בכדורגל ב-2014. שדה התעופה של סאו פאולו עובר כעת את ההרחבה הגדולה ביותר זה 3 עשורים, ולמעשה מאז נפתח ב-1985 לא עבר שיפורים משמעותיים והוא אינו מותאם לכמות הנוסעים העוברים בו. השדה בסאו פאולו הוא העמוס ביותר בדרום אמריקה עם כ-32.6 מיליון נוסעים בשנה, והוא צפוי לקבל 45 מיליון נוסעים בזמן גביע העולם.

שדה התעופה אטלנטהשדה התעופה העמוס בעולם הוא עדיין אטלנטה ארה"ב, שמספר הנוסעים בו ב-2012 עלה ב-3.1 מיליון והגיע ל-95.5 מיליון נוסעים בשנה. השדה הוא העמוס ביותר בעולם הן במונחים של נוסעים והן של סחורות, אף כי היקף הסחורות שעברו בו ירד השנה ב-2.5%, המשקף את הצטמצמות הכלכלה העולמית.

מאמרים קשורים: הקשר בין שדות תעופה ושגשוג של ערים | שדות תעופה – לונדון מובילה, איסטנבול מזנקת, דובאי מהמרת | שדות התעופה ש העתיד הם יותר ממקום לנחות בו | שדה התעופה בלונדון שיצוף על המים | שוק התעופה הצומח בעולם הוא בקזחסטן


הרכבות הקלות פורחות בכל העולם. גם בקזבלנקה וברבאט

הרכבת הקלה בקזבלנקה

הרכבת הקלה בקזבלנקה

מרכז העסקים של מרוקו, והעיר הגדולה במדינה, קזבלנקה, סובלת באופן קבוע מעומסי תנועה גדולים, בשל תשתית תחבורה ציבורית בלתי מספקת, הגורמים לזיהום אוויר כבד. לעיר הוכנה תכנית ארוכת טווח למערכת רכבות תחתיות, אולם עד שזו תתממש, העיר סיימה לאחרונה הקמת רכבת קלה בעלות של 1.6 מיליארד דולר, המחברת את מזרח העיר עם מערבה, דרך מרכז העיר. רכבות קלות כדוגמת זו שהוקמה בקזבלנקה, או בירושלים, הן מגמה עולמית, המקודמת כידידותית לסביבה וכתורמת להתחדשות עירונית ויצירת חברה שוויונית יותר.

מערכת הרכבת הקלה, באורך 31 ק"מ הושקה בדצמבר, דומה למודל שהושק לאחרונה גם בעיר רבאט, בירת מרוקו, והפכה פופולרית מאד בחודשיים מאז ההשקה. כ-1.2 מיליון נוסעים כבר השתמשו ברכבת החדשה, וגורמים רשמיים צופים לשיא של 250,000 נוסעים ביום. התכנית היא להוסיף לקו ראשוני זה עוד 4 קווי רכבת קלה, וכן רכבת מהירה, שיחברו את הפרברים של העיר ושדה תעופה, מרכזי המסחר והטכנולוגיה, והכל במטרה לצמצם את תנועת כלי הרכב בעיר.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

פיתוח התחבורה הציבורית מועילה לרבים, צרפת יודעת זאת היטב, כמדינה שהפכה לחלוצה בהחייאת הרכבות הקלות (או הטראם) בעשורים האחרונים. הניסיון מוכיח כי קווי הרכבת הקלה מהווים מאיץ לפרויקטים עירוניים, והם יכולים לחבר אזורים שונים בעיר.

כיום, ל- 23 אזורים עירוניים בצרפת יש לפחות קו רכבת קלה אחד, אבל המצב היה שונה מאד רק לפני כמה שנים. בצרפת היה בעבר שירות טראם נרחב, אולם כמעט כל אלה הוחלפו על ידי אוטובוסים בשנות ה-30 אחרי מלחה"ע השנייה משום שהמגמה העולמית ומדיניות ממשלות העדיפו אוטובוסים ומכוניות. התחדשות הרכבות הקלות החלה בשנות ה-70 עם מיסוי חדש שהעדיף תחבורה ציבורית, ושעזר לערים רבות לפתח את מערכות התחבורה הללו. בשנות ה-80, הפיזור של הערים עזרה להציג מחדש את הרכבות הקלות לאחר שהממשלים המקומיים הבינו כי ערים קטנות יותר, שלא מתאימות לרכבות תחתיות, גם כן יכולות להרוויח מתחבורה ציבורית. החזרה הגדולה של הרכבות הקלות התרחשה בעיר ננט (הבירה הירוקה של אירופה 2013) בשנת 1985. ב-1996, החוק בנוגע לאוויר נקי והשימוש באנרגיה קבע יעד של צימצום השימוש במכוניות. זאת וכן סיוע מהממשלה עזרו לערים קטנות לבנות מערכות רכבת קלה. ב-2000 חוק נוסף איפשר תכנון עירוני על טווחי זמן ארוכים יותר, וסיפק תמריץ לשילוב עיור עם תחבורה.

הרכבות הקלות הן אמצעי המתאים במיוחד למערכת ההתחדשות העירונית, תכנון תחבורה ודאגות סביבתיות. הבחירה הפוליטית בבניית רכבות קלות משיקה לפילוסופיות של פיתוח מקיים המועדף על ידי ממשלות, ובעזרת הרכבות הללו, מתכנני ערים יכולים לנקוט בגישות חדשות לניידות עירונית ופרויקטים עירוניים. בניית רכבות קלות מביעה שאיפות לחידוש הדימוי של העיר, וכך הפכו הרכבות הקלות גם לדרך לקידום ופרסום העיר.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

הסטטיסטיקה מראה כי רכבות קלות מגבירה את הנכונות של אנשים להשתמש בתחבורה ציבורית. ערים שיש להן רשת צפופה של תחבורה ציבורית כולל רכבות קלות חוו עלייה גדולה יותר במספרי הנוסעים מאשר ערים ללא רכבות קלות. תופעה זו יכולה להיות מוסברת בעובדה שפתיחת קווי רכבת קלה מלווה לעיתים קרובות בגיבוש מדיניות תחבורה כוללת ליצירת פריסה טובה יותר בין אמצעי התחבורה השונים. לכן, דבר זה מעודד שימוש רב יותר בתחבורה ציבורית ומביא לצימצום בשימוש ברכב פרטי.

הרכבות הקלות פועלות עם העיר בדרכים שונות: הן פתוחות אל העיר ונראות ברחובות. אדריכלים ומתכני נוף הבינו זאת, כך שהם מנצלים את פיתוח הרכבות הקלות לשיקום ושיפוץ כל הסביבה שלהן. השיפוץ טוב במיוחד למרכזי ערים צפופות, בהן שנים של תנועת כלי רכב פגעה באיכות החיים. כך הרכבות הקלות משנות את החזות העירונית, מצמצמות את זיהום האוויר, ומביאות לנטיעת עצים. לרכבות הקלות יש גם השפעה על העסקים בעיר. בעלי עסקים בדרך כלל מודאגים מאובדן הכנסות מאלו המעדיפים להשתמש ברכב פרטי, אולם בסופו של דבר מבינים שסביבה רגועה יותר יכולה רק להועיל להם. בעשורים האחרונים צרפת קיימה מחקר על התוצאות של קווי רכבת קלה חדשים והתוצאות מראות שאחרי בנייתם ושלב ההתאמה, עסקים בסך הכל חזרו לקדמותם ואף השתפרו.

מאמרים קשורים: הרכבת הקלה בתל אביב- מה? מתי? ואיך? | תחבורה ציבורית פרטית- האם זה הפתרון לתחבורה בעתיד? | הרכבת התחתית של לונדון חוגגת 150 שנה | המטרו של אבו דאבי יוצא לדרך | רכב העתיד העירוני של נאס"א בתל אביב


שדות תעופה: לונדון מובילה, איסטנבול מזנקת, דובאי מהמרת ובייג'ינג בונה

בשנת 2012 שדה התעופה היתרו בלונדון המשיך לשמור על תואר שדה התעופה העמוס ביותר באירופה עם 69.9 מיליון נוסעים, למרות ההאטה שעצרה את הגידול ברוב שדות התעופה. המרכזיות של היתרו משקפת את מרכזיות העיר לונדון במדדים שונים (הערים הטובות ביותר לעסקים, איפה צומח ההייטק בעולם?), ועל הקשר בין שדות תעופה שגשוג ערים כתבתי בפוסט קודם. הצמיחה הכלכלית של טורקיה, כפי שבאה לידי ביטוי במדד מותגי המדינות, משתקף גם בזינוק בתנועה של שדה התעופה של איסטנבול, שעלה ב-20%, וטיפס ל-44.9 מיליון נוסעים ב-2012.

שדה התעופה שארל דה גול בפריז הוא השני באירופה מבחינת תנועה, ועברו בו שנה החולפת 61.6 מיליון נוסעים. במקום השלישי ניצב שדה התעופה של פרנקפורט עם 57.7 מיליון נוסעים. סכיפול, אמסטרדם, נמצא במקום ה-4 באירופה, והציג את העלייה הגדולה ביותר במספר הנוסעים (2.6%) ל-51 מיליון. הירידה הגדולה ביותר הייתה בשדה המדורג 5, מדריד ברחאס, עם צניחה של 9% בתנועה ל-45.2 מיליון, והמראות ונחיתות צנחו ב-13%, ורק בקושי עבר את שדה התעופה של איסטנבול (ב-2010 היה מדורג 4 באירופה).

מרכזי התעופה המסורתיים באירופה נאבקים על עליה בתנועה מול כלכלה מדשדשת המצמצמת את הדרישה, ובמקביל, שדות התעופה במפרץ הפרסי תופסים חלק גדל והולך כמרכזי החלפת טיסות, ובעיקר דובאי, הצפוי להיות השדה העמוס בעולם בשנת 2015. המראות ונחיתות בהיתרו דווקא ירדו השנה באחוז אחד (ל-471,000), מה שמצביע שהעלייה במספר הנוסעים הייתה במקביל לשימוש במטוסים גדולים יותר. טרמינל חדש שנפתח השבוע בשדה התעופה של דובאי, והראשון שנבנה בהתאמה למטוסי הענק, האירובוס A380 , המכונים סופרג'מבו. בניית הטרמינל עלתה יותר מ-3 מיליארד דולר, והוא כולל 20 שערים דו-קומתיים להעברת הנוסעים מהמטוסים לבניין. הטרמינל הוא עצום, ויש אומרים כי דובאי מהמרת על מטוס יחיד. אבל בגלל גודלו, האיירבוס משמש מרכיב חשוב בתכניות של דובאי לצמיחת הכלכלה, תוך הגברת התיירות והמסחר. דובאי פועלת להתבסס כמרכז אווירי בין אירופה לאסיה, וחברת התעופה של איחוד האמירויות היא החברה הצומחת ביותר בעולם. החברה רכשה 31 מטוסי סופרג'מבו, והזמינה 51 נוספים. איירובוס בהחלט זקוקה לדובאי, אבל דובאי גם זקוקה לאיירבוס, והקישור ההדוק בין מטוס יחיד לאסטרטגיית פיתוח מדינה הוא ייחודי, ורב סיכון.

טרמינל הסופרג'מבו דובאי

טרמינל הסופרג'מבו דובאי

היתרו הוא שדה התעופה השלישי הכי עמוס בעולם, ומתכונן להגברה נוספת של התנועה דרכו, ובסקר נוסעים שעברו בהיתרו התגלה כי 70% דירגו את החוויה בשדה ב"מעולה" או "טובה מאד". היתרו מתייעל ועושה מאמצים כדי להעלות את האחוזים האלה, ומבחינת מסחר, השדה מדורג ראשון בעולם במכירות, וזכה זו השנה השלישית ברציפות בתואר "שדה התעופה הטוב ביותר לקניות", וגלגל 2.4 מיליארד דולר במכירות. השני אחריו הוא שדה התעופה איצ'יאון בדרום קוריאה, שנבנה יותר כמכרז בילוי מאשר כשדה תעופה, כחלק ממגמה עולמית של שינויים בתפקיד של שדות התעופה.

פתיחת טרמינל 5 בהיתרו ב-2008, הביא לזינוק משמעותי במסחר, תוך כדי הוספת אאוטלטים שבד"כ לא מוצאים בשדות תעופה. טרמינל 2 המחודש יפתח ב-2013/4 ואמור להציג את הדור הבא של טרמינלים וקניות, בעיקר תוך פנייה לעליה בתנועה ממדינות ה- BRIC , חובבי הקניות. בנוסף בוחנים בלונדון אפשרויות להקמת שדה תעופה נוסף, שיצוף על מי נהר התמזה, כדי לענות על הדרישה.

היתרו-לונדון, טרמינל 5

היתרו-לונדון, טרמינל 5

בייג'ינג אישרה לאחרונה תכנית בהיקף 11.2 מיליארד דולר, לבניית שדה תעופה חדש בעיר, כולל קו רכבת שיחבר אותו עם מרכז העיר, והוא צפוי להפתח ב-2018. שדה התעופה הקיים בעיר אינו מותאם לעומס התנועה שעוברת בו, סובל באופן קבוע מאיחורים בטיסות, והמסעדה הטובה ביותר בשדה היא פיצה-האט. השדה בבייגי'נג הוא השני הכי עמו בעולם, עם 81.8 מיליון נוסעים ב-2012 (השדה העמוס בעולם הוא אטלנטה, ארה"ב, עם 90 מיליון).

מאמרים קשורים: הקשר בין שדות תעופה ושגשוג של ערים | שדות התעופה של העתיד הם הרבה יותר ממקום נחות בו | שדה התעופה העמו בעולם ב-2015 יהיה במזה"ת | נתב"ג 2020- האופציה הימית | שדה התעופה בעמאן, ירדן


מיתוג העיר בילבאו, ספרד – "הרבה יותר מגוגנהיים"

לוגו בילבאו

לוגו בילבאו

העיר בילבאו היא העשירית בגודלה בספרד, והגדולה ביותר והבירה של חבל הבסקים, בצפון המדינה. עיר התעשייה האפורה הזו התפרסמה בשנים האחרונות בזכות מוזיאון הגוגנהיים שנבנה בה, בתכנונו של אדריכל העל פרנק גרי, ששינה לחלוטין את מיצוב העיר, למרכז תרבות בינלאומי, והזניק את התיירות אליה וההשקעות. בפוסט קודם הצגתי את ההשקעה שעשתה בילבאו במוזיאון, ואת השינוי שהוא הביא לעיר.

בבריף שפורסם על מנת להנחות את מפתחי המותג המתמודדים בתחרות נכתב: "בעולם הנעשה יותר ויותר גלובלי, תחרותי ומקושר, מדינות, אזורים וערים מתחרים בינהם כדי להציג את עצמם ולמצב את עצמם כעדיפים בזירה הבינלאומית. מקומות נתפסים כמותגים, ומיתוג מקומות יכול להוות כלי מפתח לפיתוח ואיחוד כל מותג מקום תחרותי, במטרה למשוך השקעות, מבקרים, אירועים, תושבים וכישרונות….

בכדי להתחרות בקרב על תשומת הלב הבינלאומית, חשוב יותר מתמיד כי מקומות יהיה מבודלים באופן ברור ויציגו את מה שמושך בהם, הפוטנציאל שבהם ומה הם מציעים. למדינות, אזורים וערים יש מוניטין ודימוי מותג. עם זאת, הם מותגים מיוחדים. מצד אחד, משום שהדימוי שלהם תלוי במרכיבים רבים, מגוונים ובלתי נשלטים (כל תושב או מבקר הוא דובר), ומהצד השני, יש להם דימוי שקשה מאד לשנות בזמן קצר או בינוני.

מכאן שמיתוג מקום, או פיתוח וקידום מותג של מקום, דורש מעורבות של האוכלוסייה המקומית, מנהיגות יציבה וברורה המסוגלת לארגן ולתכנן את הפעילות לטווח הבינוני והארוך." מטרות אסטרטגיות עליהן המותג צריך להתבסס:

  • מיצוב  – הגברת הידע וההעדפה של בילבאו- ביסקאיי בקרב קהלי היעד. שיפור המודעות למותג, יחד עם המיצוב הבינלאומי שלו, והכירות גוברת של מוקדי המשיכה, פוטנציאל והצעת המותג. המטרה, בקיצור, היא להפוך את בילבאו וביסקאיי למקום מושך במיוחד עבור תיירים, אירועים ופעילות עסקית.
  • התנהגות מבקרים – קניות והשקעות – להגדיל את מספר המבקרים, אירועים, קניות או השקעות הקרב קהלי היעד. העיר בילבאו מבקשת להגיע ליעד של מיליון מבקרים לשנה עד 2014. השיא של 726,000 הושג בשנת 2011. הפרובינציה הציבה יעד של 2 מיליון מבקרים עד 2020, שמשך שהותם יגיע בממוצע לשני לילות (הממוצע השנה הוא 1.7) העיר והפרובינציה הציבו יעד של אירוח יותר מ- 700 אירועים בשנה.
  • מיצוב שוק – מיקומה של בילבאו – ביסקאיי בדירוגים בינלאומיים שונים: העיר והפרובינציה מבקשות לשפר את הדירוג החשוב של MoniTUR (the tourist competitiveness monitor of the autonomous communities) הקובע כי יש מקום לשיפור בארץ הבסקים, למרות היותה מדורגת שנייה. שני התחומים העיקריים לשיפור הם "גיוון וסיווג המוצרים התיירותיים, והגדלת ההכנסות מתיירות". בילבאו שמה לה למטרה לעלות למקום השלישי כעיר מארחת כנסים בספרד, ולהיכנס לדירוג הטופ 100 האירופאי של (ICCA (International Congress and Convention Association.
  • קהלי היעד – תושבי העיר והאזור, מבקרים בסקים, ספרדים ובינלאומיים, המגזר היצירתי, מקבלי החלטות מתחום העסקים וספקי שירותים לוגיסטיים, עובדים מתחומי העיצוב ויצירתיות, טכנולוגיה, חדשנות ומחקר.

ערכי המותג: ארץ הבסקים (ייחודיות, זהות, שפה ותרבות, מועדוני ספורט). נקודת מפגש לאירועים וכנסים (שדה תעופה, תקשורת טובה, קישוריות בינלאומית, וניידות מקומית. מרכז הכנסים, בילבאו ארנה..) פרויקטים עתידיים. מסורת ומודרניות (דולמנים, מערות או ספורט כפרי, מוזיאון גוגנהיים, גסטרונומיה..). אירועי תיירות (גסטרונומיה, מוזיאונים, ארכיטקטורה, עיר עתיקה, פארקים, מלונות, מסעדות, תיירות כפרית…). מקום לעסקים והשקעות (תאגידים מרכזיים, מערכת מיסוי ייחודית, הסכמים כלכליים, ניהול איכות..) טבע (ים, חוף, הרים, כפרים מקסימים, תיירות כפרית…), אירועי תרבות (שפת הבסקים, זהות, היסטוריה, פולקלור…)

בשבוע שעבר, פרסמה העיר את הלוגו החדש, שישווק את העיר בילבאו ופרובינציית ביסקאי (Biscay) בעולם. הלוגו שנבחר באמצעות תחרות עיצוב, שאורגנה על ידי מועצת הפרובינציה והעיר בילבאו. מתוך 84 הצעות, 10 נבחרו על ידי צוות שופטים והוצגו לציבור לבחירה. צוות השופטים קיבל החלטה סופית לאחר מכן. ההצעה הזוכה היא של Ros y Etcétera, שקיבל תשלום של 30,000 אירו על עבודתו.  את כל 10 ההצעות שעלו לגמר ניתן לראות כאן

מצגת זאת דורשת JavaScript.

מאמרים קשורים: מיתוג בילבאו- השקעה תרבותית שהשתלמה | מדריד מתמודדת על אירוח האולימפיאדה ב-2020 | העיר סן סבסטיין משיקה תכנית לשיתוף רכבים חשמליים | ויטוריה גסטייז – הבירה הירוקה של אירופה ל-2012 | לאס וגאס עוברת למדריד


שדה התעופה החדש של לונדון שיצוף על המים

חברת הארכיטקטורה  Gensler, המתמחה בין השאר בתכנון ערים ושדות תעופה, ותכננה שדות תעופה בדנוור, ארה"ב, ובאיצ'און בקוריאה, וכן את תכנית האב לאולימפיאדת ריו 2016, פרסמה תכנית קונספטואלית לשדה תעופה חדש בלונדון שיצוף על גבי שפך נהר התמזה, עם טרמינלים שיחוברו על ידי מנהרות תת מימיות. למעשה, באמצעות התכנית, החברה מתחילה לשנות את התפיסה התכנונית הקיימת לגבי שדות תעופה, ולתכנית זו ניתן להתייחס יותר כ"מרכז תחבורה אווירי", יותר מאשר כשדה תעופה קונבנציונלי. הצעה זו מהווה את התכנית החדשנית ביותר בתחום התשתיות בעשור האחרון, שמתכוונת גם לצמצם את ההשפעות הסביבתיות, עלויות והפרעה לעיר לונדון, ולהציב את לונדון כמרכז התחבורה הראשי של מערב אירופה.

שלא כמו תכניות קודמות לשדה התעופה החדש בלונדון, כולל הצעתם של חברת פוסטר ושות', הצעה זו אינה כוללת בניית אי מלאכותי, ומילוי באדמה. במקום זאת, התכנית מציעה להציף את הפלטפורמות הענקיות על המים.

הצעה זו מגיעה בעקבות חיפושיה של ממשלת בריטניה על דרכים להגדיל את היקף התחבורה האווירית לעיר ולדרום מזרח בריטניה. השדה החדש שיקרא שדה התעופה לונדון בריטניה (London Britannia Airport (LBA, יכלול 4 מסלולים צפים המעוגנים לתחתית הנהר, ומסדרונות כניסה ויציאה המובילים למנהרות רכבת תת מימיות, אשר יקשרו את הנוסעים אל מרכז לונדון ואל רשת הרכבות האירופית.

נוסעים המגיעים במכוניות יוכלו להגיע אל 3 טרמינלים יבשתיים, במיקומים שונים: מצפון ומדרום לשפך הנהר, ואחד נוסף באזור הפארק האולימפי. ההצעה כוללת גם תכניות להפוך את שדה התעופה היתרו לעיר אקולוגית שתאכלס 300,000 תושבים.

חברת Gensler מציעה תכנית זו כחלופה לתכניות להוסיף לשדה התעופה היתרו מסלול נחיתה נוסף, שלדבריה יהווה רק פתרון זמני, ומציעה חשיבה חדשה לגמרי על האופן בו יפעלו שדות תעופה.

מיקום השדה החדש בתוך שפך נהר התמזה יספק מתקן חדיש ומתקדם, שישנה לחלוטין את איכות החיים של מיליונים החיים בלונדון, ויפנה שטחים יקרים לעיר לונדון, להתפתחות וצמיחה בעשרות השנים הבאות. המיקום הימי של השדה החדש יצמצם את הפרעות הרעש הקיימים היום בעיר בגלל שדה התעופה היתרו, ויאפשר נחיתות והמראות בכל שעות היממה (כיום מוגבלות שעות פעילות הנמל, ואסורה נחיתה והמראה בשעות הלילה).

מאמרים קשורים: שדות התעופה של העתיד הם הרבה יותר ממקום להמריא ולנחות | הקשר בין שדות תעופה ושגשוג של ערים | שדה התעופה העמוס ביותר בעולם ב-2015 יהיה במזה"ת | נתב"ג 2020 – האופציה הימית | שדה התעופה החדש בעמאן


"עיר עולם", "Global City": מה זה אומר? והאם תל אביב היא עיר עולם?

ססקיה סאסן טבעה את המושג וכתבה ספר בנושא ערים גלובליות בשנת 2001. ההגדרה על פיה לעיר גלובלית, בקצרה, היא כי בעידן הגלובליזציה, פעילות הייצור מפוזרת ברמה העולמית. רשת מורכבת זו של ייצור דורשת צורות חדשות של שירותים פיננסיים ושירותי יצור על מנת לנהלם. שירותים אלה הינם במקרים רבים מורכבים ודורשים רמות גבוהות של התמחות. אולם הם נתונים להצטברות של כלכלות, ונוטים להצטופף במספר מוגבל של ערים. מכיוון ובעלי מקצועות מומחים וחברות מתמחות בתחומי התמחות שונים יכולים להצטופף בערים שונות, משמעות הדבר הוא שיש למעשה שיש מספר צמתים כאלה, משום שהם אינם בהכרח משלימים אחד את השני באופן ישיר, מכיוון ויש להם תחומי התמחות שונים.

בעולם כזה, עיר גלובלית היא נקודת ייצור משמעותית עם שירותי מימון וייצור ייחודיים אשר מאפשרים לכלכלה הגלובלית להתפתח. סאסן התייחסה ספציפית לניו יורק, לונדון וטוקיו בספרה, אולם יש ערים גלובליות רבות אחרות. נשאלת איפה השאלה: איך מזהים עיר כזו? ואיך מגדירים עד כמה עיר כזו היא גלובלית? מעבר לכל הפעילויות הרגילות של ערים אלה, כערים.

מספר מחקרים נעשו במטרה לייצר דירוגים לערים גלובליות. עם זאת, כשבוחנים אותם, רואים כי ההגדרה לעיר גלובלית היא רחבה יותר מההגדרה שטבעה סאסן במקור. ויקיפדיה מציינת כמה מהמאפיינים שאנשים נוטים לייחס לערים גלובליות. הרשימה היא ארוכה, ואלה כמה מהנושאים:

  • בעיר קיימת בורסת ניירות ערך מרכזית
  • העיר הינה בעלת השפעה פוליטית בינלאומית
  • העיר משמשת בית למוסדות תרבותיים מוכרים ברמה עולמית
  • משמשת מרכז מדיה משמעותי
  • בעלת רשת תחבורה גדולה
  • יש בעיר שדה תעופה בינלאומי גדול
  • בעלת קו רקיע בולט

כפי שניתן לראות, הרשימה כוללת מגוון רחב של נושאים, שחלקם קשורים באופן רופף בלבד לגלובליזציה. למעשה, חלק מהנושאים ברשימה מבקשים להגדיר ערים רק על פי הבולטות העולמית שלהן, יותר מאשר על פי התפקוד שלהן בכלכלה העולמית. כדי להבהיר את הנקודה של הגדרת הערים הגלובליות, ניתן לבחון מספר מחקרים שנעשו בנושא:

ב-1999 פורסם מחקר הנקרא A Roster of World Cities. הכותבים, ג'ון ביוורסטוק, ריצ'ארד סמית ופיטר טיילור, התייחסו לעבודתה של סאסן, וביקשו להגדיר ערים גלובליות במונחים שירותי ייצור מתקדמים. הם לקחו רשימה של חברות בארבעה תחומי שירותים – חשבונאות, פרסום, בנקאות ומשפט, ובדקו היכן חברות אלה החזיקו בסניפים כדי לבחון את חשיבות הערים השונות כצמתי ייצור משמעותיים עבור שירותים אלה.

דירוג ערי עולם על פי ATKearney

דירוג ערי עולם על פי ATKearney

עם הפופוליות העולה של רעיון העיר הגלובלית, ארגונים נוספים ניסו לבחון את הנושא. חלק מהדירוגים החדשים יותר נקטו בגישות שונות לחלוטין, עם מבט רחב בהרבה, הקרוב יותר לרשימה של ויקיפדיה. דוגמה לכך היא הרשימה של AT Kearney, שפותחה עם ה-Chicago Council on Global Affairs. הגירסה האחרונה שלהם היא ה-  2012 Global Cities Index. מחקר זה משתמש בחמישה תחומים כקריטריונים:

  • פעילות עיסקית (מטה, חברות שירותים, ערך השוק, מספר כנסים בינלאומיים, ערך הסחורות העוברות בנמלים ושדות התעופה)
  • הון אנושי (גודל הוכלוסיה הזרה, איכות האוניברסיטאות, מספר בתי הספר הבינלאומיים, אוכלוסיית הסטודנטים הזרים, מספר התושבים בעלי תואר אקדמי)
  • החלפת מידע (גישה לערוצי חדשות בטלוויזיה מרכזיים, נוכחות אינטרנט, מספר משרדי חדשות בינלאומיים, צנזורה, מנויים לפסי רשת רחבה)
  • חוויה תרבותית (מספר אירועי ספורט, מוזיאונים, מרכזי אומנויות במה, מוסדות קולינריים, מספר מבקרים בינלאומיים, יחסי ערים תאומות)
  • מעורבות פוליטית (מספר שגרירויות וקונסוליות, גופי חשיבה, ארגונים בינלאומיים, כנסים פוליטיים)
דירוג ערי עולם על פי המוסד לאסטרטגיה עירונית בטוקיו

דירוג ערי עולם על פי המוסד לאסטרטגיה עירונית בטוקיו

המוסד לאסטרטגיה עירונית בטוקיו פרסם מחקר אחר הקרוי The Global Power City Index 2011. דו"ח זה בוחן ערים במונחים של תפקוד על פי דרישה של מספר "שחקנים": מנהל, חוקר, אמן, מבקר ותושב. תחומי התפקוד הם:

  • כלכלה (אטרקטיביות השוק, כלכלה חיונית, סביבה עיסקית, רגולציה וסיכון)
  • מחקר ופיתוח (רקע מחקרי, מוכנות לקבלה ותמיכה במחקר, השיגי מחקר)
  • אינטראקציה תרבותית (פוטנציאל לקביעת מגמות, סביבה מראחת, משיכת מבקרים, אוכל וקניות, רמת האינטראקציה)
  • חיות (סביבת עבודה, יוקר המחייה, בטחון ובטיחות)
  • סביבה (איכות סביבה, זיהום, סביבה טבעית)
  • נגישות (תשתית תחבורה בינלאומית, תחבורה פנים עירונית)

עוד דירוג פופולרי הוא של האקונומיסט – Global City Competitiveness Index. דוח זה מדרג ערים על פי כמה תחומים:

  • חוזקת הכלכלה (תוצר לנפש, צמיחת התוצר, שילוב בכלכלה אזורית)
  • הון אנושי (צמיחת האוכלוסייה, אוכלוסייה בגיל העבודה, איכות החינוך, איכות שירותי הבריאות, העסקת בעלי לאומים זרים)
  • אפקטיביות מוסדית (תהליכי בחירות ופלורליזם, עצמאות פיסקלית של השלטון המקומי, מיסוי, חוק, ממשל)
  • בגרות פיננסית (היקף ועומק האשכול הפיננסי)
  • משיכה בינלאומית (חברות מרשימת Fortune 500, תדירות טיסות בינלאומיות, כנסים בינלאומיים, הובלה בחינוך גבוה, גופי חשיבה מוכרים)
  • הון פיזי (איכות התשתית הפיזית, איכות התחבורה הציבורית, איכות הטלקום)
  • סביבה ומפגעים טבעיים (סכנה לאסונות טבע, מדיניות סביבתית)
  • מאפייני חברה ותרבות (חופש הדעה וזכויות אדם, פתיחות ומגוון, פשיעה, תרבות)

ניתן לראות, מכל המדדים החדשים יותר, כי ההגדרה של עיר עולם או עיר גלובלית התרחבה מאד, ואינה כוללת רק את המאפיינים הכלכליים שהגדירה סאסן, אלא נוספו מדדים רבים של איכות חיים, תרבות, חופש וממשל ועוד. אפשר לומר, כי עיר עולם הוא סוג של מושג, שהגדרתו טרם הוכרעה, אולם כשאנחנו רואים עיר כזו, ברור לנו שהיא כזו, ולגבי עיר אחרת, ברור שהיא אינה כזו. עיר עולם, במילים פשוטות, היא עיר מובילה ברמה העולמית, מרכז עולמית ומנוע צמיחה אדיר.

עיריית תל-אביב-יפו השיקה מהלך עירוני-לאומי שמטרתו מיצוב העיר כ'עיר עולם':
"המונח 'עיר עולם' (עיר גלובלית) מתאר עיר מרכזית בתחומי הכלכלה, התרבות והחברה; עיר מובילה ובעלת חשיבות בין-לאומית; עיר טכנולוגית, 'עוגן' לאומי המקשר אותה ואת מדינתה למשק הגלובלית בפעילות פיננסית, תרבותית, אקדמית-חינוכית, פוליטית, תקשורתית, טכנולוגית, יצירתית ומסחרית. למהלך שותפים, לצד העירייה, משרדי ממשלה וגופים לאומיים נוספים. כל השותפים רואים במהלך אינטרס לאומי, שישפיע לטובה על העיר והמטרופולין, על המדינה, ועל דמותה הבין-לאומית של ישראל.

מיצוב תל-אביב-יפו כעיר גלובלית מתרכז במיתוג העיר כ-Startup City – מרכז יזמות טכנולוגי ועיר יצירתית ותוססת המהווה אבן שואבת ליזמים ואנשי טכנולוגיה מכל העולם.

מנהלת עיר עולם כיום מתעסקת בפרויקטים רבים, ביניהם ארבע יוזמות גדולות שהן מיצוב העיר כמרכז לחדשנות ויזמות – Startup City, Study Tel Aviv, Film ו Tel Aviv Art Year. כל אחת מהיוזמות מתמקדת בחוזקה אחרת של העיר – יזמות וחדשנות, סטודנטים בינלאומיים, הפקות סרטים ותרבות ואמנות בעיר."

מאמרים קשורים: מיפוי הכוח הכלכלי של הערים עד 2025 | הערים התחרותיות בעולם | מאיפה יגיע הגל הבא של הצמיחה העירונית? | 13 ערי הענק של סין | מיתוג שנת 2012 כשנת האמנות בתל אביב


שדות התעופה של העתיד הם הרבה יותר ממקום לנחות או להמריא

כדי להתחבר מחדש לנוסעים עצבניים ובלתי מרוצים, שדות תעופה סביב העולם ממציאים עצמם מחדש כיעדים מרגיעים הכוללים ברכות, מגרשי גולף ובתי קולנוע, במקום המקום המוכר שבו עוברים חיפוש במזוודות לפני העלייה למטוס.

יותר מ-5 מיליארד נוסעים עברו בשדות התעופה בעולם בשנת 2011. זהו מספר עצום, בהתייחס לגודל האוכלוסייה בעולם המונה 7 מיליארד איש. וכל הנוסעים האוויריים, בכל מקום, בכל יום, מאוחדים בדעה כי שדות תעופה יכולים להיות גיהנום. אבל עבור תעשייה שכבר עברה עליות ומורדות, גיהנום אינו יעד סופי. זוהי הזדמנות לשינוי, ואכן, שדות תעופה מסביב לעולם ממציאים מחדש את המושג שדה תעופה, כמקום בו אנשים רוצים לבלות יותר זמן. שדה התעופה ארלנדה בשבדיה, לדוגמה, מציע חבילות חתונה במרפסת מגדל הפיקוח.

שדה התעופה אינצ'און בסיאול

שדה התעופה אינצ'און בסיאול

בשדה התעופה אינצ'און בסיאול, דרום קוריאה, קניות זה הכל. שדה התעופה מפורסם כאחד מיעדי הקניות הטובים באסיה, לא רק שדה תעופה עם חנויות טובות, והשדה מקים טרמינל חדש שיפתח ב-2018., שעוצב על ידי חברת  Gensler. הטרמינל, בן 6 הקומות, יציע קניות טובות עוד יותר עבור הנוסעים, אבל בסביבה סגורה לחלוטין. הטרמינל מעוצב עם הרבה זכוכית, אור יום, צמחייה טרופית וקוריוזים שיעשו את האנשים שמחים. בניהם, שני פארקים בתוך הטרמינל, נחל זורם, כלוב ציפורים והרבה פרפרים. תהיה גם במה להופעות חיות.

עם אותה גישה של סיפוק הקהל, שדה תעופה חדש נבחן בעיר לגוס, ניגריה, והדיונים הם על איך להציע בשדה את מה שהנוסעים האפריקאיים באמת רוצים: ההזדמנות לרכוש מוצרים בינלאומיים, כמו מקררים ומכונות כביסה. במינכן, דשה התעופה לוקח את הנוסעים לחוויה בווארית, מיקרוקוסמוס של מינכן עם מבשלת בירה, גני בירה בתוך המבנה ואולם תצוגה של אאודי. צ'אנגי איירפורט בסינגפור מציע  ברכת שחיה בסגנון באלי בין האטרקציות שבשדה. בהונג קונג, שדה התעופה מבדר: מגרש גולף וקולנוע איימקס הגדול בהונג קונג.

שדה התעופה בדנוור, ארה"ב

שדה התעופה בדנוור, ארה"ב

שדה התעופה הבינלאומי בדנוור עובר הרחבה ושינוי שיהפוך אותו למעין מרכז עירוני, המחבר גם באופן פיזי וגם רגשי לדאונטאוון דנוור והאזור. מלון ומרכז כנסים, עם ברכת שחייה על הגג, הם חלק מתכנית ההרחבה, יחד עם כיכר חיצונית עבור אירועים, וקו רכבת חדש שיחבר אל העיר. צ'נאי איירפורט בדרום הודו, שיפתח שני טרמינלים חדשים, שתוכננו סביב הקונספט “calm oasis”. עם צמחייה חיה בפנים ומחוץ לטרמינלים, הנוסעים עוברים בתוך גשר זכוכית מעל גן טרופי מלא בעצי דקל, סחלבים וצמחים אחרים. הרעיון הוא לתת תחושה של רוגע והתחדשות.

נראה כי שדות התעופה עוברים שינוי גדול יותר מלתת תחושה נעימה יותר לנמצאים בהם. בשנת 2010, שדות התעופה באירופה דיווחו על הכנסות של כ-7 מיליארד ולר ממכירות מזון ושתייה בלבד. באזור אסיה והפסיפיק 6 מיליארד דולר ממכירות אלה, ובצפון אמריקה 1.7 מילארד דולר. טרמינל 2 החדש בסן פרנסיסקו, עוצב במיוחד כדי לשקף את תרבות המפרץ במזון, אמנות ואווירה ואת המיקוד בקיימות. הנוסעים בטרמינל זה "אוכלים" את זה, כשההוצאה הממוצעת לנוסע היא גבוהה ב-22% מבשדות התעופה האחרים בסן פרנסיסקו.

ההכנסות האלה לשדות התעופה וחברות התעופה הן קריטיות, בעיקר בתקופה של פשיטות רגל, מיזוגים בין חברות, ומיזוגי טיסות. הכנסות גבוהות של שדה תעופה יכולות לצמצם את עלויות התפעול לחברות התעופה. חברות אלה שילמו בעבר עד 70% מההכנסות של שדות התעופה, שירדו כעת לרמה של כ-40%, בזכות ההכנסות מנוסעים.

את החשיבות הגוברת של שדות תעופה הצגתי בפוסט קודם, ונראה כי שדות תעופה הולכים והופכים ליעדים בפני עצמם, והעידן בו שדות תעופה סביב העולם נראו בדיוק אותו הדבר, חסרי ייחוד, תכליתיים, קרים ונוקשים עובר מן העולם, לטובת מרכזי תחבורה, בידור ונופש, שהטיסה אליהם ומהם, הינה פרט שולי.

מאמרים קשורים: הקשר בין שדות תעופה ושגשוג של ערים | שדה התעופה העמוס בעולם ב-2015 יהיה במזה"ת | נתב"ג 2020 – האופציה הימית | שדה התעופה החדש בעמאן | מיתוג שדה התעופה בלבוב, אוקראינה


העיר החכמה החדשה שבה איש לא יגור או יבקר

פרויקט מדעי בקנה מידה ללא תקדים החל החודש במדבר ניו מקסיקו, כשחברת הטכנולוגיה פגסוס גלובל הולדינגס עלתה על הקרקע והחלה לבנות עיר חדשה כולל בתי ספר, פארקים ושדה תעופה, כדי לבדוק את טכנולוגיות העתיד, אבל תושבי העיר הזאת לא יהיו בני אדם, אלא רובוטים.

העיר, שתקרא Center for Innovation, Testing and Evaluation או  CITE, מתוכננת להיפתח בספטמבר 2015, והיא תשתרע על כ-30 קמ"ר, בגודל עיר בינונית ממוצעת בארה"ב, עם בתים ותשתית לאיכלוס 35,000 תושבים. התכנית, בעלות מיליארד דולר, תכלול מאפיינים חדשים וישנים של תכנון עירוני, מבנייני משרדים ירוקים ועד מבנים משנות ה-80, והיא תהיה כולה מרושתת באמצעי איסוף מידע עבור המחקרים השונים.

העיר הבלתי מאוכלסת תשמש כמעבדת מחקר עבור אוניברסיטאות, חברות וממשלות לבדיקת טכנולוגיות מתפתחות, כמו מקורות אנרגיה חלופיים, מערכות תחבורה חכמות, תקשורת אלחוטית ורשתות חשמל חכמות. העיצוב, הנמצא לקראת סיום בשיתוף חברת הארכיטקטים Perkins and Will, כולל מערכות חדרי בקרה תת קרקעיים, בהם מהנדסים יוכלו לחקות תנאים שונים בדירות, כבישים ושטחים ציבוריים.

CITE מאמינה שהעיר יכולה לשמש שטח ניסוי לטכנולוגיות לפני שהן יוצאות לשוק, תוך חיקוי התנאים האמיתיים, במקום בו ניסוי רעיונות חדשים אינו יקר, מסוכן ואיטי, כמו בערים אמיתיות.

מאמרים קשורים: איך בונים עיר חכמה? מהיסוד. | מסדאר, העיר המקיימת הראשונה בעולם | עיר העתיד כבר כאן, בקוריאה | רוסיה מקימה עיר חדשה כדוגמת סיליקון ואלי | עיר חדשה וחכמה בישראל?


מדוע הרחובות אינם שייכים לאנשים, במקום למכוניות? הכיבוש מחדש של הרחובות

בשבע השנים האחרונות הייתה לונדון עסוקה בארגון המשחקים האולימפיים. כעת, עם תחילתם, המחשבות נעות לעבר העתיד, ומה הוא צופן ללונדון. כיצד העיר תשמר את המומנטום וההתלהבות שהציתה האולימפיאדה בעיר, ואיך תכנון העיר ישפר את איכות החיים של התושבים. דרך אחת לטפל במרכז העיר יכול לספק הזדמנות לשנות את הסביבה העירונית באופן יסודי, ולהוות דוגמה לערים אחרות המבקשות להחיות אזורים עירוניים צפופים.

חלק גדול מהדיון לגבי העתיד של לונדון מתמקד הצורך בתשתיות חדשות: רכבת מהירה, שדות תעופה (שדה תעופה חדש בלונדון נמצא בתכנון), מערכות הכרחיות (מנהרה חדשה מתחת לנהר התמזה) וכדומה. אבל מעבר לפרויקטים הענקיים האלה, יש גם מבט אל איכות החיים העיר. במרכז ההיסטורי של לונדון, הסיטי, אין פארקים ציבוריים. ידוע כי לשטחים פתוחים יש תרומה כלכלית, פסיכולוגית ואקולוגית, שכל אחת מהן תורמות לאיכות החיים בעיר. אולם בעיר ההיסטורית והצפופה, בה כל פיסת אדמה כבר מנוצלת, איך ניתן לייצר שטחים פתוחים חדשים?

ערים סביב העולם כבר החלו להפנות את תשומת ליבן לשטחים הנרחבים המוקדשים לכבישים כדי לספק את צרכי המכונית הפרטית. תנועות Reclaim the Streets ו- Critical Mass מייצגות את הלחץ הגובר במקומות רבים לשימוש טוב יותר בשטחים הציבוריים המוקדשים כיום לכבישים. אנרכיסטים שואלים את השאלה הבסיסית: מדוע הרחובות אינם שייכים לאנשים, במקום למכוניות?

22nd_parklet סן פרנסיסקו

22nd_parklet סן פרנסיסקו

בשנה האחרונה, “parklets” עורר עניין בערים כמו וונקובר, פילדלפיה ושיקגו. פארקלטס היא מחאה, פארק אורבני קטן הכולל צמחים ומקומות ישיבה, המוקם בדרך כלל בתוך חניון. כשאנשים רואים וחווים את הפארקלטס, הם מבינים את הערך של שטחים פתוחים המציעים איכות חיים. פארקים, אפילו בסדר גודל קטנטן, הם מקומות בהם אנשים רוצים להיות, בעיקר באזורים עירוניים צפופים. סן פרנסיסקו במיוחד מאוהבת ברעיון, ולאחרונה השיקה יוזמה של Pavement to Parks (מדרכות לפארקים) עם מטרה להשיב לציבור 25% מהשטחים המשמשים כיום לרחובות בעיר.

guerrero_park סן פרנסיסקו

guerrero_park סן פרנסיסקו

בלונדון, המגמה לשפר את איכות חווית הולכי הרגל אינה חדשה, אולם היא נעשית עכשיו יותר שאפתנית. העירייה בדקה את האפשרות לסגור רחובות קניות קטנים, וגילתה כי הדבר מגביר את התנועה הרגלית. כשרחוב אוקספורד נסגר לתנועת כלי רכב, נוספו אלפי מבקרים נוספים לחנויות ברחוב. הסגירות הזמניות של רחובות מפנות מקום עכשיו להתערבות רחבה בהרבה שעשויה לשנות לגמרי את הדרך בה אנו חווים את העיר. ועם תוצאות חיוביות כל כך, עולה השאלה: האם יש דרך יותר טובה להשתמש בשטחים המוקדשים למכוניות?

זו השאלה בדיוק שלונדון שואלת את עצמה כעת בהקשר של London Wall, דרך מהירה בת 4 נתיבים שנבנתה בשנות ה-50 כחלק ממערכת כבישים מהירים. בכביש ממוקם בלב ההיסטורי של העיר לונדון, ומחלק למעשה את הברביקן, אחד ממרכזי התרבות והמגורים החשובים של לונדון, מלב העיר. לכביש זה יש חשיבות מועטה ברמה של ניהול התחבורה, אולם בעל פוטנציאל גבוה להיות בעל ערך רב כשטח ציבורי פתוח, ושינויו לפארק אורבני גדול בלב ההיסטורי של העיר.

האם כך תיראה לונדון ב-2050?

האם כך תיראה לונדון ב-2050?

החזון ל- London Wall Park הוא רק מרכיב אחד מעיצוב קונספטואלי ב- The Developing City, תערכוה המוצגת בלונדון במהלך הקיץ. אוצרי התערוכה איתגרו מעצבים לחשוב מחדש איך לונדון יכולה להראות עד 2050. (עוד אפשרויות עתידיות ללונדון)

ה- London Wall Park מציג דוגמה לתנאים הקיימים בערים רבות. רחובות עירוניים צריכים להיות מתוכננים עבור הולכי רגל, רוכבי אופניים, ותחבורה ציבורית- לא רק עבור מכוניות. באופן פרדוקסלי, החלקים בלונדון שתוכננו בשנות ה-50 וה-60 עבור מכוניות הם אלה שמוצאים עצמם כעת המתאימים ביותר להפיכה לפארקים.

אנו חיים במאה של הערים, ויש צורך להגדיר מחדש מה ערים יכולות להיות ואיך הן יכולות להיות יותר איכותיות, ולא רק יותר צפופות. מפתח אחד לשינוי יהיה להכיר בעובדה שלא כל הכבישים הם שווים. את חלקם להחליף בשטחים פתוחים נוספים, שערים כל כך זקוקות להם.

מאמרים קשורים: איך טיול בפארק משפר את המוח | כדי למצוא שדה חקלאי בניו יורק צריך פשוט לעלות לגג | מסועים במקום מדרכות. חווית ההליכה בעיר | הזוכים בפרס האירופי למרחבים ציבוריים | איך האופניים משנים את העיר


מסועים במקום מדרכות. חווית ההליכה בעיר עומדת להשתנות

מסועים ניתן למצוא לרוב בשדות תעופה, או מרכזי קניות, מקומות בהם העייפות חוברת לדחיפות להגיע ממקום למקום. אבל עיר אחת בספרד החליטה להוציא את המסועים משדות התעופה אל הרחוב במרכז העיר.

אילו הם ה-"Mechanical Ramps" של הארכיטקט רוברטו ארסייה בעיר ויטוריה גסטייז (הבירה הירוקה של אירופה ל-2012), עיר בת כ-240,000 תושבים בצפון ספרד. העירייה התקינה את ההליכונים הענקיים בשנת 2007 בעלות של 3.7 מיליון אירו.

הארכיטקט צייד את המסועים עם כמה מאפיינים מעניינים: החיפוי עשוי זכוכית חזקה ושקופה במיוחד, כך שהמשתמשים יוכלו להינות מהרחוב ההיסטורי היפה ולא יחושו שהם נעים בתוך מנהרה. רווחים בין הזכוכיות מאפשרים זרימת אוויר, ומרווחים בין שבעת מקטעי המסוע מאפשרים למשתמשים גם לחוות את הרחוב עצמו.

מסגרות המתכת של המסוע מוצבים בהטיה אחד מהשני, ויוצרים סוג של מבנה מתפתל. האפקט הנוצר תוך כדי הנסיעה על המסוע נועד להעניק חוויה מיוחדת ולא משעממת, עם תחושה של תנועה.

עבור הולכי הרגל בויטוריה גסטייז זו בוודאי ברכה, המקלה על הטיפוס במעלה הרחוב, והתרומה עבור אנשים בעלי מוגבלויות או קושי בהליכה הוא ברור. מצד שני טענות עלו בעיר כי התקנת המסועים בסביבה ההיסטורית פוגעת בה, ולמרות העיצוב הייחודי, המסוע עיין נראה כמו משהו שנגזר מתוך שדה תעופה ונשתל במרכז העיר. בשנים האחרונות יותר ויותר מערכות כאלה מופיעות בערים ברחבי העולם, המסוע של ויטוריה גסטייז מתחיל להראות כמו הסנונית שמסמנת את תחילת השינוי באופי של התנועה הרגלית בערים.

מאמרים קשורים: תחרות עיר הבירה הירוקה של אירופה | מיתוג בילבאו- השקעה תרבותית שהשתלמה | סן סבסטיין משיקה תכנית השכרת מכוניות חשמליות | האבולוציה של נתיבי האופניים בעיר | האם המכונית החשמלית להשכרה מגיעה לתל אביב


מיתוג בעידן הדיגיטלי: לינקולן, נברסקה

לינקולן נוסדה בשנת 1856, והיא הבירה של מדינת נברסקה. עם 300,000 תושבים במטרופולין, היא השנייה בגודלה אחרי אומהה. בשבוע שעבר, לשכת המסחר של לינקולן הציגה את המיתוג החדש לעיר שמטרתו משיכת אנשים מוכשרים לגור בעיר ולעודד את הכלכלה. שפת המותג עוצבה על ידי החברה המקומית Archrival.

על פי ספר המותג, קהל היעד העיקרי של המיתוג הוא בוגרי אוניברסיטאות בלינקולן ואנשי מקצוע צעירים בכל מקום אחר. במחקר שנערך התקבלו תוצאות מחמיאות לעיר: 82% היו מרוצים או מאד מרוצים מלינקולן כמקום לחיות בו, 67% דיווחו כי הם מרוצים או מאד מרוצים מהעיר כמקום להתחיל בו קריירה או עסק, 70% אמרו כי הם אינם מתכננים לעזוב, הם מתכננים לפרוש בעיר, או שיחיו בעיר כל עוד הם ימצאו בה עבודה.

המסרים של המיתוג, על פי ספר המותג הם: אתה יכול להצליח בלינקולן, יהיה לך נוח בלינקולן, אתה יכול להנות בלינקולן. המסרים מוסברים בעלות החיים הנמוכה, האוויר והעיר הנקיים, אבטלה נמוכה, שטחים פתוחים נרחבים, פארקים, מרחקי נסיעה קצרים, משרות טובות, סצינת אמנות ובידור עשירה, וייזמות.

למעשה, ספר המיתוג אינו מציג אסטרטגיה ברורה וגם לא מסר ברור ומרוכז. אין מחקר בקרב קהלי היעד ואפיונם, וגם אין ניתוח של וחזקות וחולשות העיר (swot), המהווה בסיס לפיתוח אסטרטגיה. שפת המותג לעומת זאת יכולה להעביר את הרושם כי מדובר בעיר הייטק, או עיר תזזיתית – אבל תיאורים אלה לא מאפיינים את העיר. העיר מוגדרת יותר כעיר קטנה ושלווה. שפת המותג עכשווית אבל חסרה ייחודיות מקומית ונוטה יתר על המידה לכיוון ההייטקי. שפת המותג יכולה הייתה להתאים אולי לשדה תעופה או מרכז תחבורתי אחר ולא לעיר, ואף כי במבט ראשון היא נראית מרשימה, העומס הגרפי והצבעוני הוא עצום ושימוש קבוע בשפה יגרום לעייפות ועומס, ויוביל בסופו של דבר ל"דילול" השפה וצמצומה.

במעט השנים האחרונות עבר עולם השיווק והמדיה מהפכה עצומה, עם כניסת הרשתות החברתיות והטלפונים החכמים למרכז הבמה. השיווק הדיגיטלי שהתבסס על אתרי אינטרנט עד לא מזמן ככלי משני לשיווק המסורתי, פרץ בעוצמה אדירה ברשתות החברתיות ובמכשירים הניידים, שהפכו לכלי החשוב ביותר ביצירת קשר עם הקהלים השונים. מאז המהפכה הצעירה הזו, לא פורסמו פרויקטים רבים למיתוג ערים, שנולדו לתוך העידן החדש הזה והתייחסו אליו.

הדבר המעניין במיתוג לינקולן, הוא מצד אחד המשך המסורת המפוקפקת של ביצוע מיתוג עירוני ללא אסטרטגיה מבוססת וחזון עירוני, אבל מצד שני אימוץ אמצעי המדיה החדשים לשיווק העיר ביד רחבה. ספר המותג מדלג כמעט לחלוטין על שלבי האסטרטגיה אבל מפרט מאד בנושא אמצעי המדיה בהם תשתמש העיר לצרכי שיווק: 4 אתרי אינטרנט מקושרים ישתפו פעולה כדי להציג את התדמית הצעירה של לינקולן. אתר המותג לינקולן, פרופיל פייסבוק לעיר, אתר לשכת המסחר שיתרכז בעסקים ואתר נוסף עבור אירועים ותיירות. בנוסף אפליקציית טלפונים ניידים שתציג מפות, אירועים, עסקים וכיוצ"ב, וחשבונות ב-foursquare, פינטרסט ואינסטגרם שיפיצו תמונות של העיר.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

מאמרים קשורים: ספורט כאסטרטגיה לצמיחה באינדיאנפוליס | אטלנטיק סיטי ממציאה עצמה מחדש | מיתוג קולורדו ספרינגס, ארה"ב | הלוגו האייקוני של ניו יורק עובר שינוי | נאשוויל "עיר המוזיקה"


הקשר בין שדות תעופה ושגשוג של ערים

שדות תעופה הם הרבה יותר ממקום לתפוס טיסה, לקיים פגישה עסקית בין טיסות, או לעשות קניות בדיוטי-פרי. הם מההשקעות הגדולות ביותר שעיר או אזור יכולים לבצע. שדות תעופה משפיעים על הצמיחה והפיתוח של ערים ואזורים, וזה כולל מלונאות, בידור, מסחר, כנסים, תערוכות עסקיות, בנייני משרדים ועוד.

הקשר ההדוק בין שדות תעופה ופיתוח אזורי התברר כבר בכמה מחקרים. מחקר סטטיסטי של הכלכלן ריצ'רד גרין מצא קשר בין הנוסעים בשדות התעופה למספר תושבי העיר לבין צמיחת תעסוקה. מחקר אחר של הכלכלן יאן ברוקנר מצביע גם על קשר הדוק בין נוסעי חברות התעופה ותעסוקה אזורית, ומצא כי 10% צמיחה בתנועת טסים בעיר מייצר 1% צמיחה בתעסוקה אזורית. עוד מצא, כי שדות תעופה ושירותים לחברות תעופה תורם יותר ידע ועסקים מבוססי שירות מחברות תעשייתיות. המחקר מסכם: "הממצאים מאשרים את התפיסה הרווחת כי שירות תעופה טוב הוא מרכיב חשוב בהתפתחות כלכלה עירונית".

שדות תעופה מהווים עוגן ל"מודל אירוטרופוליס" (aerotropolis model) של פיתוח כלכלי, המבטיח לעצב מיקום עסקים ופיתוח עירוני במאה ה-21 בדומה לאופן שכבישים מהירים עשו במאה ה-20, רכבות במאה ה-19 ונמלים במאה ה-18. שדות תעופה מניעים שני דברים – מטענים או סחורה ואנשים. למעשה, הדיון לגבי שדות תעופה ופיתוח כלכלי התמקד בהנעת סחורות ובעסקים והתעשיות שצמחו סביב זה. אבל בכלכלה של היום, האפשרות להניע אנשים המייצרים וחולקים ידע הוא חשוב אפילו יותר.

ריצ'רד פלורידה ושרלוט מלנדר מה- Martin Prosperity Institute בטורונטו התבוננו באופן חדש על הקשר בין שדות תעופה ופיתוח כלכלי. מלנדר ביצעה ניתוח המשווה פעילות שדות תעופה לאינדיקטורים של פיתוח אזורי – תפוקה כלכלית, הכנסה ומשכורות, תעשיות הייטק ורמת חדשנות, רמת הון אנושי וריכוז ידע, מקצועי ויצירתי.

לשדות תעופה יש השפעה גדולה יותר על פיתוח כלכלי ע"י הנעת אנשים מאשר ע"י הנעת סחורות. גם למספר הטסים וגם למספר הטיסות קשורים לתפוקה הכלכלית, משכורות והכנסה. לעומת זאת, לא נמצא קשר בין הנ"ל לבין תנועת מטענים וסחורות. שדות תעופה גם קשורים באופן הדוק עם מאפיינים של כלכלה פוסט תעשייתית מבוססת ידע. גם מספר הטיסות וגם מספר הנוסעים נמצאים בהקבלה לאחוז הבוגרים שהינם בוגרי אוניברסיטאות, החלק של כוח העבודה המבוסס ידע, משרות מקצועיות ויצירתיות ועוד יותר עם ריכוז של תעשיות הייטק. שוב, לא נמצא קשר בין פקטורים אלה לכמות המטען שעברה בשדות התעופה.

התפקיד של שדות התעופה בהעברת אנשים נעשה ברור יותר כאשר הם בדקו את הפעילות של שדות התעופה ביחס לנפש. מספר הנוסעים בשדות התעופה ביחס לנפש קשור עם תפוקה כלכלית, משכורות והכנסה, כמו גם עם מספר מסיימי האוניברסיטאות ועם ריכוז תעשיות הייטק. לעומת זאת, למספר הטיסות ביחס לנפש לא היה קשר משמעותי עם הכנסה, משכורות או תפוקה כלכלית והייתה קשורה באופן שלילי עם תעשיית הייטק, הון אנושי ויצירתיות. מטען ביחס לנפש היה קשור באופן מובהק רק עם תפוקה כלכלית לנפש.

מלנדר השתמשה בניתוח רב משתנים לנסות להבין את ההשפעה של פעילות שדות תעופה לצד פקטורים אחרים על הכלכלה האזורית והפיתוח הכלכלי. היא הסתכלה בתחילה על אילו פקטורים קשורים עם ערים שיש להם שדות תעופה. גודל האוכלוסייה, כמובן, וכן הטמפרטורה הממוצעת בעיר וגם על גודל הקהילה האמנותית והתרבותית. במילים אחרות, שדות תעופה נמצאים במקומות יותר גדולים, חמים ויצירתיים.

בשלב הבא היא בדקה את ההשפעה של שדה תעופה על הפיתוח הכלכלי. היא השתמשה בתפוקה כלכלית לנפש, המדד הסטנדרטי ליצרנות אזורית, בתור המשתנה התלוי, והכלילה את פעילות שדה התעופה לצד ההון האנושי, רמת האבטלה, תעשיות ההייטק ורמת האמנותיות והיצירתיות, ועוד משתנים שונים. היא השתמשה במספר נוסעים לנפש למדידת פעילות שדה התעופה כדי לבחון את ההשפעה של פעילות אנשים הקשורה לשדות תעופה על היצרנות האזורית.

היא מצאה כי פעילות של שדה תעופה קשורה באופן הדוק לשגשוג האזור ויצרנותו. עוד גילתה כי רמות ההון האנושי, רמות האבטלה ורמות האמנותיות והתרבות קשורים באופן הדוק עם היצרנות של האזור, בעוד גודל האזור ותעשיית הייטק אינם. נראה כי שזה לא הגודל שמשפיע על הרמת היצרנות האזורית אלא דברים שהגודל מסייע לעיר לגייס – כמו שדות תעופה, רמות גבוהות יותר של הון אנושי ואמנותיות ותרבותיות. זה לא הנעת סחורות או מטען, אלא היכולת להניע אנשים שאכפת להם.

ב-26 בדצמבר 2011 יצאה הודעה דרמטית ממשרדו של שר התחבורה ישראל כץ. "שר התחבורה הניח היום על שולחן הממשלה המלצה להקים את שדה התעופה המשלים לנתב"ג בנבטים שבנגב. בכך אימץ השר כץ את המלצות צוות ההיגוי הבין-משרדי שמונה על ידו". השר כץ הסביר בהודעה כי הקמת שדה תעופה בנבטים תביא לתנופת פיתוח גדולה בנגב, תגדיל את היצע העבודה ומעגל התעסוקה ותמשוך לאזור אוכלוסייה איכותית – שתגרום לפריחה כלכלית וחברתית.

בכך צירף עצמו כץ אל קבוצת לחץ גדולה שפועלת ללא לאות למען הקמת השדה בנבטים. הקבוצה כוללת בין היתר את השר לפיתוח הגליל והנגב סילבן שלום, מטה מאבק אקטיבי בראשותו של ראש עיריית באר שבע רוביק דנילוביץ', שבו חברים כ-30 ראשי רשויות מהצפון, מהמרכז ומהדרום, אנשי חיל האוויר לשעבר וטייסי אל על, קבוצות של צעירים מאזור הדרום וציבור הולך וגדל של אזרחים הסבורים שאין צודק, חברתי והגיוני יותר מלהרחיב את שדה התעופה הצבאי בדרום לכדי שדה אזרחי בינלאומי.

יוזמה אחרת, בשם נתב"ג 2020 מנסה לקדם הקמת שדה תעופה בינלאומי בים מול חופי ראשון לציון.

מאמרים קשורים: נתב"ג 2020 – האופציה הימית | שדה התעופה עמוס בעולם יהיה במזה"ת | שדה התעופה החדש בעמאן | מיתוג שדה התעופה בלבוב אוקראינה


פורסמו הזוכים בתחרות המיתוג מחדש הטוב ביותר 2012 של REBRAND

2012 REBRAND 100® Global Awards Brands פרסמו את רשימת תהליכי המיתוג מחדש הטובים ביותר לשנת 2012:

הפרויקטים הטובים ביותר: Avignonesi, CooperVision, NAB Private Wealth, National Music Centre, The One Foundation – Global Ethics Ltd

מרכז המוסיקה הלאומי – קנדה

המטרה הייתה ליצור מרכז מוסיקה לאומי בקנדה שמשלב בתוכו מרכז לימודי, מחקרי, מוזיאון, סטודיו להקלטה ואירועי מוסיקה חיה והנגיש לכל גיל. כדי לענות על האתגר התקיימו קבוצות מיקוד, דיונים אונליין עם בלוגרים, ראיונות עומק,  סדנאות מותג והתייעצויות עם ארכיטקטים ומעצבים. התברר כי קהל היעד חוצי גילאים, גאוגרפיות, טעמים מוסיקליים. היה צורך ליצור מותג שיגשר על כל זה ויתרכז באהבה למוסיקה, ומכאן התפתחו חמשת הקווים שמובילים את המיתוג, המהווים בסיס לכל מוסיקה. את המיתוג ביצעה חברת  http://www.cossette.com/

הפרויקטים הבולטים – 31 פרויקטים מכל התחומים צוינו כבולטים, ביניהם המיתוג מחדש לקינלי עבור קוקה קולה ישראל, שבוצע על ידי חברת פירמה, מיתוג מחדש לחברת סיסקו, Pfizer, UBS, ועוד

צוינו לשבח – 33 פרויקטים צוינו לשבח, וביניהם

Dubai Airports

דובאי איירפורטס מנהלת את שדות התעופה של דובאי ומתכוונת להיות מובילה עולמית עד 2020. היעד כולל מעבר מחברה ממשלתית לחברה עסקית ופתיחת שדה תעופה נוסף בדובאי. המיתוג בוצע על ידי חברת StartJG

The City of Gent

העיר גנט בבלגיה ביקשה למתג עצמה מחדש כעיר מבוקשת למגורים ועבודה וכיעד תיירותי אטרקטיבי. המיתוג בוצע על ידי חברת Duval Guillaume Corporate

מצגת זאת דורשת JavaScript.

מאמרים קשורים: תחרות מיתוג המדינה הטוב ביותר, דובאי- שדה התעופה העמוס בעולם


פולין מתחדשת לקראת משחקי יורו 2012

לוגו שדה התעופה פוזנן

לוגו שדה התעופה פוזנן

Ławica Poznań-Ławica Airport  – נמל התעופה של העיר פוזנן, העיר החמישית בגודלה בפולין, ואחת העתיקות ביותר במדינה, חשפה לוגו חדש.
הלוגו נוצר בסוכנות Diagram Branding Design בהשראת הכוכב בסמל של העיר פוזנן, וגם מזכיר מטוס והאות L, גם הצבע הכחול מגיע מהלוגו של פוזנן. המיתוג החדש מאומץ  במקביל להשלמת טרמינל הנוסעים החדש, לקראת משחקי היורו 2012 בפולין ואוקראינה, במהלכם פוזנן תארח חלק מהמשחקים.

פולין כולה עוברת שידרוג מאסיבי לקראת המשחקים הכולל איצטדיונים חדשים בגדנסק, רוצלב וורשה, שידרוג תשתיות בכל המדינה, שידרוג שדה התעופה Chopin בוורשה, ושדה תעופה חדש נוסף בעיר וורשה, שהוקם במיוחד לקראת המשחקים. שני שדות התעופה יחוברו בינהם בקו רכבת חדש. גם בפוזנן נבנה איצטדיון חדש, בנוסף על טרמינל הנוסעים בשדה התעופה.

פולין מנצלת עד תום את משחקי יורו 2012 הן לשדרוג כללי של תשתיות, איצטדיונים ושדות תעופה, ובעיקר לקידום המדינה בתחום התיירות.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

מאמרים קשורים: מיתוג שדה התעופה בלבוב אוקראינה, מיתוג קייב אוקראינה, מדד הערים החברתיות ביותר,


Lapsset – פרויקט הפיתוח הגדול באפריקה

הפרויקט הגדול ביותר באפריקה יצא לדרך עם תחילת עבודות הבנייה של נמל, מתקני זיקוק נפט, ושדה תעופה בדרום מזרח קניה. הפרויקט, בהשקעה של 23 מיליארד דולר, יכלול גם צינור נפט, מסילות רכבת וכביש מהיר שיחבר בין אזור החוף של קניה לבין דרום סודאן ואתיופיה, בנוסף יפותחו גם אזורי התיירות באזור.

מסדרון Lapsset יצור את מסדרון יבשתי באזור קו המשווה בין חוף מזרח אפריקה לחוף מערב אפריקה, ויעבור מקניה, לדרום סודן, מרכז אפריקה ועד לדואלה שבקמרון. "אין לי ספק שהיום הזה יירשם בהיסטוריה כאחד הרגעים המכוננים – כאשר עשינו צעד חשוב לחבר את העמים שלנו להזדמנויות כלכליות וחברתיות רבות הצפויות," אמר נשיא קניה.

מטרת הפרויקט היא למצב את קניה כמרכז ייצוא למזרח אפריקה, לכונן קשר לים מאזורים של קניה, דרום סודן ואתיופיה, לשפר את חייהם של יותר מ-15 מיליון תושבי האיזור בקניה.

קניה תזכה בהכנסות רבות מהנמל החדש וביצירת אלפי מקומות עבודה חדשים. מדינת דרום סודאן שזכתה באחרונה לעצמאות, מתכוונת לייצא את מרבית הנפט המופק בתחומה באמצעות הנמל החדש, ובכך לפתור את תלותה בסודן, ממנה התנתקה השנה לאחר מלחמת אזרחים ארוכה, ביצוא הנפט. לאתיופיה תהיה חלופה לנמל ג'יבוטי ליצוא הנפט שלה, בעיקר מהאזורים הגובלים בסומליה, שם התגלו שדות נפט עצומים לאחרונה.

השלמתו של פרויקט – (Lamu Port South Sudan Ethiopia Transport Corridor (Lapsset – צפויה בתוך ארבע שנים, כאשר העלויות הראשוניות יכוסו על ידי ממשלות קניה, אתיופיה ודרום סודאן, אשר מתכננות בהמשך לגייס משקיעים בינלאומיים למימון הפרויקט.

עם זאת, הפרויקט מעורר התנגדות מצד תושבי האזור וארגונים להגנת הסביבה, מכיוון שמחוז לאמו בקניה, שבו הוא מוקם, הוא אחד האזורים האחרונים בחופי מזרח אפריקה שהטבע בו טרם נהרס, וכבר הוכרז ע"י אונסק"ו כאתר מורשת עולמי.

מתוך מצגת משרד התחבורה של קניה:

מצגת זאת דורשת JavaScript.

מאמרים קשורים: סומליה- שדות הנפט שעוררו את העולם, מיתוג רובע האופנה של דרבן, דרום אפריקה, פרויקט מיפוי כל שמורות בטבע באפריקה


נתב"ג 2020 – האופציה הימית

פרויקט "נתב"ג 2020 – האופציה הימית", הושק היום. על פי יוזמי הפרויקט:

נתב"ג 2000 הוא שדה תעופה שנבנה על התשתית המנדטורית, מאבד את יכולת תפקודו, וממשיך לסכן ולאמלל את הציבור הישראלי. זהו שדה תעופה היושב על שטח נדל"ן ששווה מיליארדים לקופת המדינה, ומהווה סכנה בטיחותית וביטחונית. פינוי נתב"ג יאפשר קרקע לבניית 500 אלף דירות במרכז הארץ. היוזמים קוראים לציבור להצטרף ולהפעיל לחץ על מקבלי ההחלטות. הרעיון הוא לקדם את הקמתו של נמל תעופה בינלאומי על אי חדש שייבנה על הים. מדובר באי צף ולא באי שימולא בעפר. מוצעות שתי אופציות להקמתו – האחת, מול חופי תל אביב והשנייה מול חופי ראשון לציון.

בין התומכים והשותפים ליוזמת הפרוייקט: האלוף (מיל) יצחק מרדכי; האלוף (מיל) אורן שחור, נשיא ICC, פרופ' מיכאל בורט אדריכל מהטכניון בחיפה; פרופ' יחיאל רוזנפלד מהטכניון בחיפה; עורכי הדין ניר אדרי, ואברהם (אייב) נאמן; פרופ' ארנון סופר מאוניברסיטת חיפה, ראש קתדרת חייקין והחוג לגיאוגרפיה ולימודי סביבה; מתכנן שדות תעופה המהנדס הוגו מרום ויו"ר ועד תושבי כפר טרומן לשעבר שאול אלמוג. בצוות היעוץ המקצועי הבינלאומי חברים פרופ' ארון גלמן, מומחה לתעופה בינלאומית, משיקגו, פרופ' גו'ן קסארדה, מומחה לתעופה בינלאומית מצפון קרולינה והאדריכל אראטה איסוזאקי מטוקיו.

http://www.natbag2020.com/

מאמרים קשורים: שדה התעופה העמוס בעולם ב-2015 יהיה במזה"ת | הקשר בין שדות תעופה ושגשוג של ערים | שדה התעופה החדש בעמאן | מיתוג שדה התעופה בלבוב, אוקראינה | חברות תעופה ככלי למיתוג מדינות


מטרופולין: 82 רשויות באזור מונטריאול מתחילות לחשוב ולפעול כאחת

מטרופולין מונטריאול

מטרופולין מונטריאול

אתר האינטרנט המקדם את מונטריאול, העיר השנייה בגודלה בקנדה, מכריז כי "מטרופולין מונטריאול הוא בהחלט מקום מעולה לגור בו". העסקים המקומיים והקבוצות הפוליטיות שמאחורי האתר משווקים לא רק את העיר מונטריאול עצמה, או את פרבריה, אלא את כל האיזורי האורבני המכונה Grand Montréal.

לא תמיד זה היה המצב, ולמקומיים המושג מונטריאול הגדולה אינו תמיד ברור לגמרי. לעיר מונטריאול שבלב האזור, עם מגדלי המשרדים והשכונות הצפופות שנבנו לפי המודל האירופי, אין הרבה במשותף עם הפרפרים המפוזרים והפרוסים המבטאים סגנון חיים תלוי רכב לפי המודל האמריקאי. בעבר, מנהיגים מקומיים לא הצליחו לייצר שיתוף פעולה ולהניע פרויקטים משותפים, כמו לדוגמה, גיוס מימון לבניית תחבורה מתאימה בין הפרברים לשדה התעופה מירבל (שכבר נסגר ונהרס).

לקרוא את ההמשך »


ירדן מגייסת דאונים (כדי לקדם את התיירות)

ירדן

באופן יחסי, ירדן היא מדינה בטוחה, מלאה באוצרות ארכיאולוגיים ותשתית תיירות טובה. אבל ירדן גם גובלת בסוריה, עירק, ערב הסעודית, ישראל והגדה המערבית, והמשמעויות ברורות..

כבר שני עשורים שירדן הצליחה לקדם עצמה דרך סרטי קולנוע כמו אינדיאנה ג'ונס ולהפוך אותם לכלי שיווק, בעיקר תוך הדגשת פטרה, האטרקציה התיירותית המרכזית במדינה. כעת ירדן מקווה שטכניקות צילום חדישות יעזרו לדחוף את התיירות קדימה. על פי נתוני הבנק העולמי, בירדן ביקרו כ-4 מיליון תיירים ב-2013, אולם משרד התיירות והעתיקות הירדני טוען ל-7 מיליון מבקרים.

לקרוא את ההמשך »


לשי אגסי יש חזון למכוניות אוטונומיות כתחבורה ציבורית. בבריטניה זו כבר מציאות

מכונית אוטונומית כתחבורה ציבורית. בריטניה

מכונית אוטונומית כתחבורה ציבורית. בריטניה

גלובס מפרסם היום מאמר המציג את החזון החדש של שי אגסי: "הפילוסופיה שהציג היא של מעבר ממודל של "רכב בבעלות פרטית" למודל של "תחבורה על תקן של UTILITY, כלומר תחבורה אישית שמסופקת כשירות חיוני, דוגמת חשמל ומים, ע"י רשות ממשלתית, מונציפלית או חברה פרטית."

"אגסי אומר כי מכוניות אוטונומיות הן הגל הבא בצונאמי של השינוי, והן יהוו "המשך טבעי" למודלים כמו של "אובר". לדבריו, "הציוד שדרוש להפוך כיום 'קליפה' קיימת של מכונית לאוטונומית עולה כיום 60-75 אלף דולר. אבל עד סוף העשור יופיעו טכנולוגיות מקבילות שיעלו פחות מ-1,000 דולר ויוכלו לנהוג פי 10 טוב יותר מנהגים אנושיים". החזון של אגסי הוא של שימוש במעין "פודים" – תאים אישיים עם הנעה חשמלית ויכולת נהיגה אוטונומית, שינועו במרכזי הערים שבעה הימים בשבוע, 24 שעות ביממה, ויהיו זמינים בלחיצת כפתור."

לקרוא את ההמשך »


ערים בתנועה 2015: לונדון היא העיר החכמה בעולם, ת"א עקפה את ברצלונה אבל בעלת דימוי גרוע, ומה עם ירושלים וחיפה?

לונדון העיר החכמה בעולם

לונדון העיר החכמה בעולם

כיום, יותר מתמיד, ערים זקוקות לתכנון אסטרטגי. רק בדרך זו הן יכולות לחפש את הדרך לחדשנות ולקדם את מה שחשוב באמת לעתידן. תהליך התכנון האסטרטגי חייב להיות השתתפותי וגמיש, עם מטרה מרכזית אחת: לעצב פעולות מקיימות התורמות לייחודיות ולדימוי של העיר. בדיוק כמו ששתי חברות מסחריות לא יכולות לבחור באותו מתכון להצלחה, כל עיר חייבת לחפש את המודל המתאים לה.

הניסיון מוכיח כי ערים חייבות להימנע ממבט לטווח קצר ולהרחיב את שדה הראייה שלהן. הן חייבות לפנות לחדשנות כדי לשפר את יעילות וקיימות השירותים, לקדם תקשורת ולערב את תושביהן ועסקיהן בתהליכים. זה הזמן לניהול חכם שלוקח בחשבון את כל הפקטורים והשחקנים החברתיים, עם מבט גלובלי כולל. זו הסיבה, שבעשורים האחרונים, מדינות וישויות בינלאומיות חקרו והגדירו, יצרו והטמיעו אינדיקטורים להשיג מטרות.

לקרוא את ההמשך »


דירוג איכות החיים בערים: וינה ראשונה, בגדד אחרונה. ואחרי אילו ערים כדאי לעקוב?

וינה - העיר אם איכות החיים הטובה בעולם

וינה – העיר אם איכות החיים הטובה בעולם

העיר וינה ממשיכה לשמור על המקום הראשון בדירוג מרסר לאיכות החיים בערים בעולם. הדירוג בוחן 230 ערים ויעדים הרלוונטיים לכישרונות בינלאומיים. ערי אירופה שולטות בחלק העליון של הרשימה, יחד עם ערים מרכזיות באוסטרליה וניו זילנד. וונקובר היא העיר האמריקאית עם הדירוג הגבוהה ביותר (5), וסינגפור (26) היא העיר האסייתית עם הדירוג הגבוה ביותר. דובאי מובילה את אזור המזרח התיכון (74), ומונטבידאו (78) את דרום אמריקה.

לקרוא את ההמשך »


סינגפור מובילה את רשימת הערים היקרות בעולם 2015. תל אביב במקום 18!

a48dfffeef121b86299819a8742ac8e1_400x400סינגפור שומרת זו השנה השנייה על מקומה כעיר היקרה בעולם, על פי דירוג עולמי דו שנתי של האקונומיסט, הבוחן את המחירים של יותר מ-400 מוצרים ושירותים.

העיר מדינה האסייתית מובילה על פני פריז (2), אוסלו (3), ציריך (4) וסידני (5), שגם הן שומרות על מקומן בדירוג, בהשוואת מחירי מוצרים ושירותים כמו מזון, ביגוד, דיור, פנאי, תחבורה, בתי ספר פרטיים ועוד, בקרב 140 ערים ב-93 מדינות, כשהעיר ניו יורק משמשת בסיס להשוואה. מלבורן, אוסטרליה מדורגת 6, ז'נבה 7, קופנהגן 8, הונג קונג 9 וסיאול 10. סיאול היא אחת הערים שמטפסות בקביעות ובמהירות במדד, כשרק לפני 5 שנים היא הייתה מדורגת במקום 50, וכיום היא בעשירייה הראשונה.

לקרוא את ההמשך »


דירוג שדות התעופה הטובים בעולם 2014

שדה התעופה עמאן

שדה התעופה עמאן

איגוד נמלי התעופה הבינלאומי פרסם את דירוג שדות התעופה הטובים בעולם לשנת 2014, הכולל בחינה של 300 שדות תעופה לפי 34 קטגוריות הכוללות שירות, יעילות, דיוק בזמנים, ניצול השטחים המסחריים, קמעונאות, אבטחה ועוד. המדד מתבסס על סקר בקרב נוסעים משלב הצ'ק אין ועד עזיבת השדה.

"שדות תעופה הם יותר מרק נקודות לנסיעה או הגעה" אמרה אנג'לה גיטנס, המנהלת הכללית של אגוד נמלי התעופה הבינלאומי. "הם עסקים מורכבים בזכות עצמם. וככאלה, המיקוד בשירותלנוסע הפך לחשוב ביותר כדי להבטיח הצלחה. בנוף המשתנה במהירות של תעופה בינלאומית, המדד הוא מפתח להבנת הדרך להגביר את שביעות הרצון של הנוסע ושיפור הביצועים העיסקיים".

לקרוא את ההמשך »


בית ספר לתחבורת העתיד: שדה התעופה גטוויק והרכבת התחתית של לונדון

שדה התעופה גטוויק לונדון

שדה התעופה גטוויק לונדון

שדה התעופה גטוויק בלונדון, הודיע השבוע על תכנית לשדרוג תחנת הרכבת בשדה בעלות של יותר מ-120 מיליון ליש"ט, כחלק מהפעולות שהשדה עושה כדי להקל ולאחד את התחבורה במטוסים וברכבות.

העבודות על התחנה יחלו ב-2017 ויסתיימו ב-2020, ויכללו שיפורים כמו הכפלת שטחי ההתחברות, הוספת מדרגות נעות ומעליות אל רציפי הרכבות, והפיכת זרימת הנוסעים לפשוטה ואינטואיטיבית יותר. כבר כיום חברות תעופה כמו איזיג'ט לדוגמה,  הנוחתות בגטוויק ובלוטון מציעות לטסים אפשרות לרכוש כרטיסי נסיעה ברכבות או אוטובוסים למרכז העיר במהלך הטיסה, כהמשך טבעי לנסיעה, אולם התכנית של גטוייק היא להפוך את המעבר בין אמצעי התחבורה השונים לפשוט, מהיר וטבעי הרבה יותר.

לקרוא את ההמשך »


סט. פטרסבורג מקבלת לראשונה לוגו בניסיון להכרה מחודשת בעיר

לוגו העיר סט. פטרסבורגהעיר השנייה בגודלה ברוסיה, סט. פטרסבורג מקבלת לוגו עירוני רשמי לראשונה, שאמור לעורר את המודעות לפוטנציאל התיירותי של העיר. כחלק מקמפיין ה-"Welcome to Saint-Petersburg", עסקים ובעלי עניין בתחום התיירות הם הראשונים לקבל פנייה, שמטרתה להביא יותר תיירים לעיר מבעבר.

לקרוא את ההמשך »


מה אפשר לעשות בשטח של שדה תעופה ישן? באתונה בונים את הפארק העירוני הגדול בעולם

פארק הליניקון אתונה

פארק הליניקון אתונה

בעוד התכניות לפינוי שדה דב בצפון תל אביב נרקמות, ומסמנות תכנון חסר חזון והפיכת המתחם לעוד שטח נדלני שינוצל רק לטובת מי שיוכל להרשות לעצמו לקנות בו דירה, כדאי להציץ אל ערים אחרות ולבחון איך הן התמודדו עם העתקת שדות תעופה ממרכזי הערים, ולמה ייעדו את הנדל"ן היקר שהתפנה.

בועידה הבינלאומית לערים של תל אביב, שהתקיימה לפני כשבועיים, הציג ד"ר פיליפ בוטליאר מ- Berlin TXL, את פרויקט חידוש שדה התעופה הישן בברלין והפיכתו למרכז חדשנות, מחקר וניסוי בטכנולוגיות של עיר חכמה. אספרן היא מרכז עירוני חדש הנבנה בשטח שדה התעופה הישן אספרן, מחוץ לווינה, כשהמטרה היא להפוך אותו לעיר חדשה עם 20,000 תושבים -20,000 מקומות עבודה עד שנת 2030. העיר מתוכננת להיות מרכז למחקר, פיתוח וחינוך. הרעיון המרכזי של הפרויקט הוא שאנשים יגורו ויעבדו בו. בזכות החיבור הרגשי שייוצר לתכנית הכוללת מרחקים קצרים, שבילי הליכה ואופניים רגועים ואגם מלאכותי.

אחת התכניות המעניינות והשאפתניות ביותר נרקמת כעת באתונה, פארק הליניקון. שדה התעופה הישן מתוכנן להפוך לפארק העירוני הגדול בעולם (2 מיליון מ"ר), שיתפרס עד לחוף הים והמרינה, כשחלק מהמבנים בעלי האדריכלות הייחודית ישומרו ויוסבו לשימושים חדשים, מסלולי נחיתה יוסבו לאזורים להולכי רגל, יבנו מתקני ספורט ונופש, מגדל מגורים יוקרתי שיהווה נקודת ציון עירונית, חוף ים משודרג ושילוב עם פארק תעשייה ומחקר. הפרויקט צפוי למשוך כ-7 מיליארד אירו בהשקעות, ליצור עשרות אלפי מקומות תעסוקה חדשים, להוביל לשיפור בתשתיות ולהוות מוקד משיכה לתיירות.

מאמרים קשורים: מיתוג העיר שעוד לא קיימת. אספרן, וינה | הפיכת מרחבים עירוניים נטושים לפארקים | המבורג הופכת לבירת התכנון העירוני של אירופה | אייקונים עירוניים: גשר הגן של לונדון ויערות ורטיקליים בסידני | הפרויקט ששינה לחלוטין את בוסטון, קבר אוטוסטרדה ויצר פארק


נא לפתוח יומנים: הועידה הבינלאומית לערים של תל אביב חוזרת!

ועידת הערים תל אביב

מסיבת סיום הקיץ של תל אביב, המקום בו ניתן לחוש באופן הברור ביותר את היותה של תל אביב עיר גלובלית צומחת, והפגנת הכוח הבינלאומית של העיר העברית הראשונה, תתקיים (שוב) בתאריכים 15-16 בספטמבר. עבור כל מי שעוסק בעירוניות, חדשנות, טכנולוגיה, מגמות, תיירות ובעצם כל מה שקשור לחיים העירוניים – זה המקום להיות בו.

לקרוא את ההמשך »


הגודל לא קובע: השינוי העובר על הערים הגלובליות ודירוג הערים המשפיעות בעולם.

לונדון - העיר המשפיעה בעולם

לונדון – העיר המשפיעה בעולם

למרות שבריטניה היא "מעצמה מדרגה שניה" הנמצאת בדעיכה כבר כמאה שנה, לונדון ממשיכה להיות העיר המשפיעה ביותר בעולם, על פי דירוג הערים המשפיעות ביותר. המאמר הקודם הציג את מדד הערים הטובות ביותר מבחינת איכות חיים, אלה שאם תרצו סביבה נעימה, שפע של פארקים ומעט פקקי תנועה, ודאי תשקלו לחיות בהן, ואילו מדד זה מיועד לשאפתנים, התחרותיים ואלה שרוצים להשפיע, ולא משנה באיזה תחום – מעסקים ובנקאות, ועד מדיה, פרסום, אופנה או טכנולוגיה – רשימת ערים זו מדרגת את הערים המשפיעות ביותר בעולם – "הערים החיוניות".

לקרוא את ההמשך »