קרן בלומברג מגיעה לישראל עם מענקי חדשנות לירושלים ולתל אביב. הכירו את ה- i-teams

קרן בלומברג

קרן הפילנתרופיה בלומברג הכריזה על 12 ערים נוספות בארה"ב שנבחרו להשתתף בתכנית ההרחבה בת ה-45 מיליון דולר לצוותי החדשנות. התכנית מכוונת לשיפור היכולת של עיריות לתכנן באפקטיביות ולהטמיע גישות חדשות לשיפור חיי התושבים, בהתבסס על מידע, חדשנות ופרויקטים וניהול ביצועים, כדי לעזור לראשי ערים להתמודד עם האתגרים שבחיים העירוניים.

המענקים שהוכרזו השבוע יועברו לערים אלבקרקי, בוסטון, סנטניאל, ג'רסי סיטי, לונג ביץ', לוס אנג'לס, מוביל, מיניאפוליס, פאוריה, רוצ'סטר, סיאטל וסירקוז והמימון יאפשר לכל ראש עיר להקים צוות חדשנות יעודי, i-teams, כדי לפתח ולהוציא לפועל גישות חדשניות להתמודדות עם נושאים כמו דיור בר השגה, ביטחון ציבורי, מימון תשתיות, שירות לציבור וצמיחה תעסוקתית.

קרו בלומברג גם הכריזה על שתי ערים מחוץ לארה"ב שיקבלו מענקים לצוותי חדשנות – ירושלים ותל אביב. ניר ברקת, ראש עיריית ירושלים ישתמש ב-i-team שלו כדי כדי להתמודד עם עוני ופיתוח כלכלי, ואילו רון חולדאי, ראש עיריית תל אביב יתמקד ביוקר המחייה והגירה בלתי חוקים (עובדים זרים).

"הצלחת חדשנות תלויה הן ביכולת לייצר רעיונות כמו באפשרות להוציאם לפועל – וה-i-teams עושים את שניהם" אמר מייקל בלומברג. "יותר ויותר עיריות סביב העולם להוטות לחדש, כך שאנו נרגשים לעבוד עם 12 ערים אמריקאיות חדשות ולהרחיב את התכנית אל מעבר לגבולות על ידי הבאת הצוותים לירושלים ולתל אביב יפו".

המענקים יאפשרו לראשי הערים להעסיק ולממן את צוותי החדשנות למשך 3 שנים. הצוותים ישמשו כיועצי חדשנות פנימיים, תוך טיפול בנושאים שבראש סדרי העדיפויות של העירייה אחד אחרי השני. על ידי שימוש בגישת העבודה של קרן בלומברג, ה- i-teams יעזרו לעיריות לעבור על תהליכים מבוססי מידע כדי להעריך בעיות, לייצר תגובות והתערבויות, לפתח שותפויות, ולספק תוצאות מדידות.

זהו הסבב השני של מענקים שקרן בלומברג מציעה לערים. הסבב הראשון הוענק לערים אטלנטה, שיקגו, לואיסוויל, ממפיס וניו אורלינס, וההצלחות כללו צמצום שטחי מסחר פנויים בממפיס, צימצום נסיעות לא נחוצות של אמבולנסים בלואיסוויל, קיצור זמני הוצאת רישיונות של מסעדות בשיקגו, צמצום דרי הרחוב באטלנטה, והורדת שיעורי הרציחות בניו אורלינס.

יותר מ-90 ערים הוזמנו להתמודד על המענק, והתנאים להתמודדות כללו מינימום של 100,000 תושבים וראש עירייה המכהן שנתיים לפחות. הערים הזוכות יקבלו מענקים של בין 400,000$ ועד 1,000,000$ לשנה למשך 3 שנים, ובנוסף למענק הן יזכו לתמיכה בהטמעה ואפשרות ללמוד מערים אחרות שבתכנית.

בנוסף לתכנית צוותי החדשנות, מנהל קרן בלומברג את תחרות החדשנות לערים המעניקה פרס של 5 מיליון דולר לעיר המציעה את התכנית הטובה ביותר להתמודדות אתגרים ובעיות של ערים ועוד פרסים בערך של 1 מיליון דולר ל-4 הצעות נוספות. התחרות הושקה לערים בארה"ב והשנה, לראשונה, גם התקיימה במקביל עבור ערים באירופה. בתחרות האמריקאית זכתה פרובידנס רוד איילנד עבור תכנית חינוך, ופרסים נוספים הוענקו לשיקגו, יוסטון, פילדלפיה וסנטה מוניקה.  בתחרות האירופאית זכתה ברצלונה בפרס הראשון עבור תכנית להקמת רשת שיתופית לגיל השלישי, ובפרסים נוספים זכו הערים אתונה שהגישה הצעה ליצירת פלטפורמה אינטרנטית שתחבר בין התושבים לממשל כדי לחזק את המעורבות האזרחית בעיר, קירקליס, בריטניה שתאמץ את כלכלת השיתוף כדי להשתמש טוב יותר במשאבים המצטמצמים של העירייה, שטוקהולם שתיצור תכנית עירונית שתפעיל תושבים ליצירת אנרגיה מביוקאר, תחליף אורגני שממריץ צמיחת עצים, סופח פחמן ומטהר מים, ו-וורשה שהגישה הצעה ליצירת מערכת מידע וירטואלית.

מאמרים קשורים: ברצלונה היא הזוכה בתחרות בלומברג לערי אירופה | ניו יורק מסכמת את העשור של בלומברג | הזוכים בתחרות בלומברג לערי ארה"ב | רעיונות לשיפור העיר שכבר נוסו והצליחו | סיטילאב: רעיונות שהצליחו לשפר ערים בעולם (ובישראל)

מודעות פרסומת

איך פותרים את מצוקת החנייה (של האופניים)? החניופן של תל אביב

חניות אופניים: חנייה אנכית, ספסל/חנייה, מדרכה/חנייה

חניות אופניים: חנייה אנכית, ספסל/חנייה, מדרכה/חנייה

מחקר שהתפרסם באירופה מגלה כי השנה לראשונה, ברוב מדינות אירופה יותר אנשים רוכבים על אופניים מאשר נוהגים, ויותר אופניים נמכרות ממכוניות. מאז שנת 2004, האמריקאים נוסעים פחות קילומטרים בכל שנה, ולמרות שאוכלוסיית ארה"ב ממשיכה לגדול, סה"כ מספר הקילומטרים שהם נוסעים נשאר יציב. ברחבי העולם כבר יותר מ-500 ערים מציעות שירותי שיתוף אופניים, כולל שירות ייחודי לילדים בפריז, ובכל העולם שטחים שהוקצו בעבר למכוניות מצומצמים לטובת נתיבים לרכיבת אופניים.

לקרוא את ההמשך »


נא לפתוח יומנים: הועידה הבינלאומית לערים של תל אביב חוזרת!

ועידת הערים תל אביב

מסיבת סיום הקיץ של תל אביב, המקום בו ניתן לחוש באופן הברור ביותר את היותה של תל אביב עיר גלובלית צומחת, והפגנת הכוח הבינלאומית של העיר העברית הראשונה, תתקיים (שוב) בתאריכים 15-16 בספטמבר. עבור כל מי שעוסק בעירוניות, חדשנות, טכנולוגיה, מגמות, תיירות ובעצם כל מה שקשור לחיים העירוניים – זה המקום להיות בו.

לקרוא את ההמשך »


תחרות ראש העירייה הטוב בעולם 2014: גם השנה יש מתמודד ישראלי בגמר

הקרן הפילנטרופית City Mayors Foundation מעניקה מדי שנתיים פרס לראש העירייה שהביא תרומה יוצאת דופן לעירו ושפיתח חזון לחיים עירוניים הרלוונטי גם לערים אחרות ברחבי העולם. הפרס מוענק משנת 2004. לתחרות יכול כל אדם להצביע, ולבחור את ראש העירייה הטוב בעיניו מבין 121 המועמדים. במאי צומצמה הרשימה ל-25 המועמדים המובילים, וכעת התחרות פתוחה להצבעה על רשימה זו עד אמצע חודש אוקטובר. הזוכה בפרס יוכרז בינואר 2015.

לקרוא את ההמשך »


הבחירות לרשויות המקומיות 2013: הגדולים (והטובים) ממשיכים, הפריפריה מתעוררת, וסופה של שושלת מקומית

הבחירות לרשויות המקומיות 2013 - המנצחים בערים הגדולות

הבחירות לרשויות המקומיות 2013 – המנצחים בערים הגדולות

הבחירות לרשויות המקומיות 2013 התאפיינו אמנם באחוזי הצבעה נמוכים ברוב הישובים, אבל הוכיחו כי הציבור יודע מה טוב בשבילו, במרבית המקומות. ראשי הערים הגדולות, ירושלים, תל אביב, חיפה, באר שבע, ראשל"צ, נתניה, וחולון, בחרו להעניק קדנציה נוספת לראשי העיריות שלהם, ובצדק, וגמלו להם על קדנציות מוצלחות, קידום הערים ושיפור איכות החיים ורמת השירותים.

לקרוא את ההמשך »


הסכמה היסטורית עם הסוחרים לשיפוץ שוק הכרמל בתל אביב

מצגת זאת דורשת JavaScript.

ראש עיריית תל אביב, רון חולדאי, מפרסם בדף הפייסבוק שלו: "הגענו היום להסכמות עם ועד סוחרי שוק הכרמל להמשך קידום תכנית שיפוץ וחידוש השוק. זהו צעד היסטורי לקראת הסדרה תכנונית של האזור והפיכת שוק הכרמל לשוק מודרני ואטרקטיבי. שוק הכרמל הוא הרבה יותר משוק – הוא סמל תל-אביבי מובהק, שמצטרף היום לשוק התקוה ושוק הפשפשים ששופצו בשנים האחרונות.

אני מברך על כי התכנית מקודמת בהסכמה ובשיתוף הסוחרים ובטוח כי השיפוץ, אשר מצד אחד ישמור על האותנטיות, קסמו ואופיו של השוק ומצד שני יסדירו כאתר מזמין ומודרני עבור הציבור, יטיב עם הסוחרים ויביא לפריחה מחודשת של האזור כולו, בדומה לכל אותם מקומות ורחובות בעיר, אותם חידשנו בשנים האחרונות".

שוק הכרמל, שהוא השוק הגדול והמרכזי ביותר של תל אביב, עמד לאורך שנים במחלוקת בין כוונת העירייה לשפצו לבין התנגדויות הסוחרים וחששותיהם מהמהלך. מטרת התכנית שהוסכמה תוך דיאלוג עם בעלי העניין היא לשקם את השוק, להציב דוכנים חדשים, החלפת התשתיות, קירוי השוק, הסדרת החנייה, הוספת שירותים ציבוריים ועוד, ובכך להניע מהלך של התחדשות עירונית באזור כולו, כולל הקצאת זכויות בנייה בכרם התימנים. את התכנית פיתח משרד האדריכלים אקסלרוד גרוברמן.

על פי התכנית יתווסף לשוק קירוי קל, ויוצבו תשתיות וריהוט רחוב. קירוי השוק לא יסתמך על הבניינים אלא יוצב באופן עצמאי. השינוי הצפוי, ביחס לשוק כיום, הינו מינימלי, כשרוב הדוכנים והחנויות יוותרו על מקומם. לדוכנים שיאלצו להתפנות בשל דרישות ביטחון, בטיחות או אילוצי תשתית יוקצו שטחים חלופיים או פיצוי. בחלק של שוק עזה, הצמוד לשוק הכרמל, תפותח רחבה עירונית המוגדרת כ"חצר אוכל", שתקורה גם כן בקירוי קל. על פי התכנית, במקום יתאפשר הצבת דוכני מזון ושולחנות לאכילה. חניון הכרמלית הסמוך יצומצם, ופעילות התחבורה הציבורית תאורגן בו מחדש.

ההסכם סולל את הדרך לשיקום אחד האזורים המוזנחים ביותר בעיר, ויאפשר את הפיכת השוק, המשרת חלקים גדולים מאוכלוסיית העיר, ומהווה כבר כיום אטרקציה ייחודית לתיירים, למקום מאורגן, נקי ונעים יותר. שיקום האזור גם יאפשר חיבור עירוני טבעי  בין רחוב אלנבי, מדרחוב נחלת בנימין ושכונת כרם התימנים, אל שכונת נווה צדק ואזור מתחם התחנה, באופן שיהיה רציף יותר ונעים למעבר, שלא כמו המצב כיום, בו השוק מהווה מטרד תברואתי, סביבתי ותחבורתי, ומרחיק מסביבתו כל מי שלא מגיע איו מתוך כוונה לערוך בו קניות.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

גם שוק מחנה יהודה הירושלמי עומד לעבור שידרוג. עיריית ירושלים באמצעות חברת עדן, החברה לפיתוח מרכז העיר ירושלים, תחל בפרויקט שדרוג התשתיות בשוק מחנה יהודה. פרויקט בא בעקבות הגידול המתמיד במספר המבקרים במרכז העיר בכלל ובמתחם השוק בפרט. במסגרת השדרוג יפורקו לוחות הגג הישנים שקירו את השוק, בלוחות חדשים ומתקדמים העשויים חומרים משופרים, תחודש קונסטרוקציית הפלדה המחזיקה את גג השוק ויוכנסו למתחם השוק מערכות אוורור מתקדמות. בנוסף, יבוצעו עבודות חשמל נרחבות ברחבי השוק ויוכנו לשימוש מערכות תאורה חדשות. במקביל, יבוצעו עבודות אינסטלציה בשוק, במטרה לחדש את מערכת הניקוז במקום. עלות הפרויקט כ-5 מיליון שקלים והוא צפוי להסתיים בחודש ספטמבר 2013.

מאמרים קשורים: המוזיאון החדש של תל אביב | המתחמים החדשים שיזנקו בתל אביב בשנים הקרובות | מידטאון פרוג'קט טי.אל.וי | צה"ל משחרר את תל אביב (ומאפשר לה לצמוח) |הבניין החדש של עיריית תל אביב ומתחם סומייל


ראש עיריית בילבאו נבחר לראש העיר הטוב בעולם

world-mayor-logo150תחרות ראש העיר הטוב בעולם של City Mayors Foundation, מיועד לשיפור מעמדם של ראשי הערים ברחבי העולם, וכן להוקיר את אלה מבינהם שתורמים לקהילות שלהם ומחויבים לשגשוגן. ראש עירייה טוב חייב להיות הגון, מנהיג ובעל חזון, בעל יכולות ניהול טובות, מודעות חברתית וכלכלית, להיות מסוגל לספק ביטחון ולהגן על הסביבה, וכן לקיים יחסים טובים עם קהילות שונות.

התחרות החלה בשנת 2004 אז זכה אדי רמה בזכות הצלחתו לשקם את העיר הפוסט קומוניסטית, טירנה, בירת אלבניה, ולהפכה לעיר אירופאית משגשגת. ראש עיריית אתונה, דורה בקויאניס תרמה להצלחת המשחקים האולימפיים באתונה ב-2004 וזכתה בפרס בשנת 2005. בשנת 2006 הזוכה היה ג'ון סו, ראש עיריית מלבורן, ב-2008 זכתה הלן זילה, ראש עיריית קייפטאון, דרום אפריקה, וב-2010 מרסלו אבררד, ראש עיריית מקסיקו סיטי.

לוגו בילבאואיינקי אזקונה, ראש עיריית בילבאו נבחר כראש העיר הטוב בעולם לשנת 2012 על ידי World Mayor. בהכרזה על הזוכה נאמר כי המהלך של בילבאו מעיר תעשייתית מדורדרת, באזור הבסקים בצפון ספרד, למרכז תיירות ואמנות בינלאומיים בלט באמצעות שני אירועים מרכזיים- פתיחת מוזיאון הגוגנהיים בעיר ב-1997 והבחירה באזקונה שנתיים מאוחר יותר.

כאשר בתחילת שנות ה-90 בילבאו החליטה להשקיעה כמעט 230 מיליון דולר מכספי הציבור על מוזיאון לאמנות מודרנית, ספקנים רבים האשימו את העירייה בבזבוז משאבים. אולם הפיתוח הוכיח את עצמו, ומספק המבקרים בעיר גדל מכ-100,000 בשנה לפני פתיחת המוזיאון, לכ-700,000 בשנה לאחר פתיחתו ב-2011. מוזיאון הגוגנהיים נחשב כמי שתרם 3.1 מיליארד דולר בתמ"ג לארץ הבסקים מאז אוקטובר 1997.

מוזיאון הגוגנהיים בילבאומאז שנבחר, ראש העיר איינקי אזקונה השתמש בפרסום הרב של המוזיאון, שעוצב על ידי הארכיטקט פרנק גרי, לבנייה מחודשת של העיר. המוזיאון הפך לסמל אייקוני הדומה בכרה של לבניין האופרה של סידני.

שלא כמו ערים רבות אחרות באירופה ובספרד, בילבאו אינה עיר השקועה בחובות. במהלך שנות השגשוג, בשנים הראשונות של של המאה ה-21, העיר, תחת הנהגתו, צמצמה באופן עקבי את חובה עד שסיימה לשלמו ב-2011.

למקום השני בתחרות הגיעה ליסה סקפידי, ראש עיריית פרת', אוסטרליה שהצליחה לשפר את הפרופיל הבינלאומי של העיר, תוך שימוש במדיה חברתית בתקשורת עם התושבים. בזכות שפע של משאבים טבעיים במערב אוסטרליה ותכנון קפדני, סקפידי הפכה את פרת' לאחת העיר המבוקשות ביותר למגורים והשקעות. למקום השלישי הגיע ג'וקו ווידודו, ראש עיריית סורקטה, אינדונזיה, שהיה לראש העיר הראשון, בשנת 2005, שנבחר בבחירה ישירה, ובספטמבר 2012 הוא נבחר למושל ג'קרטה, בירת אינדונזיה. במהלך כהונתו ג'וקו ווידודו הפך עיר מוכת פשע מרכז אזורי לאמנות ותרבות, שהחלה למשוך תיירות בינלאומית. המהלך שלו כנגד שחיתות זיכתה אותו בדימוי כאחד הפוליטיקאים הישרים באינדונזיה.

במקומות 4-10 דורגו: ראש עיריית קוויבק סיטי, קנדה (4), ראש עיריית אל-פאסו, ארה"ב (5), ראש עיריית צ'נגוואן סיטי, דרום קוריאה (6), ראש עיריית אוקלנד, ניו זילנד (7), ראש עיריית אנגלס סיטי, הפיליפינים (8), ראש עיריית זרלדה, אלג'יריה (9) וראש עיריית מטמורוס, מקסיקו (10).

רון חולדאי, ראש עיריית תל אביב, העפיל לרשימת 25 ראשי הערים המובילים, ואף זכה לסיקור מחמיא, אולם כאמור לא נבחר בין 10 הראשונים.

מאמרים קשורים: מיתוג העיר בילבאו | מוזיאון הגוגנהיים בבילבאו- השקעה תרבותית שהשתלמה | תחרות ראש העיר הטוב בעולם | מיהם ראשי העיר הטובים בישראל | איפה הישראלים רוצים לגור, ומה הם חושבים על ראשי הערים


השינויים הדרמטיים במקסיקו ומקסיקו סיטי

לוגו התיירות מקסיקו

לוגו התיירות מקסיקו

מקסיקו משתנה מהר, ובדרכים שישפיעו באופן מהותי על שכנתה מצפון, ארה"ב, ובמידה וארה"ב לא תשכיל להבחין בשינויים אלה, שתי המדינות עלולות להפסיד.

1 מכל 10 אזרחים מקסיקאים חי בארה"ב כיום. זוהי כמות עצומה של 33 מיליון איש, בערך עשירית מאוכלוסיית ארה"ב, אבל באף אחד מעימותי הבחירות (6 שעות סה"כ) בהם השתתף אובמה, כחלק מהמירוץ לנשיאות, לא הוזכרה מקסיקו. מקסיקו צמחה בשנת 2011 במונחים של תמ"ג יותר מדרום קוריאה, ומהר יותר מברזיל, ותעשה זאת גם ב-2012.

המקום הראשון בו אמריקאים יחושו בשינוי שעוברת מקסיקו, הוא הקניונים. סין (שהוזכרה 60 פעם בעימותי הבחירות על ידי אובמה), היא מקור הייבוא הגדול ביותר של ארה"ב. אבל המשכורות במפעלים הסיניים הוכפלו פי 5 בעשור האחרון, ומחיר הנפט שילש את עצמו, מה שהניע יצרנים אמריקאים לחפש שווקי ייצור קרובים יותר לארה"ב. כבר כיום מקסיקו היא היצואנית הגדולה בעולם של טלוויזיות שטוחות, בלקברי, ומקררים, והיא מטפסת גם בתחומי המכוניות, החלל ועוד. לפי המגמות הנוכחיות, עד שנת 2018, ארה"ב תייבא יותר ממקסיקו מאשר מכל מדינה אחרת.

הגבול בן ה-300 ק"מ בין ארה"ב ומקסיקו, הוא העמוס בעולם. פוליטיקאים רבים בארה"ב פועלים במרץ כדי לחסום אותו, בעיקר מחשש להצפת ארה"ב במהגרים. אולם המספר של המקסיקאים המעוניינים לעבור לארה"ב הולך ויורד, ומספרם של החוזרים למקסיקו עולה כל הזמן, בעיקר בגלל הכלכלה השברירית של ארה"ב, עם רמת אבטלה כמעט כפולה מזו של מקסיקו. בעוד שבשנות ה-60 האישה המקסיקאי ילדה בממוצע 7 ילדים, כיום היא יולדת שניים, ובעוד עשור רמת הילודה במקסיקו תהיה נמוכה מזו שבארה"ב.

חוסר ההערכה למסחר עם מקסיקו, והערכת היתר של בעיית ההגירה, הובילו למדיניות גרועה. בשנת 2001, לעבור את הגבול ממקסיקו לארה"ב  לקח דקות ספורות, כיום המעבר נמשך שעות, ומסב נזקים גדולים ליצרנים במקסיקו, ואילו הנסיעות החד יומיות ירדו בכחצי.

החלק הפחות ודאי לגבי העתיד של מקסיקו הוא נושא הביטחון. השנה הייתה ירידה קטנה במספר הרציחות במדינה, ואזורים מסוימים כמו חוארז, השתפרו באופן דרמטי, ובשליש ממקסיקו מספר הרציחות נמוך מזה שבלואיזיאנה, המדינה עם שיעור הרציחות הגבוה ביותר בארה"ב. עם זאת, קרטלי הסמים ימשיכו להיות חזקים בשני תנאים: הראשון הוא שארה"ב ממשיכה לייבא סמים, שעליהם אזרחיה מוציאים מיליארדים. התנאי השני הוא המדיניות החלשה של הפוליטיקה במקסיקו. נושא הסמים והביטחון האישי במקסיקו ימשיכו הלהעיב על מותג המדינה, בדיוק כמו הסכסוך הישראלי פלסטיני המעיב על המותג ישראל.

דירוג 20 מותגי המדינה המובילים

דירוג 20 מותגי המדינה המובילים

בדירוגים הבינלאומיים מקסיקו מדורגת במקום ה-105, הלא מחמיא, ברמת השחיתות במדינה, אולם בדירוג המדינות התחרותיות בעולם מקסיקו כבר מדורגת במקום ה-37, במדד מותגי המדינות במקום ה-51, ובדירוג ערך 100 מותגי המדינות מוזכרת מקסיקו, ומדינות נוספות המוגדרות "כלכלות צומחות" כמדינות שחוו עלייה בערך מותגי המדינות על בסיס צמיחה כלכלית יציבה ואמון משקיעים. מקסיקו מדורגת במדד זה במקום ה-15 בעולם, לפני דרום קוריאה (16), שוויץ (17), שבדיה (18) וסעודיה (22).

מרסלו אבררד, ראש עיריית מקסיקו סיטי היוצא, עיר שהייתה מפורסמת בזיהום האוויר שלה, העדר שלטון חוק וכאוס כללי, בנה לעיר תדמית חדשה תודות לתכניות אזרחיות וסביבתיות, והפך לסוג של כוכב בינלאומי בקרב ראשי ערים בעולם.

השינוי שעברה מקסיקו סיטי הוא שינוי עמוק שהשפיע באופן מהותי על האוכלוסייה שחיה בעיר. בעבר, למעמד הבינוני והבינוני נמוך לא הייתה גישה למרחבים ציבוריים מזמינים שטופחו בשנים האחרונות בעיר, תוך דגש על הולכי רגל ורוכבי אופניים, כולל תכנית השכרת אופניים. אחרי 6 שנות כהונה כראש העיר, יכו אבררד להתגאות כי העיר פשוט נראית אחרת. בעיר פועלים אוטובוסים לנשים בלבד, ונתיבי אופניים סלולים עמוסים בלובשי חליפות הנוסעים לעבודה.

השינוי הגדול ביותר בעיר התרחש מתחת לפני השטח. באמצעות חוקים חדשים, פעילות סביבתית, ותכניות למלחמה באלימות. ההפלות הפכו לחוקיות בשנת 2007, נישואים חד מיניים ב-2010, ומאוחר יותר אימוץ על ידי חד מיניים. מקסיקו סיטי הפכה לחלוצה בתחום הסביבתי, והשתנתה ברמת הביטחון שבה, וכיום היא נתפשת כאחד המקומות הבטוחים ביותר במקסיקו.

גינון ורטיקלי במקסיקו סיטי

גינון ורטיקלי במקסיקו סיטי

התחום הסביבתי הוא זה שבו זכה אבררד לתשבוחות הבינלאומיות הרבות ביותר, ואחת הסיבות שבזכותן זכה בפרס ראש העיר הטוב בעולם בשנת 2010  (השנה רון חולדאי מועמד לתואר). לאחר שנכנס לתפקידו, הוא פיתח "תכנית ירוקה" ל-15 שנה לצימצום פליטות גזי החממה בעיר. לתכנית השכרת האופניים בעיר יש כיום יותר מ-50,000 מנויים שעוזבים את מכוניותיהם ומדוושים לעבודה. העיר השיקה לאחרונה קו רכבת תחתית חדש, בעלות של 2 מיליארד דולר, שלא רק מצמצם את כמות המכוניות בכבישים וזמן הנסיעה, אלא גם מתעתד לצמצם את מספר האוטובוסים.

יחד עם הנשיא, פיליפה קלדרון, אבררד תמך ביוזמות סביבתיות יותר מכל קודמיו. אולם הוא גם זוכה ללא מעט ביקורת, לדוגמה, בעניין קידום מערכת כבישים חדשה, כולל תשתית דו קומתית, עבור הכביש המהיר שסובב את העיר. אולם, סקרים הראו באופן קבוע כי הוא זכה לתמיכה רחבה ביותר של הציבור, ושל מי שהחליפו בראשות העיר, חבר מפלגתו, מנואל מנסרה, שקיבל 63% מקולות המצביעים, על בסיס ההבטחה להמשיך את המדיניות של אבררד (כל הפוליטיקאים במקסיקו מוגבלים לתקופת כהונה אחת). אבררד בנתיים כבר התמודד על נשיאות המדינה אך הפסיד, וצפוי להתמודד שוב ב-2018.

חלק מההצלחה העצומה של אבררד במקסיקו סיטי היה מבוסס על המיקוד שלו באיכות החיים של התושב. עבור הקהילה הגאה , היו אלה זכויות הנישואים והאימוץ, עבור המעמד הנמוך הייתה זו הגישה לבילויים ופנאי. בנוסף, תכנית השכרת האופניים היא לא רק תכנית סביבתית, אלא גם מהלך של הכללה חברתית. אין זה הכרח יותר שתהיה לך מכונית כדי שתהיה לך עבודה טובה יותר, להנות מהעיר או מאיכות חיים טובה יותר.

אבל כנראה שהביטחון האישי הוא הנושא החשוב ביותר בו טיפל אבררד. האלימות הרבה הקשורה לסחר הסמים, ושהתקשורת העולמית הרבתה לעסוק בה, עברה אל מחוץ לעיר, וראש העיר הציב מערכת של מצלמות אבטחה, שזוכות לתמיכה רחבה של הציבור. באופן יחסי מקסיקו סיטי היא אחד המקומות הבטוחים במקסיקו כיום. אולם מילת המפתח בהקשר זה היא "יחסי". מקסיקו היא עדיין מדינה מוכת אלימות ופשע, ויש הטוענים כי כיום אפילו יותר מבעבר.

מאמרים קשורים: האם תצליח מקסיקו למתג את עצמה מחדש? | הטוויטר של ראש עיריית מקסיקו | מקסיקו תתמודד על אירוח האולימפיאדה ב-2024 | גינון ורטיקלי במקסיקו סיטי | העיר עם התדמית הגרועה בעולם


איפה הישראלים הכי רוצים לגור, ומה הם חושבים על ראשי הערים?

לקראת הועידה למינוף ערים, שהתקיימה בשבוע שעברה בבנייני האומה בירושלים, ערך מכון גיאוקרטוגרפיה בהנהלת פרופ' אבי דגני וד"ר רינה דגני סקר הבודק את עמדות הציבור הישראלי ביחס לערים המועדפות למגורים, וראשי הערים המובילים. להלן ממצאי הסקר:

עיר המגורים שהכי כדאי לגור בה – תל אביב ואחריה ירושלים נתפסות ע"י הציבור בישראל כעיר שהכי כדאי לגור בהן (צוינו ע"י 18% ו-16% בהתאמה). שאר הערים צוינו ללא הבדלים מובהקים ביניהן, חיפה צוינה במקום השלישי ע"י 7%, ראשון לציון ורעננה ע"י 5% ואשדוד ע"י 4%. ערים אחרות צוינו בשיעורים שלא עולים על 3%.

העיר בה הכי כדאי לגור

ראש העיר המוכר ביותר – רון חולדאי נתפס כראש העיר המוכר ביותר וצוין ע"י 40% מהציבור ככזה. ל"מקום השני" הגיע ניר ברקת אשר צוין ע"י  18% סה"כ. ראשי עיר אחרים ובהם רוביק דנילוביץ, יונה יהב, מרים פיירברג ואחרים צוינו בשיעורם נמוכים יותר וללא הבדלים מובהקים זה מזה.

ראש העיר המוכר ביותר

העברת ניהול מהממשלה לעריםתמיכת הציבור בהעברת תחומים מניהול ממשלתי לניהול עיריות ורשויות מקומיות– כרבע מהציבור  בישראל תומכים בכך שכל התחומים מלבד חוץ וביטחון יועברו מניהול הממשלה לניהול העיריות והרשויות המקומיות. מנגד, 41% מתנגדים לכך. בהקשר זה יש לציין את המגמה הגוברת בעולם להענקת יתר עצמאות ניהולית לערים, והעברת סמכויות מממשלות לערים, בכדי להעניק להן חופש להתפתח ולצמוח.

ראש העיר שדואג לתושביםתפיסה בנוגע לדאגת ראש העיר לרווחת התושבים – מחצית מהציבור חשים כי ראש העיר או ראש המועצה שלהם דואג לתושבים ושם את תושבי העיר בראש מעייניו (21% במידה רבה מאוד ו-31% במידה רבה). 27% סבורים כי היא דואג לכך רק במידה בינונית, מנגד, 10% סבורים כי הוא דואג לרווחת התושבים רק במידה מועטה וכ-6% סבורים כי הוא כלל לא דואג לתושבים.

גאווה בעירגאווה להיות תושב – כ-70% מהציבור בישראל גאים, או גאים מאד להיות תושבי העיר או הישוב בו הם מתגוררים. מנגד רק 7% ציינו כי כלל אינם גאים בישוב מגוריהם (4%) או שהם גאים בו רק במידה מועטה (3%).

נתון מעניין נוסף שמגלה הסקר על התפיסות בציבור הישראלי הוא כי ככול שהציבור הוא דתי יותר, כך הוא גאה יותר במקום מגוריו.

תרומת ראש העיר לתדמית העירתפיסת תרומת ראש העיר לתדמית החיובית של העיר – 56% מהציבור חשים כי ראש העיר או הישוב שבו הם מתגוררים תורם לתמיד החיובית של העיר (23% סבורים כי הוא תורם במידה רבה מאוד, 33% כי הוא תורם במידה רבה). 20% סבורים כי הוא תורם במידה בינונית בלבד, 10% במידה מועטה ו-18% כי הוא אינו תורם כלל לתדמית החיובית של העיר.

מאמרים קשורים: ראשי הערים הטובים הישראל | דירוג העיר הירוקה ביותר בישראל | החזרה אל העיר העצמאית | מגפת המיתוג של ערי הדרום | תכנית נתיבי ישראל וההשפעה על ערי הצפון


איך פייסבוק וטוויטר משפרים ערים מתפתחות

כלשעקרת בית מרובע המעמד הבינוני במקסיקו סיטי נמאס מתאורה לא עובדת בפארק המקומי שלה, היא מתחברת לטוויטר ומתלוננת ישירות בפני ראש העיר, מרסלו אבררד.

בעידן של קשר דיגיטלי תמידי, ובעיר בת 22 מיליון תושבים, זה אולי נשמע חסר תועלת. אבל ראש העיר, שלו יותר מ- 600,000 עוקבים בטוויטר, ענה לתלונתה תוך מספר שעות, והורה למחלקת העבודות הציבוריות בעירייה לפעול. מספר שבועות אחר כך, הוא פרסם תמונות של התאורה החדשה שהותקנה בפארק והודה לאישה להביאה לידיעתו את הבעיה.

לשם השוואה, לדף הפייסבוק של רון חולדאי יש 7,500 עוקבים, לניר ברקת יש 15,000 עוקבים, ולרוביק דנילוביץ' יש 6,500 עוקבים בפייסבוק. דפי הפייסבוק של ראשי ערים אלו אינו משמש כמעט לדו שיח עם הציבור, אלא בעיקר לתקשורת חד צדדית מכיוון ראש העיר. תלונות של תושבים לא נענות בפרופיל האישי של ראשי הערים, ולא מתקיים בהם דו שיח.

הטוויטר של ראש עיריית מקסיקו סיטי נראה כמו כרוניקה של חיים במגה עיר: מהמורות בכבישים, איסוף אשפה, פשע, רמזורים, עיקובים בשיפוץ תשתיות, הפסקות חשמל, אספקת מים, נתיבי אופניים, ביוב מציף, שחיתות, זיהום אויר ושירות לקוחות לא מנומס.

במבט ראשון, זה נראה כמו ערבוב מוזר של תלונות תושבים ויחסי ציבור של ראש העיר. אבל מבט מעמיק יותר מגלה שמספר מפתיע של שיחות וירטואליות אלה עוקבות אחר המעגל: תלונת תושבים, ראש העיר מאזין, והעיר פותרת את הבעיה – מה שעד לא מזמן נשמע אוטופי עבור עיר מאוכלסת מדי ולא מספיק עשירה בעולם המתפתח.

באמריקה הלטינית, מקסיקו סיטי אינה ייחודית. שימוש במדיה חברתית צומחת בקצב מסחרר בכל האזור. כשפייסבוק חצה את רף המיליארד משתמשים באוקטובר, רק מעטים שמו לב כי 19% מהם חיים באמריקה הלטינית (שבה רק 8% מאוכלוסיית העולם). הממשלות של כל הערים המרכזיות באמריקה הלטינית משתמשים כעת במדיה חברתית כדי לשוחח עם התושבים, וערים קטנות יותר מדביקות את הקצב במהירות. הבנק האינטר-אמריקאי לפיתוח גילה לאחרונה כי מדיה חברתית נמצאת בשימוש ב-70% מממשלות ערי האזור (140 הערים הצומחות, בנות 100,000עד 2 מיליון תושבים).

למרות שהתקשורת התמקדה בנשיאי אמריקה הלטינית שאימצו את המדיה החברתית כערוץ תקשורת לציבור, משהו מאד שונה קורה ברמה המוניציפלית. נראה כי ראשי ערים מהמרים כי ניהול מיקרו של נושאים עירוניים באמצעות טוויטר או פייסבוק, יעניק לבוחרים עדות מבוססת לפעילותם בתפקיד ראש העיר. זוהי טקטיקה מסוכנת, כמובן. ממשלות עירוניות רבות המוצאות את התקשורת הוירטואלית עם התושבים קלה, עשויות לא למצוא את המשאבים הכספיים, הארגוניים או האנושיים כדי לפתור את כל הבעיות שעולות. התוצאה עשויה להיות באופן אירוני בעלת אפקט הפוך.

ניתן להניח כי ראשי הערים מודעים סיכון, וכי אלו העונים לתלונות עושים מאמצים כנים. אין עדות אמפירית האם המדיה החברתית מובילה ליעילות רבה יותר ולתגובתיות טובה יותר במתן השירותים העירוניים. השאלה היא בעלת משמעות קריטית לפיתוח הקהילה, שנלחמה עשורים לשיפור מתן השירותים החברתיים, ולעקוב אחרי איכות ההשקעות הציבוריות בתחומים כמו ניקיון, בתי ספר ותחבורה.

בעשור הבא, מאות מיליונים של תושבי ערים במדינות מתפתחות כמו מקסיקו, ברזיל, הודו וסין צפויים לטפס אל מעל העוני. הרבה נאמר על איך ציפיותיהם הגדלות ילחצו על ממשלות יותר מתמיד לספק שיפור מוחשי שיעשה את החיים בעיר לבטוחים, בריאים ושוויוניים יותר.

נראה כי למדיה החברתית תהיה השפעה משבשת אבל לרוב חיובית בהקשר הזה. לכל הפחות, טכנולוגיות אלה יעניקו חיות חדשה לרעיון העתיק של השתתפות ואחריות. במקרה הטוב, הן עשויות לקצר את ההמתנה לתאורה חדשה בפארק חשוך. בשני המקרים, לראש העיר הבא של מקסיקו סיטי, כמו אחרים ברחבי העולם המתפתח, לא תהיה האופציה של התעלמות מהמדיה החברתית. שם אנשים בוחרים לדבר ולהגיב, ושם הם מצפים להישמע.

מאמרים קשורים: בקרוב עיריות יוכלו לוותר על שירות התלונות ולקבלן ישירות מטוויטר | על מה כבר אפשר להתלונן כשחיים בניו יורק? | ערים שמדברות באפליקציות | שיווק ערים ברשתות חברתיות | איפה אתה מרגיש הכי מאושר? התשובה באפליקציה


האם צריך ללמד תושבים איך להשתמש בנתיבי אופניים? מסתבר שכן

רון חולדאי, מתנגד חדש לרכיבת אופניים על מדרכות תל-אביב, יורה לכל עבר: לא רק שר התחבורה, אלא גם המשטרה. אף אחד לא מתעניין בבעיית אופניים וקורקינטים על המדרכה, כך במאמר ב-ynet היום.

רוכבי קורקינטים חשמליים משתוללים על מדרכות? המשטרה לא אוכפת, לשר התחבורה לא אכפת, ולעירייה אין סמכות. האשמות חמורות אלה ואחרות מעלה ראש עיריית תל-אביב, רון חולדאי, בהתייחסו לבעיות הבטיחות שיוצרים רוכבי אופניים וקורקינטים חשמליים. לדבריו, המשטרה כלל אינה אוכפת את החוק נגד רוכבי אופניים, חשמליים או רגילים. "זה מה שנקרא שטח הפקר מבחינת אכיפה", דברי חולדאי על פי ynet.

נתיבי האופניים הם חידוש בנוף העירוני של רוב הערים, כולל תל אביב, וככאלה הם באים לתת מענה לחלופות חדשות לתחבורה מסוג חדש, אבל הופעתם במרכזי הערים הצפופים גם יוצרים בעיות חדשות, כמו בכל מערכת בשלביה הראשונים.

עם בעיות מהסוג שרון חולדאי מציג יש דרכים שונות להתמודד. אכיפה, תקיפת משרד התחבורה והמשטרה הן דרך אחת, אבל יש גם דרכים אחרות. בניו יורק, שם נתיבי האופניים בהיקף רחב ושירות השכרת האופניים הם חדשים עוד יותר מבתל אביב, חשבו על דרך שונה להתמודד עם האתגרים החדשים, המופיעים עם סוג התחבורה החדש והפופולרי הזה.

קבוצה של רוכבים אקטיביסטים בשם Bicycle Ambassadors, שהם חלק מקבוצת תמיכה בתחבורה ציבורית בשם Transportation Alternatives מזוהים בעיר כמדוושים ברחבי העיר בבגדים כחולים, ומציעים עזרה לאנשים שהסתבכו בבעיות בטיחות. הקבוצה סיימה לאחרונה הכנת רשימה של התנהגויות לא בטיחותיות בנתיבי האופניים, והפכו אותה לסרטון תחת השם "Intersection Follies", ומנסה לחנך את הניו יורקרים איך הם אמורים להתנהג ולהשתמש בנתיבי האופניים, למען בטיחותם ולמען שיפור התנועה בנתיבים.

מאמרים קשורים: בלונדון רוצים להרים את נתיבי האופניים לאויר | קמפיין לעידוד הרכיבה לקראת השקת שירות השכרת האופניים בניו יורק | רם עמנואל רוצה להפוך אש שיקגו לעיר הידידותית ביותר לאופניים | איך האופניים משנים את הערים? | כך נראים 5 מיליון רוכבי אופניים בלונדון


תל אביב עיר חכמה: הצעדים הראשונים

לוגו תחרות האפליקציות של עיריית תל אביב

לוגו תחרות האפליקציות של עיריית תל אביב

תל אביב מתחילה לשנות כיוון, ועושה מאמצים למתג את עצמה מחדש, לא רק כעיר של מסיבות, חיי לילה וחופים, אלא גם כעיר חדשנית וכמרכז הייטק בינלאומי. אכן ישראל, ובעיקר המרכז ותל אביב, בולטים גם ברמה הבינלאומית בכמות חברות הייטק והסטארטאפים הצומחים (פוסט על צמיחת הייטק בעולם), אבל לומר שתל אביב היא עיר חדשנית זה, איך לומר… רחוק מהמציאות.

נכון שישראל צמחה להיות מרכז לחדשנות ויזמות, נכון ששיעור הסטארטאפים בתל אביב ובסביבתה הוא גבוה בכל קנה מידה, אבל עיריית תל אביב אינה חדשנית כלל. היא אינה מתנהלת על פי עקרונות של עיר חכמה, היא אינה מנצלת אינפורמציה כדי לשפר את השירות, ותושבי העיר, ברצונם לקבל שירות מהעירייה צריכים לטלפן במקרה הטוב, או להגיע למשרדי העירייה במקרה הרע. בפוסט קודם הצגתי את האופן בו עיריות בעולם מתקשרות עם התושבים באמצעות אפליקציות, שירות הולם יותר למאה ה-21.

אבל תל אביב באמת מנסה, וסוף סוף היא יוזמת פעולות בכיוון של עיר חכמה- עיר שמאפשרת גישה למאגרי המידע שלה, על מנת שהציבור, ובעיקר יזמים וסטארטאפים יוכלו להשתמש במידע זה על מנת לפתח שירותים מבוססי מידע שיקדמו את העיר.

עיריית תל אביב הכריזה על תחרות פיתוח אפליקציות על בסיס מאגרי המידע של עיריית תל אביב וממשלת ישראל. מטרת התחרות היא להגביר את השקיפות הממשלתית והעירונית ולהנגיש מידע לציבור בסיוע מפתחי תוכנה עצמאיים ועידוד יצירה טכנולוגית לטובת הציבור.

פתיחת התחרות – 24.10.2012
מועד אחרון להגשת האפליקציות – 23.1.2013
הודעה על הזוכים – אפריל 2013

מאגרי המידע הפתוחים של עיריית תל-אביב-יפו כוללים חיבור למאגר מידע דינמי למפתחים ועשרות קבצי מידע סטטי. מאגרי המידע הממשלתיים, המוצגים באתר data.gov.il מאפשרים גישה למאגרים דינמיים וסטטיים בנושאי תחבורה ציבורית, נתונים ססטיסטיים של הלמ"ס ולמעלה מ- 140 מאגרי מידע ממשרדי הממשלה השונים.

באפריל 2013 יוכרזו הזוכים בקטגוריות הבאות: היישומון הכללי הטוב ביותר, 2 פרסים של 20,000 ₪, יישומון "עירייה שקופה" הטוב ביותר, פרס 15,000 ₪, יישומון התחבורה הטוב ביותר, פרס 15,000 ₪, היישומון הירוק הטוב ביותר, פרס 15,000 ₪, וכן פרסים "כשרון של העירייה", "המומחה של המדינה", ו"הכרה בארגון גדול"

השר מיכאל איתן: תחרות האפליקציות באה לעודד את הרשויות והאזרחים לשתף פעולה בפיתוח שירותים דיגיטליים לרווחת הציבור. העתיד של השירות לציבור עובר דרך הנגשת מידע, מצד אחד, ויוזמות של מפתחים, בהתנדבות או על בסיס מסחרי, לעשות שימוש במידע שאנו משחררים ולפתח את היישומים. אנחנו בתחילתה של דרך וככל שנעודד את הציבור והרשויות לשתף פעולה, כן יטב לכולנו

ראש עיריית תל-אביב-יפו, רון חולדאי: תל-אביב-יפו היא עיר של חדשנות ובית למיזמים טכנולוגיים. תחרות האפליקציות רותמת מוחות מבריקים ויצירתיים של מפתחי תוכנה לעשייה העירונית והממשלתית במטרה להנגיש לציבור מידע שבעבר היה כלוא בקלסרים סגורים במרתפי הבירוקרטיה. אני שמח על שיתוף הפעולה עם משרדו של השר מיכאל איתן ויוזמת ממשל זמין ומקווה שנראה יוזמות נוספות מסוג זה שיתרמו להפצת מידע לציבור

מאמרים קשורים: איפה צומח ההיטק בעולם? | הדוח העולמי לחדשנות בקלינטק- ישראל במקום השני | מידע זמין בניו יורק- עיר חכמה יותר | עיר חכמה- מה זה? ואיך מתחילים? | המטרופוליס של מידע ההמון- ניו יורק | הערים החכמות בעולם


תחרות ראש העיר הטוב בעולם. יש גם מתמודד ישראלי

World Mayor Prize

World Mayor Prize

ה- World Mayor Prize, המחולק משנת 2004 מדי שנתיים, מכבד את ראשי הערים בעלי החזון, תשוקה ויכולת בלעשות את עריהם למקמות מדהימים לחיות, לעבוד ולבקר. הפרויקט בא להציג מה ביכולתם של ראשי ערים מצטיינים להשיג ברמה הלאומית והבינלאומית. בשנת 2008 זכתה ראש עיריית קייפטאון, דרום אפריקה, ובשנת 2010 זכה ראש עיריית מקסיקו סיטי.

בחלק הראשון של התחרות שנערך בינואר 2012, יותר מ- 200,000 איש מרחבי העולם, הציעו 910 ראשי ערים לתחרות השנה. מהרשימה הסופית שהורכבה מ- 98 מתמודדים, נבחרו 25 ראשי ערים, מ-22 מדינות, להמשיך לשלב הסופי. ההצבעה תמשך עד אוקטובר והתוצאות יפורסמו בדצמבר.

רשימת הגמר כוללת 5 ראשי ערים מצפון אמריקה, 7 מאירופה, 5 מאסיה, 2 מאוסטרליה ו-2 מאפריקה. בין המתמודדים יש מספר ראשי ערים בולטים (על פי אתר התחרות): ראש עיריית ריו דה ז'ניירו, אדוארדו פאייס, ראש עיריית ניוארק, קורי בוקר, ראש עיריית בריסל, פרדי טיילמנס, ראש עיריית צ'נגוון סיטי, פארק וון-סו, וראש עיריית תל אביב, רון חולדאי.

רון חולדאי מסומן בתחרות כמי שהפך את תל אביב לעיר הסובלנית ביותר במזרח התיכון, בעוד ראש עיריית זרלדה (אלג'יריה) בולט במלחמתו בשחיתות. עוד בתחרות ראשי הערים קוויבק, מיניאפוליס, לימה, רוטרדם, אוסלו, קרקוב, בילבאו, אנקרה, פרת ואחרים. אתר ההצבעה

מאמרים קשורים: ראשי הערים הטובים בישראל | ראש עיריית ניו יורק מכריז על תחרות לערים שיפתרו בעיות | ערים מחפשות פתרונות- הוכרזו הזוכים | כתבה על רון חולדאי באתר citymayors


מיהם ראשי הערים הטובים בארץ?

הבחירה בראשי הערים הטובים ביותר בארץ קשה ומורכבת, שכן קיים שוני עצום בין היישובים השונים מבחינה דמוגרפית, גיאוגרפית וסוציו-אקונומית – לכל יישוב יש המאפיינים הייחודיים לו – כך שנקודת הפתיחה של כל ראש רשות היא שונה. אתר nrg מפרסם מאמר המנסה לעשות זאת:
איך בכל זאת מדרגים את 18 ראשי הרשויות הטובים ביותר? אין שום דרך מדעית לעשות זאת. הרכבת הרשימה התבססה על 3 קריטריונים עיקריים, הנובעים מתוך שלוש שאלות מרכזיות: 1. האם ראש הרשות חתום על הישג בעירו שמהווה פריצת דרך ברמה ארצית בחברה הישראלית? 2.  האם לראש הרשות הייתה, או יש, השפעה מכרעת על התפתחות העיר שבראשה הוא עומד? 3. מהו מצב העיר כיום לעומת המצב שבו ראש העיר קיבל אותה כשנבחר לתפקידו? המדדים, מתייחסים בעיקר לרמת הקושי בהשגת המהפך ולהשפעתו הכללית של אותו ראש רשות.

מוטי ששון ראש עיריית חולון. צילום רענן כהן

מוטי ששון ראש עיריית חולון. צילום רענן כהן

1. מוטי ששון – חולון: מכהן כראש העירייה מאז 1993. בתקופתו הפכה חולון מעיר פועלים אפורה בפאתי תל-אביב, לעיר המתחרה בתל אביב. חולון היא בירת הילדים הישראלית: פועלים בה חמישה מוזיאונים יחידים מסוגם, והוקמו ופותחו בה מוסדות תרבות מפוארים. בזכות אלה זוכה ששון מדי שנה בפרסים בתחומי החינוך, האדריכלות, איכות הסביבה, ניהול התקציב ועוד. מאז שהעיר מותגה כ"עיר הילדים," החלום של כל ראש עיר הוא להצליח כמו חולון במיתוג. הצלחתו של ששון אף זכתה להכרה בינלאומית: המגזין הבריטי היוקרתי "מונוקל" בחר בו בשנת 2010 לאחד מעשרת ראשי הערים המובילים בעולם.

2. רון נחמן- אריאל: משמש ראש עיריית אריאל זה 27 שנים. הוא ראש העירייה המכהן היחיד שהקים עיר בישראל מראשיתה, כיו"ר הגרעין המייסד שקם בשומרון בשנת 1978. על אף מיקומה של אריאל מעבר לקו הירוק, הוא יצר עובדות שיחייבו כל ראש ממשלה לכלול אותה בהסדר שלום עתידי. יש לו יכולות אדירות בכל הנוגע לגיוס כספים, שבאו לידי ביטוי גם כשבשלטון היו ממשלות שמאל ש"ייבשו" את עירו. במשך כהונתו גייס מאות מיליוני שקלים מכספי תרומות לקידום פרויקטים בעיר, ובעזרתם הקים אוניברסיטה שזכתה לאחרונה להכרה רשמית, מערכת חינוך מעולה, מרכזי ספורט, פארקים, היכל תרבות מהיפים בארץ ואזור תעשייה פורח. כיום מונה העיר כ-17,000 תושבים, בעיקר בזכותו.

מרים פיירברג ראש עיריית נתניה. צילום רענן כהן

מרים פיירברג ראש עיריית נתניה. צילום רענן כהן

3. מרים פיירברג – נתניה: מכהנת בתפקיד משנת 1998, והיא ראש העיר הראשונה שעברה את כל "מסלול הפיקוד" בעירייה – מעובדת סוציאלית לראש מנהל החינוך והרווחה, לחברת מועצה ובסוף לראש הפירמידה.  פיירברג מנהלת עיר לא פשוטה בעלת דימוי של בסיס משפחות הפשע בארץ. עובדה זו הופכת אותה לראש עיר מובילה לעומת ראשי ערים קודמים, שלא הצליחו להתמודד עם הפשיעה בעיר וברחו. פיירברג גם יודעת להתנהל היטב בנפתולי הפוליטיקה. כשהיה מאבק בינה ובין עיריית הרצליה על משרדי חברת סלקום, היא שכנעה את בנימין נתניהו, אז שר אוצר, לתקצב ב-30 מיליון שקל מחלף מיוחד – וסלקום גלשה לנתניה. היא בת בית בלשכות ראש הממשלה והשרים. גם כשחברת איקאה התלבטה היכן תמקם את סניפה הראשון, פיירברג פסקה חד משמעית: נתניה. עד סוף השנה עומד להיחנך בעיר אצטדיון כדורגל חדש ומודרני שיחליף את אצטדיון הקופסה המיושן.
נתניה חווה גם פריחה נדל"נית, וכיום יהודים צרפתים מתנפלים על כל נכס פנוי – מה שתרם לעליית מחירי הדירות בעיר. במקביל, מוקמות בנתניה אלפי יחידות דיור ושכונות חדשות. פיירברג גם ידעה לנצל את משאב הטבע המוביל של העיר: חוף הים, המשתרע לאורך 13 קילומטרים וחצי. בתקופתה הוקמה, בין השאר, המעלית אל הים, הממוקמת במרכז "טיילת הראשונים", ואליה צפויות להצטרף שתי מעליות חדשות. גם בתי המלון בעיר חווים תנופה, ולא פחות משישה מלונות חדשים מצויים כעת בשלבי הקמה.

4. שלמה בוחבוט- מעלות תרשיחא: מכהן כראש מועצת מעלות משנת 1976. תחילה כיהן כמזכיר המועצה והיום הוא ותיק ראשי עיירות הפיתוח מדור המייסדים, ומודל לחיקוי לראשי הרשויות שמונו אחריו. מעלות היא דוגמה לשילוב מוצלח בין יהודים לערבים: לבוחבוט יש ממלא מקום ערבי. באוכלוסיית היישוב חיים עולים חדשים מכל העדות יחד עם תושבים ותיקים. גרעין היישוב הוא עולים ממרוקו ומארצות מצוקה, וגם לעלייה הרוסית של שנות ה-90 יש נוכחות.  גם תרבות יש במעלות: באגם מונפורט היפה נערך מדי שנה פסטיבל פיסול המושך אליו אנשים מרחבי העולם, ויש גם היכל תרבות מפואר ותזמורת של נערי העיר. לא לחינם נבחר בוחבוט לתפקיד היוקרתי של יו"ר מרכז השלטון המקומי, שכן אנשי עיירות הפיתוח והיישובים הערביים הצביעו עבורו בהמוניהם. גם ראשי ערים ותיקות הצביעו עבורו. המאבק, אגב, לא היה קל: מולו התייצב ראש עיר פופולרי לא פחות – שלומי לחיאני – ובכל זאת, בוחבוט ניצח.

5. דוד בוסקילה – שדרות: בוסקילה הגיע לתפקיד בפעם השנייה בשל יותר, מנוסה יותר וגם מיליטנטי יותר, במטרה להכין וליישם תוכנית הבראה לעיר שעמדה בפני קריסה. ואכן, מאז שנבחר ירדה שדרות מהכותרות השליליות והחל תהליך הבראתה. בוסקילה, שנבחר בינתיים ליו"ר פורום ערי הפיתוח במרכז השלטון המקומי, מצליח לשקם את שדרות לאט אבל בטוח, הוא צובר הישגים ומצליח להחזיר את החיוך לאנשי שדרות.  בוסקילה מתנסח היטב, שומר על קור רוח ומקרין עוצמה, אבל גם לא מהסס לדפוק על שולחנות כשצריך. התוצאה – הליך מובנה ומסודר של הבראה מלמטה. העיר, שהתפרסמה בעיקר כעיר מוכת קסאמים, הפכה לעיר מבוקשת, הרחובות שופצו ושופרו, התשתיות חודשו וערך הנדל"ן עלה בהתאם. אם השקט בדרום יימשך, סביר להניח שרוב החדשות יגיעו, כבעבר, מלהקות הרוק שיצאו מהעיר.

ראמז ג'ראיסי ראש עיריית נצרת. צילום רענן כהן

ראמז ג'ראיסי ראש עיריית נצרת. צילום רענן כהן

6. ראמז ג'ראיסי – נצרת: מאז שנת 1994 עומד ראמז ג'ראיסי בראשות העיר השנייה בחשיבותה לעולם הנוצרי.  נצרת היא עיר מסובכת מאוד לניהול:  יש בה מוסלמים, נוצרים, מקומות קדושים למכביר ומאות אלפי תיירים בשנה, ובצמוד אליה נושפת בעורפה נצרת עילית המודרנית, המרווחת, החדשה והמיושבת ביהודים.  לכאורה, יש בנצרת פוטנציאל נפיץ – מדובר במקום רגיש שבקלות יכולה להתפתח בו התגוששות עדתית – אבל עד כה ג'ראיסי מצליח למצוא את הדרך למנוע זאת. גם כשמשרדי הממשלה לא ששים לעזור לו, הוא מנהל את העיר ביד רמה, ברגישות ובנחישות. נכון שהוא לא יכול להתגאות בהישגים מרשימים בתחום התרבות, החינוך, איכות הסביבה וכו', אבל עבורו אלה מותרות. העובדה שהוא מצליח לשמור על שקט ועל סטטוס קוו הופכת אותו לאחד מראשי הערים הטובים בארץ – ולו רק בזכות יכולתו לפעול בתנאים כמעט בלתי אפשריים.

רון חולדאי ראש עיריית תל אביב-יפו. צילום רענן כהן

רון חולדאי ראש עיריית תל אביב-יפו. צילום רענן כהן

7. רון חולדאי – תל אביב-יפו: העיר ללא הפסקה, עברה מהפכה גדולה מיד עם  מינויו של רון חולדאי לתפקיד בשנת 1998 עלו עשרות טרקטורים על כבישים ועל מדרכות בעיר והפכו אותה לעיר חפירות. כשהתפזרו ענני האבק גילו התושבים עיר מודרנית ובה שבילי אופניים באורך 100 ק"מ ושלל פינות מנוחה מוצלות. אין כמעט דירוג של ערי העולם שתל-אביב לא נמצאת בו במקום גבוה (אגב, גם במדד יוקר המחיה). בין השאר, חולדאי יזם את אזור המועדונים בנמל תל-אביב, ואפילו קפץ ראש למימי הירקון כדי להראות שהמים נקיים וראויים לשחייה.
הביקורת העיקרית על חולדאי נוגעת לכך שהוא הפך אותה ל"עיר לעשירים" עם מגדלי מגורים, אבל בכל שאר הפרמטרים היא נחשבת למובילה בעולם. הכרזת "העיר הלבנה," שימור של 2,000 מבנים בעיר ההיסטורית, ניסיון אמיתי להתייחס ליפו כאל חלק מהעיר – בחירת יקיר עיר ערבי, העדפה מתקנת בדירקטוריונים ובקבלה לעבודה, פיתוח של תרבות ערבית, הנצחת ערבים בשמות של רחובות ביפו, ייסוד הפסטיבל המצליח "לילות יפו" – כל אלה ועוד נזקפים לזכותו של הראש.
כמו כן, הוקם בתקופתו אגף חדש למוזיאון תל-אביב, נחנך הקאמרי החדש ובנייתו של תיאטרון הבימה. תל-אביב היא העיר המובילה בפסטיבלים ובאירועים שונים שזלגו גם לערים אחרות, בהם, "לילה לבן", "חג המוזיקה", "מצעד הגאווה", "מרתון תל-אביב", "סובב תל-אביב באופניים" ו"שעת כדור הארץ".
רק לאחרונה נבחר חולדאי מטעם הארגון הבינלאומי CityMayors לראש העיר של חודש מרס. תל-אביב מוגדרת בנימוקי הבחירה כ"בירת ה-cool החדשה של אזור הים התיכון". אפשר בהחלט גם להצדיע לפרויקט השכרת האופניים המרשים. הקלה נוספת – הרכבת הקלה – כבר נראית, למיטיבי ראות, אי שם באופק.

המשך הדירוג: 8. צביקה גרינגולד- אופקים, 9. יונה יהב – חיפה, 10. מאיר כהן – דימונה, 11. רוביק דנילוביץ – באר שבע, 12. ניר ברקת – ירושלים, 13. שלמה לחיאני – בת ים, 14. יהודה בן חמו – כפר סבא, 15. שמעון לנקרי – עכו. לכתבה המלאה ב-nrg

מאמרים קשורים: חולון מרעננת את החזון. התושבים שותפים | שדרות רוטשילד יהפכו למדרחוב | מגמות במיתוג ערים בישראל | בת ים מסתערת על הגופים הממשלתיים | נתניה- מיתוג מרכז העיר, ספרייה מרכזי, בניין עירייה חדש |


מגמות במיתוג ערים בישראל

המפץ הגדול: תל אביב - עיר ללא הפסקה

המפץ הגדול: תל אביב – עיר ללא הפסקה

מיתוג הערים והמקומות בישראל תפס תאוצה בשנים האחרונות, כתהליך מקביל לקורה בעולם. ההכרה בצורך בבידול, באסטרטגיה ובשיווק מקומות במטרה למשוך תושבים חדשים, משקיעים, עסקים ותיירים הובילה ראשי ערים להניע תהליכי מיתוג עירוניים, שרק מעטים מהם באמת הצליחו.

המפץ הגדול – ללא ספק, את תחילת המגמה אפשר לייחס למיתוג חגיגות שנת ה-100 לתל אביב יפו, שהיו פורצי דרך בתחום המיתוג העירוני בישראל, והצליחו עד כדי כך, שהעיר עדיין לא התנתקה מלוגו חגיגות המאה, וממשיכה להשתמש בו גם 3 שנים אחרי.

ניתן לומר כי מאז מיתוג תל אביב יפו, לא בוצע מיתוג עירוני נוסף בישראל בכזו רמת הצלחה, ולא במקרה. מיתוג עירוני הוא תהליך ארוך ומורכב ביותר הדורש רמת מחויבות גבוהה במיוחד של העירייה, בניית אסטרטגיה לעיר לשנים קדימה תוך התמדה, יציבות ודבקות בתכנית, תרגום האסטרטגיה לפעולות של העירייה ותרגומה לשפת מותג מדויקת.

לתל אביב של שנת 2009, שנת חגיגות המאה, היו את כל התנאים הדרושים להצלחת מיתוג עירוני: רון חולדאי, ראש עיר שאפתן ודינמי המכהן כ-10 שנים בתפקיד ומכיר את העיר והעירייה לעומק, הלל פרטוק, דובר עירייה המכהן כ-8 שנים, מינהלת בראשות הילה אורן, שהוקמה במיוחד לתכנון והפקת האירועים (שהפכה אחר כך למנהלת עיר עולם), וחברת המיתוג "ברוך נאה" שגויסה לתרגום האסטרטגיה לשפת מותג. המחויבות וההיכרות העמוקה של בעלי התפקידים השונים עם העיר והאסטרטגיה המדויקת שתורגמה לשפת מותג חדשנית באותם ימים, הביאו להצלחה הגדולה של התהליך. תל אביב הבינה שמיתוג עירוני הוא מהלך אסטרטגי, עמוק, ממושך המקיף את כל העשייה העירונית ולא רק מהלך תדמיתי.

מודיעין - אנשים בונים עיר בונה אנשים

מודיעין – אנשים בונים עיר בונה אנשים

ערים רבות ניסו ללכת בעקבות תל אביב ולהניע תהליכים מקומיים. רובם היו הרבה פחות מעמיקים, והתמקדו בעיקר בצד התדמיתי של העיר: בשנת 2009 החליטה מועצת העיר מודיעין להתחיל בתהליך מיתוג בשיתוף התושבים, שהוביל למשפט המיצוב המסובך "אנשים בונים עיר בונה אנשים" וללוגו ברמת מורכבות בהתאם. התהליך לא התקבל יפה ע"י תושבי העיר וכיום כמעט ולא ניתן לראות ממנו זכר בפרסומי העירייה. הפרויקט בוצע ע"י יוסי קורן אסטרטגיה ויורם רובינגר עיצוב.

עיריית ירושלים פרסמה מכרז למיתוג העיר בשנת 2009 שלא יצא לפועל בשל ביקורת ציבורית על הקשרים הפוליטיים של המתמודדים (ארד תקשורת, שיר שפיצר). ב-2010 פרסמה הרשות לפיתוח ירושלים מכרז למיתוג התיירות לירושלים כשקהל היעד המוגדר הוא תיירים מאירופה. הפרויקט שבוצע ע"י איל צאום – מנהל הפרויקט, מירב פרסי צדוק – מחקר ואסטרטגיה, ואירה גינזבורג – עיצוב, הושלם ואושר ברשות לפיתוח ירושלים, בהמשך הוצג לעירייה, כשבמקביל משרד הפרסום של העירייה, יורו ישראל, פיתח קו פרסומי שונה לעירייה בליווי הסיסמה "שווה לחיות בירושלים", שנבחר לשמש אותה ב-2011 תוך ניסיון לשלב בין שני הפרויקטים.

מיתוג התיירות לירושלים

מיתוג התיירות לירושלים

למעשה, ירושלים עדיין לא עברה תהליך מיתוג עירוני מעמיק וכולל, בשל חוסר תיאום בין הגופים העירוניים, לחצים פוליטיים כבדים מכיוונים שונים והמורכבות והרגישות של ירושלים.

ערים רבות נוספות עברו או עוברו תהליכים המכונים מיתוג עירוני, על חלקם הציבור לא שמע כלל, ולא זכו להצלחה אם ברמה המקומית או הארצית. עיריית נתניה שניסתה למצב את העיר כבירת הספורט של ישראל הבינה כי המהלך אינו ממצה והזמינה ב-2010 חברות שונות להציע תהליך מיתוג לעיר, ובינתיים הסתפקה במיתוג מרכז העיר, עיריית כרמיאל מנסה לקדם את העיר תחת הסיסמה "לגדול ולגדל" במאמץ להתרחק מהדימוי של עיר המחולות (הרלוונטי רק יומיים בשנה) ולמשוך זוגות צעירים, בת ים הנמצאת בתנופת פיתוח משמעותית מכנה את עצמה "מחדשת ומרגשת" אבל הלוגו משדר את ההפך הגמור, חיפה נותרה מנומנמת ולא ברורה עם לוגו חדש, ובערים הקטנות יותר שולטת אופנת "עיר ה-" לדוגמה: ראש העין- עיר המוסיקה, ערד – עיר הספורט האתגרי (ע"י שיר שפיצר), קריית מלאכי – עיר האוכל (ע"י רונן צור) , אולם מהלכים אלו הם יותר פעולות של יחסי ציבור מאשר מיתוג עירוני.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

מאמרים קשורים: נתניה. מיתוג ומרכז עיר חדש | אשקלון מעלה הילוך | בת ים מסתערת | טבריה חוגגת 2000 | 50 שנה לערד ומיתוג העיר | מיתוג רמת הגולן | מיתוג אופקים | הפריצה של קריית אתא |


כתבת פרופיל מפרגנת על רון חולדאי באתר citymayors.com

Mayor of the Month for March 2012
Ron Huldai
Mayor of Tel Aviv

רון חולדאי, ראש עיריית תל אביב

רון חולדאי, ראש עיריית תל אביב

5 March 2012: Tel Aviv, Israel’s globally renowned tourism hotspot and regional financial hub, is led by Ron Huldai, the city's tenth elected mayor since the its foundation in 1909 as an adjunct to the ancient settlement of Jaffa. First elected in 1998 after a lengthy military career, Labor’s Huldai has sought to continue Tel Aviv’s economic growth as well as promote its tolerance and diversity,often against the wishes of orthodox government ministers and the country's religious leaders

המשך המאמר: http://www.citymayors.com/mayors/tel-aviv-mayor-huldai.html

מאמרים קשורים: איך תראה תל אביב ב-2025, הבניין החדש של עיריית תל אביב, תל אביב 2013- כך תראה העיר, מיתוג שנת 2012 כשנת האמנות בתל אביב


תל אביב, 2013: כך תיראה העיר

שיפוץ כללי לנמל, בניית הטיילת מחדש, שימור הפנינים ההיסטוריות באזור המושבה שרונה, הענקת מראה אחיד לחופי הים ושתילת ריאות ירוקות לצד בניית עוד מגדלים – העיר ללא הפסקה גם לא מפסיקה להשתנות. בעוד כשנתיים צפויה תל אביב לעבור מתיחת פנים גורפת, לצעוד אל תוך המאה ה-21 ולהפוך, לפי התוכניות, להרבה יותר ידידותית למשפחות ולתיירים. מנכ"לי החברות שאחראיות לפרויקטים השונים, טוענים שהעתיד ייטיב עם כולם. לדבריהם, הבנייה החדשה תיצור עוד עשרות אלפי מקומות עבודה, מלאי הדירות יגדל, ובתי העסק הרבים שיתווספו יגבירו את התחרות על כיסם של הצרכנים.

נמל תל אביב, 70 מיליון שקל, ספטמבר 2012: "המטרה העיקרית היא שינוי התפיסה של הנמל", אומר איתמר שמעוני, מנכ"ל חברת "אתרים" האחראית לפרויקט. "עד היום האזור נתפס כמקום בילוי לצעירים, מתחם של תרבות לילה. רצינו ליצור מתחם שפעיל לאורך כל שעות היום, מתחם שיהיה נגיש, פתוח ומזמין לכל שכבות האוכלוסייה – ילדים, מבוגרים ומשפחות.
בנמל המתחדש, יאורגנו שבועות מיוחדים על פי מפתח תרבותי-לאומי: יפני, איטלקי, אמריקני ועוד. תוקם טריבונה בת אלף מקומות סביב במה שבה יתקיימו הצגות ומופעים. בנוסף יהיו דוכני אוכל, אופנה ועיצוב, כולם ברוח המדינה שנבחרה. "מי שיסיים את הבילוי ביריד המזרח יוכל אחר כך ללכת לראות סרט במתחם הצפוני, כך שתמיד יהיה מה לעשות בנמל בכל שעה", אומר שמעוני. מבחינה חיצונית, היזמים שואפים להחזיר את הנמל לתקופת העיר הלבנה. "המבנים יהיו כולם בצבע לבן, החזיתות, התאורה והשילוט יהיו אחידים, וגובה המבנים יהיה זהה, כשהכוונה היא להשמיש גם את גגות הבניינים שיאפשרו למבקרים תצפית על הנמל והים", אומר שמעוני. אבל הנמל המתחדש לא יתמקד רק בתרבות. בימים אלה נבחנת האפשרות לייסד בשטחו שלוחות של אוניברסיטאות ומוסדות אחרים. "התוכניות שלנו יהפכו את הנמל למקום שכל אחד ימצא בו מה לעשות", אומר שמעוני ושולף מתיקו טיוטת הצעה להקים בנמל מוזיאון לשירי ארץ ישראל.

רצועת החוף המרכזית, 140 מיליון שקל, דצמבר 2013: "החזון של ראש העיר רון חולדאי הוא לייצר רצועת חוף אחידה ולפתוח את העיר לים", אומר איתמר שמעוני, מנכ"ל חברת אתרים. "אנחנו רוצים ליצור מצב שאדם יוכל להסתובב בטיילת ולהרגיש כאילו הוא בחוף הים, ולא כמו היום – שיש הפרדה ברורה בין החוף לטיילת. השאיפה היא שהמעבר בין קו החול לטיילת הסלולה יהיה הדרגתי".

במסגרת השיפוץ יוחלף ריצוף הגרנוליט הישן באריחי בטון, ובמקום החומה המפרידה בין הטיילת לחוף ייבנו גרמי מדרגות ארוכים וטראסות מוצללות שיתרמו לתחושת ההדרגתיות במעבר בין השטח הבנוי לחול. המזנונים הקיימים ייהרסו ובמקומם ייבנו חדשים, שגגותיהם יהיו בגובה הטיילת וישמשו לתצפית על הים, וחזיתותיהם האחידות יהיו עשויות מוויטרינות קעורות. עמודי התאורה שעל הטיילת והשמשיות בחוף יהיו בצבע כתום אחיד. לאורך החופים ייפרשו תאים (לוקרים) שישמשו את המתרחצים. מערכת של מצלמות שישדרו למרכז שליטה ולאתר אינטרנט תמנע או לפחות תפחית את מספר הגניבות.

כיכר אתרים, 26 מיליון שקל, יוני 2013: "אנחנו רוצים להחזיר את הכיכר לימים הטובים שבהם היא הייתה עמוסה באנשים", אומר שמעוני. "נחבר אותה מחדש לשדרות בן-גוריון ולמרינה, בתקווה שהדבר יפתח אופציה לבתי עסק לפעול בה במקום אלה העומדים כיום ריקים".מלבד החלפת רצפת הכיכר ובניית הצללות, יחודש גם גרם המדרגות שיורד אל הים ותוקם מעלית להגברת הנגישות לחוף.

מתחם "שרונה" והקרייה, 650 מיליון שקל (השטחים הציבוריים) , אוקטובר 2012: המבנים שהשאירו הטמפלרים עוברים בשנים האחרונות תהליך של שחזור מקיף ומסתמנים כאחת האטרקציות התיירותיות המרכזיות של תל אביב. בצלם של 17 מגדלים חדשניים – בנייני מגורים, בית מלון ובנייני משרדים – בתוך פארק בעל אופי נוסטלגי, משוכנים 27 המבנים הקלאסיים של חברי התנועה.
המבנים נמכרו לשתי קבוצות יזמים, שהתחייבו לתמהיל מוגדר של בתי עסק שיופעלו במקום: 50 אחוז יהיו מסעדות ובתי קפה, השאר בתי אופנה, גלריות, מבני תרבות וחנויות למותגי יוקרה. באחד הבתים יוקם מרכז מבקרים למתחם כולו, באחר מוזיאון, ובשלישי בית בד שיפעיל חנות קטנה לממכר שמן זית. בנוסף, הטכניון צפוי להקים בשלושה בתים את שלוחת לימודי החוץ שלו.
כמו כן, יוקם בשטח הפארק "גן מוזיקה", שיהיה בנוי מרחבה קטנה שסביבה ספסלי בטון ובמרכזה במה, שעליה יתקיימו קונצרטים קטנים. במנהלת "גני שרונה" מתכננים טיול רגלי בפארק שייקח את המבקרים אחורה בזמן, עם נקודות הסבר ליד כל מבנה, פריט או נקודה היסטורית. "אנחנו מנסים לקיים סימביוזה בין העתיק למודרני, וכשזה יקרה, המקום יהיה אחד המדהימים לבקר בו", מבטיח גדי רויטמן, ראש מנהלת "גני שרונה".

ברוח השימור ההיסטורי, כלי רכב ממונעים לא יורשו להיכנס למתחם, והתנועה בו תיעשה ברגל או באופניים. מתחת לפארק תיבנה הדרך התת קרקעית הראשונה בישראל, שתתמשך לאורך קילומטר וחצי ותכלול ארבעה נתיבי תנועה, שניים בכל כיוון. במרתפי המגדלים ייבנו 12 אלף מקומות חנייה, שליש מהם ישמש כחניה ציבורית בתשלום.

פארק החורשות, 20 מיליון שקל (שלב ראשון), יוני 2013: "פארק החורשות" יוקם בדרום תל אביב, בין רחוב קיבוץ גלויות, דרך בן צבי ורחוב לבון. "זה יהיה פארק ייחודי שיתאפיין במסרים תרבותיים ואקולוגיים", אומר אלי גינזבורג, מנכ"ל חברת "עזרה ובצרון" האחראית להקמתו. הפארק, שיהפוך לריאה הירוקה הגדולה באזור, ישתרע על פני 240 דונם וייסללו בו שבילי אופניים שיחברו אותו עם השכונות הסמוכות.
בנוסף, יותקנו בו מתקני משחקים וכושר, חלקים ממנו יוקדשו לפיקניקים ויוקמו בו מרכז תצפית, אמפיתאטרון ופארק צפרות. בחלק ממנו יופעל שוק איכרים, ותיבנה בריכה ביולוגית שתגביר את תחושת הטבע הפראי במתחם.
לדברי גינזבורג, "הפארק צפוי להשתלב עם הפעילויות הקיימות בסמוך – כמו בית הספר לטבע, שטחים ארכיאולוגיים והכנסייה הרוסית, תוך שיקום והחייאת עצים עתיקים שעדיין השתמרו בו, הפרדסים והבוסתנים".

לכתבה המלאה: http://www.nrg.co.il/online/54/ART2/332/659.html?hp=54&cat=870&loc=83

כתבות קשורות: תכנית המתאר של תל אביב, מיתוג שנת 2012 כשנת האמנות בתל אביב, ירושלים ותל אביב מתחרות וכולם מפסידים, איך תראה תל אביב בעוד 10 שנים, תכנית השיפוץ לטיילת תל אביב,


הגיאוגרפיה של העיר, הבחירות בזוגיות והבחירות המוניציפליות קשורים זה לזה יותר משנדמה.

אדואד השמיני וווליס סימפסון

אדואד השמיני וווליס סימפסון

בשנת 1936 הזדעזעה בריטניה, כשהמלך, אדוארד השמיני, חתם על כתב ויתור על המלוכה כדי להתחתן עם בחירת ליבו, ווליס סימפסון, שלא רק הייתה אמריקאית וחובבת נאצים, אלא חמור מכך, גרושה פעמיים. אדוארד, שבנוסף להיותו מלך בריטניה, היה גם ראש הכנסייה האנגליקנית ניצב מול משבר חוקתי אפשרי, זעם ציבורי והמלצה גורפת של כל ראשי הממשלה לשעבר, להתפטר.

אולם לאורך ההיסטוריה, קרובה כרחוקה, לא רק מלכים נאלצו להתאים עצמם למערכת חוקים חברתית נוקשה. החיים שלא במסגרת נישואין הייתה יכולה לחבל בקשרים החברתיים ובקבלת משרות זוטרות כבכירות, בכל תחומי החיים, וכמעט בכל מקום בעולם.

במהלך השנים שעברו מאז התפטר אדוארד השמיני, הושפעה החברה האנושית מתהליכי עיור, תיעוש והתחזקות ערכי חילון, דמוקרטיה, ליברליזם, אינדיווידואליזם וקידום מעמד האישה. תמורות אלו חוללו שינויים בתא המשפחתי והן באות לידי ביטוי בדפוסים שהולכים וצוברים תאוצה בדחיית גיל הנישואין, שינויים בגידול הפריון, שיעורי גירושין הולכים וגוברים, בחירה גוברת במבנים משפחתיים אלטרנטיביים, עליה בשיעור הנשים החד הוריות, בחירה במגורים משותפים על פני נשואים ממוסדים והקמת תאים משפחתיים חד מיניים.

לקרוא את ההמשך »


האם המכונית החשמלית להשכרה מגיעה לתל אביב?

דה-מרקר מדווח כי רון חולדאי שב באחרונה מביקור בפאריס ובאמתחתו חומרי הסברה אודות פרויקט השכרת המכונית החשמלית, שהועברו לעיון אנשי העירייה.

לפני כשנתיים פירסמה עיריית פאריס מכרז להפעלת מיזם השכרת המכוניות החשמליות הזעירות. בדצמבר 2010 הוכרזה בו הזוכה – קבוצת בולורה המקומית. שנה לאחר הזכייה החל המיזם לפעול בעיר. אוטוליב מחזיק בצי של 3,000 מכוניות זעירות, הנעזרות ב-6,600 עמדות הטענה ו-1,100 תחנות שירות גדולות. הפיזור של התחנות מתוכנן כך שניתן לאתר תחנה של אוטוליב בכל 400 מטר. בכל תחנה כזאת יש עמדת רישום והשכרה, בה ניתן להירשם כמנוי בתוך שמונה דקות בלבד. המחיר למנוי שנתי משקף תשלום חודשי של 12 יורו, ועוד 5 יורו ל-30 הדקות הראשונות של השימוש. אגב, גם כרטיס ה-Navigo, הרב-קו הפאריסאי, יכול לשמש לשכירת מכונית שכזו.

המכונית החשמלית בפריז

המכונית החשמלית בפריז

המכוניות עצמן, המכונות בלוקאר, הן מכונית עירונית זעירה באורך של 330 ס"מ, עם מקום לארבעה נוסעים. למנוע החשמלי הספק של 67 כ"ס, וטווח הנסיעה המוצהר הוא 250 ק"מ. האביזר החשוב ביותר במכונית הוא מערכת ניווט משוכללת, המחוברת גם לאינטרנט. המערכת מציגה לנהג מהי הדרך הקצרה ביותר ליעדו, מעדכנת אותו לגבי פקקי התנועה ומקומות החניה הקרובים, וכן מאפשרת לו לתכנן את הנסיעה בהתאם למצב הסוללה במכונית.

חסידי ה-Car Sharing מצביעים על כך שרבים מתושבי הערים ממשיכים ממילא להחזיק במכונית המשמשת אותם בלילות או בסופי השבוע, כאשר התחבורה הציבורית אינה יעילה מספיק, או כדי לנסוע למקומות שבהם השירות של התחבורה הציבורית אינו מספק. כך, הם טוענים, מכוניות להשכרה הזמינות כמעט בכל רחוב יכולות לייתר את הצורך בבעלות על מכונית. סקר שערכה אוטוליב מראה כי 24% מהשוכרים משתמשים במכונית לקניות, 30% לחופשות ולטיולים, 23% לבילוי בערב ורק 13% עושים בו שימוש כרכב עבודה ו-12% לנסיעה לעבודה. במלים אחרות, שירותי השכרה לפי שעה הם שירות משלים לתחבורה ציבורית ולא תחליף לה.

תעשיית הרכב עברה שינויים ניכרים בשנים האחרונות, עם הניסיונות להפוך את המכוניות למזהמות פחות (בהנעה היברידית או חשמלית) ובהשקעה הגוברת בייצור מכוניות קטנות באירופה, ואף בארה"ב. ואולם המהפכה האמיתית בענף, כך נראה, תגיע עם שינוי מודל הבעלות על המכונית. כלי רכב, חסכוני ונקי ככל שיהיה, שנמצא בשימוש למשך שעתיים בלבד בכל יום – וביתר שעות היממה עומד מיותם ותופס מקום חניה – אינו יעיל לסביבה האורבנית הצפופה. כאשר המכונית אינה שייכת לנהג אלא מוצעת לשימוש ציבורי בתשלום, היא אמנם תהיה בתנועה רציפה יחסית במטרופולין, אך תביא בסך הכל לנוכחות של פחות מכוניות בכבישים ולחיסכון במשאבי קרקע שנהפכים לנדירים. אוטוליב מציגה לפיכך קפיצה נוספת בהתפתחות של הנישה התחבורתית, כאשר הרשות המקומית היא זו שעורכת את המכרז ומקצה מקומות חניה עבור השירות ההשכרה.

המכונית החשמלית בסן סבסטיאן, ספרד

המכונית החשמלית בסן סבסטיאן, ספרד

מודל השכרת הרכב, נושא עדיין בחיסרון גדול. בשלב זה, שירותי ההשכרה אינם רווחיים. להוציא זיפקאר האמריקאית, מרבית הפעילות בתחום מסובסדת בידי השלטון המקומי או בידי משקיעים שרואים בתחום סטארט-אפ שיניב פירות בעתיד. בולורה, למשל, קיבלה מהעירייה מענק של 30 מיליון יורו עבור תחילת הפעילות בפאריס, וזכתה גם לרשת ביטחון של 200 מיליון יורו בשנה. הכנסות מיזם אוטוליב צפויות להסתכם ב-2012 ב-57 מיליון יורו, ואלה לא ימנעו ממנה לסיים את השנה בהפסד של 10.7 מיליון יורו. לפי תחזיות החברה, ב-2014 היא תעבור לרווח נקי של 11 מיליון יורו, ורק ב-2018 היא תכסה את ההשקעות שביצעה.

לא ברור אם לעיריית תל אביב יש די משאבים כדי לתמוך בניסוי בסדר גודל שכזה. "פאריס משרתת 10 מיליון תושבים. תל אביב קטנה מכדי להצדיק פרויקט שכזה, שאולי יתאים ברמה המטרופולינית", אומר גורם בעירייה. "אני לא חושב שמהלך כזה ישים כיום, אבל לא פוסל את יישומו בעתיד". מחקר של חברת הייעוץ פרוסט אנד סאליבן שפורסם השנה חוזה, כי ב-2016 ישתמשו תושבי ערים רבים דווקא בפתרונות של Micro Mobility, כלומר אופניים חשמליים זעירים או כלי רכב אישיים זעירים אחרים, שישמשו את בעליהם לניידות גמישה יותר בעיר וניתן יהיה לקפלם ולהניח אותם ברכבת או באוטובוס. בתרחיש כזה, המכוניות המושכרות יכולות להיהפך למיותרות עוד לפני שהשפעתן תהיה מורגשת. למאמר המלא בדה-מרקר

מאמרים קשורים: העיר סן סבסטיין משיקה את תכנית השכרת הרכבים החשמליים | עיר ללא מכוניות בבוגוטה | תכנית הגבלת כניסת רכבים לבולוניה | איך האופניים משנים את העיר | הרכבת הקלה בתל אביב- מה? מתי? ואיך?