אתגר ראשי הערים של בלומברג מגיעה לדרום אמריקה- סאו פאולו היא הזוכה הגדולה

 

%d7%91%d7%9c%d7%95%d7%9e%d7%91%d7%a8%d7%92

מדי שנה, התחרות שמציבה קרן הפילנטרופיה בלומברג, מזמינה מאות ערים באזור חדש להגדיר בעיה מהותית ולפתח לה רעיונות חדשים ונועזים לפתרונה. הערים מגישות הצעה ראשונית עם הרעיון הטוב ביותר שלהן לשיפור הממשל והשפעה משמעותית על חיי התושבים. בשלב השני, הערים שנבחרו לשלב הגמר זוכות בהדרכה ותמיכה של מומחים כדי לשפר ולחזק את הצעותיהן. הערים שעלו לשלב הגמר מתחרות על זכיה במיליוני דולרים כדי לממש את הרעיונות ולהצטרף לרשת חדשנות בינלאומית של תמיכה והשראה.

לקרוא את ההמשך »

מודעות פרסומת

דירוג ערי הסטרטאפ 2015 – תל אביב יורדת, ניו יורק עולה

דירוג ערי הסטרטאפ 2015

שלוש שנים עברו מאז פורסם הדוח האחרון של the Global Startup Ecosystem Ranking המדרג את ערי הסטרטאפ בעולם, ומאז סקטור הסטרטאפים צמח בקצב מסחרר. המדד מדרג 20 אקוסיסטמס של סטרטאפים ברחבי העולם, באמצעות 5 מרכיבים מרכזיים: ביצועים, מימון, כשרונות, שוק וחוויית סטרטאפ.

לפני 20 שנה, כמעט כל הסטרטאפים הטכנולוגיים נולדו בערי סטרטאפ כמו סיליקון ואלי ובוסטון. כיום, יזמי טכנולוגיה הם תופעה גלובלית, כשסביבות סטרטאפ כדוגמת סיליקון ואלי צומחות במהירות בכל מקום. נוף עולם הסטרטאפים, במקושר בינו לבין עצמו, מקבל צורה אותה במדד מנסה להבין.

לקרוא את ההמשך »


מיהו פרופ' פורטר? ואיזו אסטרטגיה הוא צפוי להגיש לעיריית ירושלים?

האסטרטגיה לירושלים. פרופ' מייקל פורטר

האסטרטגיה לירושלים. פרופ' מייקל פורטר

פרופ' מייקל פורטר, מרצה במוסד לאסטרטגיה ותחרותיות בבית הספר לעסקים בהרווארד, נחשב לסמכות מובילה במה שקשור לאסטרטגיות של תחרותיות ופיתוח כלכלי של מדינות, אזורים וערים. הוא מתואר לעיתים קרובות כמייסד תחום האסטרטגיה המודרנית, וכאחד המשפיעים בעולם בנושאים של ניהול ותחרותיות, ועובד עם ממשלות, תאגידים ומוסדות אקדמיים בכל העולם.

פורטר כתב 19 ספרים ו-125 מאמרים סביב נושא התחרויות ואסטרטגיות לתחרויות, וזכה 6 פעמים בפרס מקינזי עבור מאמרים שכתב. במאמר ב-2010 הוא אמר: "למדתי לראות כי הכישרון הגדול ביותר שלי הוא היכולת לקחת בעיה מורכבת במיוחד, משולבת, מולטידציפלינרית ולאחוז אותה רעיונית בדרך שעוזרת לעשות דברים באופן ממשי".

לקרוא את ההמשך »


עיריית ירושלים מציגה את האסטרטגיה לשנים הבאות: "ירושלים 2020"

אסטרטגיה עירונית היא בסיס מתחייב לניהול עיר בעיקר בעידן של תחרות גלובלית בין ערים, ועם זאת, כמעט ולא קורה שראש עירייה בישראל מציג אסטרטגיה ברורה ומפורטת לעירו לשנים קדימה. ניר ברקת, ראש עיריית ירושלים, יציג בשבוע הבא את תכנית החומש לתחרותיות וצמיחה כלכלית בירושלים בכנס מיוחד – "ירושלים 2020".

לקרוא את ההמשך »


האם האמנות תציל את הערים? אולי כשיש פרס של מיליון דולר

אתגר האמנות של בלומברג

קרן הפילנטרופיה בלומברג הודיעה על 12 הערים שעלו לשלב הגמר בתחרות Public Art Challenge, תכנית חדשה שנועדה לתמוך הפרויקטים זמניים של אמנות במרחב הציבורי, שמחזקים מעורבות בקהילה, יצירתיות, וחיזוק חיות הערים. במסגרת התחרות הערים שיזכו (לפחות 3) יקבלו מענק של מיליון דולר כל אחת למימוש הפרויקט, והוזמנו להשתתף באתגר ערים שבהן 30,000 תושבים או יותר, מארה"ב.

לקרוא את ההמשך »


ברצלונה היא עיר חכמה. עכשיו קטלוניה כולה תהיה אזור חכם

קמפוס העיר החכמה ברצלונה

קמפוס העיר החכמה ברצלונה

האו"ם בחר לאחרונה בברצלונה כמקום בו יקום המרכז לשיתוף פעולה ציבורי-פרטי בתחום הערים החכמות (PPP), וזו עוד הוכחה להצלחה של העיר בפעילות שלה למיצוב ברצלונה כמנהיגה והמקדמת העולמית של תחום העיר החכמה.

ה-PPP לערים יהיה מקום למחקר, חדשנות וייעוץ עבור מימשלים ברחבי העולם, וייעץ בעניין פיתוח פרויקטים, שיטות ניהול, וסטנדרטים לניהול עבור מתכנני ערים, דרך שיתוף פעולה בין הסקטור הציבורי לפרטי. ההחלטה למקם את המרכז בברצלונה מאשש את דימוי העיר כפלטפורמת מחקר ופיתוח להזדמנויות חדשות בשוק, בתחום הערים החכמות.

לקרוא את ההמשך »


דירוג איכות החיים בערים: וינה ראשונה, בגדד אחרונה. ואחרי אילו ערים כדאי לעקוב?

וינה - העיר אם איכות החיים הטובה בעולם

וינה – העיר אם איכות החיים הטובה בעולם

העיר וינה ממשיכה לשמור על המקום הראשון בדירוג מרסר לאיכות החיים בערים בעולם. הדירוג בוחן 230 ערים ויעדים הרלוונטיים לכישרונות בינלאומיים. ערי אירופה שולטות בחלק העליון של הרשימה, יחד עם ערים מרכזיות באוסטרליה וניו זילנד. וונקובר היא העיר האמריקאית עם הדירוג הגבוהה ביותר (5), וסינגפור (26) היא העיר האסייתית עם הדירוג הגבוה ביותר. דובאי מובילה את אזור המזרח התיכון (74), ומונטבידאו (78) את דרום אמריקה.

לקרוא את ההמשך »


למה עסקים קטנים זה עסק גדול (של כולנו). ואיך ערים יכולות להתערב

עסקים קטנים

מאת מעוז ינון ואיל צאום

אם על כל פעם שבעל עסק קטן שמע את המשפט "עסקים קטנים הם מנוע הצמיחה של הכלכלה" הוא היה מקבל שקל, כל הבעיות של המגזר היצרני הכי מדוכא במשק היו נפתרות. להלן מספר ציטוטים מהשנים האחרונות:

"כדי להניע את גלגלי המשק צריך שורה של צעדים שייתנו לנו צמיחה ומנואל טרכטנברג, מועמד המפלגה לתפקיד שר האוצר, יטפל בנושא במלוא המרץ"  יצחק הרצוג, ינואר 2015.

" אנחנו נעודד עסקים קטנים ובינוניים"בנימין נתניהו, ישיבת הממשלה, ספטמבר 2014.

לקרוא את ההמשך »


אוכלוסיית העולם מזדקנת במהירות. אנחנו מוכנים לזה?

IMG_1186

העולם עובר בשנים האחרונות מהפכים דרמטיים. העיור המהיר שיצר מהפך דרמטי והיסטורי תוך עשורים בודדים, ולראשונה בהיסטוריה יותר ממחצית אוכלוסיית העולם חייה בערים, הוא כבר עובדה ידועה ומוכרת, אולם במקביל לתהליך זה עובר העולם מהפך דרמטי לא פחות, ולראשונה בהיסטוריה האנושית, בקרוב מאד, אוכלוסיית העולם תהיה מורכבת מיותר אנשים מבוגרים מאשר צעירים.

בין השנים 2000 ל-2050, מספר בני ה-60 ויותר בעולם יכפיל את עצמו מכ-11% ל22%. במספרים מוחלטים יגדל המספר מ-605 מיליון לשני מיליארד. זה לקח לצרפת 100 שנה עד שאוכלוסייתה שמעל גיל 65 הכפילה את עצמה מ-7 ל-14%, אולם במדינות כמו ברזיל או סין התהליך ימשך רק 25 שנה (ארגון הבריאות העולמי). ה-oecd צופה כי בין המדינות החברות בו, כבר בשנת 2015 יותר אנשים יעזבו את שוק העבודה מאלה שיצטרפו אליו. משמעות הדבר היא כי שוק העבודה מצטמצם ומזדקן.

לקרוא את ההמשך »


הושקה הפלטפורמה הבינלאומית שתיקח את הסטרטאפים של תל אביב אל העולם הגדול

הספרייה תל אביב

הספרייה תל אביב

מתימו"פ, מרכז הפיתוח הישראלי שפועל תחת המדען הראשי, לקידום פרויקטים משותפים במו"פ תעשייתי בין חברות ישראליות לבין חברות זרות, בשיתוף עיריית תל אביב  ו-Memeni, פלטפורמה אינטרנטית שמטרתה טיפוח קשרים בין קהילות חדשנות, השיקו הערב את רשת העבודה החדשה והחדשנית Networker, ב"ספרייה" – מרכז היזמות של עיריית תל אביב שהתבסס כבית של קהילת הסטרטאפיסטים בתל אביב, ומציע ליזמים מקום עבודה ושירותים, מארח מפגשים מקצועיים ואירועים, ומספק הדרכה מקצועית ליזמים בתחילת דרכם.

לקרוא את ההמשך »


קרן בלומברג מגיעה לישראל עם מענקי חדשנות לירושלים ולתל אביב. הכירו את ה- i-teams

קרן בלומברג

קרן הפילנתרופיה בלומברג הכריזה על 12 ערים נוספות בארה"ב שנבחרו להשתתף בתכנית ההרחבה בת ה-45 מיליון דולר לצוותי החדשנות. התכנית מכוונת לשיפור היכולת של עיריות לתכנן באפקטיביות ולהטמיע גישות חדשות לשיפור חיי התושבים, בהתבסס על מידע, חדשנות ופרויקטים וניהול ביצועים, כדי לעזור לראשי ערים להתמודד עם האתגרים שבחיים העירוניים.

המענקים שהוכרזו השבוע יועברו לערים אלבקרקי, בוסטון, סנטניאל, ג'רסי סיטי, לונג ביץ', לוס אנג'לס, מוביל, מיניאפוליס, פאוריה, רוצ'סטר, סיאטל וסירקוז והמימון יאפשר לכל ראש עיר להקים צוות חדשנות יעודי, i-teams, כדי לפתח ולהוציא לפועל גישות חדשניות להתמודדות עם נושאים כמו דיור בר השגה, ביטחון ציבורי, מימון תשתיות, שירות לציבור וצמיחה תעסוקתית.

קרו בלומברג גם הכריזה על שתי ערים מחוץ לארה"ב שיקבלו מענקים לצוותי חדשנות – ירושלים ותל אביב. ניר ברקת, ראש עיריית ירושלים ישתמש ב-i-team שלו כדי כדי להתמודד עם עוני ופיתוח כלכלי, ואילו רון חולדאי, ראש עיריית תל אביב יתמקד ביוקר המחייה והגירה בלתי חוקים (עובדים זרים).

"הצלחת חדשנות תלויה הן ביכולת לייצר רעיונות כמו באפשרות להוציאם לפועל – וה-i-teams עושים את שניהם" אמר מייקל בלומברג. "יותר ויותר עיריות סביב העולם להוטות לחדש, כך שאנו נרגשים לעבוד עם 12 ערים אמריקאיות חדשות ולהרחיב את התכנית אל מעבר לגבולות על ידי הבאת הצוותים לירושלים ולתל אביב יפו".

המענקים יאפשרו לראשי הערים להעסיק ולממן את צוותי החדשנות למשך 3 שנים. הצוותים ישמשו כיועצי חדשנות פנימיים, תוך טיפול בנושאים שבראש סדרי העדיפויות של העירייה אחד אחרי השני. על ידי שימוש בגישת העבודה של קרן בלומברג, ה- i-teams יעזרו לעיריות לעבור על תהליכים מבוססי מידע כדי להעריך בעיות, לייצר תגובות והתערבויות, לפתח שותפויות, ולספק תוצאות מדידות.

זהו הסבב השני של מענקים שקרן בלומברג מציעה לערים. הסבב הראשון הוענק לערים אטלנטה, שיקגו, לואיסוויל, ממפיס וניו אורלינס, וההצלחות כללו צמצום שטחי מסחר פנויים בממפיס, צימצום נסיעות לא נחוצות של אמבולנסים בלואיסוויל, קיצור זמני הוצאת רישיונות של מסעדות בשיקגו, צמצום דרי הרחוב באטלנטה, והורדת שיעורי הרציחות בניו אורלינס.

יותר מ-90 ערים הוזמנו להתמודד על המענק, והתנאים להתמודדות כללו מינימום של 100,000 תושבים וראש עירייה המכהן שנתיים לפחות. הערים הזוכות יקבלו מענקים של בין 400,000$ ועד 1,000,000$ לשנה למשך 3 שנים, ובנוסף למענק הן יזכו לתמיכה בהטמעה ואפשרות ללמוד מערים אחרות שבתכנית.

בנוסף לתכנית צוותי החדשנות, מנהל קרן בלומברג את תחרות החדשנות לערים המעניקה פרס של 5 מיליון דולר לעיר המציעה את התכנית הטובה ביותר להתמודדות אתגרים ובעיות של ערים ועוד פרסים בערך של 1 מיליון דולר ל-4 הצעות נוספות. התחרות הושקה לערים בארה"ב והשנה, לראשונה, גם התקיימה במקביל עבור ערים באירופה. בתחרות האמריקאית זכתה פרובידנס רוד איילנד עבור תכנית חינוך, ופרסים נוספים הוענקו לשיקגו, יוסטון, פילדלפיה וסנטה מוניקה.  בתחרות האירופאית זכתה ברצלונה בפרס הראשון עבור תכנית להקמת רשת שיתופית לגיל השלישי, ובפרסים נוספים זכו הערים אתונה שהגישה הצעה ליצירת פלטפורמה אינטרנטית שתחבר בין התושבים לממשל כדי לחזק את המעורבות האזרחית בעיר, קירקליס, בריטניה שתאמץ את כלכלת השיתוף כדי להשתמש טוב יותר במשאבים המצטמצמים של העירייה, שטוקהולם שתיצור תכנית עירונית שתפעיל תושבים ליצירת אנרגיה מביוקאר, תחליף אורגני שממריץ צמיחת עצים, סופח פחמן ומטהר מים, ו-וורשה שהגישה הצעה ליצירת מערכת מידע וירטואלית.

מאמרים קשורים: ברצלונה היא הזוכה בתחרות בלומברג לערי אירופה | ניו יורק מסכמת את העשור של בלומברג | הזוכים בתחרות בלומברג לערי ארה"ב | רעיונות לשיפור העיר שכבר נוסו והצליחו | סיטילאב: רעיונות שהצליחו לשפר ערים בעולם (ובישראל)


לונדון יכולה ללמד ערים אחרות איך להתמודד עם מכוניות מזהמות

מס גודש

מדריד, היא אחת הבירות האירופיות היותר מזוהמות, ולתושבים אפילו יש שם לענן הערפיח, ששלושה רבעים ממנו נגרם ממכוניות, והוא מכונה boina (בארט), משום שהוא מונח על העיר כמו כובע. אולם העירייה מנסה להילחם בתופעה עם צעדים חדשניים: תימחור דיפרציאלי של הזיהום. מחודש יולי, אם תרצה לחנות רכב מזהם במרכז העיר, זה יעלה לך יותר מאשר להחנות רכב היברידי חשמלי.

לקרוא את ההמשך »


סיטילאב מציג: רעיונות שהצליחו לשפר ערים בעולם (כולל אחד מישראל)

חקלאות עירונית במונטריאול

חקלאות עירונית במונטריאול

השבוע יתכנסו בלוס אנג'לס יותר מ-300 ראשי ערים, מומחים אורבניים, מתכנני ערים, כותבים, אנשי טכנולוגיה, כלכלנים ומעצבים לאירוע השני של "CityLab: Urban Solutions to Global Challenges.". לקראת האירוע המארגנים משתפים חלק מהרעיונות שיוצגו בכנס ושהמשתתפים כבר ניסו, כל אחד בעירו, והצליחו להביא שינוי, במטרה לחלוק ניסיון ושיטות עבודה, ולעודד יוזמות דומות בערים נוספות.

בכנס שיארך בתאריכים 28-30 לחודש צפויים לדבר, בין השאר, ראש עיריית ירושלים ניר ברקת, ראש עיריית ניו יורק לשעבר מייקל בלומברג ובעלי תפקידים (כולל אמנדה ברדן) מקרן בלומברג אחת מנותנות החסות לאירוע, בריאן צ'סקי מייסד ומנכ"ל airbnb, ראש עיריית מונטריאול, פיטר אייגן מייסד Transparency International, ריצ'רד פלורידה, סאשה הסלמייר מנכ"ל CityMart, גיאורגיו קמיניס ראש עיריית אתונה, ראשי העיריות פירנצה, סנטה מוניקה, ניו אורלינס, מיניאפוליס, לוס אנג'לס, פיטסבורג, אטלנטה, אוקלנד, ברצלונה, ועוד רבים אחרים.

לקרוא את ההמשך »


ברצלונה היא הזוכה בתחרות בלומברג לערים

הערים הזוכות בתחרות בלומברג

הערים הזוכות בתחרות בלומברג

העיר ברצלונה גרפה את הפרס הראשון בתחרות בלומברג שמעודדת ערים באירופה לפתח גישות חדשניות לשיפור החיים העירוניים. ברצלונה זכתה בפרס של 5 מיליון אירו, ועוד 4 ערים זכו בפרס של מיליון אירו כל אחת: מטרופולין קירקליס, אנגליה והערים שטוקהולם, וורשה ואתונה.

יותר מ-150 ערים מ-28 מדינות נרשמו לתחרות ב-2014, והערים הזוכות נבחרו על פי החזון והיצירתיות של ההצעות, הפוטנציאל להשפעה, יכולת היישום של ההצעות וכדאיות הטמעה שלהן.

לקרוא את ההמשך »


פורסמו הפיינליסטים בתחרות בלומברג לערי אירופה. הנה כמה

בלומברג 2

בשנה שעברה נערכה לראשונה בארה"ב תחרות מטעם קרן בלומברג, שהציעה פרס כספי לערים שיפתחו פתרונות לשיפור החיים בערים,  והשנה הגיעה התחרות גם לאירופה, במטרה לקדם רעיונות חדשים ולעודד ערים לאמץ אותם. מתוך 155 הערים (עם 100,000 תושבים ויותר) שהגישו הצעות, 21 עלו לגמר. הנה כמה מהפרויקטים:

לקרוא את ההמשך »


אגרות חוב ירוקות לערים: הדרך לעתיד ירוק יותר

אגרות חוב ירוקות

אגרות החוב הירוקות הופכות לדרך יותר ויותר אטרקטיבית למימון פרויקטים לצמצום זיהום האוויר, וכעת ערים רבות מנפיקות אגרות כאלה. נקודת ציון משמעותית הושגה לאחרונה כשה-(International Finance Corporation (IFC, חברה בקבוצת הבנק העולמי שמספקת תמיכה לכלכלות מתפתחות, הנפיקה 500 מיליון אגרות ירוקות בערך הקרוב ל-80 מיליון דולר. זו הייתה ההנפקה הראשונה של מוסד רב לאומי בשוק הסיני.

לקרוא את ההמשך »


איזו עיר רוצה לארח אולימפיאדה? מדוע ניו יורק לא אחת מהן? ואיך ישתנה מיתוג ניו יורק?

וושינגטון 2024

וושינגטון 2024

האם אף עיר לא רוצה לארח את אולימפיאדת 2022? זה בהחלט יכול להיות המצב. בנתיים בייג'ינג ואלמטי (הבירה לשעבר של קזחסטן) הן המתמודדות על אירוח משחקי החורף ב-2022, ונכון יהיה יותר לומר כי אף עיר במדינה חופשית אינה צפויה להתחרות מולן. אבל יש מדינות חופשיות, ויש מדינות הנוטות לחופשיות, בהן ערים עשויות להצטרף להתמודדות על אירוח אירועים כאלה, כמו לדוגמה לבוב, שהתחילה בהתמודדות, אך אירועי החודשים האחרונים באוקראינה מטילים בספק את המשך ההתמודדות שלה.

לקרוא את ההמשך »


21 ערים אירופאיות עלו שלב בתחרות הערים של בלומברג

תחרות בלומברג לערים

בשנה שעברה נערכה לראשונה בארה"ב תחרות מטעם קרן בלומברג, שהציעה פרס כספי לערים שיפתחו פתרונות לשיפור החיים בערים. חמש הזוכות היו פרובידנס, שיקגו, יוסטון, פילדלפיה וסנטה מוניקה שהגישו פרויקטים בתחומי החינוך, מידע, מיחזור, יזמות ומדידת איכות חיים. השנה הגיעה התחרות גם לאירופה, במטרה לקדם רעיונות חדשים ולעודד ערים לאמץ אותם. מתוך 155 הערים (עם 100,000 תושבים ויותר) שהגישו הצעות, 21 עלו שלב וישתתפו ב"מחנה הרעיונות" בחודש יוני, בו ההצעות ישופרו ויחוזקו. 

לקרוא את ההמשך »


מהפך בפסגה: ניו יורק כבר אינה יעד התיירות המוביל בארה"ב

פארקי השעשועים באורלנדו - יעד התיירות מספר 1 בארהב

פארקי השעשועים באורלנדו – יעד התיירות מספר 1 בארהב

הגוף האחראי על מותג התיירות של העיר ניו יורק,NYC & Company, שמותגה מחדש לפני כשנתיים (תשכחו מהלב של ניו יורק), ערך בשנה שעברה את הכנס השנתי שלו, כדי לדון בהצלחה של שנת 2012, והתכניות ל-2013, כולל איך הארגון ישיג את היעד החדש שלו: 70 מיליארד דולר בהשפעה כלכלית ו-55 מיליון תיירים עד 2015.

ב-2012 ניו יורק שברה את השיא של עצמה, ומשכה 52 מיליון תיירים, עלייה של 16% מאז שנת 2006. 11 מיליון מתוך כלל התיירים היו ממדינות מחוץ לארה"ב, עלייה של 50% משנת 2006, והחלק של ניו יורק בתיירות הבינלאומית לארה"ב גדל באותה תקופה מ-28% ל-33%, אמר ראש עיריית ניו יורק, מייקל בלומברג. בלומברג הציב את ההשקעה בתיירות כמרכיב קריטי בתכנית האסטרטגית כלכלית לעיר. מאז 2006 התעסוקה בתחומי האירוח והפנאי צמחה ב-25%, ופיתוח מלונות בעיר צמח ב-30% והגיע ל-93,000 חדרי מלון.

לקרוא את ההמשך »


חדשנות והעיר הגדולה: רעיונות לשיפור העיר שכבר נוסו והצליחו

חדשנות והעיר הגדולה

דוח חדש של Center for an Urban Futures מציג 25 דוגמאות של מהלכים חדשניים שננקטו ברחבי ארה"ב על ידי ראשי ערים ורשויות מקומיות, ושכבר הוכיחו עצמם כאפקטיביים. "כאשר האינטרסים, הכישרון והמשאבים של בעלי עניין שונים מתחברים, דברים מדהימים יכולים להתרחש – זהו החוט המקשר בדוח זה, המציג 25 כלי מדיניות חדשניים המשנים את הערים בארה"ב ומחוץ לה." כך נפתח הדוח, המתפרסם זו השנה השנייה.

לקרוא את ההמשך »


האם ראש עיריית ניו יורק לשעבר יהפוך את לאגוס לתפוח הגדול הבא?

c40

עומרי זיו

בתחילת פברואר תתקיים ועידת ה-C40 השנתית ביוהנסבורג, דרום אפריקה. ועידת ראשי הערים המנהיגות את ההתמודדות עם משבר האקלים, בה יתכנסו ראשי ערים ודרגים בכירים מ-63 ערים מובילות ברחבי העולם, תתכנס כדי לדון באתגרים שמציב משבר האקלים בפני ערים, ולחלוק ידע על פעולות ההתמודדות להפחתת פליטות גזי החממה. זאת תהיה הפעם הראשונה שה- C40 תתכנס באפריקה.

לקרוא את ההמשך »


דירוג 10 הערים החכמות ביותר באמריקה

בוסטון - העיר השנייה בדירוג הערים החכמות ביותר בצפון אמריקה

בוסטון – העיר השנייה בדירוג הערים החכמות ביותר בצפון אמריקה

הישרדות האדם על פני כדור הארץ תהיה תלויה, במידה רבה,  במה שיקרה בערים בעתיד. עד שנת 2050, 70% מאוכלוסיית העולם תחייה בהן, ואנו עדים להגירה המונית אל הערים בקצב שלא היה כמותו מעולם. המרחבים העירוניים הגדלים דורשים תשתיות כמו תחבורה ובנייה, וכן דרישה גוברת למשאבים כמו מזון, מים ואנרגיה. ערים בעולם אינן יכולות יותר להתפשט באותו אופן שעשו במהלך המאה ה-20.

לקרוא את ההמשך »


המהפך של ניו יורק: אפשר לשנות את הרחובות מהר ובזול, רק צריך לדמיין אותם מחדש

טיימס סקוור- לפני ואחרי

טיימס סקוור- לפני ואחרי

ג'נט סאדיק קאהן, נציבת התחבורה של העיר ניו יורק, מציגה כמה מהפרויקטים שעיצבו מחדש את רחובות העיר, כולל העיצוב מחדש של טיימס סקוור, האוטובוסים המהירים, ותכנית שיתוף האופניים של ניו יורק. המסר שלה: לערוך ניסויים אמיצים, מהירים וזולים.

מאמרים קשורים: ניו יורק מסכמת את העשור של בלומברג | עשר הערים שמובילות את הדרך לקיימות עירונית | איך עושים עיר מעולה? | שיקגו משיקה שיתוף אופניים וניו יורק לא שוכחת את הולכי הרגל | פארקים עירוניים: קטנים, זמינים, מודולריים וניידים |דבלין מאמצת את הפריצה למרחב הציבורי ככלי פיתוח


הערים הגלובליות שמתחרות בינהן על המיליארדרים

רשימת המיליארדרים העולמית

רשימת המיליארדרים העולמית

העיר ניו יורק משמשת כתובת המגורים של יותר מיליארדרים מאשר כל עיר אחרת בעולם, אבל ראש העירייה רוצה עוד מהם. מייקל בלומברג, ראש עיריית ניו יורק היוצא, ומיליארדר בעצמו, אמר לאחרונה כי יהיה זה מתנת אל אילו כל מיליארדר בעולם יעבור לניו יורק. "הם אלה שמשלמים הרבה מאד מיסים. הם אלה שמוציאים את הכסף הרב ביותר בחנויות ובמסעדות ומייצרים נתח גדול מהכלכלה שלנו". כיום הערים הפופולריות ביותר על המיליארדרים הן ניו יורק, לונדון, מוסקבה, הונג קונג ובייג'ינג.

לקרוא את ההמשך »


עשרה רעיונות מקיימים המועמדים לפרס ושחייבים להכיר. אחד מהם מישראל

ססטיניה - רעיונות מקיימיםססטניה (sustainia) מציגה 10 רעיונות מקיימים ופורצי דרך לעתיד מקיים יותר, שנבחרו לאחר מחקר וסינון של יותר מ-500 פרויקטים מ-79 מדינות, בשנת 2013. תאורה חכמה המכבה את אורות הרחוב כאשר הם ריקים, אוטובוס עירוני חשמלי עם טווח נסיעה של 250 ק"מ, ופיסת נייר המצמצמת את כמות האשפה – ססטניה מציגה את עשרת החידושים לקיימות המציגים פרויקטים וטכנולוגיות מאירופה, ישראל, זמביה, ארה"ב, סין והפיליפינים.

לקרוא את ההמשך »


לראש עיריית ריו יש את הג'וב הטוב בעולם, ארבעת הנושאים שצריכים להוביל כל עיר, ולמה ראשי ערים צריכים לנהל את העולם

ריו דה ז'ניירואדוארדו פאייס אומר לעיתים קרובות כי הוא מחזיק במשרה הטובה בעולם. פאייס הוא ראש עיריית ריו דה ז'ניירו, עיר מסעירה, מורכבת ויפיפייה בת 6.5 מיליון תושבים. הוא הציב לעצמו מטרה להבטיח כי ריו תייצר מורשת חיובית עבור כל תושביה, והוא מבין היטב את העקרונות הבסיסיים לניהול מקומות.

בכנס TED-talk, פאייס  הציג את ארבעת הרעיונות המרכזיים בהובלת ריו, וכל עיר, אל העתיד, כולל שידרוגים אמיצים של תשתיות ואיך להפוך את העיר לחכמה יותר. הרעיונות שהציג פאייס אינם חדשים, וכל עיר, בכל גודל, צריכה לאמץ רעיונות אלה, אולם מה שמייחד אותו היא העובדה כי הוא באמת מיישם אותם.

לקרוא את ההמשך »


ניו יורק מתכוננת לבחירות ומסכמת את העשור של בלומברג: ראש עירייה והרבה יותר

ניו יורק

ניו יורק

העיר ניו יורק תוססת לקראת הבחירות לראשות העירייה שיתקיימו ב-5 בנובמבר, ויחתמו יותר מעשור, ושלוש קדנציות רצופות של ראש העירייה היוצא, מייקל בלומברג. בלומברג, איש עסקים, פוליטיקאי ופילנטרופיסט משמש כראש עיריית ניו יורק משנת 2001, מדורג שביעי ברשימת האנשים העשירים בארה"ב, המייסד של חברת המדיה והמידע הכלכלי  Bloomberg L.P, וקרן פילונרופית, גם כן על שמו.

לקרוא את ההמשך »


נסיעות אנשי העסקים בעולם שוות 50 מיליארד דולר. לאן הולך הכסף ואילו ערים מרוויחות?

חמישים מיליארד דולר- לאן זה הלךדו"ח the 2013 Expense IQ Report מסכם ומנתח מידע של יותר מ-20 מיליון משתמשים של concur כדי לבחון את האופן בו עסקים מוציאים את כספם בנסיעות עובדיהם בעולם. מהם המקומות הזולים והיקרים ביותר לארגן כנס? איך משפיע גודל החברה על מחירי המלונות או הטיסות? ואילו ערים מרוויחות יותר מאנשי העסקים, ואילו הן היקרות ביותר עבורם?

לקרוא את ההמשך »


מקבץ נתונים מיוחד: יום העצמאות לארצות הברית

דגל ארהבדו"ח התחרותיות של 120 הערים החשובות בעולם קובע כי גם בשנת 2025 ניו יורק תהיה העיר התחרותית בעולם. שיקגו תהיה מדורגת תשיעית, וושינגטון 14, לוס אנג'לס 17, סן פרנסיסקו 18 ובוסטון 19.

מכון מרטין פרוספריטי מסמן את 30 הערים המובילות בעולם של העשירים ביותר, המכונים high-net worth-individuals HNWI. ניו יורק היא העיר המובילה בעולם, וחיים בה 7,580 סופר-מיליונרים כאלה. לונדון שנייה עם 6,015, ואחריה טוקיו (5,440). סן פרנסיסקו רביעית (4,590), ולוס אנג'לס חמישית (4,520), בייג'ינג, מומבאי, הונג קונג, סאו פאולו וריו דה ז'ניירו  סוגרות את העשירייה הראשונה, כשבייג'ינג, סאו פאולו, ריו דה ז'ניירו, דלהי ושנגחאי צפויות יותר מלהכפיל את מספר העשירים החיים בהן בעשור הקרוב. מספר המיליונרים בתל אביב בתקופה זו צפוי לגדול ב-41% מ-309 כיום ל-437, עלייה גבוהה יותר מהערים ניו יורק (36%), לונדון (36%), טוקיו (24%), פריז (28%), ציריך (29%).

לקרוא את ההמשך »


תמ"ג זה לא הכל. הכירו את דירוג המדינות על פי מדד "החיים הטובים יותר", ואיזה חיים יש בישראל?

מדד החיים הטובים יותרדירוג המדינות על פי התוצר הלאומי, שהיה מקובל לאורך שנים, ספג ביקורת רבה בשל ההתמקדות הרבה מדי בנתונים מוניטריים בלבד. השוואת מדינות על פי נתונים אלה אינו משקף לדעת רבים, את איכות החיים האמיתית או את שביעות הרצון מהחיים. מדדים שונים שפותחו ניסו לדרג מדינות לפי מדדים אחרים, וכאן פורסמו כמה מהם בעבר: המדינות המאושרות בעולם, איפה הכי כדאי להיוולד? וכדומה. בשלוש השנים האחרונות, הארגון לפיתוח ושיתוף פעולה כלכלי פרסם דירוג אלטרנטיבי המכונה Better-Life Index, הכולל 24 אינדיקטורים ב-11 קטגוריות.

חלק מהמדדים ניתנים לכימות בקלות, כמו עבודה, אבטלה והכנסה, ואילו אחרים מדויקים פחות, כמו מעורבות חברתית וקהילה. ה-OECD  אינו מעניק ציונים למדינות, כפי שניתן לראות באתר המפרסם את תוצאות המחקר, אלא מעוצב כך שהקורא יחליט על כך בעצמו. מי שמאמין כי דיור הוא הנושא חשוב יותר מסביבה, לדוגמה, יכול לשנות את משקל הקטגוריה במדד, וציוני המדינות ישתנו בהתאם. לאחר קביעת משקל המדדים על ידי המשתמש, הוא יכול ללחוץ Compare (השווה) כדי לראות איך אחרים בארצו ובעולם עיצבו את המדד. לקרוא את ההמשך »


דירוג הערים הצומחות ביותר בארה"ב

nycבארצות הברית יש 9 ערים שאוכלוסייתן עולה על מיליון תושבים. ניו יורק, עם יותר מ-8 מיליון, היא העיר הגדולה במדינה, בהפרש ניכר. בלוס אנג'לס, העיר השנייה בגודלה, חיים כמעט 4 מיליון איש, ובשיקגו וביוסטון חיים יותר משני מיליון איש. בין הערים האחרות בהן חיים מעל מיליון תושבים נמצאות פילדלפיה, פיניקס וסן-דייגו. סן אנטוניו עקפה את דאלאס והפכה לעיר השמינית בגודלה במדינה. וושינגטון הבירה, היא העיר ה-24 בגודלה בארה"ב, ואף כי היא נמצאת בצמיחה, חיים בה רק 632,323 תושבים. אלו הם חלק מממצאי סקר שנערך על ידי משרד מפקד האוכלוסין של ארה"ב ב-2012.

ערי ארה"ב הגדולות גדלו משמעותית בין השנים 2000 ו-2012. בשנת 2012 כמעט 78 מיליון אמריקאים חיו ב-200 הערים הגדולות בארה"ב, לעומת 71 מיליון, 12 שנים מוקדם יותר. אולם במונחים יחסיים אחוז החיים בערים אלו ירד מעט מ-24.8% ב-2003 ל24.6% כיום. באותה תקופה אוכלוסיית ארה"ב גדלה מ-293.6 מיליון ל-315.9 מיליון.

לקרוא את ההמשך »


הגלובליזציה כבר לא מונעת על ידי מדינות, אלא ע"י ערים. וראשי הערים תופסים פיקוד בעולם

העיור בעולם כבר ביסס את עצמו כמגמה המשמעותית ביותר של המאה ה-21, כשחצי מאוכלוסיית העולם כבר חיה בערים, לראשונה בהיסטוריה האנושית. בעוד ההשלכות לצמיחה כלכלית כבר נדונו בהרחבה, ההשפעה של העיור על הדיפלומטיה ועל הריבונות יהיו משמעותיות באותה מידה.

שני נושאים משמעותיים הנמצאים באג'נדה העולמית הם ביטחון ושינויי האקלים. לאחר התקיפה על מגדלי התאומים בניו יורק, והתקפת הטרור ב-2008 במומבאי, שתי הערים החלו לחזק את שירותי הביטחון שלהן ואת יכולות המודיעין, מעבר למה שהבירות וושינגטון ודלהי יכולות לספק. דובאי, האייקון המזרח תיכוני, כבר עשתה זאת קודם לכן.

שני עשורים של דיפלומטיה הביאו לשינוי מזערי בלבד בתחום שינויי האקלים, ולהחלטות מהוססות לגבי צמצום פליטות הפחמן של המדינות. אולם יוזמה חדשה, שהובלה על ידי ראש עיריית לונדון, קן ליווינגסטון, ב-2006, יוזמת ה-C40 , הביאה 60 ערים וראשי ערים להחליף בינהם שיטות עבודה, טכנולוגיות, וקידום שיתופי פעולה פרטיים-ציבוריים לצמצום פליטות הפחמן של הערים. הסטנדרטים שנקבעו על ידי קבוצת ה- C40  בפיתוח אנרגיה ירוקה, ניהול אשפה, ותחבורה ירוקה עברה את הסטנדרטים שנקבעו על ידי משאים ומתנים בין מדינות. בעוד ערים הופכות להיות חשובות יותר ויותר, ומניעות מהלכים משמעותיים יותר ויותר, האם עדיין יש מקום לדבר כלל על יחסים בינלאומיים בין מדינות?

כדי להבין את תפקיד הערים במאה ה-21, יש לזכור כי ערים הן צורת ההתיישבות האנושית הראשונה והקבועה ביותר, והן שימשו כשחקנים הפוליטיים מתחילת התרבות האנושית. ערי מסופוטמיה ואנטליה העתיקות החליפו בינהן משלחות באופן קבוע כדי לבסס הכרה הדדית ומסחר. הדיפלומטיה בימי הביניים וברנסנס נשלטה על ידי ערי מדינה, בעיקר באיטליה וצפון אירופה, שגם ניהלו את מרבית הסחר הבינלאומי ויצאו למסעות גילוי ארצות באסיה ובאמריקה. מנקודת המבט ההיסטורית, מדינות הן למעשה המצאה חדשה, הקיימת פחות מ-200 שנה.

הערים המובילות את הכלכלה העולמית. מקינזי

הערים המובילות את הכלכלה העולמית. מקינזי

גם הגלובליזציה עצמה, היא במידה רבה תופעה המתקיימת בין ערים, ושמשמעותה הסרת המגבלות שמטילות מדינות. על פי מחקר של McKinsey Global Institute, כמעט כל הכלכלה העולמית מיוצגת על ידי כ-400 ערים מרכזיות. הקישורים האוויריים סביב העולם תלויים על פיתוח מרכזים כמו שיקגו, לונדון, ציריך או סינגפור, שמגבירים את הגלובליזציה לערים קטנות יותר באזורן.

לאורך השנים האחרונות, הערים הגלובליות צמחו להיות מצבור של ייצור שירותים פיננסיים והן מגדירות את האבולוציה של קשרים כלכליים בין מדינות, יחד עם סקטור הפיננסים. מיזוגים של בורסות מעידים על ההשתנות של הגיאוגרפיה של ההשפעה: הקשר בין בורסות ניו יורק ופרנקפורט והשיחות על מיזוג הבורסות, כפי שמתקיים גם בין בורסות לונדון וטורונטו, שיקגו וסאו פאולו, דובאי ומומבאי, סידני וסינגפור, או השילוש של בורסות שנזן- הוג קונג ושנגחאי, כולם מעידים על איך הרשת הפיננסית הגלובלית מעוצבת מחדש על ידי ערים.

כיום, לערים רבות יש משקל כלכלי, קישורים בינלאומיים, והשפעה דיפלומטית רבים יותר בעולם, מאשר לעשרות מדינות. העלייה של הערים כשחקנים חוצי גבולות מונעת לא רק על ידי העיור והגלובליזציה, כי אם גם על ידי תופעה שלישית בלתי ניתנת להיפוך – האצלת סמכות. התקופה שמאז סיום המלחמה הקרה התאפיינה לא רק בגל לידות של מדינות חדשות שבאו לאחר פירוק ברה"מ ויוגוסלביה, אלא גם באזורים רבים בתוך מדינות העולים כבעלי זהות ייחודית, קישוריות ועוצמה המביאים להם יותר ויותר אוטונומיה. קוויבק, חבל הבסקים, גרינלנד, סקוטלנד וקטלוניה הן דוגמאות למאות אזורים כאלה ברחבי העולם. אוסטרליה וקנדה חוו עליה משמעותית בכוחן של מועצות מקומיות כמו זו של העיר סידני או וונקובר, המתקדמות בתחומים רבים יותר מהמדינות שלהן.

לא מעט ערים נוספות, שאינו בירות, כמו מומבאי או לאגוס ואפילו תל אביב צברו נוכחות בינלאומית משמעותית. לאורך העשור האחרון, רוב הפרובינציות בהודו וסין הקימו לעצמן משרדי קידום מסחר והשקעות ברחבי העולם, בעיקר ללא מטרות דיפלומטיות כי אם במטרה למשוך סחר, השקעות ותיירות. בסך הכל, היוזמות הללו והדיפלומטיה הכלכלית של ערים ואזורים ממחישים את העוצמה העולה והשאיפות של אזורים עירוניים לזהות את עצמן כ"ערים גלובליות", עצמאיות ושכפיפותן למדינה הולכת ויורדת.

עליית תעשיית מיתוג הערים, אשר כוללת הצעות לאומיות להתמודדות על אירוח אולימפיאדות, קידום תיירות והשקעות, וקמפיינים של ערים, מוסיפים עדויות על האופן בו ממשלות עירוניות ומומחי שיווק חוברים כדי לחזק את דימוי הערים אל מעבר לגבולות המדינות.

בעוד ערים תובעות את ניסיונן והנהגתן על הבמה העולמית, מנגנון ורשתות חדשים עשויים לעלות. הכל כבר נמצא: כוחות ייעודיים פנים עירוניים, תיאום בין ערים, פעולה בתחום שינויי האקלים וטיפול באסונות, חינוך ומרכזי תקשורת מחשבים ועוד. מעבר לכך, יוזמת הערים לטיפול בשינויי האקלים כבר הוכיחה כי הדיפלומטיה בין הערים היא יעילה יותר ואפקטיבית יותר מזו שבין מדינות. ובעוד העיור בעולם רק הולך ומתגבר, ערים צריכות לקבל את הכוח והמעמד שלהן, וכן את האפשרות לפתור בעיות, ולא להיות מוגבלות על ידי המדינות.

תופעה מקבילה משתקפת דרך מערכות הבחירות הלאומיות סביב העולם: ראשי ערים הופכים יותר ויותר להיות מנהיגי מדינות, ולמובילים בנושאים גלובליים.

בישראל המסלול מהרשות המקומית אל הכנסת מוכר שנים רבות, אולם למעט אהוד אולמרט לא כיהנו ראשי ערים כראש ממשלה בישראל. כיום, יותר ויותר ראשי ערים הופכים לראשי מדינות. ראש עיריית סיאול לשעבר לי מיונג בנק, ראש עיריית איסטנבול לשעבר רסיפ טייפ ארדואן מכהן כראש ממשלת טורקיה, ראש עיריית טהרן לשעבר, מחמוד אחמדיניג'אד הוא נשיא אירן, וגם ראש ממשלת צרפת פרנסואה הולנד כיהן כראש עיר. בסך הכל, 8 ראשי מדינות כיום היו ראשי ערים, והמספר צפוי רק לגדול. בסין, מתוך שבעת חברי הועדה של הפוליטבירו, שישה היו ראשי פרובינציות.

מייקל בלומברג. נשיא ארה"ב?

מייקל בלומברג. נשיא ארה"ב?

בשנה שעברה, מושל סאו פאולו הפסיד באחוזים בודדים את ראשות ממשלת ברזיל, והוא צפוי להתמודד שוב בבחירות הבאות. ראש עיריית בואנוס איירס מתכוון להתמודד ב-2015, וגם לראש עיריית מקסיקו סיטי, מרסלו אבררד יש שאיפות לנשיאות. ראש עיריית לאגוס, העיר הגדולה בניגריה, הוא הדמות הפוליטית הפופולרית ביותר במדינה, ומעטים שוללים את האפשרות שראש עיריית לונדון, בוריס ג'ונסון יתמודד מול דיויד קמרון על ראשות ממשלת בריטניה בבחירות הבאות, או שמייקל בלומברג, ראש עיריית ניו יורק יתמודד על הנשיאות בארה"ב.

באופן היסטורי, ראשי מדינות הגיעו מתוך הפרלמנט, אולם ראשי ערים כיום תופסים יותר ויותר תפקידים של ראשי מדינות, ומציגים ניסיון בניהול ערים גדולות, ונשענים על פרופיל ציבורי נרחב שהתפקיד מעניק, ועם עליית חשיבות הערים, אלו המנהלים אותן בהצלחה, מקבלים מהציבור אישור לתפקידי ניהול מדינה.

כדי לנהל יחסים חדשים אלה באופן יותר יעיל, ערים וראשיהן עוברים יותר ויותר לפעילות דיפלומטית שמעבר לגבולות העיר, ברחבי העולם. בניו יורק, מייקל בלומברג ייסד את "משרד ראש העיר ליחסים בינלאומיים" כדי לנהל את יחסי העיר עם האו"ם, וכעת המשרד עוסק ביחסים בינלאומיים, קידום השקעות, ביטחון, ויוזמות בתחומי שינויי האקלים. בעיריית תל אביב, במסגרת מנהלת עיר עולם עובדים מנהלת פיתוח בינלאומי, יועץ ראש העיר ליחסים בינלאומיים, 2 יועצי תקשורת בינלאומית, ומנהל שותפויות גלובליות.

מגמה נוספת המעידה על עליית חשיבות הערים וראשיהן, מול הפרלמנטים, היא התנועה של פוליטיקאים ופרלמנטרים מוכרים אל תפקידי ניהול ערים. רם עמנואל עזב את הבית הלבן כדי להתמודד ולהיות ראש עיריית שיקגו. בארץ, כרמל שאמה עומד להתמודד על ראשות עיריית רמת גן השנה, יואל חסון על ראשון עיריית ראשון לציון, ציון פיניאן בטבריה, יעקב אדרי באור עקיבא, וכמובן, ניצן הורוביץ שוקל התמודדות על ראשות עיריית תל אביב.

מאמרים קשורים:  "עיר גלובלית"- מה זה? והאם תל אביב היא עיר גלובלית?עצמאות לתל אביב. האם הגיע הזמן לשקול זאת ברצינות? | החזרה אל הפוליס- העיר העצמאית | מיהן הבירות הכלכליות של העולם? | עתיד הערים תלוי בשדות התעופה שלהן | 300 הערים הצומחות בעולם | כך נראית עיר גלובלית – רק 19% מרוכשי הדירות בלונדון הם בריטים


הזוכים באות העיצוב 2013 – עיריות, אדריכלים ומעצבים ששיפרו את הסביבה בה אנו חיים

אות העיצובטקס פרסי "אות העיצוב" 2013 נערך זו השנה השביעית והציג את המעצבים והאדריכלים שהצליחו השנה יותר מכולם לחדש, לרגש, לפרוץ דרך ולהטביע את חותמם על עולם האדריכלות והעיצוב הישראלי. הפרס מוענק בקטגוריות: אדריכלות – תכנון עירוני, התערבות עירונית, מוסדות מבני ציבור ומפעלים, מבני ומגדלי מגורים, בתים ועבודות סטודנטים. וכן בקטגוריות עיצוב פנים ועיצוב תעשייתי. להלן הזוכים בקטגוריות העירוניות והציבוריות שהשפיעו על הסביבה העירונית בה אנו חיים, על איכות חיינו ועל הנוף העירוני:

פארק המסילה ירושלים

פארק המסילה ירושלים

תכנון עירוני – תחרות בין עיריות ורשויות

עיריית ירושלים זכתה בשני פרסים בקטגוריה זו עבור הפרויקטים בזכות הדרך, המדריך לתכנון רחובות העיר העתיקה בירושלים, ופרויקט פארק ומסילה, הממוקם לאורך מסילת הרכבת הטורקית, באורך 7 ק"מ, ממעלה נחל רפאים ועד גבעת התנ"ך ופארק ירושלים. הפארק עובר דרך 7 שכונות בעיר ויהווה חלק מרשת מסלולי אופנים חדשים באורך 42 ק"מ ברחבי העיר.

עוד עלו לשלב הגמר בקטגוריה זו מתחם הקטר/ עיריית באר שבע, גן אלנבי/ עיריית באר שבע, ויהי ערב/ עיריית ירושלים.

התערבות עירונית – תחרות בין מתכננים ואדריכלים

פרויקט הריביירה: גלריית חוף בבת ים, של משרד האדריכלים דרמן ורבקל עבור עיריית בת ים, ופרויקט הגן המדעי, טכנודע בגבעת אולגה של האדריכל אמיר אשל. פרויקטים נוספים שעלו לשלב הגמר הם הפארק הוולקני אביטל/ צורנמל טורנר, גשר חירייה בפארק אריאל שרון/ יואב מסר.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

מוסדות, מבני ציבור ומפעלים

זכו: פרויקט מען, אולם ספורט ברחוב מאז"ה בתל אביב, של משרד בר אוריין אדריכלים וגני הילדים בקריית השרון, נתניה של גוטמן אסיף אדריכלים. הפרויקטים שעלו לגמר בקטגוריה זו ולא זכו הם: בניין המכון לחקר החלל/ משה צור אדריכלים, ומפעל לעבודות אלומיניום/ אורבך הלוי אדריכלים.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

עוד פרויקט ראוי לציון הוא עיצוב השוק בנמל יפו, של יעקבס יניב אדריכלים שזכו בציון לשבח בקטגוריית עיצוב פנים מסחרי.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

מאמרים קשורים: ניו יורק הכריעה בין ההצעות להפיכת הטלפונים הציבוריים למרכזי מידע | הזוכים בפרסי A'DESIGN בפרויקטים עירוניים וציבוריים | תחרות האפליקציות של תל אביב- יותר מ-70 הצעות הוגשו | תחרות הערים של בלומברג | הרעיונות שזכו בפרסים על תחבורה, מיחזור, רעש, בריאות מרחב ציבורי ועוד


מה יש בגאנגנאם? (רמז, לא רק סטייל). פורום הקהילות החכמות

ICFHeader950רובע גאנגנאם בסיאול, דרום קוריאה, אולי קיבל את הפרסום המסיבי ביותר שלו בזכות הראפר PSY, אבל הרובע המאכלס רק 2.5% מאוכלוסיית סיאול אחראי לרבע מהתוצר המקומי הגולמי של העיר. פיתוח גאנגנאם כרובע וקהילה חכמים החל בשנת 1995, כשהושק הפרויקט הראשון של "ממשל אלקטרוני". המערכת הובילה לצמצום כוח האדם בממשל המקומי ב-25% וחסך לתושבים זמן המוערך ב-30 מיליון דולר. בזכות הפיתוח של הרובע כרובע חכם הוא זכה בתואר "קהילה חכמה" של הפורום Intelligent Communities, בשנת 2008.

Intelligent Communities, או קהילות חכמות, הן אלה שמצליחות להבין את האתגרים העצומים של כלכלת הפס הרחב, ושנקטו צעדים ליצירת כלכלה המסוגלת לפרוח בתנאים אלה. אין אלה בהכרח ערים גדולות או מרכזי טכנולוגיה גדולים, והן יכולות להימצא במדינות מתפתחות כמו גם בעולם הראשון, בפרברים או במרכזי הערים, לאורך החוף או בפנים המדינה.

בעוד כלכלת הפס הרחב מציבה אתגרים עצומים עבור קהילות, היא גם מציעה להן כלי תחרותי חדש ורב עוצמה. באמצעות כניסת טכנולוגיות הפס הרחב – כבלים, DSL, לווין ואחרים – תושבים, עסקים קטנים, מוסדות ועיריות הצליחו להשיג גישה למידע בכל העולם ולשלל כלי תקשורת מקומיים וגלובליים.

כיום, תקשורת זו מציעה הזדמנות לכל קהילה לעבור מהפריפריה למרכז, במונחים של כלכלה. היא מייצרת צורות חשדות של חברות כמו יאהו או גוגל, ואפילו סוגים חדשים שת תעשיות. היא מאפשרת לחברות קטנות להיות יצואניות גלובליות, כולל ייצוא של יכולות וידע. היא מאפשרת לבתי ספר במקומות המרוחקים ביותר להגיע למידע העדכני ביותר, ויכולה לקשר טיפול רפואי באזורים כפריים למרכזי המחקר המובילים. יחידים וחברות יכולים לערוך חיפוש בכל העולם בעלות נמוכה, ולהשתמש בכלים אינטרנטיים להגברת המעורבות הקהילתית.

פורום ה- Intelligent Communities, בקיצור ICF , ייסד פרס המוענק ליחידים, ליישומים, לארגונים ולחדשנות במסגרת קהילות חכמות המשנים את החיים במסגרת כלכלת הפס הרחב עבור טובת הכלל. מטרת הפרס היא לזהות שיטות עבודה מומלצות, תכניות ארוכות טווח או יוזמות מעוררות השראה ולהעניק להן הכרה עולמית.

להערצה של קוריאה לחינוך אין הרבה משתווים. היא חותרת למצוינות אקדמית והשגיות ומניבה כוח עבודה מהטובים בעולם. חלק ניכר מהכלכלה ומהתוצר האקדמי המניעים את סיאול ואת דרום קוראיה מגיעים מהמוסדות האקדמיים של רובע גאנגנאם-גו בסיאול. עלות החינוך, בעיקר בגאנגנאם, הרקיעה שחקים עם התחרות הגוברת, ותושבים בעלי הכנסה נמוכה מתקשים להשתלב במערכת החינוך היקרה. כדי להתמודד עם הבעיה, גאנגנאם השיקה פרויקט בעל חזון המשתמש בכוח של האינטרנט ובתשתית הפס הרחב, כדי לאפשר לסטודנטים ברחבי המדינה לנצל את העושר שבאקדמיה שבגאנגנאם. המערכת מעבירה חינוך בר השגה מההרצאות הטובות ביותר בעלות של 21 דולר. גאנגנאם הגיעה לרשימת 7 הטובים ביותר בשנים 2006 ו-2007, וזכתה בתואר הקהילה החכמה בשנת 2008.

ב-2009 זכתה שטוקהולם בתואר הקהילה החכמה, ב-2010 סוון (Suwon), דרום קוריאה בזכות יצירת כלכלה בה הצמיחה מבוססת על יזמות בקנה מידה קטן ובינוני המתמחה טכנולוגיות מידע, ביוטק וננוטכנולוגיה. כיום, שני שלישים מהחברות בסוון מתמחות באחת מתעשיות מטרה אלה, וחברות בנות 50 עובדים או פחות מעסיקות 94% מהמועסקים. בשנת 2010 אחת הערים המתמודדות שעלו לשלב 21 המובילות הייתה תל אביב, אולם היא לא העפילה לשלב הגמר הכולל 7 ערים בלבד מדי שנה.

בשנת 2011 זכתה איינדהובן, הולנד בתואר הקהילה החכמה. לאזור יש יתרון בזכות Brainport, תכנית ציבורית-פרטית שהפכה את האזור לפלטפורמת חדשנות פתוחה, הוסיפה 55,000 מקומות עבודה בעשר השנים האחרונות, כמעט וריבעה את מספר הסטארטאפים משנת 2000, ועזרה לאזור בתקופת המשבר הכלכלי.

ריבסייד קליפורניה הוכרזה כזוכה בתואר בשנת 2012. תוך חיפוש אחר צמיחה מקיימת, קהילת השינה של ריברסייד בונה כלכלה מבוססת טכנולוגיה. הקהילה חברה לאוניברסיטאות כדי לפתח פארקי טכנולוגיה, חממות, מאיצים עיסקיים ותכניות מנטורינג. רשתות תקשורת נפרסו באזור ומכסות 80% מהשטח, ותכנית התחדשות בעלות 1.6 מיליארד דולר החלה ב-2006, שיפרה את זרימת התנועה, והחליפה תשתיות מים, ביוב וחשמל מיושנות, וכן שיפרה את תפקוד המשטרה, מכבי האש, הפארקים והספריות.

גם השנה, בין אפריל למאי יערכו ביקורים ב-7 הערים שעלו לשלב האחרון בתחרות. הביקור בערים משמש שלב חשוב בבחירת הזוכה מדי שנה, והשנה רשימת ה-7 כוללת את: אזור טאויואן (Taoyuan) ואת טייצ'ונג (Taichung) בטאיוואן, את טאלין, אסטוניה, אולו, פינלנד, העיר קולומבוס, אוהיו, סטרטפורד, וטורונטו, קנדה.

מאמרים קשורים: עיר העתיד כבר כאן, בקוריאה | הערים החכמות באות. יוזמה של האו"ם | תחרות בלומברג לערים טובות יותר | 22 ערים מנסות את העתיד | תחרות האפליקציות של עיריית תל אביב


הסיפור של מיתוג גרמניה: "ארץ של רעיונות"

לוגו גרמניה ארץ של רעיונותמיתוג מדינות הוא חדש הן למפתחי כלכלה והן לאנשי מקצוע בתחום התקשורת. תחום מיתוג המדינות התפתח כשילוב בינתחומי הכולל יחסים בינלאומיים, מדיניות חוץ, תכנון עירוני, פסיכולוגיה חברתית ושיווק עיסקי, והחל להופיע בין השנים 1980 ו-2000.

צמיחת טכנולוגיות התקשורת והמידע (ICT ) עיצבו מחדש את הפיתוח הכלכלי ואת הפרדיגמות להשקעות, ובעזרת הטכנולוגיות החדשות, עסקים ואנשי מקצוע יכלו לאתר כל מקום בו ניתן לעשות עסקים, ובשוק המונע על ידי השקעות חוץ, המקום (העיר/ המדינה) החל לקבל חשיבות.

עם פרדיגמת השקעות חדשה זו, מדינות מתחילות לדמיין מחדש את מדיניות החוץ שלהן ואת אסטרטגיות הפיתוח הכלכלי, ומחפשות דרכים חדשניות למתג את מדינותיהן. גרמניה הצליחה מאד ליישם אסטרטגיית מיתוג מדינה, ובניית דיפלומטיה ציבורית ויחסי מסחר במיוחד עם סין.

בקמפיין שנמשך שלוש שנים, "גרמניה – ארץ של רעיונות", גרמניה מיתגה את עצמה כמקום של מגוון תרבותי, כלכלי, מדעי וחברתי בערי סין. הקמפיין ראוי לבחינה מכיוון והוא מכיר בכך שלצורך פיתוח יחסי מסחר טובים והשקעות, יש צורך בבניית תפישה חיובית כלפי המדינה בקרב קהל היעד. גם גרמניה וגם סין מוכרות בזכות המקצוענות ההנדסית והחדשנות בתעשיות אוטומטיות, כך שזה רק הגיוני שגרמניה תטפח את המותג שלה ויחסי המסחר עם הכלכלה הצומחת של סין.

אסטרטגיית מותג אשר מתיישרת טוב יותר עם המשקיעים מביאה לתוצאות טובות יותר. "גרמניה – ארץ של רעיונות" מדבר ישירות אל המשקיעים שגרמניה מנסה למשוך. דירוג המדינות הטובות ביותר לעסקים של בלומברג דירג את גרמניה במקום החמישי ב-2012, עליה ממקום 6 בשנה הקודמת, מדד מותגי המדינות של CBI מציב את גרמניה במקום ה-7 בעולם, עליה מהמקום ה-11 ב-2011, דוח תחרותיות המדינות של הפורום הכלכלי העולמי מדרג את גרמניה במקום ה-6 (ללא שינוי), והברומטר לחדשנות עולמית מדרג את גרמניה שנייה בעולם.

מיתוג מדינה המתיישר עם סחר, דיפלומטיה ויחסי חוץ הוא התייחסות חדשה עבור מפתחי כלכלה ומנהיגים פוליטיים, אבל הוא הכרח כדי לאפשר לכלכלות לפרוח.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

את השם "גרמניה – ארץ של רעיונות" המציא נשיא גרמניה לשעבר הורסט קוהלר בשנת 2004, ואמר: "אני רואה בזה סקרנות והתנסות. כאומץ, יצירתיות ושאיפה לחדש, מבלי לבטל את הישן, בכל תחומי החיים". מאז, המותג ביסס עצמו בציבור, עם דימויי הפרחים המקושרים אליו. הפרחים הם הסמלים של ארץ האפשרויות, והשימוש בהם נעשה בפרויקטים שונים.

מיתוג גרמניה נוצר על הבסיס של מטרה מכוונת מיתוג מדינה ותכנית תקשורת. הוא עוזר להגביר את הנראות של איכויות המדינה, המשיכה שלה, ואת היצירתיות של אנשיה כך שגרמניה יכולה להמשיך ולהתמודד עם האתגרים של הגלובליזציה, ומתבססת על 4 מרכיבים עיקריים: כלכלה, חברה, תרבות ומדע.

המיצוב של גרמניה כמקום דורש מגוון צעדים היוצרים זהות פנימית וחיצונית, ומעבירה דימוי אמין של המקום. המיצוב מבוסס על שלושה אבני יסוד: פרויקטים לדוגמה, המרצת תחרות ועל רשתות מוסמכות. באופן זה, המותג נתפש כרשת ניטרלית ופלטפורמת תקשורת המביאה יחד שחקנים מהכלכלה והפוליטיקה אל רשת אחת עם מטרה משותפת, מציגה את החדשנות שלהם בפרויקטים ובתחרויות, ומעודדת הטמעה.

מאמרים קשורים: מיתוג ושיווק אזורי הייטק בגרמניה | "תוצרת גרמניה" בעידן הגלובליזציה | מיתוג יחסי ברזיל גרמניה | דוח תחרותיות המדינות | מדד מותגי המדינות- המדינות המובילות


הערים הגלובליות החשובות לעשירי העולם, והיכן הם מתגוררים

הערים הגלובליות של העשירים ביותר

הערים הגלובליות של העשירים ביותר

מכון מרטין פרוספריטי מסמן את 30 הערים המובילות בעולם של העשירים ביותר, המכונים high-net worth-individuals HNWI. הרשימה מתבססת על דוח העושר 2013 המזהה את מיקומה של רשת המיליונירים העולמיים השווים יותר מ-30 מיליון דולר כל אחד. מספר העשירים הללו עומד על 189,835 איש, על פי הדוח, ושכבה דקה זו של עשירים מהווה 0.003% מאוכלוסיית העולם. בארה"ב חיים כשליש מהם (60,657), באירופה 54,170 ובאסיה 43,726.

דירוג הערים הגלובליות של העשירים ביותר

דירוג הערים הגלובליות של העשירים ביותר

ניו יורק היא העיר המובילה בעולם, וחיים בה 7,580 סופר-מיליונרים כאלה. לונדון שנייה עם 6,015, ואחריה טוקיו (5,440). סן פרנסיסקו (4,590), לוס אנג'לס (4,520), בייג'ינג (2,285), מומבאי (2,105), הונג קונג (3,205), סאו פאולו (1,880) וריו דה ז'ניירו (1,740) סוגרות את העשירייה הראשונה, כשבייג'ינג, סאו פאולו, ריו דה ז'ניירו, דלהי ושנגחאי צפויות יותר מלהכפיל את מספר העשירים החיים בהן בעשור הקרוב. מספר המיליונרים בתל אביב בתקופה זו צפוי לגדול ב-41% מ-309 כיום ל-437, עלייה גבוהה יותר מהערים ניו יורק (36%), לונדון (36%), טוקיו (24%), פריז (28%), ציריך (29%).

הדוח גם מדרג את הערים הגלובליות החשובות לרשת עשירים זו, בהתבסס על הפעילות הכלכלית, כוח פוליטי, איכות החיים, וידע והשפעה. דירוג זה דומה מאד לדירוג אחר, המדרג את הכוח הכלכלי של הערים בעולם, וכולל תחזית עד שנת 2025. ניו יורק ולונדון מובילות גם רשימה זו. אחריהן נמצאות פריז, טוקיו, הונג קונג, סינגפור, סידני, וושינגטון, טורונטו, וציריך. תל אביב מדורגת ברשימה זו במקום ה-33 בעולם, כשהקטגוריה בה היא מצטיינת ביותר היא כוח פוליטי, בה היא מדורגת 13.

דירוג הערים החשובות לעשירי העולם

דירוג הערים החשובות לעשירי העולם

מאמרים קשורים: דירוג המדינות  העשירות בעולם | הערים התחרותיות בעולם | איפה הכסף? הגירסה הסינית | איפה הכי כדאי להיוולד? | המדינות הטובות ביותר לעסקים


קרן בלומברג הכריזה על הזוכים בתחרות הערים. 5 מיליון דולר יוענקו לזוכים

קרן בלומברגמיצירת דלק מזבל ועד חיזוי התנהגות עירונית על בסיס שירות 911 ומזג האוויר, הזוכים בתחרות ראשי הערים של קרן בלומברג מנסים לשנות את החיים בערי ארה"ב. בשנה שעברה השיקה קרן בלומברג תחרות שמשכה 305 רעיונות מערים ברחבי ארה"ב שמטרתם מציאת פתרונות חדשניים לבעיות עימן מתמודדות ערים. בנובמבר, התפרסמו 20 הרעיונות שעלו לשלב הגמר. וכעת הוכרזו חמשת הזוכים, כולל הזוכה הראשי (פרובידנס) שיזכה ב-5 מיליון דולר כדי ליישם את הצעתו. ארבעת הזוכים האחרים יזכו במיליון דולר כל אחד.

פרובידנס, רוד איינד – PROVIDENCE TALKS

מחקר שנערך ב-1995 מצא שילדים החיים על קצבת סעד שומעים שליש פחות מילים לשעה מאשר ילדים אחרים. עד גיל 4, ילדים אלה שומעים 32 מיליון מילים פחות, מהילדים האחרים. ההבדל הזה ידוע השם "פער מילים" (word gap), והוא זוהה כסיבה מהותית לסיבה שילדים בעלי רקע עני מתחילים את חייהם בפיגור חינוכי. התכנית של פרובידנס מתמודדת עם הבעיה על ידי הקלטת מה שהילדים שומעים במסגרת היומיום, באמצעות מכשיר נסתר בבגדיהם, ואז מציעה הדרכה מיוחדת על בסיס מה שהם הפסידו.

שיקגו – SMARTDATA PLATFORM

פלטפורמת הקוד הפתוח לניתוח וניבוי של שיקגו תציע איתור תבניות בזמן אמת על ידי ניתוח סוגים שונים של מידע, כולל שירותי הטלפון של 911 (משטרה) ו-311 (מרכז תלונות עירוני), מזג אוויר, ומהירות ומיקום רכבות. חלק מהמערכת כבר הוקם, מה שאפשר לעירייה לאסוף מידע ולגלות, למשל, שכאשר יש הפסקת חשמל בעיר, הסבירות להעלמות פחי זבל, עולה.

יוסטון – ONE BIN FOR ALL

במקום לסמוך על התושבים שימחזרו את האשפה שלהם, ביוסטון רוצים לשלוח את כולה למפעל מיון. כדי לעשות זאת הם יצרו את ה"פח אחד להכל". התכנית יכולה להעלות את היקף המיחזור העומד כיום על 14%, לכדי 75%. ראש עיריית יוסטון אמר כי הוא מאמין שהטכנולוגיה יכולה לעשות עבודה טובה יותר בהפרדת אשפה, וכי הוא פועל ליצירת שיתוף פעולה ציבורי פרטי כדי לבנות מערכת הפרדה הייטקית.

פילדלפיה – SOCIAL ENTERPRISE PARTNERSHIP

העיר פילדלפיה מתכוונת לערוך רפורמה בדרך בה היא מעניקה שרותים, על ידי פתחית תהליך המכרזים ליזמים וחדשנים חברתיים. התקווה היא ליצור שותפות שתפתח פתרונות אפקטיביים יותר לאתגרי העיר.

סנטה מוניקה – WELLBEING PROJECT

הרעיון של סנטה מוניקה הוא אופן מדידה אלטרנטיבי של הצלחה עירונית- מדד העוקב לא רק אחר מדדים כלכליים, אלא גם בריאות, חינוך, ועד כמה אנשים חשים מחוברים חברתית לקהילות שלהם. העיר מתכננת להשקיע במחקר שימשך שנתיים. "אנחנו יודעים שחיים טובים ניתנים למדידה, ומה שניתן למדוד ניתן גם לנהל" נכתב בהצעה. "אנחנו נחבור לטובי הכלכלנים, חוקרי התנהגות והפסיכולוגים העובדים בתחומי איכות החיים כדי לפתח מדד לאיכות חיים".

מאמרים קשורים: תחרות בלומברג לערים שיפתרו בעיות מהותיות | 22 ערים מנסות את העתיד | תחרות יבמ לשיפור החיים בעיר | 8 רעיונות שזכו בפרסי The City 2.0 | הזוכים בתחרות RegioStars


ניו יורק הכריעה בין ההצעות להפיכת הטלפונים הציבוריים למרכזי תקשורת

ההצעה הזוכהעיריית ניו יורק השיקה תחרות להמצאה מחדש של עמדות הטלפונים הציבוריים בעיר, במסגרתה מעצבים נקראו להציע הצעות לשימושים אפשריים חדשים לשימוש בתשתית של המאה ה-20, ולהתאימה לצרכים של המאה ה-21. מטרת התחרות לא הייתה רק עיצוב טוב יותר לעמדות הטלפונים, אלא כוונה להציע הצעות להמצאה ולחשיבה מחדש של המרחב הציבורי: איך יהיה השימוש בעמדות, ומה הן יציעו. ההצעות שעלו לגמר היו הטובות ביותר בחמש קטגוריות – יצירתיות, קישוריות, פונקציונליות, השפעה קהילתית, ועיצוב – והציבור התבקש להכריע בינהן. אתמול הסתיימה ההצבעה והוכרזה ההצעה הזוכה.

שלא כמו עמדות הטלפונים כיום, ההצעה הזוכה NYFi היא פורטל אינטראקטיבי למידע ציבורי, מסחר ושירותים, מרכז לאינטרנט חופשי, ותשתית פתוחה ליישומים עתידיים. ההצעה כוללת שני ממשקים, ונגיעה פשוטה מפעילה את האזור האינטראקטיבי בשני הממשקים. שני מודלים הוצעו במסגרת ההצעה, אחד עבור אזורים מסחריים ותעשייתיים והשני, קטן יותר, עבור אזורי מגורים ותיירות. (לצפייה בכל ההצעות)

עמדות הכוונה ברכבת התחתית בניו יורק

עמדות הכוונה ברכבת התחתית בניו יורק

אבל ניו יורק לא עוצרת. בכל מקום אפשרי העיר ממציאה מחדש את השירותים הציבוריים ונגישותם ומטמיעה טכנולוגיות מתקדמות. עמדות מסכי מגע המכונות On the go! Travel stations יגיעו בקרוב ל-16 תחנות רכבת תחתית בעיר. עמדות שירות אלה, בעיצוב חדשני מפלדת אל חלד, ומסכי מגע גדולים, יספקו הצעות, מידע, והכוונה, בהם מידע ותכנון הנסיעה, נקודות ציון מקומיות ומידע היסטורי, קניות, מזג אוויר, חדשות, מסעדות קרובות ומפות של השכונות.

ועוד רעיון יפה מגיע מקבוצת סטודנטים ב- Miami Ad School שדימיינו איך להשתמש בטכנולוגיות החדשות של הטלפונים הניידים כדי להציע נסיעה מהנה יותר הרכבת התחתית. Underground Library (הספרייה התחתית), מציעה סדרת פרסומות לספרייה הציבורית של ניו יורק המאפשרות שליחה של 10 עמודים ראשונים של ספר היישר את הטלפון הנייד של הנוסע. לאחר סיום קריאת הדוגמית, וביציאה מהרכבת התחתית, מפה תכוון אותך לספרייה הקרובה. המערכת משתמשת בדרכי התקשרות שאינם דורשות חיבור אינטרנטי, כך שהיא עובדת גם ברכבת התחתית.

ועבור מי שמתגעגע ל"תפוח הגדול", הצלם סמואל אור לוקח את סגנון הצילום האופנתי כעת, המכונה timelaps לדרגה חדשה עם סדרת הסרטונים "יום בניו יורק". כל סרטון הוא סיפור קצרצר, והם מציגים את החיים היומיומיים בעיר ניו יורק. לצורך גיוס המימון להשלמת הסדרה, מגייס הצלם באמצעות קיקסטרטר מימון נוסף.

מאמרים קשורים: גוגל מחברת את שכונת צ'לסי לאינטרנט חופשי | מידע זמין לצרכן בניו יורק | ערי ארה"ב מאחדות מידע כדי להיות חכמות יותר | ניו יורק – המטרופוליס של מידע ההמון | תחרות בלומברג לערים טובות יותר – הפיינליסטים


ארה"ב רוצה 100 מיליון תיירים, ניו יורק מכוונת ל-55 מיליון

מיליארד תיירים חצו מדינות בשנת 2012, מספר שיא בעל ההשפעה עצומה זו על כלכלת המדינות ותושביהן. התיירות יצרה בשנה שעברה 5 מיליון מקומות עבודה חדשים, מה שהביא את מספר המועסקים בתיירות ובעסקים קשורים לתיירות ל-260 מיליון איש בעולם. תעשיית התיירות גם הייתה אחראית ל-6.6 טריליון, או 9%, מהתמ"ג העולמי בשנת 2012, ומספר זה צפוי לגדול ב-3.2% בשנה הבאה, ולמרות ההאטה הכלכלית העולמית, התיירות צפויה להמשיך ולגדול ברוב אזורי העולם. כלכלות התיירות הצומחות ביותר ימצאו באסיה בשנים הקרובות. סין צפויה לעקוף את ארה"ב ולהפוך לכלכלת התיירות הגדולה בעולם בשנת 2023, כשהתיירות תהיה אחראית ל-10.4% מהתוצר הסיני, ול-11.1% משוק העבודה במדינה. (פוסט- הכוח הכלכלי של התיירות)

מיתוג התיירות לארהב

מיתוג התיירות לארהב

הארגון האחראי על שיווק התיירות לארה"ב, Brand USA, מתכוון לגייס 100  מיליון דולר, בנוסף ל-100 מיליון המוקצים כמימון פדרלי, כחלק מהיעד של הגדלת התיירות לארה"ב ל-100 מיליון תיירים עד שנת 2021.

החלק של ארה"ב בתיירות העולמית עמד על 17% בשנת 2000, אולם הצטמצם ב-12.4% בשנת 2011, ו"מותג ארה"ב" בן השנתיים הוא חלק מהניסיון להפוך את המגמה. 66.5 מיליון תיירים בינלאומיים הגיעו ארה"ב ב-2012, והכוונה היא להגדיל את מספר התיירים מהשווקים המתעוררים כמו הודו וסין.

הארגון פרסם לאחרונה את תכנית השיווק ל-2013, שכוללת הגדלת ההשתתפות של גופים פרטיים מ-60 מיליון דולר ב-2012 ל-100 מיליון ב-2013, שיצור יחס של 1:1 מול המימון הפדרלי (עד שהגיע הקיצוץ בתקציב המדינה האמריקאי).

Brand USA פיתח תכנית שאפתנית עבור 2013, המתייחסת לכל דבר מהענקת חסות ל-World Baseball Classic ועד השקת קמפיינים חדשים באוסטרליה, ברזיל, סין, גרמניה, מקסיקו ודרום קוריאה, והגדלת הנוכחות במדיה החברתית.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

גם במדינות ובערים השונות בארה"ב נעשים מאמצים עצומים להגדלת נפח התיירות. פלורידה מותגה לאחרונה מחדש כיעד לעסקים, פילדלפיה עברה מיתוג מחדש תחת הסיסמה "מיתוג בקוד פתוח", דאלאס עברה מיתוג מחדש, אטלנטיק סיטי, נאשוויל כעיר מוסיקה, אינדיאנפוליס כמרכז ספורט, ומינסוטה כמדינה שאוהבת אופניים.

דירוג מותגי התיירות של המדינות עדיין מציב את מותג ארה"ב כראשון בעולם, אולם, כאמור, סין צפויה לעקוף אותה. בארה"ב עצמה, דירוג מותגי התיירות של מדינות ארה"ב נותן את המקום הראשון לקליפורניה, השני לפלורידה והשלישי לניו יורק.

מיתוג ניו יורק

מיתוג ניו יורק

NYC & Company האחראי על מותג התיירות של ניו יורק, שמותגה מחדש לפני כשנתיים (תשכחו מהלב של ניו יורק), ערך לאחרונה את הכנס השנתי שלו, בו השתתפו כ-2000 גופי ועסקי תיירות, כדי לדון בהצלחה של שנת 2012, והתכניות ל-2013, כולל איך הארגון ישיג את היעד החדש שלו: 70 מיליארד דולר בהשפעה כלכלית ו-55 מיליון תיירים עד 2015.

ב-2012 ניו יורק שברה את השיא של עצמה, ומשכה 52 מיליון תיירים, עלייה של 16% מאז שנת 2006. 11 מיליון מתוך כלל התיירים היו ממדינות מחוץ לארה"ב, עלייה של 50% משנת 2006, והחלק של ניו יורק בתיירות הבינלאומית לארה"ב גדל באותה תקופה מ-28% ל-33%, אמר ראש עיריית ניו יורק, מייקל בלומברג.

בלומברג הציב את ההשקעה בתיירות כמרכיב קריטי בתכנית האסטרטגית כלכלית לעיר. מאז 2006 התעסוקה בתחומי האירוח והפנאי צמחה ב-25%, ופיתוח מלונות בעיר צמח ב-30% והגיע ל-93,000 חדרי מלון.

ב-2013 NYC & Company תבנה, על בסיס התכנית החדשה של ראש העיר, מודל רישוי ראשון בארה"ב להוסטלים בבעלות פרטית, המכוונת לתיירים בגילאי 18-29. החקיקה המוצעת תיצור ותאשר סוג חדש לחלוטין של אירוח לזמן קצר, על ידי מתן אפשרות לאורחים ללון בחדרים משותפים עם תיירים אחרים.

שיתופי פעולה בין ערים, בעיקר בשווקים המתפתחים, נמצאים גם כן בפיתוח ל-2013. שיתופי פעולה אלה היו מוצלחים במשיכת תיירים נוספים. בנוסף, תכנית חדשה מנסה משוך תיירים לאזורים נוספים של העיר ניו יורק, מג'קסון הייטס ועד וושינגטון הייטס ונמל סנוג.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

מאמרים קשורים: הכוח הכלכלי של התיירות וההשפעה על המדינות | אתר התיירות החדש של תל אביב, והמיתוג שנזנח | דירוג ערי השופינג הטובות בעולם | הקרב העולמי בין שדות תעופה ואיך הוא משפיע על המדינות | מגמות התיירות בעולם ל-2013


שלושה פרויקטים של מיתוג מחדש למקומות זכו בפרסי REBRAND

rebrandפרסי Rebrand מוענקים מדי שנה לתהליכי המיתוג מחדש הטובים בעולם בטווח רחב של תחומים. אחת לשנה פאנל של מומחי עסקים, שיווק ועיצוב מרחבי העולם נבחרים לשפוט בתחרות, במטרה להציג את תהליכי המיתוג מחדש הטובים והאפקטיביים ביותר. הפרסים מוענקים למגוון רחב ביותר של ארגונים, חברות ומוצרים, להלן המקומות שמותגו מחדש וזכו לפרסים בתחרות:

העיר אל ווא'אב, קטאר

אל וואאב - מיתוג מחדש

אל וואאב – מיתוג מחדש

העיר אל ווא'אב מציעה רמת חיים גבוהה לתושבים, מבקרים ותיירים. בנייה נמוכה, לא צפופה עם תחושת מקום חזקה, העיר אל ווא'אב ממוקמת בדוחא, ומוקפת בכבישים ראשיים וקרובה לרכבת התחתית שבבנייה ולכמה מבתי הספר הטובים ביותר בדוחא.

מטרת המיתוג מחדש הייתה לחדש את הפרויקט בשל ניהול ומיצוב כושלים. לשנות את התפישה של "פרבר פרטי" למקום פתוח, מקבל וחי. לשנות את הדימוי היוקרתי והשקט לדימוי חי ואנרגטי. לשנות את התפישה כי המקום מיועד לקטארים עשירים בלבד, ועוד.

האסטרטגיה החדשה כללה חזון של "השראה של פיתוח חיובי" בשילוב ערכים חדשים של שיתוף, אחריות, קדמה. התפישה האסטרטגית החדשה של פתיחות (לעסקים, לקדמה, לאדם) הובילה לביטוי הקריאטיבי החדש – הלוגו מסמל "עיר של חיים", כשכל שכבה מייצגת ביטוי של העיר. כל אזור בעיר קיבל זהות משלו כדי אפשר תתי מותג.

הזוכים בפרס עבור האסטרטגיה והעיצוב: Unisono – www.unisono.bh

מצגת זאת דורשת JavaScript.

תיירות Eastern Cape, דרום אפריקה

איסטרן קייפ- מיתוג מחדש לוגוהאיסטרן קייפ היא אחת מ-9 פרובינציות בדרום אפריקה. האזור מציע מגוון רחב של אטרקציות, כולל 800 ק"מ של חופים טבעיים כולל חופי רחצה יפיפיים, אולם זהו גם אחד האזורים העניים ביותר במדינה.

האתגר במיתוג מחדש היה למצב מחדש את האזור כיעד תיירות ולקדם את ההיצע שבו. הגדרת מסר יחיד, ייחודי ומובדל לאזור שיבלוט מול אתרי תיירות אחרים היה האתגר הגדול ביותר, בעיקר מכיוון שלאזור יש מגוון רחב ביותר של הצעות לתיירים.

לאחר התייעצות מעמיקה עם בעלי עניין באזור נערך מחקר ופותח המותג. בעקבות המיתוג מחדש האזור הפך להיות ברור יותר ונגיש יותר לציבור. המיצוב החדש הצליח מאד וכלל פיתוח של מגוון מוצרים שהביאו להגדלת ההכנסות.

הפרס עבור האסטרטגיה והעיצוב הוענק ל: Boomtown Strategic Brand Agency – www.boomtown.co.za

מצגת זאת דורשת JavaScript.

דרום טאהואה, קליפורניה, ארה"ב

דרום טאהואה - מיתוג מחדש 1המיתון הגביר את התחרות על מספר מצומצם יותר של תיירים בקליפורניה והוביל לצורך להיות ברור והחלטי יותר לגבי המותג. יש למעשה שני מקומות בקליפורניה הקרויים אגם טאהואה, דרומי וצפוני, ובינהם מספר אתרים מפוזרים ולא מסומנים וכן אתרי סקי.

האסטרטגיה בחרה, במקום להציג את המגוון והכמות המוצעת באזור, לאמץ את הרעיון שזהו המקום לתייר הפעיל כל היום וכל הלילה. כדי להציג רעיון חדש וצעיר זה, הוצע שם חדש, כזה שיהיה חד משמעי אך קליל – Tahoe South, ואחר כך פותחה השפה השיווקית סביב השם החדש.

פונט ייחודי עוצב בסגנון כתב יד, שאפשר לשלט את האזור מחדש ולהשאר מודרניים. עם הצבעוניות העשירה והמעוררת – אדומים של עץ הסקויה, חומים של עץ האורן, ומגוון של ירוקים, השפה היא יחודית והיסטורית, אבל מהנה. המותג החדש קיבל גם אתר אינטרנט מעודכן, המבוסס על מדיה חברתית, ומהנה כמו המקום עצמו. בנוסף פותחו מוצרים מסחריים ופרסום לטלוויזיה ושלטי חוצות.

הפרס עבור האסטרטגיה והעיצוב הוענק ל: Duncan/Channon – www.duncanchannon.com

מצגת זאת דורשת JavaScript.

בתחרות יש גם זוכים ישראלים: פדי מרגי, שעיצב מחדש את אריזות אבקות הכביסה "סוד", וחברת פירמה עבור מיתוג פארן

מאמרים קשורים: האתרים והאפליקציות לערים שזכו בפרסי Webbi | הזוכים בפרסי RegioStars | הפארק בברלין שזכה בפרס האירופי להפחתת רעש | תחרות בלומברג לערים טובות יותר- נבחרו 20 הפיינליסטים | הזוכים בפרס האירופי למרחבים ציבוריים


מיתוג פלורידה: אקלים מושלם לעסקים

מיתוג פלורידה לעסקים

מיתוג פלורידה לעסקים

מושל פלורידה, ריק סקוט,  ו-(Enterprise Florida (EFI חשפו את המותג הראשון לעסקים בפלורידה. המותג משקף את בסיס העסקים של המדינה, את כוחה הכלכלי, את היכולות והמשאבים שעושים אותה מתאימה לעסקים. המותג מספק, מעבר ללוגו והסיסמה, קישור שיאפשר לכל הארגונים לפיתוח כלכלי לעבוד יחד כדי להציג את פלורידה כיעד מועדף לעסקים.

מושל פלורידה אמר: "בכל יום אנו משוחחים עם מנכ"לי חברות בכל העולם ואומרים להם שפלורידה היא המקום הטוב ביותר לעסקים. שיעור האבטלה אצלנו הוא הנמוך זה 4 שנים, יצרנו קרוב ל-200,000 מקומות עבודה בסקטור הפרטי תוך שנתיים, ומערכת החינוך שלנו זינקה לעשיריה הראשונה בארה"ב. אנחנו פועלים באופן אגרסיבי כדי להביא עסקים לפלורידה, כדי שלמשפחות כאן תהינה יותר הזדמנויות להגשים את החלום האמריקאי, ועם מותג עסקים חדשני זה אנו ממשיכים להביא יותר הזדמנויות למדינת השמש".

הסיסמה Florida. The Perfect Climate for Business, בעל המשמעות הכפולה, הוא מרכיב מהותי במיתוג, ומתייחס למזג האוויר הנוח במדינה ולאקלים העסקים בה, הכולל אי תשלום מס הכנסה אישי, פלטפורמה לסחר בינלאומי, כוח עבודה מהטובים בארה"ב, תשתית תחבורתית מתקדמת והכרה בהיותה יעד עסקי מוביל. המותג פותח על בסיס מחקר מקיף שכלל סקרים, ראיונות, קבוצות מיקוד וסיורים, ועלות הקמפיין כולו 4.5 מיליון דולר.

פלורידה היא אחת המדינות המובילות בארה"ב בכל קנה מידה- גודל הכלכלה, מיומנות כוח העבודה, הגיוון של הכלכלה, מדיניות המיסוי. מבחינת תיירות המדינה דורגה במקום השני בדירוג מותגי התיירות של מדינות ארה"ב, והגיעו אליה 87.3 מיליון תיירים ב-2012, כשמקדימה אותה רק קליפורניה, ואחריה מדורגת ניו יורק. העיר היא השער הראשי לשווקי דרום אמריקה, מדורגת שנייה בארה"ב בתחומי התעופה והחלל ושלישית בהייטק ועסקים.

המאמצים להמריץ את הכלכלה בפלורידה ואת סביבת הייזמות זכו לתנופה רבה לאחרונה כאשר Endeavor, הארגון הבינלאומי ללא מטרות רווח אשר בוחר, מדריך ותומך במיזמים בעלי השפעה רחבה, הכריז כי הוא מקים את הנציגות הראשונה שלו במיאמי. הארגון צפוי להביא נדבך חשוב לסביבה הייזמית משום שהארגון מתמקד בחברות בשלב המוקדם, ואשר נמצאות לפני שלב ההתרחבות.

מחר, ה-13 לפברואר, מתקיים בעיר ארוע ה- Start-Up City: Miami, המרכז ייזמים מובילים ומומחי טכנולוגיה מלונדון, ניו יורק, קליפורניה ועוד, במיאמי ליום של דיונים באשר לקידום האקוסיסטם החדשני בעיר.  בשנים האחרונות מיאמי חוותה נחשול של מיזמים ויוזמות, ולאחר עשור של עיור מהיר וצמיחה, העיר מתכוונת למצב את עצמה כאחד המרכזים העולמיים לייזמות, הייטק ועסקים.

מאמרים קשורים: דירוג מותגי התיירות של מדינות ארה"ב | הערים הטובות ביותר לעסקים | המדינות הטובות ביותר לעסקים | הברומטר לחדשנות עולמית | איפה צומח הייטק בעולם?


הזוכים בפרסי RegioStars: ניהול שכונות בברלין, פארק מדעי בפורטוגל, שירות מקיים במנצ'סטר ופרויקט צמיחה מכלילה בפולין

זו השנה השישית שפרסי RegioStars מוענקים. כיוזמה של הנציבות האירופית הפרסים מכירים בפרויקטים החדשניים ומעוריי ההשראה ביותר. קטגוריית ה-CityStar הוצגה לראשונה ב-2011, אז זכתה אמסטרדם בפרס, במטרה להכיר ספציפית בפרויקטים בערים אירופאיות. נושא הפרס משתנה מדי שנה, והשנה הוא התמקד ב"גישות משולבות לפיתוח עירוני מקיים".

ברלין 2ברלין זכתה בפרס בקטגוריית CityStars בזכות תכנית ניהול השכונות, שמאפשר לתושבים להביע את דעתם ולהשפיע בהתחדשות השכונות והפיכתן למקום טוב יותר למגורים. כקהילה הם ייגשו לפיתוח והטמעת פרויקטים לחיזוק הלכידות החברתית, אינטגרציה, חינוך ומרחבים ציבוריים באזורם. הפרויקט עוזר לבנות שותפיות ולהזרים דם חדש לאזורים מוחלשים בעיר. הפרויקט מניע את התושבים לקחת אחריות משותפת לתנאי חייהם ולעתידים, ועזר ליצור הרמוניה באזורים מגוונים מבחינה אתנית.

פורטוקטגוריית צמיחה חכמה: הפארק המדעי טכנולוגי של אוניברסיטת פורטו, פורטוגל, היא דוגמה יוצאת דופן לאופן בו ניתן להביא ידע אקדמי ועסקים לעבודה יחד, דרך אסטרטגיה של שיתוף תוצאות מחקר ועידוד מיזמים מקומיים.  הפארק עוזר להפוך את האזור בצפון פורטוגל למרכז של חדשנות, דרך תמיכה ואירוח סטארטאפים צעירים. הפרויקט ייצר עד כה כ-800 מקומות עבודה חדשים, ועוזר לתעשיות מסורתיות כמו טקסטיל והנעלה להיות תחרויות יותר בעולם, ומפתחת פעילויות חדשות בתחומים כמו באירות, אמניות במה, וטכנולויות ימיות. הפארק כבר תמך ב-95 סטארטפים חדשים, והביא למשיכת השקעות זרות אל האזור.

מנצ'סטרקטגוריית צמיחה מקיימת: ENWORKS, במנצ'סטר הוא שירות ייחודי למידע סביבתי ושירות תמיכה שעוזר לחברות בצפון מערב אנגליה לעשות שימוש טוב יותר במשאבים ההולכים ואוזלים. מאז הושק ב-2001 השירות נתן ייעוץ ל-12,000 עסקים קטנים. משנת 2007 הוא עזר להם לחסוך 16 מיליון ליש"ט בשנה על ידי הגברת יעילות, לצמצם 34,000 טון של פליטות פחמן דו חמצני מדי שנה, ולייצר או לשמור על 967 מקומות עבודה. השירות מציע ייעוץ בנושאים המרכזיים לעסקים כיום, כולל עיצוב אקולוגי, טביעת רגל סביבתית, שינויי אקלים ומדיניות מכרזים ירוקה. ENWORKS מוכיח איך חדשנות בקיימות יכולה להגדיל יצרנות, לצמצם הוצאות ולהגדיל רווחיות.

פוליןקטגוריית צמיחה מכלילה: מכשולים רבים עושים את מציאת העבודה עבור בני ה-45 ומעלה, או עבור אנשים בעלי מוגבלויות או בעיות בריאותיות לקשה במיוחד. פרויקט The Individual Employment Paths באלבלג, צפון פולין, שמתבסס על פרויקט שפותח לראשונה בפינלנד, מציע ייעוץ מקצועי לאנשים הנדרשים להתגבר על מכשולים כאלה. הפרויקט תורם ללכידות החברתית, לצמיחה כלכלית וליצירת מקומות עבודה, ו-80% מהמשתתפים בפרויקט הצליחו למצוא עבודה. שיתוף פעולה עם מעסיקים מקומיים הוא מפתח להצלחה, ו-60% מהמעסיקים המעורבים בפרויקט הצהירו כי שינו את גישתם ביחס להעסקת עובדים מבוגרים. הפרויקט היה כה מוצלח עד כי הוא מורחב כעת לאזורים אחרים ברחבי פולין.

מאמרים קשורים: הערים הזוכות בפרס האירופי לפיתוח מרחבים ציבוריים | הפארק החדשני בברלין שזכה בפרס על הפחתת רעש | תחרות בלומברג לערים טובות יותר | 22 ערים מנסות את העתיד | 6 פרויקטים אורבניים שנולדו בקיקסטרטר

 

 


פורסמו הזוכים בתחרות לתכנון ה"מיקרו-דירות" בניו יורק

מיקרו-דירות בניו יורק

מיקרו-דירות בניו יורק

ראש עיריית ניו יורק, מייקל בלומברג, הכריז על הסטודיו האמריקאי nARCHITECTS כזוכה בתחרות adAPT NYC, שקראה למעצבים לתכנן דירות עבור דייר אחד או שניים בלבד עבור פרוייקט ניסיוני ב- Kips Bay. בלומברג אמר כי קצב הגידול במספר הדירות לדייר אחד או שניים עבר את זה של 3 דיירים או יותר, וההתמודדות עם אתגר זה דורש מהעירייה לחשוב באופן יצירתי, ומעבר לתקנות הקיימות.

חברת האדריכלים חברה לחברת הפיתוח Monadnock Development LLC ול- Actors Fund Housing Development Corporation כדי לתכנן את My Micro NY, בניין בן 55 דירות הכולל 40% דירות להשכרה ברת השגה.

הדירות יותקנו כיחידות שלמות להרכבת הבניין השלם במשך שבועיים בלבד, והקירות החיצוניים יכוסו בלבנים. כל דירה תכלול מטבח קומפקטי הכולל תנור, מקרר, מזווה נשלף ומקום עבור מיקרו, וכן חלל משולב לשינה ומגורים וחדר אמבטיה. בנוסף לדירות, הבניין יכלול חדר כביסה, מחסן אופניים, חדר כושר וסדרה ש חללים משותפים לשימושים שונים. מרפסת גג בקומה השמינית תספק מרחב עבור אירועים ופעילויות בחוץ.

הבנייה צפויה להתחיל בסוף 2013, ותכניות נוספות יצאו לפועל בעתיד, כחלק מתכניתו של ראש העיר לספק 165,000 דירות חדשות עבור הניו יורקרים עד שנת 2014.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

מאמרים קשורים: גוגל מחברת את כל שכונת צ'לסי לאינטרנט | האם ארכיטקטים יצליחו ליצור שוכנה חדשה של גורדי שחקים בניו יורק? | תחרות בלומברג לערים טובות יותר | איך תתכונן ניו יורק להוריקנים הבאים? | מיתוג פרויקט ה-high line, ניו יורק


דירוג המדינות הטובות ביותר לעסקים 2013. בלומברג

דירוג המדינות הטובות עסקים. בלומברג 1-10

דירוג המדינות הטובות עסקים. בלומברג 1-10

זו השנה השניה שסוכנות הידיעות בלומברג מדרגת את מדינות העולם לפי האטרקטיביות שלהן לעסקים. הונג קונג, בה עלות הקמת עסק היא נמוכה יחסית, והיעילות שלה בכל הנוגע ליצוא ויבוא, ופקטורים נוספים מדורגת שוב ראשונה בעולם. ארה"ב עולה מקום אחד בדירוג אל המקום השני, ואילו יפן מזנקת ממקום 7 מקום 3.

לצורך הדירוג ניתחה בלומברג מידע מ-11 מקורות שונים. בסך הכל 161 מדינות דורגו, ב-6 קריטריונים הכוללים עלות הקמת עסק (20% מהמדד), עלות כוח האדם והמוצרים (20%) ועלות שינוע סחורות (20%) כולל איכות תשתית הנמלים. המחקר גם לוקח בחשבון את השתלבות כל מדינה בכלכלה הגלובלית (10% מהמדד), "מוכנות" הלקוחות להשתתף הפעילות הכלכלית (20%) הכולל השתתפות בארגונים בינלאומיים, מרכזיות השווקים, ועלויות נוספות כמו  שחיתות, זכויות יוצרים, אינפלציה והתאמות חשבונאיות (20%).

קנדה זינקה מהמקום ה-12 למקום 6 השנה, דנמרק מ-17 ל-9, וקפריסין זינקה ממקום 46 למקום 32 השנה, עלייה של 14 מקומות. גם השנה מדינות ה-BRIC  מציגות ביצועים חלשים. סין צונחת ממקום 19 למקום 24, הודו, רוסיה וברזיל לא מדורגות אפילו בין ה-50 המובילות, ומדורגות 54, 56 ו-61 בהתאמה.

במזרח התיכון המדינה המדורגת גבוה ביותר היא איחוד האמירויות הערביות שעלתה מהמקום ה-24 למקום 17. אחריה באזור מדורגת קטאר במקום 29, והבאה בדירוג היא טורקיה, המדורגת 38 (עלייה ממקום 41). ישראל מדורגת במקום ה-39, עלייה של שני מקומות מהשנה שעברה.

בדירוג דומה שערך מגזין פורבס (2011) התקבלו תוצאות שונות מאד עם קנדה במקום הראשון, ניו זילנד (2), הונג קונג (3), אירלנד (4), דנמרק (5), ארה"ב (10) וישראל במקום 20 בעולם.

מאמרים קשורים: דירוג פורבס- המדינות הטובות ביותר לעסקים | דירוג תחרותיות המדינות | הונג קונג – מותג חזק שמתעדכן כל הזמן | מדד מותגי המדינות | דירוג המדינות העשירות בעולם


22 ערים מנסות את העתיד

ערים מנסות את העתידאחרי הצלחת התחרות ב-2012, שמשכה 1,519 הגשות מ-70 מדינות, Citymart שוב מחפשת לחלק פרסים לרעיונות חדשים עבור ערים, שמטרתם "לנסות את העתיד". 22 הערים מרחבי העולם ששוב מחפשות רעיונות חדשניים הן: לאבורג, ברצלונה, בוסטון, כריסצ'רץ', איינדהובן, פוקוהומה, ל'הופיטלט, לאגוס, לאוואסה, לונדון, מרינגה, מקסיקו סיטי, אולו, פריז, ריו דה ז'ניירו, רוסריו, סן פרנסיסקו, סנט קוגאט, שפילד, טקומה, טרסה ויורק.

ערים אלה הציבו אתגרים בתחומים כמו ניידות, פיתוח כלכלי, הכללה חברתית, בריאות, ניהול עיר, תאורה, אנרגיה, תרבות, ממשל בעתיד וחיים מקיימים. חברות, יזמים, ממציאים, מכוני מחקר, ארגונים ומומחים מוזמנים לקחת חלק בהגשת הצעות היכולות לפתור אתגרים אלו.

ערים מנסות את העתיד 2

ראשי ערים סביב העולם עוקבים אחר התחרות, וראש עיריית ברצלונה, חבייר טריאס, אמר: "זוהי הזדמנות נהדרת לזהות ולחלוק פתרונות לאתגרים העולמיים עמם ערים מתמודדות. כל עיר היא עולם ומלואו, ואנו חיים בעולם עירוני, משום כך זה כל כך חשוב לזהות את הבעיות המשותפות, הדורשות פתרונות משותפים".

ראש עיריית סן פרנסיסקו, אד לי, מקווה שהתרבות בעירו תרוויח מהתכנית: "סן פרנסיסקו, כבירת החדשנות העולמית, תאפשר חילופי רעיונות ותעזור לפתח פתרונות חדשניים לאתגרים עירוניים משותפים כול תחבורה, סביבה ובריאות, שיבנו עולם טוב יותר".

ניתן לראות את 22 הערים המשתתפות ואת האתגרים עימם הן רוצות להתמודד באתר. כנס בן 3 ימים יערך במאי 2013 ויפגיש מנהיגי ערים ומציעי פתרונות בסן פרנסיסקו, לדון באתגרים ולהציע את הרעיונות, במטרה להניע את הטמעתם. אם יש לך רעיון, ניתן להגישו כאן.

22 ערים מנסות את העתיד

מאמרים קשורים: 21 ערים מחפשות פתרונות – הוברזו הזוכים | תחרות יבמ לשיפור החיים בעיר | בלומברג מכריז על תחרות כספית לערים שיפתרו בעיות מהותיות | יוזמה גלובלית של האום לקידום יחסי ערים וסביבה | כנס ריו לחדשנות בערים


השכונה המחוברת של ניו יורק: גוגל מחברת את כל צ'לסי לאינטרנט חופשי

צ'לסי, ניו יורק

צ'לסי, ניו יורק

חברת גוגל וארגון הפיתוח מחדש של העיר ניו יורק יספקו אינטרנט בחינם לשכונה שלמה במנהטן, שתהיה האזור הרציף הגדול ביותר בניו יורק יורק עם גישה חינמית לרשת. ענקית הטכנולוגיה והארגון שאינו למטרות רווח Chelsea Improvement Co מנגישים את האינטרנט בשטחים הפתוחים של שכונת צ'לסי, שבה גם ממוקמים משרדי גוגל בניו יורק וסטארטאפים טכנולוגיים. השכונה מאכלסת גם סטודנטים רבים, כמו גם דיירים באחד מפרויקטי הדיור הציבורי של העיר. (גוגל גם מספקת אינטרנט חופשי בעיר Mountain View, קליפורניה, שם ממוקם הקמפוס המרכזי של החברה).

גישה חופשית לאינטרנט נחשב לאחד הכלים בעלי העוצמה הרבה ביותר בקידום תעשיות הטכנולוגיה וההייטק, ובהצעדת עיר לכיוון של עיר חכמה. מובן מאליו שחברות הטכנולוגיה אינן זקוקות לחיבור הזה, אולם תושבי העיר והמבקרים בה, זקוקים לו מאד ברחובות, הן כדי לקבל שירותים בתחומים כמו תחבורה, קניות או תיירות, או פשוט כדי להתעדכן ולהיות בקשר. תושבים מחוברים משמעותם תמריץ עצום לחברות טכנולוגיה להמשיך לפתח ולשפר את השירותים אותם התושבים צורכים באמצעות המכשירים הניידים, וכך תושבים מחוברים ממריצים את חברות הטכנולוגיה. מעבר לכך, נראה כי עתיד התחבורה העירונית מוביל לכיוון של אופניים חכמים– כאלה שיכלולו חיבור לאינטרנט, ואף ישמשו כלי לאיסוף מידע מרחבי העיר, כך שהצורך בחיבור חופשי וזמין רק גובר.

מפת האינטרנט בצ'לסי, ניו יורק

מפת האינטרנט בצ'לסי, ניו יורק

הפרויקט ממשיך ומבסס את דרום מערב צ'לסי כמרכז של ניו יורק בתחומי ההייטק וחברות המדיה, והנגשת הרשת בחינם לתושבים, לעסקים ולמבקרים באזור היא פעילות חשובה בכיוון זה, כמו גם במאמצים שעושה ניו יורק כדי למצב את עצמה הן כעיר חכמה והן כמרכז הייטק וטכנולוגיה עולמי, והוא גם מתיישר עם המגמה של חזרת ההייטק למרכזי הערים.

בדירוג ערי הסטארטאפ העולמי דורגה השנה ניו יורק רק במקום החמישי, אחרי סיליקון ואלי, תל אביב, לוס אנג'לס וסיאטל, ואילו במדד הערים החדשניות במקום ה-4, אולם העיר פועלת בכל המישורים במקביל כדי להיות העיר החכמה בעולם וגם מרכז הטכנולוגיה. בתחומי עיר חכמה, מעבר להנגשת האינטרנט בחינם בצ'לסי, המירה העיר את הטלפונים הציבוריים בעיר לנקודות אינטרנט חופשי, שיכללה את שירות תלונות הציבור 311 והפכה אותו מקור מידע זמין למפתחים, וחייבה את כל הפרויקטים נושאי הרישיון מהעירייה להציב QR codes המאפשר גישה למידע עירוני. כדי למצב את עצמה כמרכז הטכנולוגיה העולמי מפתחת ניו יורק קמפוס וחממת טכנולוגיה חדשים באי רוזוולט, שיוקם על ידי אוניברסיטת קורנל בשיתוף הטכניון.

אינטרנט חופשי בתל אביב

אינטרנט חופשי בתל אביב

עיריית תל אביב מתכוונת לספק תשתית אינטרנט אלחוטית לשטחים הציבוריים בעיר, כולל שדרות, פארקים, כיכרות וחופי הים. הכוונה היא לאפשר גישה חופשית לאינטרנט באזורים מצפון העיר- המשתלה, אזורי חן, ועד דרום העיר – גבעת עלייה, פארק מדרון יפו ושדרות ירושלים, וכן בשכונת התקווה. גם בחיפה ובירושלים העיריות מספקות אינטרנט חופשי באזורים מסויימים, ולאחרונה גם עיריית אשקלון החליטה לרשת את העיר באינטרנט אלחוטי בחינם.

מאמרים קשורים: הערים הופכות למפעלי מידע עצומים | תחרות בלומברג לערים טובות יותר | עתיד התחבורה הוא באופניים החכמות | עיריית תל אביב במרחב המקוון | קריית גת: איך הופכים עיירת פיתוח לעיר הייטק


6 פרוייקטים אורבניים שנולדו בקיקסטרטר

קיקסטרטר היא הפלטפורמה העולמית הגדולה ביותר למימון פרויקטים יצירתיים, על ידי איסוף תרומות מהציבור. היא כבר מימנה פרויקטים מסוגים שונים כמו סרטים עצמאיים, מוזיקה, הופעות, קומיקס, משחקי מחשב ופרויקטים קשורים במזון. חובבי עירוניות ומרחבים ציבוריים גם כן אימצו את קיקסטרטר כדי לאסוף מימון לתמיכה בפרויקטים המשפרים את החיים בעיר ומעלים את המודעות לנושאים עירוניים. להן מספר פרויקטי קיקסטרטר מהשנה החולפת:

softwalksSoft Walks – אף אחד לא מעה על דעתו להינות מסביבה שמותקנים בה פיגומי בניין. אבל בניו יורק הם כל כך נפוצים (ופרוסים על כ-300 ק"מ), עד שסטודנטים מבית הספר לעיצוב פרסונס יצרו את ה-Soft Walks – שהן ערכות הכוללות מושבים, דלפק, מתקן תאורה, עציצים וסורג ירוק שכל אחד יכול לאסוף ולהתקין על הקורות של הפיגומים בסביבה שלו. היוזמה מכוונת לשנות כמעט 6,000 אתרי בנייה בעיר, התופסים כ-300 ק"מ של מדרכות. על ידי השימוש במושבים ובדלפקים Soft Walks משנה אתרי בנייה לתחנת עצירה עבור תושבי העיר, בהם הם יכולים לנוח ואפילו להיפגש. היוזמה זכתה לאחרונה בפרס הראשון בקטגוריית הסטודנטים בתחרות העיצוב Fast Company’s Innovation.

cinemasalemCinema Salem – בתי הקולנוע נאלצים להיפטר מטכנולוגיית המקרנים הישנים ולעבור להקרנה דיגיטלית, כחלק מהתפתחות תעשיית הקולנוע. העלות הגבוהה של רכישת המקרנים הובילה בתי קולנוע כמו סינמה סאלם, בסאלם מסצ'וסטס, לבעיות כלכליות. הקולנוע שנפתח ב-2006 והפך למרכז לקהילה ותעשיית הקולנוע המקומית. הקולנוע העניק מלגות לארגונים חדשניים שאינם למטרות רווח, אירח הקרנות ליוצרי סרטים מקומיים, ארגוני אמנות וקבוצות קהילתיות, ועזר ליצור את אחד מפסטיבלי הקולנוע הדקומנטרי המובילים בארה"ב. באמצעות קיקסטרטר סינמה סאלם הצליח לגייס 60,000$ לקניית מקרן דיגיטלי ולהמשיך לתפקד.

bikelight 2Blaze Bike Light – הצד הטרגי של הצמיחה במספר המשתמשים באופניים הוא העלייה במספר נפגעי תאונות. 79% מהמקרים בהם רוכבי האופניים נפגעים בתאונות מתרחשים כאשר האופניים נוסעים ישר, וכלי רכב פונים ופוגעים בהם. Blaze Bike Light מעוצב כדי להתמודד עם בעיה זו, זהו פנס לד קדמי המקרין אייקון ירוק של רוכב אופניים על הכביש לפני הרוכב. האייקון המוקרן מזהיר את המשתמשים האחרים בכביש מנוכחות הרוכב, וכך עוזר למנוע פגיעה בו.

Photoville – פוטוויל הוגדר כ"יעד הבילוי לקיץ", והוא פרויקט של בניית קהילה המערב יצירת כפר צלמים ממכולות ישנות בקיץ שעבר בברוקלין, ניו יורק. 30 מכולות ויותר מ-5,500 מ"ר בלב ברידג' פארק בברוקלין, פוטוויל כללה הרצאות, סדנאות, הקרנות ליליות, מיצבים ודוכני מזון ושתייה.

olympiccityThe Olympic City – לאחר שמימן בהצלחה, באמצעות קיקסטרטר, סרט דוקומנטרי על ערים, יוצר הסרטים העצמאי גרי הוסניט יחד עם הצלם ג'ון פארק, עושה זאת שוב עם ה"אולימפיק סיטי", פרויקט צילום הבוחן ערים שאירחו בעבר אולימפיאדות ומה קרה לערים אלה לאחר סיומם. האם כל הפיתוח שנלווה למשחקים האולימפיים עשה את הערים הללו לתוססות יותר ושיפרו את חיי האנשים בהן? היוצרים מחפשים את התשובה תוך נסיעה לערים כמו אתונה, ברצלונה, מקסיקו סיטי, לוס אנג'לס, מונטריאול, רומא, סרייבו, ביג'ינג ולונדון.

station-northStation North – פרויקט זה יהפוך מסעדת מזון מהיר לשעבר, למשרד, תאטרון וגלריה עבור אמנים מקומיים ברובע האמנות של בולטימור, מרילנד. הפרויקט הוא יוזמה של ארגון ללא מטרות רווח האחראי לתמיכה וקידום אמנים מהאזור, וכבר מספק מספר פעולות תמיכה באמנות. המתחם החדש יאפשר לארגון להחזיק במבנה קבוע כדי להמשיך ולתמוך באמנים.

מאמרים קשורים: 4 ערים, 4 סרטים דוקומנטרים | תושבי שיקגו מוזמנים להשתתף בפיתוח אפליקציה תחבורה | תחרות בלומברג לערים טובות יותר | תושבים עושים את הרחובות טובים יותר בסן פרנסיסקו | הפארק הנייד של בואנוס איירס


תחרות בלומברג לערים טובות יותר. נבחרו 20 הפיינליסטים

בחודש יוני הושקה התחרות של קרן הפילנטרופיה בלומברג לערים שיפתרו בעיות מהותיות.

ערים עשויות להיות בעמדה הטובה ביותר להוביל פתרונות לבעיות גלובליות: הן גדולות מספיק כדי לעודד חדשנות, ובאותו זמן זריזות מספיק על מנת להטמיען. ראש עיריית ניו יורק, המנהל גם קרן פילנטרופית על שמו, מקציב יותר מ-9 מיליון דולר בפרסים עבור ערים שיביאו את הרעיונות הטובים ביותר לשיפור חייהם של תושביהן.

התחרות, הפתוחה לכל הערים עם 30,000 תושבים ויותר, מבקשת מערים לבוא עם רעיון שישפר את ניהול העיר והאוכלוסייה ע"י התמודדות עם בעיות חברתיות וכלכליות, שיפור השירות עבור עסקים ותושבים, חיזוק האחריות וההתמודדות עם הציבור, או שיפור עבודת העירייה באיכות, מהירות או עלות.

20 הפרויקטים שעלו לגמר יוצגו ב- Bloomberg Ideas Camp – כנס בן יומיים שמטרתו לעזור לערים לשפר את ההצעות. אחר כך יהיה אימון אינדיבידואלי, ולבסוף הזוכים יוכרזו באביב 2013. הפרס הגדול יהיה 5 מיליון דולר לפרויקט הטוב ביותר, ועוד 4 פרויקטים יזכו במיליון דולר כל אחד. להלן כמה מההצעות:

שיקגו תפתח פלטפורמת מידע פתוח המזהה בזמן אמת דפוסים ותספק תמונה עבור מקבלי החלטות תוך שימוש במידע הנאסף לכל מחלקות העירייה. זו תהיה המערכת הראשונה שתקיים זיהוי דפוסים בזמן אמת עם מידע רב משתנים בהיקף גדול – השיג חלוצי בתחום למידת המערכות. המערכת תאפשר למנהיגים לקבל החלטות חכמות ומהירות יותר, ותוביל לשיפור דרמטי בשירותי העירייה ובאיכות החיים בשכונות.

סינסנטי תצמצם את תמותת התינוקות בחצי באמצעות רשת שאין לה תקדים של התערבות מוקדמת, חינוך וטיפול קהילתי שיגיע ל-100% מהאימהות בעיר. היא תקים מערכת מעקב אחר תינוקות שתנטר כל לידה חדשה. היא תשנה באופן בסיסי את הגישה של נשים הרות לטיפול רפואי.

יוסטון תבטל הפרדת פסולת בבתים פרטיים ותשיג רמה גבוהה של ניצול מחדש לאשפה באמצעות טכנולוגיות ומערכות חדשות. על ידי פיתוח המתקן הראשון בארה"ב הפרדת וניצול מחדש של פסולת, יוסטון תשפר את הבריאות ואיכות החיים של תושביה, תנצל יותר אשפה מוצקה מכל עיר אחרת, תשפר את איכות האוויר, תחסוך כסף, תשנה את הדרך בה אנשים חושבים על חומרים, תצמצם הפקה של חומרים חדשים, ותשפיע על ערים אחרות לאמץ שינוי זה. יוסטון תפנה עד 75% מהאשפה, בהתבסס על טכנולוגיה, לא על כוח אדם.

אינדיאנפוליס תיצור 30,000 מקומות איכותיים בבתי ספר על ידי שיתוף בין בתי ספר פרטיים וציבוריים. להשגת המטרה, היא תעבור עם קבוצות קהילתיות מגוונות כדי לזהות את המאפיינים המוכחים של בתי ספר מצליחים. ההשפעה הכוללת תוביל לחינך ברמה גבוהה ללא תקדים עבור תלמידים ומשפחות, גישה למורים ומנהלים, תמיכה למשפחות ולבתי ספר, ואחריות להשגת תוצאות.

נוקסוויל תייצר מודל עיסקי ייחודי הכולל את כל מעגל המזון בעיר על ידי חיבור אדמה, משרות חקלאות, מתקני עיבוד, שינוע מזון, מכירות וייצור קומפוסט, ותקשר 3 מרכיבי מפתח: הסבת שטחים פנויים לייצור מזון, שיתוף פעולה עם מתקנים קיימים לביסוס מטבחים מורשים לעיבוד מזון, וביסוס מכניזם חוקתי שיאפשר מודל עיסקי של אספקת מזון לאלו הזקוקים לו ועבור מוסדות מקומיים.

מילווקי תפתח את HOME GR/OWN, רעיון מהפכני וחדשני המועדד תושבים וארגונים קהילתיים להפוך נכסים מעוקלים לנכסים קהילתיים שישפרו את בריאות הציבור, יחיו מחדש את השכונות, ויציתו הזדמנויות עסקיות. בבעלות העירר כמעט 4,000 נכסים פנויים ובתים מעוקלים ותפנה חלק ניכר מהם לשימושים יצירתיים, כולל חקלאות עירונית

פילדלפיה תפתח פרויקט שיחולל מהפכה באופן בו העיר מתמודדת עם אתגרים עירוניים ותשיג שינוי משמעותי. הפרויקט שיקרא (Philadelphia Social Enterprise Partnership (PSEP משנה את האופן בו העיר מקיימת אינטראקציה עם המגזר הפרטי על ידי העסקת יזמים בחיפוש פתרונות לאתגרים חברתיים. עם העיר כשותף פעיל, אספקת מידע ומשוב בזמן התהליך, הרעיון מספק מודל חדש של פתרון בעיות עירוניות.

פיניקס תיצור את "community-driven 'smart-energy districts' שתשפר את השכונות, מצמצם את אי החום העירוני, ותמקסם את גיוון מקורות האנרגיה- במטרה להפוך את פיניקס לעיר החכמה ביותר מבחינה אנרגטית בעולם. העיר, בשיתוף עם כוח משימה של תושבים המוכוונים לחדשנות ויעילות ו-15 ועדות תכנון מקומיות, ייצרו 15 אזורים מותאמים ב-15 גרעינים עירוניים. כל אזור יזהה את מאפייניו הייחודיים והאתגרים תוך השגת מטרות כלל עירוניות שייצור רשת של אפשרויות אנרגיה חכמות כגון גגות קרירים, רשתות חכמות, אנרגיה יעילה, אנרגיה מתחדשת, שינוי ייעוד לנכסים ריקים, פיתוח קודים, חינוך, התאמה לאקלים, עצים וצל, הפיכת אשפה לאנרגיה, חקלאות עירונית, תחבורה ירוקה, ועוד.

אתר התחרות

מאמרים קשורים: בלומברג משיק תחרות לערים שיפתרו בעיות מהותיות | תחרות ראש העיר הטוב בעולם | 21 ערים בעולם מחפשות פתרונות – הזוכים | תחרות ibm לשיפור החיים בעיר | כנס ריו לחדשנות בערים


עמאן, ירדן: הסיליקון ואדי של העולם הערבי

מדינות קטנות נאלצות לאמץ אסטרטגיות להישרדות. הן חייבות להיות מסוגלות להגיע למודוס ויוונדי עם שכנותיהן, גם במחיר של ויתור על טריטוריה או היבטים אחרים של ריבונות. הן בדרך כלל צריכות גם מגן חזק נגד השכנים הגדולים יותר. ולבסוף, הן צריכות לנצל נישה ייחודית לפיה מדינה קטנה, מספקת שירות או מצרך לטובת המדינות השכנות, האזור או העולם הרחב. מחד, זה יוצר לגיטימציה, ומאידך, זה ממחיש מבחוץ כי המדינה הינה בעלת ערך רב יותר כישות עצמאית. דוגמאות של אסטרטגיית הנישה יש בשפע: שוויץ – ניטרליות, בנקאות סודית, מוצרי צריכה ומותרות, תיירות. מונקו – הימורים, נופש לעשירים, בנקאות offshore. בחריין – מטה מסחרי אזורי, שירותים פיננסיים, מרכז לשירותים אזוריים, וכן הנופש בסוף השבוע של המדינות השכנות. דובאי – יבוא ויצוא זהב, אזור סחר חופשי, מציאות צרכנית, ותיירות. בפוסט קודם הצגתי את קטאר, והפעולות שהיא עושה כדי למצב את עצמה כבעלת חשיבות ברמה העולמית, ואת אסטוניה שהפכה למעצמת תקשורת וטכנולוגיה.

ירדן, אחת המדינות הבודדות באזור, שאינה נהנית מאוצרות טבע המעשירים את קופת המדינה, היסטוריה עשירה או אפילו תרבות ייחודית המושכים מיליוני תיירים, מתחילה לחפש ולמצוא את מקומה בעתיד הכלכלי של האזור. בפוסט קודם הצגתי את התכנית האסטרטגית של ירדן לפיתוח שדה התעופה של עמאן, בנייה מחדש של סקטור התעופה האזרחית והגברת התחרותיות של שדה התעופה הירדני במטרה לחזק את מעמדו כצומת משמעותית לטיסות המשך במזרח התיכון.

בשנים האחרונות חווה ירדן פריחה בתחום התוכן האינטרנטי בערבית, המתאפשר בזכות שלטון מתון יחסית ופתיחות רבה מהמקובל ברוב מדינות ערב. האביב הערבי שהונע במידה רבה על ידי האינטרנט והרשתות החברתית, הקפיץ את ירדן לקדמת עולם הטכנולוגיה הערבי, והיא כיום אחראית לכשלושה רבעים מכל התוכן בערבית באינטרנט, על פי ה-International Telecommunication Union ITU.

מגזין בלומברג מפרסם כתבה נרחבת בנושא, ובין השאר בוחן את מצב חופש הביטוי במדינה, המהווה תנאי הכרחי להתפתחות תעשייה זו. ספקות עלו לגבי התפתחות ההייטק הירדני, כותב המגזין, כשבספטמבר העביר הפרלמנט הירדני חוק המגביל את חופש הביטוי באינטרנט, ומעניק לממשלה כוח רב לחסום אתרים "לא ראויים". עם זאת, אומר מנכ"ל האגודה לטכנולוגיית מידע ותקשורת בירדן, אבדלמג'יד שמלאווי, כי "החוק כל כך מעורפל עד כי אתה יכול לנהוג משאית דרכו".

החוק, שעבר רק מספר ימים לאחר שמפגינים יצאו לרחובות עמאן בעקבות הסרט האנטי איסלאמי שהתפרסם בארה"ב ועורר את כל העולם הערבי, זכה לגינוי של ארגוני זכויות אדם. דוח חופש העולם 2011 שמתפרסם בוושינגטון מדרג את ירדן כמדינה "לא חופשית" ומציב אותה על הסקאלה שבין 1 ל-7 (1 חופשי ביותר) בדירוג 5.5. ובכל זאת, ביחס לעולם הערבי, ועם קהילות של פליטים סוריים, עירקים ופלסטינים, ירדן היא עדיין מדינה יציבה וחופשית במונחים של המזרח התיכון.

עסקים ויוזמות בתחום האינטרנט מתפתחות בכל העולם הערבי, אבל עמאן נראית כעת כדבר הקרוב ביותר לסיליקון ואלי במזרח התיכון (חוץ מישראל), וכבר זכתה לכינוי "סיליקון ואדי".

לעמאן כמרכז לעסקי אינטרנט, יש את הפוטנציאל להרוויח מהשוק האזורי המתפתח. רק 29% מאוכלוסיית המזה"ת השתמשה באינטרנט בשנה שעברה, לעומת 68% באירופה, ו-78% בארה"ב (על פי ITU). עם כשני שלישים מהאוכלוסייה מתחת לגיל 30, לאזור יש את קצב חדירת האינטרנט מהמהירים ביותר בעולם. בין יוני 2010 ויולי 2012, מספר משתמשי הרשתות החברתיות, כמו פייסבוק, במזה"ת כמעט שילש את עצמו ל-45.2 מיליון משתמשים. בירדן, יזמים משגשגים בזכות מערכת החינוך, כוח אדם דובר אנגלית, ויוקר מחייה הנמוך משמעותית ממדינות המפרץ הפרסי.

מעמדה של ישראל, בה המספר הגבוה בעולם של סטארטאפים ביחס לאוכלוסייה, אינו מאוים כמרכז הטכנולוגיה בתחומי התקשורת והמידע באזור. תעשיית ההייטק בישראל ייצרה הכנסות של 20.5 מיליארד דולר ב-2011, המהווים 12.1% מהתוצר הישראלי. בירדן, לעומת זאת, למרות שההכנסות מתעשייה זו הן נמוכות יחסית, והגיעו בשנת 2010 לכ-2.2 מיליארד דולר, הם מהווים 14% מהתוצר הלאומי, סך המשתווה להכנסות המדינה מתיירות, וזו התעשייה הגדלה במהירות הרבה ביותר בכלכלה הירדנית. אבל ירדן היא עדיין מדינה ענייה. ההכנסה הממוצעת לנפש בשנת 2011 היה 4,666$, והיא ממוקמת במקום ה-103 בעולם, על פי הבנק העולמי. לכתבה המלאה בבלומברג

מאמרים קשורים: ישראל, ירדן אירן וטורקיה משתפות פעולה | שדה התעופה הבינלאומי של עמאן | פיתוח התחבורה הציבורית בעמאן ומיתוג העיר | איפה צומח ההייטק בעולם? | איך הפכה מדינה קטנטנה למעצמת תקשורת מידע- אסטוניה


עיר חכמה: מה זה? ואיך להתחיל?

העולם שלנו צומח במהירות ונעשה עירוני יותר ויותר. רוב הצמיחה בשנים הקרובות יתרחש בערים, שכבר כיום מאכלסות יותר מחצי מהאנושות, אבל צמיחת הערים צפויה להתגבר עוד יותר, וניהול הערים והחיים בהן הופך למורכב יותר ויותר.

הדאגה באשר לאפשרות הערים להציע שירותים בסיסיים כמו אספקת מזון או מים לתושביהן, איכות חיים טובה לאוכלוסייה ההולכת וגדלה, ומניעת אסונות בריכוזי אוכלוסייה צפופים, הם מהמניעים המרכזיים לפיתוח הטכנולוגיות לערים חכמות.

יותר ויותר ערים בעולם מתחילות לאחרונה במסע לקראת היותן חכמות יותר, והמומנטום הזה כבר מגובה על ידי מימון ממשלתי במדינות שונות, כמו לדוגמה בבריטניה, שם ה-UK by the Technology Strategy Board’s השיק תחרות בה 30 ערים זכו במימון למחקר שיוביל לפרויקטים בתחומי עיר חכמה. לונדון היא גם אחת המובילות העולמיות בתחום, ובפוסט קודם הצגתי כי העיר אימצה את מערכת ההפעלה לערים. בארה"ב, קרן בלומברג השיקה תחרות לערים שיפתרו בעיות מהותיות, וערי ארה"ב הגדולות חוברות כדי לפעול להיות חכמות יותר. האו"ם משיק יוזמה לערים חכמות, ובברצלונה כותבים את ה"סיטי פרוטוקול", מסגרת עקרונות, קווים מנחים ושיטות עבודה לתנועה הצומחת של ערים חכמות

דווקא בישראל, אחת המדינות האורבניות ביותר בעולם, עם תעשיית טכנולוגיה מהמפותחות בעולם, התחום של עיר חכמה כמעט ואינו מוכר, ואף כי מתקיימות בערים שונות פעולות מבודדות המתקשרות לתחום, אין עיר בישראל שפיתחה מדיניות וחזון בתחום זה. ובאמת, בתחום כל כך חדש, לא מוכר ומורכב, איך מתחילים? להלן הצעדים הראשונים כדי להתחיל לפעול בתחום:

הגדרת מהי עיר חכמה עבור העיר שלך – כתחום חדש בעולם, לא קיימת עדיין הגדרה ברורה ומוסכמת של מהי עיר חכמה, וקיימות הגדרות והסברים שונים, מקיפים יותר או פחות. נושא הגדרת התחום ובניית שפה משותפת בין ערים, ארגונים וחברות בתחום זה נמצא כעת בפיתוח בינלאומי, אולם ניתן להגדיר עיר חכמה כ: עיר אשר משתמשת במידע וטכנולוגיות תקשורת בכדי להיות חכמה יותר ויעילה יותר בשימוש במשאבים, ובכך לחסוך בעלויות ואנרגיה, לשפר את השירות לתושבים ואת איכות החיים, ולצמצם את טביעת הרגל הסביבתית, כשהמהלך נתמך בחדשנות וכלכלה מקיימת. הגדרת עיר חכמה צריכה לכן לכלול מספר מרכיבים:

העיר נמצאת במסלול לקראת עתיד של הצלחה – עם מערכת חינוך המספקת את המיומנויות שיהיו נדרשות בשוק העבודה העתידי. עם חינוך והזדמנויות תעסוקה הזמינים לכל התושבים, ועם התמקדות על השיגים חברתיים וסביבתיים כמו גם על צמיחה כלכלית.

העיר מתפקדת באופן יעיל וחכם עד כמה שניתן – כך שהמשאבים כמו אנרגיה, תחבורה ומים מנוצלים באופן מיטבי, ומספקים צמיחה כלכלית וחברתית בעלות נמוכה, לא מזהמת וכן סביבה אטרקטיבית, בריאה בה אנשים יכולים לעבוד ולחיות.

העיר החכמה מאפשרת לתושבים, קהילות, יזמים ועסקים להצליח – משום שהפיכת התשתיות לחכמות יותר הוא אתגר הנדסי, אבל להפוך עיר לחכמה יותר הוא אתגר חברתי, ואלו המבינים טוב ביותר כיצד חברה יכולה להשתנות, הם אלו היכולים לחדש מתוכה.

כל עיר צריכה להגדיר חזון עיר חכמה ספציפית לה, הלוקחת בחשבון את מאפייניה הייחודיים, חוזקות ואתגרים. תהליך זה דורש בדרך כלל מעורבות, שילוב ויצירתיות של בעלי העניין.

כינוס קבוצת בעלי העניין לפיתוח חזון עיר חכמה – כדי שעיר תגיע להסכמה על חזון עיר חכמה יש לכנס קבוצה לא שגרתית של בעלי עניין: מנהיגים פוליטיים, מנהיגי קהילות, מעסיקים מרכזיים, ספקי תחבורה , יזמים, אוניברסיטאות, ארגונים חברתיים וכדומה. המשימה עבור בעלי עניין אלה הוא להסכים על חזון משכנע, מקיף וספציפי מספיק כדי להוביל ליצירת מפת דרכים לפרויקטים ספציפיים ויוזמות שיניעו את העיר קדימה.

כדי להוציא לפועל את החזון לעיר חכמה, נחוצה מפת דרכים עם פרויקטים ספציפיים ויוזמות, מפה אשר כוללת פרויקטים קצרי טווח שיביאו תוצאות מהר, וכן פרויקטים אסטרטגיים ארוכים טווח. פרויקטים ויוזמות אלה יכולים להיות באופנים שונים, ויכול להיות משתלם להתרכז בשלב הראשון במאמצים ביוזמות פשוטות יותר לביצוע משום שהן מערבות ארגון אחד בלבד, לדוגמה.

מימון – פקטור קריטי בבחינת היתכנות של פרויקטים, והוצאתם לפועל, הוא דרישות המימון, אותן יש להגדיר מהשלב הראשון. קיימות דרכים רבות למימון פרויקטים כאלה: מענקי מחקר התומכים בנושא, ניצול פוטנציאל שיתוף המידע לשירותים שונים על אותה פלטפורמה, איתור ותמיכה ביזמים מקומיים, בחינת הפוטנציאל בחיסכון הקיים בטכנולוגיות חכמות, ואף בחינת שיתוף ספונסרים ביוזמות שונות.

חשיבה אל מעבר לעתיד: איך להבטיח תהליך המקיים את עצמו –  עיר חכמה היא כזו, שהניחה את היסודות והתשתית באופן שהתהליך יוכל להתעצם, להתחדש ולהתקיים באופן מתמשך.

הפלטפורמה לטכנולוגיה החדשה לעיר החכמה היא הבסיס ליוזמות בתחום, וככזו היא צריכה להיות פתוחה לקהילה וליזמים שבאופן מתמיד יוכלו לחדש, בתחומים הקשורים אליהם. כשזה עובד, התוצאה היא יצירת מוצרים ושירותים חדשים ואפילו שווקים המאפשרים לתושבי העיר ומבקריה לבחור בכל יום בחירות אשר מחזקות את הערכים המקומיים ואת הסינרגיה., והחלק מההכנסות מיוזמות אלה יכולות לממן את היוזמות הבאות, וכך המערכת ממשיכה להתחדש, להתעדכן ולקיים את עצמה.

"העולם האורבני" מצגת אינטראקטיבית ב- HTML5 של העולם, משנת 1950 ועד 2050, שבה במקום גבולות של מדינות מוצגים רק מרכזי אוכלוסייה וצמיחתם לאורך השנים ובעתיד:

מצגת זאת דורשת JavaScript.

מאמרים קשורים: מיפוי הכוח הכלכלי של הערים- דוח מקינזי | 13 ערי הענק של סין | מאיפה יגיע הגל הבא של הצמיחה העירונית | הערים החכמות בעולם | מערכת ההפעלה לערים של IBM