מיתוג אצטדיון הארנה. הכוכב בשמי ירושלים

ארנה ירושלים הדמיה

ארנה ירושלים הדמיה

תכנון היכל הארנה בירושלים ובנייתו נמשכו יותר מ-15, אולם כיום נמצא המבנה בשלבים האחרונים, ועל פי עיריית ירושלים: "הארנה היא פרויקט בסטנדרטים בינלאומיים שישתרע על פני ארבעים אלף מטרים רבועים ובהם למעלה מעשרת אלפים מקומות ישיבה. כמו כן, יכלול הפרויקט מתקני קבוצות, חדר כושר, אזור עיתונות ומזנונים. ההיכל ישמש מלבד בית לענפי הספורט השונים גם כמרכז תרבות, בידור והיכל להתכנסויות ולוועידות מקומיות ובינלאומיות. עוד מתעתדת הארנה להיות מרכז למופעי רוק וכנסים."

ארנה ירושלים - כוכב

ארנה ירושלים – כוכב

על פי תכנית העירייה, אזור מלחה יהפוך לקריית ספורט בינלאומית, ויאפשר  לירושלים לארח לראשונה את המכבייה, ואירועי ספורט בינלאומיים אחרים. המתקנים הכלולים במתחם כוללים את היכל הארנה, הרחבת אצטדיון טדי ל-31,000 מקומות (ובעתיד יותר), ומרכז שחייה אולימפי. היכל הארנה יהיה בנוי מ-7 מפלסים עיקריים: מפלס האירועים, מפלס טכני, מפלס כניסה, מפלס סוויטות (חדרי אח"מים), מפלס גלריה (יציע), מפלס יציע עליון, ומפלס הגשר, ויכלול, בין השאר, אולם החלקה על הקח במפלס התחתון.

רחבת האירועים הממוקמת במפלס התחתון תשתרע על 1,600 מ"ר בזמן משחק כדורסל, ותאפשר קיום אירועים נוספים, עם אפשרות להרחבת המפלס, על ידי מיקום מחדש של יציעים ניידים, אל מעבר ל-2,000 מ"ר, עבור משחקי כדור יד, כדור עף, טניס, מופעי מוזיקה וריקוד, קונצרטים, כנסים ועוד. סטנדרט הבנייה תואם את הקריטריונים של היורוליג, והוא יוכל להכיל 10,000 צופים, או הגדלה עד ל-11,400 מושבים באירועים מיוחדים. עבור מי שאינו יכול לחכות, העירייה מציעה צפייה בכל שעה בהתקדמות הבנייה באתר.

לקרוא את ההמשך »

מודעות פרסומת

אצטדיונים עירוניים: צורך או מגלומניה?

אצטדיון באר שבע, הדמיה

אצטדיון באר שבע, הדמיה

עיריית באר שבע הכריזה היום על הזוכה במכרז לבניית האצטדיון החדש של באר שבע. חברת "עדין מתכות" תבנה את המעטפת של האצטדיון בעלות של 110 מיליון שקל, המתווספים ל-65 מיליון שקל שכבר השקיע החברה הכלכלית ביסודות המבנה.

האצטדיון העירוני החדש הוא חלק מקריית ספורט גדולה וחדשנית שהולכת ונבנית בצפונה של העיר, ותכלול בין היתר אולם ספורט רב תכליתי שבנייתו תסתיים בעוד כשנה, חמישה מגרשי אימונים בקומפלקס מיוחד שכבר נבנו, מבנה חדש בן שלוש קומות שיקרא בית האגודות ובנייתו הסתיימה ובהמשך תיבנה גם בריכת שחייה.

האצטדיון החדש יכיל  16 אלף מושבים, קירוי מיוחד מעל היציעים יאפשר חווית צפייה בחום הקיץ ובימי החורף גשומים. בנוסף, ייבנו חדרי תקשורת חדשניים ותשתיות טכנולוגיות מתקדמות. לאחר סיום בניית האצטדיון החדש, ייהרס מתחם אצטדיון וסרמיל ובשטח המתחם תוקם שכונת מגורים חדשה בלב העיר.

אצטדיון חיפה, הדמיה

אצטדיון חיפה, הדמיה

ברחבי הארץ מוקמים במקביל מספר של אצטדיונים עירוניים חדשים: בחיפה (500 מיליון שקל), ארנה ירושלים (250 מיליון שקל), הרחבת אצטדיון טדי בירושלים, נתניה (200 מיליון שקל), פתח תקווה (200 מיליון שקל), אצטדיון בלומפילד בתל אביב עובר שיפוץ וקירוי, ואצטדיון רמת גן עומד בפני הריסה ובנייה מחדש: נציגי ארבעה משרדי אדריכלים בינלאומיים הגיעו במטרה לסייע בקידום תכנונו מחדש של האצטדיון הלאומי ברמת גן, שאותו מובילים מינהל מקרקעי ישראל ועיריית רמת גן.
בשנים האחרונות התבססה ההבנה כי אצטדיונים מוצלחים הם אלו המשתלבים במערכת האורבנית. היות והאצטדיון הלאומי במתכונתו הנוכחית אינו פעיל אלא רק מספר ימים מועט במהלך השנה הוחלט כי ראוי לנצל באופן מושכל את השטח הגדול עליו יושב האצטדיון לפעילויות נוספת וכחלק פעיל ושימושי מהמרקם הבנוי.

אצטדיון בלומפילד המקורה, הדמיה

אצטדיון בלומפילד המקורה, הדמיה

התכנית אותה מבקשים במינהל ובעיריית רמת גן לקדם נועדה לענות על דרישות עולם הכדורגל המודרני, ולכלול שטחי מסחר ושטחים לפעילות חופפת ומשלימה לשעות בהן האצטדיון אינו פעיל בחלקו הספורטיבי. בין היתר הכוונה לפעול להגדלה משמעותית של מספר המושבים ל-55,000 מושבים, הוספת שימושי פנאי מסחר ועסקים במתחם האצטדיון לשימוש יעיל יותר של הקרקע.

על רקע תנופת הבנייה המרשימה בתחום האצטדיונים עולות כמובן השאלות המתבקשת על מימון הפרויקטים מכספי ציבור, שאינם מסתכמים רק בבניה וההקמה של המבנים המורכבים, אלא גם מעלויות אחזקה שנתיות גבוהות, שעדיין לא ברורות בחלק מהערים לגבי האצטדיונים החדשים שנבנים, משחקי הכדורגל אינם מצליחים למלא אפילו את האצטדיונים הקטנים, ומספר המופעים האחרים באצטדיונים הוא קטן, ומנגד, תחומים עירוניים אחרים משוועים למימון.
הכדאיות הכלכלית של אצטדיונים, על פי מחקרים רבים, אינה מצדיקה את הקמתם, והם הופכים להיות נטל על התקציב העירוני, ובמקרים הגרועים יותר, למפגע סביבת. בימים בהם הם פעילים, גורמים האצטדיונים לעומסי תנועה עצומים. כתוצאה מכך, מתקנים הספורט שנבנו בלונדון עבור המשחקים האולימפיים, תוכננו באופן שניתן יהיה לפרקם ולהקימם שוב במקומות אחרים על פי הצורך. כך למשל יועברו חלק מהמבנים לשימוש חוזר באולימפיאדת ריו 2016 ובחלקם יעשה שימוש במשחקי חבר העמים הבריטי ב-2014 בגלזגו. באתיופיה נקטו בגישה אחרת לחסכון בעלויות הבנייה הגבוהות, שם בונים אצטדיון חדש שכולו שקוע בתוך מכתש טבעי, ובריו דה ז'ניירו כמעט ולא יבנו מתקנים חדשים לאולימפיאדה ב-2016, אלא ישפצו את הקיימים.

על הצורך במתקני ספורט ברמה גבוה אין ויכוח, אולם גם בתחום זה ניכר חוסר תכנון ארצי כולל וחוסר שיתוף פעולה בין ערים. בעוד הערים הגדולות יכולות, אולי, להצדיק בניית מתקנים כאלה מבחינת צרכים ותדירות שימוש, הרי בערים הקטנות והבינוניות אין צורך במתקנים יקרים כל כך, וטוב היה אילו היו מוקמים מתקנים אזוריים, משותפים שהיו גם מקלים על התקציב העירוני,  וגם מנוצלים טוב יותר, ולטובת ציבור גדול יותר.

אחד הנימוקים להקמת מתקני ספורט גדולים, כמו אצטדיונים, הוא ההכנסה הכלכלית וצמיחה כלכלית שמצפים שהם יביאו לעיר. כאמור, מחקרים מראים כי ברוב המקרים זה לא קורה, וערים רבות בעולם מפרקות אצטדיונים יקרים שבנו מסיבה זו.

אבל ספורט הוא בהחלט מנוע צמיחה רציני, שבתכנון נכון, יכול להזרים לעיר הכנסות רבות ולסייע בצמיחה הכלכלה המקומית בעיקר באמצעות התחום המאד מתפתח של תיירות ספורט. בניגוד לאצטדיונים היקרים הנבנים ברחבי הארץ, והמיועדים כמעט ורק לאוכלוסייה המקומית, ישנם אירועי ספורט אחרים שיכולים להביא לעיר תיירי ספורט, על משפחותיהם וחבריהם.

מרתונים לדוגמה, הפכו להיות עסק רציני מאד בשנים האחרונות. המשתתפים במרוצי המרתון המקצועיים והסמי-מקצועיים נוהגים לנסוע למספר תחרויות כל שנה, בדרך כלל בליווי בני משפחתם, חברים או בקבוצות גדולות, להגיע מספר ימים לפני התחרות ולהישאר אחריה, והם מוכנים לנסוע רחוק. ההחלטה להשתתף בתחרות כזו נעשית זמן רב מראש ודורשת תכנון, שלא כמו ההחלטה המתקשרת עם אירועי האצטדיונים, הבידוריים יותר, בסגנון: נלך לראות כדורגל, או לסרט?

אירועים כמו מרתונים, טריאטלונים, תחרויות אופניים וספורט עממי, אינם מצריכים מתקני ענק יקרים, הם משלבים את הקהילה המקומית כצופים, מתנדבים ועובדים, ממלאים מלונות, מסעדות ואתרי תיירות, משמשים עוגן לאירועים רבים נוספים הנבנים סביב התחרות, והם מביאים תיירות נכנסת ומקדמים את תדמית העיר והתיירות אליה.

מאמרים קשורים: תיירות ספורט, מיתוג ושיווק ערים | המרתונים הטובים בעולם | ברוכים הבאים למדינה שאוהבת אופניים | ירושלים מתכוננת לאולימפיאדה? | ספורט כאסטרטגיה למיתוג וצמיחה, אידיאנפוליס


עשרת המאמרים הנקראים ביותר ב-2013

מתחבורה, ליוקר מחייה ואיכות חיים, מפיתוח והתחדשות עירונית ועד חדשנות, מנתניה, ירושלים וראשון לציון ועד לדירוגי ערים ומדינות עולמיים – אלה עשרת המאמרים שהכי הרבה מכם קראו ושעוררו את עניין הרב ביותר בבלוג בשנת 2013:

המרחב המשותף לתחבורה והולכי רגל

המרחב המשותף לתחבורה והולכי רגל

לקרוא את ההמשך »


ספורט, מיתוג ערים ומדינות, והאם תל אביב מאבדת את הבכורה לירושלים? מאת יואב דובינסקי

סדרת הכתבות 2y/300k מהאנשים המעניינים והמשפיעים ביותר על החיים העירוניים בישראל ממשיכה עם מאמר של יואב דובינסקי, עיתונאי וחוקר ספורט, בעל תואר שני בתקשורת פוליטית ותואר שני בניהול ספורט, שעוקב אחרי השינויים בספורט העולמי וההשפעה שלהם על מותגי ערים ומדינות.

גביע העולם ברזיל 2014. חגיגה!

גביע העולם ברזיל 2014. חגיגה!

ספורט ומיתוג ערים ומדינות, והאם תל אביב מאבדת את הבכורה לירושלים? מאת יואב דובינסקי

מדינות וערים שידעו לנצל אירוח אירועי ספורט בצורה נבונה הצליחו לשדרג את עצמן משמעותית, מבחינה כלכלית, פוליטית, חברתית, תיירותית ופיתוח עירוני. הדוגמא הבולטת היא ברצלונה שבזכות האולימפיאדה ב-1992 שדרגה את פני העיר והפכה לאחת הערים האטרקטיביות באירופה. מנגד, שימוש לא נכון באירועי ספורט יכול לייצר פילים לבנים ובזבוז כספי ציבור שיכניסו את העיר והתושבים לחובות של עשורים, כפי שלמשל קרה עם תושבי קוויבק שסיימו לסיים את החובות של אולימפיאדת מונטריאול 76 רק בשנת 2006.

לקרוא את ההמשך »


כך יראה אצטדיון בלומפילד המחודש

אצטדיון בלומפילד המחודש. פרטים אדריכלים

אצטדיון בלומפילד המחודש. פרטים אדריכלים

אתר one מפרסם היום את ההדמיות לשיפוץ אצטדיון בלומפילד. שידרוג האצטדיון תוכנן על ידי משרד פרטים אדריכלים בע"מ שמפרט על הפרויקט: "בשנים האחרונות אצטדיון בלומפילד הפך לאצטדיון הכדורגל העמוס בישראל בליגה הבכירה. הוא משמש כמגרשה הביתי של שלוש קבוצות צמרת בליגת העל הישראלית – מכבי תל אביב, הפועל תל אביב, ובני יהודה והוא פעיל מספר פעמים בשבוע. בנוסף האצטדיון משמש מידי פעם את נבחרת ישראל בכדורגל, שביקשה לארח משחקיה במתקן בגלל הקרבה של הקהל וזוויות הצפייה המאפשרת חוויה צפייה מעולה ולתחושת "ביתיות" של הקבוצה המאחרת, מימד הנותן תחושת עוצמה, הן לשחקנים והן לאוהדים.

לקרוא את ההמשך »


זאהה חדיד מציגה: האצטדיון האולימפי טוקיו 2020

מאמרים קשורים: טוקיו נבחרה לארח את אולימפיאדת 2020 | הזוכים בתכנון אצטדיון ריו 2016, וגביע העולם 2014 | אצטדיונים עירוניים- צורך או מגלומניה? | מיתוג אצטדיון הארנה בירושלים | היכן תתקיים אולימפיאדת 2024?


מיתוג ערים וכנסים בינלאומיים: כנס החלל העולמי יתקיים ב-2015 בירושלים

הפדרציה הבינלאומית לאסטרונאוטיקה (Intenational Astrobautical Federation) הודיעה השבוע במהלך הקונגרס השנתי שלה, שנערך בנאפולי, כי בחרה בישראל לארח את כינוס החלל העולמי בשנת 2015. הצעתה של ישראל לאירוח הכנס הועדפה על פני הצעות מתחרות לקיום הכנס בפטיה, תאילנד, באיסטנבול, טורקיה ובגוודלחארה, מקסיקו. הכנסים הבאים של הארגון יתקיימו בספטמבר 2013 בבייג'ינג, סין, ובאוקטובר 2014 בטורונטו, קנדה.  "כינוס החלל העולמי" השנתי, הנערך בכל אוקטובר במדינה אחרת, הוא האירוע הגדול מסוגו, ומושך בכל שנה כ-3,000 מבקרים, ביניהם, מדענים ואנשי תעשייה מהתחום.

רובע העסקים החדש בכניסה לירושלים

רובע העסקים החדש בכניסה לירושלים

ירושלים עושה מאמצים גדולים מאד בניסיון למשוך כנסים בינלאומיים לעיר, והנושא אף סומן כיעד מרכזי בתהליך מיתוג התיירות לירושלים. ההשקעה בפרויקט הכניסה לירושלים, שתכלול את שיפוץ והרחבת מרכז הכנסים בבנייני האומה, היא חלק מהתכנית למשיכת חברות וכנסים בינלאומיים לעיר (רוב הכנסים במתקיימים בישראל כיום נערכים בתל אביב). פרויקט נוסף שאמור לקדם את ירושלים ביעד לאירועים וכנסים גדולים הוא הקמת אצטדיון הארנה בעיר, שיוכל לאכלס אירועים עם עד 11,000 משתתפים. העירייה, באמצעות הרשות לפיתוח ירושלים,  גם נותנת מענקי עידוד למארגנים שיביאו כנסים אל העיר.

קהל היעד של מבקרי הכנסים הבינלאומיים הוא קהל מבוקש מאד בכל עיר, משום שמבקרים אלה מגיעים לרוב על חשבון החברה או הארגון אליו הם שייכים שמשלם את הוצאותיהם, ומכאן שהם פחות מוטרדים מהוצאות הנסיעה והלינה, ויכולים להוציא יותר על בילוי וקניות, ובעיקר, הביקור הקצר שלהם לצורך כנס, יכול להוביל לביקור שני, מעמיק יותר, בליווי בני המשפחה. רבים מאלו שמגיעים לכנסים מסוג זה, לא היו מגיעים לעיר כלל, אלמלא הכנס, ולכן הרווח לעיר המארחת הוא גבוה במיוחד.

אבל מעבר לתרומה בתחום התיירות והגדלת מספר המבקרים בעיר, לכנסים בינלאומיים יש חשיבות רבה בדירוגים שונים שערים ומדינות בעולם מתחרות בהם: הדירוגים הבינלאומיים ל"ערי עולם" מייחסים חשיבות רבה לאירוח כנסים בינלאומיים, והם מהווים גורם חשוב בדירוג, ובדומה גם דירוגים כגון המדינות הטובות ביותר לעסקים, הערים התחרותיות ביותר בעולם, ודירוג מוניטין הערים בעולם ואחרים, ולכן, אירוח כנסים מסוג זה תורם לעיר הרבה מעבר להכנסה המיידית מהמבקרים בהם, והיא מסומנת כיעד אסטרטגי בערים רבות.

בפוסטים קודמים הצגתי את המאמצים שעושות ערים סביב העולם למשיכת אירועים בינלאומיים וכנסים מקצועיים, ובינהן:  סידני שיצאה בקמפיין ברשתות חברתיות לקידומה כיעד לכנסים, אסטנה, קזחסטן שמנסה למצב את עצמה כמובילה אזורית במרכז אסיה, ומתמודדת בין השאר על אירוח אקספו 2017, בילבאו, ספרד, שיצאה במיתוג עירוני חדש והציבה את הכנסים הבינלאומיים כאחד היעדים המרכזיים, קטאר, שמתרכזת באירוח אירועי ספורט בינלאומיים, כאסטרטגיה למיתוג המדינה, ולוקסמבורג שפועלת למיצובה כיעד בינלאומי לכנסים.

מאמרים קשורים: ירושלים עוברת למגדלים- רובע העסקים החדש בכניסה לעיר | מיתוג בילבאו – "הרבה יותר מגוגנהיים" | קטאר – אסטרטגיה של מיתוג דרך אירועי ספורט | המרוץ לאירוח האולימפיאדה ב-2020 | מה זה "עיר עולם"?