ליוסטון אין גבולות! מיתוג מחדש לעיר

מיתוג יוסטון

יוסטון ידועה בשל מגוון דברים: הנפט, נאס"א, שיטחה העצום, ומדיניות ידידותית לעסקים. אבל, על פי מגזין פורבס, העיר היא גם ה"קולית" ביותר בארה"ב. ליוסטון יש בשנים האחרונות משהו שלהרבה ערים מרכזיות אחרות אין: משרות. עם כלכלה מקומית שכמעט לא הושפעה מהמיתון, יוסטון נהנית מגידול של 2.6% במספר המשרות ביחס לשנה שעברה, ויותר מ-50,000 אמריקאים היגרו אליה בזכות זה, בעיקר צעירים ובעלי מקצוע. למעשה, הגיל החציוני של תושבי יוסטון הוא 33! במהלך העשור האחרון, הנוף העירוני המשמים של יוסטון השתנה. פרויקטי דיור מעוצבים צצו במרכז העיר, מסעדות חדשות החליפו מפעלים וגלריות לאמנות התמקמו במחסנים. כל אלה יחד עם סצינת התאטרון החזקה, מוזיאונים ברמה עולמית ועוד.

לקרוא את ההמשך »

מודעות פרסומת

מה הרוויחה ברזיל? ולאן הולכים אירועי הספורט הגדולים מכאן?

ברזיל 2014

גביע העולם בכדורגל 2014 שהסתיים בברזיל, אכזב את הפסימיסטים שפקפקו ביכולתה של ברזיל לארגן אירוע בינלאומי בסדר גודל כזה, ופגשו מונדיאל מהמלהיבים שהיו, הרבה בזכות העם המארח, וכעת עיני האוהדים והעולם כבר נשואות לעתיד ואל המארחות הבאות של גביע העולם בכדורגל 2018 ו-2022, והמארחת של אולימפיאדת 2020.

למרות המחאות שליוו את ארגון מונדיאל 2014, הטענות על השחיתות וביזבוז הכספים, וההפסד הצורב בחצי הגמר, ברור כעת כי ברזיל יצאה מרווחת מאירוח גביע העולם בכדורגל וההשקעה העצומה בתשתיות. פרויקטים כמו ה-MOVE , מערכת ה-BRT שהוקמה בעיר בלו הוריזונטה ימשיכו לשרת את אוכלוסיית ברזיל והתיירים עוד שנים רבות. גם אם הטענות על ביזבוז כספים מוצדקות בחלקן, אין ספק ברזיל שינתה את פניה, ובעיקר בתחום התחבורה המקיימת.

לקרוא את ההמשך »


אלה הערים המתמודדות על אירוח משחקי אולימפיאדת החורף 2022

אולימפיאדת החורף 2022

אולימפיאדת החורף 2022

משחקי החורף בסוצ'י הסתיימו, והוכיחו כי אולימפיאדת חורף יכולה למשוך תשומת לב עולמית לא פחות מאולימפיאדות הקיץ, וחמש ערים מתחרות על הזכות לארח משחקים אלה בשנת 2022, 4 שנים לאחר משחקי 2018 שיתקיימו בפיונגצ'נג בדרום קוריאה.

לבוב 2022

לבוב 2022

לאור האירועים האחרונים, לא ברור האם לבוב, אוקראינה, תמשיך להיות מועמדת, וכרגע מועמדות העיר נמצאת בהקפאה. בהתמודדות נותרו הערים אוסלו (נורבגיה), אלמטי (קזחסטן), קרקוב (פולין) ובייג'ינג (סין). ההחלטה לגבי העיר שתזכה בהתמודדות ותארח את משחקי 2022 תתקבל ב-31 ביולי 2015.

לקרוא את ההמשך »


עשרת המאמרים הנקראים ביותר ב-2013

מתחבורה, ליוקר מחייה ואיכות חיים, מפיתוח והתחדשות עירונית ועד חדשנות, מנתניה, ירושלים וראשון לציון ועד לדירוגי ערים ומדינות עולמיים – אלה עשרת המאמרים שהכי הרבה מכם קראו ושעוררו את עניין הרב ביותר בבלוג בשנת 2013:

המרחב המשותף לתחבורה והולכי רגל

המרחב המשותף לתחבורה והולכי רגל

לקרוא את ההמשך »


ספורט, מיתוג ערים ומדינות, והאם תל אביב מאבדת את הבכורה לירושלים? מאת יואב דובינסקי

סדרת הכתבות 2y/300k מהאנשים המעניינים והמשפיעים ביותר על החיים העירוניים בישראל ממשיכה עם מאמר של יואב דובינסקי, עיתונאי וחוקר ספורט, בעל תואר שני בתקשורת פוליטית ותואר שני בניהול ספורט, שעוקב אחרי השינויים בספורט העולמי וההשפעה שלהם על מותגי ערים ומדינות.

גביע העולם ברזיל 2014. חגיגה!

גביע העולם ברזיל 2014. חגיגה!

ספורט ומיתוג ערים ומדינות, והאם תל אביב מאבדת את הבכורה לירושלים? מאת יואב דובינסקי

מדינות וערים שידעו לנצל אירוח אירועי ספורט בצורה נבונה הצליחו לשדרג את עצמן משמעותית, מבחינה כלכלית, פוליטית, חברתית, תיירותית ופיתוח עירוני. הדוגמא הבולטת היא ברצלונה שבזכות האולימפיאדה ב-1992 שדרגה את פני העיר והפכה לאחת הערים האטרקטיביות באירופה. מנגד, שימוש לא נכון באירועי ספורט יכול לייצר פילים לבנים ובזבוז כספי ציבור שיכניסו את העיר והתושבים לחובות של עשורים, כפי שלמשל קרה עם תושבי קוויבק שסיימו לסיים את החובות של אולימפיאדת מונטריאול 76 רק בשנת 2006.

לקרוא את ההמשך »


אינסטגרם מסכמת שנה וחושפת מהם המקומות המצולמים ביותר בעולם

אינסטגרםהרשתות החברתיות הפכו בשנים האחרונות לזירות הגלישה, החיפוש והצרכנות המרכזיים בחיינו, והן אוספות עלינו מידע באופן קבוע. משום כך, סיכומי השנה של הרשתות החברתיות יכולים לא רק לשפוך אור על מה עשינו, איפה היינו ומה עיניין אותנו השנה, אלא אף לנבא מה צפוי בשנה הבאה. אחרי הפרסום של רשימת המקומות הפופולריים ביותר והנושאים המדוברים ביותר על פי פייסבוק, הערים והמדינות המדוברים ביותר על פי טמבלר,  ויעדי התיירות העולים על פי טריפאדוויזור, מפרסמת הרשת החברתית אינסטגרם את רשימת 10 הערים המצולמות ביותר בשנת 2013, ובראש מובילות ערים בארה"ב, בתאילנד ובברזיל.

לקרוא את ההמשך »


כך יראה אצטדיון בלומפילד המחודש

אצטדיון בלומפילד המחודש. פרטים אדריכלים

אצטדיון בלומפילד המחודש. פרטים אדריכלים

אתר one מפרסם היום את ההדמיות לשיפוץ אצטדיון בלומפילד. שידרוג האצטדיון תוכנן על ידי משרד פרטים אדריכלים בע"מ שמפרט על הפרויקט: "בשנים האחרונות אצטדיון בלומפילד הפך לאצטדיון הכדורגל העמוס בישראל בליגה הבכירה. הוא משמש כמגרשה הביתי של שלוש קבוצות צמרת בליגת העל הישראלית – מכבי תל אביב, הפועל תל אביב, ובני יהודה והוא פעיל מספר פעמים בשבוע. בנוסף האצטדיון משמש מידי פעם את נבחרת ישראל בכדורגל, שביקשה לארח משחקיה במתקן בגלל הקרבה של הקהל וזוויות הצפייה המאפשרת חוויה צפייה מעולה ולתחושת "ביתיות" של הקבוצה המאחרת, מימד הנותן תחושת עוצמה, הן לשחקנים והן לאוהדים.

לקרוא את ההמשך »


זאהה חדיד מציגה: האצטדיון האולימפי טוקיו 2020

מאמרים קשורים: טוקיו נבחרה לארח את אולימפיאדת 2020 | הזוכים בתכנון אצטדיון ריו 2016, וגביע העולם 2014 | אצטדיונים עירוניים- צורך או מגלומניה? | מיתוג אצטדיון הארנה בירושלים | היכן תתקיים אולימפיאדת 2024?


לקראת בחירת העיר שתארח את אולימפיאדת 2020, כמה תרמה אולימפיאדת לונדון לכלכלה הבריטית?

אולימפיאדת 2020ביום שישי הכריזה ממשלת בריטניה כי ההכנסות הכלכליות שהביאה אולימפיאדת לונדון 2012 כבר עברו את ההשקעה מכספי ציבור שהושקעו בה בסך 13.7 מיליארד דולר, וכיום, שנה לאחר המשחקים כלכלת בריטניה מציגה סימנים של התאוששות. בהודעת הממשלה נמסר כי האולימפיאדה תרמה בסך הכל לבריטניה 15 מיליארד דולר במסחר והשקעות, והוצאות התיירים הזרים עלו ב-915 מיליון דולר. אולם בעוד המספרים שהוצגו מעידים כי בריטניה הצליחה לעבור את יעד ההכנסות של 20 מיליארד דולר שהציב ראש הממשלה דיויד קמרון לפני המשחקים, כלכלנים תהו בעבר אודות אופן חישוב המספרים.

לקרוא את ההמשך »


מיתוג משחקי יורו 2016, צרפת

לוגו יורו 2016, צרפת

לוגו יורו 2016, צרפת

טורניר משחקי היורו הבאים יערכו בשנת 2016 בצרפת, והשבוע הוצג המיתוג. מיתוג המשחקים בוצע על ידי החברה הפורטוגלית Brandia Central, שגם מיתגה את משחקי היורו האחרונים, שהתקיימו בפולין ואוקראינה.

לקרוא את ההמשך »


מיתוג אצטדיון הארנה. הכוכב בשמי ירושלים

ארנה ירושלים הדמיה

ארנה ירושלים הדמיה

תכנון היכל הארנה בירושלים ובנייתו נמשכו יותר מ-15, אולם כיום נמצא המבנה בשלבים האחרונים, ועל פי עיריית ירושלים: "הארנה היא פרויקט בסטנדרטים בינלאומיים שישתרע על פני ארבעים אלף מטרים רבועים ובהם למעלה מעשרת אלפים מקומות ישיבה. כמו כן, יכלול הפרויקט מתקני קבוצות, חדר כושר, אזור עיתונות ומזנונים. ההיכל ישמש מלבד בית לענפי הספורט השונים גם כמרכז תרבות, בידור והיכל להתכנסויות ולוועידות מקומיות ובינלאומיות. עוד מתעתדת הארנה להיות מרכז למופעי רוק וכנסים."

ארנה ירושלים - כוכב

ארנה ירושלים – כוכב

על פי תכנית העירייה, אזור מלחה יהפוך לקריית ספורט בינלאומית, ויאפשר  לירושלים לארח לראשונה את המכבייה, ואירועי ספורט בינלאומיים אחרים. המתקנים הכלולים במתחם כוללים את היכל הארנה, הרחבת אצטדיון טדי ל-31,000 מקומות (ובעתיד יותר), ומרכז שחייה אולימפי. היכל הארנה יהיה בנוי מ-7 מפלסים עיקריים: מפלס האירועים, מפלס טכני, מפלס כניסה, מפלס סוויטות (חדרי אח"מים), מפלס גלריה (יציע), מפלס יציע עליון, ומפלס הגשר, ויכלול, בין השאר, אולם החלקה על הקח במפלס התחתון.

רחבת האירועים הממוקמת במפלס התחתון תשתרע על 1,600 מ"ר בזמן משחק כדורסל, ותאפשר קיום אירועים נוספים, עם אפשרות להרחבת המפלס, על ידי מיקום מחדש של יציעים ניידים, אל מעבר ל-2,000 מ"ר, עבור משחקי כדור יד, כדור עף, טניס, מופעי מוזיקה וריקוד, קונצרטים, כנסים ועוד. סטנדרט הבנייה תואם את הקריטריונים של היורוליג, והוא יוכל להכיל 10,000 צופים, או הגדלה עד ל-11,400 מושבים באירועים מיוחדים. עבור מי שאינו יכול לחכות, העירייה מציעה צפייה בכל שעה בהתקדמות הבנייה באתר.

לקרוא את ההמשך »


איזו עיר לא רוצה אצלה אולימפיאדה? מה עושות המתמודדות על האירוח? ומה קורה לערים שהתמודדו ונכשלו?

לוגו משחקי החורף 2018 בפיונצ'נג

לוגו משחקי החורף 2018 בפיונצ'נג

לפני שנתיים הוכרז כי אולימפיאדת החורף 2018 תתקיים באזור פיונגצ'נג בדרום קוריאה (4 שנים אחרי אולימפיאדה החורף 2014 בסוצ'י, רוסיה). השבוע נחשף הסמל הרשמי למשחקים, המבוסס על האותיות הראשונות במילים פיונג ו-צ'נג באלפבית הקוריאני. הסמל משתמש בחמשת הצבעים האולימפיים, שיש להם גם משמעות תרבותית בקוריאה, והסמל עוצב על ידי הא ג'ונג-ג'ו, חברת מיתוג מקומית.

ה- '(ㅍ'(P הוא העיצור הראשון במילה פיונג, ומסמל את הכיכר הפתוחה בה החגיגות יתקיימו. ה- '(ㅊ'(Chהוא העיצור הראשון במילה צ'נג, ומסמל את הסביבה הטבעית של שלג וקרח, ואת השגי הספורטאים באמצעות הכוכב. הצבעים משקפים את הדגל האולימפי, וגם את חמשת הצבעים המסורתיים של קוריאה. בסה"כ הסמל משלב את הסינרגיה ההרמונית בין השמים, האדמה והאנשים, בנוף קסום של קרח ושלג, בו אנשים מכל העולם מתקבצים בכיכר פתוחה בפיונגצ'נג. כך על פי המארגנים.

לקרוא את ההמשך »


ברזיל מתכוננת למונדיאל ולאוליפיאדה. ריו וסאו פאולו עוברות מהפך כמעט בכל תחום

ריו דה ז'ניירוריו דה ז'ניירו נמצאת בעיצומו של תהליך מאסיבי שיכין את העיר לאירוח מונדיאל 2014 ואולימפיאדת 2016, שיציבו אותה במרכז העולם, לשנים שאחרי אירועים אלה, וכחלק מאחת הכלכלות הצומחות בעולם. התהליך הוא שאפתני ומעורר מחלוקת, עם מתקנים אולימפיים ותשתיות חדשות המשנות את הנוף העירוני מקצה לקצה.

מוזיאון המחר בריו. קלטרווה

מוזיאון המחר בריו. קלטרווה

העיר בונה מתקני ספורט חדשים וכפר אולימפי, באופן שישנה שכונות שלמות. אחד המהפכים המשמעותיים ביותר הוא הבנייה מחדש של חזית הים בריו, פרויקט שיימשך עד שנת 2020. העיר מתכננת להרוס אוטוסטרדה מוגבהת הנמתחת לאורך החוף, ולבנות מחדש את את האזור, כולל מנהרה בת 6 נתיבים לאורך יותר מקילומטר וחצי. 650,000 מ"ר של מדרכות, 15,000 עצים, רכבת קלה חדשה, 3 מפעלי טיהור ביוב ובניית מוזיאון המחר בתכנון סנטייגו קלטרווה, הם חלק מהפרויקט הענק.

לקרוא את ההמשך »


הזוכים בפרסי A' Design בפרויקטים עירוניים, ציבוריים ובמרחבים הציבוריים ברחבי העולם

מדי שנה מוענקים פרסי ה- A' Design למעצבים, חדשנים וחברות במספר גדול מאד של קטגוריות, וקטגוריות משנה – מעיצוב מוצר, ריהוט, אריזות, תאורה, צעצועים, מוצרים דיגיטליים, כלי רכב, מוצרים רפואיים ומוצרים לבית, ארכיטקטורה, עיצוב פנים, עיצוב גרפי, עיצוב חברתי, ועוד ועוד (רשימת הקטגוריות). להן כמה מהזוכים השנה בפרויקטים עירוניים, ציבוריים או שעוסקים במרחב הציבורי, מכל רחבי העולם:

ארכיטקטורה – מטה חברת אלדר, אבו דאבי, איחוד האמירויות הערביות

חברת האדריכלים MZ Architects התבקשה ליצור מבנה איקוני, והחליטה לייצר בניין פשוט שיביע רוגע, ויופי אידיאלי של אריכטקטורה קלאסית, ובו בזמן תהיה בעלת נוכחות חזקה, שתתחרה בארכיטקטורה בסביבה ותיצור תחושה של מקום וזהות לאזור. ההשראה הגיעה מהצדפה, שיש לה משמעות עמוקה עבור אבו דאבי, בעלת המסורת הימית, כמו גם הסימבוליות שבצורה העגולה. הארכיטקטים דימיינו שתי קירות זכוכית עגולות וקמורות המשקפות את פתיחת הצדפה.

מטה חברת אלדר, אבו דאבי

ארכיטקטורה – מגדל המשרדים Golden West Bay, דוחא, קטאר

גם בניין זה תוכנן על ידי MZ Architects, והקונספט מדגים תרחיש גאומטרי טהור המותאם באמצעות שפה פיזית נקייה. החיתוך האלכסוני יוצר דימוי מרשים, מודרני ותלת מימדי. שני החלקים המחליקים מאתגרים את כוח הכבידה ומאמצים זה את זה. גישת העיצוב החדשנית יוצרת מבנה המושך את העין הבולט מסביבתו. ביצירת צללית אלגנטית ומונומנטלית, הבניין מייצג את הכוח של פיסול סימטרי מונוליטי המייצג כוח.

מגדל המשרדים Golden West Bay

תאורה – מרכז הספורט לאוניברסיאדה, שנזן, סין

תאורה היא מידע. אור ובהירות מושכים תשומת לב ומובילים את הדרך. כתוצאה, אזורים מוארים זוכים לחשיבות ויזואלית ונתפשים כחשובים יותר מהחשוכים. עבור פרויקט של עיצוב תאורה, המשמעות היא כי רק האלמנטים הארכיטקטונים האלה צריכים להיות מודגשים, מה שהינו הכרחי על מנת להבין את המרחב. במידה ואין היררכיה ויזואלית, תפיסת המרחב החא חסרת מיקוד. דבר נוסף הוא תפיסת הבהירות. העין האנושית תופסת רמות בהירות כקונטקסט ולא כערכים מספריים, לכן אלמנטים חיצוניים צריכים להיות מותאמים לתנאי התאורה הטבעיים.

מרכז הספורט לאוניברסיאדה, שנזן, סין

עיצוב גרפי ופרסום – זהות המותג של התזמורת הפילהרמונית יוניברסל

עיצוב זהות המותג מבוססת על הסיסמה "A sound containing impression", ונועד ליצור בקרב הקהל ידידות כתועלת דרך הדימוי הכולל רושם מתוך מוסיקה, ושפה ויזואלית קלה ליישום. העיצוב מייצג בקלות את הקונספט של האירוע והקהל יכול להבינו במהירות.

התזמורת הפילהרמונית יוניברסל

עיצוב גרפי ופרסום – זהות המותג של אזור העיצוב M/I/M/, מאטרה, איטליה

עיצוב הלוגו הושפע מהצורה העתיקה של העיר העתיקה של מאטרה. M/I/M/ היא רשת מולטידציפלינרי בה פרויקטים וכישרון נפגשים, מאגר של רעיונות, הצעות ודרכים להתחדשות. הסמל הגרפי נלקח ישירות מהנוף. האתגר היה לעצב זהות שתהיה קשורה למורשת ההיסטורית של העיר העתיקה תוך שימוש בסגנון מינימליסטי עכשווי. הגאומטריה החזקה של הטיפוגרפיה היא הפתרון הטוב ביותר ליצירת קישור ויזואלי בין בעיר לעיצוב הגרפי.

אזור העיצוב MIM

ארכיטקטורה – איצטדיון הסלע איצטדיון הספורט, איחוד האמירויות הערביות

עוד פרויקט של MZ Architects, שהתבקשו לעצב אצטדיון כדורגל עבור 40,000 צופים, במדבר אל עין. כאשר הארכיטקטים ביקרו באתר ובחנו את הקרקע, את המדרון החד, הם נזכרו מיד באמפיתיאטרון היווני הקלאסי. כך בא הרעיון לעולם של חציבת האצטדיון בקרקע, בדומה לאופן בו היוונים עבדו עם נתוני הקרקע הקיימים. ההצעה לכניסה לאצטדיון יוצרת גישה מונומנטלית למרחב של האירוע, בדומה לכניסה למקדש אנהיטה באירן.

איצטדיון הסלע איצטדיון הספורט

ארכיטקטורה – בית האופרה בבוסאן, סין

ההשראה למבנה הגיעה לאדריכל Antonis Perpatidis מה-yin and yang. בניין האופרה עוצב לחבר את הים והיבשה. תזכורת של גלי הים אבל גם מורדות ההרים. זהו גבול בין שני אלמנטים. הבניין מתפקד כמרכז מופעים, והוא צדפה המגנה על כל המתקנים ביוצרים אופרה. השירותים ממוקמים מתחת ל"מטריה" עצומה, המאורגנים כדי לתפקד. הרעיון של הצדפה האחת הוא אקולוגי בכך שהוא מאפשר תפקוד כיחידה בת קיימא.

בית האופרה בבוסאן

ארכיטקטורה – מוזיאון האמנות של בואנוס איירס, ארגנטינה

את ההשראה למבנה קיבלה Paula Werneck מהסביבה התרבותית של פוארטו מדירו וכן מה – Puente de La Mujer של האדריכל סנטייגו קלטוורה. הפרויקט מחפש חוויות שונות וקישורים ויזואליים דרך הסיור במוזיאון. הוא בוחן את סביבתו ורק אמנות עכשווית מאפשרת זאת. זהו קונספט ייחודי היכול להתקיים רק במקום בעל חיים תרבותיים.

מוזיאון האמנות של בואנוס איירס

עיצוב תחבורה, רכב וניידות – קרונות המטרו במונטריאול, קנדה

תחושות הנוסע, התנהגות קוגניטיבית, מנהגים ורגשות היו אבני היסוד של העיצוב החיצוני והפנימי שאינו רק פוגש את הצרכים המהותיים של הנוסע אלא גם את השאיפות, אבל עושה זאת על ידי הטמעת נגישות אחידה למען חברה מודרנית ושיוויונית. העיצוב של קרונות הרכבת החדשות של המטרו של מונטריאול מעריך את הקשר החזק הקיים בין תושבי העיר ומערכת המטרו. קרונות המטרו החדשות אינם רק אמצעי תחבורה, הם מעניקים לתושבים איכות חיים טובה יותר, נושאים את האנרגיה היצירתית של העיר, מספקים מקור לגאווה, ותורמים לסביבה.

קרונות המטרו במונטריאול

מאמרים קשורים: שמונה רעיונות שזכו בפרסי The City 2.2 | פרויקטים של מיתוג מקומות שזכו בפרסי REBRAND | האתרים והאפליקציות לערים שזכו בפרס webby | ניו יורק הכריעה בין ההצעות להפיכת הטלפונים הציבוריים למרכזי תקשורת | קייפטאון היא בירת העיצוב העולמית. ולא בגלל שהיא עיר יפה


הזוכים בתחרות לתכנון האצטדיון האולימפי ריו 2016, והאצטדיון הירוק של גביע העולם ברזיל 2014

ריו 2016חברת 3DReid  שתכננה את הארנה למשחקי חבר העמים הבריטי בגלזגו 2014, וחברת ANDarchitects  הבריטיות זכו בתחרות לתכנון האצטדיון האולימפי למשחקי ריו דה ז'ניירו 2016. שתי החברות ישתפו פעולה עם חברות האדריכלים הברזילאיות BLAC arquitetura ו- lopes, santos & ferreira gomes.

תכנית האב לאתר המשחקים האולימפיים תוכננה על ידי חברת AECOM, שהתמודדה עם הסטנדרטים החדשים והמחמירים שנקבעו במשחקי לונדון 2012, ולפיהם תכנון אתר המשחקים האולימפיים צריך לכלול חשיבה באשר לעתיד האתר, המתקנים והמבנים לאחר סיום המשחקים, ומציאת שימוש אחר עבורם בתום האולימפיאדה. האתר, Barra de Tijuca, הממוקם מדרום מערב לעיר, תוכנן באופן היעיל ביותר לאכלוס אירוע הענק, הצופים והמבקרים הרבים הצפויים להגיע למקום. התכנית כוללת הסבה של האזור כולו, תוך 5-7 שנים לקהילה שתכלול מגורים, מסחר ומשרדים והרבה מאד שטחים ירוקים סביב המבנים הקבועים שיוסבו למרכזי אימונים.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

שנתיים לפני אולימפיאדת ריו 2016, תארח ברזיל את משחקי המונדיאל, גביע העולם בכדורגל בשנת 2014. במסגרת משחקים אלה ישחקו חלק מהנבחרות כדורגל, לראשונה, באצטדיון חדש שכל האנרגיה להפעלתו היא סולרית. משחקי מונדיאל 2014 יתקיימו בערים שונות בברזיל, אולם האצטדיון בברזיליה, Estádio Nacional de Brasília, הוא זה שמושך את מרבית תשובת הלב, בשדרוג שהוא עובר, שיהפוך אותו לאצטדיון בעל דירוג פלטיניום של LEED (התקן הירוק המחמיר ביותר), ויהיה האצטדיון הראשון בעולם המייצר לעצמו אנרגיה סולרית ואינו צורך חשמל כלל, וכך טביעת הרגל הסביבתית שלו היא אפסית.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

האצטדיון בעלות 400 מיליון דולר, שתוכנן על ידי משרד האדריכלים Castro Mello Architects, יהיה האצטדיון השני בגודלו במשחקי 2014, ויכיל יותר מ-70,000 צופים. את דירוג הפלטיניום של LEED  משיג האצטדיון בזכות טבעת של פאנלים פוטוולטאיים על גג המבנה, חניון עבור 1,000 זוגות אופניים בתוך האצטדיון, וסה"כ 3,500 מקומות חנייה לאופניים, ממברנה על גג האצטדיון הלוכדת זיהום אוויר, ומפרקת ולוכדת את הכימיקלים, מערכת איסוף מי גשמים ומיחזור מים ושימושם להשקייה, תאורה טבעית רבה וגם הצללות, ושימוש חוזר בחומרים מהאצטדיון הישן.

מאמרים קשורים: אולימפיאדת ריו 2016- החלה הספירה לאחור. ההכנות והמיתוג | מיתוג מונדיאל 2014 בברזיל | מיתוג אולימפיאדת החורף, סוצ'י 2014 | התחרות על אירוח אולימפיאדת 2020 – נותרו 3 ערים


לבנות עיר חכמה דרך בניית מתחמים חכמים

אצטדיון נתניהפתיחת אצטדיון נתניה החדש, שלווה באי סדרים חמורים של הסדרי תנועה, חנייה, הכוונת הקהל ואי סדר כללי היא הזדמנות לבחון מתחמים עירוניים, ואת האופן בו הם יכולים לתפקד הרבה יותר טוב, כחלק מעיר שמתפקדת טוב הרבה יותר.

האתגר הייחודי של אצטדיונים, שהם למעשה עיר בפני עצמה, הוא הניהול של תשתית מורכבת ביותר המספקת מזון, מים, שרותי רפואה, אקלים, שליטה בתנועה ואירוע. כל זה דורש החלטות על מיקום מדויק וניהול מבצעי בטווח של עשרות קילומטרים.

הדבר המתגלה יותר ויותר הוא שביצירת "מיני-ערים" אלה יש צורך בטכנולוגיה חדשנית, כדי להפכם למיקרוקוסמוס של ערים חכמות, בהן המידע משמש לאספקת שירותים ויעילות. על ידי שימוש במידע בדרכים חדשות ויצירתיות, ארגונים יכולים לנהל טוב יותר מתחמים אלה, וללמד אותנו שיעור על איך עושים עיר חכמה.

כדי לקבל פרופורציות על מתחמי הענק האלה, ניתן להשוות את רשימת 25 הערים המאוכלסות ביותר בארה"ב, ונמצא שם את בוסטון, סיאטל ונאשוויל. אולם, כל הערים האלה הן מאוכלסות פחות, ומשתרעות על שטח קטן יותר מאזור אחד בלוס אנג'לס –the Los Angeles Unified School District.

the Los Angeles Unified School Districtמתחם זה של בתי ספר, השני בגודלו בארה"ב, מכיל 14,000 בניינים, על שטח של יותר מ-1,800 ק"מ מרובע עבור כ-650,000 תלמידים. לשם השוואה, השטח של תל אביב הוא כ-50 קמ"ר, וחיים בה מעט יותר מ-400,000 תושבים. האזור הוא כה גדול, עד כי הוא מתפקד כמו עיר בהתחשב בתשתיות ובשימוש שלו במשאבים, ומורכבות ניהולו. כדי לעזור לנהל את מערכת בתי הספר העצומה הזו, נעזרים ב"תושבים" – אלפי הסטודנטים, מורים וסגל- שישמשו כסנסורים חיים לזיהוי בעיות או סכנות בתשתית, כמו חלונות, דלתות או מעקות שבורים, ששולחים את התמונות או הודעות הטקסט ממכשירי הטלפון שלהם.

החלק החדשני בעניין הוא שהמידע מוזן באופן אוטומטי למערכת האחזקה של האזור, שם הוא מנותח ומקבל דירוג של סדרי עדיפויות, כך שהזמנת תיקון תוכל להישלח. בעבר, אזור בתי הספר הזה בזבז הרבה מאד זמן וכסף כדי לאתר ולדווח על בעיות אחזקה. כיום, על ידי שימוש בהמון דרך טכנולוגית ניידים, יש להם דרך יעילה יותר לדווח ולאתר בעיות, והתגובה מתקבלת מהר יותר.

על ידי הפצת הטכנולוגיה הזו לכל אחד בקמפוס, אלו התלויים בבטיחות בקמפוס, עובדי האזור ואפילו הסטודנטים, זוכים לתחושה רבה יותר של קהילתיות. האנשים החיים בבניינים אלה יכולים לאמוד טוב יותר את הדחיפות,  החומרה של הבעיה, ולספק את המידע הזה בעת הדיווח.

טכנולוגיה משמשת כיום לפתור בעיות מהותיות בדרכים שלא ניתן לדמיין, מניהול אצטדיוני כדורגל ביום משחק, ועד עזרה בניהול מערכות תחבורה ושירותי חירום. אפילו יותר יקר מניהול אזור בתי ספר או אצטדיון, ה- U.S. General Services Administration GSA  – האחראי על בנייני הממשל הפדרלי, משתמש בטכנולוגיה כדי לאכוף יעילות אנרגטית מקסימלית ולהפוך לאוטומטי את ניהול הבניינים שלו הצורכים אנרגיה רבה.

לארגון זה יש כ-17 מיליון מ"ר של שטחי משרדים ברחבי ארה"ב והוא צפוי לצמצם את צריכת האנרגיה בבניינים הפדרליים בעד 30% עד שנת 2015. צמצום זה לא רק ישפר את היעילות, הוא גם יחסוך 15 מיליון דולר מכספי משלמי המיסים מדי שנה. כמו אזור בתי הספר בלוס אנג'לס, ה- GSA פועל במתחמים מורכבים ביותר המכילים מערכות בתוך מערכות. בתוך מערכות אלה, כל החלקים חייבים להתאים כדי שיתפקדו בשילוב, כולל מים, אנרגיה, תחבורה, ביטחון ועוד.

בעוד ארגונים ומתחמים גדולים כמו אצטדיונים, מוזיאונים, בתי ספר ומבני ממשלה ממשיכים להתרחב ולספק ליותר אנשים שירותים מהירים, טובים וחדשניים יותר, קיים הצורך גם לעשותם יעילים יותר – ולא על ידי קיצוץ בשירותים, אלא על ידי קבלת תובנות ומידע על האופן בו העולם הפיזי שלנו מתפקד.

מכבישים למכוניות לבניינים ולמערכות תאורה, קיימים אלפי אובייקטים שלא רק צריכים להיות מנוהלים, אלא שהדרך בה הם מתקשרים ומשפיעים אחד על השני צריך להיות מיטבי. הרבה שאלות פרטניות וטכניות כמו: אילו צינורות מתפוצצים הכי הרבה? אילו חדרים מקבלים הכי הרבה מבקרים וזקוקים לתחזוקה רבה יותר? איך ניתן להבטיח כי המתקן יתפקד בשעות העומס? ניתן לקבל תובנות ממשיות שיובילו להחלטות ויעילות. כשמנתחים מידע שכזה מגלים דברים שלא ניתן לדמיין. לדוגמה, העובדה כי 30% מהתנועה בסן פרנסיסקו מיוחסת לנהגים המחפשים חנייה. על ידי חיבור בין העולם הדיגיטלי והפיזי, ארגוני ענק אלה, שהם חלק מחיי היום יום שלנו, יכולים לספק שירותים יעילים יותר לכולנו. וכשמתחמים כאלה וארגונים כאלה מתחילים לשתף מידע ולעבוד יחד בעיר או אזור מסוים, הרווחים גדלים אף יותר והעיר הופכת להיות חכמה יותר.

מאמרים קשורים: עיר חכמה- מה זה? ואיך מתחילים? | תל אביב עיר חכמה- הצעדים הראשונים | הערים הופכות למפעלי מידע עצומים | המידע הזמין שמראה לנו את העיר כמו שמעולם לא ראינו | מידע זמין בניו יורק לצרכנים חכמים יותר


היכן תתקיים אולימפיאדת 2024? אלה הערים שיתמודדו

האולימפיאדה הבאה תתקיים בריו דה ז'ניירו בשנת 2016, והאולימפיאדה שלאחריה תתקיים באחת מהערים טוקיו, מדריד או איסטנבול. ההחלטה על העיר המארחת תתקבל רק בעוד כשנה (7 בספטמבר 2013), אבל עיר המעוניינת לארח את האולימפיאדה שאחר כך, ב-2024, צריכה להתחיל להתכונן כבר עכשיו, 12 שנה לפני האירוע. ההחלטה על המארחת תתקבל בשנת 2017, לאחר תהליך המיון הארוך והמייגע של הועד האולימפי הבינלאומי.

רשימת הערים המתמודדות על אירוח האירוע הגדול בעולם משקף תמורות ביחסי הכוחות בעולם, וחושף תהליכים ארוכי טווח של עליית ודעיכת כלכלות ומדינות, ומשום כך הוא מעניין במיוחד. אירוע הענק דורש תכנון לטווח ארוך, ראייה אסטרטגית ברמת העיר והמדינה, הקמת תשתיות והוכחת יכולת ברמה בינלאומית, שלא הרבה מדינות מסוגלות לה. רשימת המתמודדות לאירוח האולימפיאדה ב-2024 מגלה כוחות חדשים העולים בעולם, מול הערים והמדינות שנחשבות כמובילות הקלאסיות.

כבר בהתמודדות על אירוח אולימפיאדת 2020 הופיעו שחקנים חדשים ומפתיעים מהמזרח התיכון (דוחא, קטאר ואיסטנבול, טורקיה) וממרכז אסיה (באקו, אזרבייג'ן) שבעבר לא התמודדו כלל עם האתגר העצום, וכיום מערערים על ההגמוניה הבלעדית של המעצמות המסורתיות. הנה רשימת הערים שצפויות להתמודד על אירוח המשחקים האולימפיים ב-2024:

ניירובי, קניה – באוגוסט 2012, הודיע ראש ממשלת קניה כי ניירובי מתכננת להתמודד על אירוח המשחקים ב-2024. הצמיחה הכלכלית באפריקה בכלל, ובקניה במיוחד, מביא את היבשת השחורה, לראשונה, להתחיל לחשוב קדימה, במונחים אסטרטגיים ולהתמודד על היוקרה העולמית שאירוח האירוע מביא. קניה גם החלה לאחרונה גם בתהליך מיתוג למדינה.

קזבלנקה, מרוקו – במרץ 2011, ממשלת מרוקו אישרה בניית איצטדיון חדש בן 80,000 מקומות, כחלק מההכנות להתמודדות על אירוח האולימפיאדה ב-2024 או 2028. השנה נבחרה מרוקו כמדינה המבטיחה ביותר ביבשת אפריקה.

דרבן, דרום אפריקה – לאחר אירוח גביע העולם בכדורגל בשנת 2010, דרבן הייתה מועמדת לאירוח המשחקים ב-2020, לפני שהמדינה נסוגה מההתמודדות. יתכן כי דרום אפריקה תתמודד שוב בשנת 2024 או 2028. באוגוסט 2012, הועד האולימפי של דרום אפריקה הודיע כי הוא הזמין מחקר על ההיתכנות של ההתמודדות על אירוח המשחקים ב-2024, כולל בחינת איזו עיר במדינה תהיה המארחת הטובה ביותר.

טייפה, טאיוואן – בירת טאיוואן, והעיר הגדולה בה עשויה להתמודד על האירוח. המדינה צוברת ניסיון בשנים האחרונות באירוח אירועי ספורט בינלאומיים כמו 2009 Deaflympics 2009 World Games, ובשנת 2017 תארח טייפה את ה- 2017 Summer Universiade. ב-2011, נשיא טאיוואן הכריז כי המדינה תתמודד על אירוח משחקי 2024.

דוחא, קטאר – דוחא התמודדה על אירוח משחקי 2016 וגם על משחקי 2020, ונכשלה בשתי ההתמודדויות, אולם קטאר, שאירוח אירועי ספורט בינלאומיים הם חלק מהאסטרטגיה הלאומית לפיתוח שלה, הודיעה כי תתמודד שוב לקראת משחקי 2024.

פריז, צרפת – פריז נכשלה בהתמודדויות בשנים 1992, 2008, ו-2012, אז הפסידה ללונדון. המשחקים בשנת 2024 יתקיימו 100 שנה לאחר אולימפיאדת 1924 שהתקיימו בפריז, ושר הספורט לשעבר הבהיר כי זו הזדמנות מיוחדת להתמודדות נוספת. מתקני ספורט חדשים בעלות של 35 מיליון אירו מתוכננים בעיר, במטרה לשפר את איכות ההצעה העתידית. פריז החליטה לא להתמודד על האירוח ב-2020, לאחר שהמדינה נכשלה גם בהתמודדות על אירוח משחקי החורף ב-2018.

ברלין, גרמניה – ראש עיריית ברלין הכריז כי ברלין בוחנת להתמודד בשנים 2024 או 2028. ברלין אירחה את המשחקים בשנת 1936, והתמודדה לאחרונה על אירוח המשחקים בשנת 2000 (שהתקיימו בסידני).

סט פטרסבורג או קזאן, רוסיה – סט פטרסבורג בוחנת התמודדות על אירוח משחקי 2024, אולם תתכן שגם עיר נוספת ברוסיה תרצה להתמודד – קזאן, שבונה על הניסיון מהאירוח הקרוב של ה- Universiade בשנת 2013. באוקטובר 2011, סגן ראש הממשלה הרוסי אמר כי סט פטרסבורג מוכנה לאתגר של אירוח המשחקים ב-2024. רוסיה תארח את אולימפיאדת החורף הקרובה בעיר סוצ'י.

קייב, אוקראינה – סגן ראש ממשלת אוקראינה אמר כי לאחר האירוח המוצלח של משחקי יורו 2012, בשיתוף פולין, המדינה עשויה להגיש מועמדות לאירוח האולימפיאדה ב-2024. קייב הייתה אחת מהערים שאירחו את משחקי יורו 2012, ובה גם נער משחק הגמר. אוקראינה גם מעוניינת להתמודד על אירוח משחקי אולימפיאדת החורף ב-2022.

באקו, אזרבייג'ן – באקו התמודדה על האירוח לשנת 2016 (ריו דה ז'ניירו ניצחה), והגישה גם מועמדות ל-2020, ולא עברה לשלב האחרון. לאחר הכישלון האחרון, הודיעה באקו כי היא תשוב ותתמודד. אזרבייג'ן היא אחת הכלכלות הצומחות במרכז אסיה ומתייצבת כמובילה אזורית, והעיר באקו עוברת תנופת פיתוח אדירה, כולל תכנית לבניית הבניין הגבוה בעולם. ב-2012 אירחה באקו את תחרות האירוויזיון.

טורונטו, קנדה – ביולי 2007 פורסם כי הטעד האולימפי הקנדי החל לעבוד על הצעת התמודדות לשנת 2024. העיר הגדולה בקנדה, טורונטו, תתמודד זו הפעם השלישית, לאחר שהגיעה שלישית בשנת 1996 (אחרי אטלנטה ואתונה),והגיעה שנייה ב- 2008 אחרי בייג'ינג. המשחקים בשנת 1976 היו האחרונים שנערכו בקנדה, וביוני 2012 מועצת העיר טורונטו הצביעה ברוב גדול לטובת ההתמודדות על האירוח ב-2024. כמו כן העיר מתכוננת להתמודד על אירוח אקספו 2025. טורונטו הצליחה בהתמודדות על אירוח משחקי פאן אמריקה שיתקיימו בעיר בשנת 2015, ומשקיעה כעת 1.4 מיליארד דולר בשדרוג מתקני הספורט שלה.

גוודלחארה, מקסיקו – לאחר אירוח מוצלח של משחקי פאן אמריקה ב-2011 בעיר, מושל המדינה אישר , בטקס הנעילה כי העיר מעוניינת בבניית מורשת אולימפית. העיר תארח את אליפות העולם בשחייה בשנת 2017 ומתמודדת על אירוח משחקי הנוער ב-2018, שיכולים לשפר את סיכוייה כמתמודדת.

ארה"ב – עד שנת 2024 יחלפו 28 שנים מהמשחקים האחרונים שהתקיימו בארה"ב (אטלנטה 1996). ניו יורק התמודדה על האירוח ב-2012 והפסידה ללונדון. שיקגו התמודדה על האירוח ב-2016 והפסידה לריו דה ז'ניירו. ארה"ב לא התמודדה על האירוח ב-2020 וגם לא על אירוח משחקי החורף ב-2022, והחליטה להתמקד על האירוח ב-2024 ובחורף 2026. מספר ערים בארה"ב הוזכרו כמתמודדות אפשריות, בהן ניו יורק, שיקגו, פילדלפיה וסן דייגו, אבל לא הודיעו על כך רשמית. הערים שהודיעו כי יתמודדו הן:

דאלאס – העיר הודיעה כי היא עובדת על הצעת התמודדות ל-2024, הכוללת הפיכת ה- Fair Park בעיר לכפר אולימפי ל-20,000 אורחים שאחר כך יהפכו לדירות. אצטדיון ה- Cotton Bowl ישופץ וישמש כאצטדיון אולימפי.

לוס אנג'לס – העיר אירחה את המשחקים בשנת 1932 ו-1984, התמודדה בין ערי ארה"ב על האירוח ב-2016 אבל הפסידה לשיקגו (שגם לא הצליחה בהתמודדות הבינלאומית). העיר תארח את המשחקים האולימפיים המיוחדים בשנת 2015, וב-2011 ראש עיריית לוס אנג'לס הודיע כי העיר מעוניינת לארח את האולימפיאדה בפעם השלישית (לונדון היא העיר היחידה בעולם שאירחה אולימפיאדה 3 פעמים).

בולטימור וושינגטון – שתי הערים מתכוונות להגיש הצעה משותפת לאירוח המשחקים ב-2024

מאמרים קשורים: התחרות לאירוח האולימפיאדה ב-2020- נותרו 3 ערים | אולימפיאדת ריו 2016- החלה הספירה לאחור | אירועי ספורט למיתוג המדינה – קטאר | משחקי פאן אמריקה בטורונטו 2015 | האסטרטגיה שמאחורי מיתוג אולימפיאדת לונדון 2012


מיתוג ערים וכנסים בינלאומיים: כנס החלל העולמי יתקיים ב-2015 בירושלים

הפדרציה הבינלאומית לאסטרונאוטיקה (Intenational Astrobautical Federation) הודיעה השבוע במהלך הקונגרס השנתי שלה, שנערך בנאפולי, כי בחרה בישראל לארח את כינוס החלל העולמי בשנת 2015. הצעתה של ישראל לאירוח הכנס הועדפה על פני הצעות מתחרות לקיום הכנס בפטיה, תאילנד, באיסטנבול, טורקיה ובגוודלחארה, מקסיקו. הכנסים הבאים של הארגון יתקיימו בספטמבר 2013 בבייג'ינג, סין, ובאוקטובר 2014 בטורונטו, קנדה.  "כינוס החלל העולמי" השנתי, הנערך בכל אוקטובר במדינה אחרת, הוא האירוע הגדול מסוגו, ומושך בכל שנה כ-3,000 מבקרים, ביניהם, מדענים ואנשי תעשייה מהתחום.

רובע העסקים החדש בכניסה לירושלים

רובע העסקים החדש בכניסה לירושלים

ירושלים עושה מאמצים גדולים מאד בניסיון למשוך כנסים בינלאומיים לעיר, והנושא אף סומן כיעד מרכזי בתהליך מיתוג התיירות לירושלים. ההשקעה בפרויקט הכניסה לירושלים, שתכלול את שיפוץ והרחבת מרכז הכנסים בבנייני האומה, היא חלק מהתכנית למשיכת חברות וכנסים בינלאומיים לעיר (רוב הכנסים במתקיימים בישראל כיום נערכים בתל אביב). פרויקט נוסף שאמור לקדם את ירושלים ביעד לאירועים וכנסים גדולים הוא הקמת אצטדיון הארנה בעיר, שיוכל לאכלס אירועים עם עד 11,000 משתתפים. העירייה, באמצעות הרשות לפיתוח ירושלים,  גם נותנת מענקי עידוד למארגנים שיביאו כנסים אל העיר.

קהל היעד של מבקרי הכנסים הבינלאומיים הוא קהל מבוקש מאד בכל עיר, משום שמבקרים אלה מגיעים לרוב על חשבון החברה או הארגון אליו הם שייכים שמשלם את הוצאותיהם, ומכאן שהם פחות מוטרדים מהוצאות הנסיעה והלינה, ויכולים להוציא יותר על בילוי וקניות, ובעיקר, הביקור הקצר שלהם לצורך כנס, יכול להוביל לביקור שני, מעמיק יותר, בליווי בני המשפחה. רבים מאלו שמגיעים לכנסים מסוג זה, לא היו מגיעים לעיר כלל, אלמלא הכנס, ולכן הרווח לעיר המארחת הוא גבוה במיוחד.

אבל מעבר לתרומה בתחום התיירות והגדלת מספר המבקרים בעיר, לכנסים בינלאומיים יש חשיבות רבה בדירוגים שונים שערים ומדינות בעולם מתחרות בהם: הדירוגים הבינלאומיים ל"ערי עולם" מייחסים חשיבות רבה לאירוח כנסים בינלאומיים, והם מהווים גורם חשוב בדירוג, ובדומה גם דירוגים כגון המדינות הטובות ביותר לעסקים, הערים התחרותיות ביותר בעולם, ודירוג מוניטין הערים בעולם ואחרים, ולכן, אירוח כנסים מסוג זה תורם לעיר הרבה מעבר להכנסה המיידית מהמבקרים בהם, והיא מסומנת כיעד אסטרטגי בערים רבות.

בפוסטים קודמים הצגתי את המאמצים שעושות ערים סביב העולם למשיכת אירועים בינלאומיים וכנסים מקצועיים, ובינהן:  סידני שיצאה בקמפיין ברשתות חברתיות לקידומה כיעד לכנסים, אסטנה, קזחסטן שמנסה למצב את עצמה כמובילה אזורית במרכז אסיה, ומתמודדת בין השאר על אירוח אקספו 2017, בילבאו, ספרד, שיצאה במיתוג עירוני חדש והציבה את הכנסים הבינלאומיים כאחד היעדים המרכזיים, קטאר, שמתרכזת באירוח אירועי ספורט בינלאומיים, כאסטרטגיה למיתוג המדינה, ולוקסמבורג שפועלת למיצובה כיעד בינלאומי לכנסים.

מאמרים קשורים: ירושלים עוברת למגדלים- רובע העסקים החדש בכניסה לעיר | מיתוג בילבאו – "הרבה יותר מגוגנהיים" | קטאר – אסטרטגיה של מיתוג דרך אירועי ספורט | המרוץ לאירוח האולימפיאדה ב-2020 | מה זה "עיר עולם"?


אצטדיונים עירוניים: צורך או מגלומניה?

אצטדיון באר שבע, הדמיה

אצטדיון באר שבע, הדמיה

עיריית באר שבע הכריזה היום על הזוכה במכרז לבניית האצטדיון החדש של באר שבע. חברת "עדין מתכות" תבנה את המעטפת של האצטדיון בעלות של 110 מיליון שקל, המתווספים ל-65 מיליון שקל שכבר השקיע החברה הכלכלית ביסודות המבנה.

האצטדיון העירוני החדש הוא חלק מקריית ספורט גדולה וחדשנית שהולכת ונבנית בצפונה של העיר, ותכלול בין היתר אולם ספורט רב תכליתי שבנייתו תסתיים בעוד כשנה, חמישה מגרשי אימונים בקומפלקס מיוחד שכבר נבנו, מבנה חדש בן שלוש קומות שיקרא בית האגודות ובנייתו הסתיימה ובהמשך תיבנה גם בריכת שחייה.

האצטדיון החדש יכיל  16 אלף מושבים, קירוי מיוחד מעל היציעים יאפשר חווית צפייה בחום הקיץ ובימי החורף גשומים. בנוסף, ייבנו חדרי תקשורת חדשניים ותשתיות טכנולוגיות מתקדמות. לאחר סיום בניית האצטדיון החדש, ייהרס מתחם אצטדיון וסרמיל ובשטח המתחם תוקם שכונת מגורים חדשה בלב העיר.

אצטדיון חיפה, הדמיה

אצטדיון חיפה, הדמיה

ברחבי הארץ מוקמים במקביל מספר של אצטדיונים עירוניים חדשים: בחיפה (500 מיליון שקל), ארנה ירושלים (250 מיליון שקל), הרחבת אצטדיון טדי בירושלים, נתניה (200 מיליון שקל), פתח תקווה (200 מיליון שקל), אצטדיון בלומפילד בתל אביב עובר שיפוץ וקירוי, ואצטדיון רמת גן עומד בפני הריסה ובנייה מחדש: נציגי ארבעה משרדי אדריכלים בינלאומיים הגיעו במטרה לסייע בקידום תכנונו מחדש של האצטדיון הלאומי ברמת גן, שאותו מובילים מינהל מקרקעי ישראל ועיריית רמת גן.
בשנים האחרונות התבססה ההבנה כי אצטדיונים מוצלחים הם אלו המשתלבים במערכת האורבנית. היות והאצטדיון הלאומי במתכונתו הנוכחית אינו פעיל אלא רק מספר ימים מועט במהלך השנה הוחלט כי ראוי לנצל באופן מושכל את השטח הגדול עליו יושב האצטדיון לפעילויות נוספת וכחלק פעיל ושימושי מהמרקם הבנוי.

אצטדיון בלומפילד המקורה, הדמיה

אצטדיון בלומפילד המקורה, הדמיה

התכנית אותה מבקשים במינהל ובעיריית רמת גן לקדם נועדה לענות על דרישות עולם הכדורגל המודרני, ולכלול שטחי מסחר ושטחים לפעילות חופפת ומשלימה לשעות בהן האצטדיון אינו פעיל בחלקו הספורטיבי. בין היתר הכוונה לפעול להגדלה משמעותית של מספר המושבים ל-55,000 מושבים, הוספת שימושי פנאי מסחר ועסקים במתחם האצטדיון לשימוש יעיל יותר של הקרקע.

על רקע תנופת הבנייה המרשימה בתחום האצטדיונים עולות כמובן השאלות המתבקשת על מימון הפרויקטים מכספי ציבור, שאינם מסתכמים רק בבניה וההקמה של המבנים המורכבים, אלא גם מעלויות אחזקה שנתיות גבוהות, שעדיין לא ברורות בחלק מהערים לגבי האצטדיונים החדשים שנבנים, משחקי הכדורגל אינם מצליחים למלא אפילו את האצטדיונים הקטנים, ומספר המופעים האחרים באצטדיונים הוא קטן, ומנגד, תחומים עירוניים אחרים משוועים למימון.
הכדאיות הכלכלית של אצטדיונים, על פי מחקרים רבים, אינה מצדיקה את הקמתם, והם הופכים להיות נטל על התקציב העירוני, ובמקרים הגרועים יותר, למפגע סביבת. בימים בהם הם פעילים, גורמים האצטדיונים לעומסי תנועה עצומים. כתוצאה מכך, מתקנים הספורט שנבנו בלונדון עבור המשחקים האולימפיים, תוכננו באופן שניתן יהיה לפרקם ולהקימם שוב במקומות אחרים על פי הצורך. כך למשל יועברו חלק מהמבנים לשימוש חוזר באולימפיאדת ריו 2016 ובחלקם יעשה שימוש במשחקי חבר העמים הבריטי ב-2014 בגלזגו. באתיופיה נקטו בגישה אחרת לחסכון בעלויות הבנייה הגבוהות, שם בונים אצטדיון חדש שכולו שקוע בתוך מכתש טבעי, ובריו דה ז'ניירו כמעט ולא יבנו מתקנים חדשים לאולימפיאדה ב-2016, אלא ישפצו את הקיימים.

על הצורך במתקני ספורט ברמה גבוה אין ויכוח, אולם גם בתחום זה ניכר חוסר תכנון ארצי כולל וחוסר שיתוף פעולה בין ערים. בעוד הערים הגדולות יכולות, אולי, להצדיק בניית מתקנים כאלה מבחינת צרכים ותדירות שימוש, הרי בערים הקטנות והבינוניות אין צורך במתקנים יקרים כל כך, וטוב היה אילו היו מוקמים מתקנים אזוריים, משותפים שהיו גם מקלים על התקציב העירוני,  וגם מנוצלים טוב יותר, ולטובת ציבור גדול יותר.

אחד הנימוקים להקמת מתקני ספורט גדולים, כמו אצטדיונים, הוא ההכנסה הכלכלית וצמיחה כלכלית שמצפים שהם יביאו לעיר. כאמור, מחקרים מראים כי ברוב המקרים זה לא קורה, וערים רבות בעולם מפרקות אצטדיונים יקרים שבנו מסיבה זו.

אבל ספורט הוא בהחלט מנוע צמיחה רציני, שבתכנון נכון, יכול להזרים לעיר הכנסות רבות ולסייע בצמיחה הכלכלה המקומית בעיקר באמצעות התחום המאד מתפתח של תיירות ספורט. בניגוד לאצטדיונים היקרים הנבנים ברחבי הארץ, והמיועדים כמעט ורק לאוכלוסייה המקומית, ישנם אירועי ספורט אחרים שיכולים להביא לעיר תיירי ספורט, על משפחותיהם וחבריהם.

מרתונים לדוגמה, הפכו להיות עסק רציני מאד בשנים האחרונות. המשתתפים במרוצי המרתון המקצועיים והסמי-מקצועיים נוהגים לנסוע למספר תחרויות כל שנה, בדרך כלל בליווי בני משפחתם, חברים או בקבוצות גדולות, להגיע מספר ימים לפני התחרות ולהישאר אחריה, והם מוכנים לנסוע רחוק. ההחלטה להשתתף בתחרות כזו נעשית זמן רב מראש ודורשת תכנון, שלא כמו ההחלטה המתקשרת עם אירועי האצטדיונים, הבידוריים יותר, בסגנון: נלך לראות כדורגל, או לסרט?

אירועים כמו מרתונים, טריאטלונים, תחרויות אופניים וספורט עממי, אינם מצריכים מתקני ענק יקרים, הם משלבים את הקהילה המקומית כצופים, מתנדבים ועובדים, ממלאים מלונות, מסעדות ואתרי תיירות, משמשים עוגן לאירועים רבים נוספים הנבנים סביב התחרות, והם מביאים תיירות נכנסת ומקדמים את תדמית העיר והתיירות אליה.

מאמרים קשורים: תיירות ספורט, מיתוג ושיווק ערים | המרתונים הטובים בעולם | ברוכים הבאים למדינה שאוהבת אופניים | ירושלים מתכוננת לאולימפיאדה? | ספורט כאסטרטגיה למיתוג וצמיחה, אידיאנפוליס


המגדל המשולש שמסעיר את פריז

חלק מהקסם של פריז הוא הסגנון האדריכלי המאוחד שלה. מאז המאה ה-19, חזיתות הבניינים ברחובות הראשיים והשדרות של פריז הם הומוגניים להפליא, הרמוניים בחומריות ואחידים בעיצוב, רבים מרחובות ושכונות אלה נוצרו בכדי להישאר בסגנון אזורי שלם. לכן זה בא קצת בהפתעה שהפריזאים, עם הטעם הידוע שלהם לסגנון ואיפוק, מוצאים עצמם חלוקים לגבי התכנית לבנות מגדל דמוי פירמידה בגובה 180 מטר, בקצה הדרומי של העיר.

הבניין הקרוי La Tour Triangle, הוא פרויקט של משרד האדריכלים השוויצרי הרצוג ודה מורון (Herzog & de Meuron), שכבר התפרסם בזכות תכנון האצטדיון הלאומי בבייג'ינג (קן הציפור), מוזיאון הטייט מודרן בלונדון, ואצטדיון אליאנס במינכן, ופרויקטים נוספים.

למרות שהוא נמוך ממגדל האייפל, המגדל החדש עדיין גדול יותר מהקשת הגדולה של לה דפאנס. על פי המתכננים, הבניין, האמור לשמש למשרדים, יאכלס 5000 עובדים ושטחי מסחר נרחבים, כשיושלם. האתר הרשמי גם טוען כי המגדל מתוכנן כך שיפלוט רק רבע מכמות הפחמן שבניין סטנדרטי בגודל זה פולט.

אבל לא כולם נלהבים לגבי המגדל. הקבוצה Contre la Tour Triangle (נגד המגדל המשולש) היא איגוד של קבוצות אזרחים שהתאחדו נגד בנייתו. הם מבקרים את ההיגיון בבניית המגדל, בתמיכת אקדמאים, כלכלנים וארכיטקטים בקמפיין למניעת בנייתו. נקודה אחת של ביקורת מתייחסת לחוסר סדרים בתהליך תכנון הבניין, ורומזים כי ייתכן וראש העיר במכוון העריך את שווי הקרקע לבנייה בזול.

המגדל יהווה תוספת אייקונית חדשה לקו הרקיע של פריז, אבל תושבים חוששים לראות חזרה על המקרה של טור מונטפרנאס, שעיצובו נחשב בעיני רבים למכוער ופוגע בעיר. באופן שהולך ומתרחב בשנים האחרונות, מגדלים ומבנים גדולים, ובעיקר אייקוניים המשפיעים על מראה העיר, ובעלי פוטנציאל להפוך לסמל עירוני, זוכים למיתוג מלא הכולל לוגו, חומרים שיווקים, אתר אינטרנט וכו.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

מאמרים קשורים: המגדל הגבוה בעולם | מגדל האורביט, לונדון | מיתוג מרכז הסחר העולמי 1 בניו יורק | התחרות על קו הרקיע של ניו יורק | מה עושה ערים מסוימות לרומנטיות?


מיהם ראשי הערים הטובים בארץ?

הבחירה בראשי הערים הטובים ביותר בארץ קשה ומורכבת, שכן קיים שוני עצום בין היישובים השונים מבחינה דמוגרפית, גיאוגרפית וסוציו-אקונומית – לכל יישוב יש המאפיינים הייחודיים לו – כך שנקודת הפתיחה של כל ראש רשות היא שונה. אתר nrg מפרסם מאמר המנסה לעשות זאת:
איך בכל זאת מדרגים את 18 ראשי הרשויות הטובים ביותר? אין שום דרך מדעית לעשות זאת. הרכבת הרשימה התבססה על 3 קריטריונים עיקריים, הנובעים מתוך שלוש שאלות מרכזיות: 1. האם ראש הרשות חתום על הישג בעירו שמהווה פריצת דרך ברמה ארצית בחברה הישראלית? 2.  האם לראש הרשות הייתה, או יש, השפעה מכרעת על התפתחות העיר שבראשה הוא עומד? 3. מהו מצב העיר כיום לעומת המצב שבו ראש העיר קיבל אותה כשנבחר לתפקידו? המדדים, מתייחסים בעיקר לרמת הקושי בהשגת המהפך ולהשפעתו הכללית של אותו ראש רשות.

מוטי ששון ראש עיריית חולון. צילום רענן כהן

מוטי ששון ראש עיריית חולון. צילום רענן כהן

1. מוטי ששון – חולון: מכהן כראש העירייה מאז 1993. בתקופתו הפכה חולון מעיר פועלים אפורה בפאתי תל-אביב, לעיר המתחרה בתל אביב. חולון היא בירת הילדים הישראלית: פועלים בה חמישה מוזיאונים יחידים מסוגם, והוקמו ופותחו בה מוסדות תרבות מפוארים. בזכות אלה זוכה ששון מדי שנה בפרסים בתחומי החינוך, האדריכלות, איכות הסביבה, ניהול התקציב ועוד. מאז שהעיר מותגה כ"עיר הילדים," החלום של כל ראש עיר הוא להצליח כמו חולון במיתוג. הצלחתו של ששון אף זכתה להכרה בינלאומית: המגזין הבריטי היוקרתי "מונוקל" בחר בו בשנת 2010 לאחד מעשרת ראשי הערים המובילים בעולם.

2. רון נחמן- אריאל: משמש ראש עיריית אריאל זה 27 שנים. הוא ראש העירייה המכהן היחיד שהקים עיר בישראל מראשיתה, כיו"ר הגרעין המייסד שקם בשומרון בשנת 1978. על אף מיקומה של אריאל מעבר לקו הירוק, הוא יצר עובדות שיחייבו כל ראש ממשלה לכלול אותה בהסדר שלום עתידי. יש לו יכולות אדירות בכל הנוגע לגיוס כספים, שבאו לידי ביטוי גם כשבשלטון היו ממשלות שמאל ש"ייבשו" את עירו. במשך כהונתו גייס מאות מיליוני שקלים מכספי תרומות לקידום פרויקטים בעיר, ובעזרתם הקים אוניברסיטה שזכתה לאחרונה להכרה רשמית, מערכת חינוך מעולה, מרכזי ספורט, פארקים, היכל תרבות מהיפים בארץ ואזור תעשייה פורח. כיום מונה העיר כ-17,000 תושבים, בעיקר בזכותו.

מרים פיירברג ראש עיריית נתניה. צילום רענן כהן

מרים פיירברג ראש עיריית נתניה. צילום רענן כהן

3. מרים פיירברג – נתניה: מכהנת בתפקיד משנת 1998, והיא ראש העיר הראשונה שעברה את כל "מסלול הפיקוד" בעירייה – מעובדת סוציאלית לראש מנהל החינוך והרווחה, לחברת מועצה ובסוף לראש הפירמידה.  פיירברג מנהלת עיר לא פשוטה בעלת דימוי של בסיס משפחות הפשע בארץ. עובדה זו הופכת אותה לראש עיר מובילה לעומת ראשי ערים קודמים, שלא הצליחו להתמודד עם הפשיעה בעיר וברחו. פיירברג גם יודעת להתנהל היטב בנפתולי הפוליטיקה. כשהיה מאבק בינה ובין עיריית הרצליה על משרדי חברת סלקום, היא שכנעה את בנימין נתניהו, אז שר אוצר, לתקצב ב-30 מיליון שקל מחלף מיוחד – וסלקום גלשה לנתניה. היא בת בית בלשכות ראש הממשלה והשרים. גם כשחברת איקאה התלבטה היכן תמקם את סניפה הראשון, פיירברג פסקה חד משמעית: נתניה. עד סוף השנה עומד להיחנך בעיר אצטדיון כדורגל חדש ומודרני שיחליף את אצטדיון הקופסה המיושן.
נתניה חווה גם פריחה נדל"נית, וכיום יהודים צרפתים מתנפלים על כל נכס פנוי – מה שתרם לעליית מחירי הדירות בעיר. במקביל, מוקמות בנתניה אלפי יחידות דיור ושכונות חדשות. פיירברג גם ידעה לנצל את משאב הטבע המוביל של העיר: חוף הים, המשתרע לאורך 13 קילומטרים וחצי. בתקופתה הוקמה, בין השאר, המעלית אל הים, הממוקמת במרכז "טיילת הראשונים", ואליה צפויות להצטרף שתי מעליות חדשות. גם בתי המלון בעיר חווים תנופה, ולא פחות משישה מלונות חדשים מצויים כעת בשלבי הקמה.

4. שלמה בוחבוט- מעלות תרשיחא: מכהן כראש מועצת מעלות משנת 1976. תחילה כיהן כמזכיר המועצה והיום הוא ותיק ראשי עיירות הפיתוח מדור המייסדים, ומודל לחיקוי לראשי הרשויות שמונו אחריו. מעלות היא דוגמה לשילוב מוצלח בין יהודים לערבים: לבוחבוט יש ממלא מקום ערבי. באוכלוסיית היישוב חיים עולים חדשים מכל העדות יחד עם תושבים ותיקים. גרעין היישוב הוא עולים ממרוקו ומארצות מצוקה, וגם לעלייה הרוסית של שנות ה-90 יש נוכחות.  גם תרבות יש במעלות: באגם מונפורט היפה נערך מדי שנה פסטיבל פיסול המושך אליו אנשים מרחבי העולם, ויש גם היכל תרבות מפואר ותזמורת של נערי העיר. לא לחינם נבחר בוחבוט לתפקיד היוקרתי של יו"ר מרכז השלטון המקומי, שכן אנשי עיירות הפיתוח והיישובים הערביים הצביעו עבורו בהמוניהם. גם ראשי ערים ותיקות הצביעו עבורו. המאבק, אגב, לא היה קל: מולו התייצב ראש עיר פופולרי לא פחות – שלומי לחיאני – ובכל זאת, בוחבוט ניצח.

5. דוד בוסקילה – שדרות: בוסקילה הגיע לתפקיד בפעם השנייה בשל יותר, מנוסה יותר וגם מיליטנטי יותר, במטרה להכין וליישם תוכנית הבראה לעיר שעמדה בפני קריסה. ואכן, מאז שנבחר ירדה שדרות מהכותרות השליליות והחל תהליך הבראתה. בוסקילה, שנבחר בינתיים ליו"ר פורום ערי הפיתוח במרכז השלטון המקומי, מצליח לשקם את שדרות לאט אבל בטוח, הוא צובר הישגים ומצליח להחזיר את החיוך לאנשי שדרות.  בוסקילה מתנסח היטב, שומר על קור רוח ומקרין עוצמה, אבל גם לא מהסס לדפוק על שולחנות כשצריך. התוצאה – הליך מובנה ומסודר של הבראה מלמטה. העיר, שהתפרסמה בעיקר כעיר מוכת קסאמים, הפכה לעיר מבוקשת, הרחובות שופצו ושופרו, התשתיות חודשו וערך הנדל"ן עלה בהתאם. אם השקט בדרום יימשך, סביר להניח שרוב החדשות יגיעו, כבעבר, מלהקות הרוק שיצאו מהעיר.

ראמז ג'ראיסי ראש עיריית נצרת. צילום רענן כהן

ראמז ג'ראיסי ראש עיריית נצרת. צילום רענן כהן

6. ראמז ג'ראיסי – נצרת: מאז שנת 1994 עומד ראמז ג'ראיסי בראשות העיר השנייה בחשיבותה לעולם הנוצרי.  נצרת היא עיר מסובכת מאוד לניהול:  יש בה מוסלמים, נוצרים, מקומות קדושים למכביר ומאות אלפי תיירים בשנה, ובצמוד אליה נושפת בעורפה נצרת עילית המודרנית, המרווחת, החדשה והמיושבת ביהודים.  לכאורה, יש בנצרת פוטנציאל נפיץ – מדובר במקום רגיש שבקלות יכולה להתפתח בו התגוששות עדתית – אבל עד כה ג'ראיסי מצליח למצוא את הדרך למנוע זאת. גם כשמשרדי הממשלה לא ששים לעזור לו, הוא מנהל את העיר ביד רמה, ברגישות ובנחישות. נכון שהוא לא יכול להתגאות בהישגים מרשימים בתחום התרבות, החינוך, איכות הסביבה וכו', אבל עבורו אלה מותרות. העובדה שהוא מצליח לשמור על שקט ועל סטטוס קוו הופכת אותו לאחד מראשי הערים הטובים בארץ – ולו רק בזכות יכולתו לפעול בתנאים כמעט בלתי אפשריים.

רון חולדאי ראש עיריית תל אביב-יפו. צילום רענן כהן

רון חולדאי ראש עיריית תל אביב-יפו. צילום רענן כהן

7. רון חולדאי – תל אביב-יפו: העיר ללא הפסקה, עברה מהפכה גדולה מיד עם  מינויו של רון חולדאי לתפקיד בשנת 1998 עלו עשרות טרקטורים על כבישים ועל מדרכות בעיר והפכו אותה לעיר חפירות. כשהתפזרו ענני האבק גילו התושבים עיר מודרנית ובה שבילי אופניים באורך 100 ק"מ ושלל פינות מנוחה מוצלות. אין כמעט דירוג של ערי העולם שתל-אביב לא נמצאת בו במקום גבוה (אגב, גם במדד יוקר המחיה). בין השאר, חולדאי יזם את אזור המועדונים בנמל תל-אביב, ואפילו קפץ ראש למימי הירקון כדי להראות שהמים נקיים וראויים לשחייה.
הביקורת העיקרית על חולדאי נוגעת לכך שהוא הפך אותה ל"עיר לעשירים" עם מגדלי מגורים, אבל בכל שאר הפרמטרים היא נחשבת למובילה בעולם. הכרזת "העיר הלבנה," שימור של 2,000 מבנים בעיר ההיסטורית, ניסיון אמיתי להתייחס ליפו כאל חלק מהעיר – בחירת יקיר עיר ערבי, העדפה מתקנת בדירקטוריונים ובקבלה לעבודה, פיתוח של תרבות ערבית, הנצחת ערבים בשמות של רחובות ביפו, ייסוד הפסטיבל המצליח "לילות יפו" – כל אלה ועוד נזקפים לזכותו של הראש.
כמו כן, הוקם בתקופתו אגף חדש למוזיאון תל-אביב, נחנך הקאמרי החדש ובנייתו של תיאטרון הבימה. תל-אביב היא העיר המובילה בפסטיבלים ובאירועים שונים שזלגו גם לערים אחרות, בהם, "לילה לבן", "חג המוזיקה", "מצעד הגאווה", "מרתון תל-אביב", "סובב תל-אביב באופניים" ו"שעת כדור הארץ".
רק לאחרונה נבחר חולדאי מטעם הארגון הבינלאומי CityMayors לראש העיר של חודש מרס. תל-אביב מוגדרת בנימוקי הבחירה כ"בירת ה-cool החדשה של אזור הים התיכון". אפשר בהחלט גם להצדיע לפרויקט השכרת האופניים המרשים. הקלה נוספת – הרכבת הקלה – כבר נראית, למיטיבי ראות, אי שם באופק.

המשך הדירוג: 8. צביקה גרינגולד- אופקים, 9. יונה יהב – חיפה, 10. מאיר כהן – דימונה, 11. רוביק דנילוביץ – באר שבע, 12. ניר ברקת – ירושלים, 13. שלמה לחיאני – בת ים, 14. יהודה בן חמו – כפר סבא, 15. שמעון לנקרי – עכו. לכתבה המלאה ב-nrg

מאמרים קשורים: חולון מרעננת את החזון. התושבים שותפים | שדרות רוטשילד יהפכו למדרחוב | מגמות במיתוג ערים בישראל | בת ים מסתערת על הגופים הממשלתיים | נתניה- מיתוג מרכז העיר, ספרייה מרכזי, בניין עירייה חדש |


האם בעתיד נגור בת"א-סלקום או ירושלים-בזק? מיתוג מקומות על שם חברות מסחריות

תל אביב סלקום - האם זה העתיד?

תל אביב סלקום – האם זה העתיד?

הרעיון של מיתוג מקומות לא נעלם מעיניהם הרעבות לחידושים והתרחבות של המותגים הגדולים. כבר הורגלנו במבנים, איצטדיונים, בתי חולים ומוזאונים על שם או בחסות חברה. אבל בניין יחיד המקושר למותג זה כבר מיושן. כעת המותגים רוצים אזורים, שכונות ובעתיד כנראה שערים שלמות ואף מדינות.

קישור מותג מסחרי עם מקום הוא סוג חדש של שיווק ופרסום שתופס תאוצה לאחרונה סביב העולם, במקביל למיתוג הערים והמדינות. כבר נכתב בפוסט קודם על פרויקט הענק של ריאל מדריד במפרץ הפרסי – בניית אתר נופש סביב המותג על גבי אי מלאכותי. (האי של ריאל מדריד)

ברגע שהמשחקים האולימפיים בלונדון יסתיימו, 2012 אולי תיזכר בבריטניה כשנה בה מותגה מזרח לונדון. אבל הכוונה ב"מותגה" כאן היא חדשה. האולימפיאדה בלונדון בהחלט נתנה אפשרות ללא תקדים למותגים גדולים לצרף את שמם לחלקים המתפתחים של העיר.

הדוגמה הבולטת לעין ביותר היא של חברת התעופה של איחוד האמירויות, Emirates Airlines, שעל שמה נקראו שתי תחנות ברכבת התחתית של לונדון – Greenwich Peninsula, Emirates Royal Dock. החברה שבסיסה בדובאי הצליחה להשיג זאת באמצעות הזרמת 36 מיליון ליש"ט עבור קו תחבורה אווירי (רכבל) החוצה את נהר התמזה באזור הדוקלנס של לונדון.

הקו, הראשון מסוגו בלונדון, יעביר מבקרים בין שתי נקודות מרכזיות במהלך המשחקים האולימפיים, ויספק נוף ייחודי באחד המקומות בו הנהר רחב ביותר.

הרכבת התחתית של לונדון - תחנות ע"ש חברת התעופה של אמרירויות

הרכבת התחתית של לונדון – תחנות ע"ש חברת התעופה של אמרירויות

הביקורת שהתעוררה בעקבות פיתוח הרכבל וקריאת התחנות על שם חברת התעופה, הדגישה כי הקו אינו הכרחי (הוא מקצר נסיעה בת 10 דקות ברכבת לחצי), וכדאיותו הכלכלית מוטלת בספק, אך בעיקר כי המהלך הופך את מפת הרכבת התחתית לפרסומת. מפת התחתית של לונדון נתפסת בממלכה כאייקון עיצובי, שלא השתנה רבות מאז עוצב לראשונה בשנת 1931, מלבד הוספת הקווים החדשים.

אולם אנשים רבים אינם מודעים לכך כי רבות מהתחנות ההיסטוריות של לונדון כמו: Downing Street, Russell Grosvenor Squares לדוגמה, קרויות על שמות המלווים או המממנים של הפרויקטים.

חברת התעופה של האמירויות אינה היחידה שתקעה יתד סביב הפארק האולימפי. חברה איקאה השבדית בונה כעת את שכונת Strand East, בסמוך לאצטדיון האולימפי. שכונה המערבת מגורים ומסחר, משולבת בתעלות, וכמעט נקייה מכלי רכב. (הפוסט על שכונת איקאה בלונדון)

אז זה לא יהיה מפתיע אם בעוד לא הרבה שנים נגור בערים עם שמות כמו: תל אביב – סלקום, או ירושלים- בזק, או במדינת ישראל-טבע, וניסע לטייל בארה"ב-פייסבוק או בבריטניה-ורג'ין.

מאמרים קשורים: איקאה בונה שכונה שלמה בלונדון | האי של ריאל מדריד | מיתוג פרויקט התחדשות עירונית בלונדון | יצירת האמנות הגדולה בבריטניה | אולימפיאדת לונדון – המותג


עיקרי תכנית המתאר "תל אביב 5000" שאושרה

תכנית מתאר תל אביב 5000

תכנית מתאר תל אביב 5000

מליאת הוועדה המקומית בעיריית תל-אביב אישרה, ברוב של 16 מול 10 חברי מועצה ולאחר 4 שנים של דיונים, את תוכנית המתאר העתידית של העיר – "תל אביב 5000". תכנית המתאר, אשר גובשה על-ידי מינהל ההנדסה, קובעת את מגמות התכנון ואופן התפתחותה של העיר עד לשנת 2025, וחשיבותה היא בהגדלת השקיפות והוודאות התכנונית, הן לתושבי העיר והן ליזמים הפועלים בה.

תכנית המתאר מבוססת על התכנית האסטרטגית לתל–אביב-יפו, תכנית אשר במסגרתה אושר החזון לפיתוח העיר. החזון כולל ארבע מרכיבים ומהווה חלק מהתכנית לחזק את מרכזיותה של העיר במטרופולין ובמדינה, ולהיות עיר עם הפנים לכל תושביה.

עיר לכל תושביה– תכנית המתאר צופה כי בשנת 2025 יתגוררו בת"א כ-450,000 תושבים (לעומת כ-400,000 כיום). התכנית מציעה להגדיל את מלאי יחידות הדיור בכ-35,000 יחידות דיור חדשות, בנוסף לכ-75,000 יחידות דיור שנמצאות בשלבי אישור בתכניות אחרות וטרם נבנו. תוספת יחידות הדיור שהוצעו בתכנית אופיינה כך שתסייע למנף ולקיים תהליכים של התחדשות עירונית ולהימנע, מכרסום בשטחים הפתוחים. כמחצית מכלל יחידות הדיור הנוספות נכללות במסגרת אפשרות לעיבוי המגורים הקיימים, הן ייבנו באמצעות תוספת קומות במבנים קיימים. דגש מיוחד הושם על התחדשות ביפו ובדרום העיר: כמחצית מתוספת יחידות הדיור בתכנית המתאר מוצעת באזורים אלו. תוספת זו, עם שילוב מוקדי ציבור חדשים ויצירת אפשרויות תעסוקה מגוונות בדרום, יתרמו לפיתוח יפו והדרום ולחיזוקם.

שמירת תל אביב כמרכז כלכלי ותרבותי – תכנית המתאר מציבה יעדים לגידול שטחי התעסוקה בעיר והתאמתם של חלק מאזורי התעסוקה הקיימים לכלכלה המודרנית. התכנית מציעה להגדיל את מאגר התכניות הקיים לתעסוקה. חלק ניכר מתוספת שטחי התעסוקה יהיה באזורי התעסוקה המטרופוליניים שבמרכז העיר (למשל, משני צידי נתיבי איילון ולאורך שדרות רוטשילד). שטחים נוספים מתוכננים באזור התעסוקה הצפוני עתידים – רמת החייל. התכנית מציעה לשים דגש על דרום העיר בפיתוח ובשדרוג שטחי התעסוקה הקיימים בו, וביצירת אזור תעסוקה חדש המוצע בסמוך לצומת חולון משני צידי נתיבי איילון.

יצירת סביבה עירונית אטרקטיבית – עירוב שימושים ותפקודים – מגורים, תעסוקה, תרבות, מוסדות ציבור – הוא בעל יתרונות רבים מנקודת המבט העירונית: הוא מאפשר נגישות נוחה וקרבה בין מקומות התעסוקה, המסחר, התרבות והשירותים למגורים; הוא מאפשר ליצור רחובות תוססים המציעים מגוון רחב של פעילות אנושית; הוא מאפשר לנצל את שעות הפעילות השונות של השימושים השונים על מנת לקיים אזורים פעילים ובטוחים במשך רוב שעות היממה.

תחבורה בת-קיימא, מגוונת ויעילה על פיתוח מערכת התחבורה בעיר להביא בחשבון את תנועת המועסקים והמבקרים המגיעים לעיר. העיר היא גם ביתם של תושבים רבים, ומערכת התחבורה צריכה לענות גם לצרכיהם. התכנית מנסה למצוא איזון בין צרכי המשתמשים השונים במערכת התחבורה בעיר. חלק ניכר מהשינויים המוצעים מכוון ליצירת העדפה לתחבורה ציבורית, להולכי רגל ולרוכבי אופניים. במסגרת זו יוצרת התכנית שיפור של מרחב ההליכה של הולכי רגל ושל אופניים, ומאפשרת – תוך שימוש באמצעים של תכנון תחבורה – שיפור רמת השירות של התחבורה הציבורית.

שיפור איכות הסביבה וקיימותתל–אביב-יפו שואפת להיות עיר בת-קיימא, ירוקה ונטולת מפגעים סביבתיים. פיתוח המרחב הציבורי הפתוח, ובפרט זה הירוק, בדגש על טבע עירוני; מעבר לתחבורה בת-קיימא; ניצול יעיל יותר של שימושי הקרקע המתבטא בעיבוי הבינוי למגורים ותעסוקה; התכנית כוללת הנחיות לגבי בנייה ירוקה וידידותית לסביבה; ניקוז ושימור מי תהום; מניעת זיהום מקרינה ועוד. כמו כן, הנחיות שיחייבו כל תכנית בעלת השפעה סביבתית להכין חוות דעת סביבתית הכוללת המלצות לגבי אמצעים למזעור מפגעים סביבתיים.

טיילת לאורך נתיבי איילון – תכנית המתאר קובעת "ציר ירוק" חדש לאורך נתיבי איילון שייצור טיילת עירונית חדשה להולכי רגל ולרוכבי אופניים מצפון העיר עד דרומה. הטיילת תחבר את שני הפארקים המטרופוליניים: פארק הירקון בצפון ופארק אריאל שרון, פארק האיילון, בדרום. נוסף על כן, מציעה התכנית לאפשר הרחבת גשרים קיימים ומתוכננים מעל נתיבי איילון כדי ליצור בהרחבות אלה שטחים ציבוריים פתוחים. הטיילת והגשרים יאפשרו קישור אל אזורים אחרים באמצעות 'צירים ירוקים' נוספים המתוכננים בכל רחבי העיר.

יפו – תכנית המתאר מציעה להגדיר את שכונותיה ההיסטוריות של יפו כ"מרקם לשימור". המשמעות היא שניתן יהיה להוסיף יחידות דיור בהיקף מצומצם ולעודד התחדשות, תוך שמירה על אופי הבינוי בשכונות אלה. בשכונות עג'מי וגבעת עלייה, במתחמי מגורים גדולים, ניתן יהיה לחלק את מכסת השטח המתוכנן למגורים ליותר יחידות דיור, ובכך להוסיף דירות בינוניות וקטנות. במתחמי השיכונים תעודד תכנית המתאר עיבוי מבנים קיימים ויתאפשר להוסיף עד 2 קומות נוספות ובאופן נקודתי יותר גם "פינוי-בינוי". לצד השיקום והשימור של השכונות ההיסטוריות ותוספת הקומות למתחמי השיכונים, יפותחו שכונות מגורים חדשות בחלקה המזרחי של יפו.

ביפו העתיקה מוצע לאפשר תוספת בינוי בעיקר עבור מלונאות, מסחר ותיירות, תוך השתלבות באופי הבנייה בעיר העתיקה מבחינת סיגנון וגובה. לאורך הטיילת יפותח השער הצפוני ליפו כמוקד תיירותי-מסחרי. בשטח שבין פארק מדרון יפו לבין רחוב קדם מוצע אזור פעילות מיוחד, שיכלול מלונאות, מסחר ומבני ציבור. שדרות ירושלים הן ציר עירוני מרכזי, שבעתיד יעבור בהן הקו האדום של הרכבת הקלה. לאורך השדרה ניתן יהיה לשלב מבני מגורים ומשרדים, זה בצד זה. לחיזוק האופי העירוני של השדרה, מוצע לאפשר תוספת קומת קרקע מסחרית לכל אורכה, גם במקומות שבהם אין חזית כזו, וכן להסב למשרדים מבנים קיימים.

רחוב שלבים: מוקד פעילות חדש בין יפו לבין תל־אביב. ציר שלבים יהפוך לרחוב עירוני פעיל, הכולל חזיתות מסחריות, המחובר לשכונות שסביבו באמצעות רחובות שיהיו מאונכים לו . לאורך הרחוב נקבעו מספר מוקדים למוסדות ציבור כלל-עירוניים, שיסייעו בהחייאת האזור ובהתפתחותו, בדומה למכללה האקדמית תל־אביב-יפו שהועברה למקום. מלאי שטחי המגורים ברחוב יוגדל ויתאפשר גם שילוב מוגבל של שטחי משרדים.

התכנית שומרת על אצטדיון בלומפילד במקומו כמתקן ספורט מרכזי ואף מאפשרת את שדרוגו ואת פיתוחו. התכנית מגינה על גן כרונינגן הסמוך, בכך שיוגדר כשטח פתוח עירוני, וכן היא מחברת בינו לבין רחוב שלבים על ידי מוסד ציבורי עירוני חדש. רצף זה של שטחי ציבור מהווה חלק מציר ירוק עירוני המחבר את שכונות דרום העיר ומגיע מקריית שלום, דרך פארק החורשות ועד לשדרות ירושלים.

התעסוקה בדרום העיר – התכנית מציעה מרכז תעסוקה חדש בצומת חולון. מרכז זה יתפקד כמוקד תעסוקה מטרופוליני ותותר בו בנייה צפופה וגבוהה; הוא ירושת על ידי מרכז תחבורה מטרופוליני חדש, שיקשר בין תחנת רכבת ישראל ובין אמצעי התחבורה הציבורית האחרים החוצים את האזור ומתוכננים לעבור בו בעתיד. אזור התעסוקה בצומת חולון מיועד לסוגי תעסוקה מגוונים: משרדים, מסחר, היי-טק, ושימושים אחרים אשר התמקמו עד עתה בעיקר במע"ר המרכזי ובאזור רמת החייל. שילוב של שימושי תעסוקה אחרים, ובכלל זה מלאכה, יתאפשר תוך הקפדה על המגבלות סביבתיות. באזורי המלאכה שבאזור מבואות יפו מציעה תכנית המתאר שינויים נרחבים שיעודדו את שדרוג האזורים האלו ופיתוחם. זאת במטרה לעודד כניסת שימושים מגוונים של מסחר ומשרדים וגם מגורים באופן מוגבל כך שיהפכו למוקד משיכה לאזור כולו.

פארק החורשות הוא רצף של חורשות בסמוך לשכונות דרום העיר: קריית שלום, שכונת שפירא ונווה עופר. תכנית המתאר מגדירה את פארק החורשות כ“שטח פתוח עירוני“. הפארק, שגודלו יותר מ-200 דונם, יהיה הפארק העירוני הגדול בעיר וישמש ריאה ירוקה לשכונות דרום העיר והוא יקושר אליהן במערכת של צירים ירוקים ומזמינים. הפארק מתוכנן כפארק אקולוגי וישומרו בו בתי באר, מערכות השקיה וינטעו פרדסים ועצי פרי שאפיינו את האזור בעבר.

התחנה המרכזית תועתק ותפוצל לשני מרכזי תחבורה מטרופוליניים: בצפון – בסמוך לתחנת הרכבת מרכז, ובדרום – בסמוך לצומת חולון. בדרך זו יצומצמו המפגעים השונים הנגרמים על ידי מיקום התחנה באתרה הנוכחי.  שטח התחנה המרכזית החדשה, שיתפנה משימושי התחבורה, יהווה חלק מאזור התעסוקה המטרופוליני. ככזה, יאוכלס במשרדים ובשימושי תעסוקה אחרים, ויותר להשתמש בו למלונאות, למגורים ולשטחי ציבור.

מרחוב עמוס תנועה ושומם כמעט מפעילות עירונית, יהפוך רחוב ארלוזורוב לרחוב עירוני תוסס, תוך ניצול הקו הסגול של הרכבת הקלה שעתיד לעבור בו. המדרכות יורחבו, שבילי אופניים יסללו וחזיתות מסחריות יתווספו לבתי המגורים הבנויים לאורכו. הרחוב יהפוך לציר המחבר את תחנת הרכבת מרכז לרחוב אבן גבירול ולחוף הים, באופן מזמין ונעים להליכה. ממזרח לרחוב אבן גבירול תאפשר התכנית לבנות לגובה של 8 עד 10 קומות למגורים, למלונאות ולמשרדים, וממערב לו משתרע מתחם ”העיר הלבנה“ – גם בצד זה ניתן יהיה להוסיף שטחי מגורים, מלונאות ומשרדים בהתאם למגבלות השימור במקום.

למרות קרבתו לאוניברסיטה ולקניון רמת אביב, הרחוב אינו מתפקד כרחוב עירוני פעיל. תכנית המתאר מציעה להפוך את רחוב איינשטיין לרחוב העירוני הראשי של רמת אביב תוך ניצול העובדה שבעתיד יעבור בו הקו הירוק של הרכבת הקלה. תכנית המתאר קובעת ברחוב מדרכות רחבות ושבילי אופניים ומאפשרת מסחר לאורכו. בנוסף, מציעה תכנית המתאר כי הרחוב ימשך מערבה תוך חיבור האוניברסיטה לחוף הים ולטיילת החוף, שם יסתיים בכיכר ציבורית פתוחה. מן הצד השני, הרחוב ממשיך מזרחה כציר ירוק דרך קמפוס האוניברסיטה, בגשר מעל נתיבי איילון – עד לשכונות צפון מזרח העיר.

מתחם תחנת הכוח רדינג הוא חלק מרצף השטחים המיועדים לפיתוח למטרות נופש, פנאי ותרבות באזור שפך הירקון. שטח תחנת הכוח הפעילה יצומצם, כך שמבנה רדינג ההיסטורי והשטח שבחזיתו יהפכו לשטחים פתוחים ונגישים לציבור, כחלק מפיתוח רצועת החוף התל אביבית כולה. המבנה ההיסטורי ישמש למוסד תרבות, שזהותו תיקבע בעתיד. מוסד ציבורי יהווה חלק ממכלול של שטחי ציבור אותם קובעת התכנית באזור בית הלוויות העירוני ובסביבתו. שטחים אלה ייועדו למוסדות ציבור גדולים מסוג תרבות, פנאי וספורט, אשר ישרתו את כל תושבי העיר ויקיימו קשר הדוק עם מתחם יריד המזרח ונמל תל אביב. במתחם שפך הירקון כולו יהיה תהיה פעילות שמשלבת טבע עירוני – הירקון וסביבתו וחוף הים – עם פעילות ציבורית ותרבותית ענפה.

 מאמרים קשורים: פרויקט פינוי בינוי במתחם דפנה- ארלוזורוב | הבניין החדש של עיריית תל אביב | תל אביב 2013- כך תראה העיר | תכנית שיפוץ טיילת תל אביב


כשמותג הופך למקום: ריאל מדריד איילנד

ריאל מדריד איילנד

ריאל מדריד איילנד

כבר הורגלנו למקומות שהפכו למותגים. ערים נחשקות, אתרים אקזוטיים, מדינות מעניינות.

התפישה של מקום כמותג אינה חדשה, וערים ומדינות משקיעים מאמצים עצומים כמו גם תקציבים כדי לבסס את עצמם כמותג נחשק במטרה למשוך תיירות והשקעות. אבל מותגים מסחריים שהופכים למקומות ממותגים, מבטא גישה חדשה באפשרויות של מותגים לצמוח לממדים של עיירות, ערים ואולי בעתיד אפילו מדינות. אמנם היו בעבר דוגמאות לתחילתו של התהליך, כדוגמת דיסני וורלד, אולם הם היו מוגבלים בשימוש שלהם ולא הציעו את כל מה שעיר קטנה יכולה להציע.

מועדון הכדורגל ריאל מדריד הודיע כי הוא מוציא לדרך תוכנית לבניית קומפלקס ספורט, נופש ותיירות באיחוד האמירויות שבמפרץ הפרסי. ממשלת האמירות ראס אל-ח'ימה תסייע כספית למיזם, שעלותו מוערכת במיליארד דולר. הקומפלקס הגרנדיוזי החדש, שייקרא "האי של ריאל מדריד" וצפוי להיפתח בינואר 2015, יכלול מתקני ספורט, מלון יוקרה, מעגן יאכטות וסירות, מוזיאון של הקבוצה, פארק שעשועים ופארק מים, קניון מפואר, וגם אצטדיון כדורגל שצד אחד שלו יפתח לצופים נוף לים. נשיא ריאל מדריד, אמר כי הוא מקווה שהמתקן ימשוך אליו כמיליון מבקרים מדי שנה. הוא הדגיש את חשיבות חדירת המותג של ריאל מדריד למפרץ הפרסי לפני קיומו של המונדיאל בקטאר ב-2022.

שלא כמו רבים ממועדוני הכדורגל בעולם, מועדון הכדורגל ריאל מדריד שהוקם פני 110 שנה, הוא אחד העשירים שבהם (ע"פ Deloitte) במונחים של הכנסה שנתית, עם הכנסות של יותר מ-438 מיליון אירו בשנת 2011, והוא השני הכי עשיר בעולם, עם שווי של 1.4 מיליארד אירו.

מאמרים קשורים: שדה התעופה העמוס בעולם- במזרח התיכון, קטאר מתמודדת על אירוח האולימפיאדה ב-2020, קטאר- אירועי ספורט למיתוג המדינה


מגרש המכבייה ההיסטורי בנמל תל אביב ייהרס

אצטדיון המכביה הינו אצטדיון הספורט הראשון שנבנה בישראל. הוא נמצא בשטח מגרשי התערוכה הישנים בתל אביב, סמוך לשפך הירקון. האצטדיון נבנה לקראת משחקי המכביה הראשונה שנערכו במרץ 1932 עלות ההקמה הייתה 3,000 לירות (15,000 דולר) סכום עתק באותם הימים. האצטדיון תוכנן על ידי האדריכלית ג'ניה אוורבוך, על שטח חולי שמסרה ממשלת המנדט. בניית האצטדיון החלה באיחור רב, ולכן הוא נבנה בעשרה ימים. בנייתו הסתיימה ביום פתיחת התחרויות, 28 במרץ 1932.

האצטדיון הכיל כ-5,000 מקומות ישיבה (בטריבונות עץ) וכ-15,000 מקומות עמידה. לקראת פתיחת משחקי המכביה נסלל המשך רחוב בן יהודה שקישר בין השטח הבנוי של תל אביב לאצטדיון. סמוך לאצטדיון נבנו מתקני ספורט נוספים. לקראת המכביה השנייה, שנערכה בשנת 1935 הורחב האצטדיון, נבנו מתקני שירות, והוגדל מספר מקומות הישיבה. לאחר תום משחקי המכביה שימש האצטדיון כמגרשה הביתי של קבוצת מכבי תל אביב עד שעברה לאצטדיון בלומפילד ביפו בשנת 1965.

לקראת פתיחת משחקי המכביה השלישית ב- 1950, הוחלט שלא להמשיך ולשחק באצטדיון הקטן אלא לבנות אצטדיון חדיש (לתקופתו) וגדול ברמת גן, שיוכל להכיל עשרות אלפי צופים. משחקי המכביה השלישית התקיימו באצטדיון רמת גן.

השבוע הוחלט כי מכבי ת"א תיפרד ממגרש המכבייה המיתולוגי שבמתחם נמל ת"א אחרי הסדר משפטי שסיים מאבק משפטי ממושך מול עיריית ת"א. פעילות מחלקת הנוער של מכבי ת"א התקיימה בשנים האחרונות במספר מוקדים, בראשם קרית שלום, אבל גם במגרש המכבייה שבמתחם נמל ת"א ובאוניברסיטת ת"א. השבוע נקבע כי מכבי תיאלץ להיפרד מהמתחם, ששימש בהיסטוריה של המועדון במשך שנים גם את קבוצת הבוגרים. בדומה לאולם אוסישקין שנמצא כמאה מטר בלבד מהמקום. גם מגרש המכבייה ייהרס ובמקומו צפוי להיבנות גן ציבורי ובהמשך ייתכן שהקרקע תופקע לטובת חניון או נדל"ן

מצגת זאת דורשת JavaScript.

המכבייה הראשונה- מתוך ארכיון ספילברג

מאמרים קשורים: תכנית השיפוץ לטיילת תל אביב, תל אביב בעוד 10 שנים, תל אביב ב-2025, מכבייה בירושלים ב-2013


ירושלים מתכוננת לאולימפיאדה?

העיר ירושלים כנראה מתכוננת לארח אולימפיאדה בשנים הקרובות, ואם לא, אז לפחות מכביה. בשנת 2013 תתארח המכביה ה-19 בירושלים, ולראש העיר יש כוונות להפוך את ירושלים למרכז הספורט של המזרח התיכון. אמנם קטאר מסתמנת בשנים האחרונות כבירת הספורט האזורית, ותארח את המונדיאל בשנת 2022, ובנוסף מתמודדת, במקביל לאיסטנבול, על אירוח המשחקים האולימפיים בשנת 2020, אבל העיר ירושלים כנראה רוצה לשחק במגרש של הגדולים. בנתיים, כחימום, ירושלים ותל אביב מתנגחות סביב המרתון העירוני שכל אחת מהן מקדמת בנפרד, ובמועד זהה.

פרויקט היכל הפיס ירושלים הוא פרויקט בסטנדרטים בינלאומיים בשטח של 40 אלף מטר מרובע. בסיום בנייתו יהיו בו למעלה מעשרת אלפים מקומות ישיבה. כמו כן, יכלול המבנה מתקני קבוצות, חדר כושר, מתקנים שונים, אזור עיתונות ומזנונים. ההיכל ישמש מלבד לפעולות ספורט על ענפיו השונים, גם כמרכז תרבות, בידור והיכל התכנסויות לוועידות מהארץ ומהעולם, מרכז למופעי רוק וכנסים בינלאומיים.
"היכל הפיס" יהיה מן המתקדמים והמשוכללים שנבנו בישראל ברמה בינלאומית שיתחרה במתקנים דומים בעולם. הפרויקט יכלול גם חלל תחתון רחב ממדים בהיקף של אלפי מ"ר אותם תכשיר העירייה בעתיד למתקני ספורט משלימים בענפים שונים ותחרויות מהארץ והעולם.

ראש העיר ירושלים, ניר ברקת "היכל הפיס הוא חלק ממכלול של פיתוח והשקעות מסיביות בתחומי הספורט והתרבות הממקמים את ירושלים כעיר מובילה ופורצת דרך בתחומים אלה. בנוסף אליו אנו מרחיבים את אצטדיון טדי ומתכננים בריכה אולימפית שתמוקם במתחם בסמוך להיכל הפיס ירושלים. מכלול מתקנים אלה יהפכו את האזור לכפר אולימפי חדיש ומתקדם ויסייעו לצמיחה כלכלית ולחיזוק מעמדה הכלכלי של ירושלים בכך שיאפשרו אירועים לאומיים ובינלאומיים בתחומי הספורט, התרבות ואף קיומם של כנסים בינלאומיים בבירה".

איזור מלחה יהפוך לקריית ספורט בינלאומית ומתקדמת של בירת ישראל, ויאפשר לבירת ישראל לארח לראשונה את המכבייה. מתחמי הספורט החדשים שמוקמים:

  • היכל הפיס ירושלים – מרכז רב תכליתי חדש ובינלאומי לספורט ולתרבות: פרויקט "היכל הפיס ירושלים", שבנייתו נמצאת בעיצומה.
  • הרחבת אצטדיון טדי: אצטדיון טדי יורחב ל-31 אלף מקומות ויהפוך לאצטדיון הלאומי, בהשקעה של למעלה מ- 100 מיליון ₪. כמו כן קיימת תכנית עתידית להגדלה נוספת של האיצטדיון ל- 51,000 מקומות.
  • מרכז השחייה האולימפי הבינלאומי החדש של ירושלים: מרכז השחייה הירושלמי הבינלאומי העתיד לקום בקרית הספורט במלחה, מיועד לארח תחרויות שחייה ארציות ובינלאומיות. התוכנית אותה יזמו עיריית ירושלים והרשות לפיתוח ירושלים כוללת הקמת מרכז שחיה בינלאומי ובו שלוש בריכות שחייה, מתוכם בריכה אולימפית אחת, מתקני שחייה ומתקני ספורט בשטח של 25,000 מ"ר ובנוסף שטחי מסחר ושירות בשטח של 3,500 מ"ר. בנוסף לאירוח תחרויות, ישרת מרכז השחייה החדש את תושבי ירושלים לאורך כל ימות השנה, כמרכז ספורט קהילתי. מרכז השחייה האולימפי החדש יוקם בהמשכו של פארק עמק רפאים, בסמוך להיכל הפיס ירושלים ולטדי.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

מאמרים קשורים: איסטנבול מתמודדת על אירוח האולימפיאדה ב-2020, דוחא, קטאר מתמודדת על אירוח האולימפיאדה ב-2020, התכנית לשיפוץ מרכז ירושלים, תל אביב וירושלים מתחרות וכולם מפסידים, הקריה הלאומית לארכאולוגיה בירושלים, ירושלים- קו פרסומי חדש

מיתוג אירוויזיון 2012, באקו, אזרביג'אן

תחרות האירוויזיון 2012 תתקיים באזרביג'אן, בבירה באקו. אזרבייג'אן משקיעה כספים רבים במאמציה לשים את המדינה על המפה העולמית, אשר כוללים גם שתי הצעות לארח את אולימפיאדת הקיץ ב-2016 וב-2020 פרויקטים רבים של פיתוח, אירוח כנסים בינלאומיים ועוד (הבניין הגבוה בעולםאזרביג'אן מתמודדת על אירוח המשחקים האולימפיים).

בעקבות הזכייה באירוויזיון בשנה שעברה, הזדרזה אזרביג'אן להקים אצטדיון חדש לאירועי ספורט והופעות, שיארח את תחרות האירוויזיון ב2012. הקמת האצטדיון דמוי הקריסטל, שתוכנן ע"י חברת GMP Architekten הגרמנית, מכיל 25,000 מקומות ישיבה, ויושלם בזמן שיא של 8 חודשים.

בעוד תחרות האירוויזיון משתמשת בלוגו תיקני מאז 2004, היא גם מעודדת את המדינות המארחות לייצר זהות מותגית חדשה מדי שנה כדי לבדל ולהתבלט. מיתוג התחרות השנה מרוכז סביב הסיסמה Light your fire!, בהמשך לשנה שעברה בה הנושא היה Feel your heart beat! . אזרבייג'אן מכונה לעתים "ארץ האש", והזהות מורכבת מהמון להבות, כשהמוטיב המרכזי הוא מעין "פרח אש".

המיתוג נוצר על ידי סוכנות העיצוב הלונדונית Turquoise, שעיצבה גם את המיתוג לתחרות בשנה שעברה. בעוד הלוגו והעיצוב הקשורים נחשפו, עיצוב הברודקאסט עדיין בפיתוח.

"הרפובליקה של אזרבייג'אן ממוקמת בצומת של מזרח אירופה ומערב אסיה ואחד מהתרגומים של שמה הוא "ארץ האש". זאת בגלל מרבצים עשירים של נפט וגז טבעי ברחבי האזור הגורמים לסילוני אש לפרוץ מתוך הקרקע, תופעה שתחילתה בימי קדם. לקחנו את "ארץ האש" כנקודת המוצא לתהליך הקריאיטיבי, כאשר התחלנו לפתח את המיתוג לתחרות של השנה, נושא בעל משמעות בתרבות המקומית, והבינלאומית. האש היא כוח טבע, כי במשך מאות שנים, אנשים התאספו סביב לספר סיפורים, לשיר שירים, לרקוד ולחגוג. באופן דומה כי באירוויזיון עשתה מאז שהחלה בשנת 1956. אנו חשים כי הזהות החזותית שיצרנו משקפת את התחרות עצמה, את האירוע כולו: זה מרתק, דינמי, חם, ויותר מכל, חדור תחושה של כיף ".

מצגת זאת דורשת JavaScript.

מאמרים קשורים: באקו מתמודדת על אירוח האולימפיאדה ב-2020 | הבניין הגבוה בעולם – באקו | מיתוג טיביליסי | מעיירה לא מוכרת לבירה אזורית- אסטנה קזחסטן