חכם. מה זה אומר? האם הערים בישראל חכמות או שאינן יודעות לשאול?

מה זו עיר חכמה?

מה זו עיר חכמה?

בערים בכל העולם מנסים עדיין להבין מהי בדיוק עיר חכמה, כיצד מגדירים את מושג ואיך מתמודדים עם האתגרים שבשילוב עולמות כל כך שונים ורחוקים – המוניציפלי והטכנולוגי. כיום, לא קיימת כמעט עיר שאינה משתמשת באיזושהי טכנולוגיה לצורך ניהול העיר, הביטחון, הקשר עם התושבים, מתן שירותים עירוניים או כל צורך אחר. תהליך כניסת הטכנולוגיות לעולם ניהול הערים מובחנת, בראייה לאחור, ב-3 אופנים מרכזיים, אולם שאלה גדולה ממשיכה להיות תלויה באויר: "האם הטכנולוגיה היא זו המגדירה מהי עיר חכמה?"

יבמ - עיר חכמה

יבמ – עיר חכמה

בתחילה, יבמ וחברות טכנולוגיה בינלאומיות אחרות היללו את הפוטנציאל הטמון בהפיכת ערים ליעילות מאד, מכוונות טכנולוגיה, כמקום שהוא גן עדן לצמיחת חדשנות. ערים שאימצו מוקדם את הרעיון, זוהו כי מי שלא רק קונות את הרעיון, אלא גם מוכרות אותו. ערים גלובליות נמצאות בתחרות מתמדת למשיכת "המעמד היצירתי", והחזון סובב הטכנולוגיה של ערים חכמות יצר סביבה מושכת ליזמי טכנולוגיה, שבתורם, הם בעלי פוטנציאל ליצירת מקומות עבודה וחיזוק הכלכלה המקומית. לכן, ערים מסויימות הצטרפו למגמה כבר מהשלבים הראשונים. אלה הן הערים מונעות הטכנולוגיה מהדור הראשון של הערים החכמות.

ערים אלה מאופיינות בספקי טכנולוגיה הדוחפים לאימוץ הפתרונות שלהם בערים, ובעיריות שלא היו מצויידות או שלא הבינו את המשמעויות של הפתרונות הטכנולוגיים, או את ההשפעה שלהם על איכות חיי התושבים. ערים אלה גם לא הבינו את הפילוסופיה שבבסיס העיר חכמה.

השלב השני של אימוץ הטכנולוגיה ע"י הערים הובל ע"י הערים עצמן, ולא ע"י ספקי הטכנולוגיה. העירייה – מובלת ע"י ראשי ערים בעלי חזון ובעלי תפקידים בעיריות – מובילה בניסיון לקבוע מה יהיה עתיד העיר ומה יהיו תפקידי ויישומי הטכנולוגיות החכמות וכלים חדשניים אחרים. בשלב זה, פקידי עירייה מתמקדים באופן גובר בפתרונות טכנולוגיים שמאפשרים את שיפור איכות החיים. אחת הדוגמאות הבולטות היא עיריית ריו דה ז'ניירו שפנתה לחברת יבמ לצורך הקמת רשת סנסורים לניטור מפולות בוץ בשכונות העוני של העיר.

ערים חכמות רבות הן כנראה ערים חכמות 2.0. ברצלונה, לדוגמה, מקיימת יותר מ-20 תכניות עיר חכמה עם כ-100 פרויקטים בפועל, מאינרטנט חופשי במרחבים ציבוריים ותחבורה ציבורית ועד תאורה חכמה וקידום תשתית למכוניות חשמליות. העיר הצליחה למצב את עצמה כמובילה עולמית בתחום, לא רק ע"י ייזום פרויקטים רבים, אלא גם בתמיכה בצמיחת תעשיית הערים החכמות והקמת רשת ערים באמצעות אקספו הערים החכמות בברצלונה ויוזמת פרוטוקול הערים החכמות. כמו ערים מובילות אחרות, ברצלונה זיהתה  הזדמנויות משמעותיות בשימוש בטכנולוגיה כדי לאפשר ולשפר איכות חיים טובה יותר לתושבים ולמבקרים בה.

התכנית האסטרטגית לעיר החכמה וינה

התכנית האסטרטגית לעיר החכמה וינה

לאחרונה, דגם חדש, שלישי, של ערים חכמות החל להופיע. במקום הגישה מובלת הטכנולוגיה, או הגישה מובלת הערים שהטכנולוגיה מאפשרת, ערים חכמות מובילות מתחילות לאמץ מודלים ליצירה משותפת עם התושבים כדי לפתח את הדור החדש של הערים החכמות.

וינה, מדורגת בקביעות בראש דירוגי הערים החכמות. היא ממשיכה להיות דוגמה מובהקת של עיר חכמה מהסוג השני, ומנהלת כ-100 פרויקטים פעילים. אולם חלק מפרויקטים אלה הם שונים. לדוגמה, בשיתוף פעולה עם חברת אנרגיה מקומית, וינה משתפת תושבים כמשקיעים במפעל סולרי מקומי, כחלק מתכנית האנרגיה 2050 של העיר. וינה גם מתמקדת מאד במעורבות ציבורית בהתמודדות עם דיור בר השגה ושיוויון מגדרי. ונקובר הובילה את שיתוף הפעולה השאפתני ביותר בפיתוח אסטרטגיה תוך שילוב 30,000 תושבים ביצירת תכנית הפעולה 2020 לונקובר העיר הירוקה בעולם.

הרכבל של מדליין

הרכבל של מדליין

ערים חכמות מהדור השלישי לא קיימות רק במדינות מפותחות. לא ניתן לדון בערים חכמות מהסוג השלישי מבלי להזכיר את המובילה בדרום אמריקה, מדלין, קולומביה. העיר זכתה בפרס The Urban Land Institute's Innovative City of the Year Award, על התמקדותה בהתחדשות עירונית מלמטה למעלה, תוך עירוב התושבים של השכונות הפגיעות ביותר בפרויקטים משני מציאות, כמו רכבלים ומדרגות נעות לשיפור הניידות, ובתי ספר וסיפריות המצויידים בטכנולוגיות חדישות. מדלין הרחיבה לאחרונה את המחוייבות לתושבים יזמים על ידי תמיכה בפיתוח אזור חדשנות מרשים במטרה למשוך ולשמר יזמים.

חלק מהערים מתחילות ויתכן שאף נשארות באחד מהדורות הראשונים של העיר החכמה. סינגפור, לדוגמה ממוקדת בעיקר בפרויקטים כדוגמת עיר חכמה דור 2.0, וקשה לראות אותה מאמצת את הגישה הדמוקרטית יותר של שיתוף פעולה עם התושבים שדורשת העיר החכמה דור 3.0.

נראה כי שילוב של עיר חכמה 2.0 ועיר חכמה 3.0 הוא זה שמייצג את הסיכוי לעתיד הטוב ביותר עבור ערים. עיריות צריכות להמשיך להוביל, לדוגמה ע"י תמיכה בצמיחה של תשתית רשת דיגיטלית בפס רחב, רשתות אלחוטיות, מידע וממשל אלקטרוני זמין ושירותי אינטרנט של הדברים. אולם כל היכולות הללו של עיר חכמה 2.0 צריכות להיות מוכוונות באופן גובר באופן שיאפשרו שיתוף פעולה עם תושבים ויזמים עירוניים ועם השוק החופשי.

סטרטאפ ניישן, לואו-טק סיטי

ישראל היא מעצמה טכנולוגיה בכל קנה מידה. בזה אין ספק. כאן נולדו וצמחו עשרות, אם לא מאות, סטרטאפים וחברות טכנולוגיה המנסים לשפר את חיינו בכל תחום אפשרי. וויייז, מוביליי, מוביט וגט טקסי הן רק הדוגמאות המפורסמות ביותר בתחום התחבורה, אולם יש עוד אין ספור סטרטאפים בתחומי המים, האנרגיה, התשלומים המקוונים, התקשורת, הביטחון והביטחון המקוון, הבית החכם ועוד אין סוף תחומים שהפכו את ישראל לחממה ולגן עדן של פיתוח טכנולוגי חדשני.

אורי שגב, מנכ"ל R-MOR אומר כי הרעיון של ערים חכמות עבר שינוי הגדרתי וכי קיימת ציפייה מן הערים המובילות לגדול ולהתפתח כדי להבטיח את מיקומן בעתיד ולשפר את איכות החיים של תושביהן. מודל זה דורש שותפות בין האזרחים והעירייה. הדרישה לספק שירותים מתקדמים מתאפשרת ע"י טכנולוגיות חדשות המבטיחות דרכים קלות, בטוחות ופרודוקטיביות למגורים במרחב האורבני.

החברה הישראלית פועלת במספר ערים במזרח ארצות הברית ובדרום אמריקה, במגמה ליצור רובד חדש של מערכות טכנולוגיות. "אנו מתמקדים מצד אחד ביצירת חוויה מקסימלית לתושבים החיים את העיר ומהצד השני קיימת התמקדות עצומה בהפחתת עלויות השירות, הגדלת מצוינות תפעולית וחסכון במשאבים. מטרת העיר החכמה ליצור בצורה אופטימלית תשתית של ניטור, שליטה ובקרה מיידית כלומר זיהוי בעיות בזמן אמת. אנו רואים את העיר כארגון עסקי אשר שם לעצמו כמטרה לשפר את איכות חיי התושבים בדרך חדשה לגמר. מערכת עירונית אחת שמנהלת בצורה מערכתית ריבוי משימות שיגרתיות, תפעוליות ומצבי חירום כאחד".

הראל בורוביק, מנהל הטכנולוגיות והסייבר ב-R-MOR, טוען כי הצורך של הערים להתמודד עם אתגרים טכנולוגיים והגנה מפני התקפות סייבר על נכסים מרכזים של העירייה בשיגרה ובחרום הוא חלק מחשיבה אסטרטגית של כל עירייה.

הדאגה לנוחות החיים של תושבי העיר והמורכבות של ניהול העיר דורשים פתרונות טכנולוגיים מותאמים. "אנו אוספים ומנתחים נתונים שכבר קיימים בתוך העיר, בונים מערך לניהול החירום של העיר ובכך יוצרים לוח מחוונים עם נתונים על הקושי העיקרי איתו אנו מתמודדים הוא האיזון בין רמת החופש של השירותים לתושב והסיכון בחשיפה לסכנות הסייבר.

מה שאנו רואים כערים חכמות בתקופה הנוכחית, יתפתח בעתיד לקהילות עירוניות חכמות בהן התושבים מאמצים את הרשת בזמן אמת על פני מחלקות רבות כדי לסייע לקבל החלטות מושכלות יותר למועצת העיר וראש העיר."

בסביבה כה חדשנית ויצירתית כמו ישראל, צפוי היה כי הרוח הייזמית והחדשנית תנשוב במהירות גם אל המגזר הציבורי, וכי משרדי ממשלה, עיריות ורשויות מקומיות ינצלו את הזמינות של הפתרונות, ויהפכו את חיינו לקלים יותר, זולים יותר ויעילים יותר. אולם זה לא קרה. חברות הטכנולוגיה שחלמו לנסות את הפתרונות היצירתיים שלהן כאן בבית, נתקלו, במקרים רבים, בחשדנות, הססנות, בירוקרטיה ,חוסר הבנה או אי יכולת להתמודד עם הרעיונות החדשניים, שדחפו את החברות לפעול בעיקר בחו"ל, ומנעו מהן ליישם את הפתרונות כאן בארץ.

מנגד, במקום בו לא פעלו העיריות, וניתן היה, השוק הפרטי הציע לנו שירותים ופתרונות חדשים. בפרנקפורט לדוגמה, בירת הפיננסים של גרמניה, עדיין תצטרכו להטעין מדחן מדי 3 שעות במטבעות כדי לחנות ברחוב. אפליקציות התחבורה למידע, מוניות, חנייה וניווט שיפרו את חיינו ללא הכר.

זה לא שהעיריות אינן מתעניינות בתחום. להיפך. אם תרצו לדבר עם ראשי עיריות או רשויות מקומיות, חברות טכנולוגיה ישראלית ופקידי ממשל ישראלים על נושא העיר החכמה תצטרכו לנסוע אחת לשנה לברצלונה, לאקספו הערים החכמות, אותו פוקדים כל שנה מאות ישראלים, במשלחת הזרה הגדולה ביותר, להיפגש, לדבר לראות ולשמוע על ערים חכמות.

לאחר מספר שנים של עיכוב, נראה כי השנה העיריות בישראל יוצאות לכבוש את העולם החדש והטכנולוגי של עיר העתיד. ירושלים, ראשון לציון, אשדוד, באר שבע, ולוד כבר פרסמו מכרזים, ברובם מורכבים מאד, שמטרתם כתיבת תכנית אב או תכנית אסטרטגית לעיר חכמה, וערים נוספות יעשו זאת בקרוב. אולם נשאלת השאלה, האם ערים אלה מבינות באמת מהי עיר חכמה?

סקר מנהלים במגזר המוניציפלי שערכה חברת מילגם בחודש מאי בנושא ערים חכמות מצא כי 39.5% השיבו כי הנושא רלוונטי לעיר במידה רבה מאד ו-28.9% במידה רבה. רק 13.2% מהמשיבים אמרו כי הנושא רלוונטי עבורם במידה מועטה או מועטה מאד. מבין אלה שלא בחנו פרויקטי עיר חכמה כלל, 81.5% אמרו כי בכוונתם לבחון פרויקטים כאלה בשנה הקרובה.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

63%  מהמשיבים בחנו פרויקט עיר חכמה בשנה האחרונה בעיקר בתחומי האנרגיה (31%), ממשקים לתקשורת עם תושבים (20.7%), אשפה ותברואה (13.8%). חצי מהפרויקטים שנבחנו לא יושמו עדיין, וכרבע מהמשיבים אמרו כי 2-3 פרויקטים נמצאים בתהליכי יישום ברשות שלהם.

עיון במכרזים שפרסמו העיריות השנה יכול ללמד על התהליך שהן עברו. נראה כי העיריות בישראל הפנימו כי פרויקטים ספציפיים המשלבים טכנולוגיה (שקיימים כבר בכל עיר) עדיין לא הופך את העיר לעיר חכמה, וכי דרושה חשיבה אסטרטגית, רב תחומית ומקיפה, כדי לנצל את היתרונות שבעיר חכמה. עוד ניתן ללמוד מהמכרזים כי ערי ישראל, ברובן, מכוונות את עצמן להיות עיר חכמה מהסוג השני, ואת התחום, באופן כמעט גורף, מנהלים בעיריות המנמ"רים. במובן זה נראה כי עיריות רבות בישראל עדיין דבקות בהגדרה הישנה והמצומצמת "עיר אשר משתמשת במידע וטכנולוגיות תקשורת בכדי להיות חכמה יותר ויעילה יותר …", הן נותרות מנותקות ומרוחקות מתושבי העיר, תופסות את התושבים ושאר בעלי העניין פחות כשותפים ויותר כלקוחות, ופחות מכוונות לשיתופם בניהול של העיר, שזו המגמה המתפתחת בשנים האחרונות בעולם (משיתוף ציבור להשתתפות הציבור).

מעניין גם לבחון את המוטיבציה והשאיפות של כל עירייה, שעומדים מאחורי המהלכים הללו. עיריית ראשון לציון מכריזה במכרז לבניית תכנית אב לעיר חכמה כי היא שואפת "…להפוך מוקד משיכה מטרופוליני מרכזי, אשר מעניק לתושביו איכות חיים גבוהה… להפוך למוקד מרכזי לעסקים אשר כולל תעסוקה מתקדמת מתחומי ההייטק, הפיננסים, המדיה ועוד, באמצעות הקמת מתחמי עסקים חדשים ומתקדמים".

אשדוד מכוונת אל מחוץ לישראל וכוללת במכרז דרישה לפיתוח קשרים בינלאומיים לעיר, ויצירת שותפות בינלאומית בין העיר אשדוד לערים בעולם, כולל כנס בינלאומי בעיר. בעיר לוד, לעומת זאת, מתרכזים בתכנון ובפיתוח העירוני לשנים הבאות ושמים דגש על תכנון חכם, על חוסן עירוני וקיימות.

מכרזים אלה עשויים להפוך את ערי ישראל לחכמות הרבה יותר בעתיד, אולם עריכת תכנית אב או תכנית אסטרטגית, ויישומה עורכת שנים. כבר כיום כל עיר בישראל משתמשת בטכנולוגיות שונות, גם אם לא באופן איטגרטיבי, וכולן מנסות להשתמש בפתרונות טכנולוגיים לתחומים רבים ושונים.

בירושלים נושא החדשנות תפס בשנתיים האחרונות תאוצה עם הקמת מינהל הפיתוח שמרכז ומתכלל את תחום העיר החכמה. המינהל, המנוהל ע"י תמיר דיין, פועל במספר מישורים: הכנת תכנית אב שתהפוך את ירושלים לעיר חכמה, הקמת מינהלת עיר חכמה ומרכז חדשנות ליישום פרויקטים ויוזמות חדשניות, הקמת וועדת היגוי עירונית המסנכרנת את כלל פעילות העירייה על כל אגפיה בתחומי החדשנות.

בנוסף פועל מינהל הפיתוח  בנושא תשתיות סיבים אופטיים, אופטימיזציה, מיזמים לניהול חניה, ניהול מבוסס נתונים באמצעות gis מתקדם ורב שכבתי, פחים עם חיישנים וניהול טכנולוגי יעיל של מסלולי פינוי אשפה,  שיפור הקשר עם התושב, בניית אפליקציה לחיי הלילה, בניית אפליקציה לתושבי העיר, תכנון עמדות חכמות לשירותים עבור תושבים ותיירים, תכנון רובע הכניסה לעיר, פיילוט פריסת אינטרנט חופשי במרכז העיר, רכבים שיתופיים,  פריסת מצלמות, הקמת רכב חפ"ק, והקמת חמ"ל חירום מאוחד לכלל גורמי החירום ועוד.

המצלמות במוקד העירוני חיפה, צילום עיריית חיפה

המצלמות במוקד העירוני חיפה, צילום עיריית חיפה

בחיפה אין תכנית אסטרטגית או תכנית אב לעיר חכמה, אולם העיר מובילה פרוייקטים של עיר חכמה ועיר דיגיטלית במסגרת תכנית עבודה שנתית ואת התחום מרכזת ראש אגף מיחשוב בעירייה, מיכל דביר. בין הפרויקטים: שילוב מצלמות בקרת רמזורים, ביטחון ועיר ללא אלימות ל"מוקד רואה" ולשרת מרכזי המבצע אנליטיקה מתקדמת. "אזור אישי" באפליקציה "חיפה בנגיעת אצבע" המבצע פרסונליזציה של התושבים  וכן מעקב אחר הפניות והתשלומים שלהם. פיתוח בקרה בכלי BI (תובנה עסקית) לכל הפניות של התושבים בכל אמצעי הפניות. פיתוח אתר שיתוף הציבור על פרויקטים לפני קבלת ההחלטות.  אפליקציה לצעירים VIP – חיפאי שנותנת מענה לצעירים בחיפה המעוניינים בשירותים ייחודים, ומציעה הטבות  למשתמשים. פתיחת מאגר מידע לשימוש חופשי באתר האינטרנט העירוני. פרויקטים של הפרדת אשפה במקור תוך שילוב מערכות ממוחשבות התומכות בתכנון וביצוע.

עיריית ראשון לציון

עיריית ראשון לציון

גם בראשון לציון מרכז את תחום העיר החכמה המנמ"ר, איציק כרמלי, שמוביל את פיתוח תכנית האב לנושא עיר חכמה. פרויקטים שמתנהלים בעיר בתחום כוללים: אפליקציה עירונית.  ומערכת קשר עם התושב . תוכנית אב לתקשוב מוסדות חינוך לאספקת אינטרנט מהיר קווי ואלחוטי עד לקצבים של 1.5 Gb למוסד חינוכי דרך בניין העירייה. הצבת מצלמות ופריסת מעל ל-40 ק"מ של סיבים אופטיים והקמת מוקד 106 מתקדם על ידי החברה לביטחון וסדר ציבורי.

שנת 2016 כנראה תירשם כשנת מפנה בתחום הערים החכמות בישראל. זו השנה בה ערים מרכזיות מתחילות בתהליך אסטרטגי לפיתוחן כערים חכמות. באופן מקיף ורציני. יחד עם זאת, ניכר כי בעיריות רבות התחום כלל אינו ברור או מוכר, הידע אינו מעודכן או אינו מספק, ולא קיימת למידה מעמיקה מספיק של התחום.

כולם רוצים לדבר ולהתפאר כאשר יש הצלחות,

אולם דוח על הצלחת ערים חכמות חושף כמה תובנות באמצעות מבט מעמיק יותר על ההשיגים. שיעור חשוב אחד: מי ששוכח עבור מי מיועדות היוזמות של עיר חכמה יהיה במסלול מהיר לכישלון.

הדוח שהופק על ידי ארגון המחקר של בריטניה, נסטה, מזהה התנהלויות גרועות ומציע דרכים אפקטיביות יותר לפעולה. בקצרה, ערים שמדברות יותר מאשר מקשיבות צפויות להוציא יותר ממה שהן אמורות.

נסטה טוענת כי הטעות הראשונה שערים עושות הוא להתחיל עם הטכנולוגיה, ולהמשיך את העבודה משם. הדוח טוען שכאשר מובילי פרויקטים עירוניים מחפשים חוכמה וניסיון מבחוץ, הם נופלים פעמים רבות למלכודת של היוועצות רק באנשי טכנולוגיה. הם אמנם זוכים בידע טכנולוגי, אבל כושלים לראות כיצד היא תתורגם למעשה.

בעוד פרויקטים רבים של ערים חכמות עוסקים באיסוף ושימוש במידע כדי להוביל שיפורים, נסטה מוצאת כי אלה שלא משיגים תוצאות עושים שימוש מועט מאד במידע. אחת הסיבות לכך היא שערים אלה לא בחנו את הנושא לעומק, אבל הדוח גם אומר כי ערים צריכות לשתף יותר בתוצאות הפרויקטים והניסויים שהן עורכות, בין אם הן טובות ובין אם לא.

לבסוף, אומר הדוח, תושבים במקרים רבים נותרים בחוץ. בעוד היוזמות מכוונות לטובתם, רק במקרים מועטים הם נשאלים מה הם רוצים. על ידי שלילת האפשרות של התושבים לתרום, כל תוצאה, אפילו מוצלחת, תהיה בעלת סיכוי נמוך יותר להיות מורגשת.

אז מה עיר כן צריכה לעשות כדי להיות עיר חכמה? ערים חייבות לתת לאנשים בדיוק את אותו משקל שהן נותנות לטכנולוגיה. מידע פתוח הוא גם מפתח. נסטה אומרת כי הפרויקטים של עיר חכמה עצמם צריכים להיות פתוחים. תוצאות הפרויקטים צריכים להיות נגישים ויש לאפשר לתושבים לעזור לפתור את הבעיות.

נסטה מנסחת בסוף הדוח חזון לעיר חכמה הממוקדת בתושבים, ואומרת כי לטכנולוגיות שיתוף יש את הפוטנציאל להפוך עיר לחכמה ולשפר את איכות החיים. יחד עם זאת, כיום, הרבה מהדוגמאות המבטיחות נמצאות בשלב התחלתי  ובהיקף קטן וגם אם הם משולבות, הם נמצאות בקצוות ולא במרכז האסטרטגיות העירוניות.

התשובה לשאלה מהי עיר חכמה, ומדוע תל אביב היא כזו?

ליאורה שכטר, מנהלת אגף מיחשוב ומערכות מידע בעיריית תל אביב יפו, היא גם האחראית והמרכזת של תחום העיר החכמה בתל אביב, ולמרות זאת, כשהיא נשאלת על תל אביב כעיר חכמה, היא לא מדברת כמעט על טכנולוגיה, וזאת למרות שתל אביב מקיימת פרויקטים טכנולוגיים רבים מאד, ורבים אחרים מתוכננים לשנים הקרובות. ניתן להזכיר את הדיגיתל, כרטיס התושב החכם, את התקשוב בחינוך, תכנית שיתוף האופניים, ותכנית שיתוף הרכבים המתוכנן, המידע הזמין והשירותים העירוניים המקוונים, תאורה חכמה ובקרת תחבורה חכמה, ופרויקטים רבים אחרים. אולם לא אלה הם שהופכים את תל אביב לעיר חכמה, כי לא סך הפרויקטים הטכנולוגיים קובעים עד כמה העיר חכמה. רחוק מכך.

עיריית תל אביב יפו הגדירה לעצמה כי העיר "תתבסס על מידע וטכנולוגיות מתקדמות, ועל מעורבות התושבים ובעלי העניין, לשם שיפור היעילות התפעולית, איכות החיים, הכלכלה המקומית וסביבה מקיימת". – זו הגדרת העיר החכמה, על פי תל אביב יפו.

מה שעושה את תל אביב לעיר חכמה היא ההבנה את התפקיד והמקום של עירייה כגוף ממשל מקומי, ומה נדרש ממנה ככזו, במאה ה-21. העירייה מובילה חזון ברור של מנהיגות, שינוי ושיפור החיים העירוניים, מעורבות חברתית עמוקה ושילוב התושבים והעסקים במהלכים שהיא מבצעת.

תל אביב

תל אביב

קידום שיתוף הפעולה בין העירייה, התושבים, העסקים ושאר בעלי העניין הוא קריטי לניהול חכם של כל עיר, מכיוון והנכסים המשמעותיים ביותר לעיר הם התושבים שחיים בה, העסקים הפועלים בה ושאר הגופים, הארגונים והאנשים שעיר משמשת עבורם פלטפורמה לקיום, יצירה והתפתחות, ורק אח"כ הטכנולוגיה, ושאר המשאבים.

עיריית תל אביב אינה ממהרת לפתח ולאמץ טכנולוגיות. עיריות, באופן כללי צריכות להתרחק מטכנולוגיה מכיוון ששום עירייה אינה יכולה לפתח ולנהל טכנולוגיה ברמה שחברה עסקית יכולה לעשות. תל אביב הבינה זאת היטב, והיא למדה לנצל את כוחות השוק ויכולותיו לטובתה, ולטובת מי שחי בעיר.

כדוגמה אפשר לקחת את תחום התחבורה. סטרטאפים כמו מוביט, ווייז, גט-טקסי, סלופרק, פנגו, ואחרות מציעות מידע ושירותים שונים באיכות גבוהה למקטעים שונים של הניידות בעיר. העירייה הבינה כי אין זה מתפקידה או יכולתה להתחרות בחברות אלה, והיא בחרה להתערב בשוק באופן אחר. לזהות את כשלי השוק, את הנקודות החלשות של המעבר בין השירותים השונים וחיבור בינהם, ושם היא פועלת לשם יצירת רצף עבור המשתמש. העירייה (לעיתים בשיתוף משרד התחבורה או גורמים אחרים) פועלת לחבר בין השירותים השונים, לעודד את האפליקציות להציע מידע שאינו בהכרח מתחום עיסקן, לטובת שירות טוב יותר למשתמש. היא עושה זאת בדרכים שונות – אם בשיתוף של מידע שלא היה קיים בעבר, ואם בשיכנוע, עידוד והסברה מדוע זה טוב לכולם. המקומות בהם מזהה העירייה כי השוק אינו מצליח להתגבר על כשל השוק, כמו למשל במידע על חניה ברחובות העיר, שם בוחרת העירייה להתערב בעצמה, ופיילוט של העירייה שיתקין סנסורים לניתור מקומות חנייה מתוכנן לחודשים הקרובים.

דוגמה זו מתחום התחבורה באה להמחיש את תפקיד העירייה בעידן הנוכחי. ניתן להתווכח על הכיוון או הדרך בה העירייה מנסה לפתור את הבעיות השונות, אולם מה שחשוב הוא כי תל אביב למדה שאינה יכולה או צריכה לפתור את כל הבעיות. היא יודעת לנצל ולשתף את השוק הפרטי, וגם לכוון, לעזור ולעודד אותו במקומות שצריך. עיר חכמה היא עיר שיודעת להשתמש בתבונה במשאבים החשובים ביותר – התושבים, העסקים, המבקרים – ולכוון אותם, לשתף אותם, לעודד אותם, וגם לחנך שוק אם צריך. במידת הצורך, ורק אז, העיר גם צריכה לפתח או לאמץ טכנולוגיה לצרכים ספציפיים, להתנהל מול משרדי ממשלה ולפעול בכל הממשקים כדי לקיים מינהל יעיל, חסכוני ואפקטיבי. זוהי מהות העיר החכמה.

ומה לגבי הטכנולוגיה?…. – אליה יש להתייחס כאל תשתית חדשה המצטרפת אל התשתיות הותיקיות – חשמל, מים, ביוב ואחרות, אשר מאפשרת את המינהל השוטף של העיר, אולם החידוש בתשתית זו היא בכך שבעוד שתשתית החשמל נוצרה לחשמל בלבד, וכך גם תשתיות הביוב או המים, תשתית הטכנולוגיה יכולה לשמש למגוון רחב מאד של שימושים.

מאמרים קשורים: רוצה להיות עיר חכמה? את זה אל תעשי! | מהי עיר חכמה ע"פ בולוניה? | מי תהיה העיר החכמה הראשונה בישראל? | יפן מקדמת ערים חכמותברצלונה היא עיר חכמה, עכשיו קטלוניה כולה תהיה חכמה

מודעות פרסומת

One Comment on “חכם. מה זה אומר? האם הערים בישראל חכמות או שאינן יודעות לשאול?”

  1. שמחה סיגן הגיב:

    סקירה מקיפה ומעשירה. יחד עם זאת הערה אחת: עיר חכמה מבוססת בין השאר גם על תושבים המסוגלים להפיק תועלת מפתרונות מתקדמים.
    ספק רב אם ירושלים שהתמונה הדמוגרפית שלה היא בעייתית: חרדים + ערבים שרובם מעוטי יכולת, מה שמשפיע ישירות על תקציב העירייה.


להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s