מבט לעתיד: אלה המגמות שיובילו את התפתחות הערים

icons

בשנות ה-90 המהפכה הדיגיטלית החלה לצבור תאוצה, ופרשנים חברתיים רבים חזו כי מהפכה זו תוביל למות הערים, כי המיקום הגיאוגרפי יהפוך ללא חשוב, והטיעון היה כי בני האדם יקיימו אינטראקציה בעיקר במרחב הקיברנטי.

שני עשורים מאוחר יותר, וההפך הוא שקרה: אנשים ממשיכים לחיות בעיקר במרחב הממשי, ובתחילת המאה הנוכחית חצה העולם את נקודת הציון ההיסטורית כשיותר אנשים חיים בערים מאשר באזורים כפריים. האו"ם צופה כי עד 2050 האוכלוסייה העירונית של העולם תהיה גדולה כמו כל אוכלוסיית העולם בשנת 2002. אולם איך יראו ערי העתיד?

אנשים ממשיכים להימשך לערים בזכות ההזדמנויות הכלכליות, החברתיות והיצירתיות שהן מציעות. ערים גדולות הן יצרניות גדולות יותר מאזורים כפריים, והן המקור לרוב הפטנטים ומפיקות הכנסות גבוהות יותר מההון. חברת המחקר מקינזי מעריכה כי 100 הערים המובילות בעולם יהיו אחראיות ל-35% מצמיחת התוצר העולמי מעתה ועד 2025.

עם זאת, העיור מציב גם אתגרים. הערים הצומחות בעולם חוו בעיות של התאמה לצמיחה ולעיור, נחנקות תחת העומס של האוכלוסייה, התחבורה והעוני. בעולם המתפתח, התפשטות הערים עשויה להוביל לרמות של צריכה אישית של משאבים העולות על אלה של העולם המפותח. הערים מעצימות את האיומים העולמיים כמו שינויי האקלים, ביטחון מזון ומים ומחסור במשאבים, אך גם מספקות מסגרת להתמודדת עימם.

גופים ומכוני מחקר שונים, בינהם הפורום הכלכלי העולמי ו-PSFK Labs, בוחנים וממפים את המגמות העיקריות שישפיעו על התפתחות הערים, ולהלן 10 המגמות המובילות, וכיצד ערים כבר מפתחות פתרונות יצירתיים למגוון הבעיות.

  1. מרחב מתוכנת מחדש דיגיטלית

הדרישה למרחב בערים משתנה ללא הרף כתוצאה מצמיחה כלכלית והעדפות דמוגרפיות וצרכניות. בעוד אוכלוסיית הערים צומחת מ-4 מיליארד לכמעט 7 מיליארד ב-30 השנים הבאות, העולם יצטרך כמעט להכפיל את תכולת הערים עד 2050. אין בנמצא הזמן או הכסף ליצירת תשתיות הולמות באופן הקונבנציונלי דרך פתרונות הנדסיים בקנה מידה גדול, והמיקוד צריך יהיה להיות על שיפור השימוש בתשתיות קיימות.

מרכזי ערים נאבקו להתאים את עצמם לטכנולוגיה הכבדה והאינטנסיבית של המאה ה-20 אולם הם יכולים בקלות רבה יותר לארח תעשיות נקיות, מבוססות ידע, דיגיטליות וקלות של המאה ה-21. ערים החלו לבחון תכניות חדשות למרחב שלהן כדי להפיק יותר מפחות: וונקובר צימצמה את טביעת הרגל העירונית המותרת שלה. גלזגו עברה ממדיניות של התרחבות להתרכזות. ניו יורק מייעדת יותר ויותר שטחי אספלט להולכי רגל ושטחים פתוחים. ומלבורן ייעדה מחדש שטחים של כבישים ומרחבים אחרים ופיתחה אזורים חדשים של צפיפות מגורים בינונית וגבוהה סביב תחנות הרכבת ורשתות התחבורה הציבורית.

הגישה של מלבורן עזרה להפחית מיסים מ-13% ב-1995 למעט יותר מ-4%, ואם תצליח לעמוד ביעד צמיחת האוכלוסייה של 3.5 מיליון תושבים עד 2050 בתוך גבולות העיר, היא תצמצם את הצורך במימון תשתיות חדשות ב-440 מיליארד דולר במהלך 50 שנה. באופן זה, מרכזי ערים היסטוריים יוכלו שוב להפוך לאזורים יצרניים, ולארח לא רק את "תעשיית הידע", אלא גם את "המהפכה התעשייתית הרביעית" הצומחת, של הדפסות תלת מימד וייצור דיגיטלי, כשפיתוח טכנולוגי מאפשר דרכים חדשות של ארגון העבודה, תבניות תעסוקה ומקומות לייצור. הבניינים עצמם יהיו מתוכנתים דיגיטלית גם כן ויוכלו להשתנות מיידית לשימוש מתאטרון, חדר כושר, מרכז חברתי או מועדון לילה, ויצמצמו עוד יותר את טביעת הרגל העירונית.

במסגרת מגמה זו נכללות גם תופעות נוספות המתפתחות בשנים האחרונות, כמו תרבות הפופ אפ, סביבה אלסטית, דיור מודולרי, מיקרו דירות ומרכזי תחבורה רב שימושיים.

דוגמאות:

11 11 חניון רב שימושים

11 11 חניון רב שימושים

11 11 (כביש לינקולן, מיאמי) הוא חניון רב שימושים במיאמי ביץ', פלורידה, שמשמש כאולם חתונות, מרכז טעימות יין, מרכז יוגה ועוד. הוא פותח על ידי אספן האמנות רוברט וונט, והאדריכלים של מוזיאון טייט מודרן לונדון והאיצטדיון האולימפי בייג'ינג 2008, הרצוג ומרון. מבנה דומי הלופט הענק כולל תקרות גבוהות במיוחד, שילוב של שירותי חנייה ומסחר ושטחים להשכרה, אשר הודות לעובדה שהוא חסר קירות חיצוניים, מציע למבקרים נוף ייחודי של העיר. הפרויקט מציג את הפוטנציאל ליצירת שימושים אזרחיים במרחבים רב שימושיים.

קונספט המגורים MuReRe מוסיף יחידות מיוצרות מראש על גבי מבנים קיימים במטרה להרחיב את היצע הסביבה הבנויה בעיר. הרעיון פותח על ידי האדריכל הארגנטיני אדמו פיידן, והקונספט מכיל מסגרת פלדה קלה יחסית, מהירה להרכבה, וניתנת להתאמה למבנה הבסיס. מרגע שהותקנה, היחידות יכולות לשפר את תשתית המבנה הקיים על ידי איסוף מי גשמים או התקנת פאנלים סולריים. הרעיון מנצל מבנים בעלי גג שטוח הנפוצים מאד בארגנטינה כבסיס לעיצוב, אולם הרעיון המודולרי ניתן להתאמה בכל העולם.

חברת Resource Furniture הצליחה לעצב דירה בת 300 רגל מרובע על ידי שימוש בריהוט משתנה וגמיש. היא מציעה עיצוב החוסך יחידות ריהוט כמו שולחן סלון שהופך לשולחן אוכל ל-8 אנשים. החברה מגדירה מחדש את האפשרויות של חיים עירוניים, עם ריהוט חסכני במקום המשנה את חלל המגורים על פי צורך ושומר על יופי ופונקציונליות במקביל.

Bohai Innovation City

Bohai Innovation City

מרכז תחבורה אסטרטגי בבייג'ינג –  תכנון מרכז החדשנות בוהאי בבייג'ינג כמרכז תחבורה רב שימושים נועד לעודד את השימוש בתחבורה ציבורית בהיקף חסר תקדים. התכנון זוכה הפרסים של משרד האדריכלים Skidmore, Owings & Merrill משתמש במרכזי תחבורה המקשרים רכבות, אופניים והולכי רגל לפעילויות עירוניות ועסקים כמו גם אל נמלי הים הקרובים, שדות התעופה ואזורים מטרופוליניים שונים. בנוסף, התכנית קוראת לרשת תחבורה משולבת המאחדת רכבות מהירות עם קווי מטרו, BRT, רכבות קלות וצי מכוניות חשמליות.

  1. האינטרנט של הצנרת

צמיחת האוכלוסיה, איומים אקולוגיים ושינויי האקלים הופכים את הניהול היעיל של משאבי המים לקריטי יותר ויותר. ההערכה היא כי עד 2030, הדרישה למים נקיים עשויה לעלות על ההיצע ב-40%. כיום, אובדן המים הממוצע בשל דליפות מוערך ב-25-30%, כשבמקומות מסויימים השיעור מגיע גם ל-50%.

מודלים לניהול מים חכם משתמשים בסנסורים ברשת הצינורות כדי לנטר את זרימת המים ולנהל את כל מחזור המים. חברות כמו TaKaDu הישראלית מפתחות פתרונות מבוססי ענן לחיבור מערכות צנרת לאינטרנט של הדברים, ומאפשרות גישה פרודוקטיבית לניהול שטפונות ואיסוף מי גשמים, וכן זיהוי נקודות חולשה או חסימות ברשתות צנרת לפני שהנזק נעשה. בקווינזלנד, אוסטרליה לדוגמה, חברת Unitywater צמצמה את אובדן המים הישיר במיליארד ליטר בשנה, תוך חסכון של 1.9 מיליון דולר. היא צמצמה את הזמן שלוקח לאתר ולפתור אירועי צנרת בשני שליש, והגדילה את הזמינות בכמעט 20%.

סנסורים במערכות ביוב, המשתמשים בטכניקות חדשות המפותחות ב-MIT יכולות לאפשר למדענים לנתח בקטריות ווירוסים, לנטר השפעת מדיניות בריאות ולזהות מהר יותר התפרצות או התפשטות מחלות מזהמות כמו זני שפעת. התראות מוקדמות כגון אלה יכולות לעזור למנוע מגפות, להציל חיים ולצמצם משמעותית הוצאות על בריאות.

  1. אמץ עץ דרך הרשתות החברתיות

הפאנל הבינלאומי לשינויי אקלים צופה עלייה באירועי מזג אוויר קיצוניים שיאתגרו ערים, בעיקר במדינות מתפתחות. הגישה ההנדסית הדומיננטית היתה לבנות חומות, מחיצות, סכרים ושאר ביצורים כדי לצמצם את השפעת סערות העתיד ועליית מי הים. גישה מוערכת פתחות היא נטיעת יותר עצים. מחקרים מראים כי הגדלת השטחים הירוקים בעיר ב-10% יכולה לפצות על עליית הטמפרטורות בשל שינוי האקלים. צמחייה עוזרת לחסום קרינת גלים קצרים ובו בזמן משחררת מים, מצננת את האוויר ויוצרת מיקרו אקלים נוח יותר. צמרות עצים ומערכות שורשים יכולים גם לצמצם זרימת מי סערות.

אמץ עץ במלבורן

אמץ עץ במלבורן

מלבורן מעודדת תושבים להתגאות בצמחייה העירונית דרך אסטרטגיית היער האורבני, הכוללת יותר מ-70,000 עצים. כל העצים מסומנים במאגר מידע מרכזי, תושבים יכולים לאמץ עץ, לתת לו שם, לעקוב אחר התפתחותו והשפעתו על הסביבה ולשתף מידע זה דרך רשתות חברתיות. לכל עץ יש כתובת אימייל משלו המאפשר לתושבים לדווח על פגעים או מחלות, ואפילו לכתוב לעץ מכתב אהבה.

עצים מכסים כיום 22% משטחה של מלבורן, נתון שיצמח ל-40% עד 2040. על ידי פיתוח כלים ותהליכים למדידת הפוטנציאל של העצים למצמצום השפעות שינויי האקלים, מלבורן ממצבת את עצמה כמובילה עולמית הייעור עירוני.

  1. התושב המוגבר: הדור הבא של הניידות

חזון המודרניזם משות ה-20 וה-30 של המאה הקודמת הושפע מהתפתחות הערים המתפשטות, הבנויות לגובה והמרוכזות סביב המכונית, והממוקמות בין אוטוסטרדות. חזון זה היה חסר כל התייחסות להליכה, רכיבת אופנים, תחבורה ציבורית או שטחים עירוניים מתוכננים היטב בקנה מידה אנושי, מקיימים, בריאים, בטוחים וחיים – אלמנטים שכיום זוכים להערכה כחיוניים לערים ידידותיות לסביבה, חיות, שיוויוניות ובעלות איכות חיים גבוהה.

שיפור הבטיחות עבור הולכי רגל ותחבורה לא ממונעת מובילה לאימוץ טוב יותר של תחבורה ציבורית, צמצום עומסי תנועה וזיהום, בריאות טובה יותר וניידות שהיא מהירה יותר, חזויה יותר ופחות יקרה. השקעות קטנות לעידוד רכיבה יכולות להביא לתמורה עצומה, עד יחס של 35:1 על פי מחקר ממשלתי בריטי. פתרונות זולים יחסית כאלה כוללים הפרדת שבילי אופניים, תכניות שיתוף אופניים, תכנון מחדש של פעולת הרמזורים להתאימם למהירות האופנים, ונטיעת עצים לאורך כבישים להאטת מהירות הנסיעה.

עם ההתפתחות של הסנסורים, מעבדים אופטיים ומוטמעים, זן חדש לחלוטין של פתרונות תחבורה יכולים להתפתח. כך לדוגמה, רכיבה יכולה להפוך לפופולרית יותר על ידי חידושים כמו גלגל קופנהגן, תוסף המורכב על אופניים, שפותח על ידי MIT Senseable City Lab והופך את הרכיבה לקלה יותר באמצעות דוושה מוגברת הכוללת סוללה שלוכדת אנרגיה בעוד הרוכב בולם או נוסע במדרון.

  1. שיתוף – תוף – תוף: שיתוף ייצור, שיתוף חימום, שיתוף קירור

כשלוש חמישיות מפליטות הפחמן הדו חמצני מגיעים מייצור חשמל, חימום ושימוש תעשייתי. בשל פקטורים הכוללים את צמיחת האוכלוסייה, פיתוח כלכלי,עיור ותיעוש, צריכת האנרגיה העולמית צפויה לגדול בכחצי בין 2010 ל-2035. בהעדר פריצות דרך טכנולוגיות, עלייה זו בצריכה תוביל לעלייה ניכרת בפליטות המזהמים.

בתחנות כוח קונבנציונליות, ייצור החשמל מייצר גם חום מבוזבז. ניתן ללכוד חום עודף ומבוזבז זה ולהשתמש בו, וכך להגביר מאד את יעילות ייצור החשמל. מערכות שונות יכולות להשתמש בחום עודף זה לחימום מבנים או לקירורם, לדוגמה, קירור קומפלקסים של משרדים המאחסנים כמות גדולה של מחשבים. מערכות כאלה כבר נכנסות לשימוש בסקנדינביה, דרום אירופה, דרום קוריאה ויפן.

דור חדש של טכנולוגיות הולך רחוק עוד יותר, וכולל אף את טיהור החמצן הדו פחמני מייצור החשמל וחימום. הפחמן הדו חמצני ניתן לשימוש בתהליכים תעשיתיים, גינון ובתעשיית המזון. טכנולוגיות אלה מציעות גמישות בייצור, צימצום עלויות תפעול ואת הפוטנציאל לפעילות עם פליטות פחמן נמוכות או ברמת 0. האתגר המרכזי המערכות כאלה היא ההשקעה הראשונית.

תכנית האב של סידני Trigeneration Masterplan הנכלל בתכנית הגדולה של Sustainable Sydney 2030 יצמצם את פליטות הפחמן של העיר ב-3% ואת הוצאות החשמל של העירייה בממוצע ב-320,000$ לשנה לאורך הפרויקט.

  1. העיר המשתפת: שיחרור הנפח העודף

מאז המהפכה התעשייתית הראשונה, תבניות הצריכה נטו להיות ליניאריות – בסגנון  מודל כלכלי של "קח, עשה, צרוך וזרוק", שמוביל לשימוש אינטנסיבי של חומרים ואנרגיה. המעבר לעבר כלכלה מעגלית יותר יעזור לצמצם את השימוש במשאבים והזיהום הנוצר. הכלכלה המעגלית קשורה באופן הדוק לרעיון הכלכלה השיתופית, לפיה תרבות הצריכה משתנה לכיוון של התייחסות למוצרים כאל שירותים, והבטחת השימוש בהם באופן היעיל ביותר.

אתרים כגון Airbnb הופכים את השימוש בחללים פנויים לקל יותר על ידי השכרתם, ומצמצמים את הנפח המבוזבז בתחבורה על ידי שימוש בשירותי שיתוף נסיעות או בעלות על כלי רכב לטובת מערכות שיתוף רכבים, שקיימות כבר בערים רבות סביב העולם. אתרים כגון Streetbank מאפשרים לתושבי ערים לחלוק בינהם מוצרים מסוגים שונים, או להעבירם כאשר אינם בשימוש יותר.

streetbank

streetbank

  1. ניידות על פי דרישה

עומסי תנועה, והזיהום הנוצר מהם, מגיעים עם עלויות עצומות בכלכלה ובבריאות הציבור. ב-83 האזורים האורבניים הגדולים של ארה"ב לבדה, הזמן והדלק המתבזבזים בפקקים הוערכו ב-60 מיליארד דולר. ארגון הבריאות העולמי מעריך כי יותר ממליון מיתות מדי שנה ברחבי העולם קשורות לזיהום אוויר, שחלק ניכר ממנו נוצר על ידי תחבורה ממונעת.

מידע דיגיטלי וטכנולוגיות תקשורת יכולות לעזור לנהל את התנועה באופן יעיל יותר. מידע בזמן אמת מאפשר ניטור תשתיות הניידות העירוניות באופן חסר תקדים, ופותח אפשרויות חדשות לניצול טוב יותר של נפח התנועה. דוגמה אחת היא האלוגריתם " mass transport vehicle routing" שפותח על ידי חוקרים באוניברסיטת קליפורניה כדי לנהל תנועה בזמן אמת, לעמוד בדרישות תחבורה ולספק לנוסעים מגוון פתרונות.

השימוש הרחב בטלפונים חכמים והיכולות הגדלות שלהם להרצת יישומים (אפליקציות) בזמן אמת יאפשרו עיצוב של מערכות תחבורה חכמות יותר המבוססות על שיתוף מכוניות או מיני-ואנים. האיכויות של ניידות אישית על פי דרישה או מוניות יוכלו להחליף תחבורה ציבורית. מכוניות אוטונומיות (ללא נהג) מבטיחות להיות בעלות השפעה דרמטית על החיים העירוניים, ולטשטש את ההבחנה בין אופני תחבורה אישיים וציבוריים. המכונית "שלך" תוכל לקחת אותך לעבודה בבוקר, ואח"כ, במקום לחנות בחניון, להסיע מישהו אחר.

  1. תשתית להכלה חברתית. מדאין
רכבל כתחבורה ציבורית. מדאין

רכבל כתחבורה ציבורית. מדאין

ב-1992 העיר מדאין, קולומביה, נחשבה לאחת המסוכנות בעולם. כיום היא נחשבת למעבדה לאדריכלות מתקדמת והתערבות עירונית. בעוד פרויקטים לפיתוח עירוני נוטים להיות מכוונים לפתרונות ספציפיים, מדאין בחרה באסטרטגיה אחרת, והשתמשה באדריכלות ועיור ככלים להכלה חברתית.

פרויקטים כמו España Library Park וקווי הרכבל בעיר כתחבורה ציבורית כבר הוצגו כסמלים המרכזיים התהליך שהוביל לשינוי הכלכלי, החברתי והתרבותי בעיר, ושחיברו את התושבים מיעוטי ההכנסה מהשוליים אל מרכז העיר העשיר יותר. כתוצאה, מדאין השתנתה בעשר השנים האחרונות, לא רק בדינמיקה המרחבית שלה אלא גם במנטליות ובתפיסה של תושביה הרואים כיום בתרבות ככלי חשוב לפיתוח. גישה ייחודית זו לעירוניות תפשה את תשומת הלב של מומחים הבאים כעת למדאין כדי לבחון את הדוגמה החיה לתכנון עירוני וממשל.

שימוש באדריכלות ותכנון עירוני ככלים לפיתוח חברתי יכול להביא לתוצאות מפתיעות ולשינויים פיזיים, תפקודיים והתנהגותיים. במיוחד, יצירת קישוריות חדשה בין חלקי עיר שאינם מחוברים, והסרת מכשולים בין עשירים ועניים יכול לפעול ככלי לצמצום אלימות בערים.

  1. עמודים חכמים כפלטפורמה לסנסורים עירוניים

עמודי התאורה הסטנדרטיים הם יקרים לתחזוקה וניהול עבור עיריות, ובחלק מהמקרים מכילים גם גזים רעילים. בשנים הקרובות, 4 מיליארד נורות ברחבי העולם יוחלפו בנורות לד, שאורך חייהן ארוך יותר, וצורכות פחות חשמל.

הדור הבא של תאורת הרחוב מבוססת הלד יכולה לשמש כפלטפורמה לטכנולוגיות סנסורים שאוספים מידע על מזג האוויר, זיהום, פעילות ססמית, תנועת התחבורה ואנשים, וזיהום אוויר וזיהום רעש.על ידי קישור בין עמודים תאורה חכמים אלה לרשת, ניתן לחוש מה מתרחש ברחבי העיר בזמן אמת ולספק פתרונות יצירתיים באזורים שונים, כמו לדוגמה ביטחון ציבורי או איתור מקומות חנייה פנויים. מערכת כזו הוצגה על ידי סיסקו, Sensity והעיר שיקגו במסגרת פורום עולם האינטרנט של הדברים.

המעבר לטכנולוגיות לד מאפשר לערים את ההזדמנות להפוך את פנסי הרחוב מ"נכס מת", הצורך אנרגיה וכסף, ל"נכס חי", המייצר הכנסות. האופן בו הטכנולוגיה תוטמע יקבע כיצד הציבור יקבל אותה. שקיפות היא המפתח כאשר מדובר במידע על הציבור.

רעיונות נוספים דומים הצוברים תאוצה הם "העיר ההגיונית" המביאה מודיעין לעיר ולתושביה דרך הזרימה החופשית של מידע, ועוזרת לשפר קבלת החלטות בטווח הקצר והארך. המגמות כוללות רשת סנסורים לתושבים, חדשות היפר- מקומיות, התראות בזמן אמת, שירותים קרובים, שקיפות מידע ותחבורה חכמה.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

  1. חקלאות עירונית
חקלאות עירונית בניו יורק

חקלאות עירונית בניו יורק

האו"ם מעריך כי אוכלוסיית העולם תגיע ל-9 מיליארד עד שנת 2050, כשרוב 2 המיליארד שיתווספו יחיו בערים, והזנת כל התושבים החדשים הללו תדרוש חשיבה מחדש על מערכות המזון העולמיות. המערכת הנוכחית היא בזבזנית להחריד. קרן אלן מקארתור מצאה כי 45% מהירקות הגדלים באירופה מתקלקלים לפני שהם מגיעים לשולחן, בעיקר בשל שרשראות אספקה ארוכות ולא יעילות.

דרך פשוטה לצמצם את הבזבוז היא להעביר את השטחים החקלאיים. גגות הבניינים ואפילו הקירות יכולים לשמש למערכות גידול הידרופוניות לגידול מזון בדיוק היכן שהצרכן צריך אותם. מערכות הידרופוניות מזינות ישירות את השורשים, וגך גם צורכות 10% פחות מים. התקדמות בפיתוח נורות לד, שהן כיום יעילות מאד ומספקות את רואכי הגל הספציפיים הדרושים לצמיחה, מאפשרים לחוות להיות ממוקמות בתוך מבנים, על מגשים אחד מעל השני, המשתמשים שטח ביעילות של עד פי 100, מאשר חוות מסורתיות.

חברות כמו Freight Farms משתמשות בקונטיינרים ימיים כחווה חקלאית לכל דבר המופעלת מהטלפון הנייד. הקונטיינרים יכולים להיות ממוקמים בכל מקום, ולייצר מזון מקומי כמעט מייד. חברות כמו Sky Greens משתמשות בפסולת הנוצרת בחוות דגים כדי להפיק דשנים לצמחייה, והופכות מזון דגים לחסה. בתכנית המקורית עבור לונדון, שטחים פתוחים סביב העיר שומרו כ"חגורה ירוקה" במטרה לשמש לשימור הטבע ולהבטיח ביטחון תזונתי למטרופוליס. הגל החדש של החקלאות העירונית יכול להתפס כעת כחגורה ירוקה חדשה המזינה את ההמון ומביאה את הטבע למרכזי הערים.

מאמרים קשורים: מיפוי הכוח הכלכלי של הערים. מקינזי | פינלנד מסמנת את הדרך לעתיד התחבורה העירונית | החקלאות העירונית עשוייה לשנות את איכות החיים שלנו | ערים בשינוי- קטסטרופה או עתיד טוב יותר? | רוצה להיות עיר חכמה? את זה אל תעשי!

מודעות פרסומת

4 תגובות on “מבט לעתיד: אלה המגמות שיובילו את התפתחות הערים”

  1. galithatan הגיב:

    חקלאות עירונית זה משהו שרלבנטי לישראל הקטנה? או שפה מספיק להפריח את הנגב? 😉

  2. Edna Pasher הגיב:

    אייל היקר,
    בראבו!
    נשמח לפרסם בסטטוס.
    תרצה?
    יום טוב,
    עדנה

    Dr. Edna Pasher
    http://www.pasher.co.il
    http://www.smartcitiesisrael.org
    http://www.status.co.il


כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s