אקספו ערים חכמות ברצלונה: מחדשנות לאסטרטגייה, ת"א קוצרת פירות, וירושלים יוצאת לדרך

expo

מירב מורן, איל צאום. ברצלונה

יותר מ- 14,000 מבקרים, 465 מציגים ו-441 דוברים, הגיעו לתערוכת העיר החכמה SmartCityExpo  שננעלה בשבוע שעבר בברצלונה, ע"פ המארגנים, שדיווחו על השתתפות שיא, והגעת נציגים מ-500 ערים מכל העולם. זו השנה החמישית לקיום התערוכה והכנס המלווה אותה, והיא האירוע הגדול בעולם להצגה של טכנולוגיות ושירותים מבוססי טכנולוגיה לשירות ערים.

הביתנים הבולטים בתערוכה היו של ברצלונה, קטלוניה וספרד, המארחות, ושל מיקרוסופט, סיסקו ו-IBM. המדינות שהציגו ביתנים גדולים היו קוריאה,שהתרכזה בפתרונות IoT, פילנד, בריטניה, שבדומה לשנה שעברה הציגה מבחר ערים ואת פועלן, צרפת, דנמרק, איחוד האמירויות, אסטוניה המוכרת גם כ-e-stonia והאי מאורציוס שמציג שאיפה להפוך את האי כולו לחכם.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

נעדרה מהכנס הנוכחות של ברזיל שבלטה מאד בשנים הקודמות. ככלל, נרשמה נציגות נמוכה לערים מאמריקה הלטינית, ולמדינות וערים ממזרח אסיה, אפריקה, אוסטרליה, והודו שבשנה שעברה בלטה בנוכחותה, והשנה נעדרה כמעט לחלוטין. את התערוכה איכלסו בעיקר ערים ומדינות מאירופה ומעט מצפון אמריקה. בין הערים בלטו ניו יורק (ביתן חברות ולא עירייה), וינה, הנחשבת לאחת הערים החכמות בעולם, איסטנבול וברלין.

ישראל, שהופיעה בשנה שעברה עם המשלחת הלא ספרדית הגדולה ביותר, חזרה על כך השנה עם כ-200 מבקרים, והתפרשה על שטח גדול יותר שבו ניצבו ביתנים של מכון הייצוא, עיריית ירושלים ועיריית תל אביב, והחברות מוביליי וצ'ק פוינט.

רוב ביתני הערים והמדינות היו מורכבים מלקט של חברות, מיזמים או רעיונות עסקיים של חברות מקומיות. ישראל הציגה בביתן מכון הייצוא את אותו המודל, אולם תל אביב וירושלים היו בין הערים הבודדות בתערוכה שהציגו את פעילות העירייה עצמה.

ניידות עירונית ותחבורה היו התחום שתפס את המקום הרב ביותר בכנס ובתערוכה. חברות עסקיות, ארגונים ציבוריים ורשויות הציגו פתרונות מגוונים לבעיה הבוערת ביותר, ככל הנראה, בערים המצטופפות: גודש התנועה וגידול במספר משתמשי הדרך, והשפעתם על הכלכלה העירונית, איכות הסביבה והבריאות, והקהילה המקומית. פיתוחים טכנולוגיים  לניהול ציי תחבורה המונית הוצגו, למשל מערכת לשילוח כלי רכב לתחנות לפי מספר האנשים נמצאים בהן. כן הוצגו אפליקציות לניהול חניה, ובהן אחת שמציעה את האפשרות להזמין מראש מקום חניה ברחוב. בתחום התחבורה הקלה הוצגו מערכות למיזמי השכרת אופניים, גם התל אופן קיבל מקום של כבוד עם עמוד עגינה חדש שאמור להקל את השחרור והנעילה של האופניים בתחנות. בביתן מכון הייצוא הישראלי הוצג קורקינט חשמלי המגיע למהירות 25 קמ"ש, עם בסיס רחב שמאפשר לעמוד עליו בנוחות ואף לשאת משאות קלים. אופניים חשמליים המחוברים לקרון זעיר, הוצגו כפתרון להעברת סחורות בסביבות צפופות.

באופן כללי ניכר היה בתערוכה השנה, ביחס לשנים קודמות, כי תחום הערים החכמות מבשיל, ובעוד שבשנים קודמות הוצגו בתערוכה אין ספור רעיונות חדשניים, בעיקר מסטרטאפים צעירים, השנה כבשו את התערוכה חברות הטכנולוגיה הגדולות כמעט כליל, ואת המקום המרכזי שתפסו בשנים הקודמות הרעיונות, תפסו כלים לניהול, מערכות מידע מורכבות, וטכנולוגיות לשליטה ובקרה. ניכר כי התחום עובר לשלב האסטרטגי, וברור לכל מי שפועל בתחום כי רעיונות חדשניים זה יפה, אולם ללא אסטרטגיית פעולה ברורה, שום עיר לא תוכל להתקדם באופן אפקטיבי ויעיל.

תחום התחבורה הוא דוגמה לשלב ההתפתחותי בו נמצאת תעשיית "העיר החכמה". השלב בו הרעיונות חוזרים על עצמם שוב ושוב, ונראה כי אין חדשנות של ממש ברעיונות לשירותים ומוצרים. מה שכן מתחדש ומשתכלל, הם המודלים ליישום הרעיונות: על יסודות מיזמים שכשלו כלכלית או טכנולוגית, נולדים מיזמים בעלי תכלית דומה ואף זהה, במבנה כלכלי ו/או בטכנולוגיה חדשים ומשופרים, שנראה כי השוק, שהתבגר גם הוא, יהיה נכון יותר לאמץ.  כזו היא אפליקציית mytexi הגרמנית, שמביאה את שכלולי אפליקציית ההסעות אובר, לשוק המוניות המסורתי ומאפשרת לחבר את רעיון התחבורה השיתופית בתוך מערכי הסעה מסורתיים. כמו אובר, מייטקסי מציעה שיתוף נסיעות בכל מופעיו: חלוקת עלות הנסיעה בין משתתפים בדרך של pool או מחיר קבוע, אבל פועלת רק עם נהגי מוניות מורשים, ובכך היא נמנעת ממאבק עם מוקדי כוח ורגולטורים ומציעה למעשה מודל כלכלי אחר לטכנולוגיה קיימת.

yugo

כזה הוא גם מיזם האופנועים החשמליים yugo שיחל לפעול בברצלונה בקרוב והציג בתערוכה את שירותיו. לפני שנתיים דיווחנו על מיזם שיתוף והשכרת אופנועים חשמליים שהחל לפעול בברצלונה בשם "Motit", המיזם כשל והחברה נעלמה. אנשי yugo מאמינים שהאופנועים החשמליים שלהם יצליחו במקום שבו קודמיהם כשלו. ההבדל בין המיזמים הוא ש"מוטיט" ייצר את האופנועים, ואילו "יוגו" קונים אופנועים קיימים ומשלבים בהם את אמצעי הניטור והמעקב שמאפשרים את התפעול השוטף שלהם ואת החלפת הסוללות. כמו כן, יש הבדלים בתעריפי ההשכרה: המיזם הנוכחי מציע את השירות במחיר גבוה פי שניים.

למרות המרכזיות של תחום התחבורה באקספו, בתחרות המתקיימת מדי שנה במסגרת התערוכה, הפרסים הוענקו בתחום אחרים:

פרס העיר החכמה, שהוענק בשנה שעברה לתל אביב עבור פרויקט דיגיתל, הוענק השנה לעיריית פטרבורו, בבריטניה. העיר, שואפת להפוך לבירת הקיימות בבריטניה והעיר ה"סרקולרית" הראשונה. תכנית העיר החכמה של פטרבורו פועלת מ-2013 כדי להטמיע צמיחה, חדשנות וקיימות הקשורים בינהם, תוך כדי שיתוף פעולה מלמטה מעלה. העיר גברה על המועמדות האחרות בנדונג (אינדונזיה), בואנוס איירס (ארגנטינה), קוריטיבה (ברזיל), דובאי ומוסקבה.

פרס הפרויקט החכם הוענק לעיר שיזיצ'ואנג בסין עבור פרויקט חינוך. הפרויקט מקדם את התחדשות מערכת החינוך על ידי איסוף מידע עממי על הוראה ולימוד, הופך את הערכת הלימוד למבוסס ניתוח באמצעות ביג דאטא ומציע עזרה ממוקדת.

פרס הרעיון החדשני הוענק ל-findeter עבור ה"יהלום הדיגיטלי". יוזמה לתחרותיות ופיתוח סביבתי בקולומביה המשלב "חוכמה עירונית" עם טכנולוגיה דיגיטלית. פרס כבוד הוענק למשרד לפיתוח עירוני של ממשלת הודו.

"סוף סוף ישראל תופסת שטח"

ירושליםהביתן של עיריית ירושלים, שהשתתפה בפעם הראשונה בתערוכה, ניצב במיקום אסטרטגי: בכניסה לתערוכה, והציג את חזון 2020 של העיר שפותח בעזרת פרופ' מייקל פורטר וד"ר ריצ'רד פלורידה. ירושלים, שהחלה בפיתוח תכנית עיר חכמה עבור העיר, בהובלת תמיר דיין, ראש מינהל הפיתוח, הציגה את גם פרויקט אזור העסקים החדש המתוכנן בכניסה המערבית לעיר, הקמת מפעל Greennet, למיון ומחזור של פסולת ביתית מעורבת הראשון בישראל, הרחבת תוואי הרכבת הקלה ויצירת מסלול נוסף לקמפוסים וכן פיתוח אפליקציית GIS המשמשת כמערכת המידע הגאוגרפית- עירונית.

"לראשונה, עיריית ירושלים השתתפה כמציגה בתערוכת ערים חכמות בברצלונה בהובלת מנהל הפיתוח. בתערוכה חשפה ירושלים את פעילויותיה בתחומים הרלבנטים לתפיסת העיר החכמה והפיתוח הכלכלי על מנת לקדם בריתות ושיתופי פעולה בינלאומיים ולהיחשף לטכנולוגיות ומגמות עולמיות העשויים לשרת את תושבי העיר ועסקיה. בתחום התחבורה הציגה העירייה השקעה של מיליארדי שקלים לטובת רישות העיר ברכבת קלה המהווה כלי תחבורה עיקרי עבור רבים תוך הפחתת זיהום האוויר ומספר כלי הרכב. לרכבת הקלה תרומה משמעותית לפיתוחה הכלכלי של העיר. עורקי התחבורה הראשיים למרכז (כביש 1) משתדרגים ומתרחבים משמעותית בימים אלו ובשנת 2018 אנו צפויים להתבשר על השקת הרכבת המהירה לתל אביב (28 דקות). בכניסה לעיר יוקם מרכז עסקים המשלב תעסוקה, מלונאות ותרבות ויהווה מרכז תרבות, כנסים ומנוע צמיחה כלכלי לעיר כולה. בתחום איכות הסביבה הציגה העירייה את מפעל המחזור בעטרות, הגדול מסוגו במזרח התיכון. השתתפות בתערוכה תומכת בפעילות המסייעת למימוש המטרות האסטרטגיות של קברניטי העיר. " אמר תמיר דיין.

בביתן מכון הייצוא הוצגו 10 חברות ישראליות בתחומים: תקשורת נתונים, איכות סביבה ותחבורה עירונית בכלי רכב קלים. במשלחת הישראלית היו 200 איש (נציגי עיריות, רשויות מקומיות, חברות טכנולוגיה, מומחים ויועצים בתחום) החברות מובליי וצ'ק פויינט הציגו בדוכנים עצמאיים. זו השנה השנייה ברציפות שמשלחת הישראלית היא הגדולה ביותר מבין המציגות בישראל.

"לפני שנתיים עמד ביתן קטן של 6 מ"ר, והיום ישראל תופסת 320 מ"ר בתערוכה" אומר סרג'יו וינצקי, נציג מרכז הירידים של ברצלונה בישראל. ויניצקי פועל בתפקיד זה משנת 2007, ומרכז את הפעילות הישראלית באקספו הערים החכמות מאז התערוכה הראשונה ב-2010. "הבאתי למרכז הכנסים בברצלונה מאות מבקרים כל שנה לתערוכות בנושאי מזון, בריכות שחייה, מלונאות ועוד, אבל הם היו מבקרים שחיפשו הזדמנויות ליבוא לישראל. מאז החלה להתקיים תערוכת הערים החכנמות, ישראל  מציגה ויש לנו גם מה לייצא, סוף סוף ישראל תופסת שטח."

ביתן עיריית תל אביב הסמוך לביתנים של ירושלים ומכון הייצוא, הציג גם השנה את פרויקט דיגיטל שהביא את הזכייה בפרס העיר החכמה בתערוכה ב-2014, וכן עשייה בנושאי שיתוף ציבור, תל אופן, אינטרנט חופשי, מרכזים קהלתיים, מידע זמין, שירותים מקוונים, GIS, ועוד. ההשתתפות של תל אביב בכנס הוא דוגמה מצויינת לאופן בו תל אביב הצליחה להפיק לימונדה מצויינת מכמה לימונים דיי מסכנים.

הפעילות של עיריית תל אביב בתחום העיר החכמה אינה יוצאת דופן או מרשימה במיוחד. ערים רבות אחרות עשו לא פחות ואף יותר ממה שתל אביב יכולה להציג, אולם מה שבמיוחד מרשים הוא האופן בו תל אביב הצליחה בשנים האחרונות להעמיד את עצמה בשורה הראשונה של הערים הנחשבות חכמות בזכות עבודת שיווק, יחסי ציבור, קשרים בינלאומיים ומיתוג, שניצלו את מה שכן נעשה בתחום, מעבר לכל דמיון.

הלה אורן, מייסדת ומנכ"לית עיר עולם ותיירות תל אביב אמרה: "לאחר הזכייה של תל אביב בתואר World's Smartest City בתערוכה בברצלונה בשנה שעברה, בחרנו השנה ללכת צעד קדימה ולהציג מודלים חדשים לשיתופי פעולה, שהם מרכיב מרכזי בתפיסת העיר החכמה של תל אביב. אנחנו עוברים מתפיסה של Smart City לזו של Smarter Cities ומציעים ייעוץ לערים ברחבי העולם על מנת להפוך לערים חכמות. בברצלונה הצגנו את שיתוף הפעולה החדש של המכללה האקדמית תל אביב-יפו, עם עמותת Delivering  Change Foundation ההודית, המתמודדת על מכרזים לבניית ערים חכמות בהודו. כמו כן, הצגנו אתCity to City Collaborations  – מודל חדשני לשיתופי פעולה בין האקוסיסטמה הטכנולוגית-יזמית בתל אביב ובערים שונות בעולם, ביניהן ברלין ופריז. יש לציין גם את שיתוף הפעולה המוצלח בין עיריית תל אביב למגזר העסקי שבזכותו הקמנו את ביתן תל אביב בתערוכה, שזכה להתעניינות רבה של המשתתפים והעיתונות."

כאמור,במסגרת התערוכה הכריזה תל אביב על שיתוף פעולה עם ארגון Delivering Change מהודו שמסייע לערים במדינה להשיג תקציבים בפרויקט 100 הערים החכמות של הודו. על פי ההסכם, עיריית תל אביב, באמצעות המכללה האקדמית תל אביב, תשתף במידע, בידע ובניסיון שצברה כדי לסייע לארגון הפועל עם ערים מרכזיות בהודו, לשפר את מהלכי שיתוף הציבור, שכיום מתבצעים באמצעות ביקור נציגי הארגון בבתי התושבים, ולהכניס כלים דיגיטליים לייעול הפעולות.

לדברי זוהר שרון מנהל מינהלת הידע בעיריית תל-אביב שיתוף הפעולה בין האקדמית תל-אביב-יפו לבין Delivering change foundation DCF מהודו מעיד על ההערכה הרבה המצויה כיום בעולם לעיר תל-אביב ולהנהלת העירייה המובילה מדיניות של חדשנות מוניציפאלית בדגש על חיזוק הקשר עם התושבים. זכייתה של העיר בשנה שעברה בברצלונה בפרס העיר החכמה לשנת 2014 הביאה להתעניינות עצומה והערכה רבה בעולם לפרויקטים הייחודיים והחדשניים שמבצעת העירייה בדגש על פרויקט "דיגיתֵל" המאפשר תקשורת ישירה ואישית עם כל תושב בעיר ומתן מידע מותאם בהתאם למקום המגורים של התושב, תחומי העניין שלו, גיל, גילאי הילדים במשפחה ועוד.

3 מיזמים מהתערוכה

עמדות מידע ושירות דיגטליות. ניו יורק –  אחד הסמלים הבולטים לשינוי שהתחולל באורח חיינו ב-20 השנים האחרונות, הן עמדות הטלפונים הציבוריים הניצבות במרחבים הציבוריים בערים בכל העולם כאבן שאין לה הופכין. בביתן העיר ניו יורק בתערוכה הוצג הפתרון שיבוא במקומם. LinkNYC הוא עמדה הכוללת מסך ומקלדת, ואשר תאפשר לאדם ברחוב לגלוש באינטרנט, לשלוח הודעות טקסט, ודוא"ל ולתקשר עם שירותים עירוניים. כמו כן ניתן יהיה לקנות ולהפיק כרטיסים לתחבורה ולמופעים ולהשתמש באפליקציות לשם הזמנת מונית, למשל.

linknyc

7,500 עמדות יותקנו בכל חמשת הרובעים של ניו יורק ברבעון הראשון של 2016, תוך שימוש בתשתיות התקשורת והחשמל ששימשו את הטלפונים הציבוריים. מימון הפרויקט יגיע ממכירת שטח פרסום במסכים המהווים חלק מהמתקן, ומעמלות על השירותים והמוצרים שהזכרנו לעיל. היזמים קיבלו את הזכיון להפעיל את העמדות למשך עשר שנים, ובתום התקופה המתקנים יעברו לבעלות העירייה. הם מעריכים כי ההכנסות בתקופת הזיכיון יגיעו למיליארד דולר, ולפי ההסכם עם העירייה 50% מתוכן יעברו אליה. היזמים יקימו את העמדות, יתפעלו ויתחזקו אותן על חשבונם במשך כל תקופת הזיכיון, שבה רק הם ימכרו את שטחי הפרסום.

עמדות אלה הן הפתרון שנבחר בתחרות שערכה עיריית ניו יורק בשנת 2013 לאיתור שימושים חדשים ורלוונטיים לטלפונים הציבוריים שיצאו משימוש.

גגות ירוקים הדור הבא. ברצלונה – אדריכל העיר ברצלונה אמר לגלובס לפני שנתיים כי ברצלונה צריכה להתחיל לגדל את העגבניות שהיא צורכת בעצמה, והצביע על גגות בנייני העיר כמקום שבו טמון הפוטנציאל השטח שבו הדבר יכול לקרות. בכל העולם כבר נעשה שימוש בגגות כשטח לחקלאות עירונית וצמחייה אחרת, וזאת בשל היתרונות הסביבתיים שהדבר משיא לבניין עצמו ולעיר: צינון המבנה ותרומה ולאיכות האוויר בסביבה, וכן צמצום התלות של העיר ביבוא מזון מבחוץ. לנדל"ן זה יש פוטנציאל גדול יותר, שכן הגג יכולים להיות שימושים רבים אחרים. מיזם מברצלונה מציע לבעלי גג ששטחו גדול מ-100 מ"ר בנוסף לצמחייה, גידולים חקלאיים אורגניים ועצי פרי, להקים עליו כוורות, להציב מיכלים לייצור זבל אורגני ומתקנים לאיסוף מי גשמים. בנוסף מציעים היזמים להשתמש בגג המטופח כחלל לקיום אירועים. הרווח שיכול לצמוח משימושים כאלה הוא גדול יותר מאשר גג "ירוק" רגיל, ומכאן המניע שיכול לדחוף בעלי נכסים להיכנס למהלך כזה, כי בנוסף לטיפוח הגג וליתרונות הבאים לידי ביטוי בחסכון באנרגיה, הוא יכול ברבות הימים גם להניב להם הכנסה.

שיתוף ציבור בחלוקת התקציב העירוני. פריז –  פריז הציגה את דרכה להתמודדות עם מציאות מנוכרת: שיתוף תושבים במהלכי הממשל המקומי, וקריאה לציבור להשפיע ולהיות מעורב בהחלטות המשפיעות על חייהם וסביבתם. במהלך שיישומו החל בשנה שעברה, העבירה ראשת העיר יוזמה לפיה 5% מהתקציב השנתי של העירייה יוקצו על פי שאיפות התושבים ולהחלטתם. הסכום הכולל ליוזמה עומד על 500 מיליון אירו, שיתחלקו על פני 6 שנים (עד מועד הבחירות הבאות לעירייה) ונועד כולו לפיתוח העיר ולא לתפעול השוטף. ראה מאמר

מאמרים קשורים: ירושלים 2020 – מהי האסטרטגייה החדשה לעיר? |מי תהיה העיר החכמה הראשונה בישראל? |לאיזה כנס ערים חכמות כדאי לנסוע ומה אסור להפסיד? | רוצה להיות עיר חכמה? את זה אל תעשי דובאי רוצה להיות העיר החכמה בעולם

 

Advertisements

2 תגובות on “אקספו ערים חכמות ברצלונה: מחדשנות לאסטרטגייה, ת"א קוצרת פירות, וירושלים יוצאת לדרך”

  1. Ronen Gruber הגיב:

    סופסוף…


כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s