פריז פונה לציבור וקוראת לו להחליט כיצד לחלק את התקציב העירוני

פריז שיתוף ציבור

מירב מורן ואיל צאום, ברצלונה

"הטרור בא מתוכנו", אמרה ראשת העיר פריז, אן הידלגו, בביקורה בישראל בחודש מאי השנה. בראיון בלעדי במוסף הנדל"ן של "גלובס", סמוך למועד התקפת הטרור ורצח עיתונאים במגזין הסאטירי "שרלי אבדו", טענה הידלגו כי תכנון וניהול אורבני לקוי יצרו בפריז שכונות ורובעים מנותקים, והסבירה מדוע עירוניות מסוג זה גורמת לניכור, ואף מעודדת התפרצות רדיקלית של ביטויי אלימות ושנאה בין תושבי אותה עיר.

באקספו הערים החכמות שננעל בסוף השבוע בברצלונה, הציגה פריז את דרכה להתמודדות עם מציאות מנוכרת: שיתוף תושבים במהלכי הממשל המקומי, וקריאה לציבור להשפיע ולהיות מעורב בהחלטות המשפיעות על חייהם וסביבתם. במהלך יוצא דופן שיישומו החל בשנה שעברה, העבירה הידלגו יוזמה לפיה 5% מהתקציב השנתי של העירייה יוקצו על פי שאיפות התושבים ולהחלטתם. הסכום הכולל ליוזמה עומד על 500 מיליון אירו, שיתחלקו על פני 6 שנים (עד מועד הבחירות הבאות לעירייה) ונועד כולו לפיתוח העיר (מקביל פחות או יותר לתב"ר אצלנו) ולא לתפעול השוטף. את החוק יזמה הידלגו והוא התקבל פה אחד בכל 22 מועצות הרובעים המרכיבים את העיר.

הליך בחירת הפרויקטים נערך בשלושה שלבים. בשלב הראשון פרסמה העירייה קריאה להגיש רעיונות למיזמי פיתוח בשתי רמות: מהלכים שנוגעים לעיר פריז כולה, ומהלכים שנוגעים לרובע מגורים מסויים. שלב ההצעות היה פתוח לכל, כולל חברות מסחריות. הוא נוהל באתר אינטרנט ייעודי שהותאמה לו אפליקציה, ודרכם הוגשו ההצעות, וכן אפשר היה לעיין ולהגיב על הצעות אחרות. כל הצעה קיבלה פומבי, כדי לנהל לגביה דיון פתוח, לבקש הבהרות, ובכדי לייצר הזדמנות לשיתוף פעולה בין הצעות דומות על מנת לשכלל אותן. שלב זה נמשך שלושה חודשים, ובסופו הגיעו לעירייה מהציבור 5,000 רעיונות חדשים.

השלב השני הוא שלב הסינון בעירייה. כל רעיון שהוגש עבר בחינת היתכנות טכנית, ביקורת חוקית והתאמה פוליטית לאג'נדה העירונית. כך למשל נפסלו הצעות שאינן אפשריות מבחינה הנדסית, או שיישומן כרוך בשינויים שלא יעמדו בביקורת משפטית, או כאלה הסותרות במהותן את מדיניות העירייה בתחומים הנוגעים לתחבורה, זיהום אוויר וכיוב׳. בתום הסינון, שהסתיים בחודש מאי השנה, הוצגו לציבור 85 ההצעות הנבחרות שחולקו ל-11 תחומים: איכות סביבה (22 הצעות), תרבות (10 הצעות), כלכלה ותעסוקה (5), חינוך וצעירים (6), טבע עירוני (9), תברואה ותחזוקה (5), חברה (1), ספורט (3), תחבורה (5), טכנולגיה (4), קהילה (6), והתושבים נקראו לבחור ולהכריע.

הבחירה, השלב השלישי, נועדה לתושבים בלבד. כל תושב הורשה לבחור 10 מיזמים עבור פריז כולה, ו-10 מיזמים עבור רובע מגוריו. בתום הליך ההצבעה דורגו המיזמים לפי מידת הפופולריות שלהם, והעירייה פתחה ביישום אלה שנכנסו בתקציב השנה הנוכחית. המיזמים שנבחרו לפריז הם (לפי סדר העדיפויות שקבעו התושבים): תוספת שבילי אופניים; סגירת רחובות לתנועה מוטורית; החלפת צי משאיות איסוף האשפה לכלי רכב לא מרעישים ולא מזהמים, פתיחת אזורים של מסילות רכבת לא מתפקדות שכיום שוממים וסגורים באופן רשמי, לשימוש ציבורי מגוון; שיפוץ פתיחה והוספה של מקלחות ציבוריות ושירותים ציבוריים ופיתוח מקומות לאיחסון חפצים אישיים לשעות ספורות בשטח העיר (לוקרים ציבוריים); שיפור הנגישות לשירותים דיגיטליים של העירייה; הקמת ברזיות והקצאת שטחים לחקלאות אורבנית. בפרויקטים המיועדים לרובעים יושקעו סכומים נמוכים יותר ביוזמות קטנות כמו: ריצוף שטח פתוח בשכונה שתושבים מתרכזים בו כיום באופן ספונטני והפיכתו לכיכר "רשמית", הפיכת חזית בית ספר ל"ירוקה" עם צמחייה ורטיקלית, וכיוצא באלה.

בעירייה מביעים שביעות רצון מהתהליך שחיזק מגמות במדיניות המכוונת (בענייני תחבורה – שיפור והוספת תשתיות לאופניים ולהולכי רגל), והביא רעיונות לא צפויים (בתחום התברואה – מקלחות ציבוריות ומשאיות זבל שקטות) אולם מאוכזבים מהיקף ההשתתפות – בסך הכל 66 אלף מתוך 1.5 מיליון תושבי פריז. בתהליך השיתוף הבא, שמתחיל בינואר הקרוב לבחירת הפרויקטים ל-2017, הוצב כיעד להגיע ל-10% מתושבי העיר, כלומר קצת יותר מהכפלה של כמות המשתתפים בהקצאת התקציב ל-2016. אחת המסקנות היא שכדי להרחיב את ההשתתפות נדרשות עוד נקודות איסוף מידע וקשר עם תושבים. אמנם את ההסבר אנחנו מקבלים בתערוכת "עיר חכמה" שעניינה מנגנונים, תהליכים ופתרונות דיגיטליים. אולם במקרה זה הכוונה אינה לשכלול התפוצה הדיגיטלית של מנגנון השיתוף, כי אם להצבה של יותר עמדות פיזיות ברחבי העיר, שבהן ניתן להציע הצעות בכתב, להצביע (באופן שאינו דיגיטלי), להגיב ולדון ברעיונות בעל פה, פנים אל פנים, ולא להסתפק בפורומים המוגבלים לאתר אינטרנט ולאפליקציות בטלפונים סלולריים חכמים.

מאמרים קשורים: איך מציגים חזון עירוני ושיתוף ציבור? בריסטול כדוגמה | ניסוי בדמוקרטיה דיגיטלית. איסלנד | גישה חדשנית בשיתוף ציבור לתכנון עיר בשבדיה פריז מתכננת מסלקת את המכונית הפרטית | "סינדרום פריז של התיירים". הפער בין דימוי של מקום למציאות

Advertisements


כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s