אלה הערים הטובות ביותר שמקדמות חדשנות ויזמות

הערים המובילות בחדשנות ויזמות

הערים המובילות בחדשנות ויזמות

יוזמת CITIE מקדמת יוזמות עירוניות בטכנולוגיה, חדשנות ויזמות ותומכת במנהיגי ערים בפיתוח מדיניות המקדמת חדשנות ויזמות. היוזמה קבעה 9 כללים שערים צריכות לאמץ כדי לתמוך בחדשנות ויזמות בכל טווח הפעולות שהן מקיימות.

קטגוריית הפתיחות המתייחסת לעד כמה העיר פתוחה לרעיונות ועסקים חדשים מורכבת ממימד הרגולציה – כיצד העיר מסדירה מודלים עיסקיים בדרך המאפשרת את כניסתם ללא הפרעה. המימד התדמיתי בוחן כיצד העיר מקדמת את עצמה כמרכז חדשנות וקהילות עסקיות חדשות אל העולם הרחב. ומימד הצרכן הבוחן האם המכרזים נגישים לכל העסקים הקטנים, והאם המכרזים מחפשים באופן אקטיבי חדשנות.

הקטגוריה השנייה מתייחסת לתשתית, וכיצד העיר מנצלת את התשתית שלה לצמיחת עסקים. קטגוריה זו מורכבת ממימד האירוח, הבוחן כיצד העיר מנצלת את המרחב ליצירת הזדמנויות לצמיחה של עסקים. מימד ההשקעה, כיצד העיר משקיעה בכישורים ובעסקים הדרושים לחדשנות. ומימד הקישור, הבוחן כיצד העיר מקדמת קישוריות פיזית ודיגיטלית.

הקטגוריה השלישית מכונה מנהיגות, ובוחנת כיצד העיר בונה חדשנות בפעולות שהיא עצמה מבצעת. מימד האסטרטגיה בוחן האם לעיר יש כיוון ברור והאם היא בונה את היכולת הדרושה לתמוך בחדשנות. מימד הממשל הדיגיטלי בוחן כיצד העיר משתמשת בערוצים דיגיטליים לעודד התקשרות איכותית עם התושבים. ומימד המידע (דאטא) בוחן כיצד העיר משתמשת במידע כדי לשפר את השירותים ולספק את חומר הגלם לחדשנות.

40 הערים שנבחנו קובצו ל-4 קבוצות, בהתבסס על הביצועים שלהן, כשהקבוצות נועדו לספק לערים יכולת להשוות את עצמן וללמוד מערים דומות. הקבוצה הראשונה כוללת את הערים המובילות. אלה הן ערים שנוטות להיות ערים גלובליות המסוגלות לבנות על יסודות מבוססים של ניסיון בחדשנות ועל אקו סיסטם קיים. ערים אלה צריכות לפעול כדי לנצל את הערך של הביג דאטא וניתוח המאפשר חיזוי. הקבוצה כוללת את הערים אמסטרדם, ברצלונה, שיקגו, הלסינקי, לונדון, ניו יורק, פריז, סן פרנסיסקו וסינגפור.

הקבוצה השנייה מכונה הערים הקוראות תיגר (על המובילות). אלה הן ערים שאפתניות ודינמיות שרוכבות על גלים של צמיחה מבוססת טכנולוגיה. לרוב הן מיישמות אסטרטגיה שמטמיעה חדשנות ויזמות בטווח של כלי מדיניות. קבוצת הערים הערים הקוראות תיגר כוללת את ברלין, בוסטון, בואנוס איירס, קופנהגן, דובאי, לוס אנג'לס, סיאטל, סיאול, תל אביב וטורונטו.

הקבוצה השלישית מכונה הערים הבונות, והן ערים הנמצאות בשלב של מעבר מהיר, השקעה אקטיבית במדיניות לחיזוק האקוסיסטם שלהן. בקבוצת ערים זו כלולות בוגוטה, בריסל, הונג קונג, מלבורן, מוסקבה, סאו פאולו, סידני, טאלין, טוקיו, וונקובר ווינה.

הקבוצה הרביעית והאחרונה מכונה הערים המתנסות, והיא כוללת ערים שעדיין צריכות לנקוט בפעולות החלטיות כדי לקדם חדשנות ויזמות. נכללות בקבוצה זו בנגלור, בייג'ינג, דוחא, ג'קרטה, יוהנסבורג, ניירובי, ניו דלהי, פראג וריאד.

למרות שהדוח אינו מדרג את ביצועי הערים בקבוצות עצמן, הוא כן מפרסם את חמש הערים בעלות הביצועים הטובים ביותר:

  1. ניו יורק נמצאת בתחרות קשה מול לונדון אך דורגה במקום הראשון, עם ביצועים חזקים בכמעט כל המדדים. ניו יורק שמה את החדשנות והיזמות בראש סדר העדיפויות מוקדם מרוב הערים האחרות, ונקטה בצעדים אקטיביים מאד לטובת קהילות הסטארטאפ והטכנולוגיה במהלך השנים האחרונות. היא מציעה תמיכה לסטרטאפים מקומיים בטווח רחב של פעילויות ממימון ומיתוג לבניית קהילות ושיפור כישורים.אחת החולשות של ניו יורק היא בתחום הרדולציה, בו היא מעוכבת על ידי מאבק מתמשך למצוא את הדרך הנכונה לקבל מודלים כלכליים חדשים של השכרות לטווח קצר ושיתוף נסיעות. זהו נושא מורכב וקשה, אולם ערים כמו אמסטרדם הוכיחו שתוך שיתוף בעלי העניין הנכונים, הדבר אפשרי.
  1. לונדון הפסידה את המקום הראשון לניו יורק בנקודות ספורות בלבד, תוך שהיא מציגה ביצועים חזקים בכל התחומים. בהתאם לדימוי שלה כעיר גלובלית פתוחה, ללונדון יש את הביצועים הטובים ביותר בתחום הפתיחות. יש לה גישה מתוחכמת לשימוש במתודולוגיות כמו הענקת פרסים ועד היותה צרכנית של רעיונות חדשים. העיר גם משמשת שופר נלהב לסקטור הטכנולוגיה המקומי, דרך יוזמת Tech City initiative, ועבודת ראש העיר לכלול סטרטאפים בסיורים בינלאומיים. לונדון גם מרוויחה מגישה פרופורציונית וגמישה לרגולציה של עסקים חדשים, שמונהגת בפרלמנט הבריטי. ללונדון חסרות כמה יכולות בתחום המנהיגות הבינלאומית שיש לניו יורק. לדוגמה, ללונדון אין פונקציה כמו מנהל טכנולוגיה או דיגיטל או אפילו יחידת חדשנות, ולא קיימת עקביות בערוצי הדיגיטל עבור הלונדונים לקיים אינטראקציה עם השירותים. למרות זאת, תכנית לונדון החכמה היא צעד חיובי, ומספקת פלטפורמה לבניית יכולת עתידית.
  1. הלסינקי – הצלחת ערים גלובליות כמו ניו יורק ולונדון היא אולי צפויה, אבל הלסינקי שתופסת את המקום השלישי מוכיחה כי גם ערים קטנות יותר יכולות להצליח באותה מידה ולפתח מדיניות ואקוסיסטם שיתמכו בחדשנות ובקהילת יזמות וטכנולוגיה משגשגים. להלסינקי יש את את הפרופיל העקבי ביותר מבין כל 5 הערים המובילות, עם חוזקה מיוחדת בתפקיד העיר כמארחת, משקיעה ומקשרת, בהם היא מדורגת 1. על ידי אימוץ גישה שיתופית מאד לעבודה עם יזמים מקומיים, הלסינקי פיתחה פתרונות דיגיטליים ברמה גבוהה עבור תושביה. החזון של הלסינקי לתחבורה על פי דרישה, נושאת אמביציה שניתן למצוא רק בחברות טכנולוגיה וסטרטאפים.
  1. ברצלונה היא עיר, שכמו ניו יורק, השתמשה באג'נדה של חדשנות ויזמות כדי להמציא את עצמה מחדש, כשכבר בשנות ה-90 היא פיתחה את רובע החדשנות 22@Barcelona. הדבר מאפשר לעיר לבצע את תפקידה כצרכנית, התחום בו ברצלונה מובילה את הדירוג כולו. ברצלונה שינתה באופן רדיקאלי את האופן בו החא קונה שירותים, וכן נוקטת בגישות שיביאו את העולם אל ברצלונה ופעילויות לתמיכה בטווח רחב של כנסים עולמיים מובילים, כמו Smart City Expo World Congress וכנס המובייל העולמי. החולשה הבולטת של ברצלונה הוא בתפקידה כרגולטור. ב-2014 היא אסרה את הפעילות של UBER  והיא גם נלחמת ב-AIRBNB.
  2. אמסטרדם שמדורגת 5 מציגה את היכולות שערים בינוניות בגודלן יכולות לעשות ולהשיג באמצעות מדיניות נכונה ותנאים טובים כדי שחדשנות ויזמות ישגשגו. החוזקה של אמסטרדם מגיעה בעיקר מתחום המנהיגות. מינוי מנהל טכנולוגיה לעיר ב-2014 הגדילה את המומנטום לתמיכה ושיתוף פעולה עם פרויקטים חדשניים, תוך מתן כיוון אסטרטגי לאופן בו טכנולוגיות יכולות לשפר את חיי התושב. כל משרתי הציבור מקבלים עידוד להפוך לחדשנים ומובילי שינוי, ולעבוד עם צוות מנהל הטכנולוגיה. השאיפה של אמסטרדם להמציא מחדש את האופן בו העירייה מעניקה שירותים ומקיימת קשר עם התושבים משתקפת גם ביוזמות העיר החכמה של אמסטרדם, דרכה העירייה מקיימת גישה פתוחה לפתרון בעיות. לאחרונה העיר השיקה חזון חדש לאמסטרדם עיר חכמה ותכנית פעולה 4 שנתית. ביצוע מוצלח של היוזמות שתוכנית זו מובילה הן בעלות פוטנציאל לשפר את החולשה היחסית של העיר בתחום המדיניות כמשקיעה ובממשל הדיגיטלי, ולהביא אותה גבוהה יותר בדירוג בשנה הבאה.
תל אביב עיר חכמה

תל אביב עיר חכמה

לגבי תל אביב מציין הדוח כי התחום בו העיר מצטיינת במיוחד הוא הממשל הדיגיטלי, בו היא מדורגת בדומה לברצלונה, סיאול, ניו יורק, פראג, דובאי ולוס אנג'לס. לתל אביב ביצועים טובים גם בתחום האסטרטגיה והשיווק לעולם. תל אביב מציגה את הביצועים הנמוכים ביותר  בתחום השימוש בדאטא בדומה לניירובי, בוגוטה, טאלין, יוהנסבורג, הונג קונג, בנגלור וניו דלהי, וכן ביצועים מתחת לממוצע ברגולציה, היותה צרכנית של חדשנות וטכנולוגיה והשקעה בתחום.

מאמרים קשורים: איך תל אביב זכתה בפרס העיר החכמה? | מדריד משיקה את טכנולוגיה העיר החכמה | פינלנד מובילה את הדרך לתחבורת העתיד | מענקי החדשנות של תל אביב וירושלים | אתגר החדשנות במיתוג ישראל

מודעות פרסומת

2 תגובות on “אלה הערים הטובות ביותר שמקדמות חדשנות ויזמות”

  1. galithatan הגיב:

    תודה על פוסט מעניין. תוהה האם אי פעם ירושלים תשתחל לדירוג כזה

  2. איפה חולון????? נשארה תקועה שתי מאות מאחור…


להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s