מיהו פרופ' פורטר? ואיזו אסטרטגיה הוא צפוי להגיש לעיריית ירושלים?

האסטרטגיה לירושלים. פרופ' מייקל פורטר

האסטרטגיה לירושלים. פרופ' מייקל פורטר

פרופ' מייקל פורטר, מרצה במוסד לאסטרטגיה ותחרותיות בבית הספר לעסקים בהרווארד, נחשב לסמכות מובילה במה שקשור לאסטרטגיות של תחרותיות ופיתוח כלכלי של מדינות, אזורים וערים. הוא מתואר לעיתים קרובות כמייסד תחום האסטרטגיה המודרנית, וכאחד המשפיעים בעולם בנושאים של ניהול ותחרותיות, ועובד עם ממשלות, תאגידים ומוסדות אקדמיים בכל העולם.

פורטר כתב 19 ספרים ו-125 מאמרים סביב נושא התחרויות ואסטרטגיות לתחרויות, וזכה 6 פעמים בפרס מקינזי עבור מאמרים שכתב. במאמר ב-2010 הוא אמר: "למדתי לראות כי הכישרון הגדול ביותר שלי הוא היכולת לקחת בעיה מורכבת במיוחד, משולבת, מולטידציפלינרית ולאחוז אותה רעיונית בדרך שעוזרת לעשות דברים באופן ממשי".

פורטר כתב ב-1990 את הספר "The Competitive Advantage of Nations" שמבוסס על מחקר ב-10 מדינות, וטוען בו כי המפתח ליתרון המדינה טמון ביצרנות של החברות והעובדים במשותף, וכי המדינה או המקום תומכים ביצרנות זו.  הבחירה דווקא בפורטר לפיתוח האסטרטגיה לירושלים מסמנת כיוון ברור של ראש העירייה, ניר ברקת, ששם את הפיתוח הכלכלי והתחרותיות של העיר במרכז האסטרטגיה העירונית, וגם נקשרת למענק שעיריית ירושלים קיבלה מקרן בלומברג לטובת פרויקט שיתרכז במלחמה בעוני בעיר.

הרעיון של התחרותיות

מקומות תחרותיים, ע"פ פורטר, ערים, אזורים או מדינות, משיגים שתי תוצאות במקביל: הם מספקים תשתית ממנה יכולות חברות להתחרות בכלכלה הגלובלית, והם מאפשרים לתושבים לשגשג. המשימה עבור מנהיגים פוליטיים ועסקיים היא לייצר סביבה בה תוצאות אלה יכולות להיות מושגות יחד. לעיתים קרובות, טוען פורטר, ההתמקדות היא בהנעת משאבים מקבוצה אחת לשנייה, אולם תחרותיות אינה משחק סכום אפס. היא משפרת את הביצועים לכולם.

תחרותיות מושגת במקום בו כלכלות מצליחות להניע את כוח העבודה ומאפשרות לחברות ועובדיהן להיות פרודוקטיביים מאד. מסגרת התחרותיות שפיתח פורטר בעשורים האחרונים מאפשרת, לדבריו, דרך להבנת הגורמים השונים שתורמים לתחרותיות. היא מכירה בכך שגורמים רבים משפיעים על התחרותיות – מכישורים ותשתית ועד פתיחות לשווקים והתנהגות תחרותית של חברות ועוד. צעד מפתח הוא להציב מורכבות זו במרכז, בעוד גישות אחרות נוטות להתרכז באספקטים צרים וספסציפיים יותר.

אחד הדברים החשובים ביותר בקביעת מדיניות לפיתוח כלכלי למקום הוא ההתבססות על התחרותיות הקיימת. כל מקום הוא שונה, ולמרות שחוקי הכלכלה הם זהים בכל מקום, סדרי העדיפויות צריכים לשקף את התנאים הספציפיים למקום. מדיניות טובה, אומר פורטר אינה עניין של אידיאולוגיה פוליטית, אלא החלטות מבוססות על עובדות המושרשות בהבנה עמוקה של המקום.

מקומות צריכים אסטרטגיה. מאמצים לפיתוח כלכלי מוצלח נשענים על הבנה של המקום וכיצד הוא יכול להתחרות ברמה הלאומית והגלובלית, וקביעת סדרת פעולות בהתאמה. הכוונה היא לא לנסות לעשות הכל, זו הסיבה שמקומות רבים נכשלים בביצוע. ואין מדובר רק בצימצום החולשות.

אספקט מפתח בתחרותיות, מוסיף פורטר, הוא האשכולות הלאומיים, ריכוזים גיאוגרפיים של פעילות כלכלית מקושרת. אשכולות הם חלק חשוב מהמציאות של כל כלכלה מודרנית, והבנת מבנה האשכול והדינמיות של אשכולות קיימים במקום מסויים היא קריטית לניתוח התחרותיות.

הרקע למחקר

היוזמה הנוכחית (עבור ירושלים) מבוססת על דיאלוג שפורטר מקיים עם ראש העירייה ברקת, מאז נבחר לראשונה ב-2008. בין כל היוזמות שברקת יזם כלולות מספר יוזמות מבוססות אשכולות בתחומים כמו תיירות והייטק. במהלך השנים השניים דנו בניסיון שהצטבר מיוזמות אלה.

בשנה שעברה הושקה יוזמת התחרותיות לירושלים במטרה לפתח תכנית צמיחה לעיר לשנים הבאות. היא הונעה על ידי צוות עבודה של פרופ' פורטר, צוות מקומי, העירייה, ובעלי עניין נוספים. חלק חשוב בתהליך היה סקר בין מנהיגים עסקיים בירושלים שתרם תובנות באשר לתחרותיות העיר.

הדוח המוגש כעת הוא נקודת ציון חשובה ביוזמה זו. הוא מציע הערכה מבוססת עובדות של כלכלת ירושלים התחרויות שלה. הדוח מאפשר מבט על יכולות העיר והשיגיה, אך גם מתחשב באתגרים עימם היא מתמודדת. מיקוד פרטני של הניתוח התמקד באשכולות, בריכוז החוזקות הכלכליות הנמצאים בלב הכלכלה הירושלמית.

הדוח מציב תכנית פעולה שמטרתה להציב את ירושלים על נתיב חדש של צמיחה בת קיימא. הוא מבוסס על שלוש קבוצות של אשכולות קשורים שמניעים את הכלכלה המקומית, ומניעים את מוסדות המפתח כמו אוניברסיטאות ומרכזים רפואיים להיות מעורבים עם העירייה בשיתוף פעולה ציבורי פרטי. התכנית מתרכזת לא רק בהשגת צמיחה כלכלית, אלא בפעולות שעוצבו להגביר את ההכלה וחיזוק האטרקטיביות של העיר.

רחוב יפו. ירושלים

תובנות לגבי ירושלים

לירושלים יש מקום ייחודי בעולם. בהיסטוריה, בתרבות, בדת ובפוליטיקה. העיר היא גם מרכז למחקר, רפואה, טכנולוגיה ואמנות. תחום בו העיר פחות מוכרת הוא הכלכלה, בה ירושלים התמודדה עם אתגרים בעשורים האחרונים. יוזמת התחרותיות של ירושלים, הוא מאמץ שאפתני לשנות את מסלול זה.

הניתוח של פורטר משקף סדרה של אתגרים עימם ירושלים צריכה להתמודד, אולם הוא גם מראה את ההתקדמות שנעשתה. אחד האספקטים החשובים והרלוונטיים לניתוח הוא המציאות הכלכלית הקיימת והמורכבת משלוש קבוצות סוציו-אקונומיות. מאמצים רבים יהיו בהקשר של הקהילה החרדית ומזרח ירושלים, ומה שברור הוא כי שיפור משמעותי בביצועים הכלכליים דורש תהליך משמעותי בכל מרכיבי החברה הירושלמית.

תובנה נוספת, ואלוי מפתיעה, שזוהתה בניתוח היא שירושלים אינה מצליחה לתרגם את הסביבה העסקית לאשכולות גדולים של חברות המתחרות ברמה הלאומית והבינלאומית. קיימת תחושה של פוטנציאל כלכלי, העיר מציעה כלים חשובים ורלוונטיים למשיכת חברות, אבל קיימת גם ההכרה כי העיר זקוקה לחדד את המיצוב שלה כמקום לעסקים כדי למנף הזדמנויות אלה ולתרגם אותן ליותר פעילות כלכלית.

תכנית הפעולה המוצעת מאורגנת סביב שלושה אשכולות – תיירות, אשכולות מונעים ידע, ואשכולות מונעים כישורים של יצירה. בתוך כל אשכול שיתוף פעולה עם מוסדות עוגן, בעיקר האוניברסיטה העברית ובתי החולים המובילים בעיר, התחיל לפעול. התכנית גם משרטטת קו מתאר לתכנית הטמעה, כולל יעדים ספציפיים. זוהי קריאה לפעולה למנהיגים בעיר – ההצלחה תושג יחד, לא לבד.

האסטרטגיה שיציג מחר ראש עיריית ירושלים, או "היוזמה", כפי שמכנה אותה פרופ' פורטר, היא למעשה תכנית עבודה לשנים הבאות. בשום עירייה, באירופה לדוגמה, לא היו מעזים לכנות תכנית לחמש שנים כאסטרטגיה עירונית, פשוט משום שאסטרטגיה מפותחת ל- 15 , 20 ו-30 שנה קדימה (זו גם הסיבה שפרופ' פורטר לא משתמש במילה אסטרטגיה).

יחד עם זאת, ומבלי להיכנס לפרטי התכנית, ברקת מציב רף חדש לראשי הערים ואפילו לממשלה, ומציג כיוון, מטרה וחזון ברורים ואף מתחייב על יישומם. בעיני זהו לא פחות מרגע היסטורי בתולדות הממשל המקומי, שמתנהל ללא אסטרטגיה, חזון או תכניות עבודה סדורות מאז הוקמה המדינה, ורק ראוי היה שזה יגיע מירושלים. ברכות.

מאמרים קשורים: קרן בלומברג מגיעה לישראל עם מענקי חדשנות לירושלים ותל אביב | דירוג הערים לפי מחירי המלונות: ירושלים יקרה כמו לונדון | ירושלים: תמונת מצב של בירת ישראל | ועידת התיירות ירושלים: חדשנות וריצ'רד פלורידה | ירושלים עוברת למגדלים: הכניסה החדשה לעיר

Advertisements


כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s