עיר בטוחה זה הרבה מעבר לפשיעה: הערכת הביטחון העירוני בעידן הדיגיטלי. האקונומיסט

עיר בטוחה - האקונומיסט

דוח ה-The Safe Cities Index 2015 של מחלקת המחקר של האקונומיסט, הוא ניסיון להעריך ביטחון עירוני באמצעות יותר מ-40 אינדיקטורים כמותיים ואיכותניים. האינדיקטורים מתחלקים ל-4 קטגוריות: ביטחון דיגיטלי, בטחון בריאות, ביטחון תשתית וביטחון אישי, וכל עיר שנבחנה במדד מדורגת על פי מדדים אלה. 50 ערים מרחבי העולם נבחרו למדד, בהתבסס על נתונים כמו ייצוג אזורי ונגישות המידע. לכן, אין לראות במדד כדירוג עולמי של הערים הבטוחות ביותר.

ערים כבר מאכלסות את רוב האנשים בעולם, ורמת העיור כיום נעה בין 82% בצפון אמריקה לכ-40% באפריקה, וכל האזורים בעולם צפויים להמשיך מגמה זו בשלושת העשורים הבאים. לאגוס, העיר המאוכלסת ביותר בניגריה צפויה להכפיל את אוכלוסייתה במהלך 15 השנים הבאות. יחד עם זאת, ערים לא יכולות לקחת את גידול האוכלוסייה כדבר מובן מאליו. דוח של האו"ם מצביע על כך שיש ערים שחוו דווקא ירידה במספר התושבים בשל, בין השאר, רמות נמוכות של פריון, לחצים כלכליים ואסונות טבע. אוכלוסיית סיאול, בירת קוריאה הצטמצמה ב-800,000 איש מאז 1990.

באופן דומה, הביטחון שבערים יכול להוסיף למגמה. ניו יורק רשמה שיא של 2,2245 רציחות בשנת 1990, אך מאז האוכלוסייה בעיר צמחה בכמיליון, בעוד שיעורי הרצח ירדו משמעותית. מספר הרציחות ב-2013 עמד על 335, שיא שלילי היסטורי, מה שהציב אותה עוד מתחת לשיקגו, בה גודלה האוכלוסייה הוא שליש מזה שבניו יורק.

בעוד סיכונים מסויימים מתמתנים, אחרים מתפתחים. תדירות הטרור ואסונות הטבע משנים את רמות הביטחון בערים: אנרגיה, תקשורת ומערכות תחבורה חייבים להיות מחוזקים כדי להתמודד עם זעזועים חיצוניים, בעוד סיכונים חדשים עולים. סיכוני סייבר מלווים את התפתחות העידן הדיגיטלי. ביטחון עירוני הוא לכן נושא קריטי שצפוי להפוך לעוד חשוב יותר עם הזמן. הבטחת ביטחון ציבורי משמעותו להתמודד עם טווח רחב וגדל של סיכונים. מדד הערים הבטוחות מנסה לתפוס מורכבויות אלה, והוא עוקב אחר יחסיות הביטחון בערים.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

טוקיו מובילה את רשימת הערים הבטוחות, והעיר המאוכלסת בעולם היא גם הבטוחה שבהן. בירת יפן מציגה את הביצועים הטובים ביותר בקטגוריית הביטחון הדיגיטלי, 3 נקודות יותר מסינגפור המדורגת שנייה. במקביל, ג'קרטה היא המדורגת נמוך ביותר מבין 50 הערים. באופן לא מפתיע, מתגלה במדד חלוקה בין ערים בעולם המפותח לערים בעולם המתפתח. ערים אסייתיות עשירות כמו טוקיו, סינגפור ואוסקה מובילות את המדד, בעוד השכנות העניות, הו צ'י מין סיטי וג'קרטה מאכלסות את תחתית הרשימה.

יחד עם זאת, עושר ומשאבים אינם מבטיחים ביטחון עירוני. 4 מבין הערים המזרח תיכוניות נחשבות כערים עם הכנסה גבוהה, אולם רק אחת ניצבת החצי העליון של המדד: במקום 25, אבו דאבי ממוקמת 21 מקומות מעל ריאד. חלוקה דומה בין ערים בעלות הכנסה דומה ניתן למצוא גם במקומות אחרים, כשסיאול ממוקמת 23 מקומות מתחת לטוקיו בדירוג הכללי.

ערי ארה"ב מקבלות את הדירוגים הגבוהים ביותר בקטגוריית הביטחון הדיגיטלי, בעוד ערי אירופה מדשדשות. ניו יורק היא העיר האמריקאית היחידה שנכנסת לעשירייה הראשונה במדד הכללי (מקום 10). יחד עם זאת, היא מדורגת שלישית בביטחון הדיגיטלי, יחד עם לוס אנג'לס, סן פרנסיסקו ושיקגו. בנתיים, ערי אירופה מציגות ביצועים הרבה פחות טובים, לונדון במקום 16 היא העיר האירופית המדורגת גבוה ביותר בקטגוריית הביטחון הדיגיטלי, ורומא, ב-35, היא המדורגת נמוך ביותר.

ערים שמצטיינות בביטחון דיגיטלי לא יכולות להעלים העין מסיכונים של העולם האמיתי. לוס אנג'לס צונחת מהמקום ה-6 בביטחון דיגיטלי למקום 23 בביטחון אישי. סן פרנסיסקו צונחת ממקום 8 ל-21. עבור ערים אלה, מעוזים של תעשיות ההייטק, ההתמקדות בביטחון טכנולוגי וסייבר אינו תואם את ההתמודדות עם פשיעה פיזית.

טכנולוגיה נמצאת כעת בחזית הביטחון העירוני, יחד עם אנשים. כיום נעשה שימוש במידע (דאטה) כדי להתמודד עם פשיעה, לנטר תשתיות ולהגביל התפשטות מחלות. בעוד ערים מסוימות מחפשות שיטות חכמותלמניעה, במקום להגיב, סיכוני ביטחון מגוונים אלה, חוסר בדאטה בשוויקם מתפתחים עשויים להרחיב את הפערים בביטחון בין עשירים לעניים. ללא ספק, השקעה בשיטות מסורתיות לביטחון, כמו חיזוק ניראות המשטרה, ממשיכה לספק תוצאות חיוביות מספרד ועד דרום אפריקה.

שיתוף הפעולה בענייני ביטחון הוא קריטי בסביבה העירונית המורכבת. כעת כשמספר גדל והולך של מערכות חיוניות הן מקושרות, מומחי ערים מדגישים את הצורך להפגיש נציגים מהממשל, העסקים והקהילה לפני שאיומים לביטחון מכים. יש ערים שמינו בעלי תפקידים לתיאום העמידות העירונית הכוללת הזו, ועם ההתפתחות של איומי הסייבר, שחוצים גבולות, תיאום כזה יהיה הכרחי גם בין ערים.

להיות סטטיסטית בטוח זה לא כמו להרגיש בטוח. מתוך 50 הערים, רק ציריך ומקסיקו סיטי קיבלואת אותו ציון במדד הכללי ומדד תפיסת הביטחון של התושבים. תושבי ערים בארה"ב, לדוגמה,חשים פחות בטוחים ממה שהם אמורים להרגיש, בהתבסס על המדד. האתגר עבור מנהיגי הערים הוא לתרגם את ההתקדמות בביטחון לשינוי בתפיסת התושבים. אולם ערים גם צריכות לשאוף להיות מקום אטקרקטיבי לחיות בו, כך שפתרונות חכמים, כמו תאורה חכמה, צריכים להיות בעלי עדיפות על מצלמות או קהילות סגורות.

טוקיו (1) מובילה את המדד ומציגה את הנתונים הטובים ביותר בתחום הביטחון הדיגיטלי. העיר גם נמצאת בין 5 המובילות בביטחון האישי, למרות שהיא סובלת מרעידות אדמה והיא העיר הגדולה בעולם (38 מיליון). מנגד, ג'קרטה מדורגת 50 בתחתית הרשימה, ובירת אינדונזיה מדורגת 3 מהסוף בביטחון דיגיטלי וביטחון תשתיתי. הדירוג הגבוה ביותר של העיר הוא בביטחון בריאותי (44), למרות שהיא צונחת לתחתית במדדים כמו מספר רופאים. שתי הערים גם נמצאות רחוק מאד זו מזו כשמדובר בביטחון אישי, למרות שג'קרטה אינה העיר עם הביטחון האישי בגרוע ביותר כשמדובר בעבירות אלימות.

באופן טבעי, הרבה עוד מפריד בין שתי ערים אלה. אוכלוסיית אינדונזיה (250 מיליון) היא כפולה מזו של יפן (127 מיליון), אבל העושר של יפן לפי תוצר לנפש (36,000$) הוא גדול פי 4 מזה של אינדונזיה (9000$). חלוקה זו בין ערים במדינות עשירות וכלכלות מתפתחות הוא נכון גם להמשך המדד.

החצי העליון של המדד מאוכלס בעיקר על ידי ערים עשירות מאירופה, מזרח אסיה וצפון אמריקה. בנגקוק (39) והוצ'י מין (48) מצטרפות לג'קרטה בתחתית המדד, יחד עם ערי כלכלות  BRICS  אחרות: סאו פאולו (40), מוסקבה (43), דלהי (42), בייג'ינג (37) ויוהנסבורג (47). אבל ביטחון אינו מילה נרדפת לעושר: כל עיר במזרח התיכון שבמדד נופלת תחת הגדרה של עיר עשירה, אולםרק אחת, אבו דאבי, מדורגת בחצי העליון של המדד.

ערי סין הגדולות (שנגחאי, שנזן, טאיג'ין, בייג'ינג וגואנזו) מתרכזות בחצי התחתון של המדד, שכשנחאי (30) מדורגת ראשונה מבינהן. ערי אמריקה הלטינית גם ממוקמות בחצי התחתון של המדד, שכהערים עם הדירוג הגבוה ביותר הן סנטיאגו (28) ובואנוס איירס (31).

ביטחון אישי מול תפיסת ביטחון אישי

ביטחון אישי מול תפיסת ביטחון אישי

תפיסת הביטחון על ידי התושבים היא אחד המדדים בהם עושים שימוש תחת קטגוריית הביטחון האישי. לעיתים קרובות תפיסה זו מונעת על ידי הנראות של אלימות ופשיעה. המדד בוחן באופן מעמיק יותר את תפיסת הביטחון העירוני וכולל גם איומים חדשים כמו פשיעה קיברנטית, ורק לעיתים רחוקות, כך עולה, קיימת התאמה בין הפשיעה בפועל לתפיסת התושבים.

רק בציריך (7) ובמקסיקו סיטי (45) נמצאה התאמה שכזו. תושבי ערי ארה"ב נוטים לפחד יותר ממה שדירוג עריהם בחצי העליון של המדד עשוי לרמז עליו. לדוגמה, ניו יורק המדורגת 10, נופלת למקום 31 כשמדובר בתפיסת הביטחון של תושביה.

במקביל, במזרח התיכון, תושבים אמורים להיות מודעים יותר לביטחון ממה שהם בפועל. בעוד ערים הופכות לסביבות יותר ויותר מורכבות, סביבה בטוחה משמעותה טווח רחב של מאפיינים הכוללים מאיומי סייבר ועד ביטחון ברחוב. סינגפור (2) מובילה את הערים העשירות, ומציעה דוגמה ייחודית של סביבה עירונית בטוחה. פשיעה מסורתית, כמו פריצות או גניבה, נמצאות בשפל של עשור, ודווקא פשיעה דיגיטלית היא שמושכת את רמת הפשיעה מעלה.

פשיעת סייבר זוהתה כדאגה משמעותית למשטרה המקומית בזמן בו הממשל המקומי יוזם פעולות רבות לשיפור ביטחון האזרחים דרך תשתיות פיזיות ואינטרנטניות כאחד. ב-2014, נשיא סינגפור טוני טאן קנג יאם הציג תכנית לשימור בטכנולוגיה ומידע ליצירת סביבה עירונית "בטוחה יותר, נקייה יותר וירוקה יותר", כחלק מתכנית רחבה יותר הקרויה "אומה חכמה".

ערים מודרניות מתמודדות עם אתגרי ביטחון מתגברים, ואתגרים חדשים דורשים גישות חדשות. ערים לא יכולות פשוט לאפשר לאלה שפוחדים להסתגר בקהילות מסוגרות, משום שמנטליות המבצר אינה מאפשרת פיתוח סביבה עירונית חיה ובטוחה, ובעיקר כאשר העולם הדיגיטלי אינו יודע גבולות.

ערים יכולות להשתמש בעיצוב חכם ולנהל בזהירות את שכבות העיר כדי לצמצם איומים של פשיעה אלימה או טרור, ובמקביל ליצור סביבה עירונית אטקרטיבית לכולם, מהולך הרגל ועד רוכב האופניים. התקדמות בעולם הפיזי צריכה להיות מושלמת בעולם הדיגיטלי, מכיוון וההפרדה בינהם הופכת פחות ופחות ברורה.

טכנולוגיה יכולה לעזור, מתאורת רחוב חכמה וחסכונית ועד מערכות המאפשרות לסוכנויות רבות לראות את אותו מידע. בכל מקרה, אנשים ממשיכים לתפוס את התפקיד המרכזי ביצירת סביבה בטוחה, ובכל מקרה, עיר בטוחה זקוקה למשאבים.

ערים אשר חוות צמיחה מהירה ומתמודדות עם משאבים מצומצמים, צריכות להיות יצירתיות יותר באימוץ פתרונות זולים לביטחון העירוני, כמו התבססות על הקהילות העירוניות. לעסקים בשווקים המתפתחים מהר יש אינטרס ברור בעיר בטוחה, מאוכלסת עם תוכן צרכני בלתי מופרע על ידי פשיעה דיגיטלית וכוח עבודה בריא ויצרני.

לבסוף, הן בערים ותיקות והן בערים מתפתחות, ממשל מקומי ומנהיגי ערים צריכים לשתף פעולה טוב יותר עם כל בעלי העניין ממחלקות שונות, סקטורים והחברה האזרחית. ערים בטוחות הן אלה שמסוגלות לתמוך בחיי תרבות תוססים וסביבה יזמית ויצירתית בהן כל אחד יכול לשגשג. הדוגמאות הטובות ביותר לכך יהיו הערים שיעמדו בחזית הצמיחה הכלכלית והמסחרית בשנים הבאות.

מאמרים קשורים: איך הביטחון הפך מצורך לאסטרטגיה עירונית? | אם אתה רוצה להעלות מודעות לביטחון ברחוב, שים בו זברה רוקדתעיר ללא אלימות – אולי הפתרון הוא בעציםדירוג הערים הטובות בעולם 2014 | האם העיר תשרוד? דירוג עמידות הערים

Advertisements


כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s