למה עסקים קטנים זה עסק גדול (של כולנו). ואיך ערים יכולות להתערב

עסקים קטנים

מאת מעוז ינון ואיל צאום

אם על כל פעם שבעל עסק קטן שמע את המשפט "עסקים קטנים הם מנוע הצמיחה של הכלכלה" הוא היה מקבל שקל, כל הבעיות של המגזר היצרני הכי מדוכא במשק היו נפתרות. להלן מספר ציטוטים מהשנים האחרונות:

"כדי להניע את גלגלי המשק צריך שורה של צעדים שייתנו לנו צמיחה ומנואל טרכטנברג, מועמד המפלגה לתפקיד שר האוצר, יטפל בנושא במלוא המרץ"  יצחק הרצוג, ינואר 2015.

" אנחנו נעודד עסקים קטנים ובינוניים"בנימין נתניהו, ישיבת הממשלה, ספטמבר 2014.

"עסקים קטנים מייצרים את עודף הצמיחה והם סובלים מבירוקרטיה ומיסים" בנימין נתניהו, אוגוסט 2011. "בעל עסק יקר, חשוב שתדע שאני אמשיך לעודד את פעילותך, אתה והיזמים הנכם הקטר של המשק הישראלי" בנימין נתניהו, מרץ 2012.

"בעלי העסקים הקטנים לא רק תורמים כלכלית למדינה אלא גם עושים ציונות. נמשיך לפעול בכל הכוח כדי לסייע לעסקים הקטנים והבינוניים בישראל. אתם מפרנסים יותר משפחות מהתאגידים הגדולים. אתם פרושׂים על כל המדינה ומחזיקים את הפריפריה על גבכם. אתם גם הדרך הטובה ביותר להיאבק באבטלה ובעוני ולסגור פערים חברתיים. בכל מקום בעולם ברור שאם המדינה זקוקה למנועי צמיחה, הם יבואו מהעסקים הקטנים. אני מודה לכם כי מה שאתם עושים זה לא רק ביזנס, זו גם ציונות" יאיר לפיד בהיותו שר האוצר, ינואר 2014.

העסקים הקטנים והבינוניים מייצרים את רוב המשרות החדשות במשק. כסקטור, צומחים עסקים אלו מהר מן התוצר הישראלי, ואחראים לשגשוג פיננסי של אחוז גבוה במעמד הביניים הישראלי. יאיר סרוסי, יו"ר בנק הפועלים, מאי 2012.

אז אם כל ראשי המשק וראש הממשלה בכבודו ובעצמו כל כך בעד העסקים הקטנים מדוע אחוז ההישרדות שלהם קטן משמעותית מזה של רוב מדינות ה-OECD? מדוע יותר מ50% מהעסקים הקטנים בארץ נסגרים אחרי שלוש שנות פעילות?

נראה שקברניטי המשק טובים בעיקר בסיסמאות והודעות לעיתונות. בשנת 2011 היו רשומים בישראל 493 אלף עסקים, כמחציתם עסקים עצמאיים שאינם מעסיקים שכירים. כשליש מהעסקים הם עסקים זעירים עם 4-1 מועסקים. עסקים קטנים ובינוניים עם עד 100 מועסקים מהווים 99.3% מהעסקים בישראל, והם מעסיקים כ-55% מכלל המועסקים, הפדיון שלהם, בדומה לערך המוסף שלהם, הוא כ-45%. בנוסף, יש בישראל כ-63 אלף עוסקים פטורים ממע“מ המהווים כ-12%מכלל העסקים במדינה. (דו"ח מצב תקופתי. הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים. 2013)

בארה"ב (2013) יש כ-28 מיליון עסקים קטנים, המעסיקים יותר מ-50% מכוח העבודה (120 מיליון איש) ומייצרים יותר מ-65% מהמשרות החדשות מאז 1995. 52% מהם פועלים מהבית, 7 מתוך 10 שורדים אחרי שנתיים, מחצית שורדים 5 שנים ושליש מהם ימשיכו להתקיים עשור אחרי הקמתם. (פורבס 2013).

באיחוד האירופי, יותר מ-99% מהעסקים הם עסקים קטנים ובינוניים, הם מספקים 2 מכל 3 משרות במגזר הפרטי. 9 מכל 10 עסקים כאלה הם למעשה מיקרו עסקים עם פחות מ-10 עובדים, ובסך הכל הם מייצרים 58% מהתוצר. (הדו"ח השנתי על עסקים קטנים ובינוניים 2013/4. הנציבות האירופית)

עסקים קטנים ובינוניים, בכל העולם, מתמודדים עם תחרות קשה מצד תאגידים בינלאומיים גדולים הדוחקים את העסקים המקומיים ומתחרים בהם באגרסיביות. מלבד הפגיעה בעסקים המקומיים, מתפתחת תופעה בה בכל עיר, בכל מקום בעולם, רחובות הקניות המרכזיים ומרכזי הקניות נראים בדיוק אותו הדבר, מציעים את אותה סחורה, והופכים את העולם למקום דומה מאד, עם מגוון תרבותי וכלכלי שהולך ומצטמצם. יצרנים מקומיים וסחורה מקומית וייחודית כבר כמעט שלא ניתן למצוא, ואם תבקרו ברחובות המרכזיים של ערי העולם, תתקשו מאד להבדיל בינהם, משום שתמצאו בהם את אותן חברות אופנה, בילוי או מזון. התופעה התרחבה עד כדי כך שאפילו מוזיאונים, שהיוו בעבר מוקד תיירותי משמעותי וייחודי עבור עיר, הופכים למותגים בינלאומיים, וכך ניתן למצוא את מוזיאון הגוגנהיים הניו יורקי גם בבילבאו, בספרד, ובקרוב גם בהלסינקי ובאבו דאבי, והלובר פותח מוזיאון נוסף, גם כן באבו דאבי. אותו הכלל תקף לגבי סוגי בילוי אחרים כמו פארקי השעשועים של דיסני, שכבר ניתן למצוא במדינות רבות, ואפילו לאס וגאס מקימה עיר הימורים תאומה מחוץ למדריד.

סקטור התיירות הוא בין הראשונים שהתעורר והגיב למצב, ומלונות קטנים באווירה מקומית צצים ופורחים בכל מקום, כתגובת נגד לגלובליזציה שמעקרת את חוויית הנסיעה למקום חדש. במקביל, מתחזקת המגמה בעולם התיירות לתת דגש ומקום רב יותר לשימוש בתוצרת מקומית, אם במוצרי המזון, ואם בחוויית התייר כולה במטרה לחזק עסקים ויצרנים מקומיים, ולפעול בדרך שהיא גם יותר מודעת לסביבה. לדוגמה, אם מלון בתל אביב מציע בארוחת הבוקר פירות טרופיים מדרום אמריקה, הרי שאספקת פירות אלה כרוכה בהובלה יקרה ומזהמת, לעומת ארוחת בוקר מתוצרת חקלאית מקומית, שגם מיטיבה עם הכלכלה המקומית, וגם עם הסביבה, אבל לא פחות חשוב, מציעה לתייר חוויה מקומית אותנטית.

מוזיאון הלובר אבו דאבי

מוזיאון הלובר אבו דאבי

רשתות מלונות בינלאומיים חושפים בעיה נוספת של הכלכלה הגלובלית, הנכונה לתאגידים מכל הסוגים, והיא שלמרות שתאגיד בינלאומי המתמקם בעיר מספק מקומות עבודה לתושבי העיר, הרי שאת רווחיו הוא שולח לתאגיד האם בחו"ל. במילים אחרות, מרבית הכסף שמוציא תייר עבור שהייה במלון בירושלים, השייך לרשת בינלאומית, מוצא את דרכו אל מעבר לים, וכך ההוצאה המשמעותית ביותר של התייר בעיר כלל אינה זורמת אל הכלכלה המקומית, וזאת בניגוד לתייר שבחר במלון מקומי. כלל זה כמובן נכון לא רק לתחום התיירות, וכל תאגיד בינלאומי המתמקם בעיר אמנם תורם לתעסוקה בה, אבל עיקר הונו עובר לתאגיד האם ולא נכנס למחזור הכלכלה המקומית, וזאת בניגוד לעסקים מקומיים.

ראש עיריית, רם עמנואל, שיקגו הציב את הסיוע לעסקים קטנים כיעד מרכזי עבור העירייה, בהכירו כי העסקים הללו אחראיים לחצי ממקומות העבודה בעיר ומהווים מנוע צמיחה מרכזי לכלכלת העיר. יחד עם זאת, עסקים אלה נמצאים בסיכון הגבוה ביותר, ולעיתים קרובות נאבקים כדי לזכות במימון הכרחי, משאבים וידע ומיומנויות כדי להצליח. העירייה, על פי עמנואל, צריכה לחבור אל עסקים אלה, במקום להוות מכשול להצלחתם, ומשום כך הנחה את צוות החדשנות של העירייה להתמודד עם הסוגיה, וזאת בעזרת מימון שקיבל מקרן הפילנתרופיה בלומברג, התומכת בתכניות של עיריות לשיפור החיים בעיר (לאחרונה הקרן הודיעה על מימון דומה גם לתל אביב וירושלים).

מרכז העסקים הקטנים שיקגו

מרכז העסקים הקטנים שיקגו

צוות החדשנות של עיריית שיקגו מסוגל לקבוע סדרי עדיפויות ולתכנן באופן שאינו רגיל להתנהלות היום יומית של עירייה. יכולת זו מאפשרת למשרד ראש העיר להיות בקשר עם בעלי עסקים קטנים, במגרש שלהם, בתוך השכונות שמהוות את חממות היזמות והחדשנות, ולפעול כדי להבין את הצרכים שלהם במטרה למצוא פתרונות בזמן אמת. בשלוש השנים האחרונות, עיריית שיקגו השיקה מרכז חדש לעסקים קטנים, תכננה מחדש מרכזי עסקים שכונתיים, השיקה תכנית הלוואות קטנות, ומינתה לראשונה מנהל לתחום העסקים הקטנים בעירייה.

בעבודתו עם מרכז העסקים הקטנים החדש, פיתח צוות החדשנות של העירייה גישה חדשה ויעילה שמצמצמת את הזמן הדרוש לפתיחת מסעדות בשיקגו ב-33%. התכנית זיהתה ופתרה צווארי בקבוק, פרסמה חומר חדש בחמש שפות, יצרה תכניות הכשרה לשיפור השקיפות, והטמיעה ביקורות במסעדות שהיו בעבר שמורות רק לבניינים גדולים.

מאז הושקה התכנית, 1000 מסעדות כבר נהנו ממנה, וכעת התכניות מורחבות לכלל העסקים הקטנים. בקנה מידה גדול, צוות החדשנות עזר להעריך מידע על מספר העסקים המורשים, והעירייה זיהתה וביטלה כפילויות שעלו לעסקים מיליוני דולרים כל שנה. עם ממצאים אלה, העירייה העבירה תקנות לצמצום מספר סוגי הרישיונות לעסקים ב-60%, וכתוצאה, 7,500 עסקים חסכו 1.3 מיליון דולר ב-2013, וממשיכים לחסוך 1-2 מיליון דולר מידי שנה.

מעבר לחסכון הכספי, העירייה פועלת לפיתוח פתרונות חדשניים להשגת מימון לעסקים. בשיתוף פעולה בין שיקגו ובנקים מקומיים הושק המוסד למיקרו הלוואות של שיקגו, תכנית ראשונה בארה"ב המיועדת להכשיר מלווים לכוון להלוואות הקטנות עבור עסקים קטנים. העירייה מספקת 2 מיליון דולר במימון ראשוני והגשת הלוואות סיבוביות שיתמכו בעסקים הקטנים בשנים הבאות.

עד עתה, 1.4 מיליון דולר במיקרו הלוואות כבר ניתנו ל-160 עסקים, כש-80% מהם הם בבעלות מיעוטים, ו-56% מהם בבעלות נשים. הלוואות אלה עזרו ליצור ולשור על 700 מקומות עבודה בעסקים הקטנים.

שיקגו ממשיכה לחדש בפעילות לטובת העסקים הקטנים, ומקשרת בין ספקים לקמעונאים, עוזרת לעסקים לבסס נוכחות ברשת וברשתות חברתיות, ותומכת בחממות לסטרטאפים. כל המאמצים הללו מתרכזים במרכז העסקים הקטנים החדש, שמאפשר לצוות החדשנות להמשיך ולהתמודד עם אתגרים חדשים.

המודעות לשאלה "איפה הכסף" או לאן הולך הכסף של הכלכלה העירונית והמקומית, עורר עיריות מסוימות לפעול בדרך נחרצת יותר כדי להבטיח שחלק גדול יותר מהכלכלה המקומית יישאר ויזרום בין העסקים המקומיים הקטנים.

יותר משנה חלפה מאז השיקה העיר בריסטול בבריטניה את המטבע המקומי, הבריסטול פאונד, כשמטרת היוזמה הייתה לשפר את הכלכלה העירונית המקומית, לעודד עסקים קטנים, ולשמור יותר מהכסף של תושבי העיר בתוך העיר.

המטבע הייחודי מיועד לשימוש בבריסטול בלבד ובעסקים מקומיים, כך שהתאגידים נשארים בחוץ. הרעיון הוא לשמור את הכסף של הקהילה בתוך הקהילה, והתכנית מעודדות גם את בעלי העסקים לקנות את האספקה שלהם מעסקים מקומיים אחרים, כך שהכסף מסתובב בתוך העיר, ולא יוצא ממנה.

מאות עסקים כבר הצטרפו לתכנית בבריסטול, שאינה היחידה מסוגה. לבריקסטון, טוטנס וסטראונד יש כסף מקומי משלהן, ומטבע גרמני בשם Chiemgauer נמצא בשימוש בבוואריה. בארה"ב, למסצ'וסטס יש את ה-BerkShare,  וגם העיר ננט בצרפת, השיקה מערכת של כסף וירטואלי.

נראה כי בריטניה יוצאת מהמשבר הכלכלי, אבל לגבי כלכלה מקומית אין ספק: כל 1 ליש"ט שיוצא באופן רגיל מתורגם ל-20 פני של פעילות כלכלית מקומית נוספת, אבל כל 1 בריסטול פאונד מייצר 4 ליש"ט של פעילות כלכלית מקומית נוספת, כשהכסף המקומי נותר בתוך מערכת האספקה המקומית. שנה מהשקת הבריסטול פאונד, יותר מ-600 עסקים מקומיים בעיר סוחרים במטבע החדש, ויותר כסף מקומי נמצאים בסירקולציה מקומית, מכאן שלכלכלה האזורית בבריסטול יש סיבה לחגוג.

ובחזרה לישראל, תקופת בחירות, יום העסקים הקטנים נחגג גם השנה ברוב פאר והדר ע"י אותם גופים ומונופולים שרוממות העסק הקטן בגרונם אך מוכיחים בדיוק ההפך במעשיהם. מבטיחים להמשיך ולעקוב.

מאמרים קשורים: המדינות הטובות ביותר לעסקים. האקונומיסט | הערים היקרות ביותר לעסקים ומשרדים | נסיעות אנשי העסקים שוות 50 מיליארד דולר. לאן הם נוסעים? | מיתוג פלורידה: אקלים מושלם לעסקים | איזו עיר מציעה את התנאים הטובים ביותר לעסקים וחברה?

Advertisements

One Comment on “למה עסקים קטנים זה עסק גדול (של כולנו). ואיך ערים יכולות להתערב”

  1. דרור טישלר הגיב:

    מילים כדורבנות! צודקים ב100% (טוב, נו, 95%… בכל אופן יש כאן כמה טעויות שלא משנות את התמונה הכוללת).


כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s