ישראל, ראש השנה 2014: אז מה שלומינו? סיכום נתוני הלמ"ס

תל אביב

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה ערב ראש השנה את השנתון הסטטיסטי 2014, מסמך מפורט של כמעט 900 עמודים, המציג את מצבה של ישראל, אוכלוסייתה, עריה, כלכלתה ועוד בכמעט כל תחום אפשרי. להלן תקציר חלקי של הממצאים המפורטים בדוח.

ונפתח בתחזית: נושא שינויי האקלים כמעט ואינו נמצא בסדר היום הציבורי של ישראל או של עריה, ובעוד העולם עוסק בעניין באינטנסיביות רבה, בישראל הנושא זוכה להתעלמות כמעט מוחלטת. אולם, למרות שבישראל מתעלמים מהאקלים ושינוייו, הוא דווקא לא מתעלם מאיתנו. דוח הלמס חושף את השינוים האקלימיים העוברים עלינו, ומסתבר שמאז התקופה של 1995-2003 (הדוח הקודם) ועד היום, עלתה טמפרטורת המקסימום הממוצעת בחודש ינואר בתל אביב בכמעט מעלה שלמה (מ-17.6 ל-18.4) ובירושלים ובצפת ב-0.7 המעלה. טמפרטורות המינימום באותה תקופה עלו בתל אביב במעלה שלמה, בצפת ב-0.4 ובירושלים ב-0.2. השינויים הגדולים ביותר נרשמו באילת, שם טמפרטורות המקסימום בינואר עלו ב-10.2 מעלות וטמפרטורות המינימום עלו ב-1.4 מעלות.

בסוף שנת 2013 מנתה אוכלוסיית מדינת ישראל 8.134 מיליון נפש, מהם 6.104 מיליון יהודים (75.0%), 1.683 מיליון ערבים (20.7%) ועוד 347 אלף אחרים (4.3%). שיעור הגידול של כלל האוכלוסייה במהלך שנת 2013 היה 1.9%. בשנת 2013 היה שיעור הגידול של האוכלוסייה היהודית 1.7% (בדומה לשנים האחרונות) ושל האוכלוסייה הערבית – 2.2% (ירידה מ-3.1% בממוצע בשנים 2008-1996). תחזית צמיחת האוכלוסייה בישראל צופה כי בשנת 2025 תמנה אוכלוסיית המדינה 9.8 מיליון תושבים, ובשנת 2035 11.3 מיליון (תחזית בינונית). הגיל החציוני של האוכלוסייה לפי תחזית זו צפוי לטפס מ- 29.3 ל-30.4 בשנת 2025, ול-31.2 בשנת 2035  (מזדקנים…).

האוכלוסייה הישראלית נחשבת אוכלוסייה צעירה יחסית לאוכלוסייה במדינות המערב. בשנת 2013 היה אחוז הילדים בני 14-0 בישראל 28.2%. יחד עם זאת, אחוז בני 65 ומעלה המשיך לעלות ועמד על 10.6% ב-2013. חלקם של בני 75 ומעלה בקרב האוכלוסייה בישראל גדל בצורה מתונה עם השנים: 4.9% בשנת 2013 לעומת 3.8% בראשית שנות התשעים. חלקם של בני 75 ומעלה בקרב היהודים, גבוה יחסית – 5.9% בשנת 2013 (בהשוואה ל‑4.4% בראשית שנות התשעים).

אם אתם שואלים את עצמכם לאן נעלמו בני ה-15-64, שחלקם באוכלוסייה רק יורד, אחד הנתונים שמסביר זאת הוא מאזן ההגירה השלילית של הישראל. מאזן ההגירה של הישראלים (לא כולל עולים) שיצאו מהארץ במהלך שנת 2012 לעומת הישראלים שחזרו בשנת 2012 היה עמד על 7.1 אלף ישראלים שעזבו את ישראל, יותר משעברו להתגורר בה.

פיזור האוכלוסייה בישראל

פיזור האוכלוסייה בישראל

המטרופולינים: מטרופולין חיפה (כולל קריות, טירת הכרמל, נשר, עכו) מונה 891,100 תושבים וגדל ב-1.1% השנה. מטרופולין באר שבע (כולל להבים, עומר, חצרים) מונה 354,900 תושבים וגדל ב-2.1%. מטרופולין ירושלים (כולל בית שמש, מבשרת ציון, צור הדסה, אפרת, מעלה אדומים) מונה 1.1 מיליון תושבים וגדל ב-2.3% ואילו מטרופולין תל אביב (כולל בני ברק, גבעתיים, רמת גן, בת ים, חולון, ראשל"צ, פ"ת, רעננה) הוא המטרופולין הגדול בישראל עם 3.6 מיליון תושבים וצמיחה של 1.8%.

כ-40% מאוכלוסיית ישראל גרה במרכז הארץ. כמחצית מאוכלוסיית היהודים גרה במרכז הארץ, וקרוב ל-60% מהאוכלוסייה הערבית גרה באזור הצפון. מבין שש הערים הגדולות בישראל (שבהן יותר מ-200,000 תושבים), פתח תקווה הייתה העיר בעלת אחוז גידול האוכלוסייה הגבוה ביותר בשנת 2013 (2.5%).

מאזן הגירה בערים הגדולות

מאזן הגירה בערים הגדולות

מחוז המרכז הוא המחוז שבו מאזן ההגירה הפנימית החיובי היה הגבוה ביותר מבין המחוזות ב-2013, כמו בשני העשורים האחרונים. במחוז חיפה נרשם ב‑2013 מאזן הגירה חיובי של כ-600 נפש, הממשיך את מגמת השינוי במחוז לעומת שנים קודמות שאופיינו במאזן הגירה שלילי. במאזן ההגירה השלילי בלט במיוחד מחוז תל אביב עם כ-7,700- נפש, אשר הגיע אחרי מספר שנים של התמתנות בהגירה השלילית מהמחוז. גם בירושלים ממשיכה תופעת ההגירה השלילית מהעיר.

בדומה לשנה הקודמת, בכל הערים המונות יותר מ-200,000 תושבים, פרט לפתח תקווה, נרשם מאזן הגירה שלילי. מאזן ההגירה השלילי הגבוה ביותר נרשם בעיר ירושלים (7,400- נפש). בעיר פתח תקווה לעומת זאת, נרשם מאזן הגירה חיובי של 3,100 נפש, בדומה למאזן ב-2012 (3,000 נפש). מאזן ההגירה בקרב האוכלוסייה הכפרית נשאר חיובי כפי שהיה במשך שנים רבות  6,800 תושבים ב-2013

גידול האוכלוסייה בערים הגדולות

גידול האוכלוסייה בערים הגדולות

מבין היישובים המונים יותר מ-10,000 תושבים, העיר הצפופה ביותר בישראל היא בני ברק – 23,426 נפש לקמ"ר. ערים נוספות שבהן הצפיפות גבוהה הן: גבעתיים (17,376 נפש לקמ"ר), בת ים (15,697 נפש לקמ"ר), מודיעין עילית (12,309 נפש לקמ"ר) ואלעד (12,206 נפש לקמ"ר). מבין הערים המונות יותר מ-200,000 תושבים, תל אביב היא העיר הצפופה ביותר (8,087 נפש לקמ"ר) ואחריה ירושלים (6,643 נפש לקמ"ר).

בירושלים חיים בממוצע 4.3 נפשות בבית, בתל אביב 2.4, בחיפה 2.8, בראשל"צ 3.4 ובאשדוד 3.6. ההוצאה הממוצעת לדיור עומדת בירושלים על 4,110 שח, בתל אביב על 5,965, בחיפה 3,465 בדומה לפ"ת ואילו באשדוד ההוצאה על דיור עומדת על 3,958 ₪ בחודש.

תוחלת החיים בלידה בשנת 2013 הייתה 80.3 שנים בקרב גברים, בהשוואה ל-79.9 שנים בשנתיים הקודמות ו‑83.9 שנים בקרב נשים בהשוואה ל0 83.6 שנים בשנתיים הקודמות. תוחלת החיים עלתה מסוף שנות השבעים של המאה ה-20 (1979-1975), ועד 2013 ב-9.1 שנים בקרב גברים וב‑9.2 שנים בקרב נשים. בעשור האחרון עלתה תוחלת החיים ב-2.7 שנים בקרב גברים וב-2.1 שנים בקרב נשים.

תוחלת החיים של יהודים גבוהה יותר משל ערבים. בשנת 2013 עמד הפער על 3.0 שנים בקרב גברים ועל 3.4 שנים בקרב נשים. בהשוואה למצב לפני עשור, הפער הצטמצם (בשנת 2003 עמד הפער על 3.4 ועל 4.0 שנים בקרב גברים ונשים, בהתאמה). תוחלת החיים בישראל גבוהה יחסית למדינות ה-OECD. בשנת 2012, תוחלת החיים של הגברים דורגה במקום השלישי (אחרי איסלנד, שווייץ ואיטליה ויחד עם שוודיה, יפן ואוסטרליה), תוחלת החיים של הנשים דורגה נמוך יותר – במקום האחד עשר.

מספר הנפשות הממוצע למשק בית עמד על 3.3 בכלל האוכלוסייה, על 3.1 באוכלוסייה היהודית ועל 4.8 באוכלוסייה הערבית. כ-80% מבין משקי הבית הם משקי בית "משפחתיים" (שבהם מתגוררת לפחות משפחה גרעינית אחת). כ-20% הם משקי בית "לא משפחתיים", וברובם משקי בית של אנשים הגרים לבד (כ-19% מכלל משקי הבית).

חלקם של משקי הבית שבהם נפש אחת, גדול פי 3.5 בקרב היהודים (כ-21%) מאשר בקרב הערבים (כ-6%). בשנת 2013 חיו בישראל 1,910.8 אלף משפחות. מרבית המשפחות (כ-90%) גרו ללא אנשים נוספים או משפחה נוספת במשק הבית.

בשנת 2013 מספר המשפחות החד-הוריות עם לפחות ילד אחד עד גיל 17 עמד על 120.0 אלף. משפחות אלה היו כ-11% מכלל המשפחות בישראל עם ילדים עד גיל 17. מחוז תל אביב מאופיין באחוז הגבוה ביותר של זוגות ללא ילדים (כ-32%), בהשוואה לאחוז הארצי (כ-24%). ובאחוז הנמוך ביותר של זוגות עם ילדים עד גיל 17 (כ-40%), בהשוואה לאחוז הארצי (כ-49%).

בשנת 2013, כ-16% (כ-1.3 מיליון נפשות) מהאוכלוסייה הכללית היו רשומים במחלקות לשירותים חברתיים במשרד הרווחה. שיעור הרשומים במחלקות לשירותים חברתיים של סך האוכלוסייה בישראל עמד על 162.8 רשומים ל-1,000 נפשות. שיעור הרשומים בקרב האוכלוסייה היהודית עמד על 146.2 רשומים ל-1,000 נפשות, לעומת 225.8 בקרב האוכלוסייה הערבית.

32% מבני 65 ומעלה ו-48% מבני 75 ומעלה היו רשומים במחלקות לשירותים חברתיים. השיעורים הגבוהים ביותר היו בקרב הרשומים שעלו מאתיופיה (522.6 רשומים ל-1,000 נפשות) ובקרב האלמנים (420.9 רשומים ל-1,000 נפשות).

בעשור האחרון, עלה שיעור המרוצים מהחיים, ונע בין 82% ב-2002 ל-88% ב-2011. ב-2012 עמד שיעור המרוצים מהחיים על 86%. 49% מעריכים כי בשנים הקרובות חייהם יהיו טובים יותר: 67% מבני 44-20, 36% מבני 64-45 ו-12% מבני 65 ומעלה.

56% מרוצים ממצבם הכלכלי ו-40% צופים כי מצבם הכלכלי ישתפר בשנים הקרובות. בשנים 2002 – 2010 חלה עלייה הדרגתית בשיעור המרוצים ממצבם הכלכלי – מ-49% ל-60%. משנת 2010 נצפתה ירידה הדרגתית עד ל-56% בשנת 2012. 27% דיווחו ב-2012 כי הם חשים בדידות (לעתים קרובות או מדי פעם), לעומת 32% ב-2002.

ירושלים היא העיר עם שיעור האבטלה הגבוה ביותר מבין הערים הגדולות (7.3%) לעומת כ-5% או פחות בראשל"צ, חולון ורחובות. יחד עם זאת, ירושלים היא העיר בה האחוז הגבוה ביותר של מועסקים גרים ועובדים בתחומי העיר (87%), בדומה לבאר שבע וחיפה (כ-70%), ובניגוד לרמת גן, חולון, בת ים וראשל"צ, שם רק כ-40%  או פחות העובדים בעיר בה הם גרים.

בתל אביב וברמת גן נהנים התושבים מרמת ההכנסה הגבוהה ביותר (מעל 11,000 ₪ לחודש) אולם בערים אלו התושבים גם הכי פחות מרוצים מרמת הכנסתם. בירושלים ההכנסה הממוצעת עומדת על כ-8,500 ₪ בחודש, פחות מהממוצע הארצי, אולם יותר מ-66% מרוצים מהכנסתם, וזהו השיעור הגבוה ביותר בארץ.

9% מהאוכלוסייה היהודית מגדירים את עצמם כחרדים, 10% – כדתיים, 14% – כמסורתיים-דתיים, 23% -כמסורתיים לא כל כך דתיים ו-44% – כחילוניים.

מספר המורשעים בדין היה הגבוה ביותר (בישובים שלעל 50,000 תושבים) בעיר רהט (14.3), רמלה (9.4) ולוד (9.1%) כשכשליש מהעבירות היו כלפי הסדר הציבורי. מלבד לוד רשמו אחוזי פשיעה גבוהים גם הערים באר שבע (7.7), אשקלון (7.1), בת ים (7.2) וחולון (6.9). הערים תל אביב, אשדוד, נצרת, נהריה רשמו פשיעה של כ-6%, ירושלים, בני ברק, נתניה, חדרה סביב ה-5%, ואילו חיפה, פ"ת ומודיעין סביב ה-4%. בבית שמש היה האחוז הגבוה ביותר של פשיעה כנגד גוף האדם (20.2) וגם בעבירות מין (3% בדומה לחדרה וכפר סבא). קריית אתא היא שיאנית עבירות הרכוש (24%) ונהריה היא שיאנית עבירות המרמה (10.2%).

תיירות - כניסות מבקרים 2014

תיירות – כניסות מבקרים 2014

בשנת 2013 היו יותר מ-3.5 מיליון כניסות מבקרים מחו"ל, עלייה של 0.5% לעומת 2012. מתוכם כ-3.0 מיליון היו תיירים ו‑587 אלף מבקרי יום. בשנה זו נמדדה עלייה של 3% בכניסות של תיירים לארץ בהשוואה ל-2012. 87% מכניסות התיירים היו דרך האוויר ו-13% דרך היבשה.

597 אלף כניסות היו של תיירים מארה"ב, עלייה של 2% לעומת 2012 המהווים 20% מהתיירות לארץ. 60% מהתיירים מגיעים לישראל מאירופה, בעיקר מרוסיה (13.7%), צרפת (9.9%), בריטניה (5.9%), גרמניה (5.4%) ואיטליה (4.3%). התיירות מאסיה, שוק התיירות הצומח ביותר בעולם, עדיין לא ממריאה ומספר התיירים המגיעים לכאן עומד על כ-30,000 מאינדונזיה, 39,000 מהודו, 25,000 מסין, ו-28,000 מקוריאה.

בשנת 2013 היו 22.5 מיליון לינות במלונות התיירות, עלייה של 2% לעומת 2012, מתוכן 9.7 מיליון (43%) היו לינות של תיירים (בדומה ל-2012). תפוסת החדרים במלונות התיירות ב-2013 הגיעה ל-66% בדומה ל-2012. באירוח הכפרי נרשמו בשנה זו 2.3 מיליון לינות (ירידה של 3% לעומת 2012) ו-22% מתוכן היו לינות של תיירים.

תחבורה. רכבת: בשנת 2013 נסעו ברכבת יותר מ-45 מיליון נוסעים, עלייה של כ-11% בהשוואה לשנת 2012, ועלייה של כ-26% בהשוואה לשנים 2011-2009 שבהן לא חל שינוי של ממש במספר הנוסעים. כמו כן, בשנת 2013 נרשמה עלייה של כ-20% בנסועת רכבות הנוסעים. בשנה זו מספר קרונות הנוסעים ומספר המושבים ברכבת נותר כמעט ללא שינוי.

בשנת 2013 עברו בשדות התעופה הבין-לאומיים בישראל כ-13.6 מיליוני נוסעים (מתוכם כ-6.8 מיליוני נוסעים נכנסים). בשנה זו נרשמה עלייה של כ-8% לעומת שנת 2012 (כ-12.5 מיליוני נוסעים).

בשנת 2013 חלה עלייה של 4.9% בתנועת המטענים לארץ וממנה, לאחר עלייה של 3.4% בשנת 2012. בנמלי המסחר של ישראל נפרקו 28,287 אלפי טונות סחורות, עלייה של 4.6% לעומת שנת 2012. כמו כן, נטענו 20,464 אלפי טונות סחורות, עלייה של 5.3% לעומת שנת 2012. בשנת 2013 עברו בנמלי המסחר של ישראל 409 אלף נוסעים, ירידה של 11.5% בהשוואה לשנת 2012. בשנה זו נרשמה ירידה של 7.5% בפקידת כלל האניות (נוסעים ומשא).

רמת המינוע בישראל נמוכה יחסית למדינות אחרות, בשנת 1220 היו בישראל 346 כלי רכב לכל 1,000 תושבים. בשווייץ – 726, בהולנד – 603, בצ'כיה – 591 ובדנמרק – 522.

ההוצאה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי, במחירים שוטפים, הסתכמה בשנת 2013 ב-44.2 מיליארד ש"ח, וחלקה בתמ"ג היווה 4.2%. בשנת 2013 עלתה ההוצאה הלאומית למו"פ אזרחי במחירים קבועים ב-1.3%, בהמשך לעלייה של 4.5% בשנת 2012 ושל 4.1% בשנת 2011.

בשנת 2012 הייתה ההוצאה למו"פ אזרחי בישראל 4.2% מהתמ"ג, והייתה הגבוהה ביותר מבין המדינות החברות ב.OECD- ההוצאה לנפש, בדולרים שוטפים במונחי כוח הקנייה של התמ"ג, הסתכמה בשנת 2012 ב-1,303 דולר, והייתה בין הגבוהות במדינות ה-OECD. ההוצאה למחקר ופיתוח של המגזר העסקי מהווה את המרכיב העיקרי בהוצאה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי.

בשנת 2011 גדלה ההוצאה למו"פ של המגזר העסקי ב-10%, מ-27.9 מיליארד ₪ ל-30.8 מיליארד ₪. עיקר השינוי נבע מגידול בהוצאות בענף תכנות המחשבים (62) שהיווה 48% מהגידול בסך ההוצאה ומענפי התעשייה שתרמו 30% לגידול זה. מספר המשרות במו"פ הסתכם בשנת 2011 ב-63 אלף משרות, עלייה של 12% לעומת 2010. 77% ממשרות אלו היו משרות של אקדמאים.

ההוצאה למו"פ של מרכזי המו"פ של חברות רב לאומיות הפועלים במשק הישראלי מהווה כ-46% מההוצאה של המגזר העסקי. בשנת 2011 הוציאו מרכזים אלו כ-14.1 מיליארד ₪ על מחקר ופיתוח, גידול של 16% לעומת 2010. פעילותם של מרכזים אלו תרמה 69% לגידול בסך ההוצאה למו"פ במגזר העסקי.

סביבה. מפלס ים המלח ממשיך לרדת בקצב של כמטר בשנה, והגיע בדצמבר 2013 לשפל חסר תקדים של 427.7- מטר מתחת לפני הים – ירידה של 0.93 מטר לעומת השנה הקודמת. מפלס הכנרת עמד בנובמבר 2013 על 211.3- מטר מתחת לפני הים לעומת 212.4- בשנת 2012.

אחוז החריגות הממוצע בבדיקות לגילוי חיידקים (אנטרוקוקים) צואתיים בחופי הרחצה בים התיכון עמד בשנת 2013 על 3.1% מהבדיקות (לעומת 5.9% בשנה הקודמת). החופים שבהם נרשמו החריגות הרבות ביותר היו חוף שרתון בתל אביב-יפו (7.5% מהבדיקות) וחוף ריביירה בבת ים (7.4% מהבדיקות). במקביל נמשכה מגמת העלייה בכמות השפכים שטופלו במכוני טיפול – 510 מיליוני מטרים מעוקבים בשנת 2013 לעומת 479 מיליוני מטרים מעוקבים בשנת 2012.

בשנת 2013 נמשכת הירידה בפליטות המזהמים מכלי רכב בפחמן חד-חמצני (CO) ירד בכ-66%, פליטות גפרית דו-חמצנית (2SO) – בכ-96%, פליטות פחמימנים (HC) – בכ-59%, תחמוצות חנקן (NOX) – בכ-67% וחלקיקי אבק מרחף (SPM) ירדו ב‑71%. ירידות אלו נובעות משיפורים טכנולוגיים בכלי הרכב וכן משיפור באיכות הדלקים.

בשנת 2013 חלה ירידה בפליטות מזהמים מייצור חשמל לעומת שנת 2012 – ירידה של 52% בפליטות חלקיקי אבק מרחף (SPM), ירידה של 12% בפליטות גפרית דו-חמצנית (2SO) וירידה של 12% בפליטות פחמן דו‑חמצני (CO2). ירידות אלה נבעו מהפחתת השימוש בפחם, מזוט וסולר והגברת השימוש בגז טבעי.

בשנת 2012 נפלטו בישראל כ-83 מיליון טון גזי חממה במונחי פחמן דו-חמצני (CO2) לעומת 78.2 בשנת 2011. הפליטה לנפש עמדה בשנת 2012 על כ-.510 טון. העלייה בפליטות בין השנים 2011‑2012 נבעה בעיקר משינוי בסל הדלקים בתעשיית האנרגיה (ירידה בשימוש בגז הטבעי) ומעלייה בשימוש בגזי חממה המכילים פלואור ממשפחת ה-HFC's.

סך הפסולת הביתית והמסחרית שנאספה ברשויות המקומיות עמדה על כ-4.89 מיליון טון בשנת 2013 (לעומת 4.84 בשנה קודמת), בממוצע כ-1.69 ק"ג פסולת לנפש ליום. שיאנית ייצור הפסולת היא נפת צפת עם 2.18 ק"ג פסולת לנפש ליום, אחריה מחוז תל אביב עם 2.02 ק"ג פסולת לנפש ליום, מחוז הדרום, נפת אשקלון ונפת באר שבע מייצרים 1.84 ק"ג פסולת לאדם ליום, נפת חיפה 1.54, מחוז ירושלים 1.44 ובאזור איו"ש נאספת כמות הפסולת הנמוכה ביותר, 1.31 ק"ג לנפש ליום בממוצע.

בשנת 2013 עלה מעט שטח היער הנטוע (1%) והגיע ל-1,118 אלף דונם או 7% בסה"כ, ואילו השטח המוקדש לחקלאות בישראל עומד על 13%. שלט היער לנפש בישראל עומד על 0.2, וזאת ביחס ל 4.6 באוסטריה, 9.8 בארה"ב, 1.4 בגרמניה, 20.4 בנורווגיה או 2.5 בצרפת.

מאמרים קשורים: דירוג יוקר המחייה בערי העולם – תל אביב מזנקת | מה היחס הכלכלי בין תל אביב וישראל? | ירושלים: שינויים, מגמות ותמונת מצב | 2013- השנה הגורלית של חיפה | מדוע באר שבע חייבת לגבש זהות | רמת אביב של קריית גן, ו"המזבלה" של נתניה | האם תצליח ראשון לציון לנצח את עצמה? | דירוג הרמה החברתית כלכלית של ערי ישראל

מודעות פרסומת

One Comment on “ישראל, ראש השנה 2014: אז מה שלומינו? סיכום נתוני הלמ"ס”

  1. מעוז הגיב:

    שאפו על התקציר 🙂


כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s