מבט שונה על המערכה בעזה: הפלסטינים הם רק כלי משחק של הקפיטליזם הראדיקלי מקטאר

קטאר

איל צאום

מאמר זה מנסה לבחון את המערכה האחרונה בין ישראל ועזה מנקודת מבט שונה, ובראייה רחבה הרבה יותר, מזו שמקובל לבחון אותה.

עזה נשלטת על ידי חמאס, שממומנת על ידי קטאר. ברור, שללא המימון הקטארי, חמאס לא היה ממשיך להתקיים, לא היה מתחמש, ולא היה מסוגל לחפור את מערכת המנהרות שנמצאת כעת במרכז המערכה בין ישראל ועזה. משום כך, יש להכיר בעובדה כי חמאס אינו הבעיה, הוא רק משמש כלי משחק או שליח, וצריך לכן לבחון את השולח ואת מניעיו – קטאר.

מדוע קטאר מממנת את חמאס? מדוע היא משקיעה משאבים רבים כל כך בחבל ארץ מרוחק ממנה, שלכאורה אין לו השפעה על מדינת המפרץ הקטנה? להלן ניתוח שונה של הסיבות, ולא, זו לא אידיאולוגיה מוסלמית שמניעה את קטאר, או אחוות עמים מזרח תיכונית. התשובה היא אחרת לגמרי, ואני אכנה אותו בשם "קפיטליזם ראדיקלי".

קטאר הכריזה עצמאות רק ב-1971, אולם ב-4 העשורים שחלפו היא עברה תהליך פיתוח מואץ ומתבלטת בשנים האחרונות כאחת המדינות היותר מוכרות במפרץ הפרסי ובמזה"ת, תודות לעתודות הנפט והגז העצומות שלה, אך יותר מכך בשל מדיניות מכוונת שמטרתה לשים את המדינה הזעירה על המפה העולמית.

מדינות קטנות כמו קטאר (וגם ישראל) נאלצות לאמץ  אסטרטגיות  להישרדות. ראשית, הן חייבות להיות מסוגלות להגיע למודוס ויוונדי עם שכניהם, גם במחיר של ויתור על טריטוריה או היבטים אחרים של ריבונות. שנית, הם בדרך כלל צריכות מגן חזק נגד השכנים הגדולים יותר. שלישית, הן צריכות לנצל נישה ייחודית לפיה מדינה קטנה, מספקת שירות או מצרך לטובת המדינות השכנות, האזור או העולם הרחב. מחד, זה יוצר לגיטימציה, ומאידך, זה ממחיש מבחוץ כי המדינה הינה בעלת ערך רב יותר כישות עצמאית. דוגמאות של האסטרטגיה נישה יש בשפע: שוויץ – ניטרליות, בנקאות סודית, מוצרי צריכה ומותרות, תיירות. מונקו – הימורים, נופש לעשירים, בנקאות  offshore. בחריין – מטה מסחרי אזורי, שירותים פיננסיים, מרכז לשירותים אזוריים, ונופש בסוף השבוע מהמדינות השכנות. דובאי – יבוא ויצוא זהב, אזור סחר חופשי, מציאות צרכנית, ותיירות.

קטאר קידמה חלק מאסטרטגיות אלו: במונחים של בניית הברית, קטאר היא מהמייסדים של חבר GCC. היא שיפרה את היחסים עם בחריין ואיחוד האמירויות. חיזוק היחסים עם ארצות הברית שיפר את מעמדה האזורי ואת הביטחון האזורי הרחב יותר. היא שיפרה את הלגיטימיות שלה על הבמה העולמית ע"י מעורבות בשמירת שלום ואירוח מפגשים בינלאומיים גדולים. היא עוסקת בבניית ממסד ורפורמה פוליטית וממשלתי יעיל יותר וטוב יותר כדי לספק את ציפיות הציבור.

האסטרטגיה של המיתוג של קטאר כוללת מספר חזיתות. מבחינה פוליטית, קטאר נוקטת פרופיל גבוה ועצמאי. היא העלתה את המודעות הבינלאומית שלה על ידי אירוח כנסים בינלאומיים גדולים ושיפרה את מעורבותה עם ארגונים בינלאומיים. מפגש כלכלי נערך בדוחא כבר בנובמבר 1997 וכלל נציגות ישראלית. ארגון הסחר העולמי (WTO) קיים מפגש שרים בפגישה בנובמבר 2001 וממשיך לתת חשיפה לקטאר.

מונדיאל קטאר 2022

מונדיאל קטאר 2022

ספורט הוא היבט חשוב ומרכזי ביותר של המותג קטאר. בטניס, טורניר אקסון מוביל מתקיים בקטאר מאז 1998. קטאר מאסטרס כבר מארח את איגוד שחקני הגולף מקצועיים באירופה מאז 1998. המדינה גם מארחת את ראלי קטאר השנתי הבינלאומי. בדצמבר 2006 המדינה אירחה את משחקי אסיה. את גביע אסיה בכדורגל ב2011, מתמודדת על אירוח גביע העולם באתלטיקה ב 2017, ותארח את גביע העולם בכדורגל ב 2022.

מגזין פורבס דירג בפברואר השנה את קטאר כמדינה העשירה בעולם במונחים של תמ"ג לנפש העומד על 67,376$. העושר של קטאר מבוסס על עתודות הנפט והגז העצומות שלה. קטאר עסוקה בשנים האחרונות בפרויקטי תשתית בהיקף עצום, והעיר דוחא החליפה את דובאי כעיר המובילה בתחום. קטאר: עצמאית כמו שאתה (תרגום צולע Qatar: As independent as you are) היא סיסמת התיירות החדשה למדינה.

מבחינת פיתוח המדינה וקידומו כיעד תיירותי, החזון של קטאר לגיוון הכלכלה הוא שאפתני ביותר. בעוד המדינה מתכוננת לארח את גביע העולם בכדורגל בשנת 2022, המשמעות של האירוח היא כי המדינה הקטנטנה, בה חיים רק 1.7 מיליון תושבים, שמתוכם כ-80% הם עובדים זרים המוצבים בה, עומדת להיות במרכז תשומת הלב העולמית בעשור הבא.

עבור כל מי שעוקב אחרי המתרחש בקטאר, לא ניתן שלא להבחין בנחישות של המדינה ברדיפה אחר המיצוב מחדש שלה על הבמה הבינלאומית. המדינה הקטנטנה ואג'נדת השאפתנות במסלול מהיר שלה הם מרתקים, ומהווים מקרה בוחן לפיתוח יעד, מיתוג וקידום תחת הקונספט של "כסף זה לא בעיה".

מסי מקדם את קטאר

מסי מקדם את קטאר

הגברת המודעות העולמית למותג קטאר כבר מושגת באמצעות החסות של Qatar Foundations לקבוצת הכדורגל של ברצלונה (חוזה בעלות 153 מיליון אירו, לחמש שנים), תוך העלאת המודעות של קטאר כמדינה שאוהבת כדורגל. ה- Qatar Foundations הוא ארגון ללא מטרות רווח המתמקד בפרויקטי חינוך במזרח התיכון. בשנה שעברה ה- Qatar Investment Authority קנתה את מועדון הכדורגל הצרפתי פריז סן ז'רמיין, וקרנות אחרות של המדינה ביצעו השקעות נוספות, וביניהן 95% ממגדל השארד, בניין העסקים החדש והנוצץ בלונדון.

רשת אל ג'זירה, שהמטה שלה נמצא בדוחא, והיא בבעלות המדינה קטאר, זוכה להערכה בעולם בזכות "השידור החופשי" שלה של העולם הערבי, והתכניות שלה להתפשטות עולמית מייצגות כלי חשוב בעיצוב הזהות של המדינה בעולם, ומגדירה את תחומי ההשפעה שלה.

המוביל הלאומי, קטאר איירוויז הוא בעל רשת נתיבי טיסה מהצומחים בעולם, עם יותר מ-100 נתיבים, שמספרם יוכפל תוך 5 שנים, יחד עם הרחבת צי המטוסים. החברה הטיסה 16 מיליון נוסעים בשנת 2011, ובחודשים הקרובים, שדה התעופה של דוחא, שנבנה בעלות של 120 מיליון אירו, יפתח, תוך יעד לטיפול ב-50 מיליון נוסעים בשנה, עד 2015, ויתחרה ישירות בשדה התעופה של דובאי השכנה, הצפוי להיות שדה התעופה העמוס בעולם עד 2015. קטאר אירוויז הוא עוד כלי מפתח ואפקטיבי להרחבת מותג המדינה.

קטאר הגדירה חזון ברור לשנת 2030, והוא להשיג את הגיוון הכלכלי של המדינה, עם מיקוד מרכזי בתיירות, תוך אספקטים מרכזיים של התמקדות באירוח מגה אירועי ספורט עולמיים.

אבן דרך משמעותית הייתה האירוח המוצלח של משחקי אסיה בשנת 2006. ההצלחה באירוח משחקים אלה הובילה את קטאר להתמודדות על אירוח משחקי גביע העולם ב-2022 וזכייה בהתמודדות. התמודדות זו התבססה על קידום שינויים חברתיים ותרבותיים הקשורים לאירוח התחרות, והשקעה מאסיבית במתקנים ותשתיות. המדינה ממשיכה לנסות להשיג את היעד הבא, והוא אירוח המשחקים האולימפיים. בהתמודדות על משחקי 2020 נכשלה קטאר, והיא צפויה להתמודד שוב על אירוח משחקי 2024 (דוחא התמודדה על אירוח האולימפיאדה ב-2020, ותתמודד שוב על אירוח האולימפיאדה ב-2024)

אירוח משחקי גביע העולם ב-2022 מיקד אל קטאר את תשומת הלב העולמית, ובעיקר אל הרמה הגבוהה של הפיתוח העירוני והפיזי במדינה, שמתפתח בזכות השקעות עצומות בתשתיות בין השנים 2011 ו-2016 ומגיעות לסכום דמיוני של 61 מיליארד אירו. באותו זמן 38 מיליארד אירו מושקעים בבניית הרכבת התחתית החדשה בדוחא, מערכת תחבורה לכלל המדינה, שיש לה תרומה משמעותית למערכת הרכבות המהירות האזורית המחברת את מדינות המפרץ הפרסי.

במקביל, עולות שוב ושוב טענות על אופן הזכייה באירוח המשחקים, על שוחד במיליונים לחברי הוועד האולימפי העולמי, על העסקת עובדים בתנאי עבדות ומוות של עובדים המועסקים בבניית המתקנים, ודרישות מפיפ"א מכיוונים שונים לבטל את הטורניר בקטאר.

מוזיאון אמנות האיסלם בקטאר

מוזיאון אמנות האיסלם בקטאר

רשות התיירות של קטאר הציבה יעד של צמיחת התיירות למדינה ב-20% בחמש השנים הבאות. התמקדות המאמץ הוא על אירוח כנסים בינלאומיים (דוגמה כנס דוחא לשינויי אקלים שנערך לאחרונה) המהווה כיום 97% משוק המבקרים בקטאר המבוסס על תיירות עסקית. כדי לסייע במימוש היעד יפתח בקרוב מרכז כנסים ואמנות חדשני בדוחא.

רשות התיירות של קטאר הגדירה את אסטרטגיית שיווק היעד קטאר כמבוסס על התרבות הערבית העתיקה ועל "אפקט ה-wow" של המתקנים החדישים למבקרים, כולל המלונות המפוארים, כמו ה- W hotel החדש. המבנה המרשים והאייקוני של מוזיאון אמנות האסלאם שנפתח ב-2008, מנסה לחקות את הצלחת מוזיאון הגוגנהיים בבילבאו. מבנה זה הוא אחד הסמלים האייקוניים החזקים ביותר של קטאר ושל השאיפות שלה. בנוסף למוזיאון זה, מתוכנן מוזיאון אייקוני נוסף – המוזיאון הלאומי של קטאר.

כמו בכל שוק תחרותי, גם בתחרות בין מדינות, לא מספיק לשפר את המוצר שלך, כל פגיעה במתחרה מוביל, או פוטנציאלי, יכול רק לשפר את מצבך.

קטאר נוקטת אסטרטגיית צמיחה אגרסיבית ביותר. היא מוכנה להשקיע כל סכום כסף כדי להגיע ליעדים. אבל יותר מכך, היא מוכנה גם לנקוט בכל אמצעי אחר כדי להשיג יעדים אלה. שוחד ושחיתות כמו במקרה של הזכייה באירוח גביע העולם היא רק דוגמה אחת, אולם מי שמסוגל לשלם מיליונים למספר חברי הועד האולימפי העולמי, אבל אינו מסוגל להציע תנאי עבודה הולמים לפועלים שבונים את המתקנים, מייצג את הדרגה העליונה של השחיתות המוסרית של הקפיטליזם הראדיקלי, לפיו כל, אבל כל האמצעים כשרים, כדי להשיג יעד.

כאמור, לקטאר יש שאיפות מרחיקות לכת בתחום התיירות והפיכת המדינה למרכז תיירות ותחבורה אזורי ועולמי, אולם אין בה נכסים תיירותיים כלל. המדינה היא פיסת אדמה צחיחה, ללא היסטוריה או מורשת, ואת אתרי התיירות שלה היא הוגה ובונה כעת מאפס. לעומתה, ממש קרוב, נמצאת מדינה אחרת, פנינה תיירותית לא מנוצלת, עם אלפי שנות היסטוריה, זיקה דתית של כל 3 הדתות המונותאיסטיות, כלכלה מערבית משגשגת וחדשנית, פתיחות תרבותית ומגוון אנושי ייחודי – במילים אחרת – מתחרה פוטנציאלית!

במתחרים צריך להילחם! ואת זה בדיוק עושה קטאר. היא משתמשת בפלסטינים כדי להטריד את ישראל ולמנוע ממנה להפוך למה שהייתה יכולה – מרכז התיירות והתחבורה האווירית של המזרח התיכון, וצומת בינלאומית בין אסיה ואירופה. המיקום של ישראל אידיאלי, הנכסים שלה ללא תחרות, הכלכלה משגשגת וההון האנושי מעורר קנאה. קטאר נוהגת כאחרון התאגידים המושחתים מוסרית. היא תעשה כל מה שביכולתה כדי לקדם את עצמה ולהרוס את מתחריה. קטאר רואה את ישראל כמאיימת על ההגמוניה שקטאר מנסה לייצר באזור, ולכן תחבל בהתקדמות של ישראל בכל דרך שתוכל. ישראל מספיק קרובה כדי להוות איום על קטאר, אבל מספיק רחוקה כדי להעסיק אותה במלחמות, מבלי שקטאר תפגע מהן.

והפלסטינים? אהה, הם כמו פועלי הבנייה במתקני גביע העולם. הם רק כלי במשחק. באמצעותם תטריד קטאר את ישראל ותמנע ממנה לאיים על הצמיחה של קטאר. הם חסרי חשיבות, בשר תותחים, עבדים בשירות הקפיטליזם הרדיקאלי, החותר לעולם ימי ביניימי, של אצילים ועבדים. וברור מי נמצא בכל צד של המשוואה…

לאחרונה התפרסם מחקר הבוחן את תרומת המדינות לעולם. מדד המדינות הטובות מנסה למדוד את השפעת המדינות ברמה הגלובלית: מה הן תורמות ל"נחלת הכלל" העולמית, ומה הן לוקחות ממנו. הקונספט של "מדינה טובה" סובב סביב עידוד התושבים וממשלותיהם להביט למרחק, ולשקול את המשמעויות הבינלאומיות של התנהגות המדינה. מדד המדינות הטובות פותח על ידי סיימון איינהולט. מדד המדינות הטובות, מדרג את ישראל במקום 37, ואילו קטאר מדורגת במקום ה-110.

מאמרים קשורים: קטאר – אירועי ספורט למיתוג המדינה | מדד המדינות הטובות | מיתוג קטאר – עצמאית כמו שאתה | שדה התעופה הגדול בעולם, דובאי | איחוד האמירויות הערביות הוא יעד התיירות המוביל בעולם הערבי

Advertisements

8 תגובות on “מבט שונה על המערכה בעזה: הפלסטינים הם רק כלי משחק של הקפיטליזם הראדיקלי מקטאר”

  1. גילי הגיב:

    בכתבה צויין כי קטאר צריכה מדינה גדולה על ידה בשביל שתגן עלייה בתחומים שונים. לדעתי יש במעשים של קטאר פנייה לאירן המתעצמת. מאירן כרגע מורדות הסנקציות הבינלאומיות והיא צפוייה להמריא כלכלית. העלייה הזו תתאפשר גם מהשקעות זרות ואולי קטאר רוצה חלק מהעוגה. יש לזכור שבמקביל למעשים של קטאר יש את המעשים והאמירות של טורקיה, האם מתהווה כאן ציר חדש (ישן)?

  2. דוד סיון הגיב:

    המאמר מבוסס על נקודת מוצא שמיתוג הוא כלי חשוב באסטרטגיית פיתוח של עסקים ומדינות. בעולם בו אנו חיים זה כנראה נכון. אבל אתה שוגה בטענתך שזה הגורם היחידי לקיומו של החמאס. להלן הסבר חלקי מדוע?

    אתה מתחיל בהנחה כי "… ברור, שללא המימון הקטארי, חמאס לא היה ממשיך להתקיים, …" ללא כל אסמכתא. (למשל מקור מידע ונתונים שתומך בהנחה הזאת). אתה מתחיל בשגיאה שהסיבה היחידה לקיומו של החמאס (ובעצם כל אירגון כדוגמתו…) היא מקור מימון. בדרך הזאת אפשר לטעון שישראל קיימת רק בגלל מקורות מימון…

    נכון מקורות מימון מאד חשובים אבל לגבי החמאס הם כבר קיימים עשרות שנים – הרבה לפני שקטאר הפכה לאחרונה למקור הכמעט יחידי. אתה כמובן מתעלם כמעט לגמרי מהעובדה שיש לתנועת החמאס ולקטאר מאפיינים אידיאולוגיים-דתיים דומים שמשפיעים על משחק האינטרסים שלהן. אתה מתעלם שחמאס צמחה כתנועה עממית עוד לפני שהיו לה מקורות מימון חיצוניים. עד כאן הצגתי רק חלק מהנימוקים מדוע הנחת המוצא שלך היא שגויה. חלק נוסף מהנימוקים נכתבו על ידי אלה שהגיבו לפני.

    אתה גם מסיים בהנחה שישראל היא מכשול להצלחת מסע המיתוג של קטאר גם זה מבלי להציג מידע תומך, בלי אסמכתא. יש לך הסבר-תיאור הגיוני , אולי ראיות נסיבתיות, לכך אבל "האקדח המעשן" חסר.

  3. אני משוגע על הבלוג, ובכל זאת נראה לי שהפעם קצת עפת על עצמך.. ועלינו..
    אכן, כסף ולא אידיאולוגיה נראה כמפתח הנכון להבנת מקור הסכסוכים במזרח התיכון, בבחינת הפרד ומשול. אבל בשביל תיירות ומיתוג לא עושים מלחמות. זה כסף קטן. בשביל נשק ואנרגיה דווקא כן. ועם כל הכבוד למוזיאון אמנות האיסלאם בדוחא, יש לי תחושה שדווקא תמונה של גבעת הקפיטול או של וול סטריט, על האייקוניות הניאו קלאסית שלהן, יכלה להוסיף הרבה למאמר, ולקוראיו.

    • היי ליאור
      קודם כל תודה על התגובה והמחמאות.
      תיירות זה ממש לא כסף קטן, וכשאסרטגיית צמיחה של מדינה מבוססת על תיירות כמעט בלבד, מדובר על כסף גדול מאד ומשקל רב מאד לאותה מדינה. המימון של חמאס על ידי קטאר הוא סידור מושלם בשבילה – היא לא יוצאת למלחמה, יש מי שעושה את זה בשבילה, והיא יוצאת רק נשכרת.

      • Natti Baron הגיב:

        באיזו שיחה על הטקסט הזה צחקתי שאם כבר הם רוצים לייצר מנוע צמיחה, אז בהשקעה של כמה עשרות מיליונים לחמאס ניתן לייצר רווח של כמה עשרות מיליארדים לחברת המדיה שלהם, אל ג׳זירה.
        (עדיין מופרך בעיני)

      • כבר ראינו רעיונות יותר מופרכים מתממשים..

  4. ניקי הגיב:

    זו ״ראיה רחבה הרבה יותר״? להפך, זוהי תזה, מעניינת ככל שתהא, שמתייחסת להיבט הכלכלי בלבד, וגם בתוכו רק לנישה תאורטית מסויימת. כלומר, הקונפליקט בראיה כלכלית צרה.
    ראיה רחבה תכלול גם את ההיבט הכלכלי (כולל מימון איראני, שהיה תשתית המימון בשנים הקודמות), האידיאולוגי (מוסלמי דתי ואנטישמי), הפוליטי (חמאס כתנועה בעלת אג׳נדה פוליטית), חברתית (הקנאה בשכן) ועוד ועוד.

  5. Natti Baron הגיב:

    פרשנות מעניינת אך קצת קיצונית, אני אופתע מאוד אם ישראל היא מתחרה בפני עמידה ביעדי קטאר.

    איחוד האמירויות המציאו את עצמם כנישה תיירותית אטרקטיבית (מאוד), הם קרובים יותר, הם מקדימים את קטאר בפיתוח הכלכלי שאינו מסתמך על דלק – מחברת הטלקום אתיסלאט וחברת התעופה אתיהאד, שטחי הנדל״ן (איים מלאכותיים), מיצוב כהאב לוגיסטי בחיבור בין מזרח למערב באמצעות פיתוח נמלים ושדות תעופה, ומרכז פיננסי של המזרח התיכון, וכמו קטאר, כל מה שהיה להם בשנות ה70 זה רצועת חוף והמון נפט.

    ישראל לא מעניינת, באמת. הם היו יכולים לקנות את ישראל כמה וכמה פעמים, כולל טכנולוגיות התפלת מים ומערכות בטחוניות.


כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s