העיר שהאייקון שלה הוא תחנת אוטובוס והפכה למודל לחיקוי בכל העולם

תחנת ה-BRT בשדה התעופה בקוריטיבה

תחנת ה-BRT בשדה התעופה בקוריטיבה

פורסם במקביל  בגלובס

מעטים הם ראשי הערים, האדריכלים, המהנדסים או המתכננים שיכולים להתגאות כי הצליחו להביא לשינוי משמעותי וברור, להמציא דבר חדש, לחולל מהפכה או לייצר מודל הניתן לשכפול במקומות אחרים. על ראש העירייה לשעבר של קוריטיבה בברזיל, ז'יימה לרנר, אפשר לומר את כל אלה בנשימה אחת, ועדיין לא לתאר את גודל המהפך שהוא הביא  לעירו, ששוכפל אחר כך ביותר-200 ערים בכל העולם, כולל בישראל.

לרנר, יהודי חביב שכבר עבר את גיל 75, הוא אדריכל, שנבחר לשמש כראש עיריית קוריטיבה משנת 1971, ואחר כך שוב ב-1979 וב-1989. אחרי הקדנציות כראש עירייה הוא נבחר למושל מדינת פאראנה (דרום ברזיל) ב-1994, ובתפקיד זה שימש במשך שתי קדנציות, 8 שנים. קוריטיבה היא העיר השביעית בגודלה בברזיל, עם כ-3.2 מיליון תושבים, ואחד המרכזים הכלכליים החשובים בה. יש בעיר מספר אוניברסיטאות מהמובילות בברזיל, מפעלי ייצור מרכזים של חברות גלובליות כמו ניסאן, רנו, פולקוואגן, פיליפ מוריס, אאודי, ומטות של תאגידים כגון HSBC, סימנס, ואחרות.

קוריטיבה - הערים במדינות המתפתחות צומחות במהירות

קוריטיבה – הערים במדינות המתפתחות צומחות במהירות

כמו כל עיר מרכזית בדרום אמריקה, ובעולם המתפתח בכלל, העיר מושכת אליה בעשורים האחרונים יותר ויותר תושבים, קצב הצמיחה של ערים אלה הוא מהיר מאד, ורובן מתקשות מאד להתמודד עם הצורך בהרחבת התשתיות הבסיסיות והשירותים לתושבים, ובמקביל גם לשפר אותם. הערים של העולם המתפתח צומחות בקצב מסחרר וחצי מאוכלוסיית העולם כבר עברה להתגורר בערים המייצרות 80ֵֵ%ֵ מהתוצר הגולמי העולמי. אולם דוח של חברת הייעוץ הבינלאומית מקינזי מגדיר את תופעת העיור באופן מצומצם אף יותר, וקובע, כי רוב הכלכלה העולמית מתרכזת למעשה ב-600 ערים מובילות, שכבר ב-2007 היו אחראיות לחצי מהתוצר הגולמי העולמי.

אחד האתגרים הגדולים ביותר של ערים הוא התשתית התחבורתית. וכשמדברים על תחבורה, נוטים לשכוח להזכיר, פעמים רבות, את המשמעויות העמוקות של מערכת תחבורה טובה: לא מדובר רק ביכולת של תושבים לנוע ממקום למקום באופן יעיל ולא יקר. מערכת תחבורה שאינה מתוכננת נכון, עלולה להשאיר קבוצות שלמות מתושבי העיר ללא נגישות לתעסוקה, לחינוך, לבריאות ולתרבות, ומשום כך, המשמעות של התחבורה היא בהכלה החברתית שהיא מאפשרת (או לא), בנגישות לחינוך, תעסוקה ותרבות בקלות, היא משפיעה על הכלכלה העירונית, על מחירי הנדל"ן, איכות הסביבה והחיים ועל אין ספור משתנים אחרים בחיים העירוניים. ממחקרי תחבורה ונוסעים עולה תמונה ברורה: אנשים לא נוסעים לאן שהם רוצים, אלא לאן שהם יכולים.

לאורך עשרות שנים, הסתרכו הערים של העולם המתפתח מאחור, ללא תקווה לשפר את התשתיות שלהן ולסגור את הפער עם העולם הראשון. פתרון התחבורה האפשרי היחיד עבור עיר בינונית או גדולה היה הקמת מערכת רכבות תחתיות, שלצד תג המחיר העצום המוצמד להן, היה גם חלום להיות כמו לונדון ניו יורק או פריז. מובן כי פתרון זה לא היה אפשרי לרוב הערים, שגם כך התמודדו עם קשיים כספיים, וגיוס משאבים וזמן להקמת רכבת תחתית כלל לא באו בחשבון, בעוד אוכלוסייתן גדלה במספרים עצומים. אולם התסכול רב השנים והחוסר בפתרונות באו לקיצן בתחילת שנות השבעים של המאה ה-20, שעל כסא ראש עיריית קוריצ'יבה התיישב ז'יימה לרנר.

לרנר, מתכנן ערים בהשכלתו, נקט בגישות חדשניות לפתרון בעיות רבות שנים בערים והקים, לראשונה בעולם, בעירו קוריצ'יבה, את ה-(BRT (bus rapid transit – תכנון מחדש של תנועת האוטובוסים בעיר, שמשמעותה נתיבים מופרדים וייחודיים רק לאוטובוסים רבי קיבולת, תיעדופם במעבר ברמזורים, ותחנות אוטובוס בהן משלמים הנוסעים מראש עבור הנסיעה, ולא מעכבים את תנועת האוטובוס. התחנות המעוצבות בצורת גלילים שקופים הפכו במהרה לאייקון של העיר ולסמל התחבורה החדשה. רעיונות אלה אולי נראים כיום ברורים מאליהם, אולם בשנות ה-70 הם היו מהפכניים, ולא ייושמו עד אז בשום מקום בעולם. השאר זה היסטוריה, והמערכת מאז הועתקה בווריאציות שונות בכ-200 ערים ברחבי העולם, כולל מערכת המטרונית בחיפה, שגם היא וריאציה של אותו רעיון, באיחור של 40 שנה, והקו הוורוד המתוכנן באיזור השרון. פתאום, לערים שאינן עשירות כמו המרכזים הפיננסיים המסורתיים של אירופה וצפון אמריקה, הוצע פתרון זול (עשירית ממחיר הקמת רכבת תחתית), מהיר וקל להטמעה, ואפילו ערי ארה"ב כבר החלו ביישומו.

ז'יימה לרנר במשרדו - "העיר היא כמו צב.."

ז'יימה לרנר במשרדו – "העיר היא כמו צב.."

40 שנה לאחר השקת ה-BRT נפגשתי עם לרנר לשיחה על ערים, תחבורה ועתיד החיים העירוניים, כפי שהם נראים מבעד לעיניי אחד האנשים המנוסים, המעניינים והיצירתיים ביותר בתחום התכנון והפיתוח העירוני.

גם כיום, ז'יימה לרנר מגדיר את עצמו כמחוייב יותר מכל לתחבורה הציבורית. הוא עדיין שוקד על פתרונות לערי העתיד, ואפילו יש לו כמה רעיונות מעניינים. את העיר, מדמה לרנר לצב – הוא חי, עובד, נע ומבלה באותו המקום, אומר לרנר, וכך גם העיר צריכה להיות. הפרד את הצב מביתו, והוא ימות. משנה זו, הקרויה בעגה המקצועית "עירוב שימושים" גורסת כי ערים המתוכננות לפי אזורים ייחודיים לעסקים, מסחר ומגורים, אינן ערים טובות, וכי כל מקום בעיר צריכים לדור בכפיפה אחת כל שימושיה, כדי שתהיה חיה ותוססת.

התחבורה הציבורית, שהיא הפתרון היחיד על פי לרנר לחוליי הערים המודרניות, נמצאת במרבית הערים במצב של התדרדרות. אולם, הוא אומר, זה ניתן לשינוי. עד היום, משלחות ממשיכות ועולות אליו לרגל כדי לקבל את עצתו, ויש לו הרבה כאלה: ללונדון הציע לרנר ליישם את רעיונות ה-BRT על הרכבת התחתית, וליצור קווי רכבת מהירים עם תחנות מועטות ותדירות גבוהה, ישראל, אומר לרנר, בשל שיטחה הקטן, הייתה יכולה להיות המדינה המקיימת ביותר בעולם, אולם הוא אינו בטוח כי הפוליטיקאים מחויבים מספיק לרעיון. באופן כללי הוא אומר, כי ערים מתוכננות על פי חיזוי האסונות, שבתורם אכן מתרחשים, וכנגד זאת הוא מציע לאתר מגמות ולפעול לשינוין.

ניתן היה לצפות ממי שהביא מהפיכה אדירה לפני 40 שנה לנוח על זרי הדפנה ולהתיישן, אולם לרנר אינו מסוג האנשים הללו. על אף שהוא כבר מתקרב לגיל 80, הוא מנהל משרד אדריכלים משגשג, ונותר מעודכן בכל החידושים בתחום תכנון הערים. מתופעת הערים החכמות, שפושטת בעולם והפכה לנושא החם ביותר בשנים האחרונות, הוא אינו מתרגש ובוחן אותה בחשדנות. "כל דבר שמצמידים לו את התואר חכם", אומר לרנר, "מיועד קודם כל לתת לך לחשוב שאתה טיפש…", מילים של אדם שעבר דבר או שניים בחייו.

מודל המכונית החשמלית של ז'יימה לרנר

מודל המכונית החשמלית של ז'יימה לרנר

כאמור, לרנר עדיין שוקד על פתרונות לחיים העירוניים, וכיום עובד על פיתוח מערכת תחבורה ציבורית אישית. הרעיון, שכבר מתפתח במקביל במספר מקומות בעולם, מנסה לתת לתחבורה הציבורית מאפיינים אישיים ופרטיים יותר, ולהתמודד עם הסלידה של רבים מהצטופפות מיוזעת עם עוד עשרות נוסעים בכלי תחבורה זה או אחר. לרנר מפתח רכב חשמלי, הבנוי כולו מחומרים ממוחזרים, שישמש כתחבורה ציבורית, ויושכר בעבור שימוש על פי זמן, ותסע בנתיבים מיוחדים. הפיתוח שנמצא בשלבים מתקדים עדיין מתמודד עם שאלות של טכנולוגיות טעינה מהירות וזולות (להזכירנו את מפלת בטרפלייס ודילמת טעינת המכוניות עימה התמודדה). תחבורה ציבורית היא הפתרון על פי לרנר, והוא אומר בגאווה כי בעירו, קוריצ'יבה היא אחראית לשינוע 2.8 מיליון איש מדי יום. "זו הצלחה" אומר לרנר, וזהו הכלי להתפתחות החיים העירוניים.

בשנת 2010 האקונומיסט בשיתוף חברת סימנס ערכו את מדד הערים המקיימות ביותר באמריקה הלטינית, בניסיון לאמוד את ביצועי הערים בשורה של מדדים. הדו"ח דירג את קוריצ'יבה במקום הראשון וציין: "קוריצ'יבה, חלוצה לאורך זמן רב בתחום הקיימות באיזור, היא המובילה הברורה במדד. מקום הולדתו של ה-BRT והרחוב הראשי הראשון המיועד להולכי רגל בלבד, קוריצ'יבה היא העיר היחידה במדד המדורגת 'הרבה מעל הממוצע' בניקוד הכללי. היא השיגה ציונים ייחודיים אלה בתי קטגוריות – איכות אוויר ופסולת, וכן דורגה 'מעל הממוצע' בחמש קטגוריות אחרות. הכונו להתאהב בעיר המקיימת ביותר באמריקה הלטינית".

מאמרים קשורים: האם תחבורה ציבורית אישית היא הפתרון? | בבריטניה מכוניות ללא נהג כבר מחליפות את התחבורה הציבורית | ה-BRT יותר משתלם מרכבת | מדוע נכשל הניסוי הגדול ביותר לתחבורה ציבורית בחינם? | דמיינו את ערי העתיד: מכוניות ללא נהג, והרבה יותר שטח פנוי

מודעות פרסומת

2 תגובות on “העיר שהאייקון שלה הוא תחנת אוטובוס והפכה למודל לחיקוי בכל העולם”

  1. יעלי הגיב:

    ולגבי רכב אישי קטן נקי – ירוק משהו בסגנון הסיגווי היה יכול להיות פתרון מופלא.

  2. יעלי הגיב:

    ברור שהרבה יותר מגן משמש ומגשם ….מאשר המינייטורות ששמו לנו בישראל!!!!
    התחנות של היום הכי לא חכמות שהוקמו !!!! ולא פלא ,לבטח מאדם שאינו משתמש בתחבורה ציבורית……


כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s