ערים בשינוי: קטסטרופה בפתח או חזון לעתיד טוב יותר?

ערים בשינוי

עד שנת 2050 אוכלוסיית הערים במדינות המתפתחות צפויה להכפיל את עצמה. מה יכין ערים אלה באופן הטוב ביותר לצמיחה העצומה הזו? כיצד יתמודדו התושבים? ראשי ערים, ארכיטקטים, בנקאים, פעילי שכונות ויזמים בחנו שאלות אלה ואחרות לאחרונה במפגש במסגרת רוקפלר פאונדיישן, והפיקו לסיכום את הדו"ח Transforming Cities: Visions of a better futureכמה ממגמות המפתח שזוהו בדו"ח זה כוללות:

  1. גידול אוכלוסיית הערים עד 2050

    גידול אוכלוסיית הערים עד 2050

    תכנון לקוי/ראיה לטווח קצר: בעולם של משאבים מוגבלים ופוליטיקה נדיפה, ממשלות צפויות לקבל החלטות הפותרות בעיות בוערות אך לא יתמודדו עם נושאים ארוכי טווח. הנושאים יכללו עיור מהיר וממשל לקוי. ההשפעות יכללו לחץ גובר על השירותים ושווקי דיור וערים בלתי מתפקדים.

  2. פגיעות לפגעי מזג האוויר: הצונמי האסייתי ב-2004 והוריקן סנדי ב-2012 הדגימו את השפעת שינויי מזג האוויר על ערי חוף. ככול שטמפרטורת כדור הארץ ממשיכה לעלות, כך גם תעלה תדירות ועוצמת הסערות, ההצפות, הבצורות וגלי החום. בין הגורמים לפגיעות הערים יהיו תכנון לקוי, ממשל בראיה לטווח קצר וחשיפה גוברת ככול שאוכלוסיית החופים גדלה. ההשפעות יכללו קריסת התשתיות, פגיעה בעסקים דחיקה לשוליים של העניים באזורים פגיעים יותר.
  3. פעולת ביזור ועקירה מהשורש: ערים רבות יספקו שירותים ציבוריים בלתי מספקים או באיכות ירודה. כתוצאה, הקהילות האמידות יזכו לביטחון, מים, אנרגיה ותחבורה ממקורות פרטיים. אולם, באופן גובר, תושבי הערים העניים יפעלו בדומה, כתוצאה מכשלון השירותים הציבוריים. הם יפתחו אלטרנטיבות משלהם לפתרון הבעיות העירוניות. התוצאה החיובית האפשרית של פעולות מקומיות כאלה תכלול עמידות ולוקליזציה, וכן שיפור הממשל המקומי, אולם תכנון מרכזי חלש עשוי גם כן להיות התוצאה.
  4. חלוקה בתוך העיר: לתושבים עניים רבים בערים יהיו רק מעט אפשרויות פרנסה. זרימת המשאבים העירוניים המעטים אל אזורים אמידים יותר משמעה גם כי שירותים עירוניים בסיסיים יגיעו לעיתים נדירות יותר אל אלה הזקוקים להם. התגובה תהיה לעיתים קרובות חוסר שקט באזורים שאינם מטופלים ואמביווילנטיות באזורים או כיסים של שפע מגודר. מעגל אכזרי זה יפגע באיכות השירותים הציבוריים כגון תחבורה ציבורית, מים, איסוף אשפה וחשמל.
  5. גישה למידע ותקשורת: מתכננים ינצלו במידה גוברת והולכת את המידע וניתוחו כדי לכוונן או לספק שירותי חדשות. תובנות שילוקטו עשויות גם לתדלק שינוי משמעותי דרך קמפיינים או הפגנות. ההשפעות יכללו אזרחות אקטיבית יותר, ממשל מקומי טוב יותר, אינדיווידואליות גדולה יותר, אפשרויות רבות יותר עבור יזמים יצירתיים, והפגנות חברתיות. עם זאת, המידע גם יציף נושאים הקשורים בבעלות, פרטיות, שימוש בלתי רצוי במידע ופיצוי על השימוש בו.
  6. מחאה חברתית: הפגנות ענק בברזיל ובאירן הן רק שתי דוגמאות אחרונות של קבוצות הרותמות את גלי התסכול של הציבור דרך מדיה חברתית כדי לדחוף לשינויים. המטרות הן מורכבות ומגוונות. הן כוללות עבודה בלתי יציבה, מנהיגים אוטוקרטיים, עליית מחירי מזון, איכות ירודה של תשתיות והשכלה בלתי מספקת. תנועות אלה עשויות לגדול יחד עם מניעי המפתח שלהן. כתגובה, צורות חדשות של ממשל יצמחו.

מאמרים קשורים: איך עושים עיר מעולה? דוח מקינזי | איזו עיר היא הטובה ביותר עבור צעירים? | הערים הזוכות בפרס הסביבה העירונית המקיימת | לונדון וסידני בראש רשימת הערים הטובות בעולם | דוח התחרותיות של הערים החשובות עד 2025

מודעות פרסומת


להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s