הסטרטאפ סיטי שאין בה אפילו שילוט דיגיטלי ראוי – תל אביב. מאת אמנון דירקטור

בסדרת 2y/300k מהאנשים המעניינים והמשפיעים ביותר על החיים העירוניים בישראל מתראח היום אמנון דירקטור, אורבניסט, עיתונאי וסטודנט לארכיטקטורה, ובעל דעות נחרצות אודות החיים העירוניים.

שילוט אלקטרוני, מתוך אתר נתיבי ישראל

שילוט אלקטרוני, מתוך אתר נתיבי ישראל

הסטרטאפ סיטי שאין בה אפילו שילוט דיגיטלי ראוי – תל אביב. מאת אמנון דירקטור

אתם בוודאי מכירים את הסיטואציה שבה אתם מגיעים לתחנת אוטובוס בשיא החום, ממתינים הרבה זמן מתחת לגג התחנה (במקרה הטוב), ומביטים ללא הרף לקצה הרחוב בצפייה לאוטובוס הרלבנטי. צר לי לבשר לכם שהמצב הנזכר לעיל אינו סביר ונחשב כבר ממזמן לפרה-היסטורי. היום ערים רבות בעולם מצוידות בשלטים אלקטרונים מתוחכמים שמוצבים בצמוד לתחנות ומדווחים בזמן אמת אודות מועד הגעת האוטובוס לתחנה, יעד הנסיעה ומאפיינים נוספים אחרים, וכך חוסכים מהתושבים את האי ידיעה וחוסר השליטה.

שילוט אלקטרוני בתל אביב. מישהו מגיע?

שילוט אלקטרוני בתל אביב. מישהו מגיע?

את העובדה שתל אביב נותרה הרבה מאחור במירוץ להשגת מערכת הסעת המונים מודרנית זה כבר ברור ומדכדך – לא נראה בשנים הקרובות רכבת קלה, אין מסלולים נפרדים לאוטובוסים כצורת ה"מטרונית", מסלולי אופניים לא מספיקים יעילים והפתרון לבעיית התחבורה לא נראה באופק. אפילו שר התחבורה אמר את זה בעצמו בשבוע שעבר: "גוש דן נמצא בפיגור מבחינה תחבורתית לעומת מטרופולין חיפה". אבל ניחא, נגיד שכבר ממזמן רף הציפיות שלנו מתחבורה נורמלית ירד, אפילו השילוט האלקטרוני בתל אביב, טכנולוגיה יחסית פשוטה (מערכת בשם SIS), עובדת כמו פח, וסליחה על הביטוי. עולה השאלה מדוע בתל אביב טכנולוגיה פשוטה וזולה שיכולה להעלות משמעותית את רמת החיים בעיר לא עובדת? ושוב, לצערנו, התשובה לשאלה לא תופיע פה.

בשנים האחרונות הוצבו ברחבי ישראל מאות שלטים בפרויקטים תחבורתיים שונים, ועל-פי ”התוכנית לתקצוב ופריסת השילוט האלקטרוני בתחנות האוטובוס ברחבי הארץ“, משרד התחבורה מתכוון להתקין עד שנת 2016 לפחות כ-2000 שלטים. לפני כשנתיים, גם לתל אביב הגיעה הבשורה הטכנולוגית והעירייה הציבה במספר תחנות מרכזיות בעיר שלטים אלקטרונים גדולים. התחושה הייתה שמעכשיו החיים שלנו ישתנו מן הקצה אל הקצה – שמעכשיו נוכל לדעת בדיוק מתי יגיע האוטובוס והאם יש לנו זמן להדליק סיגריה או לקנות שתייה קרה בקיוסק. אלא מה, עברו כבר שנתיים מאז החל הפרויקט הניסיוני, ולמרבה הפלא רוב השלטים האלקטרונים אינם עובדים כראוי – חלקם הרוסים, חלקם מושחתים, חלקם סתם לא עובדים והאחרים שכן עובדים פשוט אינם מדויקים. מעבר לאיכות של השלטים האלקטרונים, צריך לציין שבתל אביב בחרו להציב שלטים גדולים, לא אסתטיים במיוחד ולא פרקטיים.

שילוט אלקטרוני בירושלים

שילוט אלקטרוני בירושלים

בערים אחרות בישראל המצב דווקא שונה, לטובה כמובן. לצורך דוגמה, העיר כפר סבא נחשבת להצלחה בתחום: בעיר קיימים שלטים אלקטרונים כמעט ברוב התחנות בעיר ובטוח יותר ממה שיש בתל אביב. המערכת עובדת נהדר, כמעט ללא בעיות ותושבי העיר מספרים על שירות מעולה. גם ירושלים החלה בפרויקט להכנסת מערכת חכמה לעדכון על זמני האוטובוסים. השלב הראשון של הפרויקט כולל כ-50 תחנות מרכזיות. השלטים שהותקנו הם שלטי LED מתוצרת חברת Lumino הצרפתית, והמידע אשר מוצג על השלטים מתקבל משרת המחז"א הארצי של משרד התחבורה. בשנים הקרובות צפויה התקנה של עוד כ-350-300 שלטים נוספים ברחבי העיר, חלקם זהים לשלטים המותקנים כיום וחלקם שלטים חדשים בטכנולוגיה סולארית.

תגובת עיריית תל-אביב-יפו: כל האחריות על התפעול, התחזוקה והמידע המוצג בשלטים האלקטרונים הינה של מע"צ (חברת נתיבי ישראל).

אמנון דירקטור

אמנון דירקטור

אמנון דירקטור הוא תל אביבי אמיתי, "Born and Raised". חי, מכיר ואוהב את העיר. בין לבין חי שנה וחצי בפריז. אורבניסט בנשמה. בעבר היה כתב צבאי בדובר צה"ל. כיום הוא סטודנט לארכיטקטורה בבצלאל, כתב לענייני העיר בטיים אאוט תל אביב, ועובד במשרד האדריכלים מייזליץ-כסיף.

מאמרים קשורים: שילוט הרחוב שמכוון לאן שמעניין אותך באמת | תחנות האוטובוס שיעשו לכם חשק להשתמש בתחבורה ציבורית | ניו יורק הכריעה בין ההצעות להפיכת הטלפונים הציבוריים למרכזי מידע | פחי האשפה עוקבים אחריך בלונדון | דבר אל המדרכה! במדריד היא גם תענה

 

מודעות פרסומת

3 תגובות on “הסטרטאפ סיטי שאין בה אפילו שילוט דיגיטלי ראוי – תל אביב. מאת אמנון דירקטור”

  1. כתבה מעולה, אכן אבסורד שבתל אביב, בירת ההיטק של ישראל, אין שילוט דיגיטלי. זה אבסורד במיוחד בהתחשב בעובדה ששילוט דיגיטלי היום לא רק חוסך המון עלויות, אלא גם נותן ערך מוסף עצום שאין בשילוט רגיל.

  2. הסבר לאמנון
    עיריית תל אביב עשתה דבר אחד שנראה במבט שטחי נכון אבל מאחר ולא הושקעה בו מחשבה הוא עשה הרבה בעיות. היא הפריטה את כל תחזוקת תחנות האוטובוס שלה במכרז בו זכתה חברת JCDECOUהצרפתיה.

    הרווח
    החלפת כל תחנות האוטובוס לחדשות בזמן שיא.
    התאמת כל התחנות לחוק הנגישות (הנמכת הבמה לגובה המדרכה) בזמן שיא
    תחזוקה שוטפת של התחנות, ניקיון ותיקונים, לרבות של ונדליזם.
    וכל זה בלי שהציבור שילם שקל (גם לא במיסים) הפרסומות לכאורה מממנות הכל.

    אם המכרז היה נכתב נכון לא היה שום הפסד לציבור, אבל הוא נכתב כלאחר יד ולכן

    ההפסד
    ביקורת ציבורית מוצדקת על עודף פרסומות, על חשבון נוחות התחנות, לרבות נוחות מקומות ישיבה.
    ביקורת ציבורית מוצדקת על אי הגנה של התחנות מפגעי מזג האויר (איזה אידיוט מתקין בישראל תחנות עם זכוכית שקופה, באירופה השקוף משמש כדי לתת לשמש לחמם בחורף, בארץ הזכוכית חייבת להיות מסננת קרינה בצבע חום די כהה כדי לספק הגנה מהשמש, דא… ואפילו בגשם הן לא מגינות טוב).
    שליטה דרקונית של החברה בכל סביבת התחנה (כתוצאה מההסכם עליו היא חתומה( שלא מאפשרת לעדכן שלטי תחנה, לתלות מידע לציבור או אפילו לשים שלטים אלקטרוניים בלי לשלם לה הרבה כסף, הרי יש תאוות בצע לחברה הפרטית והכסף מהפרסומות לא מספיק, אם אפשר לסחוט עוד, למה לא?
    וכל זה ל-30 שנה קדימה, ללא שום מנגנוני עדכון או יציאה.


כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s