האם טכנולוגיה הופכת עיר רגילה לעיר חכמה? מאת עומרי זיו

סדרת 2y/300k מהאנשים המעניינים והמשפיעים ביותר על החיים העירוניים בישראל ממשיכה עם מאמר של עומרי זיו, מומחה קיימות ויזם חברתי, בן הדור החדש, הצעיר ומלא ההתלהבות שתופס מקום מרכזי בשינויים העוברים על החיים העירוניים, ושמפיח רוח חדשה בעיריות ובמשרדי הממשלה, ובעיקר בעשייה שלהן, ומציג תפישות ופרקטיקות חדשות וחדשניות לשיפור החיים. 

טאיג'ין, העיר האקולוגית בסין שמתוכננת לאכלס 350,000 איש עד שנת 2020

טאיג'ין, העיר האקולוגית בסין שמתוכננת לאכלס 350,000 איש עד שנת 2020

האם טכנולוגיה הופכת עיר רגילה לעיר חכמה? מאת עומרי זיו

תושבי  כדור הארץ נוהרים לערים. כולם רוצים לגור בעיר והעולם עובר תהליך של עיור. כבר כיום מרבית אוכלוסיית העולם מתגוררת בערים. והאו"ם צופה כי בשנת 2050 64% מאוכלוסיית העולם המתפתח ו-85% בעולם המפותח יחיו בערים. תהליך האורבניזציה מתרחש במהירות, חלק ניכר מהאנושות כבר מתגורר במגה ערים – ערים בעלות אוכלוסייה של 10 מיליון תושבים ומעלה.
המצב החדש מחייב את הערים לגבש אסטרטגיה חדשה לניהול עתידי של ערים גדולות ומגה-ערים, והמציאות הזו מציבה אתגרים רבים: אספקת אמצעי קיום (מזון, מים, אנרגיה, תעבורה) מתן שרותי תברואה, שיטור, בריאות חינוך שירותים סוציאליים ואחרים. הנושא הוא מורכב למדי במקרים של הרחבת ערים קיימות, בהתבססות על התשתית הקיימת, ולצד זה פיתוח תשתית שתוכל לענות לצרכיהם העתידיים של התושבים המודרניים.

המצב הזה מחייב את הרשויות בשליטה ובקרה יעילה יותר על המערכות העירוניות, ופיקוח קפדני על הגידול והפיתוח המואץ, ע"י תכנון צירי הסעת המונים, תכנון אורבני המשלב מגורים, תעסוקה, מסחר, ובידור, הפקת אנרגיה וניצול משאבים באמצעות צמצום, שימוש חוזר ומחזור של משאבים.

כהתמודדות עם העיור המתעצם עולה המגמה של שימוש מוגבר בטכנולוגיות חדשניות והפיכת הערים המצטופפות לערים חכמות. כאשר מחפשים היום בגוגל אחר המושג עיר חכמה (Smart Cities) עולה כי מדובר בתחום הנשלט על ידי חברות הטכנולוגיה. מדובר על ערים אשר מטמיעות טכנולוגיות מתקדמות הכוללות חיישני נפח במערכות הביוב, מערכות שליטה ובקרה לפרויקטי שיתוף אופניים, והקמת תשתית של סיבים אופטיים לרשת אינטרנט במהירות 1000 גיגה. כל זאת  במטרה לשפר את חיי התושבים בערים בהן הם חיים. חברות הטכנולוגיה עתירות המשאבים כגון IBM, CISCO ו- SAMSUNG השכילו לזהות את המגמה  ופיתחו פתרונות ושירותים שונים לניהול של ערים חכמות.

אך השאלה המתבקשת היא, האם די בהטמעת מערכות טכנולוגיות חדשות על מנת לייצר עיר חכמה? והתשובה היא פשוטה: לא.

רבים מתחומי האחריות החדשים דורשים הערכות מחדש מטעם העיריות וגיבוש אסטרטגיה מתאימה למאה ה-21. ערים חכמות תדרשנה לאמץ תהליכי עבודה של שיתוף הציבור ובנייה של קהילות חזקות.  עיר חכמה תהיה העיר אשר מוביליה ישכילו  להפנים כי יחד עליהם להשתמש בתושבים ובקהילות העיר, כמנוף לחדשנות ולשיפור איכות חיי התושבים. בעידן בו החיים האנושיים עוברים למרכזי הערים הם יוכלו להתקיים בסיוע אמצעים טכנולוגים מתקדמים, לצד תפיסה אקולוגית חדשנית ירוקה מלווה במערכת ניהול עירונית יעילה וקהילה פעילה.

תהליך המעבר לערים מציף בעיה נוספת והיא התייקרות המזון והתוצרת החקלאית. בהתחשב בעובדה שעד שנת 2050 יתווספו עוד מספר מיליארדי בני אדם לאוכלוסיית העולם, מתגבר הצורך בהגדלת מקורות ייצור המזון. לכן בעיר החדשה והחכמה יהיה צורך גם בהטמעת החקלאות האורבנית. זו החקלאות האנכית הנתפסת כבר היום בעולם כתוספת בת קיימא לחקלאות מסורתית.

עיר שפנתה לכיוון זה בעוד מועד, היא הוואנה האקזוטית שבקובה. תחת שנים של אמברגו ומחסור בנפט, הצליחה הוואנה להמציא עצמה מחדש, וליצור עיר תוססת וקהילה מגובשת, המגדלת את המזון של עצמה. בהוואנה ניתן למצוא שיטות חדשניות של חקלאות אורבנית, וכיום נוהרים תיירים אקולוגיים מכל העולם להוואנה, במטרה ללמוד וליהנות מן השווקים הצבעוניים ומרחבי הגידול  החקלאיים במרפסות, גגות וקירות בנייני העיר הוואנה.

דוגמא לאסטרטגית ניהול אורבני חכמה אפשר למצוא בפעולתה של עיריית תל אביב יפו, כאשר הקימה את מזא"ה 9 – מרכז הצעירים, אשר משמש כיום כבית ליוזמות חברתיות וחדשנות עירונית.  מזא"ה 9 הוא בעצם הביטוי הפיזי לתהליך האינטרנטי של מיקור המונים אשר מוכר בשם Crowdsourcing. במקרה זה לא מדובר בתהליך טכנולוגי, אלא בתהליך ארגוני פשוט, שגורס כי החדשנות תבוא מההמונים ולא מלשכת ראש העיר.

תושבים לומדים לגדל מזון על קיר חקלאות אורבנית במזאה 9

תושבים לומדים לגדל מזון על קיר חקלאות אורבנית במזאה 9

דוגמא למיזם שהופעל במזא"ה 9 הוא אתר ההדגמה לחקלאות אורבנית, אשר אני גם לוקח בו חלק, והוא מייצג את ההזדמנות שסביבה תומכת כמו מזא"ה 9 יכולה להפוך רעיונות של תושבים לתוצרים בעלי שירות. השבוע ייפתח הקורס הראשון לחקלאות אורבנית, בו יותר מ-20 תושבים יזכו ללמוד כיצד לגדל מזון בעצמם בעיר צפופה.

דוגמא נוספת לתהליך זה היא הפיכתה של מכללת תל אביב-יפו למכללה ירוקה אשר השקיע משאבים במהפך הקמפוס לקמפוס ירוק. בעקבות המהלך הציבה המכללה פאנלים סולאריים על גג הבניין המרכזי, כאשר ההכנסות ממכירת החשמל לחברת החשמל הולכות לטובת קרן מלגות ירוקות לסטודנטים אשר מובילים שינוי ירוק בבתי ספר ברחבי יפו.

קמפוס האקדמית תל אביב יפו. מימין שבוע פתיחת שנה בסימן ירוק, משמאל הפאנלים הסולארים

קמפוס האקדמית תל אביב יפו. מימין שבוע פתיחת שנה בסימן ירוק, משמאל הפאנלים הסולארים

התפיסה כי  עיר חכמה היא עיר טכנולוגית, היא פעולת מיתוג מוצלחת של חברות הטכנולוגיה. אך בפועל ערים חכמות נדרשות בצד ההשקעה בטכנולוגיה מתקדמת,  להטמיע ולהוביל שינוי למגמות פיתוח שבאות מלמטה ע"י הקהילה והתושבים. ערים אשר ידעו לשנות את תהליכי העבודה שלהן ולהתאימן למאה ה- 21, יתמקדו גם בבניית פלטפורמה לשגשוג כלכלי, חברתי וסביבתי באמצעות שימוש בטכנולוגיה מתקדמת וניצול המשאב האנושי שהוא כמובן תושבי העיר החכמה.

מאמרים קשורים: לבנות עיר חכמה דרך בניית מתחמים חכמים | איך הסנסורים ישנו לנו את החיים | האם עיר יכולה להיות טכנולוגית מדי? ססקיה סאסן | חקלאות עירונית היא תעשייה שיכולה לשנות את איכות החיים שלנו | איך יראו הערים ב-2050? הנה כמה תשובות

מודעות פרסומת

One Comment on “האם טכנולוגיה הופכת עיר רגילה לעיר חכמה? מאת עומרי זיו”

  1. טומי הגיב:

    אני מכיר אישית את הכותב, אחד האנשים המוכשרים והמשפיעים שיצא לי להכיר. כל הכבוד. ישר כוח!


להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s