הבילוי הטוב ביותר זה ביזנס. הכירו את הבלייז'ר. מאת הלה אורן

כמובטח, לרגל חגיגות שנתיים לבלוג, תפורסם במהלך החודש הקרוב סדרת הכתבות 2y/300k של האנשים המעניינים והמשפיעים ביותר על החיים העירוניים בישראל. המאמר הראשון בסדרה נכתב על ידי הלה אורן, מנכ"לית עיר עולם ותיירות תל אביב – הגוף האמון על מיצוב תל אביב רבתי כעיר גלובלית כחלק מתפיסה כלכלית הרואה בנכסי העיר מקור להגדלת הכנסות לטובת תושבי העיר.

כנס הערים של תל אביב

כנס הערים של תל אביב

הבילוי הטוב ביותר זה ביזנס. הכירו את הבלייז'ר. מאת הלה אורן

האופן בו אנו צורכים תיירות ומנצלים את הפנאי שלנו ממשיך ומשתנה במהירות ולובש פנים חדשות וצורות צריכה מקוריות. בשנות השמונים נסענו לחופשות ארוכות אל אתרי תיירות, טבע וצפייה במונומנטים היסטוריים או אדריכליים. בעשור וחצי האחרונים התרכזנו בתיירות עירונית, קצרה ותכופה יותר, שחיפשה חוויה תרבותית, אותנטית ומקומית וחיבור שמבקש להבין את העיר דרך האוכלוסייה, המזון המקומי, מקומות הבילוי והתרבות המקומיים, וההישג הגדול ביותר בו יכולנו להתפאר לאחר נסיעה לעיר חדשה הייתה ביקור במקום בו מבלים "רק המקומיים", כסוג של ניצחון על מנהגי התיירות של עצמנו. כיום, תדירות הנסיעות של אלו המכונים ה"קריאייטיב קלאס" ממשיך ועולה. מדובר בציבור מקצועי, משכיל ומתעניין, שכבר ראה את כל "מה שצריך", שעבודתו היא חייו, והזמן הנותר לו לנסיעות לחופשות באתרי תיירות הצטמצם לכמעט אפס.

תיירות הבלייז'ר (BLeisure) היא בין השאר תוצאה של השינויים בטכנולוגיות במידע שהשפיעו על האופן שבו אנחנו עובדים: ה-CREATIVE CLASS  עוסק יותר בשירותים ובמידע מאשר בייצור, ולכן העובדה ש"המשרד שלו נמצא אצלו בכיס" הופך אותו לנייד יותר- אפשר לעשות כמעט את אותם דברים מהמשרד בתל אביב או מהכיכר בברלין. בנוסף, אם בעבר היו מדברים במונחים של "ביזנס" או "פלז'ר" – היום (בשביל המעמד היצירתי) זה כבר פחות רלוונטי – בדיוק כפי שהוא יכול לשבת מול תכנית טלוויזיה בערב ובו בזמן לעבוד על הטלפון הנייד– כך בכל התחומים הגבול בין פנאי לתעסוקה מיטשטש.

מעבר לכך, בגלל התפתחות הטכנולוגיות האלה, כיום כל תחום שהמעמד היצירתי עוסק בו הוא גלובלי (יכול להיות שהוא תלוי באלמנטים גלוקאליים, אבל עדיין- הוא מתקיים בכמה ערים בעולם במקביל). מכאן שהמעמד היצירתי צורך פנאי ופעיל תעסוקתית בו זמנית ומה שקורה בערים אחרות (גם מבחינת פנאי וגם מבחינת תעסוקה) הוא כל כך רלוונטי עבורו.

בני הקריאיטיב קלאס הם אנשים שמבלים, מתוקף תפקידם, הרבה בנסיעות ולכן נוטים לשלב את נסיעות העבודה עם בילוי פנאי, שאינו מוקדש לאתרי תיירות מסורתיים, אלא דווקא להכרות עם עשייה מקומית מעודכנת ביעד הביקור, יצירת קשרים עסקיים ואישיים וחשיפה לעשייה מקומית המעוררת השראה. זה יכול להיות סיור בפרויקטים של פיתוח מקיים בשטוקהולם, חדשנות חברתית במדליין, או סיור סטרטאפים ומרכזי טכנולוגיה בתל אביב.

סמנכ"לית יבמ סמארט סיטי אירופה, סילבי ספלמסין, אמרה לאחרונה בכנס הערים החכמות בברצלונה, כי המבקרים (visitors) החדשים בערים הם אוכלוסיית הבלייז'רס. נשות עסקים, משקיעים, מעמד יצירתי, אני ואתה, שבוחרים לנסוע בעולם בעקבות תשוקתנו למקצוע שלנו. מבקרים אלה, שלא כמו התיירים המסורתיים, משלבים ביקור עסקי עם זמן פנוי (או להיפך) המנוצל להכרת העיר תוך כדי יצירת קשרים אישיים, מקצועיים ותרבותיים, שהינם פחות מוגדרים ובעלי אופי פתוח יותר ואמורפי, אבל מניחים תשתית רחבה לחשיפה לתרבות, לעשייה ולהתפתחות, שיכולים בעתיד להירקם לכדי קשרים עסקיים, תרבותיים ו/או אישיים.

סטרטאפים מבפנים. תיירות מסוג חדש

סטרטאפים מבפנים. תיירות מסוג חדש

לדוגמה, בעבר קבוצות נשים פילנטרופיות, כמו נשות הדסה, שמוזמנות לביקורים בישראל מזה עשרות שנים, נתפסו כתיירות קלאסית, ונהגו להציג להן את ישראל דרך אתרים תיירותיים כמו מצדה והכותל, ובמקרה הטוב מסעדת דגים ביפו, כטעימה של תרבות מקומית "אותנטית". כיום מסלול הביקור שלהן יכלול סיור חדשנות בשדרות רוטשילד, היכרות עם ההיסטוריה של תל אביב מאז היווסדה, המשפחות המייסדות של העיר, ועד הדי אנד איי החדשני של העיר, כולל ביקור בספרייה (חלל העבודה המשותף לסטרטאפים שהקימה עיריית תל אביב), חברת אי ביי  ושאר מרכזי הטכנולוגיה והחדשנות שפורחים ומתרבים בתל אביב, וכל זאת במטרה לייצר השראה למבקרות, ובדרך לא רק למצב את תל אביב כמקום מעורר השראה וחדשני, אלא לייצר הזדמנויות אמיתיות עבור המבקרים והישראלים ליצור קשרים עסקיים, משיכת השקעות, ונטוורקינג בינלאומי שיכול להתפתח לכל כיוון, ללא הגדרות מראש.

דוגמה אחרת היא הפעילות החדשה המוצעת מהשבוע במרכזי המידע של העירייה – מכיוון והבלייז'ר רוצים לנגוע במקומיים, להכירם, ולהיחשף לתרבויות חדשות, נפתחו מרכזי המידע, לאחר שעות הפעילות הרגילות שלהם, לאירועי קבלת שבת בימי שישי, וכעת הם מזמינים את המבקרים לחוות קבלת שבת ישראלית כחוויה אותנטית מקומית, הכוללת  את השירים, האוכל, הדלקת הנרות וכל שאר המנהגים, שעבורנו נראים אולי מובנים מאליהם, אבל עבור מבקרים זו חוויה ייחודית ואותנטית, בדיוק כמו ביקור אצל שבט אינדיאנים בפרו או פסטיבל דתי בהודו .

היוזמה החדשה היא גם דוגמה מצוינת למגמה מתגברת בערים, של ניצול טוב טוב יותר של תשתיות, מקומות או מוסדות קיימים שמקבלים תיפקוד נוסף ומשמעות מחודשת בשעות בהם הם לא היו פעילים בעבר, וכך תשתיות ומשאבים מנוצלים טוב יותר, תוך חסכון, וגישה מקיימת יותר.

הלה אורן

הלה אורן

הלה אורן – מייסדת ומנכל מנהלת עיר עולם ותיירות, חברת בת של עיריית תל אביב יפו העוסקת בפיתוח גלובלי של העיר כחלק מתפיסה כלכלית הרואה בנכסי העיר מקור להגדלת הכנסות לטובת תושבי העיר. אורן מומחית לפיתוח אורבני ומתרכזת בזיהוי עוצמות כלכליות תוך שילוב הכוחות הפיננסים, דיגיטליים, תיירותיים ויצירתיים בעיר. בהובלת המינהלת גובש חזון start up city – תכנית אסטרטגית עירונית למשקיעים, יזמים, תיירים וסטודנטים הקושר פלטפורמה עירונית עם יוזמה פרטית. תל אביב מוזכרת בנשימה אחת היום עם ערי עולם כברלין, ברצלונה, לונדון, טוקיו, פריז וניו יורק ומיועדת להיות אחת מעשרים הערים המובילות בעולם. המיצוב הגלובלי של תל אביב כעיר מטרופולין חדשנית ונחשקת היא אחד ההישגים עליהם חתומה אורן, והפנים למזרח הוא היעד האסטרטגי שהגדירה לעשור הקרוב.

מאמרים קשורים: מהו הקריאייטיב קלאס? ולמה כל הערים מחזרות אחריו? | עיר עולם – מה זה אומר, והאם תל אביב היא עיר עולם? | מהי עיר חדשנית? והאם חדשנות יכולה להגביר תיירות? | המדריך לסצנת ההייטק באירופה | דירוג ערי הסטרטאפ בעולם. סיליקון ואלי ראשונה, תל אביב שנייה

Advertisements


כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s