המדריך לסצינת ההייטק האירופית. מ"לה ווב" ועד ה"טק סיטי"

 

NUMA Paris

NUMA Paris

בערב אחד, בחודש שעבר בפריז, הסתרך תור ארוך של אנשים מאד אופנתיים, שהמתינו בקור במשך 45 דקות כדי להיכנס אל… חממת סטרטאפים. פריז אכן השתנתה בשנים האחרונות, והיה זה ערב הפתיחה של ה-NUMA , המרכז החדש לעבודה משותפת ומרושתת, ו-8000 האנשים שהחזיקו בהזמנות כללו סטודנטים פעורי עיניים שחולמים על הקמת סטרטאפים, פקידי ממשלה ומובילי טכנולוגיה עדכניים.

לפני 10 שנים, כשצוקרברג עוד היה שם של הר בגרמניה, בסנאט הצרפתי התקיים אירוע ראשון וצנוע בהשתתפות 250 איש של LeWeb. אולם כיום, כל בית ספר לעסקים בצרפת כולל חממת מיזמים ולכל ילד יש סטרטאפ מדומיין. הצלחת מיזמים צרפתיים כמו Criteo, שהונפק בנסדק השנה ואחרים כבשו את המדיה, כמו בכל מקום באירופה או בישראל, ורשתות חברתיות וטכנולוגיות מתקדמות הנמיכו את עלות הכניסה עבור יזמים לכמעט אפס, ודור שלא הכיר עולם ללא אבטלה דו ספרתית החל לחפש דרך חדשה.

כמובן, עדיין לא מדובר בסיליקון ואלי, וגם לא בתל אביב. האקו סיסטם היזמי בצרפת עדיין אינו יעיל מספיק והרגולציה מאטה את ההתפתחות, אבל ממשלת צרפת זיהתה את המגמה. למרות המגבלות, הצמיחה של ההייטק הצרפתי היא בלתי ניתנת לערעור, ובתי ספר לתכנות ומאיצי סטרטאפים צצים בכל רחבי פריז. ב- 42 אלף איש עוברים מסלול בן 3 שנים, ללא תשלום, ולומדים מדעי המחשב. תנאי הכניסה היחידים הם מוח ומוטיבציה- לא ציונים ואפילו לא תעודת בגרות. ב-Simplon , נוער משכבות מצוקה זוכה להעצמה ותשלום עבור לימודי תכנות במשך 6 חדשים תוך פיתוח פרויקט אישי בחדשנות חברתית. מייקרוסופט, גוגל וחברות רבות אחרות פתחו גם הן חממות יזמות משלהן, ואלה הן רק כמה דוגמאות לפריחה הייטקית של פריז, ואפילו המיתוג החדש של פריז, מתרכז בהשראה היוצאת מהעיר (ומתגמש עם סיסמה באנגלית).

את ההובלה באירופה לוקחת לונדון, ובגדול. ראשית, שפת ההייטק היא אנגלית, ועם קשרים חזקים לארה"ב, וקשרים חזקים במיוחד בין לונדון לניו יורק, ובנוסף תרבות פוליטית שהיא כנראה הידידותית ביותר לעסקים באירופה, בריטניה היא המקום הטבעי לצמיחת ההייטק האירופי. שכונות מזרח לונדון, הסיליקון ראונדאבאוט (Silicon Roundabout), הוקמה בעידוד ממשלתי והפכה ל "Tech City", שהשנה חוגגת 3 שנים ומאכלסת יותר מ-1300 סטרטאפים. הממשלה מעודדת באופן אקטיבי הבאת מייסדי סטרטאפים מרחבי אירופה אל בריטניה בעזרת כלי מדיניות ידידותיים במיוחד.

ברלין, בירת גרמניה, הייתה ידועה במשך שנים כמרכז לחיי לילה סוערים וסצינת אמנות, ולא בזכות אקו סיסטם מעודד חדשנות טכנולוגית, זה היה שמור בעיקר לאזור מינכן שבדרום המדינה, אולם לא עוד. היה זה רק טבעי שהיצירתית והאנרגיה המתפרצות בברלין יזלגו גם אל תחומים אחרים וה-Silicon Allee מתחילה לייצר תחרות לטק סיטי הבריטי.

דבלין, עם אוכלוסייה משכילה, דוברת אנגלית, ויוקר מחייה נמוך, ובנוסף מדיניות מיסוי ידידותית ביותר משכה חברות אירופאיות רבות. הדבר הפך את דבלין למרכז של אנשים צעירים ואוכלוסייה מגוונת מכל רחבי אירופה ואף מעבר לה.

סקנדינביה – את הניסיון הסלולרי הראשון שלנו כנראה חווינו בזכות הגאווה של פינלנד, חברת נוקיה, ואע"פ שכולנו כבר עברנו למכשיר של חברת אחרת מאז, רבים מאיתנו עדיין קשורים לפינלנד באמצעות Rovio ומשחק האנגרי בירד שלה. נוקיה הייתה אחראית בעבר לכ-20% מהתוצר הלאומי של פינלנד. בנתיים, אצל שכנה שבדיה פרצה אל סצינת ההייטק האירופית עם Kazaa הפירטית, וכיום היא מזעזעת את תעשיית המוזיקה באמצעי יותר מוסכמים (או שלא..) עם Spotify, ועם תרבות של אחריות חברתית וסביבתית, ניתן לצפות לכמה חידושים טכנולוגיים ואפליקציות משני עולם.

מאמרים קשורים: תעשיית ההייטק חוזרת לעיר | סיליקון ואלי, ניו יורק, לונדון או תל אביב – איפה צומח ההייטק בעולם? | כך זכתה מדליין בתואר העיר החדשנית בעולם | הברומטר לחדשנות עולמית | מיתוג ושיווק אזורי הייטק בגרמניה

מודעות פרסומת

One Comment on “המדריך לסצינת ההייטק האירופית. מ"לה ווב" ועד ה"טק סיטי"”

  1. המציאותי הגיב:

    היי טק מצטלם טוב ונשמע מצויין, אבל בסה"כ השפעת ההייטק על הכלכלה המדינתית היא לרוב די שולית. אנחנו יכולים לראות את זה טוב במיוחד כאן בישראל – עם כל הדיבורים על "קטר הצמיחה" ו"סטארט אפ ניישן", מדובר במדינה שמתנדנדת בין עולם ראשון לשלישי. אפקט ה"חילחול" של העושר לא קורה ולא ייקרה. בבריטניה, ובמיוחד בארה"ב (בקנה מידה גדול הרבה יותר) ההייטק חזק ומפותח. השאלה היא התרומה לכלכלה והצעדת המדינה כולה קדימה. בארה"ב האי-שיוויון זועק לשמיים, כמות העשירים גדלה והולכת, אך כמות העניים גדלה פי כמה. גם בריטניה לא מצטיינת בשיוויון, ואחוזי העוני שם גבוהים לעומת שאר מערב אירופה. בבריטניה גם נוצר פער עצום בין לונדון לבין שאר המדינה, במיוחד באנגליה, שכאשר יוצאים מהבירה ומאזור דרום מזרח אנגליה, המצב לא מזהיר. לכן, כדאי תמיד לסייג את כל הדיבור הנוצץ הזה על ההייטק. נוצרת התחושה כאילו הייטק=שגשוג כלכלי, דבר שהוא מוטעה לחלוטין. ניתן לראות את זה בגרמניה לדוגמא, מדינה מצליחה שלא בולטת במיוחד בתעשיית ההיי-טק שלה, ודווקא מתרכזת לרוב בתעשייה מסורתית יחסית.
    דווקא הפרוייקט "42" של היזם Xavier Niel שפונה לאוכלוסיות חלשות הוא הטוב מכולם, ונותן הזדמנות למהגרים ולחיזוק האנשים הפחות חזקים באוכלוסיה.


כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s