האם עיר יכולה להיות טכנולוגית מדי? ססקיה סאסן, לקראת ביקורה בישראל

ססקיה סאסן

ססקיה סאסן

בין ה-14 וה-17 באוקטובר יתקיים, בפעם השנייה, הכנס הבינלאומי של עיריית תל אביב, Cities Summit Tel Aviv. תחת הכותרת "פיצוח קוד החדשנות" הכנס השנה מתוכנן להיות מפגש בינלאומי של עובדי עיריות ויזמים, שיתרכזו בשאלה כיצד ערים גלובליות יכולות לקדם, לאפשר ולפתח חדשנות בערים. הדוברת המרכזית בכנס תהיה ססקיה סאסן, מי שטבעה את המושג "עיר גלובלית" כבר בשנות ה-90.

ססקיה סאסן חושבת באופן עמוק על ערי העולם, ולאחרונה הופיעה על בימת TED כדי לחלוק כמה מהתאוריות שלה על טכנולוגיות עירוניות, אותו כוח מתפשט המשפיע כל כך על האופן בו אנו חיים ועובדים.

סאסן פותחת עם העובדה המדהימה: יש חברות שישכירו לך עיר. וערים אלה הן מאד טכנולוגיות. היא מודאגת לגבי זה, אבל סאסן לא מחפשת להיכנס תחת העור של המהנדסים. מי שכתבה את הספרים Cities in a World Economy ו-The Global City: New York, London, Tokyo, סאסן היא טכנופילית. הנקודה שהיא מעלה יותר מעודנת: כאשר טכנולוגיה הופכת אבסולוטית, הערים עמידות למאות שנים. לכן, איך יכולים קובעי המדיניות של היום לאזן בין הפיתוי לחדש ובין הלחץ המתמיד של מה ששורד לאורך זמן. במילים אחרות, האם הבניינים ה"חכמים" אותם אנו מרימים על נס היום הם באמת כל כך חכמים כמו שאנחנו חושבים?

העיר הגלובלית, ססקיה סאסן

העיר הגלובלית, ססקיה סאסן

הערים של היום הן מערכות מורכבות שמקיימות אינטראקציה עם הביוספרה, והיא שואלת שאלת פתיחה: "האם טכנולוגיה יכולה להכניע את העיר, או שהעיר תכניע את הטכנולוגיה? התשובה הראשונה היא "כן". קיימות דוגמאות רבות לערי הייטק, אבל מה לגבי החלק השני של השאלה? כדי להדגים זאת, סאסן מציגה אסדת קידוח נפט שהוסבה לעיר קטנה. דוגמה יוצאת דופן לעיר שהשתלטה על הטכנולוגיה.

וזה ממשיך: האם העיר עונה? היא חושבת שכן.

יש דוגמה מצויינת בניו יורק. פארק ריברסייד בשנות ה-1980, כשניו יורק היתה בפשיטת רגל, בעיר היה שיעור רציחות מפחיד, והאזור היה מוזנח ומסוכן. איש לא רצה בזמנו להתקרב לשם. ואז, מהגרים חדשים, אנשים צעירים עם שאיפות וחינוך טוב, רצו את הנכסים הטובים שבאזור, עם הנוף היפה. הם קנו שם דירות, מבלי להתארגן, אלא פשוט כי היה ברור כי זהו אזור מצוין. בהמשך, משום שהאזור היה מסוכן, הם קנו כלב, כלב גדול. ואם יש לך כלב, אתה חייב לטייל איתו, כל יום. כך שכל התושבים החדשים יצאו לטייל עם כלביהם. מתוך ההליכות הללו, הפארק הפך פתאום בטוח, ואז אנשים נוספים החלו להגיע והשכונה המוזנחת התעוררה.

אבל עיר הייטק מאיימת על התפתחות הערים. היא חושבת שאנו צריכים להשאיר את הערים לא מושלמות, ולא מתוכננות עד הפרט האחרון, כמו שהיינו רוצים, מסיבה שכולנו מכירים היטב: התיישנות. לכולנו ברור כי קצב ההתיישנות של הטכנולוגיה הוא מהיר ביותר, ואף מתגבר, אולם ערים יכולות לשרוד למאות שנים. ודווקא חוסר הארגון וההתפתחות שלהן הם המדהימים. "העיר, מבולגנת, אנרכית הייתה המקום בו אלו ללא העוצמה יכלו לקבל פרויקט. הם זכו לעשות היסטוריה". מרחבים עירוניים, היא אומרת, אפשרו לאנשים רבים, כמו מהגרים, או להט"בים לעשות לעצמם מקום משלהם. "האם זה מפתיע כי רבים מהמיעוטים שלנו נוטים לחיות בערים?"

אבל הטכנולוגיה מאיימת על יכולת זו. היא מציגה מפה של סוכנויות מעקב ממשלתיות ופרטיות בארה"ב, בהן יותר מ-10,000 בניינים עוקבים סביב השעון כדי לתפוס 5-7 טרוריסטים. זה אנטי עיור, ואנטי הומני לכל סיטואציה.

השאלה שלה היא, "מהם המקומות בהם אנו יכולים ליצור מרחק בין זה לבינינו?" התשובה היא ערים – אבל לא מרחבים טכנולוגיים מושלמים, כמו אלה שיש בהם מערכות מעקב מתקדמות. "ההגיון של המהנדס וההגיון של התושב הם שונים". אנו צריכים, היא אומרת, מקום בו ננצח את הטכנולוגיה. יש לה דימוי של סוג של מקום "אורבניזם בקוד פתוח". זה חשוב, היא טוענת, לשמור על הערים שלנו מורכבות אך לא מושלמות.

"אחד הדברים שגילינו, בערים גלובליות יש סוג של ייצור של משהו שהיא מכנה הון ידע עירוני (urban knowledge capital)". מה שקיים שם זה הוא גדול מסך חלקיו. היא אינה בטוחה שהאיכות תישמר אם ערים יהיו טכנולוגיות מדי, אלא אם הטכנולוגיה תהיה במידה ועל פי צורך, "אחרת יהיו לנו הרבה ערים מתות ומיושנות".

ססקיה סאסן בכנס TED בעיר ננט (הבירה הירוקה של אירופה 2013), על עיר וטכנולוגיה

מאמרים קשורים: מהי עיר גלובלית? והאם תל אביב היא כזו? | הגלובליזציה כבר לא מונעת על ידי מדינות אלא על ידי ערים | המגמות העכשוויות שמשנות את הערים שלנו לתמיד | איך מתקדמת בניית הערים החכמות? | הן אולי לא הנוצצות ביותר, אבל אלה הן 5 הערים האהובות ביותר

מודעות פרסומת


כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s