המחאה החברתית, האביב הערבי ועד תנועות ה-Occupy: איך משפיעות תנועות המחאה על הפוליטיקה העולמית

תנועות מחאה בעולםמהמחאה החברתית בישראל, דרך ה"אביב הערבי" ועד תנועות ה-Occupy, היו אלה שנתיים של התפרצות עולמית במחאות ציבוריות. מיתון כלכלי, רעב, עוני, דיכוי פוליטי ושחיתות, כולם שיחקו תפקיד בהצתת אי השקט החברתי. אולם ניתן גם להבחין במגמה חדשה של עליית תנועות מחאה יותר מפוזרות ופחות ממוקדות. אלה בדרך כלל פחות מאורגנות, מתפתחות במהירות ברשתות החברתיות, וחשוב ביותר, חסרות אג'נדה ברורה או מניפסט. במקום לעסוק בויכוח פוליטי אודות אלטרנטיבות למצב הקיים, סוג חדש זה של תנועות מחאה נראות כאילו הן עסוקות בעיקר בביטוי  ההתפכחות מהפוליטיקה והעילית הכלכלית. אפילו בדמוקרטיות, קיימת תחושה כי אינטרסים רבים מדי נכבשו על ידי המערכת הפוליטית. המאמר – Rebels without a cause:What the upsurge in protest movements means for global politics שמפורסם על ידי מחלקת המחקר של האקונומיסט חוקר מגמות אלה, מנתח מהו ספציפי ומה חדש במחאות של היום, ומציג את ההשלכות על התפתחות הפוליטיקה העולמית.

אנו עדים לפרץ של מחאות חברתיות המתרכזות בעיקר באירופה, המזרח התיכון, צפון אמריקה ואמריקה הלטינית, בעוד אזורים אחרים כמו אסיה וצפון אמריקה חוו פחות מחאות או שכלל לא. המניעים העיקריים למחאות עשויים להיות שונים – חלקם הם תגובה למצב כלכלי, אחרות סובבות סביב שלטון דיקטטורי, והאחרות מביעות שאיפה למעמד בינוני חדש במדינות המתפתחות – אבל לכולן מאפיינים דומים. ההשלכות הכלכליות, החברתיות והפוליטיות של המשבר הכלכלי של 2008-9 עוזרות רק במעט להסביר את פרץ המחאות, אולם מה שנראה ברור הוא השחיקה באמון בממשלות, מוסדות, מפלגות ופוליטיקאים – מה שמכונה בכלליות "משבר הדמוקרטיה". המאפיין הבולט של המחאות הוא הדיפוזיות שלהן, חוסר במאפיין בסיס, חוסר באידאולוגיה או פוליטיקה, והדחייה המודעת של ארגון או הנהגה. ניתן לכן לדבר על "עידן חדש של מהפכה": המהפכות של היום מזכירות רק במעט את אלה של המאה ה-20. מתוך כלל תנועות המחאה בעולם ניתן להבחין במספר טיפוסים כללים של תנועות מחאה:

  • אלה הנוגעות ל"אביב הערבי", שהחל כמחאה למען דמוקרטיה והוביל לעימותים בתוניסיה, לוב, ירדן, מצרים, תימן ומדינות נוספות, וגם זכו לכינוי "חורף איסלאמי" בשל הצלחת התנועות האיסלמיסטיות בבחירות שהגיעו בהמשך. מפגינים פרו דמוקרטיים הופיעו גם ברוסיה ומדינות נוספות.
  • היו מקרים רבים של אי נחת חברתית מסורתית יותר, כמו שביתות והפגנות כנגד צעדי צנע, כתגובה להשלכות של המשבר הכלכלי של 2008-9, שהוביל עלייה באבטלה, עוני ואי שוויון במדינות רבות. בחלקים מאמריקה הלטינית, התקיימו הפגנות כנגד שימוש במשאבים טבעיים וזכויות ילידים גם נכנסו לקטגוריה זו.
  • קיימת גם קטגוריה אמורפית יותר של מחאות שיכולות לקבל את הכינוי "תנועות חברתיות חדשות", כמו המפגינים בטורקיה, בספרד, תנועות ה-Occupy בניו יורק ובלונדון, וכן בגרמניה ומדינות אירופאיות נוספות. מעמד בינוני עולה במדינות מתפתחות כמו ברזיל והודו יצאו לרחובות במאחה כנגד שחיתות ובדרישה לבריאות טובה יותר, חינוך, ושירותים אחרים. המניעים הם מגוונים, אולם המטרות הן האליטות הפוליטיות הנתפשות כמרוחקות, משרתות את עצמן ומושחתות.

מחאות אלה ברובן מונהגות על ידי צעירים, משכילים, מבני המעמד הבינוני המתנגדים למנהיגים הפוליטיים שלהם. בדרך כלל הם אינם שייכים לחוגים הפוליטיים ומעדיפים את האלמוניות של טוויטר ורשתות חברתיות אחרות, על הביצה הפוליטית המסורתית – לפחות עד שהם מובאים אל אולפני הטלוויזיה, כאשר המחאה שלהם המתנהלת ברשתות חברתיות הופכת באופן בלתי צפוי למחאת המונים. כך קרה עם חמשת מנהיגי תנועת המחאה במצרים, כולם בשנות ה-20 לחייהם, שהחלו לארגן עצומות להדחת מוחמד מורסי והפכו לאורחים בתכניות הפריים טיים בטלוויזיה.

ההיסטוריון פרנסיס פוקוימה טוען כי תנועות המחאה החדשות הן תוצאה של עליית מעמד הביניים הגלובלי החדש, שחש מנוכר לעילית הפוליטית המכהנת ותחושת זכאות שאינה מתממשת. המעמד הבינוני הדורש אינו רק בעיה עבור משטרים אוטוריטריים או דמוקרטיות חדשות, אלא גם לדמוקרטיות ותיקות ומבוססות. עם זאת, הוא מציין כי באופן היסטורי תנועות כאלה רק לעיתים רחוקות הצליחו להביא לשינוי פוליטי ארוך טווח, משום שהן מהוות מיעוט בחברה ולא הצליחו להתקשר ולהתאחד עם כוחות חברתיים אחרים.

קיים חור בלב של תנועות המחאה החדשות, לדעת רבים, וזה החוסר במטרה פוליטית מוגדרת. קיים הפרדוקס של מחאה ללא פוליטיקה במובן הקלסי של תחרות של רעיונות. הפוליטיקה של המאה ה-20 – התנגשות האידיאולוגיות- אינה קיימת יותר, ואם מביטים בתנועות המחאה סביב העולם, דבר זה ניכר. רובן מתרכזות בדרישות לכבוד, הכללה, הכרה והערכה. מאיסטנבול ועד ריו, לונדון עד ניו יורק ומדריד עד אתונה, המפגינים מסרבים להשתלב בתהליך של בירור פוליטי, לטובת הצגת ביטוי רגשי. מפגינים רבים מסרבים להסביר על מה הם מפגינים או נלחמים. "האיש השותק" מכיכר טקסים באיסטנבול, שעבד ללא תנועה או דיבור במשך 8 שעות, הוא סמל ראוי לסוג מחאה חדש זה.

מאחורי שתיקה זו יש תחושה של חשיבות. מחקר אודות תנועות מחאה שנערך עבור ה- London School of Economics, הצביע על כך שמפגינים רבים אינם מוחים על מדיניות ספציפית של ממשלה אלא מביעים תחושה כללית כי המוסדות הדמוקרטיים הם מושחתים וכי אנשים רגילים הם חסרי כוח להביא לשינוי. תחושה זו של חוסר אונים, משותפת לתנועות מחאה רבות. הבעיה של המחאות סביב העולם היא שהן לא הצליחו לבוא עם רעיונות חדשים שימלאו את הואקום האידאולוגי. רוב תנועות המחאה החדשות נמנעות במכוון מאידאולוגיה, ורוב המפגינים יכולים לבטא כנגד מה הם מוחים, אבל רק מעטים מסוגלים להסביר לטובת מה הם, או להציג תכנית לגבי האופן בו ישיגו את מטרותיהם.

יוצאת הדופן מתוך המגמה החדשה של המחאות האחרונות היא תנועת האביב הערבי, שהובילה מיליונים לרחובות בהתמודדות קולקטיבית כנגד המשטרים באזור. ברגע שהאנשים חשו בכוחם לשנות דברים, כמו במצרים 2011, הם הפכו יותר נחושים להלחם עבור מה שרצו. עם זאת, ממה שהחל כתנועת שינוי פוטנציאלית עבור שינוי דמוקרטי, הסתיים בהפיכה צבאית שהדיחה את הנשיא הראשון שנבחר באופן דמוקרטי.

צפויות להיות עוד התפרצויות של חוסר שקט בשבועות ובחודשים הבאים, ועוד ממשלות צפויות ליפול, אולם ברוב המקומות מפגיני הדור החדש אינם מייצגים איום ממשי לסטטוס קוו. אפילו במזרח התיכון, איפה שמשטרים נפלו, קיימת סכנה כי שינוי דמוקרטי אמיתי יכשל, כמו במקרה המצרי. תנועות מחאה שאינן מבהירות את מטרותיהן, על ידי דחיית פוליטיקה, מאפשרות לכוחות הקיימים לשרוד.

באתר האקונומיסט מוצגת מפה אינטראקטיבית המציגה את המחאות השונות ברחבי העולם, תיאורן ואת חלוקתן לסוגי מחאה שונים.

מאמרים קשורים: השחיתות בעולם ובישראל. 2013 | דירוג המדינות הדמוקרטיות ביותר בעולם | מחאה והמרחב הציבורי: איך הכיכרות תורמות לדמוקרטיה | מה קורה למותג כשבעיר מתחוללות מהומות? | יוון נלחמת על התדמית

מודעות פרסומת


להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s