ברצלונה היא עיר של שווקים. מה אפשר ללמוד ממנה, ומערים אחרות?

שוק האיכרים נמל תל אביב

שוק האיכרים נמל תל אביב

אילו מקומות אנו מדמיינים כאשר חושבים על חשיבות המקום לחיים החברתיים או לחיי הקהילה? פארקים, כיכרות, פינות רחוב וצמתים, ספריות, בתי ספר – אלו התשובות הנפוצות במקומות רבים. אלו הם המרחבים הציבוריים בהם אנו נרגעים, פוגשים חברים, נתקלים בשכנים או מכרים, בקיצור, המקומות שאנו כחברה חולקים יחד. אבל יש עוד סוג של מרחב ציבורי משותף שלעיתים קרובות אינו זוכה להכרה כמרכז קהילתי בערים המתקדמות של היום: השווקים.

שווקים מהווים מרכיב חשוב, באופן היסטורי, במרקם החברתי של העיר, ובמשך מאות שנים הם מוקמו, בשל חשיבותם, במרכז הערים או אפילו בצמוד או בתוך בניין העירייה. אולם דאגות של ניקיון וסנטריה ואובססיה תרבותית לגבי נוחות הביאו להרחקתם ואף היעלמותם של שווקים רבים מאז שנות ה-50 של המאה הקודמת. ה"סופר" מרקט שהחליף מרחבים ציבוריים תוססים אלה היו הגרסאות המוקדמות של מה שהיום מוכר כחנויות הענק, וכיום מיליונים סומכים על חנויות אלה לאספקת המצרכים הדרושים להם, בסביבה פלורסנטית וממוזגת, בה המטרה היא להיכנס, לקנות ולצאת, במהירות הגדולה ביותר. אבל יש ערים, אפילו בעולם המערבי, בהן השווקים עדיין שולטים.

בברצלונה קיימת תרבות שווקים עשירה כבר מאות שנים, ולאחרונה סגן ראש עיריית ברצלונה ביקר בניו יורק לצורך דיון עם האחראים על שווקי האיכרים בעיר. האירוע תוכנן כמפגש חשיבה בין שתי הערים כדי לחזק את שיתוף הפעולה, ושניו יורק תלמד מברצלונה על תרבות השווקים העשירה והמתפתחת. באירוע גם הוצגו נתונים סטטיסטיים שיכולים רק לעודד את כל אוהבי השווקים, השואפים להפוך את החוויה הסטרילית לאירוע תרבותי חברתי. בברצלונה, על פי אותם נתונים, הרוב המכריע של הפירות, הירקות והדגים בעיר, נקנים בשווקים. 8,000 סוחרים פועלים ביותר מ-40 שווקים ברחבי העיר, המטפלים ב-65 מיליון מבקרים מדי שנה, ובהיקף מכירות של יותר ממיליארד דולר.

השווקים הם מנוע כלכלי משמעותי ביותר בברצלונה, וכזה שנותן אפשרויות התפתחות לעסקים קטנים ולפיתוח כלכלי. למרות המשבר הכלכלי בספרד, ברצלונה מתעדפת מימון כדי להבטיח שהשווקים בעיר יישארו תוססים ומתקדמים, ותושבי העיר משתמשים בשווקים אלה ברמה יומיומית, ואפילו יותר כיום, בתקופה של משבר כלכלי. התפקיד של השווקים בברצלונה כמרכזי תרבות וחברה הם המעניקים להם את התמיכה הציבורית המובילה לסוג ההשקעה הזה. תושבי ברצלונה דירגו את השווקים בעיר במקום השני, אחרי הספריות, כ"שירות הציבורי המוערך ביותר". בכל מקום בו תהיה בעיר, אתה לעולם לא נמצא במרחק גדול מ-10 דקות הליכה משוק.

משמעות הדבר הוא כי מזון טרי נמצא הנגישות גבוהה לכל הקהילות, ואכן השימוש בשווקים פופולרי יותר בקרב השכבות החלשות יותר, מאשר על ידי עשירי העיר. אין זה מקרה, ברצלונה נחשבת כאחת הערים הבודדות בהיסטוריה הקרובה שצמחה בעקבות אירוח האולימפיאדה (ב-1992), בעוד רבות אחרות התדרדרו. כהכנה לאירוח האולימפיאדה, השתמשה העיר בהשקעות הקשורות לאירוע כהזדמנות להשקיע בשיפור כללי של העיר, ולשדרג את מערכת השווקים העירונית, שזוהו ככלי מפתח להפיכת ברצלונה לתוססת יותר ומהנה יותר עבור תושביה. ברצלונה הימרה על עתידה בהחייאת השווקים, ובתמורה, השווקים הצומחים עזרו להחיות את ברצלונה.

מערכת השווקים המרשימה של העיר מציעה שיעור חשוב לדרך בה שווקים יכולים לתפקד, אפילו במטרופולינים עכשוויים וגלובליים. חשיבה מחדש של השווקים כמרחבים שלמים, הם מאפשרים שוב לתושבים להתחבר מחדש לשכונותיהם, בעיקר כאשר הם ממוקמים בצמוד לשירותים ציבוריים אחרים, כמו בריאות, ספריות ובתי ספר. כמרחבים ציבוריים מסורתיים הם מורכבים הרבה יותר מממקום לממכר מזון או סחורות. הם, כמו הערים עצמן, מקומות של אנשים, והם מהמרחבים הציבוריים החשובים ביותר בערים.

גם בערים מסוימות בישראל מבינים את הכוח החברתי, הכלכלי וגם התיירותי של השווקים. עיריית תל אביב הגיעה לאחרונה להסכמה היסטורית עם סוחרי שוק הכרמל על שיפוץ השוק, וגם שוק מחנה יהודה בירושלים עומד לעבור שידרוג. שתי הערים הגדולות בישראל מכירות בחשיבות השווקים הללו, לא רק כשירות לתושב, אלא גם כמוקד משיכה לתיירים. בסקר שערכה חברת גיאוקרטוגרפיה לאחרונה, התברר כי מספר המבקרים בשווקים בישראל עלה בשנתיים האחרונות ב-10%, וכ-35% מהציבור בישראל נוהג כיום לקנות בשווקים, לפחות מדי פעם. נתונים אלה מסמנים פריחה מחודשת של השווקים בישראל, שמתחילים לחזור לנתונים של תחילת שנות האלפיים, אז שיעור המבקרים בשווקים עמד על כ-40%.

במקביל אופי השווקים משתנה, וכיום ניתן למצוא בהם, לצד הדוכנים המסורתיים, גם חנויות בוטיק, מסעדות וכיוצ"ב. אולם הטיפול בשווקים דורש מקצועיות והבנה בעיריות, שאינם ברורים מאליהם, ודוגמה לכך הוא שוק הפשפשים ביפו, שעבר מהפך עצום בשנים האחרונות, הפך לאזור בילוי אופנתי, עשיר במסעדות, בתי קפה וחנויות אופנה מעודכנות, וכמעט נכחד ואיבד את אופיו המקורי, בו בזמן.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

השווקים המתחדשים מהווים כר פורה לרעיונות חדשים וליצירתיות באופן התפקוד שלהם. בניו יורק, קונספט חדש למלון, מתמקד בגידול מזון ובישול, כחוויה המרכזית של האורחים. הקונספט זכה בפרס הראשון בתחרות Tablet Hotels, שנועדה לעודד חשיבה מחודשת על מלונאות, וקראה ל"קונספט למלון חברתי של העתיד" עבור ניו יורק – סביבה שתחבר את אורחי המלון ותושבי העיר בדרך חדשה ובלתי צפויה. רעיון ה"גדל, למד, אכול, ושתף" המחבר את התפקודים ההכרחיים אוכל במלון, כולל 4 מרכיבים: שוק, מסעדה, חווה חקלאית עירונית על הגג, וחווייה לאורחים בגילוי ההצעות הקולינריות בעיר.

בעיר אחרת הידועה בשווקיה, לונדון, אזור מזרח העיר עובר התחדשות מאסיבית המלווה בג'נטריפיקציה. אזור שוק רידלי בדלסטון שימש את תושבי האזור מ-1880 כשוק קהילתי תוסס, שהתפתח ללא הפסק, ואפילו שימש השראה לאופרת הסבון הבריטית איסטאנדרס.

בקיץ 2011, הקולקטיב המולטידציפלינרי  The Decorators הפך מבנה ריק בשוק למסעדה בשם Ridley’s. המבקרים במסעדה עודדו לבדוק את רשימת הקניות היומית שעל גבי הלוח, ולקנות אותם בשוק. מצרכים אלו יכלו אז להיות מוחלפים בארוחה, כחלק ממכניזם של מזון-עבור- מזון. אלה שסעדו במסעדה בערב, התבקשו לשם 15 ליש"ט עבור האחרונה, שכללה שובר של 5 ליש"ט לקניות בשוק.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

התוצרת שנאספת ביום, שימשה להכנת ארוחת הערב, והרווח שנצבר בערב, שימש להכנת ארוחת הצהריים של יום המחרת, והשוברים שחולקו בערב הביאו את הסועדים חזרה לשוק ימים רבים אחר כך. המסעדה תוכננה להיות זמנית מלכתחילה, אולם בזמן שהתקיימה הסוחרים בשוק דיווחו על עלייה במכירות, וגם בתקופה לאחר שנסגרה.

אלו הן שתי דוגמאות מרבות לאופנים החדשים בהם שווקים מתפקדים ומאמצים רעיונות של הכלכלה החדשה, השיתופית, הזמנית והיצירתית, ולמקום החשוב שהם ממלאים, ועוד יכולים למלא בהתפתחות הערים, החברה והכלכלה שלנו.

מאמרים קשורים: הסכם היסטורי לשיפוץ שוק הכרמל | רעיונות שכל עיר צריכה לגנוב מברצלונה | הגסטרונומיה ככלי במיתוג מקומות | צפיפות וחדשנות בערים- איך הכל קשור? | הזוכים באות העיצוב העירוני

מודעות פרסומת

3 תגובות on “ברצלונה היא עיר של שווקים. מה אפשר ללמוד ממנה, ומערים אחרות?”

  1. שווקים גם מושכים תיירות.

  2. חיים הגיב:

    תודה על רשומה מעולה בבלוג מרתק.
    אני רוצה להעיר הערה חשובה בהקשר התל אביבי. תל אביב היא עיר שצמאה לשווקים שנמצאים בתוך העיר, בשכונות, במקומות שאנשים הולכים בהם (ולא מגיעים לשם ברכבם הפרטי). שווקים קטנים וניידים, מהסוג שמאד מקובל בערי אירופה. מנימוקי ביטחון ומסיבות שהן לדעתי כלכליות בעיקר העירייה לא מאפשרת שווקים מהסוג הזה בעיר ומקימה את עלאק-שווקיה באותם מתחמים סגורים אנטי-עירוניים בעליל.

  3. אוהד הגיב:

    כרגיל מרתק ומלמד. תודה על הפוסט!


להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s