הכירו את "הקו הוורוד": זריז, מועדף ורב קיבולת (כן, השם עשוי לבלבל..)

BRTמשרד התחבורה מפרסם מכרז ראשון להקמת מערכת היסעים המונית BRT שתחבר את הרצליה ורעננה עם מטרופולין תל אביב באמצעות אוטובוסים רבי קיבולת, בקשר ישיר ומהיר. על פי התכנית קו ה-B.R.T הראשון, "הקו הוורוד",  יכלול שני צירים עיקריים, הראשון יהיה קו חוצה שרון שיעבור מכפר סבא, דרך רעננה ועד הרצליה. הציר השני יכלול קו המחבר את כפר סבא, דרך צומת מורשה, ישירות למרכז תל אביב. מערכת ה-B.R.T בשרון צפויה להיחנך בסוף 2017.

האוטובוסים רבי הקיבולת של קווי ה-B.R.T ייסעו ברחובות הערים בנתיב נסיעה מיוחד ומוגבה מעט מיתר התנועה ויזכו להעדפה ברמזורים לאורך כל התוואי. קווים אחרים לא יורשו לנוע על התוואי ה-B.R.T. השר כץ ציין כי מערכת ה-B.R.T תציע לציבור הנוסעים רמת שירות גבוהה במיוחד וזמני נסיעה אטרקטיביים שיתחרו ברכב הפרטי. לדבריו, האוטובוסים רבי הקיבולת ינועו בתוואי הנסיעה בין ערי השרון לתל אביב, בתדירות של כ-5 דקות ובין הערים כפר סבא, רעננה והרצליה בתדירות של כ-10 דקות לכל הפחות, זאת בדומה לשירות הניתן על ידי רכבת קלה. כל אוטובוס יהיה מסוגל להסיע כ-200 נוסעים.

שר התחבורה ציין כי המערכת תביא לשדרוג מרכזי הערים של כפר סבא, רעננה והרצליה והחייאתם באמצעות שיפור חזות הרחובות וצמצום החשיפה לרעש וזיהום אויר. במסגרת הפרויקט יוחלפו וישודרגו כל התשתיות לאורך תוואי ה-B.R.T.. השר כץ הוסיף כי במקביל לפרויקט ה-B.R.T בשרון, מקדם משרדו בימים אלה קווי BRT נוספים עד לנתניה בצפון ועד לרחובות בדרום, שיעברו דרך מתחם התחבורה בצומת חולון, ראשון לציון ונס ציונה.

עם יותר מ-160 וריאציות שונות, ב-23 מדינות, חלקם פעילים וחלקם בבנייה, מערכות ה-Bus Rapid Transit BRT הפכו לאחת האופציות הפופולריות ביותר לשיפור תחבורה עירונית.

BRT ריו דה ז'ניירו, ברזיל

BRT ריו דה ז'ניירו, ברזיל

מערכת ה-BRT הראשונה נפתחה בעיר קורטיבה, ברזיל, בשנת 1974, ועדיין נחשבת לאחת הטובות בעולם, אולם העולם לא הזדרז לאמץ את הרעיון החדשני. בשנת 2000, בוגוטה, קולומביה החלה את הגל השני של מערכת BRT מוצלחות, שעקפו את המערכת שקורטיבה במה שקשור למהירות, קיבולת, איכות שירות והיקף השירותים שהמערכת מציעה. הצלחת המערכת בבוגוטה הביאה לשכפולה ברחבי העולם, וכיום, עם 160 מערכות פועלות או בבנייה, צורת תחבורה זו נחשבת לגמישה, זולה וניתנת להתאמה מקומית בכל עיר.

מערכות אלה הן חדשניות, יעילות, בעלות קיבולת גדולה, וחסכוניות אולם הפעלתן היא מורכבת ותלויה במשתנים שונים לצורך הצלחה, כך שקיימות דוגמאות טובות ופחות טובות בערים שונות בעולם.

מערכות תחבורה אלה נחשבות כיום כהזדמנות הגדולה להניע אנשים משימוש במכוניות פרטיות לטובת תחבורה ציבורית, תוך עידוד פיתוח עירוני, בעירוב שימושים, ובעלויות נמוכות (בעיקר יחסית לרכבות תחתיות או קלות). הצלחת מערכת התחבורה תלויה בבלעדיות על הנתיבים הניתנת לאוטובוסים ועדיפות בתנועה, מהירות העלאת והורד הנוסעים באמצעות רציפים מיוחדים ומוגבהים, מערכת תשלום מראש, שילוב בתחנות ובטרמינלים, מערכות מידע ותקשורת מתקדמות, ומידע זמין למשתמשים.

משך הקמת מערכת BRT הוא קצר משמעותית מזמן הקמת מערכות רכבת תחתית או אפילו רכבת קלה, אולם היא מסוגלת להכיל מספר נוסעים דומה. ההשקעה היא מינימלית ואינה דורשת בנייה מסובכת, וניתן להתאימה בקלות לצרכים. גמישות המערכת מאפשרת את הרחבתה למרחקים גדולים יותר, ולהתאימה לשינויים כלכליים ודמוגרפיים. הטמעת המערכת היא מהירה ותפעולה זול יחסית.

דוח של האו"ם קבע כי עד שנת 2050, מספר הנסיעות באזורים העירוניים בעולם יוכפל מהמספר כיום, וכי הדרך ההגיונית ביותר להתמודד עם גידול זה היא פיתוח מערכות ה-BRT. עם זאת, עליית הפופולריות של מערכות אלה הובילה ערים רבות לאמצה בהתלהבות, להשקיעה בה מיליונים באוטובוסים חדישים, תכנון מחדש של כבישים, הקמת תחנות, והתוצאות, במקרה של ערים כמו קייפטאון, ניו דלהי ובנגקוק, היו מאכזבות ביותר.

מערכת MyCiTi Integrated Rapid Transport בקייפטאון היא מהמערכות החדישות בעולם, ששלב א' שלה הסתיים. היא משרתת 3 מסלולים, באוטובוסים חדישים, מערכות תשלום מתוחכמות, שילוט ברור, ונסיעה במסלולים חדשים המבטיחים זמני נסיעה מדויקים וידועים מראש, ללא עומסים גם בשעות העומס.

אבל חדשנות אינה תמיד מבטיחה שיפור, ו-900 מיליון הדולר שהושקעו במערכת בקייפטאון, לא הביאו את התוצאה המיוחלת, ובעוד הפעלת המערכת עולה מדי שנה 20 מיליון דולר, ההכנסות מגיעות ל-4 מיליון בלבד. העדר ההכנסות מעלה שאלות לגבי הרחבת המערכת, והנגשתה לאוכלוסיות שבאמת זקוקות לה.

למערכות ה-BRT יש פוטנציאל עצום לחולל מהפכה בדימוי וביעילות של התחבורה הציבורית במאה ה-21, אולם כדי שזה יקרה, פוליטיקאים, ראשי ערים ומנהלי הפרויקטים הללו צריכים לפעול ברגישות תוך זיהוי הצרכים הייחודיים לכל מקום, ולא לאמץ רעיונות טכנולוגיים, רק משום שהצליחו במקומות אחרים. מה שעבד בבוגוטה, לא עבד בקייפטאון. נוסעי התחבורה הציבורית יקבלו שירות טוב יותר רק כשאר המגזר הציבורי יעקוב באופן הדוק, ינטר, יבחן ויגיב במהירות לתפעול המערכות החדשות.

מאמרים קשורים: ריו וסאו פאולו מתכוננות למונדיאל ולאולימפיאדה | ניסוי התחבורה ציבורית בחינם – התוצאות | העיר שביטלה את חוקי התנועה ולמדה שיעור מפתיע | הרכבות הקלות פורחות גם ברבאט ובקזבלנקה | תחבורה ציבורית-פרטית. האם זה הפתרון?

מודעות פרסומת


כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s