"הסינים מעתיקים הכל", ולא רק הם. בניין מוזיאון תל אביב צץ שוב, בסין

וואנגג'ין סוהו, זאהה חדיד

וואנגג'ין סוהו, זאהה חדיד

האמרה כי "הסינים מעתיקים הכול" כבר הפכה לשגורה, ומקיפה כל תחום: מהעתקי מותגי יוקרה ועד העתקים, אחד לאחד, של בניינים מפורסמים. המקרה האחרון שהתפרסם הוא העתקת בניין המשרדים והמסחר וואנגג'ין סוהו שתכננה האדריכלית זאהה חדיד בעיר בייג'ינג, בעיר אחרת במרכז סין, צ'ונגצ'ינג.

עבור הצופה מן הצד, סוג זה של התנהלות מקושר עם גניבת רעיונות והפרת זכויות יוצרים. בתחומי האופנה, הטכנולוגיה והארכיטקטורה, רעיונות טובים מחלחלים אל השוק החופשי, ודיון בין מהי השראה ומהי העתקה לעולם אינו מסתיים. אולם בסין, העתקת אדריכלות בדרך כלל אינה עוסקת באדריכלות מודרנית.

בין בייג'ינג לצ'ונגצ'ינג פרוס עולם שלם של סימולקרה ארכיטקטונית השואפת לרעיון אחר. בפרברי הערים הצומחות בסין, נבנים העתקים של ערים שלמות כמו הלסטאד האוסטרית, או דורצ'סטר האנגלית. גם בתים פרטיים ובנייני משרדים מעוצבים כדי שיראו כמו ורסאי או בניין קרייזלר, ואפילו הבית הלבן. נראה כי מדינת הענק העוברת תהליך עיור מזורז, לא בוחנת את ההיסטוריה או מגזינים של עיצוב כדי לקבל השראה, היא צופה בקולנוע.

באזור Palais de Fortune בבייג'ינג, 200 טירות מסוגרות מאחורי גדרות בעלות קצוות מוזהבים. בעיר הבריטית בצ'נגדו, גגות משופעים ופנסי רחוב מברזל יצוק יוצרים סביבה אירופאית. תרבות ההעתקה של סין, מתיקי יד ועד בניינים, מוערכת על ידי רבים כהוכחה לפער בחדשנות בין סין למערב, ולחולשתה של המעצמה העולה.

אבל יש גם דרך אחרת לראות את הדברים. בספר הראשון שעוסק בנושא: Original Copies: Architectural Mimicry in Contemporary China, ביאנקה בוסקר טוענת שהמשמעות של בנייה זו אינה מובנת כראוי. לאחר שביקרה בהעתקים הסיניים במשך כשש שנים, היא הגיעה למסקנה כי העתקים אלה מאפשרים לסינים הצצה לעבר התקווה, החלומות  והסתירות שמבעמד הביניים הסיני.

בהקשר זה יש להבין גם את הפרשנות השונה הקיימת בסין לגבי המושג חדשנות, לזו הקיימת במערב. בעוד החדשנות במערב, כולל בשפה העברית, מקושרת ונובעת מתוך המילה "חדש", ומתייחסת לראשוניות שבמעשה. בסין החדשנות נתפשת באופן שונה, והחדשן אינו נתפש כמי שעשה ראשון או המציא, אלא כמי שהיה הראשון להצליח. וזהו הבדל גדול.

ההעתקים, על פי בוסקר, מאפשרים לסינים לראות את הצלחת המערב, אבל גם מאפשרים להם "לעשות זאת בעצמם". בוסקר טוענת בספרה, כי ניתן לראות את החלום הסיני בהתהוותו. הדבר קשור ביכולת לקבל שליטה על חייך, ויש שלל אפשרויות לבחור מהן. זהו דבר חדש בסין, וזהו תפקידו של המגזר הפרטי לבנות סביבה שתגיב לפנטזיות של הציבור.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

העתקת מבנים, או ערים שלמות בסין אינו חדש. גם בלאס וגאס מלונות בנויים סביב נושאים כמו ונציה ומעתיקים סביבות שלמות, ולא רק שם. מקוריות וייחודיות של מקום, כנראה, הוא דבר שהתרבות הקפיטליסטית לומדת ומתרגלת לותר עליו. רחובות קניות מרכזיים בעולם הופכים דומים יותר ויותר זה לזה, כשהם מאוכלסים בדיוק באותן רשתות מותגים, מזון מהיר ושירותים. המלחמה על זהות הערים ושמירה על ייחודן, היא מלחמה כנגד הכלכלה הגלובלית.

תל אביב טיואןוקיים צד נוסף למשוואה. האדריכלים עצמם. אדריכלים מובילים, המזוהים עם קו סגנוני ייחודי, נתפשים כיום כמותגים, ועבודותיהן הייחודיות והמזוהות מוזמנות על ידי ערים, כפי שהצרכן מוסיף לאוסף שלו תיק של לואי ויטון או שאנל. כל עיר רוצה גשר של קלטראווה, או בניין של פרנק גרי, והן אינן מחפשות דבר חדש או ייחודי, אלא דווקא דורשות את המוכר, המזוהה והממותג. בדיוק כמו הפרויקט הקודם, המוכר והמפורסם. תפישה זו, יחד עם גורמים נוספים, מובילה אדריכלים שונים ליצר העתקים של עצמם בווריאציות שונות, ולייצר "קולקציה" של בניינים, המתקשרים בין עצמם, ומפוזרים בעולם, בערים שונות.

משרד האדריכלים preston scott cohen שתכנן את האגף החדש של מוזיאון תל אביב, תכנן גם את המוזיאון בעיר טיואן בסין, הנמצא כעת בבנייה, והמבנים דומים זה לזה לא רק בתפקודם, אלא גם בצורתם ובחומרים. הדמיון בין המבנים, מעורר שאלות של זהות של מקום, העתקה עצמית ושכפול, ומדגיש טענות שעולות במקרים רבים כנגד האדריכלים בנוגע להעדר קשר בין בניין לסביבתו, התעלמות מהסביבה העירונית הקיימת וביטול מושג המקום, לטובת עולם אחיד, משוכפל וחסר אותנטיות. כך שאם אתם מטיילים בטיואן, סין ופתאום מרגישים בבית, זה כנראה בגלל המוזיאון.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

מאמרים קשורים: מיתוג שכונה ברוסיה- רעיון המבוסס על העתקה | מוזיאונים בפריז ואמסטרדם, ואיך הם מתקשרים לבילבאו | המוזיאון החדש של תל אביב | מיתוג בילבאו- "הרבה יותר מגוגנהים" | הלסינקי דוחה את ההצעה לבניית מוזיאון גוגנהיים בעיר

מודעות פרסומת

2 תגובות on “"הסינים מעתיקים הכל", ולא רק הם. בניין מוזיאון תל אביב צץ שוב, בסין”

  1. asif הגיב:

    העיר נקראת צ'ונגצ'ינג ולא צ'ונגקינג (הQ בתעתיק מסמל גם הוא סוג של צ', אם כי נהגה מעט שונה מCH)

  2. ארז הגיב:

    לא רציני.
    אם רוצים לעסוק בבניין לא רגולרי. אחת הדרכים הפשוטות היא ליצור עקמומיות ע"י משולשים.
    זו גם הדרך שבה תוכנות תלת מימד פשוטות משתמשות.
    אם בחרו גם הסינים את השיטה הגאומטרית הזה – זה לא אומר שהם העתיקו מהמוזיאון בתל אביב.
    מה גם שהצורה שונה לחלוטין.


להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s