מהי עיר חדשנית? והאם חדשנות יכולה להגביר תיירות?

החדשנות והיזמות צמחו בשנים האחרונות לכדי דת של ממש. כל עיר או מדינה שמכבדות את עצמן מעלות את מילות הקסם באסטרטגיה העירונית ובאמצעי השיווק שלהן. כולם רוצים להיות חדשנים, יצירתיים ומקוריים, עד כדי כך שעצם השימוש במילה כבר הפך לנדוש, ולהוכחה הפוכה לדבר עצמו.

במקרים רבים, כולל המקרה הישראלי, יש ממש בהצגת החדשנות כנכס למותג העירוני או מותג המדינה. אכן קיימות ערים ומדינות שבהן החדשנות מאפיינת את הכלכלה, החינוך, התעשייה והחברה המקומיים, וחדשנות זו אף הזניקה מקומות אלה באופן משמעותי. אולם החדשנות יכולה לבוא בצורות שונות ורבות, וקצב ההתפתחות המהיר עדיין לא אפשר למותגים העירוניים להתעדכן בהתאם.

פתאום כל עיר היא חדשנית, כולם מדברים על חדשנות, כל עיר היא מרכז הייטק ועיר סטארטאפ, וכשכולם כאלה- זה הדבר האחרון שתרצה להיות. ערים ומדינות נבדלות בסוג החדשנות שלהן, אולם רובן עדיין לא הצליחו לבדל את עצמן ולהגדיר באופן מדויק את החדשנות שלהן, ומתחילות להישמע כמו העתק משמים זו של זו.

בפגישה שקיימתי השבוע עם נציגי אחת הערים המרכזיות בישראל, טענתי כי חדשנות ותיירות יכולות וצריכות להיות מקושרות, וכי חדשנות או ייזמות יכולות גם להתפתח ולהיות מקור למשיכת תיירות לעיר. החדשנות והיזמות הן לא רק מאפיינים עירוניים שמחזקים את המותג העירוני,  ולכן כל כך הרבה ערים מציגות עצמן כחדשניות, אלא שהן יכולות להפוך למוצר תיירותי של ממש. כדוגמה לכך, ולהבדלים בסוגי החדשנות בין ערים, הצגתי את העיר מדליין, קולומביה, שבזכות החדשנות החברתית שלה זכתה לאחרונה בתואר העיר החדשנית בעולם, ומנגד את שטוקהולם ששימשה כבירה הירוקה של אירופה בשנת 2010, בזכות פעילות נמרצת וחדשנית לקידום קיימות ואיכות סביבה, וכיום תיירים מגיעים לעיר כדי לראות מה עשה את שטוקהולם לבירה הירוקה של אירופה. שטוקהולם אפילו השיקה לאחרונה אפליקציה שתנחה תיירים אלה במוקדי העשייה המקיימת של העיר.

אקספלורטוריום לוגומדליין ושטוקהולם הן דוגמאות לערים שהצליחו לבדל את החדשנות שלהן ולהעביר מסר מדויק יותר, ולכן הן גם הצליחו להפוך את החדשנות הייחודית שלהן למקור לתיירות. כעת סן פרנסיסקו מנסה לעשות דבר דומה. מוזיאון ה-Exploratorium, שיפתח ב-17 באפריל, ברציף 15, הוא מרכז לימוד, מדע וטכנולוגיה. לערים רבות יש מוזאוני מדע, אולם המוזיאון החדש בסן פרנסיסקו הוא שונה. יו"ר הדירקטוריון של המוזיאון הוא מנהל חברת טכנולוגיה גלובלית, והדירקטוריון כולל חברים נוספים, בינהם כמה המייסדים של טוויטר ולינקדאין, העובד השלישי של גוגל, ואחרים. חברות טכנולוגיה שונות תרמו כדי לבנות את המוזיאון שהקמתו עלתה 300 מיליון דולר. הבניין הוא גם המוזיאון הגדול בארה"ב הפועל על אנרגיה נקייה.

דירוג ערי הסטראטאפ מציב את סן פרנסיסקו והסיליקון ואלי כמרכז הסטראטאפים ותעשיית ההייטק העולמית (תל אביב, על פי מדד זה מדורגת שנייה), אבל כעת סן פרנסיסקו מייצרת את הקישור המתבקש בין תעשיית הטכנולוגיה בעיר אל התיירות, מתוך התפישה האסטרטגית כי כשיש לעיר יתרון יחסי, בכל תחום שלא יהיה, יהיו מי שירצו ויתעניינו בכך, ומעבר לחיזוק הדימוי העירוני, יתרון כזה גם יכול לחזק את התיירות לעיר.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

מאמרים קשורים: סן פרנסיסקו- אפס זבל עד 2020 | הערים החדשניות בעולם | ניו יורק- העיר המחוברת | הברומטר לחדשנות עולמית | 22 ערים מנסות את העתיד

מודעות פרסומת


כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s