ניסוי בדמוקרטיה דיגיטלית. רייקיאוויק, איסלנד

איסלנדדרושה ממשלה אמיצה ובטוחה בעצמה כדי לאפשר לאזרחים שלטון חופשי על המדיה החברתית, לדבר ולדון על ההצלחות ועל הכישלונות של המדיניות. ממשלות רבות רועדות מעצם המחשבה, אבל איסלנד משיקה ניסוי חדש בביטוי ברשת. כאזרחים של מדינה דמוקרטית לאורך מאות שנים, לאיסלנדים יש חופש דיבור מלא, אבל ראש עיריית רייקיאוויק, בירת איסלנד, הלך צעד נוסף קדימה כדי לעודד את הציבור להשתתף בדיון ציבורי במדיה החברתית בנוגע לדמוקרטיה.

Jon-gnarr ראש עיריית רייקיאוויק

Jon-gnarr ראש עיריית רייקיאוויק

Jón Gnarr, ראש העירייה, שחקן, בדרן ופוליטיקאי, הקים את מפלגתו כמענה לתיסכול שנוצר מאסון הסקטור הבנקאי בשנת 2008. הוא מאמין נלהב בהשתתפות וחושב שהבעיות נבעו בחלקן בשל אנשים שהפכו חסרי זהירות לגבי הדמוקרטיה.

כדי לשפר את ההשתתפות, המפלגה שלו הקימה את האתר זוכה הפרסים  ‘Better Reykjavik’, פלטפורה חברתית אונליין בה אזרחים יכולים להתווכח על פוליטיקה, להציע שינויים, להצביע על נושאים, ולבצע החלטות על תקציבים. האתר הוא מוקד קבלת החלטות שנותן עוצמה ישירות לידי הציבור. בדיוק כמו בפייסבוק, אזרחים יכולים לסמן like ליד החלטות מדיניות שונות, ואילו עם המספר הגבוה ביותר של הצבעות עולות לראש הרשימה של פעולות לביצוע.

אתר ‘Better Reykjavik’

אתר ‘Better Reykjavik’

דר' אנדי וויליאמסון, יועץ לדמוקרטיה דיגיטלית, מאמין כי צירוף של נסיבות וחדירה מאסיבית של האינטרנט באיסלנד יצרו את הסביבה המתאימה לקידום רפורמה של דמוקרטיה דיגיטלית. הוא מאמין כי מדינות אחרות יכולות להרוויח ממתן אפשרות לאזרחיהן ליצור דיונים פתוחים, להתווכח על נושאים אונליין, ולהציג תגובה מיידית בנודע לנושאים בעלי חשיבות לאומית.

עם זאת, אחרים שהתייחסו למהלך היו ביקורתיים יותר וקראו לפוליטיקאים להתקדם בזהירות. אחד הנושאים השנויים ביותר במחלוקת הוא החוקה של איסלנד, שנוצרה ב-2010, לאחר ההתמוטטות הכלכלית של המדינה, ושזכתה לכינוי "החוקה הראשונה בשיתוף ציבור", כשעקרונות היסוד של איסלנד נקבעו ביום אחד על ידי קבוצה רנדומלית של 950 אזרחים. הביקורת טוענת שדבר משמעותי כמו חוקה צריך היה להיכתב על ידי מומחים לאורך זמן, ולא במהירות על ידי אנשים מקריים. שני שלישים מהאומה הצביעו בעד אישור החוקה, אולם עם הבחירות הקרבות קיים חשש כי המסמך לא יצליח לעבור את אישור הפרלמנט. במקרה כזה, ההחלטה תהיה מאד לא פופולרית בקרב האיסלנדים, כאזרחים במדינה המחויבת לדמוקרטיה.

איסלנד היא מדינה קטנה ומבודדת, ותלויה מאד בקשרי החוץ שלה. מסיבה זו, היא לוקחת ברצינות רבה את הדימוי של המדינה, ומשקיעה לאורך שנים בפיתוח הדימוי החיובי. אולם ב-2008, הכל התמוטט עם הקריסה של המערכת הבנקאית, הביא את המדינה לפשיטת רגל ומוטט את הדימוי שלה בעולם כמדינה יציבה ושקופה.

איסלנד הייתה מוכרת היטב בזכות השקיפות הנהוגה בה וחוסר השחיתות. היא דורגה בצמוד לניו זילנד ולפינלנד כמדינות הכי פחות מושחתות בעולם בדירוג של 2007. מומחים קושרים הצלחה זו ב"חוזה חברתי חזק בין הממשלה לעם", וב"תרבות של אחריות" הן מצד האזרחים והן מצד מוסדות.  אבל לאחר 2008, נפגע הדימוי של איסלנד, ויחד איתו היא התדרדרה בדירוג המדינות המושחתות, עד למקום 11 בשנת 2012. בנתים לפחות, המדינה קיבלה את הדירוג הראשון במדד "איך מדינות מתייחסות למבקרים בהן", ואיסלנד היא הידידותית מכולן.

כעת איסלנד רוצה לבנות מחדש את הדימוי שלה, שלא יתבסס שוב על שקיפות בבנקאות, אלא על שקיפות בפוליטיקה. אם הרעיונות החדשניים והאמיצים של ראש עיריית רייקיאוויק הם מדד, איסלנד תהפוך תהיה מוכרת בקרוב כמקום בו חופש הדיבור הוא החופשי והנרחב ביותר. במקרה כזה, מדינות וערים אחרות עשויות לאמץ את הגישות הללו, ולנו האזרחים תהיה השפעה גדולה יותר, ואחריות רבה יותר.

מאמרים קשורים: דירוג המדינות המושחתות בעולם | המדינות הדמוקרטיות ביותר בעולם | מדד שקיפות העיריות בישראל- תל אבי וירושלים בראש | גישה חדשנית בשיתוף ציבור לתכנון עירוני בשבדיה | כשאזרחים מנהלים את המדינה- שבדיה


דירוג הערים הטובות בעולם לאופנים

קופנהגן 2מדד COPENHAGENIZE 2013 מציג את 20 הערים הידידותיות ביותר לאופניים. המדד הקודם, שפורסם ב- 2011, שימש כלי עבור ערים באשר לאופן בו יש לפתח את תחום האופניים, ולשלבם בנוף העירוני, ככלי תחבורה משמעותי ומקיים. הרנסנס של האופניים  ממשיך להתפתח סביב העולם כשערים מבינות שוב את הערך של קיום תנועה מונעת אדם, כפי שהיה בסוף המאה ה-19, ושהאופניים משנות הן את החברה והן את הנוף העירוני לטובה. כיום, יותר מבעבר, העיור יצר צורך חדש בפתרונות תחבורה חסכוניים וכלכליים.

Copenhagenize Design Co היא חברת ייעוץ עירוני המתמחה בתכנון אופניים, תשתיות ותקשורת. החברה רואה באופניים כלי אפקטיבי בארגז הכלים העירוני לבניית ערים תוססות במאה ה-21. בשנת 2011 דירג המדד 80 ערים מרכזיות בעולם, ובשנת 2013 מספר הערים שדורגו עלה ל-150. 13 פרמטרים משמשים את עריכת המדד, ובכל אחד מהן מקבלת כל אחת מהערים ציון בין 0 ל-4, עם אפשרות לעוד 12 נקודות בונוס. הפרמטרים למדד הם:

  • קידום אופניים – כיצד העיר/ אזור/ מדינה מקדמת את הנושא ואיזו השפעה יש לפעולה?
  • תרבות אופניים – האם האופניים ביססו עצמן ככלי תחבורה בקרב אזרחים רגילים או רק כתת תרבות?
  • מתקני אופניים – האם יש מסלולי אופניים נגישים, רמפות על מדרגות, מקום מוקדש ברכבות ואוטובוסים, דרך התמצאות קלה וכיוצ"ב?
  • תשתית אופניים – מהו מצב תשתית האופניים בעיר?
  • תכנית שיתוף אופניים – האם יש בעיר תכנית שיתוף אופניים נרחבת?
  • חלוקה מגדרית  -מה אחוז הרוכבים מכל מין?
  • גידול מודל השיתוף מ-2006 – מה היה הגידול במודל השיתוף?
  • תפישת בטיחות – האם יש תפיסת בטיחות של הרוכבים בעיר, כפי שמשתקפת בחבישת כסדות
  • פוליטיקה – מהו האקלים הפוליטי ביחס לרכיבה עירונית?
  • קבלה חברתית – כיצד נהגים והקהילה מתייחסים לרוכבים?
  • תכנון עירוני – כמה דגש שמה העירעל שילוב אופניים בתכנון?
  • תשתית – עד כמה הם מודעים לשיטות מומלצות בינלאומיות?
  • הרגעת תנועה – אילו מאמצים נעשו כדי להוריד את מהירות התנועה ולהרגיעה מתוך כוונה לספק ביטחון רב יותר להולכי רגל ורוכבים?
הערים הטובות ביותר לאופניים 2013

הערים הטובות ביותר לאופניים 2013

רק עיר אחת קיבלה השנה את מקסימום נקודות הבונוס – סביליה, ספרד. בורדו, ריו דה ז'ניירו וקופנהגן הגיעו קרוב למקסימום נקודות הבונוס. בורדו הצטיינה בתחום הפוליטי ובתכנית שיתוף האופניים, ואילו קופנהגן איזנה את הפסד הנקודות בנושא חבישת הקסדות על ידי חדשנות, עם סדרה של גשרים שנבנו בנמל. ריו דה ז'ניירו הצליחה לצבור נקודות בתכנון פרויקטים חדשנים, קבלה חברתית ופוליטיקה.

דירוג הערים הטובות בעולם לאופנים

דירוג הערים הטובות בעולם לאופנים

3 ערים הולנדיות הגיעו לרשימת 20 המובילות, דבר שאינו מפתיע. אולם יש לציין כי הן גולשות למיקומים אלה בקלות בהתבסס על מצב קיים, יותר מאשר בזכות חשיבה חדשנית ושאיפה לנוע קדימה, כי שנראה בערים אחרות. הופעת 3 ערים צרפתיות היא סימן כי צרפת הופכת להיות מדינה מובילה בתחום האופניים, ואילו 3 ערים גרמניות ו-2 יפניות הגיעו לרשימת המובילות גם כן. הנכנסות החדשות לרשימה הן מעניינות במיוחד. ערי האופנים העולות לא רק משנות את הנוף העירוני שלהן, הן משמשות השראה לערים בכל העולם בהציגן את מה שניתן להשיג בזמן קצר יחסית.

אמסטרדם שומרת על תואר העיר הטובה ביותר, וממשיכה להשיג ציונים טובים בכל הקטגוריות כמעט. היא עושה כמעט הכל נכון, ועל מה שחסר בה בתשתית אחידה היא מפצה בתנועה רוויה של אופניים במרכז העיר. 30 הק"מ של האזורים בתנועה איטית מאיטים את התנועה בעיר ושוברים על ביטחון הרוכבים. אווירת הרוכבים היא רגועה, מהנה ושייכת לזרם המרכזי. זהו אחד המקומות בעולם בו אין שום התנגדות או ביקורת על אופניים, ומעטים המקומות שניתן להנות בהם מרכיבה עירונית כמו באמסטרדם.

קופנהגן מדורגת שנייה גם השנה. מבחינת תכנון עירוני, העיר היא מובילה כשמדובר בתשתית מעוצבת היטב ואחידה. סדרה של גשרי הולכי רגל ואופניים שנבנו בנמל, המשך העבודה על רשת הנתיבים המהירים לאופניים והשלמת מקטעים חסרים, כולם תורמים למערכת ולתשתית הכללית.

אוטרכט היא עיר נהדרת לרכיבת אופניים. היא לא דורגה במדד של 2011, ונכנס היישר למקום השלישי. העיר מובילה עולמית בין הערים הקטנות, בהציגה מה ניתן להשיג בתחום. 640,000 תושבי המטרופולין נהנים מרשת ותשתית מצוינת, ורמת שימוש גבוהה במיוחד.

סביליה היא הדוגמה לתנועת תכנון האופניים. העיר עברה בתכנית שיתוף האופניים לרמת שימוש של 7%. הגידול המהיר הוא אינטנסיבי וחיובי, וערים אחרות מקבלות ממנה השראה. העיר עשתה כל מה שצריך מבחינת תשתית כדי לאפשר את תכנית שיתוף האופניים, ואף כי 7% זה עדיין רחוק מרמות השימוש של 30% של הערים המובילות, העיר זכתה במקסימום נקודות הבונוס במספר קטגוריות, כולל תשתית, תכנית השיתוף, ופוליטיקה.

בורדו היא העיר לדוגמה בצרפת. לאורך שנים שטרסבורג נחשבה לעיר המובילה לאופניים, אבל בורדו כבשה בסערה את ההובלה בצרפת, ובמהלך 5 שנים בלבד. העיר השקיעה בנתיבים מעולים לאופניים, ויש כיום ברחבי העיר 200 ק"מ, ואם כוללים את הפרברים, 400 ק"מ.

אז מה לגבי תל אביב? המדד מפרסם רק את 20 הערים המובילות. עם זאת נמסר לי מעורכי המדד כי תל אביב אכן נבחנה, והיא דורגה במסגרת החצי הגבוה של המדד המורכב מ-150 ערים בעולם, כך שהיא איפה שהו בין מקום 21 ל-75.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

מאמרים קשורים: כשאופניים הן סמל עירוני, כדאי שיעוצבו על ידי פיליפ סטארק | עבר הווה ועתיד בשירותי שיתוף האופניים | עתיד התחבורה, האנרגיה והתקשורת נמצא באופניים החכמים | האם צריך ללמד תושבים איך להשתמש בנתיבי אופניים? נראה שכן | בלונדון רוצים להרים את נתיבי האופניים לאוויר


האקר עירוני. דבלין מאמצת את הפריצה למרחב הציבורי ככלי לפיתוח העיר

מעבר חצייה נייד

מעבר חצייה נייד

עיריית דבלין מאמצת גישה חדשנית לתכנון ופיתוח עירוני שערים אחרות יכולות ללמוד ממנה. חלק ממחלקות העירייה בבירת אירלנד משתמשות בטקטיקות של התערבות עירונית ככלי רציני לשיפור המרחב הציבורי. מסביב לעולם אמנים מבצעים פעולות של התערבות במרחב הציבורי. האקטיביסט העירוני פלוריאן ריווירה הגה את מעבר החצייה הנייד בעירו שטרסבורג. מעבר חציה פופ-אפ, עשוי משטיח ישן, קל לנשיאה, וניתן לפריסה בכל מקום ברחוב "כך שתוכל לחצות איפה שמתחשק לך". ריווירה מסביר כי ההשראה הוא קיבל ממשחקי מחשב, בהם אתה צריך לעבור ממקום למקום.

התערבות עירונית. הטבעה לפח אשפה

התערבות עירונית. הטבעה לפח אשפה

מתערב עירוני אחר (זה מקצוע?) המכונה The Wa הפך תמרור בעיר מרסיי לפח אשפה הדורש מיומנויות כדורסל. העוברים ושבים יכולים לזרוק את הזבל שלהם לפח, אבל חייבים לעשות זאת תוך ביצוע הטבעה. נראה כי המיצב עובד, כי הפח הממוקם גבוה מעל ראשי האנשים, מלא בזבל. הרעיון הוא משעשע ומשחקי, ולכן גם מעניין, ומשתמש בתיאוריית המשחקים הטוענת שהתנהגות האנשים במרחב הציבורי יכולה להשתנות לכיוון החיובי אם מציעים להם פעילויות משעשעות ומהנות.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

התערבויות יותר רציניות במרחב הציבורי כבר הצגתי בעבר, כמו פרויקט Softwalks שמשתמש בפיגומי בניין בשיפוץ להתקנת מקומות ישיבה, עציצים ובר, או פרויקט של 3 סטודנטים בפריז הקרוי Fabrique | Hacktion, שעיצב פריטים קטנים כי לשנות או לשפר את המרחב הציבורי. אחד מהם, הוא מטענים לטלפונים ניידים מחיים מחדש את הטלפונים הציבוריים:

רוב ההתערבויות העירוניות הללו נעשות כיום על ידי אלה המוכנים האקרים עירוניים, והם נועדו לעורר מחשבה ודיון, בעיקר בנוגע לבעלות על המרחב הציבורי. אבל עיריית דבלין כנראה הבינה את הפוטנציאל הדמוקרטי של פעולות אלה, והחליטה להשתמש בטקטיקה הזו לפיתוח אג'נדה, במקום להילחם בהם, כמו שרוב הערים עושות.

מושב למרחב הציבורי, דבלין

מושב למרחב הציבורי, דבלין

מספר יוזמות להתערבות עירונית פותחו בדבלין בשנים האחרונות, ובינהן ראויות לציון The Studio, קבוצה של 7 אנשים ממחלקות שונות בעיריית דבלין, ובעלי הכשרה שונה כמו ארכיטקטורה, תכנון, פיתוח קהילתי ושיווק. הקבוצה עוסקת בעיצוב "ממשק המשתמש" של העיר דבלין, ובכוונתה לשפר את איכות השירותים העירוניים על ידי ניסוי רעיונות חדשניים. אחת היוזמות של הקבוצה הוא The Dublin Project, שיתוף בין מכון הטכנולוגיה של דבלין וה"מוסד ללא גבולות" (Institute without Boundaries), עיריית דבלין ו- Design21C, המפתחים יחד מודל חדשני לאיך העיר יכולה לשתף פעולה עם התושבים כדי לספק מענה לצרכים חדשים המתעוררים, תשתית ושירותים. הפרויקט כבר הוליד כמה קונספטים לשיפור המרחב הציבורי, בעיקר בצורות של התערבויות קטנות.

המרחב הציבורי בדבלין אינו נחשב או נתפס כמקום בילוי. יש רק מספר קטן של ספסלים, והיחידים שמשתמשים בהם הם חסרי הבית או התיירים. אחד הרעיונות של הקבוצה היה מושב למרחב הציבורי, שניתן להתקינו בקלות על עמודי תאורה, או עמודים אחרים. המושב האדום אינו תופס מקום, והוא מציע מקום מנוחה.

גוף נוסף בעירייה נקרא Dublin City Council Beta Projects, המנסה שיטה של ניסוי ותהייה, ומאמץ גישה חדשה לפיתוח עירוני על ידי עידוד, תמיכה ומתן אפשרות לניסויים ויוזמות לשיפור המרחב הציבורי. המשרד בוחן רעיונות שונים ברחוב כדי לבדוק האם הם פועלים, ורובם הינם רעיונות גמישים וקלים לשינוי, מתוכננים מהר, ואינם יקרים. כולם יוצאים לניסוי באזור מוגדר, מה שמאפשר לתושבי העיר להביע את דעתם.

סן פרנסיסקו - parklet

סן פרנסיסקו – parklet

את אחד הרעיונות, שהגיע מסן פרנסיסקו, הצגתי כאן בפוסט: תושבים עושים את הרחובות טובים יותר בסן פרנסיסקו, והוא מכונה Parklets. זהו רעיון שהופך קטע מרחוב לפארק קטן, ומחזיר קטן מהכביש לשימוש הולכי הרגל. אחרי שבעיריית דבלין קראו על כך בבלוג שלי ;-), החליטו להשתמש ברעיון כדי להתמודד עם החוסר בספסלים במרחב הציבורי בעיר. פרויקט אחר הזמין מעצבים מקומיים לעצב מחדש את תיבות התקשורת והחשמל שברחובות, בדומה לנעשה בערים רבות, כולל תל אביב, בה הזמינה העירייה לצייר על מכסי הביוב.

היוזמות של עיריית דבלין הן יוצאות דופן, ונדיר למצוא אותן בערים אחרות. יש ערים שדוחות לחלוטין כל יוזמה פרטית להתערבות במרחב הציבורי, נלחמות בהן ורודפות את מבצעיהן. אחרות גמישות יותר, ולעיתים יאמצו רעיונות המגיעים מהציבור או ממעצבים ואדריכלים. אבל בדבלין, העירייה מצאה דרך לחדש בעצמה את המרחב העירוני, ויוזמת התערבויות כאלה באופן אקטיבי ומתוך העירייה, תוך שיתוף פעולה פורה עם גופים שונים. מעניין יהיה לבחון איך הגישה הזו תתפתח בעתיד, ואיך דבלין תאמץ את ההתערבויות האלה ואת עקרונות ה"האקרים העירוניים", ועד כמה כלי זה יכול להפוך למשמעותי בתכנון ופיתוח העיר.

מאמרים קשורים: רובע התרבות של דבלין, ומתחם המוזיאונים של תל אביב- דרושה חשיבה הוליסטית | דבלין – מיתוג מחדש | מיתוג העיר שחוברה לה יחדיו. .. בלפסט | העיר כמגרש משחקים: ניסוי מוזיקלי, משחקי חשב ושיתוף ציבור | נתניה מציגה- מרחב ציבורי דיגטלי לחוויה עירונית מסוג חדש


ירושלים: שינויים, מגמות ותמונת מצב עדכנית של בירת ישראל, והשוואה לערים אחרות.

מידת הדתיות של האוכלוסיה היהודית בירושלים

מידת הדתיות של האוכלוסיה היהודית בירושלים

מדי שנה מתפרסמת תמונה עדכנית ותמציתית של העיר ירושלים, ושל מגמות השינוי שחלו בה במגוון רחב של נושאים ביניהם: אוכלוסייה, תעסוקה, חינוך, תיירות ובינוי, עסקים ותעשייה, וכן רמת שביעות רצון התושבים בתחומי חיים שונים, זכאות לבגרות לפי מגזרי אוכלוסייה ועוד. הדוח מתפרסם על ידי מכון ירושלים לחקר ישראל ועיריית ירושלים ובתמיכת הרשות לפיתוח ירושלים וקרן לייכטאג, ולהלן עיקריו:

אוכלוסיית ירושלים לפי קבוצות

אוכלוסיית ירושלים לפי קבוצות

ירושלים היא העיר הגדולה בישראל, ומשתרעת על פני 125,000 דונם. לשם השוואה, שטחה של באר שבע הוא 84,000 דונם, חיפה 69,000, ראשל"צ 59,000 ותל אביב 52,000 דונם. ירושלים היא גם העיר המאוכלסת ביותר בישראל, ובסוף 2011 מנתה אוכלוסייתה 801,000 נפש, כ-10% מאוכלוסיית ישראל.

במהלך השנים ניכרת ירידה בחלקה של האוכלוסייה היהודית בעיר, ועלייה בחלקה של האוכלוסייה הערבית. בשנת 1967 היה חלקה של האוכלוסייה היהודית 74% שירד עם השנים עד ל-64% בשנת 2010. משנת 1967 גדלה אוכלוסיית ירושלים ב-196%. האוכלוסייה היהודית גדלה ב-155%, ואילו האוכלוסייה הערבית גדלה ב-314%. אוכלוסיית ישראל באותן שנים גדלה ב-177%.

מאזן הגירה ירושלים

מאזן הגירה ירושלים

מאזן ההגירה של העיר היה חיובי עד שנת 2009, אולם מאז נרשמת הגירה שלילית. בשנת 2010 עזבו את ירושלים 7300 איש יותר משהיגרו אליה, ובסך הכל עזבו את העיר 18,300 תושבים. המספר הגדול ביותר עזבו לישובי יהודה ושומרון 2900, ובמספרים קטנים יותר עזבו תושבים אל למחוז ירושלים (1800), למחוז המרכז (1300), ולמחוז תל אביב (1100). הישובים שמשכו את המספר הגבוה ביותר של מהגרים מירושלים בשנת 2010 היו: תל אביב (1530), בית שמש (1360), מעלה אדומים (1030) ומודיעין-מכבים-רעות (1010). בשנת 2011 עזבו את ירושלים 18,000 תושבים, 7500 יותר משהיגרו אליה.

אוכלוסיית ירושלים מאופיינת בגילה הצעיר. בשנת 2010 היה הגיל החציוני של תושבי העיר 24 שנה, לעומת תל אביב שהגיל החציוני בה הוא 35, וחיפה 38. הגיל החציוני של אוכלוסיית ישראל היה 29. בהתפלגות הפנימית של אוכלוסיית ירושלים ניכר כי האוכלוסייה היהודית מבוגרת מהערבית, והגיל החציוני שלה עומד על 26, ואילו של האוכלוסייה הערבית הגיל החציוני עומד על 20. נתונים אלה יכולים ללמד על מגמות הגידול של מגזרי האוכלוסייה השונים לשנים הבאות.

שיעור הילדים (בני 0-14) באוכלוסיית ירושלים הוא גבוה במיוחד, והם מהווים 34% מתושבי העיר. בתל אביב מהווים הילדים 17% מהאוכלוסייה ובחיפה 18%. בישראל הילדים מהווים 28% מהאוכלוסייה הכללית. גם כאן קיים פער בין מספר הילדים היהודים העומד על 31% לעומת 40% ילדים ערבים.

בשנת 2010 24% מתושבי ישראל חיו מתחת לקו העוני. במחוז ירושלים (ש-84% ממנו הוא תושבי העיר) היו 37% מהמשפחות, ו-58% מהילדים מתחת לקו העוני. תחולת העוני בשנת 2010 היתה גבוהה במיוחד בקרב האוכלוסייה הלא יהודית, ועמדה על 77% מהמשפחות, לעומת 25% מהמשפחות היהודיות. בתל אביב לעומת זאת היו 12% מהמשפחות ו-24% מהילדים מתחת לקו העוני.

ההוצאה החודשית הממוצעת לצריכה במשק בית בירושלים עמדה בשנת 2010 על 12,400 שח (הממוצע בישראל 13,500, ובתל אביב 15,300), אולם בשל הגודל הממוצע של המשפחות (3.9 נפשות בירושלים, 3.3 בישראל, ו-2.3 בתל אביב) ההוצאה הממוצעת לנפש בירושלים עמדה על 3,200 ₪ בהשוואה ל-4,000 ₪ בישראל, ול-6,700 ₪ בתל אביב.

השתתפות בכוח העבודה ירושלים חיפה ותל אביב

השתתפות בכוח העבודה ירושלים חיפה ותל אביב

ב-2010 היה שיעור ההשתתפות בכוח העבודה בירושלים 46% (בישראל 57%, בחיפה 57% בתל אביב 67%). בקרב האוכלוסייה היהודית עמד שיעור ההשתתפות בכוח העבודה על 51% (61% בקרב האוכלוסייה היהודית בישראל) ובקרב האוכלוסייה הערבי על 36% (425 בקרב האוכלוסייה הערבית בישראל).

קיימים גם פערים מגדריים בכל הנודע לשיעור ההשתתפות בכוח העבודה, כשב-2010 רק 53% מהגברים הירושלמים עבדו (לעומת 71% בתל אביב ו-62% בישראל). בקרב הגברים היהודים היה שיעור ההשתתפות נמוך מהגברים הערבים ועמד על 50% יהודים ו-59% ערבים. 40% בלבד מהנשים הירושלמיות השתתפו בכוח העבודה (לעומת 63% בתל אבי ו-53% בישראל). נתון זה נובע בעיקר מההשתתפות הנמוכה של הנשים הערביות, 14%, לעומת הנשים היהודיות 52%.

ב-2010 היו בירושלים 267,800 מועסקים, ולמרות שזו העיר הגדולה בישראל, בתל אביב היו באותה שנה יותר מועסקים (397,000). מספר המועסקים עבמד ב-2010 על 34% מתושבי העיר, ואילו בתל אביב הוא היה כמעט זהה למספר תושבי העיר, כשרבים מהם מגיעים מערים אחרות. במטרופולין ירושלים, המונה כ-2.1 מיליון תושבים, 65% הם תושבי ירושלים. לעומת זאת, מטרופולין תל אביב שאוכלוסייתו מונה 3.3 מיליון תושבים, רק 12% הם תושבי העיר תל אביב. מטרופולין חיםה מונה כמיליון תושבים, ו-27% מהם גרים בחיפה. 88% מהמועסקים בירושלים עבדו בשנת 2010 בתחומי העיר, בתל אביב לעומת זאת רק 68% עובדים בה. נשים נוטות יותר לעבוד בסביבת המגורים.

בשל היותה של ירושלים בירת ישראל ומרכז מינהלי ושלטוני, שיעור המועסקים בשירות הציבורי הוא גבוה מאד בעיר. ב-2010 47% מהמועסקים עבדו בשירות ציבורי (מינהל, חינוך, בריאות, רווחה וסעד, ושירותים קהילתיים, חברתיים ואישיים). לשם השוואה, בחיפה עבדו בעיסוקים אלה 32% (ממוצע ארצי) ובתל אביב 26%.

שכר ממוצע של שכירים בירושלים תל אביב וחיפה

שכר ממוצע של שכירים בירושלים תל אביב וחיפה

השכר הממוצע בירושלים (ברוטו) היה 7,300 ₪ ב-2009, לעומת 10,200 בתל אביב, ו-9,400 בחיפה. השכר בבירת ישראל הוא נמוך ביחס לממוצע הארצי (8,600) וגם ביחס לישובים הסובבים את העיר (למעט היישובים החרדיים).

שביעות רצון התושבים – סקר שבוצע בשנים 2008-2010 גילה כי 83% מתושבי ירושלים הביעו שביעות רצון רבה עד רבה מאד ממקום עבודתם (דומה לממוצע הארצי, ונמוך הממוצע בתל אביב – 88%). 56% מתושבי ירושלים העובדים היו מרוצים מאד מהכנסתם, ותושבי הבירה גם הביעו ביטחון יחסי במקום עבודתם – 58% מהם אינם חוששים לאבדו (לעומת 51% בתל אביב). שיעור המועסקים שהביעו חשש לאבד את מקום עבודתם בירושלים עמד על 14% לעומת 11% בתל אביב ובישראל.

גם מהמצב הכלכלי תושבי ירושלים מרוצים. באותן שנים 59% הביעו שביעות רצון ממצבם הכלכלי (דומה לממוצע הארצי ובתל אביב) וגבוה יותר מבחיפה (55%), ראשל"צ (55%) ואשדוד (48%). שיעור המשיבים כי הם מרוצים מאד ממצבם הכלכלי, בקרב תושבי ירושלים הוא גבוה במיוחד, ועמד על 17%, מול ממוצע ארצי של 10% והגבוה ביותר מבין הערים הגדולות (6-8%).

שביעות רצון

שביעות רצון

תושבי ירושלים, כך נראה, מרוצים מחייהם. 89% ציינו כי הם מרוצים או מרוצים מאד, לעומת 87% בישראל, 68% בתל אביב, ו-83% בחיפה ובאשדוד. שיעור המרוצים מאד עמד על 44%, גבוה משמעותית מהממוצע הארצי (32%), מהשיעור בחיפה (28%), תל אביב וראשל"צ (26%), וכפול מהשיעור באשדוד (22%).

תושבי הבירה הם גם האופטימיים ביותר לגבי עתידם. 70% העידו כי חייהם יהיו טובים יותר, שיעור גבוה מהממוצע הארצי (62%), תל אביב (60%), ראשל"צ (59%), אשדוד (56%) ובחיפה נמצאים התושבים הכי פחות אופטימיים (53%).

עסקים בירושלים ובתל אביב

עסקים בירושלים ובתל אביב

עסקים – פעילות של עסקים במרחב העירוני היא אחד המדדים לבחינת החוסן הכלכלי של העיר. בירושלים היו ב-2010 34,700 עסקים פעילים, שהיוו כ-7% מכלל העסקים הפעילים בישראל. בתל אביב, המרכז הכלכלי של ישראל, מספר העסקים הפעילים באותה שנה עמד על 64,700 (13%) ואילו בחיפה 20,000 (4%). בין השנים 2008-2010 גדל מספר העסקים בישראל ב-7%, אולם בירושלים רק ב-4%.

דרך מדידה נוספת המעידה על פעילות העסקים והחוסן הכלכלי שלהם היא מספר העסקים לכל 1000 תושבים. ככול שמספר העסקים לאלף תושבים הוא גבוהה יותר כך גדלים הסיכויים לאספקה טובה יותר של שירותים עסקיים. ב-2010 היה מספר העסקים בירושלים לכל 1,000 תושבים 44, נמוך מהממוצע הארצי (62), מתל אביב (160) ומבחיפה (75).

שרידות עסקים

שרידות עסקים

פתיחה וסגירה של עסקים והשינוי שלהם מעידים על מידת הפיתוח הכלכלי בערים ועל היכולת לפתח בהן יזמות וחדשנות עסקית. בשנת 2010 נפתחו בירושלים כ-3,200 עסקים חדשים ונסגרו 2,700 (גידול של 500 עסקים). בתל אביב באותה שנה נפתחו 6,300 עסקים ונסגרו 4,400 (גידול של 1,900 עסקים).

זכאות לתעודת בגרות והשכלה גבוהה –  בשנת תש"ע (2009/2010) מנו תלמידי י"ב בירושלים 5,900 תלמידים, מהם 88% למדו בעיר. 77% מהלומדים בעיר ניגשו לבחינות בגרות, ושיעור הזכאות לתעודת בגרות מתוך כלל תלמידי י"ב תושבי ירושלים עמד על 46% (59% ארצי).

סטודנטים באוניברסיטאות

סטודנטים באוניברסיטאות

בשנת תשע"א (2010/2011) 15% מהסטודנטים בישראל למדו בירושלים, ואחוז הלומדים באוניברסיטאות בירושלים (58%) גבוה מהממוצע הארצי (51%), לעומת זאת אחוז הלומדים במכללות בירושלים (29%) הוא נמוך ביחס לממוצע הארצי (38%). מבין האוניברסיטאות, מספר הסטודנטים הגבוה ביותר בישראל למדו בבר אילן (26,500), אחריה תל אביב (26,300) ובאוניברסיטה העברית למדו 20,700 סטודנטים. עם זאת, באוניברסיטה העברית נרשם המספר הגבוה ביותר של סטודנטים לתואר שלישי (25%).

תיירות – בסוף 2011 היו בירושלים 70 מלונות תיירות, ובהם 9,342 חדרים – 20% מכלל חדרי המלון בישראל.  (10,998 באילת, 6,846 בתל אביב, 4,004 בים המלח). הפדיון ממלונות התיירות באותה שנה עמד על 1.6 מיליארד ₪, והיווה 18% מכלל פדיון המלונות בישראל. הפדיון באילת היה הגבוהה ביותר (2.2. מיליארד ₪) ובתל אביב 1.7 מיליארד. הפדיון שנרשם בתל אביב היה גבוה יותר מזה שבירושלים למרות שמספר חדרי המלון, מספר המבקרים ומספר הלינות היה גבוה יותר.

לינות ישראלים בירושלים, תל אביב ואילת

לינות ישראלים בירושלים, תל אביב ואילת

לינות תיירים בירושלים, תל אביב ואילת

לינות תיירים בירושלים, תל אביב ואילת

פידיון מלונות ירושלים, תל אביב, חיפה ואילת

פידיון מלונות ירושלים, תל אביב, חיפה ואילת

מספר האורחים במלונות ירושלים עמד ב-2011 על 1,336,400, 71% מהם תיירים מחו"ל. מספר הלינות הממוצע לאורח בירושלים לא השתנה מאז 2007 והוא עומד על 2.9 לילות – 3.3 לתייר, ו-1.8 לישראלי. ממוצע הלינות של תייר בירושלים (3.3) היה גבוה ב-2011 מזה שבתל אביב (3.1), וגם ממוצע לינות הישראלים היה גבוה יותר (1.8 לעומת 1.7).

רמת תפוסת המלונות בירושלים ב-2011 עמדה על 64% (66% ב-2010, ו-53% ב-2009), וניכר שככול שרמת המלון גבוהה יותר, תפוסת החדרים גבוהה יותר. על פי הנתונים, ירושלים היא העיר האטרקטיבית ביותר לתיירים מחו"ל, אולם רמת תפוסת החדרים עמדה על 64%, מול 75% בתל אביב, ו-69% באילת.

מאמרים קשורים: דירוג הרמה החברתית כלכלית של ערי ישראל | תוצאות הבחירות לפי ערים | דירוג צאום ופורבס: הערים הטובות בישראל | ירושלים ותל אביב – התחרות על התייר | ירושלים עוברת למגדלים – רובע העסקים החדש


נתניה מציגה את כיכר העצמאות המחודשת: מרחב ציבורי מחובר דיגיטלית לחוויה עירונית מסוג חדש

כיכר העמצאות נתניה 1לפני כשנה פרסמתי את הפוסט נתניה: מיתוג מרכז העיר, בניין עירייה חדש, ספרייה מרכזית, מגדלים וכיכר, שפרט את התכניות השאפתניות של עיריית נתניה לחולל מהפך בעיר, ולהחזיר למרכז העיר את הכבוד שאבד עם השנים, לחדשו ולצקת בו משמעויות ותפקודים חדשים.

כיכר העצמאות נתניה כיום, שנה מאוחר יותר, מציגה נתניה פרויקט ייחודי של פיתוח מרחב ציבורי, שאינו נשען רק על שיפוץ מבנים או תשתיות, אלא הופך אותו למתחם חכם של בילוי ופנאי, שהמרחב הפיזי בו מתפקד באופן אינטראקטיבי עם הטכנולוגיות החדשות של הטלפונים החכמים.

נקודת ההנחה שהובילה את פיתוח כיכר העצמאות, מספרת ראש מנהלת מרכז העיר, עלוית פרוינד, היא כי עיצוב אדריכלי למרחב הציבורי אינו מספיק על מנת להחזיר את הקהל למרכז העיר נתניה, על כן גובשה תכנית הוליסטית הכוללת גם שדרוג ופיתוח פיזי של הכיכר והמדרחובים הגובלים בה וגם שילוב מערכות מיחשוב ובקרה שיאפשרו הצגת תכנים ומיצגים אטרקטיבית ואינטראקטיביים לקהל המבקרים במתחם.

בכיכר יהיו אלמנטים של מסכי לד גדולים שיאפשרו הקרנת תכנים במשך כל שעות  היום. כמו כן הופקו מספר אפליקציות שיאפשרו לקהל להשתמש במסכים באמצעות הטלפון החכם במספר אפשרויות: משחקי טריוויה, משחקי שח סימולטניים, הזמנת אירוע ״יומולדת בכיכר״ וצפייה בסרטי ילדים ושעת סיפור בשעות קבועות. כמו כן מדי ערב יתקיים מופע של המזרקה המרכזית בשילוב עם המסכים ובהשתתפות אקטיבית של קהל הצופים. הכיכר תחל לפעול בחודש יולי 2013.

תכנון הכיכר בוצע על ד״ר ישי וילסון אדריכלות, קובי רוזנטל (גיל טייכמן), הטכנולוגיה: פרוטאץ' – אינטגרציה, תכנים: דיסק אין, עידית זומר ורן צחור, עדי יקותיאל, פיתוח האפליקציות: עופר לשם, וביצוע על ידי החברה הכלכלית של נתניה, בניהול עמי יפה בע"מ.

אגם 3. אדריכלים פרחי-צפריר

אגם 3. אדריכלים פרחי-צפריר

בספטמבר 2012, הועדה המחוזית אישרה להפקדה שתי תכניות חשובות להתפתחות העיר: התכנית בשטח "אגם 3" ומתחם תרבות משולב עם בית העירייה החדש, שאמור לקום במתחם היכל התרבות העירוני. בתכנית אגם 3 – אישרה הועדה שינוי ייעוד של התכנית ממגורים לשימושים מעורבים של מגורים ותעסוקה. בסה"כ תוכננו בשטח התכנית 962 יחידות דיור וכ- 215,000 מ"ר תעסוקה.

שטח אגם 3 נמצא בין מחלף השלום – כביש החוף – שד' בן צבי ומדרום לשכונת רמת ידין, ומהווה את אחת מתכניות בניין עיר החשובות ביותר בנתניה בכלל ופיתוח דרום העיר בפרט.

בניין עירית נתניה החדש. קלוש צ'צ'יק אדריכלים וקימל אשכולות

בניין עירית נתניה החדש. קלוש צ'צ'יק אדריכלים וקימל אשכולות

תכנית נוספת שאושרה בוועדה, נוגעת לבית העירייה החדש: מתחם בית עירייה המשולב במרכז האזרחי, כאשר תכנונו והקמתו הינם חלק מן התפישה והמדיניות שהעירייה מובילה בנושא התחדשות המרכז ההיסטורי של העיר. מדובר בתכנון חדשני של המבנה, שמעבר לשימושים הפונקציונליים שלו, יהווה אלמנט עיצובי במרחב הציבורי של מרכז העיר.

הבניין החדש צפוי לקום במתחם היכל התרבות ולרכז את כל משרדי העירייה הפועלים כיום בכמה מוקדים בעיר. מיקומו, בצמידות למוסדות ציבור ותרבות כמו היכל התרבות והגלריות לאמנות הפועלות בו וכן בית משפט השלום וקניון השרון – יעניק לבניין גם נגישות ואטרקטיביות גבוהים.

הבניין יתנשא לגובה של 27 קומות וצורתו כמעין גביש, כשלצידו יוקמו שני בניינים נמוכים יותר בני שלוש עד חמש קומות, שישמשו את הפונקציות הציבוריות השונות. באחד מהם ימוקמו אולם מועצת העיר והאגודה לעידוד התיירות, ובשני תמוקם גלריה עירונית לצד אזורי קבלת הקהל. בראש המגדל – תמוקם קומת תצפית עם גינה ירוקה, שתהיה פתוחה לקהל הרחב, ומתחת לבניין יוקם חניון תת קרקעי.

הפרויקט צפוי לצאת לפועל בשיטת ה- BOT, במסגרתו יבנה היזם את המתחם במימונו וישכיר את הבניין לעירייה לתקופה ארוכה. תכנון בית העירייה הוכרע בתחרות וההצעה הזוכה נבחרה מבין 39 הצעות שהוגשו בנושא.

עוד מתוכנן בנתניה, פינוי המזבלה העירונית בדרום העיר ובניית כ-2000 יחידות דיור וכ-1,000 חדרי מלון. פיתוח אזור זה התאפשר, בין השאר, בעקבות ההסכם להסטת קרן התקשורת הסודית של משרד הביטחון.

מאמרים קשורים: מיהם ראשי הערים הטובים בארץ? | דירוג הרמה החברתית כלכלית של הערים בישראל | דירוג צאום ופורבס- הערים הטובות בישראל | לבנות עיר חכמה דרך בניית מתחמים חכמים | איצטדיונים עירוניים- צורך או מגלומניה?


נגמרו התירוצים: המחיר אינו הסיבה לבחירת יעד לנסיעה! המגמות הבינלאומיות בנסיעות

מגמות בינלאומיות בנסיעות 2013. ויזה

מגמות בינלאומיות בנסיעות 2013. ויזה

דו"ח חברת ויזה "מגמות בינלאומיות בנסיעות 2013" חושף כי התיירות בין מדינות משגשגת וכי נוסעים מתכוונים להגדיל את תקציב הנסיעה שלהם בפעם הבאה ב-5% בממוצע, כשחלק מהנופשים טוענים שהם יכפילו ויותר את ההוצאה בנסיעה האחרונה.

הברומטר למגמות בנסיעות של ויזה מגלה כי התקציב כבר אינו אחד משלוש הסיבות העיקריות לבחירת יעד לחופשה. האטרקציות, הסביבה ותרבות עשירה הן הסיבות המרכזיות לנסיעות.

על פי הדוח, שסקר 12,631 תיירים מ-25 מדינות, התקציב הממוצע בעולם לנסיעה עומד על 2,390$ לנסיעה, והוא צפוי לגדול ל-2,501$. הבזבזנים הגדולים ביותר בנסיעות היו בעבר הסעודים, שהוציאו 6,666$ בממוצע בכל נסיעה, בעוד האוסטרלים (4,118$) והסינים (3,824$) היו לא אחריהם. ההוצאה בעתיד על נסיעות תגדל בעיקר בקרב השווקים האסייתיים עם תחזית גידול של 46% – תיירים מסינגפור, תאילנד והונג קונג, מתכננים לכל הפחות להכפיל את תקציב הנסיעות שלהם.

אטרקציות, סביבה ותרבות צוינו כסיבות המרכזיות לנסיעה, ללא קשר ליעד. השאיפה לגלות אופקים חדשים התברר גם בדוח האחרון "הברומטר לתיירות עולמית" של ארגון התיירות העולמי, שחשף שמספר התיירים בינלאומיים גדל בשנת 2012 ב-4% והגיע ל-1.035 מיליארד.

הדוח של ויזה מגלה כי ארה"ב מדורגת כיעד הפופולרי ביותר, הן עבור נסיעות שבוצעות בשנתיים האחרונות (17%) והן עבור נסיעות מתוכננות ל-2013 (10%). יעדים פופולריים אחרים הם בריטניה (12%), צרפת (12%), וסין, סינגפור, תאילנד והונג קונג (כולן 10%). במבט לעתיד, נסיעות אזוריות צפויות להתגבר, בעיקר בשל העלייה בפופולריות והתחזקות הכלכלה של אסיה והפסיפיק. 31% מהנסיעות הבינלאומיות צפויות להיות באסיה, ויעדים חדשים באסיה ובפסיפיק, כמו אוסטרליה (4%) וקוריאה (3%) נכנסים לרשימת היעדים הפופולריים ביותר לנסיעות בעתיד. הנוסעים גם דירגו את יפן (5%), אוסטרליה (4%) ובריטניה (5%) ברשימת 4 היעדים המובילים לנסיעה בעתיד.

העלייה בפופולריות של אזור אסיה והפסיפיק מונע בחלקו מתוך האזור עצמו. בין נוסעים בארבעת האזורים הגלובליים (אסיה והפסיפיק, אמריקה, מזרח תיכון ואפריקה, אירופה), משיבים מאסיה והפסיפיק הצביעו על כוונה חזקה (77%) לנסוע יותר בעתיד. חלק ניכר מגידול זה צפוי להתרחש בתוך האזור עצמו, היכן ש-80% מהמטיילים האסייתים בחרו לבלות את נסיעתם במהלך השנתיים האחרונות.

נוסעים מאסיה והפסיפיק גם מוציאים יותר במהלך נסיעתם – אלה המטיילים בתוך האזור מוציאים בממוצע 273$ ליום, יותר מבכל אזור אחר, ויותר מהממוצע העולמי (239$). הקלות על נסיעה, כדוגמת חוק השמיים הפתוחים שהתקבל בישראל והקלות בקבלת ויזות שמדינות רבות מנהיגות, והזמינות של אפשרויות נסיעה מתדלקים את הזינוק בתיירות. מגמה זו בולטת במיוחד בתעשיית התעופה בה 85% מהנוסעים בוחרים להשתמש, למרות ההעדפה לנסיעה למרחקים קצרים.

התוצאה של המחקר מציירת תמונה של המטיילים כיום: הם נוסעים עונתיים, ו-79% מהם נסעו בשנתיים האחרונות, ונסעו 1-2 פעמים בשנה. 80% מתכננים את נסיעתם מראש, ובילוי עם חברים ומשפחה צוין כסיבה הפופולרית ביותר לחופשה (38%). נסיעות אלה צפויות להיות מאורגנות באופן עצמאי (42%) ויארכו בממוצע 10 לילות.

מיתוג ישראל - דגש על תרבות

מיתוג ישראל – דגש על תרבות

ממצאי הדוח מדגישים כי מחיר החופשה כבר אינו בין הסיבות המרכזיות לבחירת יעד הנסיעה, ולכן טענות באשר למחירי המלונות בישראל או הטיסות אליה אינם יכולים לשמש תירוץ לחוסר ההצלחה להביא מספר גדול יותר של תיירים לארץ. לעומת זאת, הסיבות שכן צוינו כמרכזיות לבחירת יעד החופשה – אטרקציות, סביבה ותרבות – הם נתונים טבעיים ובולטים של ישראל, וכבר הודגשו כיתרונות הגדולים של ישראל במדד מותגי המדינות. חוסר ההצלחה בשיווק ישראל ובהבלטת היתרונות היחסיים שלה, ובהתאם לדרישות התיירים, בולט על רקע הדוח של חברת ויזה באופן ברור יותר, וקורא לפעולה מקצועית ונחושה יותר.

עם זאת, יש לציין כי הן במיתוג התיירות לירושלים, והן בתהליך מיתוג ישראל, אכן הושם דגש רב על התרבות, בניגוד לעבר, ואלו סוג הערכים והחוזקות שישראל צריכה להציג לתיירים הפוטנציאליים. גישות כמו שננקטו בפרויקטים אלה מעלה תקווה להצלחה גדולה יותר בעתיד במשיכת תיירות, ויש לקוות כי גם משרד התיירות יאמץ תובנות אלה, ויתמקד בתייר העצמאי.

מאמרים קשורים: הסינים באים, הסינים באים! אבל לאן? | איזו עיר זוכה בהכי הרבה מבקרים? | המדינות הטובות ביותר במיתוג ושיווק | איך מדינות מתייחסות למבקרים? הדירוג | דוח תחרותיות התיירות של המדינות | הכוח הכלכלי של התיירות והתחזית לעתיד


הזוכים באות העיצוב 2013 – עיריות, אדריכלים ומעצבים ששיפרו את הסביבה בה אנו חיים

אות העיצובטקס פרסי "אות העיצוב" 2013 נערך זו השנה השביעית והציג את המעצבים והאדריכלים שהצליחו השנה יותר מכולם לחדש, לרגש, לפרוץ דרך ולהטביע את חותמם על עולם האדריכלות והעיצוב הישראלי. הפרס מוענק בקטגוריות: אדריכלות – תכנון עירוני, התערבות עירונית, מוסדות מבני ציבור ומפעלים, מבני ומגדלי מגורים, בתים ועבודות סטודנטים. וכן בקטגוריות עיצוב פנים ועיצוב תעשייתי. להלן הזוכים בקטגוריות העירוניות והציבוריות שהשפיעו על הסביבה העירונית בה אנו חיים, על איכות חיינו ועל הנוף העירוני:

פארק המסילה ירושלים

פארק המסילה ירושלים

תכנון עירוני – תחרות בין עיריות ורשויות

עיריית ירושלים זכתה בשני פרסים בקטגוריה זו עבור הפרויקטים בזכות הדרך, המדריך לתכנון רחובות העיר העתיקה בירושלים, ופרויקט פארק ומסילה, הממוקם לאורך מסילת הרכבת הטורקית, באורך 7 ק"מ, ממעלה נחל רפאים ועד גבעת התנ"ך ופארק ירושלים. הפארק עובר דרך 7 שכונות בעיר ויהווה חלק מרשת מסלולי אופנים חדשים באורך 42 ק"מ ברחבי העיר.

עוד עלו לשלב הגמר בקטגוריה זו מתחם הקטר/ עיריית באר שבע, גן אלנבי/ עיריית באר שבע, ויהי ערב/ עיריית ירושלים.

התערבות עירונית – תחרות בין מתכננים ואדריכלים

פרויקט הריביירה: גלריית חוף בבת ים, של משרד האדריכלים דרמן ורבקל עבור עיריית בת ים, ופרויקט הגן המדעי, טכנודע בגבעת אולגה של האדריכל אמיר אשל. פרויקטים נוספים שעלו לשלב הגמר הם הפארק הוולקני אביטל/ צורנמל טורנר, גשר חירייה בפארק אריאל שרון/ יואב מסר.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

מוסדות, מבני ציבור ומפעלים

זכו: פרויקט מען, אולם ספורט ברחוב מאז"ה בתל אביב, של משרד בר אוריין אדריכלים וגני הילדים בקריית השרון, נתניה של גוטמן אסיף אדריכלים. הפרויקטים שעלו לגמר בקטגוריה זו ולא זכו הם: בניין המכון לחקר החלל/ משה צור אדריכלים, ומפעל לעבודות אלומיניום/ אורבך הלוי אדריכלים.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

עוד פרויקט ראוי לציון הוא עיצוב השוק בנמל יפו, של יעקבס יניב אדריכלים שזכו בציון לשבח בקטגוריית עיצוב פנים מסחרי.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

מאמרים קשורים: ניו יורק הכריעה בין ההצעות להפיכת הטלפונים הציבוריים למרכזי מידע | הזוכים בפרסי A'DESIGN בפרויקטים עירוניים וציבוריים | תחרות האפליקציות של תל אביב- יותר מ-70 הצעות הוגשו | תחרות הערים של בלומברג | הרעיונות שזכו בפרסים על תחבורה, מיחזור, רעש, בריאות מרחב ציבורי ועוד