ההסכם ההיסטורי שסולל את דרך המשי החדשה, ומה קרה לדרך המשי העתיקה?

דרך המשיבסוף השנה שעברה, חברת התעופה האוסטרלית קוונטס הודיעה על חתימת ברית עם חברת התעופה של איחוד האמירויות, אמירייטס, שבמסגרתה תחנת העצירה של "קו הקנגרו" של קוונטס, מלונדון לסידני, תעבור מסינגפור אל דובאי. להודעה יש משמעות עצומה גם לשדה התעופה צ'נגי וגם לעיר סינגפור שתחווה ירידה בתנועה האווירית. קוונטס היא חברת התעופה הזרה הגדולה ביותר שפועלת בצ'נגי, וההערכה היא כי 2 מיליון נוסעים של קוונטס עוברים בשדה התעופה הזה מדי שנה.

קוונטס - אמירייטס

קוונטס – אמירייטס

אתמול נכנס ההסכם ההיסטורי לתוקף, וחברת קוונטס כבר פרסמה כי הזמנת הכרטיסים בקו החדש עלה פי 6 מהתקופה המקבילה אשתקד. שיתוף הפעולה בין קוונטס לאמירייטס מקצר את זמן הטיסות בין אירופה לאוסטרליה ביותר משעתיים, והנוסעים בקו, שתחנת החלפת הטיסות שלו היא דובאי, יכולים לבחור בין 65 יעדים בינלאומיים עם החלפה אחת בלבד. ההסכם גם יסיט חלק ניכר מטיסות ההמשך מאוסטרליה אל יעדים אחרים בדרום מזרח אסיה, והמהלך כולו צפוי להכניס לקוונטס לבדה 90 מיליון דולר נוספים בשנה. המפסידות העיקריות מההסכם הן הערים סינגפור ופרנקפורט ששימשו מרכזי החלפת טיסות עד כה, שיותר לא יהיה בהן צורך, כשרוב ההחלפות יעשו בשדה התעופה של דובאי.

לפני שנים, כשעוד חלמנו על"מזרת תיכון חדש", היו תקוות כי ישראל תוכל להפוך לשחקן דומיננטי עולמי, ולהפוך לנקודת קשר בין אירופה לאסיה, בזכות המיקום האסטרטגי, וכי הטיסות למרחקים ארוכים יוכלו לבצע עצירת ביניים בישראל לצורך החלפת מטוסים ותדלוק, ויזרימו תנועת תיירים רבה לישראל. אולם עם חלוף השנים, פספסה ישראל את הפונטציאל הזה, ושתי ערים אחרות באזור מיהרו לנצלו, מתוך אסטרטגיית פיתוח בינלאומית שאפתנית.

דובאי הציבה את שדות התעופה שלה במרכז האסטרטגיה לפיתוח לאומי, והצליחה בזמן קצר למצב אותם כמרכז התעופה העולמי. השבוע עקפה דובאי את פריז, והפכה לשדה התעופה השני בעולם מבחינת תנועת נוסעים בינלאומיים, תוך כוונה לעקוף גם את לונדון ולהיות השדה העמוס בעולם עד 2015. את ציר התנועה ממערב למזרח דרך דובאי יש כבר המכנים "דרך המשי החדשה" המחברת את מזרח ומרכז אסיה הצומחות במהירות, עם אירופה ואפריקה (מעל הראש של ישראל), ודובאי כבר מתכננת בניית שדה נוסף כדי לעמוד בעומס. הקישוריות שדובאי מטפחת היא כלי מרכזי בנסיון שלה למשוך לעיר את האקספו העולמי ב-2020, את המשחקים האולימפיים והמונדיאל בקטאר ועוד.

העיר השנייה שמנצלת את מיקומה והופכת למרכז טיסות בינלאומי היא איסטנבול. שדה התעופה בעיר הציג את הזינוק המשמעותי ביותר בתנועת נוסעים בשנה שעברה, 21%. העלייה בתנועה בשדה התעופה של איסטנבול ממצב אותה כמרכז בינלאומי שני לטיסות מהמזרח לאירופה, וחברת התעופה של טורקיה היא כיום השישית בגודלה בעולם. איסטנבול מתכננת בניית שדה חדש שיוכל לטפל ב-150 מיליון נוסעים בשנה, במקביל לניסיונות להביא לעיר את האולימפיאדה ב-2020, ולצמיחה של טורקיה כמעצמה כלכלית.

דרך המשי הוא מונח מודרני המתייחס לרשת דרכים היסטוריות ששימשו למסחר וחיברו את מזרח, דרום ומערב אסיה עם המזרח התיכון ואירופה, והמשיכו אפילו עד צפון אפריקה ומזרחה. דרך המשי, שנמתחה לאורך כ-6,500 ק"מ קיבלה את שמה מהסחר המשגשג במשי הסיני, שהחל כמאתיים שנה לפנה"ס.

הסחר לאורך דרך המשי היה מניע עיקרי להתפתחות התרבויות של סין, הודו, פרס, מרכז אסיה, ארצות ערב ואירופה, והיווה את ציר הסחר המרכזי מסין. הדרך שימשה להעברת סחורות רבות, טכנולוגיות מתפתחות, התפשטות דתות ורעיונות פילוסופיים, כמו גם מחלות שנעו לאורך הציר, אולם השינויים הפוליטיים של המאה ה-19 וה-20 חסמו את המעבר החופשי בצירים, והערים והתרבויות לאורכה דעכו.

יוזמה של ארגון התיירות העולמי מנסה להחיות מחדש את צירים הנסיעה לאורך דרך המשי העתיקה ולחשוף את התרבויות הייחודיות והערים העתיקות לאורכה בארמניה, טורקיה, גאורגיה, אזרביג'ן, אוזבקיסטן, סין ועוד, על ידי שיתוף פעולה בינלאומי בין המדינות. במקביל אונסק"ו פועלת ליצירת "מסדרונות מורשת" לאורך הצירים כחלק מיוזמת אתרי המורשת העולמיים, ו-20 מדינות לאורך דרכי השמי השונות כבר הצטרפו, מתוך מטרה לאפשר תנועה חופשית יותר ושיתוף פעולה לקידום התיירות.

מרכז אסיה מסתמן לאחרונה כאחד האזורים הצומחים בעולם, כששוק התעופה הצומח ביותר בעולם כיום נמצא בקזחסטן, קירגיסטן משיקה מותג תיירות ראשון, ו-4 מדינות לאורך דרך המשי מדורגות ברשימת המדינות הצומחות ביותר בעולם – אוזבקיסטן (14), סין (5), עירק (2) ומונגוליה (1).

מצגת זאת דורשת JavaScript.

מאמרים קשורים: הקרב בין שדות תעופה וההשפעה על הכלכלות | האם שדה התעופה החדש בירדן ימצב אותה כצומת בינלאומית? | הקשר בין שדות תעופה ושגשוג של ערים | עתיד הערים תלוי בשדות התעופה שלהן | עיר גלובלית. מה זה אומר? והאם תל אביב היא עיר גלובלית?

מודעות פרסומת

הבניין שנלחם בזיהום האוויר, והמגדל שמתכסה כשקר

הבנייה הירוקה המתפשטת בשנים האחרונות מכוונת לצמצום הזיהום שבניינים מייצרים על ידי שימוש מינימלי באנרגיה, אולם בניין הנמצא כעת בבנייה בבית החולים של מקסיקו סיטי, מטהר את האוויר סביבו. החזית של בניין Torre de Especialidadesis מיוצרת מסוג חדש של אריחים, העשויים מחומר המכונה Prosolve370e, המכיל כימיקלים שיכולים לנטרל כימיקלים היוצרים ערפיח, ובכמות המיוצרת על ידי 8,750 מכוניות ביום.

האריחים הם המוצר הראשון של חברת העיצוב מברלין, Elegant Embellishments, והם פועלים על ידי כך שהצבע המכסה את האריחים, העשוי מטיטניום דיאוקסיד, מגיב לערפיח ומפרק אותו לכימיקלים בלתי מזיקים, מבלי שהצבע עצמו יפגע. גם עיצוב החזית עוזר לפעולת הטיהור, בהיותו מחולק לתאים בכיוונים שונים, היוצר שטח פנים מוגדל, המאט רוחות ומייצר מערבולות רוח, שמפזרות את האוויר טוב יותר לרוחב השטח הפעיל.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

רעיון נוסף אותו החברה פיתחה הוא מגדל המגיב למזג האוויר. הרעיון הוגש במסגרת תחרות לתכנון המגדל החדש בבוסאן, דרום קוריאה. ההצעה כוללת מגדל בעל שלד חשוף שאינו מפריע למבקרים במגדל לראות את הנוף הפנורמי. מעטפת המגדל מגיבה ישירות למזג האוויר בזכות סנסורים המודדים טמפרטורה ותאורה, ומנפחים בלונים לכל גובה המגדל, בעת הצורך, כדי לעטוף אותו ולהגן על המבקרים מרוחות וקור.

בימים רגילים, שאינם קרים במיוחד או גשומים, הסנסורים מגיבים למיקרו-אקלים באזורים שונים של המגדל, פותחים חלקים ממנו לתצפית, ומגנים על חלקים אחרים מרוחות. הפרויקט מתמודד עם השינויים לגובה המגדל, בהנחה שלא ניתן לתת מענה אחיד לכל גובהו, בשל השתנות הסביבה בגבהים השונים. העיצוב החדשני של חזית הבלונים המגיבה למזג האוויר מציעה סוג חדש ש בניינים, המושפעים מהסביבה הטבעית.

מגדל מזג האוויר בבוסאן

מגדל מזג האוויר בבוסאן

מאמרים קשורים: עיצוב איסלמי מסורתי שפותח בעיות סביבתיות באבו דאבי | גןרדי השחקים החדשים המתוכננים בעולם | קטאר בוחנת הקמת מלונות צפים לקראת מונדיאל 2022 | מיתוג מבנים- הפונט של בורג' חליפה | גינון וורטיקלי במקסיקו סיטי, לטיהור האוויר והתדמית


הסיפור של מיתוג גרמניה: "ארץ של רעיונות"

לוגו גרמניה ארץ של רעיונותמיתוג מדינות הוא חדש הן למפתחי כלכלה והן לאנשי מקצוע בתחום התקשורת. תחום מיתוג המדינות התפתח כשילוב בינתחומי הכולל יחסים בינלאומיים, מדיניות חוץ, תכנון עירוני, פסיכולוגיה חברתית ושיווק עיסקי, והחל להופיע בין השנים 1980 ו-2000.

צמיחת טכנולוגיות התקשורת והמידע (ICT ) עיצבו מחדש את הפיתוח הכלכלי ואת הפרדיגמות להשקעות, ובעזרת הטכנולוגיות החדשות, עסקים ואנשי מקצוע יכלו לאתר כל מקום בו ניתן לעשות עסקים, ובשוק המונע על ידי השקעות חוץ, המקום (העיר/ המדינה) החל לקבל חשיבות.

עם פרדיגמת השקעות חדשה זו, מדינות מתחילות לדמיין מחדש את מדיניות החוץ שלהן ואת אסטרטגיות הפיתוח הכלכלי, ומחפשות דרכים חדשניות למתג את מדינותיהן. גרמניה הצליחה מאד ליישם אסטרטגיית מיתוג מדינה, ובניית דיפלומטיה ציבורית ויחסי מסחר במיוחד עם סין.

בקמפיין שנמשך שלוש שנים, "גרמניה – ארץ של רעיונות", גרמניה מיתגה את עצמה כמקום של מגוון תרבותי, כלכלי, מדעי וחברתי בערי סין. הקמפיין ראוי לבחינה מכיוון והוא מכיר בכך שלצורך פיתוח יחסי מסחר טובים והשקעות, יש צורך בבניית תפישה חיובית כלפי המדינה בקרב קהל היעד. גם גרמניה וגם סין מוכרות בזכות המקצוענות ההנדסית והחדשנות בתעשיות אוטומטיות, כך שזה רק הגיוני שגרמניה תטפח את המותג שלה ויחסי המסחר עם הכלכלה הצומחת של סין.

אסטרטגיית מותג אשר מתיישרת טוב יותר עם המשקיעים מביאה לתוצאות טובות יותר. "גרמניה – ארץ של רעיונות" מדבר ישירות אל המשקיעים שגרמניה מנסה למשוך. דירוג המדינות הטובות ביותר לעסקים של בלומברג דירג את גרמניה במקום החמישי ב-2012, עליה ממקום 6 בשנה הקודמת, מדד מותגי המדינות של CBI מציב את גרמניה במקום ה-7 בעולם, עליה מהמקום ה-11 ב-2011, דוח תחרותיות המדינות של הפורום הכלכלי העולמי מדרג את גרמניה במקום ה-6 (ללא שינוי), והברומטר לחדשנות עולמית מדרג את גרמניה שנייה בעולם.

מיתוג מדינה המתיישר עם סחר, דיפלומטיה ויחסי חוץ הוא התייחסות חדשה עבור מפתחי כלכלה ומנהיגים פוליטיים, אבל הוא הכרח כדי לאפשר לכלכלות לפרוח.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

את השם "גרמניה – ארץ של רעיונות" המציא נשיא גרמניה לשעבר הורסט קוהלר בשנת 2004, ואמר: "אני רואה בזה סקרנות והתנסות. כאומץ, יצירתיות ושאיפה לחדש, מבלי לבטל את הישן, בכל תחומי החיים". מאז, המותג ביסס עצמו בציבור, עם דימויי הפרחים המקושרים אליו. הפרחים הם הסמלים של ארץ האפשרויות, והשימוש בהם נעשה בפרויקטים שונים.

מיתוג גרמניה נוצר על הבסיס של מטרה מכוונת מיתוג מדינה ותכנית תקשורת. הוא עוזר להגביר את הנראות של איכויות המדינה, המשיכה שלה, ואת היצירתיות של אנשיה כך שגרמניה יכולה להמשיך ולהתמודד עם האתגרים של הגלובליזציה, ומתבססת על 4 מרכיבים עיקריים: כלכלה, חברה, תרבות ומדע.

המיצוב של גרמניה כמקום דורש מגוון צעדים היוצרים זהות פנימית וחיצונית, ומעבירה דימוי אמין של המקום. המיצוב מבוסס על שלושה אבני יסוד: פרויקטים לדוגמה, המרצת תחרות ועל רשתות מוסמכות. באופן זה, המותג נתפש כרשת ניטרלית ופלטפורמת תקשורת המביאה יחד שחקנים מהכלכלה והפוליטיקה אל רשת אחת עם מטרה משותפת, מציגה את החדשנות שלהם בפרויקטים ובתחרויות, ומעודדת הטמעה.

מאמרים קשורים: מיתוג ושיווק אזורי הייטק בגרמניה | "תוצרת גרמניה" בעידן הגלובליזציה | מיתוג יחסי ברזיל גרמניה | דוח תחרותיות המדינות | מדד מותגי המדינות- המדינות המובילות


שדה התעופה לונדון יהפוך לשדה חכם

שדה התעופה לונדוןמתוך כוונה לחיזוק חווית הנוסע, פרויקט שדה התעופה החכם לונדון ישלב את תפעול השדה, מסחר, מזון ומשקאות, סחר במט"ח, תקשורת עם הצרכנים והביטחון על גבי פלטפורמה אחת.

עוד לפני שהתרגלנו לתחום החדש, שמסעיר את ערי העולם, העיר החכמה, שמטרתו לחברת את כל תשתיות העיר כדי לשפר את היעילות והתפקוד העירוני, וכבר הרעיון מתפתח לכיוונים חדשים. חברת Living PlanIT מפתחת מערכות לניהול חכם של ערים, והעיר לונדון כבר בוחנת את מערכת ההפעלה שלה. גם העיר החכמה סונגודו, בדרום קוריאה מבוססת על המערכת של החברה, וכעת היא מרחיבה את הפעילות שלה גם לניהול שדות התעופה של העתיד.

חברת Living PlanIT SA, יחד עם חברת Milligan, הובילו קונסורטיום שניגש  וזכה במכרז ממשלתי בריטי, שכוון לשיפור היעילות והשירות לנוסע. המערכת תהיה בשימוש כתשתית לשילוב כל המידע, ותאפשר חדשנות ביצירת טווח רחב של אפליקציות דיגיטליות ופתרונות המכוונים לשיפור חווית הנסיעה, וכן שירותים המכוונים לסוחרים ונותני שירותים בשדה התעופה. המערכת גם תפנה לנושאים הקשורים ליכולת פעולה הדדית, ביטחון מידע, פרטיות וניהול אפקטיבי ובזמן אמת של מידע.

שדות תעופה וסקטור התיירות צומחים באופן משמעותי הן במונחים כלכליים והן חברתיים. פרויקט זה מהווה הזדמנות לסקטור התעופה הבריטי לזנק לפני המתחרים, על ידי אימוץ והטמעת מגוון טכנולוגיות, המשולבות במערכת פתוחה אחת. בנוסף, יצירת הפלטפורמה תאפשר למפתחי אפליקציות להתאגד, ליצור, לבנות ולהטמיע הזדמנויות מסחריות חדשות בהקשר של מרכזי תחבורה חכמים, ויהווה התפתחות כלכלית חשובה עבור שדה התעופה לונדון ומזרח לונדון.

המושג The Internet of Things משמעו קונספט מחשבים המתאר עתיד בו כל דבר פיזי יהיה מחובר לאינטרנט, ויאפשר להם להציג את עצמם לעצמים אחרים ולתקשר בינהם. מושגים אלה מיוחסים בעיקר למכשירים המזהים או מודדים מאפיינים פיזיים ומקליטים, מזהים או מגיבים אליהם.

המערכת החדשה היא תוכנה בקוד פתוח המספקת את השילוב והשליטה המאוחדת באובייקטים אלה, ניתוחים מרחביים להבנה טובה יותר של המידע מהמכשירים ומאפשרת לאפליקציות לנצל את המידע כדי לשפר אוטומציה, אינטראקציה עם אנשים ולצמצם את השימוש במשאבים טבעיים.

הפרויקט צפוי לתרום משמעותית לנוסעים דרך תקשורת מותאמת אישית בזמן אמת, לחזק את שירותי המזון והמשקאות, לתגמל נוסעים קבועים, לקדם מידע תפעולי ועוד. השירותים ומפתחי האפליקציות ישפרו את תפעול שדה התעופה, המסחר והשירותים האחרים. עבור העיר לונדון, פרויקט זה תומך באופן משמעותי באסטרטגיית הצמיחה לשדות התעופה והחזון של "נסיעה טובה יותר, מהירה יותר" עבור הנוסעים. המהירות והקלות של הנסיעה דרך ההמראה והנחיתה תיהיה החוזקה המשמעותית של השדה, בעיקר משום שהוא משמש אנשי עסקים רבים. ראש עיריית לונדון, בוריס ג'ונסון כבר הכריז מספר פעמים, כי פיתוח שדות התעופה של לונדון הוא יעד אסטרטגי ותנאי להמשך ההתפתחות של העיר.

מאמרים קשורים: עתיד הערים תלוי בשדות התעופה שלהן | הקרב העולמי בין שדות התעופה ואיך הוא משפיע על הכלכלה | שדות תעופה- לונדון מובילה, איסטנבול מזנקת ודובאי מהמרת | שדות התעופה של העתיד הם הרבה יותר מרק מקום להמריא ממנו | הקשר בין שדות תעופה ושגשוג של ערים


ערים חוגגות: לייפציג 1000 שנה, דסאו 800

דסאו חוגגת 800

דסאו חוגגת 800

העיר דסאו חוגגת השנה 800 שנה להיווסדה ואת היותה מוכרת ברחבי העולם בעיקר בזכות בית הספר לאדריכלות ועיצוב "באוהאוס" שנבנה בעיר באמצע שנות ה-20 של המאה הקודמת, לאחר שאולץ לעבור מהעיר וויימר, נסגר על ידי הנאצים ב-1931, והוכר כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו. בבית הספר באוהאוס צמחו אדריכלים רבים אשר פיתחו את "הסגנון הבינלאומי" המודרני, שאפיין את הבנייה החדשה בתל אביב בשנות ה-30 וה-40 ושבהמשך הוביל להכרתה של "העיר הלבנה" כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו בזכות המקבץ הגדול והייחודי של בניינים מסגנון זה בתל אביב. המבנה העיקרי של בית הספר באוהאוס בדסאו, שתוכנן על ידי האדריכל וולטר גרופיוס, נהרס במהלך מלחמת העולם, ונבנה מחדש. את מיתוג החגיגות ביצעה חברת Boogaloo Graphics.

בית הספר באוהאוס, דסאו

בית הספר באוהאוס, דסאו

בעוד שנתיים תחגוג העיר ליפציג, גרמניה, 1000 שנים להקמתה. השבוע הציג ראש העיר את הלוגו לחגיגות, המבטא, לדבריו, עיר אורגנית, הנשענת על עבר מפואר, הווה קוסמופוליטי מסעיר ועתיד מבטיח. סדר העדיפויות של העיר כולל עסקים ומסחר, עיר של הרוח והאמנויות, עיר של מוזיקה וספרים, פריחה כלכלית וארכיטקטונית, עיר של עובדים ותנועה נשית, עיר ספורט, עיר ש מהפכה שלווה ושל צעירים, ועיר יצירתית. הסלוגן, שנבחר בתחרות יחד עם הלוגו, "אנחנו העיר" מכוון זכור את ההפגנות השקטות שהיו בעיר בשנים 1989 ו-1990, ושהובילו לפירוק מזרח גרמניה, ואיחודה עם גרמניה המערבית. את המיתוג פיתחה חברת Minne Media.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

מאמרים קשורים: מיתוג חגיגות 300 שנה לקרלסרוהה, גרמניה | ראשון לציון חוגגת 130 | טבריה חוגגת 2000 | מוזיאון הבאוהאוס והאפליקציה | לוגו חגיגות 90 לרעננה


מיתוג מקומות והמשחקים האולימפיים. ספרו של יואב דובינסקי

Place Branding and the Olympic Games – Theory and Practice

place branding and the olympics coverמאז המשחקים האולימפיים ביוון העתיקה ועד המשחקים האולימפיים המודרניים במאה ה-21, מדינות וערים מארחות מנסות למתג את עצמן מחדש ולשפר את מעמדן הכלכלי, החברתי והפוליטי. המהדורה הראשונה של הספר מתמקדת בתיאוריות הקיימות סביב מחקר השפעת המשחקים האולימפיים על המדינה המארחת, סוקרת את ההיסטוריה של מיתוג מדינות ומשחקים אולימפיים ומתמקדת בהשפעת אולימפיאדת בייג'ין ובניתוח יחסי ישראל והתנועה האולימפית וניהול הספורט בישראל.

זהו ספרו הראשון של יואב דובינסקי (31, ת"א), עיתונאי וחוקר ספורט, בעל תואר שני בתקשורת פוליטית ותואר שני בניהול ספורט. הספר הוא תוצאה של כארבע שנים של עבודה, לימודים ומחקר בישראל, בקנדה, באולימפיה שביוון ובלונדון, סיקור שני משחקים אולימפיים (בייג'ין ולונדון), עשרות אירועי ספורט מקומיים ובינלאומיים וראיונות עם למעלה מ-100 אנשים מתחום הספורט. המחקרים השונים הוצגו בכנסים אקדמיים בצפון אמריקה, באירופה ואף בבריטניה במהלך משחקי לונדון 2012.

מאמרים קשורים: היכן תתקיים אולימפיאדת 2024? אלה הערים שיתמודדו | מיתוג אולימפיאדת החורף סוצ'י 2014 | אולימפיאדת ריו 2016 – החלה הספירה לאחור | האסטרטגיה מאחורי מיתוג אולימפיאדת לונדון 2012


מיתוג שבוע הגאווה באמסטרדם – We Are

לוגו שבוע הגאווה אמסטרדםהעיר אמסטרדם היא מותג מוכר היטב בכל העולם, ונשען על מספר נכסי מותג הקורצים למבקרים רבים, ושיחד יוצרים דימוי של עיר בה ניתן ליהנות מחופש רב (מסוגים שונים). הזנות החוקית, הסמים החוקיים והמגוון האתני והמיני, יחד עם איכות חיים גבוהה, איכות סביבה ואווירה נינוחה ביססו לאורך שנים את אמסטרדם כמותג אהוב, ויעד פופולרי לתיירות.

"Amsterdam Gay Pride הוא שבוע לזכור איפה היינו, לחגוג עד כמה התקדמנו ולהתגאות בלאן אנו הולכים. זהו פסטיבל מרתק המצדיע לכוח וליופי של גיוון מיני, מתפוצץ מאנרגיית אהבה ויצירתיות צבעונית היוצרים חגיגה המבטיחה שאף אחד לא יפספס את האווירה המעוררת והמבדרת המאפשרת לכל אחד להיות מי שהוא ולאהוב את כל מי שהוא בוחר".

שבוע הגאווה באמסטרדם הוא אחד האירועים הציבוריים הגדולים ביותר בהולנד, המושך מאות אלפי משתתפים, ומתקיים מאז 1996. שיא האירוע הוא משט הסירות בתעלות העיר. בשנת 2006 הודיע ארגון העסקים הגאים של אמסטרדם לעירייה כי הוא אינו מעוניין להמשיך ולארגן את האירוע, והחליט להחזיר את הרישיון. ארגון האירוע הועבר לקרן ProGay Foundation, אשר בעזרת תמיכת העירייה וגופים נוספים ארגן את האירוע, מאז מוכר האירוע בשם We Are – Amsterdam Gay Pride.

בעקבות השינוי הוחלט גם להרחיב ולהעמיק את האירוע: ב-2007 הוכנסה לראשונה סירת נוער למשט הגאווה, הפרלמנט השתתף, וסירת נישואים גאים שולבה במשט. ב-2009 הוקם ה- LesBian Pride והוצג ה-art&culture-day. במקביל, האירוע כולו גדל מאד, מכ-320,000 משתתפים בשנת 2006 ליותר מחצי מיליון ב-2009, והוא נחשב לאירוע הציבורי הגדול ביותר בהולנד, מלבד יום המלכה.

הלוגו הישן

הלוגו הישן

מטרת מיתוג אירועי הגאווה היה להגדיל את היקף האירועים ולשקף את התוכן התרבותי והספורטיבי שהוא כולל. חברת VBAT שביצעה את המיתוג עבור עיריית אמסטרדם, פיתחה את הקונספט We are Amsterdam Gay Pride שיכול להיות מתורגם למסרים שונים: We are Dancing, We are Proud, We are Coming Out. הלוגו החדש מציג פרח, סמל לגאווה וביטוי עצמי, ועלי הכותרת שלו הם צלליות של הבניינים האופייניים לאמסטרדם. סמל זה עוצב כבר בשנת 2008, והשנה מארגני האירוע ביקשו לפתח זהות חדשה ללוגו המוכר.

הלוגו החדש מורכב מהאותיות A, G, P – ראשי התיבות של Amsterdam Gay Pride, העולות זו על זו ויוצרות קישור לקשתות של גשרי תעלות העיר. המסגרת הפשוטה מאפשרת שימוש בחללים הפנימיים באופן מגוון להוספת תמונות, טקסטורות וצבעים, וסמל הפרח ממשיך להיות בשימוש ומשולב בלוגו החדש.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

מאמרים קשורים: מצעד הגאווה במוסקבה נאסר ל-100 שנה | שיווק יעדים ותיירות לשוק הלהט"ב | מיתוג אירוויזיון 2013, מאלמו, שבדיה | אקסטרווגזה בפריז ואמבטיה באמסטרדם – סוף עידן הראוותנות במוזיאונים | הערים והמדינות המאושרות בעולם