המוזיאון החדש של תל אביב. על ערים ומוזיאונים, שילוב או בידול, גישות שונות בתכנון

מתחם גינדי תל אביב, הדמיה

מתחם גינדי תל אביב, הדמיה

אתר xnet מציג את "פורום התערוכות" – המוזיאון החדש של תל אביב, במתחם השוק הסיטונאי שבבנייה: על חורבות השוק הסיטונאי הישן של תל אביב, בתוך משולש הרחובות קרליבך-חשמונאים-מנחם בגין, מקימים בימים אלה את אחד ממתחמי המגורים הגרנדיוזיים שנבנו בעיר. 11 מבני מגורים יאכלסו 800 יחידות דיור על גבי קומת קרקע מסחרית, ולצידם קניון פתוח ומבני ציבור. אל המתחם יצטרפו בהמשך ארבעה מגדלים, בני כ-40 קומות כל אחד, שיאכלסו 1,200 יחידות דיור נוספות.

בין הבניינים יהיה גן ציבורי מוגבה, והתכנית כוללת רצועה של בנייה ציבורית. העירייה, מעניקה כעת תמורה לציבור במסגרת אותה עסקה. "פורום התערוכות", מבנה ציבור גדול במרכז השכונה ("מתחם גינדי"). בניגוד למתחם המסוגר, עושה רושם שהפרויקט הציבורי יעניק לתושבים ולתיירים חלל ציבורי משמעותי עם רחבה נעימה לשהות בה.

פורום התערוכות, תל אביב

פורום התערוכות, תל אביב

השטח שהוקצה למבנה הוא קטנטן: 150 מטרים רבועים. האתגר התכנוני היה גדול, מסביר האדריכל שי בוכמן, חבר צוות מרכז של העירייה, "שכן השטח מצומצם וקומת הקרקע צפופה ובעייתית". לכן, קווי המתאר של המבנה מתרחבים ממפלס הגן וגולשים ומרחפים מעל לקניון או מעל למגרש הכדורסל של בית הספר שייבנה בסמוך.

פורום התערוכות, תל אביב

פורום התערוכות, תל אביב

בעירייה התכוונו לקבל השראה משני מוזיאונים במנהטן – וויטני וה-New Museum – שמהווים חלק אינטגרלי מהרקמה העירונית. שני המוזיאונים ניחנים במערכת תנועה מינימליסטית ומנצלים מגרשים קטנים באופן מיטבי.

צוות השופטים, בחר פה אחד בהצעה של קימל-אשכולות. "הצעתם מציגה מארז מוגמר שאפשר לעבוד איתו, שמשתלב במתחם אבל גם לא נבלע", אומר בוכמן. הפרויקט שואף לחבר בין מפלס הרחוב לגן הציבורי החבוי. האדריכלית מיכל קימל-אשכולות אומרת: "החלטנו 'לזרום' עם תנאי הפתיחה של הפארק העילי, ותיכננו מבואת כניסה ש'גולשת' לתוך הפארק באמצעות מערכת תנועה דומיננטית שמתחברת לקומת הכניסה של 'פורום התערוכות', בגובה 8 מטרים מעל פני הרחוב". התוצאה: בקומת הרחוב של קרליבך תהיה רחבת כניסה בעלת קווי מתאר לא שגרתיים. למאמר המלא, כולל ההצעות שלא זכו

סינגפור - הגלריה הלאומית לאמנויות

סינגפור – הגלריה הלאומית לאמנויות

תוספת חדשה לרובע התרבות והאמנות של סינגפור – ה-National Arts Gallery– מציג גישה בעלת גבולות מטושטשים להגדרת רובע התרבות הכולל את המוזיאון הלאומי של סינגפור, מוזיאון האמנות של סינגפור, מוזיאון פראנקאן, בית האמנות והמוזיאון לתרבויות האסייתיות. האזור מתפרש מגדת הנהר, דרך איזור העסקים עם הבניינים הגבוהים. ב-2016, הגלריה הלאומית לאמנויות תצטרף גם כן, לאזור המשלב מוזיאונים ומתחמי תרבות במרחב העירוני, אולם לא בכל מקום זו הגישה. בארה"ב לדוגמה נוקטים בגישה שונה.

בערים אמריקאיות גדולות רבות, המוזיאונים מבודדים בפינות העיר, פעמים רבות בתוך פארק, ויוצרים מובלעת עבור בנייני התרבות כך שיהיו טבועים בסביבה רגועה יותר, במקום במרכז הרעש העירוני, כמו בסינגפור. סן פרנסיסקו, שיקגו וסן דייגו הן 3 דוגמאות לגישת "מובלעת המוזיאון". ניתן גם לראות הבדלי גישות אלה גם בין ירושלים, עם קריית המוזיאונים המבודלת מהעיר, לתל אביב בה המוזאונים מוטמעים יותר במרחב העירוני, ו"פורום התערוכות" הוא עוד דוגמה לכך.

מוזיאון ישראל, ירושלים

מוזיאון ישראל, ירושלים

סן פרנסיסקו מפורסמת בגשר שער הזהב שלה, וגם מתגאה בפארק גשר הזהב, הכולל את מוזיאון יאנג, האקדמיה למדעים של קליפורניה, הגנים הבוטניים ומרכז המוזיקה. הפארק ממוקם במרחק 10 דקות נסיעה מחוץ לעיר, נגיש בכל אמצעי התחבורה וחביב במיוחד על רוכבי אופניים ורצים. הפארק רחוק מספיק מהמולת מרכז העיר, וקרוב מספיק ונגיש למספר גדול של מבקרים בכל השנה. בנוסף יש אוטובוס שעובר בכל אתרי הפארק.

למרות המיקום הלא מרכזי של הפארק, המוזיאונים בו נהנים מכמות מבקרים משמעותית, אולי דווקא בגלל במיקום הייחודי בטבע. הפארק עצמו נקרא "החצר האחורית של סן פרנסיסקו" וכולל אגמים, מתקנים לפיקניק ומסלולי הליכה. הוא תוכנן לפני יותר מ-100 שנה ומשמש דוגמה לחיקוי בכל העולם. תכנון שכזה מציע מעין נווה מדבר של חוויה תרבותית תוך שמירת הרלוונטיות על ידי המיקום הקרוב לעיר המשתנה במהירות.

גישה דומה קיימת בסן דייגו ושיקגו. בלבואה פארק, ממוקם מצפון למרכז העיר סן דייגו, וכולל את מוזיאון ההיסטוריה הלאומי, המוזיאון לאדם ואת מוזיאון האוויר והחלל של סן דייגו, ופארק גדול הקרוי "קמפוס המוזיאון" כולל גם פלנטריום, אקווריום ומוזיאון להיסטוריה של הטבע.

אתרי תרבות אלה הם מבודדים ויוצרים אתרים קטנים, מבודלים מהעיר. מוזיאון עירוני מחזק את סביבתו מעבר לבניין המוזיאון עצמו, לסביבה כולה. הפארקים יוצרים קישור בין המוזיאונים המשמשים כעוגנים. בסך הכל השטחים הירוקים מאפשרים גישה נוחה למוזיאונים ברגל. הפארקים גם משמשים לאירועי תרבות ומוזיקה.

למוזיאון העירוני יש יתרונות רבים, אבל החלופה אינה פחות טובה. בניו יורק המוזיאונים ארוגים לתוך המרקם העירוני של מנהטן. מוזיאון המטרופוליטן, מרכז גטה לתרבות גרמנית ומוזיאון הגוגנהיים יוצרים על השדרה החמישית את "Museum Mile", בעוד מוזיאון המומה והמוזיאון להיסטוריה של הטבע נמצאים החלק התחתון של מנהטן. הם לא כולם נמצאים באותו איזור של העיר, אלא מפוזרים בה. באופן זה, מתאפשר למבקרים לגלות חלקים אחרים של העיר ולהתערב ברחובות.

מאמרים קשורים: המתחמים החדשים שיזנקו בתל אביב בשנים הקרובות | תכנון מוזיאון הטבע בירושלים – הוכרזו הזוכים | הקרייה הלאומית לארכאולוגיה בירושלים | מיתוג שנת 2012 כשנת האמנות בתל אביב | עיצוב מחדש לכניסה למוזיאון המטרופוליטן בניו יורק

מודעות פרסומת


כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s