המגמות העכשוויות שמשנות את הערים שלנו לתמיד

כשמדובר בטכנולוגיה ואסטרטגיה, ממשלות, לעיתים קרובות, מפגרות אחר ההתקדמות, ונמצאות הרחק מאחורי העסקים החדשניים. הן נעות לאט, חוששות מסיכון, וכפופות להגבלות רבות של חקיקה ובחירות. ערים, לעומת זאת, נעות מהר יותר, והן מצליחות לייצר חדשנות על ידי בניית שיתוף פעולה עם המגזר העיסקי.

המגמות המשמעותיות ביותר המגדירות עסקים כיום – ניידות, מעורבות, מידע וחדשנות – בתקופה של קשיים כלכליים מגדירים גם את רוב הערים החדשניות, והדבר עומד לשנות את הדרך בה אנו חיים.

מעורבות תושבים באמצעות הטלפונים החכמים – עבור תאגידים, האתגר הוא לערב את העובדים והלקוחות, עבור ערים, האתגר הוא לערב את כל מי שחי בעיר. שירותים אינם פועלים כאשר אנשים לא יכולים או לא רוצים לבקש אותם, ולהעניק לשירותים דרכים קלות יותר ליישום יכול לשנות את כללי המשחק לחלוטין.

בדיוק כמו עסקים, ערים משתמשות באפליקציות סלולריות עשות זאת. בוסטון לקחה את זה צעד אחד קדימה, ופרסמה בקשה לערב את הקהילות המקומיות כדי לשפר את אחריות הממשל. העיר השיקה כבר ב-2009 את האפליקציה הראשונה לתושבים. כיום זה כבר לא חדשני שתהיה אפליקציה לדיווח על מדרכה שבורה או פנס רחוב לא תקין, אבל כשהאפליקציה הראשונה הושקה בבוסטון, היה בה טוויסט. הם לא יצרו מאפליקציה שרק מחברת בין אזרחים לממשל המקומי, הם גם ווידאו שמי שמדווח, עושה זאת לקהילה שלו. כך קרה, לדוגמה, שמישהו דיווח על בעל חיים לכוד במיכל אשפה, תושב אחר שראה את הדיווח, דיווח כי מדובר  באופוסום, והדיווח עבר אל העירייה. ההשקעה באפליקציה הייתה משתלמת, וכעת 20% מהדיווחים לשירותים העירוניים מגיעים דרך האפליקציה.

בדיוק כמו תאגידים, ערים משתמשות באפליקציות אלה לקבל מידע ולשפר את השירותים. המידע המדווח, מי שמדווח ומאיפה הם ובאיזו מהירות הם נענו הם מרכיבי מידע חשובים עבור העירייה לשיפור השירותים העירוניים.

facebookמשחקים בפייסבוק ומפגשים קהילתיים אינטראקטיביים – אחת המגמות החמות ביותר בעסקים נקראת gamification. היא נמצאת בשלביה הראשונים, אפילו בחברות הכי מתקדמות, אבל יש ערים שכבר מתחילות לאמץ אותה במהירות, כמו שמסביר כריס מור, מנהל המידע הראשי בעיר אדמונטון: "בשנה הקרובה אנו משיקים משחק פייסבוק סביב תחבורה ובטיחות. למרות שהנהגים באדמונטון הם זהירים, תמיד יש מקום לשיפור, ומשחקים הם אפקטיביים משום שיש בהם מרכיב של תחרות שעושה אותם למשכנעים, וכללים שעושים אותם קלים להשתתפות."

מור מאמין כי האפשרויות הן רחבות בהרבה ממשחק אחד בפייסבוק. "אם אנו יכולים לחשוב על איך לחשוב על הערים שלנו כמשחק, לא עשות אותן קלות או ילדותיות, אלא לגשת אליהן כמו אל משחק- אנחנו נביא רמה חדשה לגמרי של שיח". חלק אחר של המשחקיות מציע תמריצים ותגמולים להתנהגות רצויה. על פי ביל אוטס, מנהל המידע הראשי של בוסטון, עירו בחנה גישה חדשנית ביותר למפגשים הקהילתיים המאד לא אפקטיביים לעיתים.

"שיחקנו עם פיילוט לפרויקט בשם Community PlanIT. הרעיון היה איך מפגשים קהילתיים יכולים להתנהל טוב. מה שהפרויקט עושה זה שהוא משתמש בכמה רמות של משחקים כדי ללמד את האנשים לגבי הנושאים שעל הפרק. לעיתים, במפגשים הקהילתיים יש אנשים המבינים היטב ואחרים שכלל לא. הפרויקט מתגמל אנשים הלומדים דברים ותורמים. הוא נותן להם אפשרות להשתמש במה שלמדו כדי להצביע על הפתרונות המוצעים." התכנית הזו נמצאת כבר בשימוש בפילדלפיה ובערים אחרות.

Community PlanIT בוסטון

חסכון בכספי משלמי המיסים על ידי ייעוץ לערים אחרות – ערים ידועות כמשאבות כסף, גוררות גירעונות, ומעלות מיסים, יותר מאשר כמוצאות דרכים חדשות וחדשניות להכניס כסף. ערים חדשניות מוצאות דרכים לא רק לפתח מומחיות לטובת תושביהן, אלא כדי להשתמש בה כדי לעזור ערים אחרות ולהקטין את הנטל הכלכלי על התושבים.

אחד הדברים שעושים בבוסטון, הוא שהעיר פותחת משרד בבייג'ינג שיספק שירותי ייעוץ בנושא ניהול אשפה. העיר עושה זאת בכדי לעזור לערים אחרות, אבל זהו גם מקור הכנסה. הערים המנוהלות טוב ביותר הן ערים שרוצות לחדש ולחלוק את ניסיונן ולהפוך אותם להזדמנויות חדשות.

להפיק את המירב מעובדי העירייה – קיים חשש בלקיחת סיכונים גדולים לגבי חדשנות. לעיתים אפילו עסקים מוצאים זאת מסובך, וזה לרוב לא סימן ההיכר של ערים. ניתן למצוא הרבה שינויים מצטברים, אבל אין הרבה שינויים מהותיים בניהול ערים. אבל אם ארגונים רוצים לעשות שינויים גדולים, הם חייבים שיהיה להם מקום לעשות זאת ולספוג את הסיכון, וזה בדיוק מה שבוסטון עושה.

העיר יצרה את "המשרד החדש למכניקה של עיר" (the Office Of New Urban Mechanics), שמהווה מקום להתנסויות עבור העיר. שם מעלים רעיונות, מנסים חלק מהם, יוצרים מוצרים ושירותים – דרכים חדשות להתמודד עם בעיות ישנות- ואלה שמצליחים, מיישמים בקנה מידה גדול. מציאת חדשנות בתוך ארגונים גדולים הוא אתגר ניהולי גדול, ובוסטון מנסה לעשות זאת במסגרת העיר. היו במחלקות של העירייה בעבר הרבה אנשים עם רעיונות חדשניים, שלא ידעו לאן ללכת עם הרעיונות שלהם. כיום זה כבר לא אתגר, הם יודעים בדיוק לאן ללכת, כך שהדרך לחדשנות מתחזקת.

פחות בירוקרטיה ויותר מנהיגות – עסקים משקיעים זמן רב בפיתוח התרבות הארגונית שלהם, שתבטיח שהיא מתאימה לסדרת ערכים מסוימת, ותקדם יצרנות וחדשנות. אדמונטון מנסה ליצור תרבות המתנהגת פחות כמו ממשל מסורתי, ויותר כמו חברה שטוחה כמו גוגל.

אחד הדברים בו העירייה מתרכזת הוא שינוי התרבות הארגונית, וזה קורה מתוך כך שהמינהל והמנהיגות אומרים שיש צורך להתרחק מההיררכיה של הניהול והשליטה, המבוססת מטרות לכיוון של אירגון שבו אנשי המקצוע החכמים והבוגרים פשוט עושים דברים על פי עקרונות של מנהיגות. שינוי התרבות בתחום הטכנולוגיה הוא חשוב במיוחד, עם הכניסה של טכנולוגיות חדשות. בהרבה ערים התחום הטכנולוגי אינו עוקב אחר ההתפתחויות המהירות, ולא מנצל את ההזדמנויות הענקיות שהטכנולוגיה מציעה לערים.

תחרות האפליקציות של עיריית תל אביברעיונות ואפליקציות מהציבור – אחד היתרונות הגדולים של המודל העיסקי של פייסבוק הוא שכמיליארד איש נותנים לו את המשאב החשוב ביותר – המידע האישי, בחינם. ערים עושות דבר דומה בכך שהן מנגישות את המידע שלהן, ומאפשרות לתושבים לייצר אפליקציות ולבצע מחקרים המבוססים על מידע זה.

הנגשת המידע העירוני לאנשי מקצוע המעוניינים לחקור או ליזמים המעוניינים לפתח אפליקציות הוא חלק גדול מהדרך בה ערים מנסות לערב תושבים. באדמונטון פתחו תחרות לפיתוח אפליקציות בשנת 2010, וקיבלו 34 אפליקציות חדשות עבור 50,000$, אילו העיר רצתה לפתח בעצמה את אותן אפליקציות המחיר היה גבוה פי כמה, ומשך הפיתוח בהתאם. גם תל אביב השיקה תחרות דומה לאחרונה, ובאפריל 2013 יוכרזו הזוכים.

שימוש בתכונות הייחודיות לעיר בתחרות הגלובלית – סחר הוא אחד המרכיבים החשובים ביותר לעיר –  המידה בה העיר מייצרת או מספקת שירותים הנמכרים מחוצה לה, במדינה וברחבי העולם. כדי להצמיח זאת, ערים צריכות להתמקד במה שעושה אותן לייחודיות. ערים מסויימות, בגלל המאפיינים שלהן, או בזכות אלה שחיים בהן, ואילו משאבים יש להם, יהיו טובות יותר בתחומים מסוימים מערים אחרות. בדיוק כמו תאגידים, הן יכולות לייצר את הערך הרב ביותר על ידי התמקדות בתחומים אלה, וביתרונות התחרותיות שלהן, ולהשתמש בטכנולוגיה כדי למנף זאת. ערים הן גם רשתות, המייצרות יחד ומנוהלות יחד. הערים החכמות ביותר הן אלה שבהן ממשל, אוניברסיטאות, מוסדות ועסקים פועלים יחד עם סוג ש "מטרה משותפת".

יותר שקיפות – עבור ערים, תושבים הם משקיעים. הם בחרו לגור במקום מסויים, ומשקיעים בו את כספי המיסוי שלהם, ומוציאים את כספם בעיר. כך שבדיוק כמו שתאגידים הם שקופים עבור מחזיקי המניות שלהם, ערים צריכות להיות שקופות עבור תושביהן. פתיחות ושקיפות צריכה להיות אסטרטגיה של ערים, זה לא רק הנגשת מידע, זה פשוט להיות פתוח. מטרת המינהל אינה לייצר מידע, מטרתו לייצר תוצאות.

מאמרים קשורים: תחרות האפליקציות של עיריית תל אביב | הערים שלנו הופכות למפעלי מידע | על ערים שמתקשרות באפליקציות | איך רשתות חברתיות עושות ערים טובות יותר | המידע הזמין שמראה לנו את העיר כמו שמעולם לא ראינו

מודעות פרסומת


להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s