רעיונות שכל עיר צריכה לגנוב מברצלונה

ספרד אמנם מתמודדת עם בעיות כלכליות חמורות, אבל ברצלונה היא עדיין אחת הדוגמאות הטובות ביותר לערים בעולם, ומעטות הן הערים שנותנות השראה כמוה. בשל כך היה זה רק הולם שהכנס השני לערים חכמות יתקיים בעיר זו. כנס Global Smart City אמנם עסק בעיקר בשילוב טכנולוגיות בחיי העיר, והעיר היא מובילה עולמית בתחום עיר חכמה, אבל ברצלונה גם מזכירה לכולם עד כמה הדברים הבסיסיים, כשהם עשויים בחכמה, עושים עיר לנהדרת.

אל תחשוב כמו מתכנן עיר, ארכיטקט או מהנדס. חשוב כמו אזרח: עבור הארכיטקטים של ברצלונה, בניית עיר היא בעיקר עניין ציבורי ושל חיים ציבוריים, ולא רק בניינים. עם גישה יותר הוליסטית, מתכננים בעיר הזו לא פועלים בבידוד, והתוצאות מוכיחות זאת. זה עשוי לנבוע מההערצה שלהם למתכנן Ildefons Cerdà, שלא הגביל את עצמו ללימודי הנדסה אזרחית. סרדה שימש כמתכנן עיר, ארכיטקט ואפילו מומחה בריאות- במילים אחרות, כבונה עיר הוליסטי. בזמן בו חשיבה מוגבלת עדיין מנסה לפרק חשיבה אורבנית לדיציפלינות והתמחויות באמריקה, סרדה והגישה ההוליסטית ש ברצלונה היא משהו שיש לשאוף אליו.

ארכיטקטים, תפסיקו להתלונן על חוקים! כל הזמן נשמעות טענות מצד ארכיטקטים כי חוקים ותקנות "מגבילות את היצירתיות". בהקשר זה צריך להביט בשדרת Passeig de Gracia בברצלונה. כמו ברחובות יפים אחרים בהם חוקים קובעים את גובה הבניינים, רוחב הרחוב ונתונים אחרים, עדיין יש מקום לארכיטקטים להיות יצירתיים מאד ומגוונים.

הדוגמה הטובה ביותר היא בניין שתכנן גאודי, והקרוי La Pedrada, המשמש כבניין פינתי "טיפוסי" (עומד תחת החוקיות של זוית 45 מעלות לרחוב, מה שהופך כל צומת למגוונת, פתוחה וסוג של כיכר), ועדיין אין שום דבר טיפוסי בבניין שתכנן גאודי עבור פינת הרחובות הזו. המבנה יפיפה, יצירתי ותורם לתבנית העיר. זו הוכחה כי אף על פי שבכל עיר קיימים חוקים שחלקם חכמים וחלקם פחות, ארכיטקטים טובים יודעים איך לפעול במסגרתם.

תכנון ההליכה ברגל והנסיעה על אופניים למשהו שלא ניתן לעמוד בפניו: כמו ברוב ערי אירופה, רכבות וכלי תחבורה היו עמוד התווך של ברצלונה, עם מערכת הפרוסה לכל מקום נדרש. עם זאת זו אינה האפשרות היחידה לתנועה בעיר.

השדרות הרחבות שתכנן סרדה מציעות מספיק מקום לתשתית מגוונת. הליכה ברגל תמיד היתה בעדיפות, כפי שמוכיח רחוב ה- La Rambla, שהוא אחד מהרחובות הטובים ביותר להולכי רגל בעולם. תכנית ההרחבה של סרדה עשתה את ההליכה מהנה כמעט בכל מקום- 50% מכל השטח ברחובות מוקדשים למרחב הליכה, כשהשאר מוקצים לסוגי תחבורה אחרים.

רכיבה על אופניים נעשית יותר ויותר פופולרית בברצלונה, ונתמכת על ידי תכנית השכרת האופניים המקומית, וגישה מאד פשוטה לנתיבי אופניים (חלקם מופרדים וחלקם לא) במטרה להגביר את הבטיחות של הרוכבים. כשהעיר החלה להתקין נתיבים מופרדים, היא הקצתה שטח עבורם מהחצי שמיועד לתחבורה ולא מהחצי המיועד להליכה. ברצלונה היא אחת מהערים האלה בהן יש לך אפשרויות רבות לתנועה בעיר, וצורת העיר מאפשרת בחירה כזו. בגלל הצפיפות ועירוב השימושים, הליכה, רכיבה, ותחבורה תמיד נמצאים בקרבת מקום.

רחובות קטנים עובדים נהדר, וגם רחובות גדולים, אם מתוכננים נכון: כשהולכים דרך הרובע הגותי בברצלונה, לא ניתן שלא לחשוב על כל דבר המובן של קנה מידה. הרחובות הצרים והסמטאות, עם הבניינים הגבוהים והצפופים, יחד עם רוחב הרחובות, יוצרים סביבה עירונית מצוינת, שכמוה לא ניתן למצוא כלל במקומות כמו צפון אמריקה לדוגמה, שם הערים נופחו כדי להכיל מכוניות ומשאיות.

בו בזמן, הרחוב הראשי יכול להיות רחב מאד, ועצים בוגרים מגדירים את "אזורי המשנה" של הרחוב ויוצרים תחושה של קנה מידה, יחד עם הגובה הקבוע של הבניינים שיוצר תחושה של מרחב עירוני שבו הרחוב לא מרגיש רחב מדי או בעל כל אותן מגרעות של רחובות גדולים. העיר הזו ממחישה את החשיבות של הבחירות שמעצבות את הרחובות שלנו, ופרטי העיצוב שיכולים להשפיע על האופן בו אנו חשים ברחוב.

בניינים גבוהים  הם לא האויב: רק שהם לא צריכים להיות בכל מקום – ברצלונה היא עיר בגודל בינוני. חלק משמעותי מהתכנית של סרדה היה קנה מידה קבוע של 7 או 9 קומות לבניינים. למרות זאת, העיר אימצה מגדלים הממוקמים באופן אסטרטגי בשנים האחרונות. דוגמה לכך היא בניין Torre Agbar היפיפה הנראה מחלקים רבים של העיר.

ערים רבות ממשיכות בוויכוח לגבי גובה בנייה, כשבניין השארד בלונדון הצית לאחרונה ויכוח בנושא בבריטניה. ברצלונה, לעומת זאת, מציגה גישה לפיה השאלה היא לא האם, אלא איפה. הצבת בניינים גבוהים באזורים שאינם פוגעים במרקם הקיים, ומשולבים בנוף העירוני, או עוזרים למקם את עצמנו, כסוג של ציון דרך במפה, יכולים להיות בעלי ערך. הרעיון הוא למצוא מיקום חכם עבור גובה, ולדרוש בניה יפיפיה שתשתלב במרחב הציבורי.

אפילו ברצלונה יכולה ללמוד מברצלונה: כמו כל הערים, ברצלונה אינה מושלמת. גם בעיר הזו נבנו שיכונים ושכונות בהן לא יושמו העקרונות הקיימים במרכז העיר. חלק מהמרחבים הציבוריים נראים כאילו הם תוכננו עבור מגזינים של אדריכלים, יותר מאשר לשימוש בני אדם, והם עומדים שוממים מאדם. בניינים רבים נראים כי נבנו בקנה מידה לא מוצלח והם עומדים בלב שטח מת מסביבם. מכאן שאפילו בעיר המוצלחת הזו עדיין יש מקום לשיפור.

נכתב על ידי ברנט טודריאן, יועץ ומתכנן ערים

מאמרים קשורים: הזוכים בפרס האירופי למרחבים ציבוריים | מדוע הרחובות אינם שייכים לאנשים, במקום למכוניות? | דירוג הערים הטובות בעולם | מה קורה למותג כשבעיר מתחוללות מהומות? ברצלונה | תכנית דרמטית להגבלת כלי רכב בבולוניה

מודעות פרסומת

One Comment on “רעיונות שכל עיר צריכה לגנוב מברצלונה”

  1. אוהד הגיב:

    היה כיף לקרוא ומעיין במיוחד.
    אני מסכים לכל מילה, ללא ספק ברצלונה היא אחת הערים הממותגות ביותר שיש 🙂
    כדי להוסיף גם את ההתכתבות של העיר עם הים (הרחובות האלכסונים עם הפינות החתוכים שמאפשרים זרימה של אויר באישאמפלה ובדיאגונל כדוגמה), רוח התושבים ומקומות הבילוי וזה רק על קצה המזלג…


להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s