להיות עם ולהרגיש בלי: מכרז לאפליקציית תיירות (של משרד התיירות)

משרד-התיירותמשרד התיירות פרסם לאחרונה מכרז ליצירת אפליקציית תיירות לטובת התיירים המגיעים לישראל. מטרת האפליקציה, על פי מסמכי המכרז היא: "להגדיל את היקף המידע, השלם ככל הניתן, המובא לתייר הפוטנציאלי והתייר המגיע למדינת ישראל וכן את הנגישות אל המידע, באמצעים טכנולוגיים מתקדמים וזמינים". "מטרתו של מאגר המידע, לספק מידע עשיר ונגיש לתיירים המבקרים בישראל ותיירים המתכננים את ביקורם בישראל בעתיד, תוך הצגת עושר האטרקציות הקיימות בארץ ומגוון אפשרויות הסיור והטיול בישראל.  מאגר המידעי כלול תוכן מילולי בשפה האנגלית, לצד תמונות או סרטונים קצרים, ויהיה בעל אופי שיווקי.." אכן כוונה טובה וראויה, וצורך אמיתי כפי שפרטתי בפוסט שעסק בסקר שתוצאותיו הן כי תיירים מצפים לחווה דיגיטלית וניידת טובה יותר.

תנאי הסף להשתתפות במכרז כוללים: מחזור כספי של לפחות מיליון ₪ בכל אחת משלוש השנים האחרונות, וערבות בגובה 300,000 ₪. ותקופת ההתקשרות למכרז עומדת על 3 שנים, עם אופציה להארכה של עד שנתיים נוספות. זמן אספקת האפליקציה הנדרש הוא תוך חודש ימים (!) ממועד ההודעה על הזכייה. – בתרגום למי שאינו מצוי בהליכי מכרז שכאלה, מטרת תנאי סף אלה הוא להשאיר מחוץ לתהליך חברות קטנות, ולכלול בו רק כאלה שיש ברשותם מערכת דומה פעילה, שכן לא ניתן להקים מערך דומה וחדש בפרק הזמן שהמכרז מקציב.

המתמודדים במכרז נדרשים להגיש הצעה למודל עיסקי שיבוסס על מכירת שטחי פרסום באפליקציה, לצורך מימון עלויות התחזוקה, שידרוג, אירוח וכיוצ"ב, ותהיה זמינה בחינם למשתמשים (התיירים). מודל עיסקי זה מזכיר את המודל של אתר התיירות לירושלים, המבוסס גם הוא על יזם פרטי, שהקים אתר תיירותי הממומן על ידי פרסומות ותקציב מהרשות לפיתוח ירושלים.

הסעיף המטריד ביותר במכרז עוסק בהסתרת הקשר של האפליקציה למשרד התיירות, ציטוט: "האפליקציה תישא את שם בעליה או כל שם אחר, והאחריות למידע תהיה עליו. השם "משרד התיירות" או לוגו המשרד לא יצוין במישרין או ברמיזה, בצמוד או בהקשר לכך. לא תחול על המשרד כל אחריות בגין כל מידע שהוא המופיע באפליקציה ו/או באופן השימוש בה".

עולה השאלה: אם משרד התיירות מצא לנכון, וטוב מאוחר מלעולם לא, לפתח אפליקציה לטובת שיפור חווית התיירות בישראל, מדוע הוא מסתיר את הקשר אל המשרד, וכן מדוע לא מפותחת אפליקציה נקייה מפרסומות ואינטרסים כלכליים, וכזו המתרכזת רק בטובת התייר וחווית הטיול שלו בישראל? אולי זה מה שנקרא "עושים מהפכה בתיירות"…

מאמרים קשורים: תיירים מצפים לחוויה דיגיטלית וניידת טובה יותר | אתר התיירות של ירושלים | אפליקציות הערים בישראל | "כל אחד מביא אחד"- הגירסה שעובדת | שיווק ישראל מול שיווק ניו זילנד

מודעות פרסומת

אקסטרווגנזה בפריז ואמבטיה באמסטרדם – סוף עידן הראוותנות, ואיך זה קשור לבילבאו

בניין הפילהרמונית של פריז

בניין הפילהרמונית של פריז

עם כניסתו לתפקיד, ממשלתו של פרנסואה הולנד עצרה מיידית מספר פרויקטים ראוותניים שהושקו על ידי קודמו, סרקוזי, אולם מבנה אלומיניום אחד ניצל מגזרה דומה.

הבניין החדש והפוטוריסטי של הפילהרמונית של פריז, שעיצובו נבחר במסגרת תחרות – בניין מתכת עצום, שנבנה תוך הבטחה לשנות את קו הרקיע של צפון פריז – נמצא על המסלול הבטוח להפוך לבניין הקונצרטים היקר בעולם, למרות ניסיונות של פוליטיקאים שונים לעצור את הפרויקט, בגלל מחירו ההולך וגדל. ממשלת צרפת החליטה להמשיך בבניית הבניין, רק משום שזו התקדמה עד לנקודת אל חזור. הבניין צפוי לפתוח את שעריו, באיחור של שנתיים, ב-2015, לאחר עיכובים, דחיות, מחאות ותקציבים שהתנפחו, ולאחר שהתקציב יותר מהכפיל את עצמו לסכום הדמיוני של 510 מיליון דולר.

בניין הפילהרמונית של פריז

בניין הפילהרמונית של פריז

אולם הקונצרטים בן ה-2,400 מושבים ממוקם ב-Parc de la Villette, בצד הצפון מזרחי של פריז, בסמוך לכביש הטבעת המקיף את העיר והפרברים העניים. הוגי המבנה טענו שהוא לא רק יענה על הצורך בבניין קונצרטים ייעודי בעיר, בדומה לאלו הקיימים בלונדון או ברלין, אלא גם יחולל מהפך על ידי משיכת צעירים וקהלים "לא קלאסיים".

בניין המתכת האקסטרווגנטי, שהושווה לערימת אבני מרצפת ענקיות המשקפות את העיר, הוא היצירה האחרונה של ה"סטארכיטקט" הצרפתי ג'אן נובל, שתכנן בין השאר את ה- Institut du Monde Arabe, ואת המוזיאון האתנוגרפי השנוי במחלוקת Quai Branly. הוא תיאר את בניין הפילהרמונית כפרויקט היוקרתי ביותר בקריירה שלו, והשווה את גג המתכת לגבעה אליה מבקרים יוכלו לטפס, כשעל הלוח הגג בגובה 52 מטרים, תוקרן רשימת הקונצרטים, ותראה מכביש הטבעת של פריז, כך שהנוסעים התקועים בפקקים המפורסמים יוכלו לדעת מה מתרחש בבניין.

אגף חדש במוזיאון באמסטרדם

אגף חדש במוזיאון באמסטרדם

אגף מוזיאון חדש באמסטרדם ל-Stedelijk   Museum שנפתח לאחרונה, ושעוצב בצורת אמבט רחצה, הוא התוספת האחרונה, ויש האומרים המגוחכת לעיר, שגם היא מסמלת את סיומו של עידן התקציבים האדירים, רדיפת הפרסום, והראוותנות שאפיינו את מבני הציבור, ושדועכים יחד עם הכלכלה.

העיצוב החדש של המוזיאון באמסטרדם, שתקציב בנייתו היה 170 מיליון דולר, ושתוכנן על ידי משרד האדריכלים ההולנדי Benthem Crouwel, לא הוסבר. המבנה בן ה-12,000 מ"ר, צמוד לבניין ישן המאופיין בפסים באדום ולבן, שנבנה בשלהי המאה ה-19 בסגנון ניאו רנסנסי. התוספת החדשה הפכה את הכניסה למוזיאון, כך שהיא נמצאת כעת בכיכר שסביבה נמצאים גם מוזיאון ואן גוך ומוזיאון Rijksmuseum, כשהשאיפה הייתה לעדכן את המבנה הישן ולהוסיף שטחי תצוגה, וכן מסעדה וחנות.

לוגו המוזיאון

לוגו המוזיאון

העיצוב של האגף החדש מציגה סוג של גישה שעדיין מושפעת מאגדת מוזיאון הגוגנהיים בבילבאו. אמסטרדם סבלה עשור, או יותר, מהשקעות יקרות בתשתיות ובנייה, שחלקן לא הסתיימו או שהיו קצרות ראייה. תושבים בעיר לאורך השנים פיתוח כעס ותיסכול, כך שהתחרות לאגף החדש למוזיאון יצרה הזדמנות לשינוי מגמה. עם או בלי קשר, גם המיתוג החדש למוזיאון זכה לשלל תגובות שליליות מהציבור, ואף הוגדר באתרים מקצועיים כאחד ממהלכי המיתוג הגרועים השנה, אף כי בוצע על ידי חברת מיתוג מוערכת ביותר.

אולם אגדת הגוגנהיים בבילבאו, היא בעיקר אגדה. המוזיאון שתכנן פרנק גרי בעיר הספרדית, לא הביא לבדו את השינוי שהפך עיר תעשייה מיושנת למכה לתיירים והשקעות. המוזיאון הגיע לאחר עשורים של התחדשות עירונית, ואף שהיה בניין נוצץ ומבריק בתכנונו, הוא השתלב באסטרטגיה עירונית ופיתוח מתמשך, ושימש למעשה סמל לשינוי, ולא יצר את השינוי בעצמו, ובניינים שכאלה רק לעיתים רחוקות מצליחים לחדש שכונות או להבטיח זרימת מבקרים או הון, על בסיס עיצובם בלבד, עם זאת, במקומות שונים עדיין מאמינים ביכולת של השקעות עצומות במבנים ראוותניים לחולל שינויי כדוגמת אגדת בילבאו – סיןקטאר, והמפרץ הפרסי בכלל, הן אולי הדוגמאות הבולטות ביותר.

מאמרים קשורים: מיתוג בילבאו- לא רק גוגנהיים | בילבאו- השקעה תרבותית שהשתלמה | הלסינקי דוחה את ההצעה לבניית מוזיאון גוגנהיים בעיר | המגדל המשולש שמסעיר את פריז | מיתוג קטאר – עצמאית כמו שאתה


שדרת המגדלים החדשה של באר שבע, ומדוע העיר חייבת לגבש זהות, ומיד

באר שבע היא עיר בתנופה, ללא ספק. העיר מתפתחת בקצב מסחרר, ומתכוננת לקליטת עיר הבה"דים הצה"לית: מתחם תחבורה חדש, פארק עירוני, יער עירוני, שכונות חדשות, מתחם תיירות ובילוי, ובקרוב תהיה באר שבע העיר המאכלסת את מספר ושטח הקניונים הגדול במדינה, עם ההכרזה על הקמת קניון נוסף, התשיעי במספר שיכלול קומפלקס בתי קולנוע של יס-פלאנט.

נראה כי ההתלהבות של באר שבע מעצמה גורמות לה לאמץ כל דבר וכל אחד שיהיה מוכן להקים בניין או עסק בעיר, עד כדי כך שאין אבחנה בין נכון ומתאים לבין חסר התאמה או מזיק. המבנה של העיר עד עתה, מבוסס בעיקרו על תנועה ברכב. העיר מפוזרת, וחסרת מרכז ברור ומוגדר אליו יכול מבקר להגיע בתחבורה ציבורית, או להשאיר את מכוניתו, ולהמשיך לענייניו ברגל. קניוני הענק במרכז העיר רק מגבירים את הפירוק של המרחב העירוני, וחוסר הקשר בין המתחמים השונים מחייב נסיעה. ובכלל, בעוד בארה"ב לדוגמה, הקניונים הולכים וגוססים לטובת רחובות מסחר במרכזי הערים, בבאר שבע הם נמצאים בתנופה חסרת תקדים.

כל מי שהגיע אי פעם לבאר שבע מצפון מכיר את מראה הכניסה לעיר. שדרות רגר הרחבות מובילות את הנכנס בשערי העיר דרך כביש עירוני רחב מאד, כשמשני צידיו בנייני רכבת ישנים מאד, לכל אורכו, שרק מספר מתחמים מסוגרים כמו בית החולים סורוקה או האוניברסיטה, מגוונים מעט את מראה הרחוב. שדרות רגר הינם דוגמה מצוינת לחוסר התפקוד של המרחב העירוני הבאר שבעי – הרחוב הינו ציר תנועה ותו לא. אין בו מרחב מסחרי מתפקד, ואין שוב סיבה להתהלך בו, והרחוב הוא תזכורת עגומה למרחב הציבורי הישראלי של שנות ה-60, ואם יש לו ערך כלשהו, הוא בתזכורת לאופן שבו תכננו וחיו בעבר בישראל. אולם כעת תכנית חדשה מנסה להציל את הרחוב המרכזי של העיר ולהפיח בו חיים, כפי שמתואר באתר משרד השיכון והבינוי:

שדרות רגר באר שבע

שדרות רגר באר שבע

שדרות רגר המשתרעות מן הכניסה הצפונית של באר שבע ועד קניון הנגב משמשות ציר התנועה הראשי של העיר. במקום מתוכננים להיבנות מגדלי מגורים יוקרתיים, מגדלי משרדים ומרכזי מסחר ותעסוקה. כמו כן תכלול השדרה כביש רחב בן שלושה נתיבים לכל כיוון ובמרכזו רצועה לפיתוח הרכבת הקלה העתידית. טיילת הולכי רגל מקורה עם שטחים ירוקים וכיכרות גן לרוב תשמש לתושבי העיר מקום בילוי בכל עונות השנה.
הפרויקט כולל שלושה גושים – צפוני, מרכזי ודרומי – של מגדלי מגורים בני 20–24 קומות ובהם כ-1,600 יחידות דיור, גני ילדים ושטחי בילוי ומסחר.
שילוב המרחב הבנוי שבין המגדלים והנהר הירוק הזורם ביניהם למערכת אחת של הולכי רגל יוצר מרחב אורבני חד-פעמי ועוצר נשימה, שיקסום לאוכלוסייה המעוניינת ליהנות מכל העולמות. מצד אחד להתגורר בלב עיר מודרנית קרוב לכל מרכזי המסחר התעסוקה והשירותים ומצד אחר לחיות בסביבה ירוקה מטופחת ושלווה.

באר שבע נמצאת בנקודה קריטית. הפיתוח המואץ ומעבר בסיסי צה"ל לדרום מייצרים לעיר הזדמנות שטרם הייתה לה מאז קום המדינה. זו לא רק הזדמנות לפיתוח העיר, משיכת תושבים, עסקים ומשקיעים, זו גם הזדמנות למצוא לעצמה זהות ותפקיד חברתי במרקם הכללי של מדינת ישראל.

יותר ויותר בשנים האחרונות מתעוררת התחושה כי כל עיר רוצה להיות תל אביב. ירושלים, חיפה וגם באר שבע נוטשות את ייחודן ומנסות להעתיק את תל אביב, להחליפה ולהתחרות בה. נראה כי במקום למצוא לעצמן מקום ייחודי, ולהציע חלופה, ערים אלה מנסות לשכפל אתת תל אביב, במקומות אחרים. בבאר שבע הבעיה חמורה במיוחד, משום שבאופן יחסי, הגידול לו העיר צפויה הוא המשמעותי ביותר.

בין מגדלי המגורים והמשרדים, מתחמי התיירות והבילוי, מתחמי המסחר והקניונים ושלל פרויקטי הפיתוח בעיר, לא ברור לאן באר שבע הולכת. האם לעיר מרוכזת עם מרכז עירוני ברור, מתפקד  ומוגדר, או לעיר בסגנון אמריקאי, בה הרכב הוא התנאי לכל פעולה. באר שבע צריכה להחליט. והוא צריכה לעשות זאת עכשיו. ההזדמנות הגדולה של העיר, היא גם הסכנה הגדולה שלה, והאופן בו תגדיר באר שבע את החזון העירוני שלה ותמשש אותו- הוא זה שיקבע את עתידה, והאם תצליח לממש את ההזדמנות, או שזו תחלוף ללא השפעה מהותית על העיר, ותירשם כעוד בכייה לדורות.

מאמרים קשורים: חופשה בבאר שבע, נשמע דימיוני? | מתחם התחבורה החדש בבאר שבע | במקום שכונה יער עירוני | ביקורת מיתוג- באר שבע בירת ההזדמנויות | מגפת המיתוג של ערי הדרום


ערים ואפליקציות- סקירה של אפליקציות הערים בישראל

אפליקציה קריית מוצקיןקריית מוצקין היא המצטרפת האחרונה לרשימת הערים שהשיקו אפליקציות בתחומים שונים לשיפור הקשר עם התושבים. להלן סקירה של כמה מהאפליקציות שערים ורשויות מקומיות בארץ מציעות לתושבים ולמבקרים:

במקום להתקשר למוקד 107, האפליקציה שהשיקה השבוע קריית מוצקין, מאפשרת לתושב לצלם דרך ה"סמארטפון" האישי, מפגעים שונים בעיר, ובהם פיצוץ קו ביוב, פגר הנמצא על הכביש ואפילו רכב שחוסם רכבים אחרים, ולהעביר את הצילום ישירות למוקד העירוני. ה-GPS שבמכשיר הנייד ישייך באופן אוטומטי את המפגע למקום בו הוא נמצא באמצעות מפת הרחובות. התושב, שנדרש באופן חד פעמי להזין את פרטי ההתקשרות עמו, חוסך זמן המתנה טלפוני יקר, יכול לנהל ולתעד את פניותיו למוקד העירוני ביומן האפליקציה, ולהתעדכן בזמן אמת בסטטוס הטיפול בפנייה עד לגמר הטיפול בה. מי שבכל זאת יבחר להתקשר באמצעות האפליקציה החדשה למספר 107, ידלג על נתב העיריות המסובך של החברות הסלולאריות ויגיע במישרין למוקדן העירוני. אלפון הטלפונים שבאפליקציה מהווה יתרון נוסף. הוא מאפשר לתושב להתקשר במישרין ולקבל מענה מהיר מיחידות העירייה שמפעילות מענה אנושי כדוגמת אגפי החינוך, הגבייה, ההנדסה, רישוי העסקים ועוד. 
מאפיין נוסף של האפליקציה הוא הקישוריות שלה עם מוקד ההודעות העירוני ואתר האינטרנט העירוני. כל פרסום שעולה באתר האינטרנט העירוני מתפרסם באופן אוטומטי גם באפליקציה: דיווחים חיוניים, בשגרה ובחירום, מתעדכנים בזמן אמת באפליקציה ושומרים אותך מחובר לעיר.
האפליקציה כוללת מפות דינאמיות הניתנות לעדכון ע"י העירייה בשגרה ובחירום. המפות הנושאיות שכבר שובצו באפליקציה הינן: בתי מרקחת, בתי כנסת, מתנ"סים, סניפי דואר, מקלטים, מבני ציבור. בתרחיש חירום בו לא קרסה הרשת הסלולארית ניתן יהיה להכווין באמצעות המפות הדינאמיות את התושבים למוקדי סיוע. האפליקציה היא פיתוח של חברת גרובוט, ונמצאת בשימוש ערים ורשויות נוספות ובינהן המועצה האזורית חוף השרון, עיריית ראשון לציון, עיריית חולון, עיריית הוד השרון, עיריית רחובות ועוד.

אפליקציות הוד השרון, חולון, ראשון לציון, חוף השרון

עיריות חיפה, טבריה ועכו השיקו אפליקציה המבוססת על מערכת הטכנולוגית 'מסר עירוני' שפיתחה חברת אויגילו הישראלית המאפשרת לעירייה לעדכן את התושבים במקרי חירום ובשגרה במגוון ערוצים וכלים שונים. בנוסף במסגרת המערכת יתאפשר לתושבים להעביר דיווחים לעירייה דרך הסמארטפונים האישיים ולשגר אותות מצוקה מבוססי מיקום לגורמי הביטחון ולאנשי קשר אשר יוגדרו מראש.

אפליקציות חיפהמערכת המסר העירוני (City Alert) מאפשרת לעירייה להפיץ מידע חיוני והתרעות מבוססות מיקום בזמן אמת באמצעות מגוון רחב של ערוצים טכנולוגיים (על ידי סמארטפונים בעזרת אפליקציה מיוחדת שפיתחה החברה, טלפונים ביתיים, מחשבים אישיים וניידים על ידי תוכנה, רשתות חברתיות, דואר אלקטרוני ועוד). בכל מקרה חירום או בשגרה יוכל כל תושב שנרשם למערכת [ללא תשלום] לקבל הודעות מיידיות מחמ"ל העירייה בנושאים בהם בחר לקבל התרעות, ובנוסף יוכלו התושבים על ידי לחצן מצוקה בסלולארי ליצור קשר מיידי עם גורמי הביטחון בכל מקרה חירום. על ידי המערכת הטכנולוגית יכולה העירייה להגיע לאלפי תושבים בתוך דקות, כאשר ההודעות מפולחות על פי אזורים ושכונות בעיר, וכך במקרה של אירוע בשכונה מסוימת יקבלו רק תושבי השכונה הודעת התרעה. עיריית חיפה מפעילה אפליקציה נוספת ונפרדת המיועדת לתשלום עבור השירותים העירוניים וקבלת מידע.

אפליקציה ראש העין, רמלה ירושליםעיריית ראש העין מציעה אפליקציה המבוססת על מערכת "העיר שלי", ולעיריית רמלה אפליקציה המיועדת לסיור בעיר במשך 3 שעות, דרך השווקים, המסגדים, הכנסיות ועוד. גם לירושלים יש אפליקציית תיירות – הרשות לפיתוח ירושלים מציעה מדריך לתייר העצמאי. הסיורים הקוליים של העיר העתיקה בירושלים לוקחים אותך, דרך סמטאות העיר העתיקה, למסע בזמן אל ליבה של העיר, דרך הרבעים העתיקים בעקבות 15 סיורים שונים ולחקור את הכנסיות, בתי הכנסת, המסגדים נקודות העניין ההיסטוריות, בשווקים, מתחם הר הבית, הכותל המערבי, כנסיית הקבר, כיפת הסלע, גן הקבר ובמקומות רבים נוספים בעלי משמעות דתית..כל הסיורים מסייעים לנווט ברחובות ובסמטאות עם הכוונה מדויקת. למצוא את האטרקציות הגדולות ולגלות מקומות נסתרים מן העין. חמישה סיורים הם סיורים מונגשים המותאמים למוגבלים ומציעים מסלולים חליפים שנבנו על מנת שלא להחמיץ את מראות העיר העתיקה. כל הסיורים מוצגים עם תעתיק אודיו מלא לכבדי שמיעה.כל סיור מלווה במפה המציעה ניווט GPS והוא זמין off-line, כאשר שירות האינטרנט לא זמין. האפליקציה מוצעת בגירסה עברית, אנגלית ורוסית.

לאחר הסקירה, הלא מלאה, הזו ניתן להתרשם כי עיריות רבות מציעות התקשרות באמצעות אפליקציות, וכי מצב התקשורת באמצעות הטלפונים החכמים עם העיריות הוא טוב. אולם למעשה, ניתן לעשות הרבה הרבה יותר. בפוסטים קודמים הצגתי ערים המתקשרות באפליקציות בדרכים שונות ורבות ובהתאמה לצרכים של התושבים. בפוסט אחר הצגתי כמה מאפליקציות התיירות הטובות בעולם לערים, ובפוסט נוסף על הפופולריות של טוויטר ופייסבוק ועל הקשר שהם מייצרים בין ראשי ערים ותושבים.

בעוד הערים בישראל מנסות להדביק את הקצב הטכנולוגי, ולהצטרף לשדה האפליקציות, כולל היוזמה של עיריית תל אביב לגייס יזמים פרטיים שיפתחו אפליקציות, יש לתת את הדעת כי הטכנולוגיה אינה ממתינה לאיש. קצב התפתחות הטכנולוגיה רק הולך ומתגבר, ונראה כי עוד לפני שחלק מהערים יספיקו לפתח אפליקציות ברמה מספקת, אלה כבר יהיו בגדר טכנולוגיה מיושנת, משום שכיוון אילו מתפתחת הטכנולוגיה הוא היכולת לנטר ציוצים ופוסטים מהרשתות החברתיות ישירות, ולדלג כליל על הצורך בדיווח (פוסט בעניין).

מאמרים קשורים: עיריית תל אביב במרחב המקוון | אפליקציות תחבורה עושים אותנו שמחים | תיירים מצפים לחוויה דיגיטלית טובה יותר | ניו יורק- המטרופוליס של מידע ההמון | מדבר למדרכה? אתה כנראה במדריד


סיכום דוח מבקר המדינה 2011/12 – בני ברק, בית שמש, נצרת עילית, רחובות וקריית שמונה

סמל העיר בני ברקבני ברק – בנייה בלתי חוקית: הבנייה הבלתי חוקית היא תופעה רחבת היקף הפוגעת בסדר הציבורי ובאיכות החיים של התושבים, וכן ביכולת לקיים תכנון בנייה מסודר. מבנים הנבנים ללא פיקוח, שלא לפי תקני בנייה מחייבים וללא סידורי בטיחות נאותים עלולים להיות מפגע בטיחותי ולסכן חיי אדם ולעתים גורמים נזק ישיר לאיכות החיים. הממצאים שהועלו בבדיקה מלמדים על פגמים בפעילות הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה בני ברק: הוועדה אישרה תכניות שלא בהתאם להוראות החוק וכן תכנית שלא הייתה מוסמכת לאשרה. פעולותיה לאכיפת הוראות החוק לא הצליחו ליצור הרתעה ולמנוע את המשך הבנייה הבלתי חוקית.

על הוועדה המקומית לאשר רק תכניות שהיא מוסמכת לאשר ולפעול באופן רציף ואינטנסיבי לאכיפת הוראות החוק. עליה לפקח כראוי על קיום צווי ההריסה, ובמקרים שבהם הם לא בוצעו עליה להגיש נגד העבריינים כתבי אישום בגין אי-קיום צו בית משפט ולבקש מבית המשפט להשית עליהם את העונשים הקבועים בחוק – עונש מאסר או קנס לכל יום שבו נמשכת העברה. על עיריית בני ברק לקבוע נהלים לעבודת המחלקה המשפטית ולוודא שהיא תפעל לפיהם כדי שתוכל לתת את חלקה באכיפת הוראות החוק בצורה יעילה. על הממונה על המחוז לבדוק בדקדקנות תכניות שאושרו בידי הוועדה המקומית, לוודא שפרטיהן והליכי אישורן תואמים את דרישות החוק ולהתערב בכל מקרה שבו הוועדה המקומית פועלת בניגוד לחוק.

סמל העיר בית שמשבית שמש – פיתוח תכנית אסטרטגית, אכיפה ובנייה: על משרד הפנים ומשרד הבינוי והשיכון להביא בחשבון את יכולתה של העירייה לפתח אזורי תעסוקה בבית שמש בעת קידום תכניות הבנייה למגורים בעיר, כדי שלא ייווצר מצב שלרשות לא יהיו מקורות הכנסה מספיקים ולא יהיה ביכולתה לספק שירותים נאותים לכלל תושביה. משרד מבקר המדינה המליץ לעירייה, לפעול בשיתוף משרד הבינוי והשיכון ומשרד הפנים, לקידום תכנית אסטרטגית לפיתוח העיר בטווח הארוך, שתאפשר לה להתפתח באופן מדורג, מתואם ומושכל.

על הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה מחוז ירושלים לפעול לאלתר לאכיפת דיני התכנון והבנייה בעיר בכלל, וברחוב א' בפרט, ולבחון באופן מעמיק את אופן פעולתה של רשות הרישוי בוועדה המקומית. על הוועדה המחוזית לשקול את השימוש בסמכותה ולהורות לוועדה המקומית לעשות את כל הדרוש למילוי התפקידים המוטלים עליה. במקרים שבהם הוועדה המקומית אינה ממלאת את תפקידה כראוי, על הוועדה המחוזית אף לשקול לפעול במקומה.

הוועדה המקומית מחויבת לעשות את עבודתה תוך קיום דיני התכנון והבנייה, אף אם בעקבות הבנייה המואצת בעיר מוטל עליה עומס רב בעבודתה להענקת היתרי בנייה וטופסי אכלוס רבים. על הוועדה המקומית לפעול לאלתר לחיזוק מערך הפיקוח והאכיפה. ללא מערך פיקוח יעיל ונמרץ הפועל בשיתוף פעולה עם יו"ר הוועדה המקומית לא ניתן לקיים אכיפה אפקטיבית של דיני התכנון והבנייה. על הוועדה לפעול לאלתר לקביעת הנחיות ונהלים לעבודת המפקחים על הבנייה, כדי שעבודת המפקחים תוכל למלא את ייעודה. יש להכין תכניות עבודה למפקחים שייגזרו מדגשי הוועדה המקומית, ולדרוש מהם דיווח על עמידה ביעדים.

קצב הגידול המהיר של תושבי העיר בית שמש והעלייה התלולה במספר יחידות הדיור הנבנות בה מחייבים את העירייה לקיים ניתוח צרכים של המבנה הארגוני שלה, ושל אגף הנדסה והוועדה המקומית בפרט, ולהתאים את תקן כוח האדם לצורכי העיר המשתנים. ללא תיקון הליקויים שנמצאו יתקשו הגורמים המקצועיים בעירייה ובוועדה המקומית להתמודד כיאות עם האתגרים הגדולים המונחים לפתחם עקב הבנייה המואצת בעיר.

סמל העיר נצרת עיליתנצרת עילית – מערכות יחסים עכורות, זכויות מקרקעין וקבלת עובדים: ליקויים מהותיים בתפקוד העירייה וקיומה של מערכת יחסים עכורה המתאפיינת בחוסר אמון בין ראש העירייה ובין הדרג המקצועי הבכיר – הגזבר והיועצת המשפטית. מצב יחסים זה פוגע בפועל באינטרסים של העיר ותושביה ובתפקוד התקין של העירייה וראוי שמשרד הפנים יתערב לאלתר, ישתמש בסמכויותיו וינקוט את כל הצעדים הנדרשים להבטחת ניהולה התקין של העירייה.

על העירייה להשלים את רישום מלוא זכויותיה על המקרקעין, לנהל את ספר הנכסים שלה ולעדכנו כדי שיכלול את כל נכסיה. על העירייה לקבוע כללים להשכרת נכסיה על בסיס כלכלי, תוך הבאה בחשבון של מכלול השיקולים הרלוונטיים לרבות שיקולים חברתיים וציבוריים. על העירייה לעגן את התקשרויותיה עם הגורמים המחזיקים בנכסים בחוזים תקפים, ועליה גם להקצות את נכסיה בהתאם להוראות החוק ונוהל ההקצאות. גם אם הנכסים הוקצו למטרות ראויות אין הדבר פוטר אותה מלפעול בהתאם לחוק ולנוהל. היא נדרשת לנהל ספר חוזים כדרוש בחוק ובתקנות הרשויות המקומיות, לדאוג לעדכונו ולבצע מעקב בנושא, כדי לוודא שהחזקת הנכסים מסתיימת במועד סיום תוקפם של החוזים. עוד נדרשת העירייה לפעול בהתאם לתקנות מכרזים לקבלת עובדים ולדאוג שדרישות הסף במכרזים לקבלת עובדים יעלו בקנה אחד עם דרישות קובץ ניתוח עיסוקים ותיאורי תפקידים בשלטון המקומי.

ראוי כי משרד הפנים יבדוק את האופן שבו ראש העירייה וראש המינהל העירוני קיבלו עובדים שלא לפי תקנות מכרזים לקבלת עובדים, ובהתאם לממצאי הבדיקה ישקול אם להביא את הסוגיה לידיעת הוועדה לחיוב אישי במשרד הפנים ולטיפולה.

לוגו רחובות עיר המדע והתרבותרחובות – הקצאת נכסים, ופרוגרמה עירונית: ליקויים משמעותיים בתפקודה של עיריית רחובות בכל הנוגע להקצאת נכסיה – הן הקצאות שנעשו לפני שנכנס לתוקפו נוהל ההקצאות, הן בהליך ההקצאה והן במערך הפיקוח והבקרה על הקצאות שנעשו לאחר כניסת הנוהל לתוקפו. על העירייה להשלים בהקדם את הכנת הפרוגרמה העירונית החדשה ולפרסמה ברבים, כדי להבטיח שימולאו צורכי האוכלוסייה. מן הראוי שמחלקת הנכסים תפעל להשלמת סקר הנכסים, כדי לקבל תמונה מלאה של נכסי העירייה ושל השימוש הנעשה בהם. על העירייה לפעול על פי העקרונות שקבע בג"ץ ולהסדיר באופן מידי את השימוש בנכסים שנמסרו לשימוש בטרם פורסם נוהל ההקצאות.

על העירייה להקפיד לנהוג בהתאם לנוהל ההקצאות, החל משלב קבלת הבקשה להקצאה ועד לסיום ההליך. עליה להימנע מסחבת ומעיכובים בלתי מוצדקים בשלבי הליך ההקצאה – הדבר יתרום לניהול הליכים תקינים ויעילים. נכסי הציבור מצויים באחריות העירייה, והעמדת קרקע לשימוש עמותות בטרם הסתיים הליך ההקצאה היא חמורה. על העירייה לזרז את הליך ההקצאה, ואם השימוש המבוקש אינו תואם את נוהל ההקצאות – לפעול לפינוי העמותות מן הקרקעעל העירייה להקפיד לקיים פיקוח ובקרה אפקטיביים על השימוש בנכסיה ועל פעילות העמותות בהם, כנדרש בנוהל ההקצאות, כדי להבטיח שהבנייה והשימוש בקרקע ייעשו כדין ובהתאם למטרת ההקצאה, ושהקרקע אמנם מוחזקת בידי מי שאמור להחזיק בה.

המקרקעין הציבוריים מוחזקים בידי העירייה כנאמן הציבור. מכאן שהתערבות חברי מועצה בפעולות למען עמותות מסוימות אינה ראויה; היא אינה עולה בקנה אחד עם עקרונות נוהל ההקצאות ועלולה לפגוע באמון הציבור.

סמל העיר קריית שמונהקריית שמונה – רמת שירותים ירודה, נכסי עירייה וסיוע לעיר: תמונת מצב עגומה בכל הנוגע לרמת השירותים שמעניקה העירייה לתושביה, עד כדי היווצרות מפגעים תברואתיים ובטיחותיים בתחום שיפוטה. על העירייה לפעול למציאת דרכים למילוי הצרכים המוניציפליים ולוודא כי רמת השירותים הניתנים לתושבים נאותה. בפרט עליה לפעול לתיקון מיידי של מתקני המשחקים בתחומה או לבטלם. אל לה לעירייה להותיר מתקנים המסכנים את שלום הילדים המשתמשים בהם.

הועלו ליקויים חמורים לגבי האופן שבו חכ"ל מנהלת את נכסי העירייה המושכרים, הן בהיבט של הניהול הכספי מול השוכרים, והן בהיבט התכנוני לאיתור חריגות הבנייה החמורות בנכסים של העירייה, כל אלה מקורם בניהול לא תקין של מערך השכירות של נכסי העירייה. על העירייה לבדוק את התקשרותה עם חכ"ל תוך בחינה של חלופות אחרות לניהול מערך השכירות של נכסיה וכן לבחון נקיטת פעולות נוספות למימוש זכויותיה על פי ההסכם שלה עם חכ"ל. על חכ"ל, העירייה והוועדה המקומית לנקוט את האמצעים שעומדים לרשותן נגד אותם שוכרים שבנו תוספות בלתי חוקיות בנכסים שבבעלות העירייה.

ראוי שמשרדי הממשלה הנוגעים בדבר ייתנו את הדעת על המצוקות של קריית שמונה שהוצגו בדוח – לנוכח העובדה שמדובר בעיר ספר שסבלה מהאירועים הביטחוניים שפקדו אותה בעבר – שבגינן סופקו לתושבי העיר שירותים ברמה ירודה, וכן ראוי שהם יירתמו למציאת דרכים לסייע לעיר ובכך לאפשר מתן שירותים ראויים לתושביה.

מאמרים קשורים: איפה הישראלים הכי רוצים לגור? | מי הם ראשי הערים הטובים בישראל? | דוח מבקר המדינה – לוד | מגמות במיתוג ערים בישראל | מגפת המיתוג של ערי הדרום


סיכום דוח מבקר המדינה 2011/12 – איגוד ערים אזור מפרץ חיפה – הגנת הסביבה

אגוד ערים חיפהאיגוד ערים אזור מפרץ חיפה – הגנת הסביבה הוקם בשנת 1983, והוא משרת אוכלוסייה של כ-600,000 תושבים של תשע רשויות מקומיות החברות בו: העיריות חיפה, נשר, קריית אתא, קריית ביאליק, קריית ים וקריית מוצקין והמועצות המקומיות קריית טבעון ורכסים והמועצה האזורית זבולון. האיגוד עוסק במגוון היבטים של איכות הסביבה, ובכלל זה זיהום אוויר, ניטור ופיקוח בנושא חומרים מסוכנים, מניעת רעש או הפחתתו, תכנון סביבתי, פיקוח תעשייתי, הפחתת קרינה אלקטרומגנטית וחינוך סביבתי.

במפרץ חיפה שוכנים מפעלים רבים, המייצרים זיהום סביבתי רב. המפעלים מייצרים, מעבדים ומאחסנים חומרים מסוכנים, ובהם חומרים נפיצים, דליקים, רעילים, רדיואקטיביים ואחרים (חומ"ס). בגלל פעילותם, האזור סובל מבעיות של ריכוז מזהמים, לרבות חומ"ס באוויר, במים, בקרקע ובים, וכן מבעיות קרינה בלתי מייננת, ממטרדי רעש ומההשפעות של עומסי תחבורה. לזיהום זה עשויה להיות השפעה מזיקה על בריאותם של תושבי האזור ושל כל תושבי צפון הארץ. דליפה, התפוצצות או דלקה במפעלים המסוכנים עלולה לפגוע בעובדי המפעל ובאוכלוסייה שבסביבתו בשטח ניכר.

תפקידי איגוד הערים וסמכויותיו: במועד סיום הביקורת, עשרות שנים לאחר שהוקם האיגוד, עדיין לא הגדיר האיגוד את תפקידיו וסמכויותיו.

זיהום אוויר: בינואר 2011 נכנס לתוקף חוק אוויר נקי, ולפיו למשרד להגנת הסביבה עיקר הסמכות והאחריות למנוע מפגעי זיהום אוויר. מטרת החוק היא לקבוע הסדרים שונים בתחום איכות האוויר, כגון תקני פליטה, ניטור ומדידה, אכיפה וענישה וטיפול במקרים של זיהום חריג. השר להגנת הסביבה דחה את ההחלטה להכריז על שטחי שיפוטן של הרשויות המקומיות שבתחום האיגוד כאזורים נפגעי זיהום אוויר, ובמועד סיום הביקורת טרם אישרה הממשלה את התכנית הלאומית לצמצום ולמניעה של זיהום האוויר.

ביקורות במפעלים מזהמים: האיגוד לא קבע כללים לתדירות הביקורות שעל האיגוד לבצע במפעלים שבתחומו על פי סוגי מזהמים ודרגת הסיכון שלהם. המשרד להגנת הסביבה, שאחראי לפיקוח על המפעלים, לא הכין בשנים 2009 ו-2010 תכנית ביקורים סדירה, לא קיבל דיווחים תקופתיים ולא הכין הנחיות לאיגוד לביצוע תפקידו.

זיהום אוויר מכלי רכב: שיעורו של זיהום האוויר מכלי תחבורה עשוי להגיע ל-58% מכלל זיהום האוויר. האיגוד לא קידם הפעלת ניידת לבדיקת זיהום האוויר מכלי רכב, לא הגיש הצעה להשתתף במכרז להפעיל בשיתוף המשרד להגנת הסביבה ניידות לצמצום פליטות מכלי רכב ולא גיבש עמו תכנית פעולה למדידת זיהום האוויר מכלי. לפיכך, חוק העזר לאיגוד ערים כוללני התשס"א-2001, מעוקר מתוכנו בשל היעדר אכיפה מספקת ובשל היעדר סמכותו של האיגוד לנקוט סנקציות נגד בעלי כלי רכב מזהמים.

מעורבות האיגוד והמשרד להגנת הסביבה בפרויקט המטרונית: פרויקט המטרונית נועד לשפר את איכות החיים של התושבים הן בעזרת הפחתת העומס בכבישים והן באמצעות חיסכון בזמן הנסיעה. ואולם רוב כלי הרכב שישתמשו בקווי המטרונית יונעו במנוע דיזל, שזיהום האוויר הנפלט ממנו מכיל חלקיקים מסוכנים. משרד התחבורה, לא שיתף בשלבי התכנון את המשרד להגנת הסביבה ואת האיגוד ולא התייעץ עמם בדבר סוג כלי הרכב שיופעלו. המשרד להגנת הסביבה, משרד התחבורה והאיגוד לא הוציאו לפועל את המחקר שהציע האיגוד, הכולל בחינה של רמת המזהמים הנפלטים מכלי התחבורה קודם להפעלת המטרונית ולאחר הפעלתה.

חומרים מסוכנים: במפרץ חיפה פועלים כ-120 מפעלים הנדרשים להיתר רעלים – מדובר במפעלים אשר משתמשים בחומ"ס בעלי דרגת סיכון גבוהה ובינונית, המובלים בכבישים, ברכבות, בנמלים ובצינורות תת-קרקעיים שאורכם מגיע לכ-500 ק"מ. האיגוד לא הכין תכנית עבודה או נהלים כתובים הקובעים את תדירות ביקורותיו במפעלים מחזיקי חומ"ס לפי רמת הסיכון שלהם.

הקמת מתקן פצחן מימני במתחם בתי הזיקוק לנפט: פצחן מימני הוא תשלובת מתקנים לפיצוח מולקולות של דלקים כבדים לצורך הפקת דלקים קלים ונקיים. בשנים 2010 ו-2011 אישרה ועדה מקומית משותפת לתכנון ולבנייה מתחם בתי הזיקוק לנפט שש בקשות בנייה והוציאה שישה היתרי בנייה, הקשורים להקמת הפצחן. מועצת האיגוד לא דנה בהשפעות הסביבתיות של הקמת הפצחן ולא גיבשה חוות דעת מקצועית שאותה יכלה להביא לפני הוועדה המשותפת, בטרם אישור בקשות הבנייה. רק בינואר 2011, לאחר שהוועדה המשותפת כבר נתנה שני היתרי בנייה להקמת הפצחן, דנה מועצת האיגוד לראשונה בנושא זה.

מכל האמוניה בניהול חברת חיפה כימיקלים בע"מ: אמוניה היא גז רעיל ונפיץ אך חיוני לתעשייה. במפרץ חיפה ניצב מכל אחסון שתכולתו כ-12,000 טון, המשמש יותר מ-100 מפעלים ופועל בלא רישיון עסק. המכל פעיל כ-26 שנה, אולם במועד סיום הביקורת טרם ננקטו כל האמצעים המתחייבים כדי למנוע סכנה לציבור בגינו.

מטרדי רעש: עיריית חיפה הוציאה היתר לביצוע עבודות לתקופה ממושכת בסביבת מגורים בשעות הלילה בחוסר סבירות ומידתיות.

חוק האכיפה הסביבתית: יישום חוק האכיפה הסביבתית ופעולות הפיקוח הכרוכות בו מחייבים שיתוף פעולה בין המשרד להגנת הסביבה, האיגוד והרשויות המקומיות. אף שהחוק נכנס לתוקפו בשנת 2010, רק בשנת 2012 החליט האיגוד כי חוק האכיפה הסביבתית יבוצע בידי כל אחת מהרשויות המקומיות החברות בו.

מועצת האיגוד והתנהלותו: מועצת האיגוד לא התכנסה בתכיפות הנדרשת בהתאם לצו צו איגוד ערים. האיגוד לא הקפיד לרשום פרוטוקולים של ישיבות ועדת ההנהלה. יותר מארבע שנים לאחר שהחליטה מועצת האיגוד, עדיין לא הוקמה ועדת ביקורת ולא מונה מבקר פנים לאיגוד. תקציבי האיגוד לשנים 2008-2010 לא אושרו לפני תחילת השנה אלא במהלכה. גם מנהלי המחוזות במשרד הפנים אישרו את הצעות התקציב זמן רב לאחר שהוגשו להם. משנת 2004 לא עדכן האיגוד את שיעור המכסות המוטלות על הרשויות המקומיות, ששיעורן מבוסס על מספר תושבי הרשות המקומית, ואשר משמשות לחישוב תשלומי הרשויות למימון תקציב האיגוד, למרות השינוי שחל במספר התושבים בכל רשות ורשות.

הטיפול בפניות הציבור: האיגוד אינו מנהל רישום מלא ועדכני של פניות הציבור במערכת ממוחשבת שעשויה להבטיח את יכולתו של האיגוד לקיים מעקב ובקרה על אופן הטיפול בהן. לאיגוד אין נוהלי עבודה מסודרים לטיפול בפניות הציבור.

סיכום והמלצות – הריכוז הרב של מפעלי תעשייה במפרץ חיפה, שרבים מהם משתמשים בחומרים מסוכנים, זיהום האוויר הנובע ממפעלים ומכלי תחבורה ציבורית ופרטית וכן מטרדי רעש, עלולים להביא להשפעה מזיקה על בריאות תושבי האזור. על מנת למנוע סכנות אלו הוקם איגוד הערים, והוא נדרש לפעול במקצועיות ולהפעיל אמצעים טכנולוגיים מתקדמים כדי להבטיח טיפול מיטבי בגורמי הסיכון, לשם הבטחת שלום הציבור ובריאותו.

הדוח מעלה ליקויים בתפקוד האיגוד, ובייחוד היעדר הגדרה מדויקת בנוגע לאחריותו, לתפקידיו ולסמכויותיו של האיגוד. טיפול מיטבי בתחום איכות הסביבה באזור חיפה מחייב מערך תיאום יעיל בין האיגוד ובין המשרד להגנת הסביבה, הרשויות המקומיות החברות בו ומשרד הפנים. על האיגוד בסיוע המשרד להגנת הסביבה להגדיר את סמכויותיו ותחומי אחריותו. ראוי שהמשרד להגנת הסביבה יוודא שהאיגוד אכן ממלא את תפקידו. על הרשויות המקומיות החברות באיגוד לשקול לאצול לאיגוד סמכויות של אכיפה, פיקוח ובקרה כדי שיוכל להשיג את היעדים שלשמם הוקם.

מאמרים קשורים: עיריית חיפה: "חיפה תהפוך לברצלונה של ישראל" | מי העיר הירוקה בישראל? | תכנית נתיבי ישראל וההשפעה על ערי הצפון | הפריצה של קריית אתא | איפה הישראלים רוצים לגור?


סיכום דוח מבקר המדינה 2011/12 – העיר לוד‏

סמל עיריית לודזה שנים סובלת לוד מניהול כושל, מהיעדר אכיפה, משיעורי פשיעה גדולים ומתחרות עם יישובים אטרקטיביים יותר סביב לה. המדינה השקיעה בלוד משאבים עצומים אך טרם ניכר שיפור משמעותי במצב העיר ובאיכות חיי תושביה.

המישור הממלכתי – היעדרו של מנגנון מתמיד ועקבי לתיאום בנושא פיקוח ומעקב היה גורם משמעותי לאי-הצלחתן של תכניות קודמות. יש להמשיך בדרך שהותוותה במשרד ראש הממשלה, ולפיה הטיפול בתכנית "העצמה ופיתוח של העיר לוד" מאוקטובר 2010 נחשב ל"ניהול פרויקט", שיש לבצעו בהתמדה ובעקביות. גורם נוסף לחוסר ההצלחה של התכניות הקודמות היה בעיות תקציביות, ועל משרד רוה"מ וכל הגורמים המופקדים על יישום התכנית לדאוג לכך שתקציבים שהובטחו לעירייה יועברו ושהיא תנצלם כיאות.

בדרך זו ניתן יהיה למנוע את הישנות התרחיש שאפיין את הטיפול בתכניות ממשלה קודמות – פתיחה ב"קול תרועה" ולאחריה נסיגה ודעיכה. יש להדגיש את הצורך לפעול בהתמדה ובנחישות ליישומה ולהסיר חסמים – ביורוקרטיים, משפטיים, תכנוניים, תקציביים ואחרים, כדי לממש את החלטת הממשלה על כל מרכיביה. מבקר המדינה מפנה את תשומת לבו של משרד הפנים לכך שטרם התחולל המפנה המצופה בעירייה ובעיר, אף שכבר הופעלו כל הכלים, ובפרט – מינוי ועדה ממונה שבה מכהנים פקידים מטעמו.

תכנית "העצמה ופיתוח של העיר לוד" מבקשת לטפל בנושאים אשר שבו ועלו כטעונים טיפול מעמיק: (1) המבנה הארגוני של העירייה, איכות השדרה הניהולית וכוח האדם בה והתאמתו למשימות; (2) גבייה בלתי מספקת של מסים עירוניים; (3) חוסר טיפול מתמשך בתשתיות הפיזיות – בפרט במגזר הערבי; (4) קושי להתמודד עם האתגרים שמעמידה העיר בתחומי ההנדסה והפיקוח על הבנייה. האחריות להצלחת הטיפול בנושאים אלה מוטלת על עיריית לוד – המונהגת בידי ועדה ממונה, שאותה מינה משרד הפנים. נוצר "חלון הזדמנויות" – בזכות התכנית הממשלתית רחבת ההיקף וכהונתו של יו"ר ועדה ממונה מנוסה – שכדאי לנצלו. על הוועדה הממונה לזכור כי לפעולותיה היום יש השפעות ניכרות על העתיד.

המנגנון העירוני וכספים – אי-ההתאמה בין צורכי עיריית לוד לבין מינוי הגזבר לאחראי גם לתחום משאבי אנוש. על משרד הפנים לפעול בהתאם לאמור בתשובתו האמורה ולהנחות את עיריית לוד לשנות את המבנה הארגוני, באופן שגזבר העירייה יעסוק בתחומו בלבד. על העירייה לדאוג שתקני כוח האדם ישקפו את מספר המשרות של עובדיה בפועל. על העירייה להימנע מהעסקת עובדים בהיקף נרחב ולאורך זמן במשרות שלא נקבעו בתקן.

על עיריית לוד ומשרד הפנים להמשיך במתווה שנקבע בתכנית "העצמה ופיתוח של העיר לוד" להעלאת איכות כוח האדם. עליהם לבצע מיפוי מעמיק של צורכי העירייה מבחינת תקן כוח האדם ומבחינת מידת התאמתם של עובדים לתפקידם. על העירייה לפעול בנחרצות וביעילות, לצמצום מספר קרובי המשפחה בקרב עובדיה. יש למנוע תחלופה רבה של עובדים המכהנים במשרות ניהוליות בכירות. על העירייה לפעול בנחרצות לחייב את בעליהם של אלפי נכסים בתשלום ארנונה.

על עיריית לוד לנצל כיאות את התקציבים שמעמידים משרדי הממשלה לרשותה לצורך עבודות פיתוח. על משרדי הממשלה, ובייחוד משרד הפנים, וכן על מפעל הפיס, להימנע מהגדלת הרשאות תקציביות לפרויקטים שלא בוצעו או שבוצעו באופן חלקי.

חינוך – על עיריית לוד, בשיתוף משרד החינוך, להשלים בדחיפות את הכנת תכנית האב לחינוך כדי לאפשר תכנון מושכל ומתוכלל של מערכת החינוך בעיר לשיפור של תשתיות החינוך ושל רמת ההוראה.

על עיריית לוד ומשרד החינוך לפעול להסרת מכשולים ועיכובים ולהביא לניצול מלא ומבעוד מועד של תקציבי תכנית "הטיפול הנקודתי בחינוך" לשיפור רמת ההישגים הלימודיים של תלמידי העיר. על העירייה להמשיך לפעול בשיתוף משרד החינוך להתאמת היקפי כוח האדם המועסק בשירות הפסיכולוגי החינוכי ובמדור הקב"סים בעירייה לאתגרים שעמם עליהם להתמודד. על העירייה לפעול בנחישות לצמצום שיעורי הנשירה הסמויה. עליה לנקוט צעדים ממשיים ולעשות את כל הנדרש לשיפור מצב תשתיותיהם של מוסדות החינוך להבטחת סביבת לימודים ראויה ובטוחה לתלמידים ולמורים. על הוועדה הממונה לנקוט צעדים אישיים נגד מי שיימצאו אחראים למחדל החמור של אי-שמירה על מבנהו ותכולתו של בית ספר "הבנים" לאחר סגירתו, אשר גרם לבזבוז כספי ציבור. על הוועדה לדאוג לשימור המבנה.

רווחה – ראוי כי עיריית לוד ומשרד הרווחה ימשיכו לפעול לתיקון הליקויים במסגרת התכנית שהתוו. המשך פעילות המחלקה במתכונת הנוכחית עלול להמשיך לפגוע בתושבי העיר הנזקקים לשירותי המחלקה. על העירייה לפעול להגברת ניצול תקציבי תכנית אופק. ראוי שעיריית לוד תפעל למניעת התארכות הליך התשלום למועסקים במסגרת תכנית אופק.

על משרד רוה"מ לבחון דרכים שיבטיחו המשכיות של תכניות שהוא מקדם בשיתוף משרד הרווחה והמחלקה לשירותים חברתיים בעיריית לוד. הפעלה של תכניות זמניות שאין להן המשכיות עלולה לגרום לחוסר יציבות במצבת כוח האדם של המחלקה, לפגוע בציבור המטופלים ולגרום לירידה לטמיון של כספי המדינה. על העירייה ליישם את דרישות התע"ס בעניין הכשרת עובדי המחלקה ולסייע לעובדי השח"מ ברכישת ידע עדכני. על עיריית לוד למצוא דרך להגביר את נגישות הציבור למשרדים שבהם מועסקים כל עובדי האגף המטפלים בתושביה ולשיפור מצבם הפיזי של המבנים.

על עיריית לוד למצוא דרכים יעילות להגברת האפקטיביות של הטיפול בנפגעי הסמים ולקבוע תקני כוח אדם בהתאם למספר משתמשי הסמים בעיר. על מנהל המחלקה לפעול לגיבוש פעולות לאיתור בני נוער נפגעי הסמים לשם מניעת הידרדרותם. נוסף על טיפול במקרי חירום על עיריית לוד לטפל טיפול שוטף בנערות במצוקה כדי לסייע בשיקומן ולתרום להעצמתן האישית. על עיריית לוד להקים מערך שיעסוק באיתור פעיל של דרי הרחוב על מנת לשמור על חיי דרי הרחוב ולאפשר את שיקומם.

חזות העיר – על עיריית לוד לפעול במרץ לשיפור חזות פני העיר כדי למנוע פגיעה באיכות חיי התושבים ולאפשר לתושביה להיות גאים בה. על העירייה לעמוד בחובות שהוטלו עליה בחוק לעניין תחזוקת המרחב הציבורי ולמנוע הצטברות פסולת בשטחיה והתפוררות של הכבישים והמדרכות. על העירייה לשפר את תחזוקת הגנים העירוניים. על עיריית לוד להשקיע מאמצים מיוחדים בשיפור ניכר בחזותן של השכונות הערביות.

הפרויקט לשיקום מפגעי פסולת בניין – על עיריית לוד לפעול בנחישות להשלמת כלל מרכיבי הפרויקט לשיקום מפגעי פסולת בניין בעיר תוך אכיפה שתמנע השלכה חוזרת של פסולת. על עיריית לוד לנצל את תקציב המשרד להגנת הסביבה להקמת תחנת מעבר לסילוק פסולת בניין בעיר.

תכנון ובנייה – תכנית לד/1300 – התכנית אמורה לשמש כפתרון המרכזי, למצוקת האוכלוסייה הערבית בעיר, ויש לה השפעות על איכות חייה של אוכלוסייה זו במגוון תחומים ולא רק בתחום הפיזי. תכנית זו היא בעלת חשיבות יתרה, ועל כל הגורמים הנוגעים בדבר להבטיח כי הליכי התכנון של התכנית, שאורכים זה שנים, יושלמו במהרה. על משרד הבינוי והשיכון, משרד הפנים ועיריית לוד לבדוק ביסודיות אם די בתכניות הקיימות כדי לגבש פתרון למצוקת הדיור של המגזר הערבי בעיר, שעל אף הגידול באוכלוסייתו אין עבורו פתרונות דיור הולמים.

ביטחון הציבור – היקף הפשיעה הגדול הוא אחת מבעיותיה המורכבות של העיר: הוא מערער את תחושת הביטחון של תושבי העיר, מדלל את מגוון תחומי הפעילות בעיר ואף מונע הגירה חיובית לעיר. לנוכח זאת קיבלה הממשלה בשנת 2002 החלטות לקידום העיר, לפיתוחה ולטיפול בבעיותיה המתמשכות. הטיפול בפשיעה היה חלק חשוב בהחלטות אלו. במסגרת זו נדרשו המשרד לבט"פ והמשטרה לגבש ולהוביל תכניות שנועדו לצמצם את היקף הפשיעה בעיר, למנוע תופעות של אלימות ולחזק את תחושת הביטחון של תושביה.

בעשור האחרון הגדילה המשטרה את היקף כוח האדם בתחנת לוד וביצעה מבצעי אכיפה, בייחוד בתחום הסחר בסמים, ומשנת 2010 גם להפחתת השימוש באמל"ח. תוצאות פעילות המשטרה בעיר אינן חד-משמעיות: המשטרה הביאה לצמצום העברות בתחומי הסמים והסדר ציבורי, אולם בנוגע לעברות האלימות והרכוש – שלהן השפעה רבה במיוחד על תחושת הביטחון של התושב – הייתה האפקטיביות של פעילות המשטרה נמוכה בהרבה מהממוצע הארצי. שיעורן של חלק מסוגי העברות גדל, ופעמים בשיעור ניכר. המשטרה לא הצליחה להפחית את הפשיעה בלוד לכדי רמה סבירה, ועליה לפעול כדי להביא למפנה אמתי במצב הפשיעה בעיר.

מספר מקרי הרצח הלא מפוענחים בלוד גדול יחסית. בשנת 2011 איתר פיקוד מחוז מרכז של המשטרה נקודות תורפה בתהליכי חקירתם של התיקים הללו ובארגון היחידות המחוזיות המטפלות בהם, והחל בגיבוש פתרונות ארגוניים ובקביעת סדרי עדיפויות כדי לחלץ מהמבוי הסתום חקירות רצח התלויות ועומדות זה מכבר.

לנוכח שיעור הפשיעה הגדול והקשיים בתחומים אחרים המשפיעים על ההתמודדות עם האלימות בעיר, החליטה הממשלה ב- 2008 לצרף את לוד לתכנית "עיר ללא אלימות". אולם עד אוגוסט 2011, לא הסתיימה הקמת התשתית הארגונית של התכנית , ולא החל ביצוען של מרבית תכניות הליבה שלה או שביצוען היה רק בראשיתו. על העירייה ומשרדי הממשלה לפתור את הבעיות שמנעו את יצירת התשתית הארגונית לתכנית ולמצוא דרכים לשפר את הפעלתה – הן באמצעות יתר מעורבות של השלטון המרכזי ושל המשרד לבט"פ בפרט, והן באמצעות הירתמות העירייה להובלת התכנית ולהבטחת מחויבותה לביצועה.

גם מודל השיטור העירוני נועד לחזק מהותית את יכולת ההרתעה והאכיפה של הרשות המקומית; זאת באמצעות יצירת מערך ייעודי קבוע ומשולב של שוטרים ופקחים בעלי סמכויות ואמצעים מיוחדים. יישומו של מודל זה, המופעל משנת 2011, יצליח רק אם העירייה, לצד המשטרה, תיערך ליישומו ותתרום את חלקה להפעלתו. בירור שעשה משרד מבקר המדינה באוגוסט 2012, העלה כי השתפר שיתוף הפעולה בין עיריית לוד ובין המשטרה, וכי העירייה הקצתה את חלקה במשאבים הדרושים לכוח הפיקוח העירוני.

מאמרים קשורים: מנוע צמיחה ועוגן כלכלי חדש בלוד | רמלה קרובה ללב שלך – מיתוג רמלה | קריית גת 2025- איך הופכים עיירת פיתוח לעיר הייטק | בת ים מסתערת על הגופים הממשלתיים | מיהם ראשי הערים הטובים בישראל?