חקלאות עירונית אינה רק תחביב- זו תעשייה שעשויה לשנות לחלוטין את איכות החיים שלנו

חקלאות עירונית היא מגמה הולכת ומתרחבת ברחבי העולם. כבר לא מדובר בתחביב לשעות הפנאי עבור אלה שאוהבים גינון, אלא בתעשייה מתפתחת במהירות, שההשפעות החיוביות שלה על העיר כוללות: מקומות תעסוקה חדשים בעיר, ניצול טוב יותר שטחים עירוניים, העשרת העיר בשטחים ירוקים, צמצום מספר המשאיות הנכנסות לעיר ועוד.

בפוסטים קודמים הצגתי את תעשיית החקלאות המתפתחת על גגות בניו יורק, כמעט עשור לאחר שהמשק החקלאי האחרון עזב את גבולות העיר, ואת הפארק החברתי, האורגני והנייד בברלין שמקיים את עצמו על ידי מכירת התוצרת, אבל גם מאפשר לשכנים לגדל יבולים משל עצמם. מלבד יצירת מקום לגידול תוצרת באופן מקיים, הם יצרו שטח ירוק חדש בעיר, שיש בו גם בית קפה, והפכו מגרש ריק בשכונה למקום מפגש חברתי ומרכז קהילתי, כמו גם אפשרות בילוי, חינוך וכמובן, גידול הירקות שאתה אוהב.

חקלאות בניו יורק

חקלאות בניו יורק

בשביל להבין את המשמעות הסביבתית של כל שדה חקלאי כזה, יש לקחת בחשבון את ההפחתה במספר המשאיות המביאות את הסחורה החקלאית לעיר, את התרומה של הצמחים לשיפור איכות האויר, את יכולתם של השדות הללו לספוג מי גשמים, ובכך להפחית את ההצפה של הרחובות ומערכות הניקוז, את ההשפעה שלהם על צמצום החום המצטבר בעיר, ומכאן על כמות האנרגיה בנדרשת לקירור. את הערך הכלכלי של הצמחייה בעיר ניתן כיום למדוד באופן מדויק למדי, כפי שהצגת בפוסט: כמה שווה כל עץ בעיר?

אבל שיפור איכות הסביבה אינה כל הסיפור, דווקא ההשפעות הכלכליות הן כנראה אלא שיזניקו את המגמה. התעשייה הזו מתחילה להיות משמעותית ביצירת מקומות עבודה חדשים במרכזי הערים, פיתוח טכניקות, התמחויות ותעשייה תומכת שלמה, התפתחות שווקים מקומיים חדשים ושיטות שיווק שעוקפות את הרשתות הגדולות, וכמובן ההשפעות הכלכליות הנובעות מצמצום מספר המשאיות הנכנסות לעיר, הורדת הטמפרטורה במבנים וברחובות (ובעקבות זה צמצום בשימוש באנרגיה לקירור), והורדת הלחץ מהתשתיות העירוניות בזכות ספיחת מי גשמים.

כוורות בניו יורק

כוורות בניו יורק

מה שיפה בחקלאות העירונית הוא שמצד אחד ניתן להקים שדות ענק מסחריים ומקצועיים לחלוטין, אבל גם כל גג קטן, מרפסת או גינה יכולים להפוך למקור מזון איכותי, מיידי וזול. בניו יורק החקלאות העירונית כבר משנה את האופן בו קהילות מתייחסות למוצרי מזון, לקיימות ולקהילה. במקביל לחקלאות העירונית מגיעות גם הכוורות העירונית, וזה בדיוק מה שפרויקט Brooklyn Grange Apiary מתמחה בו. הכוורת, שהיא שלוחה של החווה שלהם בלונג איילנד, תספק דבש טבעי לתושבי העיר. כדי לייצר את הדבש, הפרויקט יפתח 30 כוורות באזור ברוקלין, שיעזרו להאביק את היבולים של השדות העירוניים ולהגביר את התפוקה.

חקלאות תת קרקעית בטוקיו

חקלאות תת קרקעית בטוקיו

טוקיו הוא המטרופולין הגדול בעולם, והעיר מתמודדת באופן קבוע עם בעיות של בטיחות מזון, התחממות גלובלית ואבטלה. מספר הולך וגדל של תושבים בעיר הפכו לחקלאים עירוניים בשדות שנזרעו על גגות ואפילו מתחת לאדמה.

טומוהירו קיטזווה עובד ברובע העסקים של טוקיו. הוא מגיע עבודה במעלית מוכספת אל מה שבעבר שימש ככספת תת קרקעית של בנק, והפך לעולם תת קרקעי של צמחייה ואוויר חם ולח. קיטזווה היה אחד מהמוני צעירים שנותרו ללא הכנסה קבועה בעקבות המיתון שפקד את יפן, אבל הוא סיים שנים של חיפוש עבודה כשמצא את התפקיד של גידול ירקות ממש במרכז העיר. "הרגשתי קצת מוזר בהתחלה, לגדל ככה ירקות, אבל למדתי להכיר ביתרונות של זה" הוא אומר.

חקלאות תת קרקעית בטוקיו

חקלאות תת קרקעית בטוקיו

החווה המודרנית הקרויה Pasona O2, הוקמה על ידי סוכנות עובדים זמניים. החווה מתאימה בזהירות את הטמפרטורה, הלחות והתאורה עבור הירקות הצומחים מתחת לאדמה. קיטזווה מגדל סוגי שונים של חסה, בחווה אחת מתוך השש של החברה, הנראות קצת כמו מעבדות חלל המופרדות בדתות זכוכית אוטומטיות.

בברלין מגוון של צמחים גדלים באזור המשופץ של קרוייברג. 6,000 מ"ר של חווה עירונית שהפכה לא רק למקום לגידול ירקות אורגניים אלא למקום מפגש קהילתי, מקום בילוי שכולו מבוסס על חומרים ומתקנים ממוחזרים, והוא אפילו נייד- כך שניתן את כל החווה להעביר לאתר אחר בעיר, בעת הצורך. הכוונה של הקמת החווה הזו הייתה לעורר את מודעות התושבים לבעיות הקשורות לתיעוש ולגלובליזציה, למונופולים השולטים על הפצת הזרעים לחקלאות, ולצמצום העולמי במגוון הטבעי. על ידי הפקת מזון טרי ובריא, החווה מקווה לצמצם את רמת זיהום האוויר, להגן על האקלים המקומי ולהגדיל את המגוון הטבעי בעיר. אבל מעבר לאידיאולוגיה, החווה פשוט הפכה למרכז למידה ותרבות, ומציעה אפשרות לסוג אחר של חיים עירוניים.

חקלאות עירונית בהונג קונג

חקלאות עירונית בהונג קונג

העיר הונג קונג תומכת באופן אקטיבי בקיימות וחקלאות מקומית באמצעות HK Farm. החווה הוקמה ב-2012, ומנוהלת על ידי מייקל לונג, חקלאים, אמנים ומעצבים. החווה ממוקמת על גג בניין תעשייה בנגאו טאו קוק, ומטרתה לקדם ייצור מזון מקומי.

גודלה של החווה הוא כ-400 מ"ר, ומגדלים בה ירקות מסוגים שונים וכן כוורות. היא מצויידת במיכלים לגידול עצמי, ומתוכננת באופן מודע לסביבה, כמו מערכת לאיסוף מי גשמים.  בעתיד החווה מתכוונת לשתף פעולה עם ארגונים נוספים, קהילות מקומיות וחקלאים במטרה להשפיע על איכות האוויר בעיר, חסכון באנרגיה, וצמצום התלות במזון מיובא.

גינה קהילתית בבאר שבע

גינה קהילתית בבאר שבע

בישראל אין עדיין חקלאות עירונית בהיקפים שכאלה וברמה מקצועית דומה, אולם הגרסה המקומית היא גינות קהילתיות, המאפשרות לתושבים לגדל בעצמם, בחלקות קטנות, ירקות ופירות. פעילים מהתחום בארץ התארגנו וערכו לאחרונה מיפוי של כ-350 גינות קהילתיות ברחבי ישראל, המוקמות לרוב על ידי התארגנות ויוזמה של תושבים, שזוכה לעיתים בתמיכה של הרשויות המקומיות או ארגונים אחרים.

עיריית תל אביב לדוגמה תומכת בהקמת גינות כאלה, ובאתר העירייה ניתן לקבל מידע על הנושא והתהליך. בבאר שבע פועלת "שבועת האדמה" בית לקבוצות מתנדבים וליחידים מהארץ והעולם המעוניינים לתרום מזמנם ויכולתם לקידום הגינה הקהילתית בקלישר. גם בערים רבות נוספות ניתן למצוא גינות קהילתיות, בינהן ירושלים, בני ברק, עכו, כפר סבא וג'ת-ינוח.

מאמרים קשורים: כדי למצוא שדה חקלאי בניו יורק צריך פשוט לעלות לגג | הפארק החברתי, האורגני והנייד של ברלין | כמה שווה כל עץ בעיר? | הפיכת מרחבים ציבוריים נטושים לפארקים. שיקגו | איך הוסיפה לעצמה טורונטו 100,000 מ"ר של שטחים ירוקים

מודעות פרסומת


להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s