שבדיה זקוקה לעוד זבל, כי את כל הזבל שלה היא הפכה לאנרגיה

מתקן שריפת זבל בשבדיה

מתקן שריפת זבל בשבדיה

כל שנה אזרחי ישראל מייצרים כ- 6 מיליון טון פסולת. 80% מהפסולת מוטמנת באתרים מרכזיים ברחבי הארץ. הטמנת הפסולת לא רק שיוצרת הרים עצומים של זוהמה. אלא גם גורמת לפליטה של גזי חממה רעילים המזהמים את האוויר ועלולה לסכן את מי התהום. אחוז הגידול בכמות הזבל הוא 5% בשנה ועולה על קצב גידול האוכלוסייה שעומד על 2% בשנה.

אם בישראל מצליחים למחזר כ-20% מהזבל, בארה"ב מוחזרה בשנת 2010 34% מהאשפה. בשני המקרים, נתונים מביכים לעומת מדינות אירופה כמו הולנד, גרמניה ואוסטריה, שם תושבים ממחזרים כמעט את כל הזבל שלהם. בשבדיה, התושבים כל כך מחויבים למיחזור, עד כי רק 4% מכל האשפה מוצאת את דרכה למזבלות. זו סטטיסטיקה מרשימה מאד, אבל היא יצרה בעיה עבוד המדינה- אין מספיק זבל להניע את תכנית ה"זבל לאנרגיה", אז שבדיה החלה לייבא זבל.

תכנית שריפת הזבל של שבדיה החלה כבר בשנות ה-40 של המאה הקודמת, ומטפלת ביותר מ-2 מיליון טונות של אשפה מידי שנה, מחממת 810,000 בתים, ומספקת חשמל ל-250,000 בתים, כל זאת משריפת אשפה. אבל כעת זה לא מספיק, ואין בשבדיה מספיק זבל לתכנית.

משום כך, לשמחת המדינות השכנות, החלה שבדיה לייבא 800,000 טונות של אשפה מדי שנה. נורווגיה משלמת לשבדיה לקחת ממנה את האשפה, וכך זוכה שבדיה בחשמל וחימום. אבל הרעלים, שהם תוצר לוואי של שריפת האשפה הם בעיה סביבתית – את אלה שבדיה שולחת חזרה למקום ממנו הזבל הגיע. כך מצליחה שבדיה לשמור אצלה את האנרגיה המופקת, בעוד הרעלים נשלחים חזרה לנורווגיה. זה אולי לא נשמע כמו סידור טוב לנורווגיה, אבל המדינה שמחה עם סידור זה, משום ששריפת אשפה היא תהליך יקר יותר מאשר יצוא הזבל.

יש מדינות נוספות באירופה שעשויות לעזור לשבדיה. נאפולי, איטליה, מייצרת יותר זבל למטר מרובע מכל מקום אחר בעולם. זאת, יחד עם הנוכחות החזקה של המאפיה בניהול האשפה, הוביל ל"משבר זבל". לכן, לא יהיה זה מפתיע אם גם איטליה תתחיל לייצא זבל לשבדיה. יום אחד, איטליה, נורווגיה ומדינות אחרות עשויות להבין כי הן למעשה מוסרות מקור אנרגיה יקר למדינה שנייה. עד אז, שבדיה שמרה לאסוף את הזבל של אירופה.

שני מתקנים גדולים למיחזור פסולת או ניצולה להפקת אנרגיה יוקמו באזור המרכז בשנים הקרובות בישראל. משרד הפנים אישר הקמת מתקן גדול באתר חירייה, שבו חלק גדול מהפסולת של גוש דן ימוחזר או ינוצל להפקת אנרגיה. השבוע הודיעו המשרד להגנת הסביבה ומשרד האוצר כי פתחו בהליכי מכרז להקמת מתקן נוסף למחזור וניצול פסולת לאנרגיה. המתקן בחירייה, יקלוט מדי יום 1,500 טונות פסולת, שהן כמחצית מכמות הפסולת של גוש דן. כמחצית מכמות זו תמוחזר או תנוצל להפקת אנרגיה. מרכיבים כמו פלסטיק, טקסטיל, קרטון ונייר יופרדו מהפסולת ויועברו כחומר בעירה לתנורים לייצור מלט במפעל נשר. את שאר הפסולת ניתן יהיה לנצל כחומר לייצור קומפוסט והפסולת שלא תנוצל תועבר להטמנה. עלות הקמת המתקן היא כ-300 מיליון שקלים, והעבודות להקמתו אמורות להתחיל כבר בחודשים הקרובים.

מאמרים קשורים: שבדיה- רביעית במדד מותגי המדינות | שטוקהולם מציגה את ההישיגים בקידום תחבורה ירוקה | השכונות הירוקות של שטוקהולם | כשאזרחים מנהלים את המדינה- מיתוג שבדיה | גישה חדשנית בשיתוף ציבור לתכנון עיר בשבדיה

מודעות פרסומת


להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s