מתברר הקשר בין ערים, מתח ופסיכוזה

במהדורה האחרונה של כתב העת Nature, בוחנת אליסון אבוט את המחקרים האחרונים הבודקים את הקשר בין מתח עירוני ופסיכוזה. הקישור הוא הגיוני- ערים הם מקומות מתוחים, ולמתח תפקיד ידוע בבעיות נפשיות – אבל עדיין קשה לבודד אותו, מסיבות ברורות.

מספר מחקרים התרכזו ביחסים שבין ערים ופסיכוזה ב-20 השנה האחרונות. חוקרים גילו כי שיעור הלוקים בסכיזופרניה גבוהים יותר בקרב אנשים שגדלו בערים ביחס לאלו שלא, שאנשים שפשוט נולדו במקומות אורבניים יותר הראו רמת סיכון גבוהה יותר, וכי משפחות עם עבר משפחתי במחלה היו פגיעות יותר בערים. חלק מהחוקרים מרגישים נוח מספיק להצביע על קשר סיבתי בין ערים ופסיכוזה: ככול שאתה מבלה בגיל צעיר יותר בערים, הסיכון הוא גבוה יותר להפרעה נפשית.

משמעות הדבר צריכה להיות כי שיעורי סכיזופרניה עולים עם הזמן, ככול שהעולם הופך יותר אורבני. אולם אמפידמיולוגים רבים מצאו כי אין זה כך, באופן כללי, אבל מספר מחקרים מקומיים הצביעו על מגמה כזו. במחקר שפורסם ב-2003, חוקרים בריטיים מצאו שכיחות של סכיזופרניה כפולה בדרום מזרח לונדון בין השנים 1965-1997. השיעור היה בין 7-11 מקרים לכל 100,000 תושבים בתחילת המחקר, ועלה ל-15-21 בשנים המאוחרות.

עדיין נותר לא ברור לאיזה מרכיב של חיי העיר יש את התרומה הרבה ביותר לקשר שבין חיים עירוניים ופסיכוזה. מחקר פורץ דרך על תפקיד המתח הופיע בכתב העת Nature (למחקר) בקיץ שעבר. העבודה, שנעשתה על ידי אנדראס מייר- לינדנברג מהמכון המרכזי לבריאות הנפש בגרמניה, מצא כי חיים בעיר או גדילה בעיר משפיע על הדרך בה אנשים מעבדים מתח ביחס לאלו ממקומות אחרים.

החוקר ועמיתיו הגיעו למסקנותיהם דרך סדרה של הדמיות מוח. הם הכניסו אנשים בריאים לסורק והלחיצו אותם על ידי מתן משימות מתמטיות קשות בזמן קצוב, ותוך מתן משובים שליליים מהחוקרים תוך כדי כך. אחר כך הם הישוו את התוצאות של נבדקים מערים (עם אוכלוסייה של מעל 100,000 תושבים), מעיירות (אוכלוסייה של 10,000 תושבים) ומאזורים כפריים.

הנבדקים שחיו בערים הציגו פעילות מוגברת באמיגדלה, ואלו שגדלו בערים הציגו פעילות מוגברת בקליפת המוח הפנימית – שני אזורים המקושרים עם הסדרת מתח – ביחס לנבדקים מעיירות או אזורים כפריים. אזורי מוח אחרים לא הציגו הבדל ברור במהלך המבדקים. כשהחוקרים עשו מבחן שני, עם משימת מתח אחרת, התוצאות היו זהות. כדי להיות בטוחים שהם בודקים מתח, שהביא לתוצאות, ולא ביצועים קוגניטיביים, החוקרים ביצעו בדיקה שלישית ששילבה פעילות זיכרון ומשימת זיהוי פנים. הפעם הם לא מצאו קשר בין אנשי העיר ופעילות מוגברת באמיגדלה או בקליפת המוח.

מחקר זה היווה השראה לגל של מחקרים נוספים הבוחנים מתח, קוגניציה וחיי עיר. החוקר ההולנדי ג'ים ואן אוס מתכנן מחקר שדה בעלות 2.6 מיליון דולר, שיערך באמצעות אפליקציות סלולר, כדי לזהות אילו אספקטים של העיר בדיוק הם הגורמים ביותר למתח. כל המחקרים הללו, בסופו של דבר, יעזרו לתכנן ערים בריאות יותר, בעיקר בשילוב עם הממצאים בנוגע לפארקים עירוניים וההשפעה שלהם על המוח. ואכן, מתכנני ערים כבר פנו למייר – לינדנברג.

מאמרים קשורים: איך טיול בפארק משפר את המוח | הקשר בין תיירים, הטלפון הסלולרי ומתח נפשי | מדוע הרחובות אינם שייכים לאנשים, במקום למכוניות? | האם העיר משיארה אותך רווק/ה? | מה עושה את האנשים בעיר שמחים?

מודעות פרסומת


להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s